300% פיור דאנס

 
שם האוסף: 300% פיור דאנס

תת כותרת: 300% דאנס טהור

חברת תקליטים: הליקון

שנה: 1995

עריכה: דר' בראל (אלי בראל)

הפקה: אלי בראל ואבי מאור

מק"ט: HL9216-2

רשימת שירים:

1 N-Trance - Stayin' Alive (Radio Version) (feat. Ricardo Da Force)

2 Crescendo - Are You Out There (7" Edit)

3 Robert Miles - Children (Full Length)

4 X-Pression - There is a Light

5 Berri - Shine Like A Star (Two Cowboys Original 7" Edit)

6 Masterboy - Anybody (Movin' On) (Friends Radio Edit)

7 U96 - Boot II (Funkhaus Mix)
8 Crystal Waters - Relax (Lorimer Vission Radio Edit)
9 Candy Girls - Fee Fi Fo Fum (Radio Edit) (feat. Sweet Pussy Pauline)

10 TWA - Nasty Girls (Rollo's Nasty Mix)
11 Nu Soul - Hide-A-Way (Helicopter Vocal Edit) (feat. Kelli Rich)
12 Kajsa - Angel Eye (7" Version)
13 Shell Shock - Sunshine On Tokyo

14 Slash Alley - Sabre Raver (Radio Edit)

15 Dune - Hardcore Vibes (South Bound Mix)

16 Amos - Church Of Freedom (Tinman Radio Edit)

17 Mark'oh - I Can't Get No (Wahaha) (Short Version)

18 E-Type - Russian Lullaby (Radio Version)

עטיפה: כמו את שני הפרקים הקודמים בסדרה, גם את העטיפה הזאת עיצבה יעל שילר, שעשתה עבודה מאוד יפה. תמוה לי קצת ששילר לא עיצבה עוד עטיפות חוץ מאלו של הסדרה הזאת, אבל אולי עוד נפגש במשהו שלה בעתיד. חוץ מזה יש כמה שגיאות בשמות השירים, אבל לזה אנחנו כבר רגילים מאוספים ישראלים. ציון עיצוב: 8

ביקורת ורקע: משהו כמו חצי שנה אחרי 200% והליקון חזרו עם חלק שלוש של סדרת הפיור דאנס, הפעם עם הכותרת 300%. את האוסף ערן אלי בראל, שמכונה ברשימת הקרדיטים דר' בראל, כנראה בגלל מומחיותו במוסיקת דאנס בתקופה. בראל, אגב, כבר המון זמן לא בביזנס (אם כי אחיו הצעיר, אורן, עדיין בתחום כראש המחלקה הבין לאומית בפונוקול). בראל סיניור, כך שמענו, עזב את עולם הדאנס לטובת עולם הכספים וכיום הוא מתפקד בתפקיד בכיר במשרד האוצר. מה שהרמיקסים של רולו מלמדים אותך...
בכל מקרה, חלק 3 של פיור דאנס היה, כמו השניים הקודמים, טוב מאוד, עם שלל להיטי רחבות, שחלקם גם עשו זאת במצעדים. בין השאר יש כאן את "צ'ילדרן" של רוברט מיילס, הרבה לפני שהקטע הפך ללהיט בין לאומי, את הקטע "Sunshine on Tokyo" של פיני אייב תחת השם של שוק, קטע שנמכר ללא מעט אוספי דאנס אירופאיים וגם להיטי מצעדים גדולים של אן טראנס, ברי, קרשנדו והקנדי גירלז. אחרי כל אלו יש כאן קטעי יורודאנס טובים, כולל הפקות של תומס קוקולה, מקס מרטין ורולו, שכבר הזכרנו. אוסף טוב, כאמור.

ערך אספני: 15 ש"ח

ציון: 7

קלטות של חברת "התקליט חיפה בע"מ" מ-1987-1990

מעבר לעבודתי בסיקור אוספים משנות התשעים, אני גם מנהל שני פאבים נחמדים בירושלים, אחד מהם נקרא "הקסטה" והוא מקושט, בין השאר, בהמון קלטות ישנות. אחד הלקוחות בפאב הפתיע אותי השבוע והביא לי שק עם קלטות ישנות שהוא מצא איפשהו, כדי להוסיף קישוטים במקום. בין הקלטות היו כל מני אוספים הזויים פלוס פלוס שחברת "התקליט חיפה בע"מ" הוציאה בין השנים 1987 ל-1990.
"התקליט" היא אחת החברות הותיקות בארץ. היא הוקמה ב-1965 והיא פעילה בקונסטלציה מצומצמת עד היום. מאחורי החברה עומד דב זעירא (אבא של ניצן זעירא, שלימים הקים את חברת נענע). בשנות השבעים החברה החלה לייצג בארץ קטלוגים של חברות מחו"ל והיא גם החתימה שורה של אמנים מקומיים כמו אילן ואילנית, בעז שרעבי ואריאל זילבר. בשנות השמונים החברה החלה לזחול מאחור. ההחתמות פחתו, הלייבלים מחו"ל נקנו על ידי חברות אחרות והתקליט נראה היה שגוועת. בתקופה הזאת הם החלו להוציא כל מני אוספים סוג ז', כפי שניתן לראות בתמונה (תלחצו עליה כדי להגדיל, זה שווה!). האוספים האלו כוללים חידושים ברמות כאלו ואחרות ללהיטי השעה ומה שמרגש בהם בעיקר זה העטיפות הקאמפיות, שלא לומר שמות האוספים (מכירים את האוסף "במבה"???).
בהמשך הניינטיז "התקליט" הביאה לשורותיה את אורן בר-אל, כיום בפונוקול, שיעדכן את שורות המוסיקה החדשה שמה, במהלך שהראה תוצאות רגעיות. אני מבטיח לספר הרבה יותר על התקליט כשאגיע לסקר את האוספים האלו. בינתיים, סוף שבוע כייפי לכולם.

מפגשים

שם האוסף: מפגשים

תת כותרת: רגעים גדולים בז'אז

חברת תקליטים: MCI

שנה: 1999

עריכה: דוד טרבאי

הפקה: דוד טרבאי ואורית בן דרור

מק"ט: 2-84046

רשימת שירים:

1 Miles Davis - My Funny Valentine

2 Chet Baker - It Never Entered My Mind

3 Niels-Henning Orsted Pedersen - Sometime Ago

4 Sonny Rollins - My Reverie
5 Bill Evans - Some Other Time
6 Benny Golson - Yesterdays

7 Richard "Blue" Mitchell - Park Avenue Petite
8 Wynton Kelly - Don't Explain

9 John Coltrane - Theme for Ernie

10 Wes Montgomery - Days of Wine and Roses
11 Miles Davis - If I Were a Bell

עטיפה: דור כהן, שעיצב במשך שנים עטיפות להד ארצי, עשה בפרונט החיצוני משהו די סטנדרטי. תמונה מבנק תמונות חול"ניקי, תמונה די שבלונית, עם טקסט עליה. לא העבודה הכי מבריקה שלו. העטיפה הפנימית, לעומת זאת, היא מעולה. תמונות של כל האלבומים מהם נלקחו השירים ולצדם טקסטים של מומחי ג'ז על כל קטע וקטע, טקסטים מעולים שנכתבו על ידי עורך האוסף, עורכים ושדרנים ב-88FM, עיתונאים מהארץ ומגלובס ואחרים. מבריק. ציון עיצוב: 7

ביקורת ורקע: אני לא מומחה גדול לג'ז ואין לי יותר מדי מה לומר על האוסף הזה ועל עריכתו, מבלבד זה שהוא כולל רצועות בעיקר משנות החמישים של חברת הג'ז האמריקאית הנחשבת Fantasy ושהוא נשמע נהדר וארוז בעטיפה מעמיקה ורצינית.
מה שכן, עצם זה שהתכנסתי כאן, זה הזדמנות עבורי לכתוב קצת על החברה הישראלית שהוציאה את האוסף, MCI. החברה מראשון לציון הוקמה באמצע שנות השמונים ופעלה עד לשנת 2010, כשבדרך, אי שם בשלהי שנות התשעים-תחילת שנות האלפיים, החברה היתה לאחד השחקנים המרכזיים בשוק המוסיקה המקומית.
MCI הוקמה על ידי ציקי בן-דרור ובמהלך העשור הראשון לקיומה היא התמחתה בעיקר ביבוא של ג'ז ומוסיקה קלאסית. MCI הפכה להיות שם דבר בתחומים האלו והכותרים שלה כיכבו על המדפים בכל חנויות הארץ. ההצלחה של החברה בתחום הג'ז הביאה אותה להתרחב גם לתחומים אחרים: הוקמה בחברה מחלקה שהתמחתה במוסיקת ילדים ובמוצרים לילדים (כל מני שירי חגים וכאלו); כמו כן, החברה החלה להפיץ אלבומי אינדי של אומנים מקומיים וגם לייבלים קטנים אחרים מהארץ, בין השאר הלייבלים של Fact Records של יורם אליקים והלייבל של מרכז המוסיקה הירושלמי של "הצוללת הצהובה"; עוד תחום שהחברה התחבה אליו היה הרפרטואר המודרני שלה והחברה הקימה מחלקה של מוסיקה חדשה. בראש המחלקה הזאת ישב אורן בר-אל, אחיו הצעיר של אלי בר-אל, שעבד שנים במחלקה הבין לאומית של הליקון. אורן עבד עד הגיעו ל-MCI במחלקה הבין לאומית של חברת "התקליט" הותיקה מחיפה ובואו ל-MCI כונן שינוי מיידי. החברה החלה ליבא מוסיקה עדכנית מעניינת, בין השאר את הלייבלים הגרמנים המדליקים International Deejay Gigolo Records ו-Kitty-Yo וגם אומנים פרטניים כמו Muse ואלכס גופר. MCI גם החתימה את אוּש, הלא הוא ישי אדר, הקלידן המיתולוגי של נושאי המגבעת והם הוציאו לו את אחד מהאלבומים האלקטרוניים המעניינים שיצאו בארץ.
פתאום משום מקום MCI הפכה להיות החברה עם המוסיקה הכי אופנתית בארץ. מיס קיטן, מקסמיליאן הקר, גונזלס, טיגה, יאפים עם ג'יפים, גאזה וכל מה שמגניב ומדליק במוסיקה יצא דרכם. החברה גם ניסתה להתרחב לתחום ההאוס ובשנת 2000 הוציאה אוסף בשם Active שאולי עוד אספר עליו בפוסט עתידי.
גן העדן הזה של MCI לא נמשך זמן רב. הפסקת הפעילות של Fact, הכשלון של האלבום של אוש, ההחתמה של Muse על הפצה עולמית בוורנר (מה שגזל מ-MCI את הזכות להפיץ אותם בארץ), ביחד עם המיתון ששוק המוסיקה והבידור הישראלי עברו עם פרוץ האינתיפדה השניה, חיסלו את המחלקה המעודכנת של MCI. אחרי כן החברה המשיכה להוציא מוצרים לילדים ולייבא אולבומים קלאסיים, עד הדעיכה שהגיעה, כאמור בשנה שעברה. את השנים היפות ההן נזכור לה תמיד.

ערך אספני: 15 ש"ח

ציון: 8