קולנוע אלנבי 58 - Volume 2

שם האוסף: קולנוע אלנבי 58 - Volume 2

תת כותרת: A Continuous Mix By Choopie and Jez

חברת תקליטים: BNE/ אגנוזיה

שנה: 1997

עורכים ומפיקים: אבי יוסף, צ'ופי וג'ז אנסל

עוזר הפקה: אורי כהן

ייעוץ אמנותי: אורי שטרק ורל נדל

מק"ט: AGN011

רשימת השירים:

1. Phil Jubb - If Wishes Were Horses (Original) (DJ Set by Choopie and Jez) (9:29)
2. Capricorn - Walking On The Moon (Jamez Remix) (DJ Set by Choopie and Jez) (6:21)
3. Modifiers, The - The Rise (Original Mix) (DJ Set by Choopie and Jez) (4:35)
4. Orson Karte - Tonight (Sultans Of Sound Mix) (DJ Set by Choopie and Jez) (5:18)
5. Freak, The - Distant Stab (Original) (with Mac Zimms) (DJ Set by Choopie and Jez) (3:27)
6. Grooveyard - Marry Go wild (DJ Set by Choopie and Jez) (3:46)
7. JohNick - Play The World (Two Tutu Mix) (DJ Set by Choopie and Jez) (4:34)
8. Urban Dreams - To Feel Alive (Sloane Strangers Remix) (DJ Set by Choopie and Jez) (5:16)
9. 2 B Continued - Lay Down (Original Mix) (DJ Set by Choopie and Jez) (5:23)
10. Jez & Choopie - Move (DJ Set by Choopie and Jez) (5:18)
11. Slacker - Scared (of Tomorrow) (DJ Set by Choopie and Jez) (6:07)
12. DJ Randy - Pandomia (DJ Set by Choopie and Jez) (4:34)
13. Technocat - The Journey (Hard House Mix) (feat. DJ Scott) (DJ Set by Choopie and Jez) (5:06)
14. DJ Phillip - Reach Out (Phillip Da Flip Remix) (DJ Set by Choopie and Jez) (4:41)

עיצוב ועטיפה: עבודה של תדהר תמוז. בדיוק אותו רעיון של חלק 1, אבל ביצוע הרבה יותר טוב. הצבעים יותר מרשימים, הגרפיקה של הלולאות יותר טובה והנייר הגלוסי שעליו הודפסה העטיפה - מרשימה. בחוברת הפנימית יש גם תמונות מהמועדון, שזה בהחלט מוסיף. ציון עיצוב: 9

ביקורת ורקע: החלק השני של סדרת אוספי המועדון "קולנוע אלנבי 58", שיצא כשנה אחרי החלק הראשון. כמו בחלק הראשון, גם כאן יש קטעים טובים, אך אנונימיים, שהוחתמו מחברות אינדי שונות באירופה. 

הקטעים מובאים במיקס של תקליטני הבית ג'ז וצ'ופי (שגם אחראים על אחד הקטעים באוסף), מיקס שהוקלט לייב באולפן הבית של אגנוזיה, על-ידי דייויד גרא. 

האוסף יצא בגרסה נוספת, עם רק 11 קטעים (בניגוד ל-14 שכאן), כשהשירים לא במיקס (חלקם גם בגרסאות שונות). המספר הקטלוגי של האוסף הלא ממוקסס הוא AGN010 והצבעים של העטיפה שלו גם מעט שונים. 

שנה אחרי זה, כשיצא האוסף השלישי בסדרת "קולנוע אלנבי 58", החבר'ה באגנוזיה כבר שכללו את העניין והוציאו פשוט דיסק כפול, אחד עם השירים במיקס ואחד לא.

ציון: 7

ערך אספני: 20 ש"ח

קולנוע אלנבי 58 - Volume 1

שם האוסף: קולנוע אלנבי 58 - Volume 1

תת כותרת: In the Mix By Choopie and Jez

חברת תקליטים: אגנוזיה/ BNE

שנה: אוקטובר, 1996

עורכים: צ'ופי וג'ז אנסל

הפקה: אבי יוסף, צ'ופי, ג'ז אנסל, אביחי אביגיל, אלי שרגורדסקי

יעוץ אמנותי: אורי שטרק ורל נדל

מק"ט: AGN 07

רשימת שירים:

1. Bone Machine - Pianic (DJ Set by Choopie and Jez) (7:02)
2. Aphradan - Spare A Little Time (DJ Set by Choopie and Jez) (6:43)
3. N.B.G. - Mickey and Mallory (DJ Set by Choopie and Jez) (5:22)
4. Sadoman - Toy Piano (DJ Set by Choopie and Jez) (2:19)
5. Disco Freaks, The - Disco Fever (DJ Set by Choopie and Jez) (4:52)
6. Calvin Stones II - Fonky Muzik (DJ Set by Choopie and Jez) (4:38)
7. Lonely Guy, The - Saying All That Crap (DJ Set by Choopie and Jez) (4:53)
8. D/A/C - The Sound Of O.C. (DJ Set by Choopie and Jez) (7:22)
9. Oshawa - Take Over (DJ Set by Choopie and Jez) (4:14)
10. Drop Out - Part 4 (DJ Set by Choopie and Jez) (5:12)
11. Descent - Moonblower (DJ Set by Choopie and Jez) (3:33)
12. Disco Citizens - Footprint (DJ Set by Choopie and Jez) (6:57)
13. Rob Rowland - Glocomm (DJ Set by Choopie and Jez) (3:31)
14. Jez & Choopie - Nobody's In The House Tonight (DJ Set by Choopie and Jez) (7:18)

עיצוב ועטיפה: עבודה של תדהר תמוז וגדי יוחן. שתי לולאות קשורות בגרפיקת תלת מימד ממוחשבת. נראה כמו הזמנה סבירה למסיבת טראנס, בטח לא כמו עטיפה ראויה לאוסף למועדון ענק. ציון עיצוב: 5

ביקורת ורקע: סיקרתי כאן כבר כמה אוספים שנעשו ביחד עם מועדונים שונים, כסוג של פסקולים למתרחש בקלאב ושנשאו את שמם. כאלו היו האוספים של הלמון, האומן 17 וגם הרוקסן. באופן לא מפתיע, גם המועדון החם ביותר בישראל של החצי השנה של הניינטיז, "קולנוע אלנבי 58", יצא בסדרת אוספים משלו.

האוסף של "אלנבי" יצא בחברת אגנוזיה, שהיתה שייכת לתקליטני הבית של המועדון - ג'ז אנסל וצ'ופי (שרון פרוינדליך). אגנוזיה היתה לייבל קטן, שחוץ מלהוציא חומרי קלאב-טראנס מקומיים, גם החתים לארץ כל מני קטעי האוס אירופאיים. הקטעים האלו, כמובן, ממלאים את אוספי המועדון.

התפקיד הזה היה מאוד ריכוזי והיתה לו השפעה מאוד גדולה. תחשבו על זה - ג'ז וצ'ופי לא סתם היו תקליטני הבית. הם היו התקליטנים המפורסמים ביותר בארץ באותה תקופה, שתקלטו במועדון מספר אחד בארץ. בעצם זה שהם היו גם הבעלים של חברת תקליטים, הם יכלו להשתמש בפלטפורמה הזאת כדי לדחוף את החומרים שלהם בצורה יוצאת דופן. והם אכן עשו זאת.

צפיה ברשימת השירים באוסף הראשון של "אלנבי 58", שיצא בסוף 1996, כוללת 14 קטעי האוס, כולם אנונימיים לחלוטין. זה לא במקרה. לאגנוזיה לא היה את האמצעים שהיו לחברות יותר גדולות כדי להגיע לקטעים יותר "גדולים" ואפילו שאגנוזיה חברה ללייבל יותר ממוסד בשביל להוציא את האוסף הזה (ל-BNE), עדיין הם לא הצליחו להביא לכאן שמות מוכרים.
כל זה, לא מנע מהאוסף להצליח. ג'ז, צ'ופי, אגנוזיה ואלנבי 58 עדיין היו כאלו מעצבי דעה חזקים, שאנשים קנו את מה שהם מכרו ללא היסוס. האזנה לאוסף גם חושפת, גם, שלא מדובר בחתול בשק. אמנם אין כאן קטעים מוכרים, אבל אלו קטעים טובים. בהחלט מאפיינים את הקו המוזיקלי של מה שנוגן באותה תקופה במועדון. בטח כשהכל מובא במיקס שנשמע ממש כמו סט חי מאותה התקופה. מבטיח שמי שיאזין לאוסף, יזכה לפלאשבק טוב לימים ההם.

עטיפת הסט של טוני דה ויט באלנבי, שיצאה בבריטניה

אחרי ההצלחה הראשונית בחנויות, באופן מפתיע, שלושה שבועות אחרי צאת האוסף, יצא לו מתחרה שאכל אותו בלי מלח. המתחרה יצא בחברת התקליטים הבריטית החדשה Global Underground. החברה שהוקמה על ידי היזם אנדי הורספילד, התיימרה להוציא סטים של דיג'יים מפורסמים ממועדונים שונים מרחבי העולם. להוצאה הראשונה שלהם, זאת שיצאה בתחילת נובמבר 1996, הם בחרו את הסט של הדיג'יי החם של התקופה - טוני דה ויט, מהתקלוט שלו ב... אלנבי 58. הרליס הזה יצר הדים בעולם והיה להצלחה אדירה. גם בישראל הביטו בהתלהבות על כך שסט ממועדון בתל אביב נבחר לפתוח סדרה שאמורה לתעד את עליית סצינת הקלאב העולמית והדיסק הזה זכה כאן להצלחה יפה מאוד. מול הרליס הזה, ההוצאה של האוסף המקומי של אלנבי נראתה קצת דלה. לא רק שדה ויט היה דיג'יי מוכשר יותר מהדיג'יים המקומיים, גם רשימת השירים באוסף הבריטי היתה הרבה יותר מרשימה. שלא לדבר על ההייפ. 

למזלו של האוסף המקומי, הוא בכל זאת יצא כמה שבועות לפני האוסף הבריטי, כך שהוא הצליח למכור יפה לפני שהמתחרה המפלצתי הגיע למדפים. למרבה השמחה, זה גם לא ייאש את יוצרי האוסף ואחריו, באגנוזיה ובאלנבי הפכו את זה למסורת וכל שנה יצא אוסף חדש למועדון, עד סגירתו ב-1999.

ציון: 8

ערך אספני: 20 ש"ח

Everybody in the House

שם האוסף: Everybody in the House

תת כותרת: 70 Minutes in the Mix...

חברת תקליטים: BNE/ YoYo

שנה: 1996

עורכים: אבי יוסף ודיג'יי בועז בר-דיין

מיקס: דיג'יי בועז בר-דיין

הפקה: אבי יוסף

מק"ט: YOYO 5

רשימת השירים:

1. Paula Abdul - My Love Is For Real (Strike Pink Wig Dub) (feat. Ofra Haza) (DJ Set by Boaz Bar-Dayan) (6:17)
2. Andrea Mendez - Bring Me Love (Eventual Dub) (DJ Set by Boaz Bar-Dayan) (5:11)
3. Sauze Doble - I Luv To Dance (Disco Doble) (DJ Set by Boaz Bar-Dayan) (5:12)
4. H2O - Satisfied (Take Me Higher) (feat. Billie) (DJ Set by Boaz Bar-Dayan) (6:40)
5. Key To Life - Forever (BC's Dark Room Dub) (DJ Set by Boaz Bar-Dayan) (4:10)
6. DJ EFX - Groove To Me (DJ Set by Boaz Bar-Dayan) (4:21)
7. Annette Taylor - Put The Fire Out (Murk Boys Dub-O-Rama) (DJ Set by Boaz Bar-Dayan) (5:50)
8. Island Project, The - Musica De Casa (House Mix) (DJ Set by Boaz Bar-Dayan) (4:51)
9. H2O - Livin' For The Future (Future Dub) (DJ Set by Boaz Bar-Dayan) (4:44)
10. Gypsy Queens - Everybody Listen (D'Still'D Remix) (DJ Set by Boaz Bar-Dayan) (3:29)
11. Giampiero Mendola - Thank You For The Jazz (Original Mix) (DJ Set by Boaz Bar-Dayan) (3:59)
12. Blade - Talkin' About The Power (Groove Rider) (with Liam J. Nabb and Simone Fabbroni) (DJ Set by Boaz Bar-Dayan) (4:37)
13. Sunstone - Deep and Refreshing (DJ Set by Boaz Bar-Dayan) (5:19)
14. Misjahroon - Turn Me On (DJ Set by Boaz Bar-Dayan) (5:57)

עיצוב ועטיפה: עבודה של דני מירב. גרפיקת תלת-מימד אופיינית לתקופה. הצבעים נבלעים זה בזה וזה לא נראה כל כך טוב. ציון עיצוב: 4

ביקורת ורקע: אוסף האוס במיקס, שמבוסס, חוץ מהקטע הראשון שלו, על קטעים ש-BNE יצגה מחברות קטנות באירופה. הקטע הראשון, המיקס של פאולה עבדול, התקבל באדיבות הליקון וחוץ ממנו הקטעים כאן מאוד אנונימיים. הקו המנחה הוא האוס מועדונים, בסטייל שהיה פופלארי באותה תקופה וכל הקטעים מחורברים במיקס טוב של הדיג'יי בועז בר-דיין. 

אני לא יודע כלום על בר-דיין, ניסיתי לחפש בגוגל ולא הגעתי לתוצאות. אז אם למישהו יש מידע נוסף עליו, אשמח לשמוע.

בכל מקרה, בר-דיין עשה כאן עבודה טובה ובסך הכל מדובר באוסף שמעביר יפה תחושה של מועדון בשנת 1996. למרות זאת, האוסף הזה כשל בחנויות.

ציון: 6

ערך אספני: 10 ש"ח

Hard & Metal

שם האוסף: Hard & Metal

תת כותרת: אוסף כבד

חברת תקליטים: BNE

שנה: 1993

עורכים ומפיקים: אבי יוסף ואלי בראל

מק"ט: 003 ADD

רשימת שירים:

1. Kreator - Terror Zone (5:56)

2. Slayer - War Ensemble (4:53)

3. Paradise Lost - Gothic (4:42)

4. Fear Factory - Martyr (4:04)

5. Ugly Kid Joe - Neighbor (4:47)

6. King Diamond - "Them" (1:57)

7. Pantera - This Love (6:30)

8. Deicide - Deicide (4:00)

9. Megadeth - Symphony Of Destruction (4:03)

10. Obituary - The End Complete (4:03)

11. Skid Row - Slave To The Grind (3:29)

12. Paradise Lost - As I Die (3:48)

עטיפה: עיצוב של מישל לוי. גולגולת, לטאות שטניות, אש. קצת קלישאתי, אבל בסך הכל נראה טוב. ציון עיצוב: 8

ביקורת ורקע: דיברתי כאן בעבר על הפופולאריות המיוחדת של שלל סגנונות הרוק הכבד בישראל, פופולאריות שהתבטאה במכירות יפות מאוד של אלבומי הז'אנר בארץ, רובם ביבוא ולא דרך חברות התקליטים המקומיות. בשלהי האייטיז התעשייה המקומית החלה לזהות את הפוטנציאל הגלום במכירות מהז'אנר. חברות הענק של אן.אם.סי/CBS והד ארצי ניסו ליצור אוספי רוק כבד מקומיים, אבל אלו התקבלו בקרירות על ידי הקהל המקומי, שמצא אותם מיינסטרימיים מדי. אן.אם.סי/CBS ניסתה את מזלה עם שני אוספים שלא ממש המריאו והד ארצי אף היא ניסתה פעמיים, גם היא לא בהצלחה.

בחברת התקליטים הקטנה BNE ניסו לפצח את הכישלון של החברות הגדולות ביצירת אוספי מטאל מקומיים בכך שהם יצרו אוספים שהיו הרבה יותר הארדקור מאלו שהחברות הגדולות ניסו ליצור. האוספים האלו אמנם התקבלו בכבוד על ידי קהילת המטאליסטים המקומית, אבל גם הם לא זכו להצלחה מרשימה. בסך הכל BNE גם כן הוציאו שני אוספי מטאל בארץ, לפני שהם הרימו ידיים. על האוסף השני ש-BNE הוציאו, "Tales of Apocalypse" מ-1995 כבר סיפרתי, עכשיו אני מגיע לאוסף הראשון, "Hard & Metal" מאביב 1993.

כמו האוסף השני שיצא ב-BNE, גם האוסף הזה הוא אוסף רציני שלא עושה הנחות ולא מפלרטט עם המיינסטרים, אפילו לא קצת. עורכי האוסף נעזרו במומחים וחובבים מהתחום וביחד איתם הם אספו קטעים שהיו להם זכויות בחברות התקליטים הגדולות בארץ (פונוקול, הד ארצי ואן.אם.סי), אותם הם שילבו ביחד עם חומרים שיצאו בחברות עצמאיות מחו"ל. התוצאה היתה אוסף מדוייק. הז'אנר השולט כאן הוא הדת' מטאל ויש כאן גם לא מעט דום, ביחד עם הבי מטאל טהור. רשימת האומנים כאן מצוינת וחובבי הז'אנר בארץ הסתכלו על האוסף הזה כשהוא יצא, בהתפעלות.

למרות זאת, "Hard & Metal" כאמור לא זכה להצלחה מרשימה. BNE לא התייאשה מזה והיא ניסתה, כאמור, את מזלה שוב, עם אוסף מטאל נוסף כעבור שנתיים. גם האוסף הזה לא הצליח וב-BNE הגיעו לתובנה שחובבי הז'אנר הם סנובים מדי לגבי תוצרת מקומית ושקשה למכור להם מוצרים שלא מיובאים. החברה הסיקה מסקנות ובמקום לנסות ליצור אוספים מקומיים, היא עסקה בעיקר ביבוא נרחב של מוסיקת מטאל מחו"ל לארץ. מסתבר, אם כך, שלא סתם לא יצאו עוד אוספים בארץ לז'אנר הכל כך פופולארי הזה.

ציון: 8

ערך אספני: 100 ש"ח

Jungle Bites

שם האוסף: Jungle Bites

חברת תקליטים: BNE

שנה: 1996

עורכים: אבי יוסף ודיג'יי E (אלי שרגורודסקי)

מפיקים: אביחי אביגל, אבי יוסף ודיג'יי E (אלי שרגורודסקי)

מק"ט: YOYO 14

רשימת שירים:

1. Goldie - Inner City Life (Full Length) (Presents Metalheads) (6:55)

2. Omni Trio - Who Are You? (Original 12" Mix) (6:42)

3. Model 500 - The Flow (Alex Reece Mix) (5:13)

4. Alex Reese - Pulp Fiction (5:38)

5. Flynn + Flora - You Are Sleeping (6:00)

6. Tek 9 - A London Sumtin (5:21)

7. Outbreak - Breakbeat Flex (4:09)

8. Statik Sound System - Revolutionary Pilot (Rob Smith Remix) (5:50)

9. Green Piece - Trible Symphonee (5:19)

10. E Z Rollers - Rolled Into One (Photek Remix) (6:40)

11. St Germain - Albama Blues (Wax Doctor Mix) (6:33)

12. Endemic Void - Hydrosphere (6:02)

עטיפה: עיצוב של תדהר תמוז. עטיפה מצויינת. פונטים מעולים, רעיון טוב, ביצוע מתוקתק. נדיר במחוזותינו. ציון עיצוב: 9

ביקורת ורקע: באמצע הניינטיז היה באזז גדול מאוד לג'אנגל בארץ. זה קרה בזכות מפיקה אחת, עדי לב, שהביאה את הצליל הבריטי אל לב תל אביב בליין מסיבות במועדון הגולם שברחוב אלנבי ואחר כך לאלנבי 58 (לשעבר קולנוע אלנבי). בהתחלה הסגנון לא התפשט הרבה מעבר לזה. ברדיו הוא קיבל ייצוג צנוע ומועדונים אחרים בארץ לא היו מספיק מתוחכמים כדי לתת לו במה. למרות זאת, הליין המצליח עשה את שלו ועצם התרחשותו בלב הסצינה התל אביבית נתנה את אותותיה. כך, חנויות תקליטים החלו לייבא רליסים מהתחום, המקומונים התל אביבים נתנו לז'אנר במה וגם חברת תקליטים אחת, BNE, דחפה אותו בצורה יפה.

הרליס הראשון ש-BNE הוציאו למשפחת הז'אנרים של הדראם אנד בייס/ ברייק ביט/ ג'אנגל, היה אוסף שנקרא "Break and Enter" ושזכה להצלחה יחסית יפה. האוסף השני שהם הוציאו לתחום היה "Jungle Bites", שהתמחה בתת הז'אנר ג'אנגל. לצורך הכנת האוסף נבחר הדיג'יי של ליין המסיבות בגולם, דיג'יי E. זאת היתה בחירה קלה, מפני ש-E, ששמו האמיתי הוא אלי שרגורודסקי, עבד באותה תקופה ב-BNE, כך שהכישרון שלו היה קרוב. האוסף כלל קטעים חזקים בתחום, של אומנים בולטים, בראשם גולדי, אומני טריו ואלכס ריס. ראוי גם לציין כאן גם את האומן הישראלי Outbreak, שמקבל כאן חשיפה ראשונית.

"Jungle Bites" ו-"Break and Enter" יצאו שניהם ב-1996 והם היו תחילת הסצינה המרגשת שהפתחה כאן. הברייקביט/ג'אנגל רצו בבריטניה במשך ארבע שנים, עד שהסגנון דחק את רגלו לסצינה המקומית. בהתחלה זה היה נראה כמו קטע כן של כמה ברנז'אים תל אביבים, אבל בשנתיים שבין 1996 ל-1998 הז'אנר באמת התפרץ לכל כיוון והפך לתופעה. כך, חוץ מהרליסים של BNE, גם אן.אם.סי החליטה להוציא אוסף לתחום. במקביל, סיגל הורן ברשת ג' החלה לשדר את הסגנון בפריים טיים של התחנה. המסיבות התרחבו לעוד ועוד מקומות והכי חשוב - החלה יצירה מקומית משמעותית בתחום, כשראוי לציין את פועלם של האומנים W.I.D. Production ו-Wow Mom.

לקראת סוף הניינטיז, כשהז'אנר דעך בבריטניה, גם בישראל החלו פרפורי הגסיסה. למרות זאת, היו כאן כמה שנים יפות לתחום.

ציון: 8

ערך אספני: 20 ₪

Fade Out

שם האוסף:  Fade Out

תת כותרת: The Soft Ones

חברת תקליטים: הליקון/ הד-ארצי/ זמן תל-אביב
 
שנה: 1996

עורכים: אבי מאור, רן עצמון ואבי יוסף

מפיק: אבי מאור

מק"ט: 9220-2

רשימת שירים:

1. Bush ‎– Glycerine

2. Tindersticks ‎– Travelling Light (feat. Carla Torgerson)

3. Radiohead ‎– Street Spirit (Fade Out)

4. Gabage - Milk

5. Faith No More - Take This Bottle

6. Walkabouts, The ‎– The Light Will Stay On (Single Version)

7. dEUS - Right As Rain

8. Cracker ‎– Kerosene Hat

9. Spain ‎– Untitled #1

10. Afghan Whigs - The Dark End Of The Street (Edit)

11. Porno For Pyros - Thick of it All

12. Cult, The ‎– Sacred Life

13. GUN - The Only One

14. Verve, The - History

15. Candlebox - Vulgar Before Me

16. Young Gods, The ‎– Child In The Tree

17. Cardigans, The ‎– Carnival (Puck Version)

18. Low - Shame

עטיפה: עינת להט בלום צילמה ועיצבה. אני בעד מקוריות וחושב שזה הדבר הכי חשוב בכל עיצוב. מעבר לזה, הסטייל מתאים למוסיקה - גראנג'-אינדי-אלטרנטיבי שקט, שהעיצוב הזה דיבר יפה עם השפה הויזואלית שליוותה את הז'אנר הזה באותן השנים. בפנים יש טקסט של יאיר רווה וטקסט זה תמיד טוב. ציון עיצוב: 8

הטקסט של יאיר רווה בחוברת הפנימית

ביקורת ורקע: אוסף רוק אלטרנטיבי שקט שיצא ב-1996 ונעשה כהמשך ל-Age of Panic מ-1994 ול-No Fronts מ-1995. אבי מאור, אבי יוסף ורן עצמון ערכו את הפרק הזה, כמו את קודמו והם קיוו להצלחת ענק של החלק השלישי, ממש כמו שהשניים הקודמים הצליחו. השניים ההם כל כך הצליחו שבחוברת הפנימית פרסמו שהם עדיין בחנויות, הישג יוצא דופן לאוספים בני שנתיים (החלק הראשון) ושנה (השני).

הליקון והד ארצי האמינו מאוד באוסף הזה והם ניסו להפציץ מכל הכיוונים. הם חברו לעיתון זמן תל-אביב (ז"ל), אז המקומון הבועט של גוש דן. החבירה היתה אמורה להגביר את החשיפה ולתת דחיפה נוספת לאוסף. זאת לא הפעם הראשונה שחברות תקליטים חברו לעיתונים והשמות של ראש 1, מעריב לנוער, העיר וחדשות מבצבצים פה ושם על גבי אוספים כאלו ואחרים. השיתוף עם זמן תל-אביב הביא את עורך התרבות של המקומון, יאיר רווה, לכתוב טקסט יפה לאוסף. כמו כן, נעשה מבצע ביחד עם העיתון. מי שקנה את האוסף היה צריך למלא שאלון שצורף לדיסק ולשלוח אותו ביחד עם שאלון שצורף לעיתון. הפרסים היו מצנועים (50 דיסקים), דרך מגניבים (טישרטים של האוסף) ועד הפרס הראשון: טיסה ללונדון.

לא ראיתי את השאלון בעיתון, אבל השאלון בדיסק הוא מאוד פשוט: מי הלהקות האלטרנטיביות האהובות עליך, איפה קנית את הדיסק ואיזה שירים את/ה רוצה לראות ב-Fade Out vol. 2. למרות הפומפוזיות, זה לא ממש עבד ו-Fade Out התקבל באדישות יחסית. כזאת שהובילה, למרות הכוונות המוצהרות כאן, לכך שלא יהיה חלק 2 לאוסף הזה. למרות זאת, אוסף לא רע.

ערך אספני: 26 ש"ח

ציון: 7

Top Pop 98

שם האוסף: Top Pop 98

חברת תקליטים: פונוקול/ BNE

שנת הוצאה: 1998

מס' קטלוגי: 2109-2

עורכים: אורן קריסטל, שירה שליט, רוברט גיטלמן, אבי יוסף ואלי שרגורודסקי

מפיקים: דניאל בוחניק, ג'ולי כהן, אורן קריסטל, שירה שליט, רוברט גיטלמן, אבי יוסף ואלי שרגורודסקי

רשימת שירים:

1. Solid Harmonie - I'll Be There For You (Single Edit)

2. 2 Sash! - La Primavera (Radio Edit)

3. Encore! - Le Disc-Jockey (Radio Version)

4. O Mega - Dreaming Of A Better World (Radio Edit)

5. 666 - Diablo (Radio Devil)

6. Serious Danger - Deeper (7" Edit)

7. Cornershop - Brimful Of Asha (Norman Cook Remix Single Version)

8. Clock - That's The Way (I Like It) (Radio Mix)

9. Steps - 5, 6, 7, 8 (Radio Edit)

10. 2 Unlimited - Wanna Get Up (SASH! Extended)

11. Happy Nation - Girls Just Wanna Have Fun (P'N'D Radio Remix)

12. Sound City - Love I've Found (Original Mix)

13. Fatboy Slim - Everybody Needs A 303 (Original Radio Edit)

14. Coma  - Requiem (Of A Junkie's Dream) (Radio Mix) (feat. LTG)

15. Daddy Roach - Lacrimosa (feat. Gimme 5)

16. Will Mellor - When I Need You (7" Radio Edit)

עטיפה: עיצוב של יריב חונן ושי גרינשטיין. חביב, לא ממש ברור. ה-98 מופיע על כדורסל או משהו כזה. ציון עיצוב: 5

ביקורת ורקע: ממש לקראת סופה, בפונוקול חיפשו רעיונות איך להציל את סדרת הלהיטים שלהם "טופ פופ". לחלק היחידי שיצא בשנת 1998 (בתחילת העשור היו יוצאים לסדרה חמישה-שישה פרקים בשנה) הם חברו לחברת BNE, חברה בלי סדרת אוספי להיטים, כדי לנסות ביחד ליצור אוסף ראוי. BNE, כחברה שייצגה את חברות התקליטים העצמאיות הגדולות Zomba ו-Beggars Banquet, החזיקה בקטלוג מרשים מאוד של אמני פופ ודאנס, ביניהם בריטני ספירס, הבאקסטריט בוייז, פרודיג'י, פאטבוי סלים ורבים אחרים. ב-BNE לא ידעו לנצל באוספים את הקטלוג הזה כמו שצריך והם כל הזמן חברו לחברות אחרות כדי שיוציאו את הלהיטים שלהם באוספים שלהם. כזאת גם היתה החבריה שלהם לפונוקול, שביחד הם חתמו על האוסף "טופ פופ 98". BNE הביאה את הלהיטים של סוליד הארמוני, קורנרשופ, וויל מלור, סטפס ופאטבוי סלים. פונוקול תרמה את הלהיט היחידי שלה באותה תקופה - זה של סאש! הבלתי נלאה. מכיוון שהלהיטים של BNE באוסף יחסית קטנים (חוץ מהשיר של סוליד הארמוני, שהיה להיט ענק), מדובר בסופו של דבר באוסף של שני להיטים וחצי, שזה עם כל הכבוד ל-BNE, משהו שפונוקול הצליחו באותה תקופה ליצור גם לבד. התגובות בחנויות היו בהתאם והאוסף כשל, מה שהפך את החבירה של BNE ופונוקול לחד פעמית.

 

ציון: 3

ערך אספני: 5 ש"ח

Club Heads

שם האוסף: Club Heads

תת כותרת: Compiled by Elad Avnon

שנת הוצאה: 1998

חברת תקליטים: BNE/ Yo-Yo

מק"ט: YOYO031

עורך: אלעד אבנון (DJ Spoild)

מפיקים: אבי יוסף ואורי כהן

יח"צ: שי רחמן

רשימת הקטעים:

1. Tamperer, The ‎– If You Buy This Record Your Life Will Be Better (Extended Mix) (feat. Maya)

2. Tina Cousins ‎– Pray (W.I.P. In The Church Mix)

3. Hole In One ‎– (Let's) Ride The Moon (Starcruise Mix)

4. DJ Jo ‎– Relax (Pit Bailay Remix)

5. Exis Of Earth ‎– The Steps Of A Righteous Man (Jaspa Jones Mix)

6. Cascade ‎– Transcend (Moonmans Trancentral Remix)

7. Steve Morley ‎– Reincarnations (Mystic Groove Edit)

8. Spoiled and Zigo - Flouride (Original 12" Mix)

9. Knuckleheadz ‎– Raise Your Hands

10. Invisible Man, The ‎– Give A Little Love

11. Dove Beat ‎– La Paloma (Power Dove Remix)

12. EJ Doubell ‎– Barramundi

עטיפה: תדהר תמוז מאורדיסק עשה משהו חמוד עם המון קונדומים בהמון צבעים נאוניים. מגניב. ציון עיצוב: 8

ביקורת ורקע: אני בסשן של ניקוי מגירות. בסוף הניינטיז יצאו מלא אוספי האוס שפנו לאנשים שרצו לשחזר את חוויית המועדון בבית, או משהו כזה. להערכתי יצאו, בין 1996 לשנת 2000, לפחות מאה אוספים כאלו, חלקם טובים יותר, חלקם פחות.
"קלאב הדז" שיצא ב-BNE בשנת 1998 הוא מהסבירים. הוא מתחיל ברמיקסים של שני להיטים גדולים וממשיך עם כל מני קטעי קלאב טראנס מהתקופה, כולל שני שירים של פרי קורסטן הגדול.
את האוסף ערך אלעד אבנון, מהדיג'יים המובילים בישראל בתקופה, שהפך גם לאושיית רדיו (הוא ערך והגיש את התכנית המיתולוגית "הדיסקוטק" בימי שישי בגלי צהל, ביחד עם עמרי רונן). במקביל הוא התחיל ליצור מוסיקה, תחת השם Spoiled and Zigo, כשהוא זה ספויילד וזיגו זה זיו גולנד. קטע שלהם מככב כאן (מספר 8) ושנתיים אחר כך, קטע אחר שלהם שנקרא "More and More" הוחתם בחברת מניפסטו של הדיג'יי האנגלי האגדי ג'אדג' ג'ולז והפך ללהיט מועדונים בכל אירופה וללהיט Top 40 במצעד מכירות הסינגלים הבריטי (מקום 31, אם לדייק, לסינגל שיצא במהדורה מדליקה של CD Single ותקליטון 12 אינץ'). משמאל אתם יכולים לקרוא אייטם קטן שנכתב על הצמד במגזין התעשייה הבריטית

ה-Music Week, בזמן הצלחת הסינגל (התמונה באדיבות יעקב אשכנזי). הקטע "More and More" הופיע באוסף "Pure Summer Dance" משנת 2000 (הוצאת הליקון). בשנים האחרונות אבנון נעלם מהרדאר שלי ואני לא יודע אם הוא עדיין עוסק בתחום, בכל מקרה, בתקופה הזאת של סוף הניינטיז-תחילת האלפיים הוא היה אחד הגדולים פה, כזה שהשם שלו על עטיפה של אוסף שווה למכירות.

ציון: 6

 

ערך אספני: 10 ש"ח

 

תודה למנשה סעד שהאוסף סוקר באדיבותו

בחזרה לפינגווין 2

שם האוסף: בחזרה לפינגווין 2

תת כותרת: The Dark Sound of the 80's

שנת הוצאה: 1998

חברת תקליטים: BNE

מק"ט: B.N.E.- 040-2

עורך: אבי יוסף

מפיקים: אבי יוסף, אורי כהן ויובל גרין

יחסי ציבור: שי רחמן

רשימת הקטעים:

1. Joy Division - Love Will Tear Us Apart

2. Dave Ball - Strict Tempo

3. Love abd Rockets - Ball Of Confusion

4. Cocteau Twins - Wax and Wane

5. Bauhaus - She's In Parties

6. Minimal Compact - Babylonian Tower

7. Xmal Deutschland - Matador (7" Mix)

8. Peter Murphy - All Night Long

9. Mission, The - Love Me To Death

10. Gary Numan - Are "Friends" Electric?

11. Foetus - The Throne Of Agony

12. A Split - Second - The Colloseum Crash

13. Inner Light - Phantasia

14. Pixies - Where Is My Mind?

 עטיפה: תדהר תמוז שדרג את העבודה של דור כהן מחלק 1 ועשה עבודה פנטסטית. כל הפלסטיק כאן שחור-מבריק ועליו יש מדבקה כסופה מעוצבת מצוין. ציון עיצוב: 10 שני ברציפות. כל הכבוד ל-BNE!

ביקורת ורקע: שנתיים אחרי הצלחת החלק הראשון של "בחזרה לפינגווין" אבי יוסף ו-BNE חזרו עם חלק ב' הטוב לא פחות. הדבר היחידי שאני יכול לטעון שנמצא בעוכרי הדיסק הזה זה שהוא קצת קצר (66 דקות ו-18 שניות, אם לדייק), אבל לפעמים קצר זה גם טוב, או מדויק.

מעבר לרצון ליצור עריכה ואיסוף טוב, הדיסק הזה קצר גם בגלל תוספי המולטימדיה שיש בו, המצאה חדשה שהיתה להיט בסוף הניינטיז - לתת בונוסים שמתאימים למחשב. בדרך כלל הבונוסים היו קליפים, כאן יש משהו קצת אחר. קודם כל, יש כאן שומר מסך, רק שהמחשבים של היום כבר לא יודעים איך להפעיל אותו, כך שלא ממש אוכל לתת עליו ביקורת. שנית, יש כאן את אחד המשחקים הפרובוקטיביים שנוצרו בארץ!

המשחק, שאין לו ממש שם, מראה את השחקן מהגב, Pאנקיסט גדול, שעומד במדרכה מול מועדון הפינגווין. לPאנקיסט יש רובה והוא צריך לירות בשוטרים וזקנות שעוברים במכוניות או כיסאות גלגלים (בהתאמה). הפסילה נוצרת אם אתה מפספס את השוטר, שבא לעצור אותך, או אם אתה יורה על מכונית העארסים שעוברת, שאם אתה עושה את זה - הם באים לפוצץ אותך! משחק אנרכיסטי, שעבר כאן בלי יותר מדי בלגאן, אבל שממש שווה לבדוק (ראו גם תמונה, משמאל, של המשחק).  המשחק נוצר על ידי מונסטר מולטימדיה בע"מ, חברה שעדיין קיימת (www.monster.co.il) ושמתחמה בקידום אתרים וחברות בדרכי מולטימדיה.

בכל מקרה, עם או בלי המשחק, הדיסק הזה, כמו חלק 1, ערוך מעולה, עם המון קטעי דארק-אייטיז מעולים, חלקם קשים למציאה והשילוב שלהם בדיסק אחד הוא בטוח יחודי ומאפיין את הפינגווין.

עוד משהו קטן על הפינגווין ועל שני האוספים שיצאו לו - אני חייב לציין שהפינגווין היה קיים שמונה שנים ושנוגנה בו המון מוסיקה. הרבה ממנה נשכחה, גם בגלל שהוא נסגר כבר לפני 23 שנים וגם כי מי שבילה שם כבר לא כל כך זוכר. האוספים ש-BNE הוציאו מילאו חלל כלשהו מכך, אבל הם רק טיפה בים ממה שנוגן שם. בגלל שהזכרון של רוב האנשים מאז כבר לא חד, הדיסקים האלו הפכו להיות העיקר של מה שזוכרים משם. זה כבוד למי שאסף את האוסף, אבל לכל הנוסטלגים לפינגווין, שיש רבים כאלו בשנים האחרונות, אני ממליץ לחפש ולחקור, מפני שנוגנו שם עוד המון דברים מדהימים, מעבר ל"בחזרה לפינגווין".

כך, או אחרת, שום דבר לא גורע מן ההצלחה האדירה של שני האוספים האלו שמכרו אלפי עותקים ועם הזמן נעלמו מהמדפים. ב-BNE, קצת לפני הסגירה של החברה, עשו מעשה חכם וב-2005 הוציאו את שני הדיסקים במהדורה מיוחדת כשהם ארוזים יחדיו (מספר קטלוגי:  BNE 091-2. עריכה: אבי יוסף וליז. יחסי ציבור ושיווק: שמרית גורן ואיריס שיינמן. עיצוב עטיפה: סטודיו עוזי גרפיקס). המארז המאוחד גם הוא זכה להצלחה יפה ולמרות מה שאמרתי על הזכרון הקולקטיבי שצריך להתאמץ יותר, ריספקט גדול ל-BNE על השעתיים וקצת האלו שהם יצרו וששחזרו מעולה את המועדון המיתולוגי.

ציון: 10

ערך אספני: 100 ש"ח

ערך אספני של המארז: 180 ש"ח

תודה למנשה סעד שהאוסף הזה סוקר באדיבותו

בחזרה לפינגווין

שם האוסף: בחזרה לפינגווין

תת כותרת: The Dark Sound of the 80's

שנת הוצאה: 1996

חברת תקליטים: BNE

מק"ט: B.N.E.- 030

עורכים: אבי יוסף וליז

מפיקים: אבי יוסף, ליז ואביחי אביגל

רשימת הקטעים:

1. Kissing the Pink - Big Man Restless
2. Minimal Compact - Immigrant Song
3. The Smiths - Panic
4. Siam - In the Realm of
5. Anne Clark - Our Darkness
6. Fad Gadget - Lady Shave
7. Jean Conflict - One Day I Smile, One Day I Cry
8. X Mal Deutschland - Mondlicht
9. Bauhaus - The Passion of Lovers
10. Legandery Pink Dots, The - Curious Guy
11. Neon Judgment, The - The Fashion Party
12. Skinny Puppy - Smothered Hope
13. Einsturzende Neubaten - Yu Gung (Futter Mein Ego)
14. Residents, The - Kaw Liga
15. Tuxedomoon - The Cage

 עטיפה: עבודה מדהימה של דור כהן, שבדרך כלל עיצב עטיפות להד ארצי. יש כאן פלסטיק שחור, עליו מדבקה עם שם הדיסק, בפונט ממוחשב עם אפקט שבדרך כלל ראו על פלאיירים למסיבות. פרפקטו. ציון עיצוב: 10

ביקורת ורקע: כנראה שלא קם בישראל מועדון יותר מיתולוגי מהפינגווין. למי שלא מכיר, נספר שהפינגווין היה מועדון גל חדש אפל וקטנטן שפעל ברחוב אלנבי-פינת יהודה הלוי. הפינגווין נפתח על ידי צבי מילשטיין, בשנת 1982 וכמעט מיד הפך למיתוס. במהלך אותו עשור נעשה המקום למרכז הרוק האלטרנטיבי של ישראל
ואירח הופעות של אמנים כמו רמי פורטיס, נושאי המגבעת, סיאם והקליק. Pאנקיסטים וסתם אנשי מוהיקן וניטים במעילי העור היו נוסעים מכל רחבי הארץ, בלילות שלמים של טרמפים רק בכדי להגיע למועדון האפל ביותר במזרח התיכון. בתחילת שנות ה-90, עם השתנות מוסיקת הריקודים שהפכה להאוסית וטקנואידית, הפינגווין הפסיק להיות רלבנטי והוא נסגר.

לאחר מותו האגדה המשיכה לחיות והפינגווין הוא מועדון שעד היום אנשים מדברים עליו כעל כזה שעיצב אותם והשפיע על טעמם המוסיקלי יותר מכל. ב-1996 אנשי חברת התקליטים של BNE החליטו לעשות מחווה לאותו מועדון והוציאו אוסף של שירים שהיו רוקדים שם. "בחזרה לפינגווין" הוא אחד האוספים הטובים שנעשו בישראל. חוץ מהמראה המרשים שלו, הוא ערוך מצויין והוא מביא קו מוסיקלי מיוחד שאופייני היה רק לפינגווין. הקטעים הם בעיקר קטעי דארק-אייטיז והשילוב שלהם הוא שילוב שלא נמצא באף אוסף אחר בעולם.

השחזור המצויין של העורכים, אבי יוסף וליז, הפכו את "בחזרה לפינגווין" לחתחת תיעוד חשוב, להצלחה כבירה ולשחזור המוסיקלי הכי אותנטי שאוסף של מועדון ראה כאן. מעולה.

ציון: 10

ערך אספני: 100 ש"ח

Maximum Dance 1997 vol. 1

שם האוסף: Maximum Dance 1997 vol. 1

חברת תקליטים: BNE/ Yo Yo Records

שנה: מרץ, 1997

עריכה: חיים רייכנטל ואבי יוסף

הפקה: אבי יוסף ואורי כהן

מק"ט: YOYO 17-2

רשימת שירים:

1 BackStreet Boys - Anywhere For You

2 Jimmy Somerville - Safe (Safe Sex 7" Mix)

3 Mark'oh - Fade to Gray (Long Version)

4 דנה אינטרנשיונל - Cinquemilla (Album Version)
5 Byron Stingily - Get Up (Everybody) (Radio Edit)
6 Under Influence - People Hold On (Radio Edit)
7 JT Playaz - Just Playin' (Scorccio's Radio Edit)

8 Souvlaki - Inferno (Radio Edit)

9 Wildchild - Jump to My Beat (Mark Ryder and Tall Paul Remix Radio Edit)

10 Mory Kante - Yeke yeke (Klubbheads Mega Blast)

11 Atlantic Ocean - Waterfall (W.I.P. Remix)

12 Capricorn - Walking on the Moon (Radio Edit)
13 Kaleef - Golden Brown (7")
14 Skee-Lo - Holdin' On
15 Ant and Dec - When I Fall In Love (UK Radio Edit With Rap)
16 Damage - Forever (Radio Edit)

עטיפה: תדהר תמוז מ"אורדיסק בע"מ" עיצב משהו צעקני בטירוף. כואבות לי העיניים רק מלהסתכל על זה. ציון עיצוב: 1

ביקורת ורקע: האוסף הזה הוא מסוג האוספים שאני חושב שגם האנשים שיצרו אותו, שכחו שהוא קיים. "מקסימום דאנס 1997 ווליום 1" היה נסיון ראשוני של חברת BNE ליצור לעצמה סדרת להיטי מצעדים. ל-BNE, שהתמחתה באותם הימים בעיקר בטראנס ובמוסיקה איזוטרית, הצתברו עוד ועוד להיטי מצעדים ברפרטואר שלהם והם הבינו שחייבים להוציא את זה החוצה. מכיוון שאנשי החברה לא ממש הבינו איך לטפל בלהיטים, הם פנו לאנשי חברת הליקון, שישבו בבנין לידם באיזור התעשייה בחולון ובקשו עזרה.
הליקון רתמה לצורך המשימה את חיים רייכנטל, איש הפופ של החברה (ועורך חשוב ברשת ג', באותם ימים) וזה הביא עמו את הנסיון שלו בעריכת להיטי מצעדים, ביחד עם לא מעט קטעים של חברת הליקון (4 מתוך 16 קטעי האלבום). רייכנטל פתח את האוסף עם הלהיט השקט של הבקסטריט בוייז, שאמנם לא קשור לרוח הדאנסית של האוסף, אבל הוא ללא ספק הלהיט הכי גדול בדיסק. ההמשך כולל לא מעט להיטי מצעדים מהתקופה, בעיקר מבריטניה, אבל לא רק, אם כי אני חייב לציין שאף אחד מהקטעים לא היה להיט גדול באמת.
בגלל העדר המגה-להיטים, האוסף כשל בחנויות ואפילו זיופים לא יצאו לו. בעקבות הכשלון, BNE זנחו את המותג "מקסימום דאנס", למרות שהכותרת שלו מצהירה שזהו "ווליום 1" של הסדרה.
שנה אחר כך, BNE ניסתה שוב להוציא אוסף להיטים, את האוסף "Hit Me", שיצא בעזרתם האדיבה של אני IMP. גם האוסף הזה לא זכה להצלחה ואפשר לסכם את הניסיונות החוזרים במהלך השנים של BNE להוציא סדרת אוספים - ככשלונות חרוצים. הקטלוג הצנוע של החברה יכל לתרץ זאת, אבל בסוף שנות התשעים - כשבקטלוג של Zomba שיוצגה בארץ על ידי BNE היו אומנים כמו הבקסטריט בוייז, בריטני ספירס, סטפס ואן סינק - אפשר היה לחשוב ש-BNE יכלו לעשות יותר כדי להוציא אוסף פופ מצליח. כאמור, זה לא קרה.

ערך אספני: 15 ש"ח

ציון: 5

Hit Me

שם האוסף: Hit Me

חברת תקליטים: BNE/ YoYo/ בעטיפה יש גם תודה ל-IMP ולוגו של IMP

שנה: 1998

עורכים: אבי יוסף, אלי שרגורודסקי, יורם ואזאנא

מק"ט: YOYO33-2

רשימת שירים:

1 The Tamperer - If You Buy This Record Your Life Will Be Better (feat. Maya)

2 Gala - Gala Megamix

3 Tina Cousins - Pray (Radio Edit)

4 New Londonbeat - I've Been Thinking About You '98
5 Jessica - Tell Me What You Like (Radio Edit)
6 R. Kelly - Home Alone (Radio Edit) (feat. Keith Murray)

7 Jazzy Jeff - Summertime '98 (Soulpower Radio Mix) (with the Fresh Prince)
8 Trade Secrets - I Know You Got Soul (feat. Eric B and Rakim)

9 Regina - Up to the Floor

10 Soundlovers, The - Surrender

11 Deja Vu - I Don't Want to Miss a Thing (feat. Tasmin)

12 DJ Visage - Formula '98

13 La Cream - Chateau D'Amour
14 Sham Rock - Tell Me Ma (Radio Mix)
15 Steps - Heartbeat
16 Solid Harmony - To Love Once Again
17 BackStreet Boys - I'll Never Break Your Heart (Spanish Version)
18 Bravo AllStars - Let the Music Heal Your Soul

עטיפה: יד עם כפפת איגרוף מכה את הכותרת המזמינה, בגרפיקה שהיא מאוד מאוד 1998... באופן הזוי לא מצויין בשום מקום בדיסק מי עיצב את ההעטיפה. בכל זאת, נחמד. ציון עיצוב: 7

ביקורת ורקע: ההצלחה של היטמן של הד ארצי הביאה את החברות האחרות לייסד אוספים עם שמות דומים, אף חברה אחרת לא עשתה זאת באותה הצלחה. לא הליקון עם היטליסט, לא אן.אם.סי עם היט בוקס וגם לא BNE עם היט מי. הסיבות לכשלון של הסדרות האחרות משתנה מסדרה לסדרה. היטליסט היתה הסדרה שהכי דומה במהותה להיטמן, עם שלוב של המון להיטים מהמון סגנונות, אבל המיתוג הרע שלה מנע ממנה להמריא. היטבוקס אמנם רצה הרבה זמן, אבל הסדרה היתה עם אוריינטציה יורודאנסית מדי ולא מספיק מיינסטרימית כדי לשחזר את הפורמולה המצליחה של היטמן. לגבי היט מי, אין לי ממש מה לומר. מדובר בנסיון מביך וחד פעמי של BNE ליצור אוסף פופ-מיינסטרימי, נסיון, שכאמור, לא ממש צלח.
בסוף שנות התשעים BNE היתה חברה מורכבת מאוד. מעבר לאומני הטראנס שהיא החתימה ושהכניסו לה הרבה כסף ומוניטין, היא גם ייצגה את הרפרטואר הבין לאומי של של Jive Records (בריטני ספירס, הבאקסטריט בוייז) ושל תאגיד האינדי Beggars Banquet שכולל תתי לייבלים כמו 4AD (הפיקסיז, קוקטו טווינז) ו-XL (הפרודיג'י). BNE אף פעם לא ידעה להתמודד טוב מדי עם הרפרטוארים הבין לאומיים שלה ואת להיטי אומניה, בעיקר אלו של Jive, הם לרוב העניקו לאוספים של חברות אחרות. כשב-BNE הבינו שהרפרטואר שלהם מספיק גדול כדי ליצור אוסף מיינסטרים עצמאי, הם השיקו את Hit Me. האוסף הזה נעשה עם מעט מאוד בטחון עצמי. נראה שהניסיון של BNE ליצור אוסף פופ משלהם נולד משיתוף הפעולה הצמוד שלהם עם IMP, שהוכיח לחבר'ה מ-BNE שלא צריך יותר מדי כדי להרים אוסף. האנשים מ-IMP עזרו מאוד בהכנת האוסף ויש כאן קרדיטים מרכזיים לדמויות כמו אלמוגית אלוש ויורם ואזאנא מהחברה. הלוגו של IMP אפילו מתנוסס על העטיפה האחורית בתודה מיוחדת על העזרה שלהם בהכנת האוסף.
Hit Me לא נחל הצלחה, כי הוא לא היה מספיק טוב כאוסף מיינסטרים. אם הוא היה אוסף דאנס, כמו האוספים של IMP היה לו יותר סיכוי, אבל קהל היעד שהאוסף הזה כוון אליו (בעיקר בני נוער צעירים) לא השתכנע. בסך הכל זה הסיפור המרכזי של BNE, חברה שלא הצליחה מעולם למנף את אגף המיינסטרים שלה, שזה הכסף הגדול שהופך חברה לגדולה.
באחד הפוסטים הקודמים שלי סיפרתי בקצרה את קורותיה של BNE וסיימתי את הדיווח בכך שהיא נעלמה מעל פני האדמה. בעקבות הדיווח, ידידי הטוב מיכאל מור הפנה אותי לכתבה מ-2008 בוואלה שמספרת על התדרדרותה של החברה. בכתבה מסופר על הקשיים הכלכליים אליהם החברה נקלעה ולכך שרוב עובדיה פוטרו. מנהל החברה מספר בכתבה שהחברה עוברת שיקום, דבר שלבסוף לא קרה והחברה אכן נסגרה.

ערך אספני: 5 ש"ח

ציון: 5

Tales of Apocalypse

שם האוסף: Tales of Apocalypse

תת כותרת: אוסף Metal

חברת תקליטים: BNE

שנה: 1995

עורכים: אבי יוסף ואסי יעקובוביץ'

מק"ט: 02- BNE 019

רשימת שירים:

1 Paradise Lost - The Last Time

2 Machine Head - Davidian

3 Fear Factory - Self Bias Resistor

4 Gorefest - Erase

5 Salem - Eyes to Match A Soul
6 Cradle of Filth - The Forest Whispers My Name
7 Amorphis - Black Winter Day

8 Substance For God - The Swan Song

9 Pyogenesis - Fade Away

10 Orphaned Land - Ornaments of Gold
11 Deicide - Once Upon The Cross
12 Death - Misanthrope
13 Life of Agony - This Time
14 Hypocrisy - Apocalypse

עטיפה: דור כהן עיצב משהו אינדאני ולא מטאליסטי בעליל. הרעיון אולי היה לנסות להיות מקורי, אבל מכיוון שיצאו בארץ כל כך מעט אוספי מטאל, זה לא ממש במקום. ציון עיצוב: 1

ביקורת ורקע: באתר מאקו התפרסם בסופ"ש האחרון ראיון מאוד מעניין עם האיש הכי חשוב בתעשיית המוסיקה המקומית - רוני בראון, מנכ"ל הליקון. ברוב הראיון בראון חשף ממשנתו על מצב תעשיית המוסיקה ועתידה, אבל את הטוקבקיסטים עניין בעיקר עניין אחר. בראון סיפר בראיון שהוא לא מכיר את דודו אהרון והעם נזעק. טוב, גם אני לא הכרתי עד הראיון את דודו אהרון, אבל בדיקה קצרה גילתה שהוא זמר ים תיכוני צעיר שזכה להצלחה אדירה בשנה האחרונה, כולל תואר זמר השנה של רשת ג'. אני מעריץ גדול של בראון ופועלו, אבל ההתעלמות שלו מתופעה כל כך בולטת בהווייה המקומית לא הפתיעה אותי. חברות התקליטים הישראליות תמיד התמקדו בקאדר מצומצם של ז'אנרים ולמרות שהציבור כאן מגוון ואוהב מיגוון, חברות התקליטים העדיפו להתמקד במיינסטרים.
כל זה מתקשר לי נהדר לאוסף הרוק כבד "סיפורי אפוקליפסה" ש-BNE הוציאו ב-1995. תחשבו על זה: כמה אנשים הכרתם או אתם מכירים שאוהבים רוק כבד? נכון מלא? לכל אחד היו אחד, שניים כאלו בכיתה, תמיד כשתלכו ברחוב תקלטו בלאקרים, הופעות של מטאל תמיד היסטריות כאן, קיצר יש כאן מלא מטאליסטים. תעשיית המטאל כאן כל כך פורה, שיש חנויות מיוחדות לתחום, מועדונים, פאבים, הרכבים ישראלים מופיעים בכל העולם ומכל העולם מגיעים באופן תדיר השמות החמים בתחום. למרות כל זה, נראה שבחברות התקליטים הגדולות המטאל לא קיים. בשנות השמונים אני מצליח להזכר בשני אוספי רוק כבד שיצאו כאן ובשנות התשעים אולי באחד וחצי. ביחס לפופלאריות הז'אנר בארץ זה מגוחך.
אני לא מבין גדול בז'אנר, אבל עצם זה שאני מכיר את רוב שמות האומנים באוסף אומרים לי שכנראה מדובר באוסף טוב, שרובו מבוסס על הקטלוג של הלייבל האמריקאי Roadrunner ש-BNE יצגו בארץ. יש כאן גם כמה קטעים של אומנים ישראלים ובסך הכל מדובר ביוזמה אמיצה וטובה להוציא אוסף לא שגרתי. חבל שחברות אחרות לא השכילו להבין גם כן את הפוטנציאל הגלום בז'אנר (ובז'אנרים נוספים), אולי אם הן היו עושות כן, היתה לנו תעשיית מוסיקה הרבה יותר בריאה והמטאליסטים הישראלים היו יכולים להוציא הרבה פחות כסף על אלבומים מיובאים.

ערך אספני: 15 ש"ח

ציון: 8

Break & Enter

שם האוסף: Break & Enter

חברת תקליטים: BNE/ YoYo Records

שנה: 1996

עורכים: אבי יוסף וגל עופר

מק"ט: YoYo11-2

רשימת שירים:

1 Josh Wink - Higher State of Consciousness

2 The Prodigy - Voodoo People (Checmical Brothers Remix)

3 Underworld - Pearls Girl

4 Dreadzone - Fight the Power '95

5 Planet Soul - Set U Free (Fever Mix)
6 Bell Size Park - MJ12
7 Death in Vegas - Dirt

8 Monkey Mafia - Blow the Whole Joint Up

9 The Stand - Gloria

10 Carl Cox - Sophis ti Cat Player

עטיפה: עינת להט בלום, שידה היתה בכל באותה תקופה, עצבה גם את העטיפה של האוסף הזה ועשתה את אחת העבודות הטובות שלה בתחום. היא צילמה כמה תמונות שמעבירות ניכור, חו"ל ואווירה טריפית. גם הפונטים ועיצוב הטקסט טובים ויושבים במקום. אחלה. ציון עיצוב: 8.5

ביקורת ורקע: הסיפור מאחורי חברת התקליטים BNE הוא די מורכב. היא החלה את דרכה בסוף האייטיז, כחברה שמייצגת בארץ את הרפרטואר של Island הבריטית, מה שהעניק לה זכויות על האלבומים של יו-2, בוב מארלי ושלל אומנים שחורים. בתקופה ההיא הרפרטואר שלה היה די מצומצם, והעובדה שהיא חלקה עם הליקון את אותו המתחם בחולון, הביאה לכך שהליקון לקחה חסות על רוב הקטעים של BNE באוספים של הליקון. באמצע הניינטיז, עם פריחת הסצינה האלקטרונית, BNE החליטה לשדרג את עצמה בתחום והקימה את תת-החברה YoYo, כדי שתתמחה בז'אנר. לימים, YoYo הפכה ללייבל טראנס בין לאומי מצליח בעיקר בזכות ההחתמה של אינפקטד מאשרום, אבל בימים של 1995-6 היא עדיין חיפשה כיוון. האוסף הראשון ש-BNE/YoYo הוציאו היה "The Future Sound of Ambient", שהצליח מאוד. באותן שנתיים הם הוציאו עוד 7 אוספים - חלק המשך ל"Future Sound of Ambient", אוסף האוס די גרוע, אוסף דרים מיוזיק, שני אוספי טראנס ושני אוספי ג'אנגל/ברייק ביט.
הג'אנגל/ברייק ביט, ז'אנר לונדוני למהדרין, פרח אז מאוד בישראל, בעיקר בזכות ליין מסיבות במועדון אלנבי 58, שאורגן על ידי היחצנית הכריזמטית עדי לב. הז'אנר הזה חילחל לתודעה הישראלית באופן כל כך עמוק שעד היום הוא פופולרי כאן (בגלגולו הנוכחי, הלא הוא ה"דאב-סטפ") בצורה לא פרופורציונלית לשאר העולם. בכל מקרה, BNE הבינה את הפוטנציאל והוציאה שני אוספים לז'אנר.
"Break & Enter" היה הראשון מבין שני האוספים הללו. הוא הביא אסופה טובה של קטעי ז'אנר, שנאספו בעיקר מחברות תקליטים אחרות. יש כאן גם שני קטעים של הרכבים מקומיים - Bell Size Park ו-The Stand, מה שהופך את האוסף הזה לנדיר מאוד למחפשי היציאות הישראליות.
בהמשך העשור BNE המשיכה להתרחב. מעבר לתחום הטראנס, החברה הפכה להיות הזכיינית של חברות תקליטים זרות נוספות כמו XL Recordings (הפרודיג'י) ו-Jive (באקסטריט בוייז, בריטני ספירז) ועוד חברות רציניות, מה שהפך את החברה לשחקן רציני בשוק המקומי. בשנים האחרונות החברה נעלמה מהמפה וחיפוש בגוגל העלה חרס בדבר התנהלותה היום, מה שהביא אותי לתובנה ש-BNE לא קיימת יותר. אוספים כמו זה עוזרים לי להתרפק על העבר ולהיזכר במפעל התרבותי הקטן שהחברה הזאת יצרה כאן, ושעדיין איכשהו חי בזכות כל מיני אוספים ששרדו בכל מיני בתים.

עוד מילה קטנה לגבי האוסף הזה - השגתי אותו באדיבות הקורא יואב בריל, אנימטור בוגר בצלאל בימים אלו, והתקליטן של הקיבוץ שלו בניינטיז. "בתקופה שעוד לא היו הורדות או צריבות, יצא לי לעבור ולנגן את רוב האוספים שבבלוג", הוא כתב לי בהודעה פרטית, והוסיף שיש לו עוד כמה שאולי יכולים לעזור לבלוג, כמו זה. אז קודם כל, תודה לך יואב, ושנית, אם יש לכם אוספים נדירים (וגם לא) שאתם שמים לב שחסרים כאן בבלוג, אודה לעזרה במציאתם.

ערך אספני: רציתי להעריך את האוסף הזה בסכום של 10 ש"ח, אבל ביקור באתר של דיסקוגס גילה לי שהאוסף הזה עומד למכירה בסכומים שנעים סביב ה-10 יורו. אז הנה עוד הפתעה.

ציון: 8.5

No Fronts

שם האוסף: No Fronts

חברת תקליטים: הד ארצי / הליקון

שנה: 1995

עורכים: רן עצמון, אבי מאור ואבי יוסף

מק"ט: ARTON 19589

רשימת שירים:

1 Whale - Hobo Humpin Slobo Babe

2 dEUS - Suds & Soda

3 Sonic Youth - Kool Thing

4 Green Day - Welcome to Paradise

5 Veruca Salt - Seether
6 Sugar - Your Favorite Thing
7 Weezer - Undone (The Sweater Song)

8 Gun - Word Up

9 Dog Eat Dog - No Fronts

10 Shed 7 - Dolphin

11 White Zombie - Thunder Kiss '65
12 Clawfinger - I Need You
13 Soundgarden - Fell on Black Days
14 Red Hot Chili Peppers - Blood Sugar Sex Magik
15 Deconstruction - Iris
16 R.E.M - Circus Envy
17 Smashing Pumpkins - Disarm

עטיפה: עטיפה בסגנון הקו האמנותי של "דור האיקס", עם אלמנטים של מודרניזציה וניכור בעידן הגלובלי. המעצבים דור כהן ועופר מימון עשו עבודה טובה, ברוח האוסף הקודם בסדרה "Age of Panic". ציון עיצוב: 8

ביקורת ורקע: ג'ון פיל, שדר הרדיו האגדי מה-BBC, אמר פעם שכל מה שבוב מולד קשור אליו, חייב להיות טוב. באוסף הזה יש שיר של להקת שוגאר, הלהקה של בוב מולד, אז כנראה שזה אוסף טוב...
"No Fronts" הוא אוסף המשך ל-"Age of Panic" שיצא שנה לפני כן בחברת הליקון וזכה להצלחה אדירה. איך יודעים את זה? בעטיפה הפנימית יש פרסומת לכך ש-"Age..." עדיין זמין לרכישה בחנויות, עיצוב העטיפה דומה, שני עורכי "Age..." מעורבים בעריכה גם כאן, וכמו "Age..." גם האוסף הזה נקרא על שם שיר מתוך האוסף. מעבר לזה, לא רשום בשום מקום שזהו "Age of Panic 2", או משהו שכזה.
בניגוד ל-"Age..." שיצא בהליקון בלבד, "No Fronts" היה אוסף שהד ארצי הפיקה יחד עם הליקון, וניכר על פיו שהקשר בין שתי החברות האלה היה חם מאוד בתקופת יציאתו. הדוגמה הכי בולטת לכך היא שהאוסף הודפס על ידי הד ארצי, שללא ספק היתה החברה המובילה ביצירתו, אבל בעטיפה הפנימית מופיעה פרסומת ל-"Age...", שהודפס על ידי הליקון בלבד. זהו דבר שאין לו אח ורע בהיסטוריה של חברות התקליטים הישראליות והגלובליות. שחברה תפרסם מוצר של חברה אחרת? זה נשמע כמעט אנרכיסטי. כמה מתאים לאוסף הזה...
"No Fronts" הוא אוסף קצת פחות טוב מ-"Age...", אבל הוא עדיין לא רע. יש כאן הרבה להיטי ז'אנר והרבה בחירות לא מתפשרות, שזה תמיד ראוי להערצה והערכה. מה שבטוח, הוא לא מוציא את ג'ון פיל טמבל.

ערך אספני: 5 ש"ח

ציון: 7