DJ vol. 5

שם האוסף: DJ vol. 5

תת כותרת: Unmixed & Mixed by DJ Jez Ansell

חברת תקליטים: הליקון/ הליקון דאנס/ DJ העיר

שנה: 2000

עורך: חיים רייכנטל

מיקס: דיג'יי ג'ז אנסל

מפיקים: אבי מאור, חיים רייכנטל וקטי רסנר

יח"צ: חיים רייכנטל ודגנית סער

מק"ט: HL - 9261-2

רשימת שירים:

CD1 - Unmixed:

1. Sonique - It Feels So Good (Conductor and The Cowboy Amnesia Mix) (9:05)

2. Fridge - Angel (Club Mix) (7:21)

3. Blank and Jones - The Nightfly (Short Cut) (3:53)

4. Tom Stevens - Emotions (Single Cut) (3:37)

5. Marc Et Claude - I Need Your Lovin' (Marc Et Claude's Ufo Alarm Mix) (7:56)

6. Condor - You Can (Kiss My...) (Original Mix) (6:18)

7. Alpha Breed - Epic Future (9:54)

8. C.J. Stone - Infinity (Original Mix) (6:38)

9. Matt Darey - From Russia With Love (Original Mix) (presents DSP) (8:25)

10. Plasma - Do You Believe? (Full Vocal Mix) (7:11)

11. Generator, The - New Orizon (Part 1) (7:39)))

CD2 - Mixed by DJ Jez Answll

1. Fridge - Angel (John Johnson Mix) (DJ Set by Jez Ansell) (6:25)

2. Quivver - She Does (Quivver Mix) (DJ Set by Jez Ansell) (8:08)

3. Marc Et Claude - I Need Your Lovin' (John Johnson Remix) (DJ Set by Jez Ansell) (7:52)

4. Matt Darey - From Russia With Love (Oliver Lieb Remix) (Presents DSP) (DJ Set by Jez Ansell) (5:25)

5. John Johnson - Impact (Original Mix) (DJ Set by Jez Ansell) (6:33)

6. C.J. Stone - Infinity (Moonrise Mix) (DJ Set by Jez Ansell) (6:29)

7. Condor - You Can (Kiss My...) (Original Mix) (DJ Set by Jez Ansell) (5:06)

8. Driver Project, The - Join Me (Julian D'or Club Mix) (DJ Set by Jez Ansell) (4:28)

9. Alpha Breed - Atmosphere (DJ Set by Jez Ansell) (6:54)

10. Blank and Jones - The Nightfly (Transa Remix) (DJ Set by Jez Ansell) (6:12)

11. Chelsee - Sweet Destiny (Dumonde's Remix) (DJ Set by Jez Ansell) (5:59)

12. Sonique - It Feels So Good (En Motion Remix) (DJ Set by Jez Ansell) (6:30))

עטיפה: עיצוב של תדהר תמוז וצילום של ערן גל. לעטיפה הרגילה של הסדרה התווסף קרטון שעוטף אותה בצורה יפיפייה. מדליק. ציון עיצוב: 8

ביקורת ורקע: ביקשתי מחיים רייכנטל שיספר לי מעט על סדרת "DJ" ובעיקר על ההבדלים בינה לבין סדרת "Pure Dance". "סדרת 'Pure Dance' כללה להיטי דאנס ופופ-דאנס בגרסאות הסינגל או הרדיו שלהם", נזכר רייכנטל. "האוסף כלל סינגלים מסחריים וקלילים מהז'אנר. כפי שאתם יודעים, החל מאמצע שנות התשעים ועד תחילת העשור הראשון של שנות האלפיים הייתה פריחה מטורפת של סצנת המועדונים וכמות אדירה של מוזיקה בז'אנרים של ההאוס והקלאב-טראנס. בהיעדר אינטרנט, או לפחות קושי בהשגת החומרים, נוצר ביקוש גדול מאוד למוזיקת מועדונים ששלטה בארץ וברחבי אירופה. הרעיון מאחורי סדרת 'DJ' התכתב עם אופי התקופה. ניסיתי ליצור ליין חדש שיביא לקהל היעד את החומרים שהוא נחשף אליהם במועדונים ואין לו כמעט מקום אחר להשיג אותם. צריך לזכור שלא היה יוטיוב, לא היה שוק סינגלים ותקליטים והחומרים האלו כמעט ולא זכו להשמעות ברדיו. החל מהאוסף הרביעי, פחות או יותר עם התחזקות ההורדות הלא חוקיות באינטרנט בז'אנר הזה, החלטתי שהדיסק יהיה כפול ואת החלק השני אתן לעופר נחשון למקסס, כשבחירת הקטעים היתה שלי. אגב, את עטיפת האלבום צילמנו כל פעם מחדש... היה קשה למצוא ווינלים צבעוניים.

לוגו המגזין DJ העיר

כמה מילים נוספות על האוסף: פרק חמש, כמו פרק שש, הביאו את הדיג'יי ג'ז אנסל למקסס את הקטעים בדיסק השני. על אנסל אספר יותר בהרחבה בסיקור של חלק שש. לפני כן, חשוב לי להתמקד בשותפה של הליקון בהוצאת האוסף הזה - המגזין "DJ העיר". המגזין הזה יצא פעם בחודש החל משנת 2000 עד שנת 2005. המגזין צורף בחינם למקומון התל אביבי "העיר" והוא התיימר לסקר את סצינת המועדונים המקומית ואת מוסיקת הדאנס והאלקטרוניקה בארץ ובעולם. בתחילת דרכו ערכה את המגזין הילית קולט, החליף אותה שאול ביבי ובהמשך, במשך רוב דרכו, מני אבירם.

במשך שלוש שנים הייתי כתב ב"DJ העיר" ואני חייב לציין שזאת היתה הפלטפורמה העיתונאית שהכי נהנתי ממנה בכל הקריירה העיתונאית שלי. חוץ מזה שבמסגרת תפקידי בעיתון יצא לי לראיין מוסיקאים מפעימים כמו אנשי קראפטוורק פול אוקנפולד, פול ואן דייק או ניו אורדר, העשיה במגזין תמיד היתה עם היד על הדופק ובועטת. המגזין הזה היה רלוונטי ברמה הגבוה ביותר שאפשר לצפות לה, אפילו בסטנדרטים בין לאומיים וטקס פרסי המוסיקה והמועדונים שהוא קיים פעם בשנה היו מטקסי המוסיקה החשובים ביותר שהתנהלו כאן. אני עד היום שומר רבים מהגיליונות של "DJ העיר" ובכל פעם שאני מדפדף בהם, אני נפעם מכך שמגזין מסוג כזה יצא בארץ. דברים כאלו לא יחזרו ולחשוב על כך, זה מעציב אותי.

ציון: 8

ערך אספני: 20 ₪

Happy Hour vol. 2

שם האוסף: Happy Hour vol. 2

תת כותרת: Massive Club Hits

שנת הוצאה: 1997

חברת תקליטים: הד ארצי

מק"ט: 519692

עורכת: אלה גוטמן

מפיקים: רן עצמון ונועה שנער

יח"צ: אורי פלדמן

רשימת הקטעים:

1. Renegade Masters ‎– Back Again (Laboratoires Technique Club Mix)

2. Delegate - A Taste Of Tension

3. Odyssee Of Noises ‎– Firedance (DJ Errik and Delicious Mix)

4. Le Click ‎– The Call

5. Chakra ‎– Home (The Space Brothers Remix)

6. Force Full ‎– Foreign Affair (Long Version) (feat. DJ Enrico and DJ Ton T.B.)

7. Freak and Mac Zimms, The ‎– Make A Move

8. Len Flunox ‎– Arcanis

9. Tom Wax ‎– Wormhole (with Jan Jacarta)

10. Wayne G ‎– Twisted (presents Twisted and feat. Stewart Who?)

11. Friends Lovers and Family ‎– Tribute '97 (Quietman Remix 12" Version)

12. L.S.G. ‎– Fragile (Original Version)

עטיפה: עיצוב של דור כהן שיצר עטיפה קצת פרובוקטיבית. ממבט ראשון רואים כאן שתי בובות צעצוע בסגנון אלו של פליימוביל. במבט שני רואים שלבובה הזכר יש זיקפה ולנקבה ציצים בולטים. חמוד, משעשע, קצת חסר טעם, לא נורא. ציון עיצוב: 7

ביקורת ורקע: אני ממש לא יודע מה לכתוב על התוכן של פרק 2 של Happy Hour, שיצא שנה אחרי הפרק הראשון. פשוט, אני לא מכיר כאן אף קטע! נשבע לכם! טוב, את קטע 3 אני מכיר, אבל ברמיקס המקורי שלו שיצא שלוש שנים לפני, כך שאפילו זה לא ממש נחשב. קיצור, אוסף של קטעים פח.

קצת מסביב - בניגוד לפרק הראשון, שיצאה בשיתוף/חסות של שעוני סוואטץ', כאן רק הד ארצי מעורבת. לעריכת האוסף נלקחה התקליטנית אלה גוטמן, שאני חושב שזהו האוסף היחידי שהיא עשתה בלעדית עבור הד ארצי (בהמשך היא ערכה אוספים שיצאו בחברת "קרמבו", שהופצו ויוחצנו על ידי הד ארצי).

מכיוון שהאינטרנט קצת דל באינפורמציה על גוטמן, נספר שמדובר בדיג'יית הכי גדולה שצמחה בישראל. היא החלה את דרכה כרזידנטית של הפורום הבאר שבעי, תוך כדי שהיא מתמחה במוסיקת טראנס וקלאב-טראנס. באמצע הניינטיז היא כבר הפכה לשם דבר בסצינה. היא לוהקה לרשת ג' הלועזית ושדרה בפריים-טיים היומי את התכנית "שתיים בחמש" עם סיגל הורן. בתכנית הזאת היא לא התביישה להפציץ בקטעי מועדונים ואלקטרוניקה, למרות השעה היחסית מוקדמת ביום. כך, זוכרים לה שהיא נגנה בתכנית אחת את האלבום המלא של Future Sound of London, מבלי להניד עפעף. בקיצור, היא עשתה דברים בלי פשרות.

במקביל היא התחילה לערוך אוספים, הראשון שהיא חתומה עליו זה אוסף טראנס ישראלי שיצא באן.אם.סי. אחר-כך היא עשתה לא מעט אוספים עבור חברת "קרמבו". במקביל, היא גם הפכה להיות תקליטנית על ישראלית, כשעם חלוף העשור היא זוכה פעם אחר פעם בפרס "תקליטנית השנה" של המגזין DJ העיר (ז"ל). ההצלחה הובילה אותה לתקלט בחו"ל לא מעט ולהפוך להיות מהדיג'יים האלו שעושים מסיבות ענק וים כסף. בשנים האחרונות גוטמן ממעטת להתעסק בתקלוט וכיום היא עובדת בחברת הנדסה גדולה.

ציון: 3

ערך אספני: 10 ש"ח

תודה למנשה סעד שהאוסף סוקר באדיבותו

רכרוכי בעיר

שם האוסף: רכרוכי בעיר

תת כותרת: אוסף עכשווי - Status One

חברת תקליטים: אן.אם.סי/ העיר

שנה: 1992

עורכים: ליאור סולימן וגל אוחובסקי

הפקה: ליאור סולימן ומשה מורד

מק"ט: HAIR 3-2

רשימת שירים:

1 EMF - Lies (Radio Edit)

2 Jesus Jones - Who? Where? Why?

3 Blur - Bang

4 Wolfgang Press, The - Mama Told Me Not to Come

5 Barry Adamson - These boots are made for walking (with Anita Lane and Thought System of Love)
6 Wir - So and slow it grows

7 God's Little Monkeys - Ball of Confusion

8 G.W. McLennan - Easy Come Easy Goes

9 Frank Tovey - The Liberty Tree

10 Bill Pitchard - Number Five

11 Daniel Ash - Walk This Way

12 Butthole Surfers - The Hurdy Gurdy Man
13 Manic Street Preachers - Love's Sweet Exile
14 Pixies - Alec Eiffel
15 Limbomaniacs - Maniac
16 Infectious Grooves - I'm Gonna be My King
17 Lush - Nothing Natural
18 Spirea X - What Kind of Love
19 Pale Saints - Kinky Love
20 John Cale - The Queen and Me

עטיפה: עיצוב של נורית וינד, שבסך הכל מדבר עם העיצוב של שני החלקים הראשונים של הסדרה, אם כי לא מרשים כמותם, בטח לא כמו החלק הראשון המבריק. ציון עיצוב: 7

ביקורת ורקע: אחרי ההצלחה של האוסף הראשון שעיתון "העיר" הוציא עם אן.אם.סי ב-1990, באו לעולם עוד שניים, השני ב-91' והאחרון ב-92'. כמו את שני החלקים הראשונים, גם את השלישי ערך גל אוחובסקי, עורך "העיר", ביחד עם ליאור סולימן מהמחלקה הבין לאומית של אן.אם.סי. חלק שלוש היה דומה מאוד ברעיון לחלק 1 והוא כולל המון קטעי אינדי עדכניים (חלק 2 היה נוסטלגי מדי). אסופת השירים כאן מעולה, העריכה מצויינת ובגדול - זהו אחד מהאוספים הטובים ביותר שיצאו בישראל, בטח בתחום האינדי. זה אוסף שידע להצביע על כוכבי האינדי-רייב העדכניים (EMF, ג'יזס ג'ונס ובלר, שפותחים את האוסף), לצד אומנים מוערכין מהשוליים ההזויים של היצירה באנגליה וארצות הברית (לאש, ספיירה איקס, הבטהול ספרפרז), כל אלו ביחד עם כמה מהשמות הגדולים באטרנטיבה (הפיקסיז, ג'ון קייל, פראנק טובי ואחרים) ועם כמה שמות מבטיחים (שגם ממשו) מהתחום (המניק סטריט פריצ'רז, ברי אדמסון). פשוט perfect. להאזין לאוסף הזה מחזיר אותי בצורה מושלמת לתקופה שהוא יצא, פסקול אמיתי של החורף של תחילת 1992, אחד החורפים הגשומים שישראל ידעה, חורף שנתן לנו תחושה רגעית שאנחנו באירופה.
אני יכול להמשיך להשתפך על האוסף הזה עוד שעות, אבל אני רוצה לנצל את הבמה הזאת לדבר קצת על עיתון "העיר" שיזם את האוסף הזה ואת הסדרה המעולה כולה. בגלל שגדלתי בירושלים, נחשפתי רק בשלב מאוחר לעיתון "העיר", למען האמת היו אלו האוספים שהעיתון הוציא, שחשפו בפני את העובדה שבישראל יש עיתון שנותן במה מרכזית למוסיקת שוליים. נכון, בירושלים היתה לנו את הגרסה המקומית של "כל העיר", גם הוא מקומון מרשת שוקן (המקומון הראשון שיצא בישראל), גם לו היה מדור מוסיקה מעולה בזכות מבקרים כמו יורם בר, אסף גברון, ישי אדר, שלומית שסק ואחרים. אבל לנער מתבגר בישראל, שחיפש כל פיסת אינפורמציה מעניינת על המוסיקאים האהובים עליו, זה שהיה עוד עיתון, היה בגדר ברכה וכל פעם שהיתה לי ההזדמנות הייתי גומע את המילים הכתובות בו.
אנשים מרבים לדבר על חשיבות המקומונים של רשת שוקן ועל השינוי שהם הביאו בשיח הפוליטי הישראלי בזכות גישה תחקירנית לוחמנית ובלתי מתפשרת, אבל בשבילי היו אלו דווקא מדורי התרבות של הרשת שעשו את ההבדל. לראשונה בישראל ניתנה במה כתובה לסיקור מעניין ומתקדם של כל המתרחש בתרבות המקומית והעולמית ואני אומר לראשונה, אבל נראה לי שהעיתונים האלו, "כל העיר" ו"העיר" היו גם הפעם האחרונה שזה קרה כאן. לימים הגעתי לכתוב ולערוך ב"כל העיר" ומשם הדרך ל"העיר" היתה קצרה. ב"העיר" הייתי שותף להכנת המוסף "DJ העיר", מגזין כרומו חודשי שסקר את כל מה שעדכני במוסיקה ונראה לי ש"DJ" היה עיתון המוסיקה שרץ הכי הרבה זמן בישראל. מדי פעם גם זלגתי מ"DJ" לכתיבה בעיתון עצמו ובסך הכל הבמה שניתנה לי שם איפשרה לי לראיין כמה מוסיקאים מחוד החנית של היצירה העולמית, אנשים כמו קארל בארטוס מקראפטוורק, שרה קראקנל מסיינט אטיין, קלי דיל מהברידרז ורבים אחרים. הבמה הליברלית שניתנה ב"העיר", ביחד עם הכח של מדיום מצליח שיושב בלב העשייה התל אביב, אפשרו לי לסקור ביחד העיתונאים סביבי, את סצינת המוסיקה בצורה חריפה, עדכנית ובלתי מתפשרת, קצת כמו המדורים החברתיים והפוליטיים בעיתון. מעבר לכך, הכרתי ב"העיר" אהבות, חברים לחיים ואנשי תקשורת משכמם ומעלה ואני מבכה רבות את נפילתו של העיתון החשוב הזה ורואה באחראים לקריסתו פושעי תרבות.
לצד כל הזכרונות הטובים שיש לי מ"העיר", הן כקורא והן ככותב, אני שמח שנותרו לי שלישיית האוספים המעולים האלו, שמשאירים ולו במעט מהרוח המיוחדת של העיתון הזה.

ערך אספני: 50 ש"ח

ציון: 10

האוסף סוקר באדיבותו של עופר בצלאל חבס