מתוך האוסף של יוסף 2

שם האוסף: מתוך האוסף של יוסף 2

שנת הוצאה: 1991

חברת תקליטים: הליקון

עורך ומפיק: אמיר כהן

רשימת הקטעים:

1. Chesney Hawkes - The One and Only

2. Enigma - Mea Culpa

3. Scritty Polity with Shabba Ranks - She's a Woman

4. Man - Riders on the Storm

5. Definition of Sound - Wear Your Love Like Heaven

עטיפה: פחות או יותר העטיפה של האוסף של יוסף, חלק 2, רק בשחור לבן. עיצב תמיר שפר.

ביקורת ורקע: לפני קצת יותר משבוע הבאתי כאן את תקליט השדרים ששימש כפרומו לחלק הראשון של "האוסף של יוסף", עליו אפשר לקרוא כאן. רצה הגורל וכמה ימים אחר-כך התגלה לי שגם לחלק 2 הליקון הוציאו תקליט שדרים לקידום מכירות האוסף. כמו לחלק 1, גם כאן אפשר למצוא חמישה קטעים על גבי תקליט ויניל, כולם מתוך האוסף שיצא למכירה רק על דיסקים וקלטות. הקטעים מופיעים כולם בצד אחד של התקליט, כשצידו השני ריק לגמרי. באופן מפתיע, לא בחרו לתקליט קידום המכירות את הלהיטים הגדולים ביותר מהאוסף, בפעולה שאני לא ממש יכול להסביר. מי שמעוניין לקרוא על האוסף הרשמי, מוזמן לעשות זאת כאן.

ערך אספני: התקליט עלה לי 15 ש"ח בחנות "גלי תקליטי-ם" בירושלים

מתוך האוסף של יוסף

שם האוסף: מתוך האוסף של יוסף

שנת הוצאה: 1990

חברת תקליטים: הליקון

מק"ט, עורכים ומפיקים: לא מצוין

רשימת הקטעים:

1. Maxi Priest - Close To You (Extended Version)

2. DNA - Tom's Diner (feat. Suzanne Vega) (7" A)
3. Sting - Englishman In New York (The Ben Liebrand Mix Edit)
4. Loose Ends - Don't Be A Fool (Edit)
5. Janet Jackson - Black Cat (Video Mix/ Short Solo)

עטיפה: פחות או יותר העטיפה של האוסף של יוסף, חלק 1, רק בשחור לבן. עיצב תמיר שפר, ביחד עם אלון אבידר ו-Ro Hertz.

ביקורת ורקע: בישראל, מדינה שלא יצאו בה סינגלים כמעט מעולם (בשנות השישים היה כאן שוק די בריא, אבל ככל שהתקדמנו בסבנטיז הוא דעך), היה צריך למצוא תחליף, בעיקר לתחנות רדיו. כלומר, בכל העולם עורכים ושדרנים קיבלו סינגלים של אומנים והם ידעו שאלו הקטעים להתמקד בהם, לנגן אותם. כך גם היה עבור הציבור, שקנה סינגלים וכמות המכירות שלהם קבעה איפה הם ימוקמו במצעדי הלהיטים.

בישראל, כאמור, לא היו את אלו וחברות התקליטים ותחנות הרדיו חיפשו פתרונות לשתי בעיות. קודם כל - איך עורכים ושדרנים ידעו איזה שירים לנגן מתוך אלבום. שנית, איך לקבוע מה להיט ואיך ממקמים אותו במצעד. עם מוסיקה מחו"ל זה היה יותר קל. קודם כל, השוק של חו"ל ניתן אינדיקציה למה להיט ומה לא. מעבר לזה, חברות התקליטים הישראליות יבאו סינגלים מחו"ל שסופקו אך ורק לאנשי תקשורת, שידעו, בזכות זה, מה לנגן. את מצעדי הפיזמונים קבעו בזכות משאל גלויות של מאזינים. כלומר כמה מאות מאזינים שלחו התנדבותית כל שבוע גלויות שציינו מה השירים האהובים עליהם ומשכלול הקולות דורגו המצעדים.

עם מוסיקה ישראלית זה היה יותר מסובך והפתרון לזה היה בדמות ההמצאה המקומית שנקראת "תקליט שדרים". תקליט שדרים היה תקליט 12 אינץ' עם שיר אחד במהירות 33 ושליש, על צד אחד. על הצד השני לא היה כלום. העטיפה כמעט תמיד היתה בשחור לבן. ככה עורכים ושדרנים קיבלו את כל המוסיקה הישראלית שלהם. ככה ניגנו מוסיקה ישראלית במשך כל האייטיז. ככה אמרו למאזיני הרדיו איזה שירים אפשר לדרג על הגלויות שהרכיבו את מצעד הלהיטים. כל להיט של משינה, ריטה, אתניקס או מי שלא יהיה, יצא על תקליט שדרים כזה. באיזה 50 עד 100 עותקים. זאת היתה הדרך של התעשייה בישראל בלשחק בכאילו. כאילו יש כאן סינגלים, שכאילו הופכים להיטים, שכאילו מכניסים כסף לאומנים.

בישראל יצאו באייטיז ובתחילת הניינטיז אלפי, אם לא עשרות אלפי, תקליטי שדרים. יש להם עטיפות מיוחדות שהציבור אף פעם לא ראה. יש להם גם כיום אספנים גדולים, אבל בגדול זהו פורמט מוזנח ולא מתועד, שאולי יום אחד מישהו ירים את הכפפה ויצור אתר שסוקר ומתעד את האומנות של כל אותם תקליטי שדרים.

הסיבה שאני מספר לכם על כל זה הוא משהו שדומה לתקליט שדרים שהתגלגל אלי באדיבותו של אספן המוסיקה עמית כהן. לקראת הוצאת האוסף "האוסף של יוסף" הראשון, הליקון הוציאו כמו תקליט שדרים, שכלל חמישה קטעים מהאוסף, כולם מופיעים על צד אחד שלו. הצד השני שלו פשוט ריק. יש עליו טקסט יחצ"ני שמסביר את כל העניין ובין השאר אפשר ללמוד שם שמסחרית האוסף יצא רק על גבי קלטות ודיסקים. משמאל אתם יכולים לקרוא את הטקסט היחצ"ני ואני מבטיח שבעתיד אני אנסה למצוא עוד תקליטי שדרים כדי להראות אותם פה.

ערך אספני: התקליט עלה לעמית כהן 20 ש"ח בחנות "התקליטיה של סימון" בירושלים

שפמשותפת

שם האוסף: שפמשותפת

תת כותרת: מועדון השירים הבודדים

חברת תקליטים: הד ארצי

שנה: מאי, 1991

עריכה: חיים שמש

הפקה: חיים שמש ומתי אלחנתי

מק"ט: CD-15469

רשימת שירים:
1 נוער שוליים - מספיק לי
2 להקה מקומית - האור הוא קצה השמש
3 החברים של נטאשה - הצילו
4 רמי פורטיס - ולס עם מתילדה (עם יהונתן גפן וברי סחרוף)
5 תערובת אסקוט - מי מפחד מגברת לוין
6 אפרים שמיר - לא מודה
7 אתניקס - הי דרומה
8 ערן צור - נשל הנחש (מתוך הסרט "שורו")
9 קסבה - סיפורים רעים
10 דני בסן - איזה פרייר
11 קבינט - חוף לחוף
12 נוער שוליים - רדיו גמדיו
13 שמוליק כהן - מחכה
14 אביב גפן - מחכה (עם הטעויות)
15 שלומית ישראלי - אין מקום שהוא רחוק מדי
16 פרות קדושות (אירגון טרור מוסיקלי) - שובי לפרדס

עטיפה: משהו מקושקש ברוח פאנקית/פאנזינית שעשתה ויויאן סהר. חביב. ציון עיצוב: 6

ביקורת ורקע: בעקבות התגובות החיוביות שקיבלתי על סיקור שלושת אוספי המוסיקה הישראלית שסוקרו בחודש שעבר, החלטתי לעשות נוהג וכל חודש לסקר אוסף אחד מיוחד שמתעסק במוסיקה עברית.
האוסף לחודש ינואר הוא "שפמשותפת", אוסף שיצא בהד ארצי בשנת 1991 ושכלל שירים שלא ראו אור באלבומי אומן, לפחות עד לאותו הרגע. למעשה, האוסף כולל שלל תקליטי שדרים מ-1989-1991 (עם יציאה אחת, של להקה מקומית מ-1985), שהצליחו ברמה זו או אחרת ברדיו הישראלי. כדי להבהיר למה אני מתכוון, אסביר שתקליטי שדרים הם החלופה הישראלית לסינגלים מחו"ל. בעוד בחו"ל אמנים בחרו את השירים הקליטים ביותר באלבומים שלהם והוציאו אותם כסינגלים, שהמכירות שלהם קבעו את הדירוג במצעדי הלהיטים, בישראל לא היה לנו את זה. הסיבה? בישראל חברות התקליטים לא האמינו במכירת סינגלים, מפני שזה משהו ששווה לצרכן, אבל לא ליצרן (הלקוח קונה רק את השיר שהוא אוהב ובזול במקום את כל האלבום של האומן, ביוקר). צדק חברתי, מישהו?
בכל מקרה, בהעדר סינגלים שיקבעו את מצעדי הלהיטים וגם את השירים שעורכי התכניות ברדיו צריכים להתמקד בהם בצורה אחידה, חברות התקליטים נאלצו לחשוב על המצאה ישראלית אחרת איך לקדם שירים שיהפכו ללהיט. כך, הישראבלוף המציא את התקליט שדרים - תקליט שכלל רק שיר אחד ושנשלח לכל עורכי המוסיקה בתחנות הרדיוהישראליות (ולא למכירה, חס וחלילה), כדי שאלו יהפכו אותו לשלאגר.
כל זה נשמע הזוי, אבל תופתעו לשמוע שזה המצב, פלוס מינוס, עד היום בארץ. אמנם רוב השירים נשלחים כקבצי-שדרים דרך שרתי אינטרנט, אבל סינגלים, אפילו למכירה בודדת באינטרנט, עדיין אין כאן.
בכל מקרה, בין כל תקליטי השדרים האלו, שחלקם הפכו לפרטי אספנים נדירים מאוד, היו גם כאלו שלא הגיעו למעמד אלבום, כאלו אפשר למצוא ב"שפמשותפת".
יש כאן את השיר האחרון שנוער שוליים הקליטו לפני הפירוק ("מספיק לי") וגם את "רדיו גמדיו" שהם הקליטו לכבוד 40 שנות קיומם של גלי צהל. עוד פנינים שיש כאן הם ההקלטות היחידות שראו אור של אומנים נשכחים כמו קסבה (בשיר גל חדש עברי מדליק), שמוליק כהן (אינדי ישראלי קלאסי), קבינט (סקא חמוד), שלומית ישראל (רוק-אינדי ישראלי נעים) ופרות קדושות (בשיר ראפ/מחאה הומוריסטי נדיר על האינתיפדה הראשונה).
זה לא הכל. יש כאן את השיר הראשון והנדיר של אביב גפן, שיר שלא הופיע באף אלבום שלו, עד שסוף סוף הוא הופיע באוסף "ירח מלא: האוסף" משנת 1997. חוץ מזה, יש כאן גם שירים נדירים של אפרים שמיר ודני בסן.
בשורה התחתונה, "שפמשותפת" הוא אוסף נדיר לאספני מוסיקה ישראלית, אוסף שבגלל שהוא כשל בחנויות, הוא פריט אספנים אדיר.

ערך אספני: 250 ש"ח

ציון: 7