World Beats

שם האוסף: World Beats

תת כותרת: Ethno-House Party

חברת תקליטים: CBS/ אן.אם.סי

שנה: 1990

עריכה: משה מורד

מק"ט: 466664-2

רשימת שירים:

1 .Haim Mosehe - Linda Linda (Zvi Erez Remix) (Middle East) (5:28)

2. Jacki Baron - Ay'Li (The Marrakesh Exprerss - Mix) (Morocco) (4:30)

3. Rene Frijean - Fatma (New Beat Mix) (North Africa) (5:38)

4. Juma Group - Salah's Song (The Juma-Beat Remix) (Middle East) (5:48)

5. Couscous Orchestra, The - The House of Fatima (Tunisia) (6:29)

6. Mikosmasters, The - It Sounds Greek to Me (Greece) (6:17)

7. Rene - French Connection 90 (The Yoram Vazana Remix) (France) (8:09)

8. Rene - Holla Holla Mix (Le Hits De Notre Endance (Remix by Amir Cohen) (France) (7:03)

עטיפה: עיצוב של אורנה דורון על צילום של ג'ון אבנטו. בחור, ללא חולצה, בשחור לבן, עם כיפה בוכרית גדולה, צבעונית. מתאים, יפה. ציון עיצוב: 8

ביקורת ורקע: אוסף יוצא דופן גם באתר הזה וגם בכלל. אסופה של שמונה קטעים, כולם של אמנים ישראלים, כל קטע אמור לייצג מדינה אחרת מחופי הים התיכון, בגוון של מוסיקת עולם. ברשימת השירים, על כל קטע מצויין המקור האתני שלו. המטרה של האוסף הזאת היתה בעיקר למטרת יצוא. באן.אם.סי חשבו על הרחבת השווקים שלהם ויזמו את הקלטת השירים של האוסף, או הרמיקסים שלהם. רוב הקטעים כאן ממש מעניינים ושווה במיוחד לשים עין על הרמיקסים של יורם ואזאנא ואמיר כהן למחרוזות הצרפתיות, שסוגרות את האוסף. גם בלעדיהם, יש כאן קו של מוסיקת עולם, משולבת עם מוסיקת דאנס וגל חדש, משהו ממש מעיף ששווה לשמוע, אם יש הזדמנות. צרפתי כאן יוטיוב, של אחד הקטעים, לטעימה.

כוונות היצוא של אמני ושירי האוסף לא ממש צלחו והשוק הזר היחידי שאימץ אליו את האוסף הזה, היה השוק היווני, שם האוסף יצא בהדפסה מקומית בחברת "Three Eggs", עמם אן.אם.סי יצרו קשרים טובים בזמן עשיית האוספים היווניים של שמעון פרנס, בשנים 1988-9. האוסף מכר אלפים בודדים ביוון ובסך הכל, מבחינת שיתוף הפעולה מהכיוון של אן.אם.סי, נחשב להצלחה.

בישראל האוסף מכר מעט בקרב הציבור, אבל היה גדול מאוד בקרב תקליטני החתונות.

ציון: 8

ערך אספני: 80 ₪

תודה לעופר גרטש, שהאוסף סוקר באדיבותו

יאסו יוון

שם האוסף: יאסו יוון

תת כותרת: Yiassou Ellada

חברת תקליטים: הד ארצי

שנת יציאה: 1996

מק"ט: Arton-19625

איסוף, עריכה ותרגום: פנינה (פני) קינן

הפקה: יואב רייס

רשימת שירים:
1. אנדוניס וורדיס - אל תצעקי (מי פונזיס) (עם גליקריה)
2. לפרטיס פנטזיס - עוד (קיאלו)
3. זיג זג - דבש ורעל (מלי קה פרמקי)
4. אנדוניס וורדיס - לילה אחד אמרתי לה להשאר (טים היפה מיה מיחטה נה מיני)
5. לפרטיס פנטזיס - נבחרת המוסיקאים (אח את'ניקי טון מוסיקון)
6. פיצה פאפאדופולו - ספקות (אצפיבוליאס)
7. גליקריה - כשהשחר (סן קסימרוסי)
8. סטמטיס גונידיס - אשם (פטאי)
9. סטפנוס קורקוליס - הסרי את הליפסטיק (קה ווגלה טו קריון סו)
10. ליצה יגוסי - כשאותה איש (אוטן מיה גינקה)
11. פיצה פאפאדופולו - אתה לא אוהב אותי (דן מאגאפס)
12. אנדוניס וורדיס - עם הפרחחים (מה טוס אליטס)
13. סטמטיס גונידיס - למה את בוכה (יטי קלאס)
14. טמיס אדמנדידיס - ברוכה הבאה לצידי (קלוס אויסס קונדה מו)
15. קטרינה סטניסי - המבחן (דוקימסיה)
16. גליקריה - מה שאומר (קה אוטי פו)
17. קוסטס חריטודיפלומנוס - הופה הופה
18. כריסטוס דנדיס - אבל (אלא) (עם ליצה יגוסי)
19. לפרטיס פנטזיס - הכי יפה בעולם (טו אוראוטרו פלזמה)

עטיפה: דור כהן עיצב משהו שנראה כמו ברושור לחופשה באחד האיים ביוון. בפנים יש תמונה עם מלא אלבומים יווניים שהד ארצי הוציאו באותה התקופה. נחמד. ציון עיצוב: 7

העטיפה הפנימית של האוסף. פרסומת לאלבומים יווניים שהד ארצי יצרה והפיצה

ביקורת ורקע: הקשר הרומנטי של ישראלים ומוסיקה יוונית הוא לא עניין של מה בכך. אחרי הכל, אין לישראלים, או אפילו ליהדות בכללותה - זיקה משמעותית או קשר כלשהו עם יוון. נכון, היתה ביוון קהילה יהודית גדולה, אבל השפעתה על התרבות הישראלית אף פעם לא היתה בולטת. אם בכל זאת מחפשים את שורשי הקשר הזה, אז הוא כנראה והתחיל בשנות השישים, אז ישראל הפרובינציאלית נפלה שדודה לאריס סאן, נער יווני שהגיע לכאן במקרה ובנה כאן קריירה של כוכב על. ישראל אהבה את היווניות, כנראה בגלל שתרבותה משלבת באופן מוצלח אירופאיות עם ים תיכוניות, פחות או יותר החלום הרטוב של כור ההיתוך הציוני. סאן התמיע עמוק את המוסיקה היוונית בפולקלור הישראלי. הוא שר להיטים עם גוון יווני בעברית, הקים פה מועדוני מוסיקה יוונית מצליחים וכתב מוסיקה לכוכבי השעה.
הרומן של ישראל עם יוון המשיך באייטיז, אז יהודה פוליקר שלף את שורשיו היווניים בהצלחה יפה. במקביל החלה תופעה, שתתרחב מאוד עשרים שנה מאוחר יותר, כשכנראה בהשפעת אריס סאן, כוכבי זמר מזרחי לקחו כל מני להיטים גדולים מיוון ותרגמו אותם לעברית (זוהר ארגוב היה אחד מאלו).
הרומן הזה של הישראלים עם מוסיקה יוונית הפך לפנונמנה בניינטיז, כששמעון פרנס, עורך מוסיקה לועזית ברשת ג', לקח על עצמו את נושא המוסיקה היוונית כפרוייקט. תוכניותיו של פרנס ברדיו זכו להצלחה אדירה, שהתעצמה כשבמקביל האמרגנים יוסי ותמי לוי פמפמו את הנושא והביאו שלל זמרים יווניים להופעות בארץ, הופעות שזכו להצלחה גדולה. מכיוון התעשיה, חברת אן.אם.סי היתה חזקה מאוד בתחום והיא החלה להפיץ הרבה מאוד זמרים יווניים בארץ ולהוציא אוספים מצליחים לתחום. השיא היה בעבודה שהם עשו עם הזמרת גליקריה, שהוציאה דרכם שירים בעברית והפכה, למשך תקופה, לזמרת המצליחה ביותר בישראל עם מכירות אדירות שמאפילות על כל זמרת ישראלית בסביבה. גליקריה הפכה לנכס צון ברזל של התרבות הישראלית. אפילו יצחק רבין הודה שהוא מעריץ אותה והיא הופיעה בפניו, כשבדרך היא הפכה לסוג של סלב מקומי.
תעשיית המוסיקה היוונית לא נשארה אדישה לכסף שזרם מישראל והסניף היווני של BMG מיוון ניסה לקדם את אומניו דרך הזכיינית הישראלית, הד ארצי. רן עצמון, אז המנהל של המחלקה הבין לאומית של הד ארצי, נזכר ש"היו כל מיני אלבומים יוונים שניסינו לקדם. אף אחד לא ממש תפס. השוס של BMG היה איזה לפטריס פנטזיס שהיה כוכב ענק ביוון, אבל לא הצלחנו להפוך אותו לכוכב בארץ. הוא היה איכותי מדי".
אן.אם.סי, כאמור, עשו חייל עם התחום, אבל לאן.אם.סי היה את פרנס לצידם שייעץ וערך אוספים לחברה. להד ארצי לא היה יותר מדי רצון, אבל הם ניסו בכל זאת. הם הביאו מומחית למוסיקה יוונית, את פנינה קינן, שתערוך להם אוסף. האוסף נראה מקצועי (אני לא מבין גדול במוסיקה יוונית), אבל לא זכה להצלחה בארץ, כנראה בגלל שהוא לא היה ברמה של מוצרים אחרים בשוק, או שהוא לא היה מספיק מסחרי.
הרומן של הישראלים עם המוסיקה יוונית עלה עוד מדרגה, כשכוכבי הפופ של המוסיקה הים תיכונית אימצו כולם להיטים יווניים והפכו אותם ללהיטים בעברית. מוסיקה יוונית היא כבר מזמן הז'אנר השולט בפופ הישראלי, אבל זה לפוסט אחר, כנראה אפילו לבלוג אחר.

ציון: 7

ערך אספני: אני יודע שיש לא מעט אנשים בחו"ל, בעיקר ביוון, שמחפשים הוצאות ישראליות לדברים יווניים. מכיוון שלא רואים את האוסף הזה הרבה, אני מעריך אותו ב-20-30 דולרים