מתוך האוסף של יוסף

שם האוסף: מתוך האוסף של יוסף

שנת הוצאה: 1990

חברת תקליטים: הליקון

מק"ט, עורכים ומפיקים: לא מצוין

רשימת הקטעים:

1. Maxi Priest - Close To You (Extended Version)

2. DNA - Tom's Diner (feat. Suzanne Vega) (7" A)
3. Sting - Englishman In New York (The Ben Liebrand Mix Edit)
4. Loose Ends - Don't Be A Fool (Edit)
5. Janet Jackson - Black Cat (Video Mix/ Short Solo)

עטיפה: פחות או יותר העטיפה של האוסף של יוסף, חלק 1, רק בשחור לבן. עיצב תמיר שפר, ביחד עם אלון אבידר ו-Ro Hertz.

ביקורת ורקע: בישראל, מדינה שלא יצאו בה סינגלים כמעט מעולם (בשנות השישים היה כאן שוק די בריא, אבל ככל שהתקדמנו בסבנטיז הוא דעך), היה צריך למצוא תחליף, בעיקר לתחנות רדיו. כלומר, בכל העולם עורכים ושדרנים קיבלו סינגלים של אומנים והם ידעו שאלו הקטעים להתמקד בהם, לנגן אותם. כך גם היה עבור הציבור, שקנה סינגלים וכמות המכירות שלהם קבעה איפה הם ימוקמו במצעדי הלהיטים.

בישראל, כאמור, לא היו את אלו וחברות התקליטים ותחנות הרדיו חיפשו פתרונות לשתי בעיות. קודם כל - איך עורכים ושדרנים ידעו איזה שירים לנגן מתוך אלבום. שנית, איך לקבוע מה להיט ואיך ממקמים אותו במצעד. עם מוסיקה מחו"ל זה היה יותר קל. קודם כל, השוק של חו"ל ניתן אינדיקציה למה להיט ומה לא. מעבר לזה, חברות התקליטים הישראליות יבאו סינגלים מחו"ל שסופקו אך ורק לאנשי תקשורת, שידעו, בזכות זה, מה לנגן. את מצעדי הפיזמונים קבעו בזכות משאל גלויות של מאזינים. כלומר כמה מאות מאזינים שלחו התנדבותית כל שבוע גלויות שציינו מה השירים האהובים עליהם ומשכלול הקולות דורגו המצעדים.

עם מוסיקה ישראלית זה היה יותר מסובך והפתרון לזה היה בדמות ההמצאה המקומית שנקראת "תקליט שדרים". תקליט שדרים היה תקליט 12 אינץ' עם שיר אחד במהירות 33 ושליש, על צד אחד. על הצד השני לא היה כלום. העטיפה כמעט תמיד היתה בשחור לבן. ככה עורכים ושדרנים קיבלו את כל המוסיקה הישראלית שלהם. ככה ניגנו מוסיקה ישראלית במשך כל האייטיז. ככה אמרו למאזיני הרדיו איזה שירים אפשר לדרג על הגלויות שהרכיבו את מצעד הלהיטים. כל להיט של משינה, ריטה, אתניקס או מי שלא יהיה, יצא על תקליט שדרים כזה. באיזה 50 עד 100 עותקים. זאת היתה הדרך של התעשייה בישראל בלשחק בכאילו. כאילו יש כאן סינגלים, שכאילו הופכים להיטים, שכאילו מכניסים כסף לאומנים.

בישראל יצאו באייטיז ובתחילת הניינטיז אלפי, אם לא עשרות אלפי, תקליטי שדרים. יש להם עטיפות מיוחדות שהציבור אף פעם לא ראה. יש להם גם כיום אספנים גדולים, אבל בגדול זהו פורמט מוזנח ולא מתועד, שאולי יום אחד מישהו ירים את הכפפה ויצור אתר שסוקר ומתעד את האומנות של כל אותם תקליטי שדרים.

הסיבה שאני מספר לכם על כל זה הוא משהו שדומה לתקליט שדרים שהתגלגל אלי באדיבותו של אספן המוסיקה עמית כהן. לקראת הוצאת האוסף "האוסף של יוסף" הראשון, הליקון הוציאו כמו תקליט שדרים, שכלל חמישה קטעים מהאוסף, כולם מופיעים על צד אחד שלו. הצד השני שלו פשוט ריק. יש עליו טקסט יחצ"ני שמסביר את כל העניין ובין השאר אפשר ללמוד שם שמסחרית האוסף יצא רק על גבי קלטות ודיסקים. משמאל אתם יכולים לקרוא את הטקסט היחצ"ני ואני מבטיח שבעתיד אני אנסה למצוא עוד תקליטי שדרים כדי להראות אותם פה.

ערך אספני: התקליט עלה לעמית כהן 20 ש"ח בחנות "התקליטיה של סימון" בירושלים

האוסף של יוסף

שם האוסף: האוסף של יוסף

חברת תקליטים: הליקון

שנה: 1990

מק"ט: HL 8080

רשימת שירים:

1 Maxi Priest - Close To You (Extended Version)

2 DNA - Tom's Diner (feat. Suzanne Vega) (7" A)

3 Sting - Englishman In New York (The Ben Liebrand Mix Edit)

4 Little Caesar - The Whole Of The Moon (Apollo 11 Stage One)

5 Kid Frost - La Raza (Cantina Mix)

6 Loose Ends - Don't Be A Fool (Edit)

7 UB40 - Kingston Town (7" Version)

8 Janet Jackson - Black Cat (Video Mix/ Short Solo)

9 Paula Abdul - Knocked Out (7" Version)

10 Sandra - (Life May Be) A Big Insanity (Radio Edit)
11 Deborah Harry - Sweet and Low (Album Version)
12 Seduction - Breakdown (Album Version)
13 Jazzi P - Feel The Rhythm (7" Vocal)

14 Human League, The - Heart Like a Wheel

עטיפה: אחת החזקות. תמיר שפר, כיום מעצב ישראלי ידוע, אייר בתחילת דרכו את הדמות של יוסף חולה התקליטים. הדמות כיכבה בסיטואציות שונות על כל ארבעת חלקי הסדרה. שפר, אגב, לא מקבל קרדיט בחלקים הבאים, רק בחלק הזה מצויין שהוא עשה את העבודה מעוררת ההשראה. העטיפה נותנת גם קרדיט ל-Ro Hertz על העיצוב (אין לי מושג מי אלו) ולאלון אבידר על הקונספט. הקונספט היה, כנראה, השראה מדמות קומיקס אחרת שכיכבה על אוספים - זאת של הפרופסור הדיגיטלי של חברת הד ארצי. הליקון, כאמור, המציאו דמות משלהם, יוסף. ציון עיצוב: 10

ביקורת ורקע: לאט לאט אני מוצא את כל האוספים... האוסף הזה, האוסף של יוסף בחלקו הראשון הוא אחד האוספים שחיפשתי הכי הרבה במהלך השנים, למעשה הוא אחד האחרונים שחסרים לי להשלמת האוסף האישי שלי של אוספי מוסיקה לועזית ישראלים שיצאו בניינטיז.
את שלושת הפרקים הבאים של "יוסף" כבר סיקרתי ואחרי שנואשתי מניסיונותי למצוא את החלק הראשון, פניתי לידידתי רונית גופין שעובדת בהליקון והיא מצאה לי בחברה עותק נדיר שעזר לי לעשות את הסיקור. אז קודם כל, תודה לך רונית. אחרי כן, ניתן לתהות האם כל האוספים שמסוקרים כאן מקוטלגים וקיימים בארכיון כלשהו. נראה לי שלא. חברות התקליטים, כפי שהן פעלו בשנות התשעים, כבר לא ממש קיימות. BNE נסגרה, הד ארצי נסגרה ונמכרה לחברה שקנתה בזמנו את אן.אם.סי, פונוקול עכשיו נמכרה לחברה אחרת ו-IMP נעלמה מזמן. בין כל אלו, הליקון היא החברה האחרונה שממשיכה לעבוד באותה קונסטלציה משנות התשעים ולכן כן היה אפשר למצוא אצלם אוסף כזה. אוספים של שאר החברות - תשכחו מזה. מזל שיש את האתר הזה...

***

סיפרתי כבר על סדרת "יוסף" בסיקורים על הפרקים הבאים שלה (לחצו כאן או על התיוג של "האוסף של יוסף" למטה כדי להגיע לכל הסיקורים), אבל זאת הזדמנות לרענן קצת את הזכרון.
"יוסף" היתה הסדרה הראשונה שהליקון הוציאו בשנות התשעים. הליקון יצגו אז את הקטלוגים של A&M, וירג'ין וכריסאליס ומאלו הם הצליחו למלא אוסף פופ לא רע בכלל. האוסף כולל שמונה להיטים די גדולים ועוד כמה פילרים מגניבים. אחרי התגובות המצוינות והצלחת האוסף יצאו עוד שלושה פרקים שלו, ב-1991, 1992 וב-1994.
באופן לא מקובל - לא מצויין מי ערך את האוסף הזה ואפשר לשער שזה היה כל מי שעבד באותה תקופה במחלקה הבין לאומית של הליקון. בכל מקרה, עם העטיפה המגניבה והשירים המצויינים, "האוסף של יוסף" הוא אחד האוספים שהכי כיף לי לחזור אליהם, שלא לומר שלמצוא אותו שוב ולהאזין לו אחרי 22 שנים ממש ריגש אותי.

***

עוד משהו חצי קשור, לסיום - אני מקבל המון בקשות ללינקים להורדת האוספים שמסוקרים כאן. ובכן, האתר הזה הוא אתר שמכבד זכויות יוצרים ואי לכך אני לא מעלה כאן אלבומים להורדה. לינקים שכן ניתנים כאן זה כל מני דברים שמצאתי באינטרנט ואין לי אחריות על תקיפותם.

ערך אספני: כל הנסיון שלי לעמוד ולשערך מחירים של אוספים הוא דבר קצת מסובך. בישראל אין באמת שוק יד שניה פעיל לתחום הזה, כך שהרבה פעמים אני מתמחר דברים מתוך חשיבה כמה הם נדירים ולא ממש לפי מחיר המדף שיהיה להם במקרה והם ימצאו. האוסף של יוסף הראשון הוא נדיר מאוד כיום ובמדינה מתוקנת הייתי מעריך את ערכו באיזה 100 ש"ח. בישראל אפשר למצוא אותו פתאום ב-10 ש"ח באיזה חנות, סתם מתוך חוסר הבנה והעדר תרבות איסוף של דברים כאלו. במקביל, אוסף כזה באיביי יכול להיות שווה גם כן כמה עשרות דולרים, מתוך הנחה שיש אנשים בחו"ל שיחפשו הוצאות שונות ומשונות שכוללות אומנים שהם אוספים.

ציון: 9

תודה לרונית גופין שהאוסף סוקר באדיבותה