שבעים מי יודע

שם האוסף: שבעים מי יודע

תת כותרת: חלק א'. מיטב להיטי שנות השבעים בעריכה דיגיטלית מחודשת. The Seventies

חברת תקליטים: הד ארצי/ הליקון/ רשת ג'/ קול ישראל

שנה: ההוצאה על גבי דיסק ב-1992. ההוצאה המקורית בקלטת ותקליט - ב-1988

עורכים: רות כידן, מנחם גרנית וגלעד בן-שך

הפקה מחודשת: צ'רלי סולומון

מק"ט: ARTON 2CD 19583

רשימת שירים:

CD1

1 The Eagles - Hotel California

2 Peter Frampton - Show Me the Way

3 Fleetwood Mac - Rhiannon
4 Bob Marley - No Woman, No Cry
5 Lou Reed - Walk on the Wild Side
6 America - Horse with No Name

7 Joan Armatrading - Love and Affection
8 Police - Roxanne

9 James Taylor - You've Got a Friend

10 Doors - Light my Fire
11 Styx - Boat on the River
12 Nilsson - Without You
13 Julie Covington - Don't Cry for Me Argentina
14 Supertramp - Logical Song
15 Labi Siffre - It Must Be Love
16 Billy Preston - Nothing from Nothing

CD2
1 Ralph McTell - Streets of London
2 Eric Carmen - All by Myself
3 Liverpool Express - You are My Love
4 Terry Jacks - Seasons in the Sun
5 Foreigner - Blue Morning, Blue Day
6 Supertramp - Goodbye Stranger
7 Shoking Blue - Venus
8 Jean Francois Michael - Coupable
9 Pop Tops - Mammy Blue
10 Eruption - One Way Ticket
11 Umberto Tozzi - Ti Amo
12 Carpenters -Top of the World
13 Barry Manilow - Copacabana
14 Boney M - Rivers of Babylon
15 Sergio Endrigo - L'arca di Noe
16 Chic - Le Freak
17 George Baker Selection - Una Paloma Blanca
18 Brotherhood of Man - Save Your Kisses for Me

עטיפה: טוב, צריך להתייחס כאן לשני דברים. קודם כל, העטיפה המקורית, זאת שהיתה לתקליט, היתה הרבה יותר מרשימה ומושקעת עם תמונות האלבומים בפנים והגרנדיוזיות של פורמט התקליט הגדול. ההמרה איבדה משהו. יש כאן קצת פחות וזה כנראה ההבדל הכי מהותי בין וינילים לדיסקים - העטיפה המרשימה. אם להיות ספציפיים, אז מדובר באחת העטיפות המדהימות שיצאו כאן. הכל מבוסס צילום של עודד קליין, שצילם ג'קט ג'ינס עם סיכות של כוכבי האוסף, צילום ממש גאוני, אני חייב לציין. כל זה עובד גרפית על ידי רפי דייגי, שעיצב באותה תקופה כל מני דברים להד ארצי. בפנים יש גם טקסט של עורכי האוסף ובסך הכל זה מושקע, מקורי ומרשים . ציון עיצוב: 9 וחצי

ביקורת ורקע: זהו אוסף שלישי ואחרון שאני מסקר בסדרת ההוצאות המחודשות שהד ארצי עשתה בסוף 1992 לכמה מהאוספים המצליחים שלה משנות השמונים, אוספים שיצאו במקור רק על תקליטים וקלטות. "שבעים מי יודע" היה אחד האוספים המצליחים ביותר בארץ בכל הזמנים עם מכירות של עשרות אלפי עותקים במהלך הזמן ומעמד של אלבום פלטינה. האוסף יצא במקור ב-1988 בעריכתם של כמה מהעורכים הבכירים של רשת ג' לתקופה ובשיתוף תחנת הרדיו מרחוב הלני המלכה בירושלים. האוסף המקורי, זה שיצא באייטיז כלל 40 שירים, על גבי שלושה תקליטים. בפורמט הדיסק עברנו לשני תקליטורים ו"רק" 34 שירים. הקטעים הם כולם, או כמעט כולם, להיטי אמצע הדרך, עם התעלמות כמעט מוחלטת מז'אנרים פוריים מאוד מהסבנטיז כמו הדיסקו, הפָּאנק והפְּרוג. אפשר לומר שזהו כמעט אוסף גלצניקי וממש לא גימלי, אבל צריך לזכור שבשנות השבעים גימל והגל הקל של קול ישראל שהקדים אותה, די התעלמו מדיסקו והיו לתחנת אמצע הדרך די מובהקת.
כשנה אחרי ההוצאה על CD של האוסף הזה בהד ארצי ובגימל נזכרו לעבוד על חלק המשך וכך בסוף 1993 ראה אור חלק ההמשך "זה חוזר - להיטי שנות השבעים", שהוגדר בחוברת שלו כ"שבעים מי יודע חלק 2" ושזכה להצלחה לא רעה גם כן. בנוסף לכך, באותה תקופה השיקו בהד ארצי, ביחד עם הליקון שהיתה שותפה לשני האוספים האלו, את סדרת ההמשך לאוסף הזה, שעסקה בשנות השמונים ושנקראה "שמונים מי יודע" ושכללה חמישה חלקים. סדרת האייטיז יצאה ללא קשר לרשת ג'. שבעת החלקים האלו, של אותה הסדרה, למעשה, הם אחת מסדרות האוספים המצליחות בהיסטוריה של התעשייה המקומית, כשאנשים לא ממש קולטים שזאת למעשה היתה סדרה אחת...
אנקדוטה אחרונה לגבי האוסף הזה, קניתי אותו לפני חודש בחנות המוסיקה "התו השמיני" ברחוב שמאי בירושלים. ליד הקופות יש עשרות עותקים מהאוסף הזה, כולם חדשים בעטיפת הצלופן והם נמכרים ב-30 ש"ח (!). לא רק המחיר מדהים, גם העובדה שהחברה שיצרה אותם, הד ארצי, כבר לא קיימת בערך עשור, אבל המוצר עדיין על המדפים זה משהו שקשה להסביר. ההסבר הוא שהתו השמיני קנו את כל הסטוקים של הד ארצי כשאלו הפסיקו לעבוד וכנראה שהיו הרבה פריטים בעודפים של חברת הענק הזאת. כך או אחרת, למצוא אוסף מלפני 23 שנים במצב חדש זה לא עניין של מה בכך. ממליץ לכם לרוץ לשם ולקנות ולא רק בשביל האוסף הזה. התו השמיני היא נראה לי חנות המוסיקה היפה ביותר בארץ. החנות (שהיא גם הבית לאחת מחברות התקליטים המרכזיות כיום בארץ), היתה נראית בעבר כמו בזאר זול. לא עוד. לפני שנתיים היא עברה לאולם חדש, ענק, מועצב ומרשים. יש שם מבחר משוגע של דיסקים וגם תקליטים, עמדות השמעה, הקרנה ותחושה אמיתית של חנות מוסיקה מחו"ל. בפעם הבאה שאתם בירושלים שווה מאוד לקפוץ לשם, תאמינו לי.

ערך אספני: 30 ש"ח

ציון: 8