יום ראשון, 20 בספטמבר 2020

The Best of Europarade


שם האוסף
: The Best of Europarade

תת כותרת: מסיבת ריקודים נון סטופ!

שנה: 1988

חברת תקליטים: CBS/אן.אם.סי

עריכה: משה מורד

די.ג'יי מיקס: יורם וואזאנא

הפקה: ליאור סולימן

מק"ט: CBS 462915-2


רשימת השירים:

  1. Paul Lekakis - Boom Boom (Let's Go Back To My Room) (DJ Set by Yoram Vazana) (5:41)
  2. Desireless - Voyage Voyage (Extended Remix) (DJ Set by Yoram Vazana) (2:45)
  3. Magazine 60 - Pancho Villa (Star De Cantina) (DJ Set by Yoram Vazana) (3:38)
  4. Jellybean - Jingo (UK House Mix) (DJ Set by Yoram Vazana) (6:11)
  5. M|A|R|R|S - Pump Up The Volume (DJ Set by Yoram Vazana) (3:39)
  6. Bomb The Bass - Beat Dis (Extended Dis) (DJ Set by Yoram Vazana) (5:20)
  7. Spagna - Call Me (DJ Set by Yoram Vazana) (3:31)
  8. Lucia - La Isla Bonita (Dance Version) (DJ Set by Yoram Vazana) (5:40)
  9. Eighth Wonder - I'm Not Scared (Disco Mix) (DJ Set by Yoram Vazana) (5:36)
  10. Bad Boys Blue - Gimme Gimme Your Lovin' (Little Lady) (DJ Set by Yoram Vazana) (2:49)
  11. Patty Ryan - (You're) My Love, (You're) My Life (DJ Set by Yoram Vazana) (6:15)
  12. Hazell Dean - Who's Leaving Who (Bob's Tambourine Mix) (DJ Set by Yoram Vazana) (5:05)
  13. Tia - Boy Toy (Club Mix) (DJ Set by Yoram Vazana) (3:01)
  14. Eartha Kitt - I Don't Care (Vocal) (DJ Set by Yoram Vazana) (4:20)
  15. Karel Fialka - Hey Matthew (DJ Set by Yoram Vazana) (3:16)
עיצוב ועטיפה: העטיפה של הדיסק כוללת את אותו האיור מהעטיפה של הפרק הרביעי של "יורופרייד", רק ששינו לו את
עטיפת התקליט "יורופרייד 4"
עטיפת האוסף "יורופרייד 4"
העימוד והכיתוב. העטיפה של "יורופרייד 4" הפכה לאחת מעטיפות האוספים האייקוניות ביותר שהיו כאן. האיור, של אתי כהן, שהציג בחור שמנמן, על אי בודד, דג דגים ושומע תקליטים, היה היסטרי והוא עזר לאוסף למכור כמויות מרשימות. כשהוחלט להוציא את הדיסק, לקחו את אותו איור, שמקבל בדיסק פחות כבוד משהוא קיבל בתקליט. הכיתוב בדיסק מסתיר חלקים ממנו והטריק בתקליט, שלכתוב את הלהיטים הבולטים באוסף בתוך הענן שמצוייר בשמיים, לא מיושם כאן. 

האיור המקורי הפך לכל-כך אייקוני, שהשימוש בו בדיסק לא התקבל כמחזור ונתפס, בסך-הכל, כהגיוני. למרבה הצער, לאתי כהן אין קרדיט בדיסק והקרדיט על העיצוב הולך לאדו, הלא הוא אדו רבינוביץ', שעיצב באותה תקופה לאן.אם.סי. רבינוביץ' אכן עימד ועיצב את העטיפה לדיסק, אבל לא לתת קרדיט לכהן, זה לא פחות מבזיון.
בבוטום ליין, זה בסדר שהתשמשו באותו איור שוב, אם כי הביצוע בדיסק פחות מוצלח מהביצוע המקורי בתקליט. ציון עיצוב: 8

ביקורת ורקע: אחרי עשר שנים (!) שאני כותב את האתר הזה, סוף סוף הגעתי לדיסק אוסף שאפשר לכנות אותו כ"גביע הקדוש" של כל האוספים שיצאו בארץ - "The Best of Europarade". מדובר בלא פחות מהאוסף הראשון שחברת אן.אם.סי הוציאה על גבי דיסק, אי שם בשלהי שנת 1988. דיסק שבזמן אמת כשל לחלוטין ולכן היום נחשב למאוד נדיר.
קצת רקע: באותה התקופה - נגני דיסקים החלו להכנס חזק לשוק וחברות התקליטים השונות החלו להוציא אלבומים בהתאם. "טופ פופ 88" של פונוקול היה האוסף הראשון שיצא על דיסק, כשמיד לאחריו יצאו אוספי נוסטלגיה של החברות איסטרוניקס, הליקון והד-ארצי. אן.אם.סי קלטה את הוייב והחברה הבינה שהיא גם צריכה לעלות על רכבת הדיסקים ולהוציא אוסף משלה על גבי תקליטור. 
האוסף שאן.אם.סי הוציאו היה המיטב של סדרת האוספים המובילה שלהם באותה תקופה - "יורופרייד". הדיסק הכיל את הקטעים הבולטים מהפרקים 4 עד 8, שיצאו בשנים 1987-1988. כמו בתקליטים, גם בדיסק השירים חוברו במיקס על ידי הדיג'יי המוכשר יורם ואזאנא. 
ואזאנא הצטרף לסדרת "יורופרייד" בפרק 4, אחרי שמשה מורד מ-CBS (לימים אן.אם.סי), ראה את ואזאנא ממקסס מקסי סינגלים בצורה גאונית במועדון הסינרמה בתל-אביב. מורד הזמין את ואזאנא למקסס את הקטעים בפרק החדש של "יורופרייד", שעד אז היה יוצא בצורה לא ממוקססת. ואזאנא הצעיר כמובן התלהב והסכים. 
העבודה של ואזאנא ב"יורופרייד 4" היתה מבריקה. השירים מוקססו אחד לשני בצורה כל כך חלקה, שעד היום, 33 שנים אחרי, המיקס נשמע מלהיב, כשהוא ממש מכניס אותך לאווירת מסיבה, בדיוק כפי שהיא היתה אי שם בשנת 87.
הקונספט של תקליט ממוקסס היה שיחוק והוא נחטף בחנויות. במהרה - כל מסיבה בישראל נשמעה בדיוק אותו דבר. אנשים פשוט שמו קלטת של "יורופרייד" במערכת שלהם - ולא היה צריך לעשות יותר כלום. רק לרקוד. 
במהרה - גם בפונוקול ובהד ארצי ניסו חיקו את הקונספט של אוסף במיקס, כשפונוקול דבקה בקונספט לאורך כל סדרת "טופ פופ" (עד סוף 1991) ובהד ארצי זנחו את הרעיון במהרה. אן.אם.סי גם המשיכה עם ואזאנא, שמיקסס להם את כל אוספי הלהיטים עד שנת 1992. 
כשבאן.אם.סי הגיעו לעשות את הדיסק הראשון שלהם, הם חשבו שמה שעבד בתקליטים וקלטות יעבוד גם בדיסק. למרבה הצער, זה לא היה כך. היום, הדיסק הזה אולי נשמע גאוני, אבל ב-1988, הדיסק הזה היה ההיפך הגמור ממה שאנשים חיפשו כשהם קנו תקליטור. היו שלושה דברים עיקריים שאנשים שקנו תקליטורים חיפשו:
1. יותר שירים ממה שהם קיבלו בתקליטים. 
2. מוזיקה באיכות דיגיטלית.
3. יכולת לשלוט על רשימת ההשמעה. הרעיון שאפשר להעביר שיר בלחיצת כפתור היה חדשני. משהו שלא היה קיים בתקליט ובקסטה.  
שניים משלושת הדברים האלו, מי שקנה את "המיטב של יורופרייד", לא קיבל. השירים בדיסק מוקססו זה לזה מתקליטים, שעברו דיגיטציה באולפני אשל לתקליטור. מכאן, האיכות הדיגיטלית שאנשים חפשו בדיסקים שלהם, לא היתה פה. אנשים פשוט קיבלו תקליט שהוקלט לדיסק. גם הרצון לדלג בין שירים לא ממש זרם מפני שההקלטה במיקס, משמעה היה שאם התחלת, נגיד, בקטע 5, הקטע לא התחיל מההתחלה שלו, הוא התחיל במיקס שלו עם הקטע הקודם. בנוגע לשפע השירים, האוסף הזה היה יחסית סביר, עם 15 קטעים.
בכל מקרה, קוני הדיסקים הצביעו ברגליים ולא קנו את "המיטב של יורופרייד". אלף עותקים הודפסו ממנו, אבל הוא מכר בקושי חמישית מהכמות שהודפסה. 
לאן.אם.סי לקח זמן להתאושש ורק עמוק לתוך 1989, הם הוציאו את האוסף הבא שלהם על גבי תקליטור, "סופרמיקס 3". האוסף הזה שילב בין הדברים. קצת שירים ממוקססים, קצת מופרדים. "סופרמיקס 3" היה להצלחה אדירה והוא מכר מלא על תקליטורים, כך שנעשה איתו תיקון.
נחזור לדיסק של "יורופרייד", בגלל המכירות הדלות, האוסף הזה נעלם מהראדר לחלוטין. הסיכוי למצוא אותו בחנויות יד שניה הוא אפסי ואפילו בתקליטיות הגדולות של ישראל הוא לא קיים. לא בזאת של גלי צהל, לא בזאת של קול ישראל (כיום תאגיד השידור) ולא בזאת של הספריה הלאומית.
אישית, חיפשתי אותו במשך כמעט 30 שנה. מרוב שהוא נדיר, אנשים רבים, אספנים רציניים, כלל לא האמינו לי שהוא קיים. רק לאחרונה, במקרה, האוסף צץ על ידי האספן שי בן שטרית שמכר אותו. בזכות ידידי מוטי קופר, הצלחתי להיות הראשון ששם עליו יד. זה לא היה זול, אבל זה היה שווה את זה. בעיקר באספקט של היכולת לתעד אוסף כל כך חשוב ולהתקדם עוד צעד בדרך להשלים את תמונת האוספים הלועזיים שיצאו בארץ.
אחרי שהשגתי את האוסף מהרתי להאזין לו. באופן אבסורדי, דווקא הסיבות שגרמו לאוסף לא להצליח, הופכות אותו לכל-כך מדהים ומרגש כיום. לשמוע את המיקס של ואזאנא על דיסק, זאת חוויה שמיימית. לא פחות. 67 דקות מקפיצות, עם יציאות שכמעט שכחתי שקיימות, במיקסים מבריקים. היכולת לשמוע דברים באיכות של תקליטור, בדיוק כמו שהם היו נשמעים במועדון ב-1988, הם לא עניין של מה בכך. צרפתי קישור, כדי שכולכם תוכלו להינות מזה. תאמינו לי, זה שווה.

ציון: 10

ערך אספני: 400 ש"ח
 
קישור להורדה: https://tinyurl.com/yyzbsdgh

יום חמישי, 30 באפריל 2020

פרופסור מיקס 3


שם האוסף: פרופסור מיקס 3

חברת תקליטים: הד ארצי

שנה: 1989

עריכה והפקה: צ'רלי סולומון וקארן רוז

מק"ט: ARTON 244975-4

רשימת שירים (קלטת):
צד א
1. Donna Summer - This Time I Know it's For Real (3:40)
2. Rick Astley - Rick's Hit Mix (5:48)
3. Kon Kan - I Beg Your Pardon (3:59)
4. Figures on the Beach - You Ain't Seen Nothing Yet (4:05)
5. Edelweiss - Bring Me Edelweiss (3:45)
6. Fuzzbox - International Rescue (3:30)
7. Boy Meets Girl - Waiting for a Star to Fall (4:25)
8. Howard Jones - Everlasting Love (4:20)

צד ב
1. Adam - Woman (3:32)
2. Boney M - Megamix (3:54)
3. Ten City - That's the Way Love is (6:45)
4. Robert Howard and Kim Mazelle - Wait (3:09)
5. Sheena Easton - The Lover in Me (4:10)
6. Bobby Brown - My Prerogative (3:32)
7. Tone-Loc - Wild Thing (3:16)
8. The Boys - Dial My Heart (4:16)

עיצוב ועטיפה: יקי קאופמן אייר, כמו את כל שאר העטיפות של הסדרה. גם כאן הפרופסור לא מככב. יש כאן נערה, עם משקפי שמש ואוזניות. היא מוציאה לשון ארוכה ועל הלשון שלה רוקדים חרקים! די ביזארי, כשחושבים על זה. ציון עיצוב: 6

עטיפת תקליט הפרומו לפרופסור מיקס 3 (מק"ט: DJ-1778)
ביקורת ורקע: שני החלקים הראשונים של סדרת "פרופסור מיקס", שיצאו בסוף שנת 1988, היו הצלחה גדולה. הסדרה החדשה מכרה יפה ובנתה לעצמה מוניטין טוב. מהעמדה הזאת הד-ארצי נכנסו ל-1989, אבל למרות שהדברים נראו מבטיחים, באגף אחד שתי המתחרות הגדולות שלה, אן.אם.סי ופונוקול, השאירו לה אבק. זה היה בתחום הדיסקים, שהחל מ-1987 החלו לחדור לשוק הישראלי. למרות שרוב השוק עדיין התמקד בקלטות ותקליטים, מכירות הדיסקים עלו ברמה שבועית. אם בתחילת 1988 נמכרו כל שבוע רק כמה עשרות דיסקים בישראל, בסוף השנה זה כבר גירד את האלפים. פונוקול היו הראשונים לאתר את הטרנד והאוסף שלהם "טופ פופ 88" היה האוסף הראשון שיצא בישראל על גבי תקליטור. ההצלחה שלו היתה אדירה ואן.אם.סי מהרו לחקות אותם, עם הוצאה על גבי CD של אוסף שמסכם את סדרת "יורופרייד". הד-ארצי, עוד לא היתה שם ולכן, כשעמד לצאת האוסף הבא מסדרת הדגל שלהם, הוחלט להוציא בחברה את האוסף הראשון שלה על גבי דיסק.
מדובר, כמובן, היה ב"פרופסור מיקס 3". המלאכה של הוצאת אוסף על דיסק היתה משימה חדשה עבור האנשים בהד-ארצי. קודם כל, הציפיה של הציבור, בגלל הטכנולוגיה והמחיר, היתה שדיסק יכלול יותר מ-10 קטעים, כפי שכללו האוספים שיצאו עד אז על גבי תקליטים וקלטות. לכן, לפרופסור השלישי נאספו 16 קטעים, שזה אולי לא נשמע המון, אבל זה היה סיפור גדול לאסוף אוסף כזה באותה קופה. אחרי זה היה את העניין עיצוב וגרפיקה שיתאימו לתקליטור וגם את המחשבה של הוצאת אוסף מצומצם יותר על תקליט, שטכנית לא ממש יכול להכיל כל כך הרבה קטעים.
צ'רלי סולומון וקארן רוז מהד-ארצי ניסו לעשות את זה בענק, עם הפרוספור השלישי. באופן חדשני, יצא לאוסף תקליט פרומו שנשלח לתקשורת, שכלל חמישה קטעים מתוך האלבום (מק"ט: DJ-1778, ראו תמונה מצורפת).
עטיפת תקליט השדרים של "Woman" של אדם (מק"ט: DJ-1763)
למרות היוזמה המקורית והדי יקרה, תקליט הפרומו הזה היה פספוס. בהנחה שהוא היה מכוון בעיקר לרדיו, לפתוח בו עם מגמיקס של ריק אסטלי, שזה משהו שהוא לא מאוד רדיופוני, זה טעות. מעבר לזה, ארבעה מחמשת הקטעים שבפרומו (כפי שניתן לראות בתמונה) הם לא הלהיטים הכי חזקים מהאוסף. לא ברור.
בגלל החגיגיות של הוצאת דיסק האוסף הראשון של הד-ארצי, בחברה חיפשו עוד שוס ואותו הם מצאו בדמות שיר חדש שאדם הקליט באותה תקופה, "Woman". בהפקה של יזהר אשדות, השיר, שמבוסס על לחן של להיט איטלקי, היה אמור לעזור לאדם לפרוץ לחו"ל, כמו שההפקה של אשדות שדרגה את עפרה חזה לכוכבת בין לאומית. הבעיה היתה ש"Woman" היה שיר חלש, שממש לא עשה את העבודה. מכיוון שהשיר הזה למעשה מופיע רק באוסף הזה, עם השנים הוא הפך לנדיר ומעריצי אדם מחפשים אותו בנרות. לצורך שיווק, כמו תקליט הפרומו הכולל לאוסף, גם השיר של אדם יצא בתקליט שדרים נפרד לתקשורת, עם כותרת שמכריזה
בגדול שהשיר לקוח מתוך אוסף להיטי פרופסור מיקס (מק"ט: DJ-1763. ראו עוד תמונה) .
בקיצור, כל הארטילריה של הד-ארצי היתה מוכנה. שיר של אדם, תקליט פרומו אחד, תקליט פרומו שני והכי חשוב - דיסק אוסף ראשון של החברה. מה כבר יכול להשתבש? ובכן, מסתבר שדי הרבה.
למרות כל העבודה היח"צנית והלוגיסטית החכמה, בדבר אחד פספסו בהד-ארצי, ברשימת השירים. "פרופסור מיקס" השלישי היה אוסף פשוט לא טוב. רצועות 1 ו-3 מתוכו אמנם היו להיטי ענק בישראל, אבל שאר 14 הקטעים נעו בין פילרים ללהיטים ביינוניים. התחושה היתה שהד-ארצי לא הפנימו את השינוי הדרוש ממעבר מאוספים של עשרה קטעים לכאלו של 16 והם פעלו כפי שהם תמיד פעלו - מלאו אוסף בכל הקטעים שהיו להם.
זה לא היה מספיק טוב ו"פרופסור מיקס 3" נחל כשלון חרוץ. למעשה, הדיסק שלו, שהיה אז מוצר ממש יקר ביחס לתקליטים וקלטות, כשהוא עלה כפול, היה ממש בגדר פיל לבן בחנוית. אף אחד לא רכש אותו, כשגם הקלטת והתקליט לא ממש נחטפו מהמדפים.
באותו הזמן, אן.אם.סי החלו להוציא את סדרת "סופרמיקס" שלה על דיסקים, שזכו להצלחה יפה. פונוקול המשיכה להפציץ עם דיסקים של "טופ פופ". בהד-ארצי, בנתיים, עשו חושבים מחדש.

ציון: 4

ערך אספני: בגלל שהאוסף מכר כל-כך מעט, במשך שנים לא הצלחתי למצוא אותו. בסופו של דבר, ידידי אור ארגן את העותק שלו, על גבי קלטת, שהוא רכש בזמן אמת. תודה רבה על כך, אור. בכל מקרה, את הדיסק הנדיר אני מעריך ב-300 ש"ח. התקליט - 100 ש"ח והקלטת - 30 ש"ח. לגבי תקליט הפרומו - הוא שווה גם כ-100 ש"ח. תקליט הפרומו של "Woman" של אדם שווה 200 ש"ח.




יום שלישי, 21 באפריל 2020

פרופ' מיקס מכה שנית


שם האוסף: פרופ' מיקס מכה שנית

תת כותברת: Professor Mix Strikes Again

חברת תקליטים: הד ארצי

שנה: 1988

עורך: צ'רלי סולומון

לוגיסטיקה: קארן רוז

מק"ט: CAN 19360-1

רשימת שירים:
צד א
1. Rick Astley - She Wants to Dance with Me (Watermix) (3:15)
2. Tiffany - Radio Romance (4:04)
3. Kim Wilde - Never Trust a Stranger (4:04)
4. A-ha - Touchy (4:40)
5. Good Question - Got a New Love (3:51)
6. Ofra Haza - Galbi (3:12)

צד ב
1. Tanita Tikaram - Good Tradition (2:49)
2. The Escape Club - Wild Wild West (4:00)
3. Womack and Womack - Teardrops (3:51)
4. Thompson Twins - In the Name of Love '88 (3:30)
5. Milli Vanilli - Girl You Know it's True (4:11)
6. Gold - Rio De Janvier (4:26)

עיצוב ועטיפה: המאייר יקי קאופמן יצר את העטיפה של חלק 2 של הסדרה, כמו את כל פרקיה. העטיפה הפעם הוא ברוח כל מה שאמור היה להיות "Cool" בקרב בני נוער בסוף 1988. ברוח הקומיקס, ציורו כאן תקליטים, אוזיניות, אול סטארס, המבורגר, קטשופ, סקייטבורג, דיג'יי ואפילו היפופוטם ששותה בירה בזמן שהוא קופץ על טרמפולינה (!). הדיג'יי שמרכז היצירה נראה קצת כמו הומאז' לאילן בן-שחר. הרעיון יפה ובזמן אמת צעירים עפו על העטיפה הזאת. היום זה נראה קצת מטופש, אולי גם מאולץ. ציון עיצוב: 7

צ'רלי סולומון (מימין) עם הזמר דונובן, בימי רשת ג', 1981
(צילום: בני דודקביץ', מתוך פייסבוק)
ביקורת ורקע: כחודשיים אחרי הוצאת הפרק הראשון בסדרה, הד ארצי חזרו עם הפרק השני המוצלח שלה. צ'רלי סולומון ערך וקארן רוז קיבלה קרדיט על הלוגיסטיקה, שאני משער שזאת ההפקה. סולומון נכנס לעניינים מהר בהד ארצי ובגלל קשריו ברשת ג', אותה הוא עזב כדי להצטרף לחברת התקליטים, היתה לו יכולת לבנות להיטים מאוד גדולים. רשת ג' היתה אז מונופול בתחום המוזיקה. לא היו כמעט אפיקים אחרים לשווק מוזיקה בישראל. קצת בעיתונים, שעות בודדות מדי שבוע
בגל"צ וחצי שעה שבועית של "עד פופ" בטלוויזיה. לכן, אם הצלחת לחדיר שיר לרשת ג', הצלחת בענק. וסולומון ידע בדיוק איך לעבוד עם ג' ולהחדיר לשם שירים. סולומון לא סגר חצי שנה בהד ארצי והוא כבר הצליח לקדם בישראל שורה של להיטים ענקיים עבור החברה. כל זה התבטא ב"פרופסור מיקס 2", שהיה עמוס בקטעים האלו. מתוך 12 הקטעים שבו, יש רק פילר אחד, שזה סטנדרט יוצא דופן באוספים ישראלים באותה תקופה.
האוסף נפתח בריק אסטלי, שהיה חתום בחו"ל בחברת RCA. במשך שנים RCA יוצגה בארץ על ידי חברת הטכנולוגיה "איסטרוניקס", שהיה לה גם אגף מוזיקה. אחרי ש-BMG, לה היה חוזה הפצה בארץ עם הד ארצי, רכשה את RCA, הרפרטואר שלהם עבר מאיסטרוניקס להד ארצי, מה שגרם למחלקת המוזיקה של איסטרוניקס להסגר (ראה כתבה).
ריק אסטלי היה הסנונית, אבל בהמשך הדרך הרפרטואר של RCA יעניק רבות למחלקת המוזיקה הבין לאומית של הד ארצי, שאחרי שנים של דשדוש, הפכה לשחקן המרכזי בשוק.
האוסף ממשיך עם להיטים של טיפאני, א-הא, קים וויילד ואפילו עפרה חזה כאן עם ההפקה הבין לאומית שנעשתה לשירה "גלבי". 
הצד השני נפתח עם "Good Tradition" של טניטה טיקאראם, שהוא כנראה הביטוי הכי בולט ליכולתו של סולומון להשפיע על רשת ג' של אותם ימים. זמרת הפולק הבריטית אמנם זכתה להצלחה צנועה במולדתה ובעוד טריטוריות אירופאיות, אבל מה שקרה איתה בישראל היה חסר פרופורציה. להיט הבכורה שלה שמופיעה כאן, הפך לאחד הלהיטים הגדולים בישראל באותה שנה, כשהוא מסיים במקום השמיני במצעד השנתי של רשת ג'. הסינגל הבא שלה, "Twist in My Sobriety", שהצליח להגיע רק למקום ה-22 במצעד הבריטי, הפך בישראל לאחד השירים האהובים ביותר באייטיז והוא סיים במקום ה-22 במצעד העשור של גלי צהל. בדרך, האלבום "Ancient Heart", הפך לרב מכר מקומי מרשים. טיקאראם זכתה להכרה גם בעולם, אבל מה שהיה איתה בישראל היה יוצא דופן. זה הכל עבודה של סולומון. 
אחרי טיקאראם, האוסף ממשיך בעוד שורה של להיטים ברצף, כולל "Girl You Know it's True", להיט הבכורה העצום של מילי ואנילי שבאוסף הזה מצא את עצמו כקטע הלפני אחרון, עוד עדות לחוזקת האוסף.
שורת הלהיטים הזאת הובילה את "פרופסור מיקס 2" להיות הצלחה גדולה וערב שנת 1989, נראה היה שהד ארצי חזרו חזק לעניינים. תכנית העבודה של המחלקה הבין לאומית של הד ארצי ל-89' היוותה את הבסיס לעבודתה במשך כל שנות ה-90. סולומון שאף, וגם עמד במשימה, להוציא ממחלקתו אוסף בין לאומי אחד כל חודש. 12 אוספים שונים אכן יצאו בהד ארצי באותה שנה. לא כולם באותה רמה, אבל הטמפו של העבודה של החברה היה יוצא דופן. מסודר, עם חזון, שהביא להצלחה.

ציון: 8

ערך אספני: האוסף יצא על תקליט וקלטת. מעריך את שניהם בכ-20-30 ש"ח

יום ראשון, 19 באפריל 2020

מסיבת הריקודים של פרופ' מיקס


שם האוסף: מסיבת הריקודים של פרופ' מיקס

תת כותרת: Proffesor Mix's Dance Party 1

חברת תקליטים: הד ארצי

שנה: 1988

עורך: צ'רלי סולומון (עם תודה לקארן רוז)

מק"ט: BAN 19354

רשימת שירים:
צד א
1. Kim Wilde - You Came (4:34)
2. Matt Bianco - Wam-Bam-Boogie (7" Edit) (4:27)
3. The Funky Worm - Hustle (To the Music...) (Radio I) (3:55)
4. Book of Love - Pretty Boys and Pretty Girls (4:30)
5. Siedah Garrett - K.I.S.S.I.N.G. (5:24)

צד ב
1. France Gall - Ella, Elle L'a (4:50)
2. Chico Chico - Bamboleo (3:38)
3. Charlie Makes the Cook - Boys and Girls (4:07)
4. Transvision Vamp - I Want Your Love (7" Version) (3:10)
5. Aswad - Give a Little Love (4:33)

עיצוב ועטיפה: איור של הצייר/מעצב יקי קאופמן, שלעטיפת הפרק הראשון יצר את דמות הפרופסור שהוא גם תקליטן. סוג של ניגודיות מגניבה, שתלווה את רוב הסדרה. קאופמן הוא מחלוצי הקומיקס הישראלים. עבודותיו של קאופמן הן רבות, כשהוא החל את הקריירה שלו במדור הקומיקס של "דבר לילדים" בשנות השבעים ובמהלך השנים אייר לספרים של סמדר שיר ואף יצר סדרת ספרים מצויירים מצליחה משל עצמו - "דומבי האדם הקדמון". בתחילת שנות השמונים קאופמן החל לעבוד גם עם הד ארצי. הוא עיצב עטיפות לשלמה ארצי, בין השאר את העטיפה המדהימה לאלבום "מקום". בהמשך איוריו עטרו כמה מהאוספים שהחברה הוציאה. לסדרת הפרופסור יצאו 11 פרקים, את העטיפות של כולן קאופן יצר בכשרון, בגיוון ובמקוריות. ציון עיצוב: 10

ביקורת ורקע: במהלך השנים סיקרתי כמה פרקים מסדרת "פרופסור מיקס" ו"הפרופסור הדיגיטלי", בעיקר את אלו שיצאו בשנות התשעים. הסדרה החשובה הזאת החלה את דרכה על גבי תקליטים וקלטות ב-1988 ואני חושב שזאת הזדמנות טובה לחזור לתחילת דרכה ולסקר את הסדרה במלואה. זה סיפורה המלא:
אחרי שהד ארצי סיימה את סדרת האוספים הבולטת שלה באייטיז, "מקסימום", בשנת 1986, הגיעו כמה שנים שבהם תחום האוספים בחברה קרטע. "מקסימום" החזיקה 11 פרקים מצליחים בין 1983 ל-1986, שהשאירו אבק למתחרותיה. אחרי סגירת הסדרה, מסיבות לא ברורות, CBS המריאה, בעיקר עם הסדרה המצליחה "יורופרייד". גם פונוקול נתנה גז וסדרת "טופ פופ" שלה שהושקה ב-1988, הפכה להצלחה פנומנלית. הד ארצי, באותה תקופה, הסתפקו בסדרה "סמאש" שערך דורון ברנבליט, סדרה שיצאו ממנה לא פחות משבעה פרקים. אבל "סמאש" לא היתה זה וכשברנבליט עזב את הד ארצי, הוחלט לגנוז את הסדרה.
המחליף של ברנבליט היה צ'רלי סולומון, שהגיע להד ארצי אחרי כמה שנים כעורך מוזיקלי ברשת ג'. סולומון, דרום אפריקאי שהיגר לישראל, הביא עמו תרבות ועבודה בסטנדרטים של חו"ל ולכן מאוד התבלט גם ברשת ג' וגם בהד ארצי. לעבודה עמו בהד ארצי הוא גייס עוד חו"לניקית, את קארן רוז האמריקאית וביחד הם הרכיבו את המחלקה הבין לאומית. המשימה הראשונה של סולומון היתה השקה של סדרת אוספים חדשה, כזאת שתתן פייט אמיתי לאוספים של CBS ופונוקול. סולומון הבין טוב שהדבר הראשון לעשות זה המיתוג. עוד לפני שהיו לו להיטים ברפרטואר, סולומון חיבר את הסדרה החדשה שלו לעולם הקומיקס. הוא הגה דמות בדיונית של פרופסור מקריח, כזה שאולי קצת השתגע במעבדה ונהיה גם דיג'יי - הוא פרופסור מיקס. הדמות הזאת ככבה על עטיפות הסדרה וכן בפרסומות שלה בעיתונות, ברדיו ובטלוויזיה.
הפרק הראשון של "פרופסור מיקס" יצא לפני ראש השנה, בספטמבר 1988. סולומון יצר אוסף מעניין. הוא לא היה עמוס בלהיטים, אפילו ההיפך מכך. מתוך עשרת שירי האוסף, יש כאן רק שני להיטים גדולים, "You Came" של קים וויילד ו"Ella Elle L'a" של פראנס גאל. באופן מבריק, כל אחד מהם פתח צד אחר של האוסף, מה שנותן תחושה לרוכש ששני הצדדים חזקים. שאר הקטעים באוסף היו להיטים קטנים, אם לא פילרים. יש כאן, לדוגמה, קאבר הזוי של הרכב יורופופ גרמני ל"במבולאו". למרות זאת, בחירת הקטעים ב"פרופסור מיקס" הראשון היתה איכותית ומעניינת. האוסף מלא בפופ נשי יוצא דופן וחוץ מהקטעים של וויילד וגאל, יש כאן ארבעה קטעים לא קונבציונלים. קודם כל, בצד הראשון, קטע של הרכב הניו ווייב הנשי מבוסטון Book of Love, אחד הפנינים היפות של האייטיז. בצד השני מככב עוד שיר נדיר, של הרכב הבאבלגאם פופ הצרפתי Charlie Makes the Cook. ממש בחירות מטורפות. עוד באגף הנשי, יש כאן קטע פריסטייל מצויין של סידה גארת', שבאותה שנה התגלתה על ידי מייקל ג'קסון וגם להיט קטן של הרכב הפאנק פופ הבריטי טרנסוישן ואמפ, שהונהג על ידי הזמרת הכריזמטית וונדי ג'יימס. 
סולומון יצר כאן אוסף פופ איכותי. קצת חוטא למטרה שהוא מצהיר עליה, להיות אוסף דאנס. למרות זאת, בעיקר בגלל המיתוג הטוב שלו שהרגיש חו"ל וגם בזכות שני הלהיטים העצומים שבתוכו, "הפרופסור" הראשון היה להצלחה. התחלתה של סדרה מוצלחת, שתרוץ, כמו "מקסימום" למשך קצת יותר משלוש שנים וגם כמו "מקסימום", נמשכה 11 פרקים. כשהסדרה תדעך, סולומון יהיה שותף לעוד הברקה מיתוגית ואיכותית - הסדרה הבאה של הד ארצי, "היטמן".

ציון: 9

ערך אספני: הפרק הראשון יצא על גבי תקליטים וקלטות בלבד. התקליט יותר נפוץ ושווה כ-30 ש"ח. את הקלטת כמעט ולא רואים והיא שווה כ-20 ש"ח

יום רביעי, 15 באפריל 2020

הצגת חצות 2


שם האוסף: הצגת חצות 2

תת כותרת: Songs From the Movies 2 - שירים מהסרטים

חברת תקליטים: אן.אם.סי

שנה: 1996

עורך ומפיק: משה מורד (עם עזרה של אלון פיקלר, ליאור סולימן ועוזי פרוייס)

מפיקה: אליסון מאייר

מק"ט: NMC 20210-2

רשימת שירים:
1. Tina Turner - Golden Eye (3:28)
2. Boy George - The Crying Game (3:21)
3. Madredeus - Alfama (3:28)
4. Vassilis Tsitsanis - Neo Minore (3:51)
5. Nick Cave And The Bad Seeds - The Carny (7:55)
6. Blue Suede - Hooked On A feeling (2:53)
7. Byrds, The - Turn! Turn! Turn! (To Everything There Is A Season) (3:49)
8. Tammy Wynette - Stand By Your Man (2:42)
9. Paul Young - Wherever I Lay My Hat (That's My Home) (1991 7" Edit) (4:11)
10. Roxette - Almost Unreal (From the Super Mario Bros.-Soundtrack) (3:59)
11. Sly andThe Family Stone - If You Want Me To Stay (2:56)
12. O'Jays, The - Backstabbers (3:07)
13. Ini Kamoze - Here Comes The Hotstepper (LP Version) (4:09)
14. Jim Carrey - Cuban Pete (C+C Pop Radio Edit) שיר הנושא מתוך הסרט "המסכה" (3:32)
15. Freddie Mercury - Love Kills (4:27)
16. James Horner - Legends Of The Fall (4:15)

עטיפה: עיצוב של ספי מטיוק, על בסיס צילום של קובי ישראל. פשוט ונחמד. בפנים ומאחור, עם רשימת השירים, מופיע גם
שם הסרט שהקטע לקוח ממנו (כפי שאפשר לראות בתמונה). ציון עיצוב: 7

ביקורת ורקע: חמש שנים אחרי הוצאת החלק הראשון של האוסף "הצגת חצות", באן.אם.סי החליטו להוציא פרק המשך באותו קונספט - קטעים מתוך פסקולי סרטים. מעטיפת האוסף השני, שמפרסמת את האוסף הראשון, ניתן להסיק שחמש שנים אחרי הוצאתו עדיין ניתן היה להשיג את החלק הראשון, שזה דבר נדיר בתחום האוספים. זה מעיד, גם וכנראה, שהחלק הראשון היה בניגוד למה שחשבתי בעבר להצלחה. 
החלק השני, כאמור, בנוי מאותם חומרים עם קטעים טובים (לרוב) מפסקולים טובים (לרוב). 
בניגוד לחלק הראשון, שרואים אותו פה ושם בחנויות היד שניה או בדפי ממכר הדיסקים בפייסבוק, בחלק השני כמעט ולא נתקלים. דיסק שלא נתקלים בו בכלל, זה עדות לכך שהוא לא הצליח כלל, מה שהופך אותו לנדיר. זה לא אומר, בהכרח, שיהיה ביקוש לדיסק הזה בגלל שהוא נדיר, אבל מי שכבר כן מחפש אותו, כנראה ויצטרך להתאמץ מאוד.
שוק הדיסקים המשומשים בישראל הוא לא מאוד משוכלל. בניגוד לחו"ל, שם יש את איביי ודיסקוגס, שהכל, למעשה, מקוטלג, בישראל אין שום מקום מסודר לגלות, למצוא ולדעת על דיסקים. חלק אמנם מקוטלג באתר של דיסקוגז, אבל לרוב דברים פשוט צצים פה ושם, כשאנשים פרטיים מעלים אותם למכירה בפייסבוק. אפילו אוספים כמו "היטמן 7", שמכרו כמות מטורפת של עותקים בישראל, לא בהכרח זמינים לקניה ואם מחפשים אותו צריך להתאמץ קצת. לא מאוד, אבל צריך. שוק הדיסקים המשומשים כאן מאוד פרימיטיבי ומאוד קשה. בגלל זה, כל מני אוספים שחסרים לי כבר כמה עשורים לא נמצאים. אין לזה אח ורע. אין כמעט דיסק מהעולם המערבי שלא ניתן למצוא. לעומת זאת, יש לא מעט דיסקים ישראלים שבלתי אפשרי להשיג.

ציון: 7

ערך אספני: 20 ש"ח


יום שלישי, 14 באפריל 2020

All Mixed Up


שם האוסף: All Mixed Up

תת כותרת: Megamix - להיטים לריקודים במיקסים מיוחדים

חברת תקליטים: הד ארצי

שנה: 1990

מק"ט: ARTON 19442

עריכה והפקה: צ'רלי סולומון


רשימת שירים:
צד א
1. 49ers ‎– 49ers Megamix (6:33)
2. Various - The Brits 1990 (Dance Medley) (2:50)
3. Sand Party - Lambada Festival Medley (Club Mix) (6:45)
4. Boney M. - Megamix (Extended Version) (7:02)

צד ב
1. Bobby Brown ‎– Every Little Hit (Mega Mix) (Club Mix) (8:57)
2. Milli Vanilli ‎– Megamix (8:57)
3. Chic - Megachic (Full Length Version) (7:35)
4. Imagination - Megamix (Edited Version) (5:10)

עיצוב: עבודה של דן רנון. צבעוני, נאוני בצבעים, בגרפיקה ובפונטים. כמו הבגדים של אפנת "גזוז" או "Maui" באותה תקופה. בסדר גמור. ציון עיצוב: 8

ביקורת ורקע: האוסף "All Mixed Up" הוא אחד האוספים הפחות מצליחים שיצאו בארץ, אבל למרות זאת, הוא יחודי והסיפור שלו מעניין. האוסף, שמסוקר כאן מהקלטת שלו, כולל שמונה קטעים, כולם הם מגה-מיקסים. מה זה בדיוק מגה-מיקס? ובכן, בשלהי שנות השמונים החלה אופנה כזאת של יצירת סינגלים, שהם שילוב של כמה פזמונים של להיטים גדולים, ממוקססים זה לזה, ליצירה חדשה. לפעמים זה היה של להיטים שונים של אמנים שונים ולפעמים המגה-מיקס היה מורכב מלהיטים של אמן אחד. 
חלק מהמגה-מיקסים האלו הפכו ללהיטים גדולים. ברמת המגה-מיקסים של אמנים שונים, זכורים במיוחד אלו שיצרו האמנים Mirage ו-Megabass וברמת האמנים זכורים מאוד המגה-מיקסים של טכנוטרוניק, בוני אם וסנאפ שהגיעו לטופ 10 במצעדים של מדינות שונות. המגה-מיקס הכי מפורסם יצא ב-1991 והוא כלל שלושה שירים מהפסקול של גריז, תחת הכותרת "The Grease Megamix". המגה-מיקס הזה הפך ללהיט עצום והוא מנוגן במסיבות נוסטלגיה עד היום.
אם תחקרו, תגלו עושר יוצא דופן בתחום יצירת המגה-מיקסים, במיוחד בתקופה הזאת של סוף האייטיז, תחילת הניינטיז. האוספים של איגוד התקליטנים הבין לאומי ה-DMC, שיצאו מדי חודש, כללו בעיקר מגה-מיקסים כאלו והם מסמך מרתק.
נחזור לאוסף "All Mixed Up", צ'רלי סולומון מהד ארצי יזם אוסף שהוא כולו מגה-מיקסים, מהקטלוג הבין לאומי של החברה. האוסף בעצם היה סוג של תחרות לאוספים של ה-DMC, שיובאו לישראל על ידי החנות IMP וזכו להצלחה יפה בקרב הדיג'יים המקומיים. למרות היוזמה היפה, האוסף לא זכה להצלחה, למעשה, אני לא זכרתי אותו מזמן אמת ועד שידידי גלוסו די-לורה סיפר לי עליו, לא הכרתי אותו. מכיוון שהוא יצא ב-1990, אני משער שהוא יצא במקביל לקלטת גם על תקליט. אין לי מושג אם קיים גם דיסק, אם כי יתכן.

תודה לגלוסו די-לורה שהאוסף סוקר באדיבותו.

ציון: 8

ערך אספני: אם קיימים דיסק ותקליט אני מעריך אותם ב-100 ש"ח פלוס. הקלטת שווה כ-20 ש"ח

להאזנה לאוסף, מדיגיטציה שעשיתי לקלטת:


יום רביעי, 26 בספטמבר 2018

חמישים שישים


שם האוסף: חמישים שישים

תת כותרת: השירים שאהבנו

חברת תקליטים: איסטרוניקס

שנה: 1988

מק"ט: EAST 2013

רשימת שירים:
  1. Neil Sedaka - Breaking Up Is Hard To Do (2:18)
  2. Tokens, The - The Lion Sleeps Tonight (2:42)
  3. Zager And Evans - In The Year 2525 (3:17)
  4. Sam Cooke - What A Wonderful World (2:06)
  5. Nilsson - Everybody's Talkin' (2:46)
  6. Stevie Wonder - For Once In My Life (2:47)
  7. Diana Ross - Reflections (with the Supremes) (2:53)
  8. Elvis Presley - Are You Lonesome Tonight (Laughing Version) (2:54)
  9. Perez Prado - Cherry Pink and Apple Blossom White (2:30)
  10. Eartha Kitt - C'est Si Bon (2:59)
  11. Marino Marini - Moliendo Cafe (2:38)
  12. Aurelio Fierro - Io Sono Il Vento (3:11)
  13. David Terry And His Orchestra - March From The River Kwai (2:16)
  14. Ritchie Valens - La Bamba (2:07)
  15. Anton Karas - The Third Man Theme (Harry Lime) (2:12)
  16. Booker T and The MG's - Hang 'Em High (3:55)
מתוך העטיפה הפנימית. הסבר על מה זה דיסק, בעצם, מה שמעיד על כך
שמדובר על אחד הדיסקים הראשונים שיצאו בארץ
עטיפה: כמו את האוסף של שנות השישים, גם כאן העיצוב הוא סמרל. השטיק הוא אותו שטיק. תמונות של כוכבי האוסף, גזירים של מוטיבים של התקופה ואלביס אחד בגדול (יחסית), כי אלביס מוכר. פחות טוב מהקודם, אבל נחמד. ציון עיצוב: 7 

ביקורת ורקע: אחרי ההצלחה של "בחזרה לאושר", שמכר למעלה מ-50 אלף עותקים, איסטרוניקס החליטו לעשות לאוסף
פרק המשך. "חמישים-שישים" משך קצת את היריעה, לשנות החמישים, כדי באמת למצות את הרפרטואר שלהם, שכלל בעצם רק שתי חברות (RCA ו-Motown). האוסף יצא על תקליט, קלטת וגם על דיסק, שממנו אני מבצע את הסקירה הזאת. בגרסת הדיסק לא מופיעים הקרדיטים של יוצרי האוסף ואני מבטיח להוסיף אותם כשאמצא את התקליט. בכל מקרה, האוסף לא הצליח כמו קודמו, למעשה הוא די כשל. הסיבות לכך הן די ברורות. קודם כל, הלהיטים הגדולים באמת של איסטרוניקס מהתקופה הופיעו כבר ב"בחזרה לאושר" וכאן יש תחושה של "שאריות". שנית, האוסף הזה לא נעשה בשיתוף עם רשת ג', שהגב שהתחנה נתנה לאוסף הראשון היה מרכיב מרכזי מאוד בהצלחה שלו. עדיין אוסף נחמד. 

ציון: 7 

ערך אספני לדיסק: 100 ש"ח

יום שבת, 8 בספטמבר 2018

בחזרה לאושר

עטיפת הדיסק


שם האוסף: בחזרה לאושר

תת כותרת: מלוח שידורי רשת ג אל המקול שלך - 20 להיטים גדולים משנות ה-60 - הביצועים המקוריים

חברות תקליטים: איסטרוניקס/ התקליט חיפה/ קול ישראל

שנה: התקליט - 1987, הדיסק - 1988

עורך: גלעד בן-שך

מפיקים: אמנון שילוני, יוסי לבנון, דב זעירא ויהודה בן הרוש

מק"ט: התקליט - EAST 2001/2, הדיסק - EAST CD 2001

רשימת שירים (בדיסק יש 24 שירים, בתקליט הכפול 30. השירים עם סימון * מופיעים רק בתקליט):

צד א'
1. Nicole Croisille - I'll Never Leave You (3:28)
2. Elvis Presley - Good Luck Charm (2:27)
3. Ray Peterson - Tell Laura I Love Her (2:54)
4. Peggy March - I Will Follow Him (2:24)
5. Perry Como - Gringo's Guitar (2:58)*
6. Four Tops, The - Reach Out I'll Be There (3:02)
7. Hugo Montenegro - The Good, The Bad and the Ugly (2:43)

צד ב'
8. Paul Anka - Steel Guitar And A Glass Of Wine (2:11)
9. Neil Sedaka - You Mean Everything To Me (2:36)
10. Skeeter Davis - A Dear John Letter (with Bobby Bare) (1:53)
11. Joe Dolan - Make Me An Island (2:54)
12. John D. Loudermilk - The Language Of Love (1:45)
13. Jim Reeves - Distand Drums (2:46)*
14. Diana Ross - Baby Love (with the Supremes) (2:38)
15. Marcello Minerbi - Zorba's Dance (2:51)

צד ג'
16. Patty Pravo - La Bambola (3:05)*
17. Fausto Leali - A Chi (3:22)
18. Little Tony - Cuore Matto (2:54)
19. Marisa Sannia - Casa Bianca (3:32)
20. Nico Fidenco - Casa D'irene (3:09)
21. Edoardo Vianello - Il Peperone (2:14)
22. Jimmy Fontana - Il Mondo (2:30)*
23. Nini Rosso - Il Silenzio (3:10)

צד ד'
24. Herve Vilard - Capri C'est Fini (3:37)
25. Los Hermanos Rigual - Cuando Caleinta El Sol (2:20)*
26. Pascal Danel - Les Neiges Du Kilimandjaro (3:17)
27, Sylvie Vartan - La Plus Belle Pour Allez Danser (2:25)*
28. Luigi - Une Maman (2:30)
29. Alain Barriere - Elle Etait Si Jolie (3:01)
30. Los Indios Tabajaras - Maria Elena (3:06)

עטיפה: עבודה מרשימה של המעצב סמרל (Samarel). השם סמרל חדש כאן באתר וזה מפני שהוא לא הרבה לעצב עטיפות של אלבומים, זה לא תחום העיצוב המרכזי שלו. הוא מתרכז בעיקר באומנות אירוטית (!). מה שכן, בסוף האייטיז-תחילת הניינטיז סמרל, מתוך חיבור למוזיקאים ולעולם המוזיקה, כן הגיע לעצב מספר קטן של עטיפות. באופן מרשים, אלו כמה מהעטיפות האייקוניות ביותר שיצאו בארץ. האלבום של סיאם זה עבודה שלו, האוסף של אריאל זילבר זה הוא וכך גם
מעבודותיו המפורסמות של סמרל
הראשון של טל גורדון - כולן עטיפות שהן אבני דרך בתרבות הפופולארית הישראלית. כמו שלושת אלו, גם העטיפה שסמרל עשה ל"בחזרה לאושר" נחשבת לאחת האייקוניות. צבעים כתומים-צהובים דהויים נמצאים במרכז היצירה, נותנים נופח נוסטלגי, עתיק. עליהם תמונות של דוגמניות מהסיקסטיז ושל האמנים הבולטים באוסף, כשאלביס פרסלי מופיע בענק. הנוכחות של אלביס הפכה את העטיפה והאוסף הזה לפריט אספנים נדרש בעולם. עד היום האוסף הזה נמכר יפה באיביי, הכל בזכות המלך. בעטיפה הפנימית יש טקסט של דן כנר וגם על התקליטים עצמם, במדבקת האמצע, מככבים כוכבים בקטע מדליק. על התקליט הראשון זה אלביס ובשני זאת סילבי וארטן, שמופיעה גם בגדול בצד האחורי של העטיפה. מדהים. ציון עיצוב: 10

ביקורת ורקע: ב-1986 רשת ג' החלה ביצירת טרילוגיה של אוספים, שליוו תכניות נוסטלגיות של התחנה. האוסף הראשון, זה שסקר את שנות ה-50, נקרא "צפיחית בדבש" והוא יצא בשנת 86 בחברת CBS. האוסף השני, "בחזרה לאושר", סקר את שנות ה-60 והוא יצא בחברות איסטרוניקס והתקליט חיפה בשנת 1987. האוסף השלישי, "שבעים מי יודע", סקר את הסבנטיז, כשהוא יצא ב-1988 בחברות הליקון והד-ארצי. שלושת האוספים זכו להצלחת ענק. הם מכרו עשרות אלפים, הגיעו למעמד של אלבומי פלטינה והם כיבדו את המדפים בבתים כל כך רבים בישראל, שהם נחשבים למעצבי דעה, לאבני דרך בטעם הציבור הישראלי. האוספים האלו הם עדות לכח ולעוצמה של רשת ג' באותם ימים - תחנה מצליחה, שכל מה שהיא נגעה בו הפך לזהב. להתרפק ולהתגעגע.
בעוד האוספים של ה-50 וה-70 יצאו בחברות תקליטים שאנחנו מרבים לפגוש באתר הזה, האוסף של שנות ה-60 יצא בחברות שזהן היצוג הראשון שלהן באתר. האוסף יצא בשיתוף שתי חברות - איסטרוניקס והתקליט חיפה. שתי החברות הן מהוותיקות שפעלו בארץ, תחילת פעילותן עוד מסוף החמישים-תחילת השישים. על חברת התקליט-חיפה אני מבטיח לספר רבות בעתיד, מפני שישנם כמה אוספים שהחברה הוציאה ולא סוקרו, חלקם יצאו אפילו בסוף שנות התשעים.
בניגוד להתקליט-חיפה, איסטרוניקס, החברה השניה שהיתה מעורבת באוסף הזה, חדלה לפעול זמן קצר יחסית אחרי צאתו. לכן אני רוצה להקדיש את מרכז הפוסט הזה לחברה הזאת.
הסיפור של איסטרוניקס הוא סיפור שמאפיין, באיזשהו מקום, את הולדתן של המון חברות תקליטים בעולם במאה העשרים. כמו איסטרוניקס, חברות תקליטים רבות נולדו כאגפים מוזיקליים בתוך מפעלים או תאגידים גדולים, שעסקו בדרך כלל בטכנולוגיה. חברת התקליטים EMI, לדוגמה, נוסדה מתוך חברת האם, שיצרה פטיפונים. בצורה דומה - חברת RCA-Victor נוסדה כאגף בחברת האם שנשאה את אותו שם ושיצרה מכשירים ואביזרים טכנולוגיים. משבבים, דרך מקלטי רדיו ועד טלוויזיות. בדרך הם גם הוציאו מוזיקה.
חברת איסטרוניקס הישראלית גם היתה (למעשה, היא עדיין!) חברת טכנולוגיה ומחשבים. כחברה כזאת, היא חתמה על הסכם יבוא עם חברת RCA-Victor, כדי להביא לישראל את מוצריה - בעיקר הרכיבים האלקטרונים השונים שהחברה יצרה. ואז הגיע אלביס. אלביס הוחתם באמריקה ב-RCA והפך לכוכב הכי גדול בעולם. בישראל נוצר ביקוש לתקליטיו של אלביס וחברות התקליטים המקומיות, בראשן הד-ארצי, פנו לחברת RCA לגבי יבוא של אלבומיו של המלך לארץ. ב-RCA אמרו להם - תודה על ההתעניינות, אבל בישראל יש לנו הסכם בלעדיות עם איסטרוניקס ואנחנו מחוייבים אליו. לאיסטרוניקס לקח זמן להבין את הסיטואציה וכשהם הבינו את הפוטנציאל, הם הפכו גם לחברת תקליטים וההוצאות של
המדבקה על התקליט השני, כולל הלוגואים של איסטרוניקס והתקליט-חיפה
אלביס ראו אור דרכם בארץ לאורך כל הקריירה שלו.
ההתעסקות עם חברת התקליטים לא הצריכה יותר מדי מאמצים מאנשי איסטרוניקס, בגלל מדיניות ההחתמות יוצאת הדופן של RCA. בניגוד לחברות תקליטים אחרות, RCA המעיטו להחתים אמנים, וכשהם כבר כן החתימו, זה היה הבון-טון של עולם המוזיקה. לו ריד, דייויד בואי, המנקיז, האיגלז, פול אנקה, יוריתמיקס. קילרים אחד אחד, שקשה לפספס איתם.
עם השנים, איסטרוניקס הפכה לשחקן מרכזי בשוק המוזיקה הישראלי, בעיקר לאחר ש-RCA חתמה עם חברת Motown הסכם שהיא המפיצה העולמית שלהם. פתאום איסטרוניקס מצאו את עצמם עם עוד קטלוג ענק. ההצלחה עם הוצאת האלבומים מחו"ל, הביאה את איסטרוניקס להחתים גם מעט אמנים ישראלים, ביניהם ששי קשת וטובה גרטנר, אבל האגף הישראלי של החברה אף פעם לא היה משמעותי.
ב-1987, כשהקומפקט דיסק נכנס לראשונה לשוק הישראלי, איסטרוניקס, כחברת טכנולוגיה ומחשבים, איתרה את הטרנד והיא היתה החלוצה בהוצאות דיסקים תוצרת הארץ. כך, האלבום העברי הראשון שיצא על גבי קומפקט דיסק בתוצרת ישראלית, היה אלבום של ירדנה ארזי, שיצא דרך איסטרוניקס בשנת 1988.
בגלל שההחתמות של RCA ושל Motown לא היו מרובות, איסטרוניקס לא הרבתה להוציא אוספים. מה שכן, כשקול ישראל פרסמו מכרז להוצאת אוסף סיקסטיז, החברה הרגישה שעם הרפרטואר שלהם, הם יכולים לעשות את זה, אבל לא לגמרי לבד. לכן נוצרה החבירה לחברת התקליט-חיפה, שיצגה מספר מועט של להיטים שיצאו בחברות אירופאיות קטנות.
למרות של-CBS, שגם ניגשה למכרז, היה קטלוג מרשים יותר של מוזיקה משנות השישים, בקול ישראל בחרו בכל זאת ללכת עם איסטרוניקס והתקליט-חיפה. זה היה בגלל שעם CBS קול ישראל הוציאו כבר כמה אוספים ועם חברות אחרות כלום וזה התחיל להראות לא טוב. אז כדי להיות הוגנים ולתת לכולם הזדמנות, האוסף נעשה עם התקליט-חיפה ואיסטרוניקס. באופן דומה, בגלל זה נבחרו הד-ארצי ביחד עם הליקון להוצאת אוסף הסבנטיז, שנה אחר-כך.
נחזור לשישים - דווקא מגבלות הרפרטואר היחסית צנוע של איסטרוניקס והתקליט-חיפה, יצרו אוסף מרתק. העורך גלעד בן-שך מרשת ג' היה צריך להתאמץ בצורה מיוחדת וזה היה שווה את זה. התקליט הראשון כלל, כצפוי, להיטי ענק אמריקאים של אמנים כמו אלביס, דיאנה רוס, ניל סדקה ואחרים, כמעט כולם החתמות של RCA או Motown. התקליט השני היה השוס והוא כלל בצד א' שלו להיטים מאיטליה ובצד ב' להיטים מצרפת, בשירים שחלקם יצאו ב-RCA וחלקם בחברות קטנות שיוצגו על ידי התקליט-חיפה (פלוס קטע אחד באדיבות חברת פונוקול). התקליט השני היה חשיבה מחוץ לקופסה, שהיה קליעה בול. למרות שבזמן הוצאת האוסף התודעה אמרה שהנוסטלגיה לשנות השישים היא ברובה של מוזיקה אנגלו-סקסית, בזמן אמת, כלומר בסיקסטיז, ההשפעה האירופאית על ישראל היתה חזקה מאוד, ולהיטים מצרפת ואיטליה זכו כאן להצלחות ענק. כך יצא שבגלל מגבלות הרפרטואר, קיבלנו תמונה מהימנה של העדפות הישראלים מזמן אמת והציבור כאן עף על זה והאוסף היה להצלחה אדירה.
האוסף יצא ב-1987 וכאמור ב-1988 איסטרוניקס התחילו להתעסק עם דיסקים והם חשבו שזה יהיה רעיון טוב להוציא את האוסף על גבי הפורמט החדש. בגלל שהחוזה עם קול ישראל נעשה לפני שהדיסקים תפסו מקום משמעותי בשוק, נכתב בו שהתמלוגים שקול ישראל תקבל ממכירתו יהיו על על מכירות קלטות ותקליטים. על דיסקים לא נאמר שם כלום ובאיסטרוניקס ניצלו את הפרצה הזאת ובהוצאת הדיסק הוסרו כל ההקשרים לרשות השידור. כך, בדיסק העלימו את הלוגו של קול ישראל, מחקו את תת הכותרת שנותנת קרדיט לרשת ג' והעלימו את הטקסט של דן כנר מהעטיפה הפנימית. ההקשר
הטקסט של דן כנר, שמופיע בעטיפת האוסף
היחידי שנותר לקול ישראל הוא בקרדיט העורך לבן-שך. כשר, אבל מסריח.
החיים נראו טוב בחברת התקליטים של איסטרוניקס באותה תקופה. האוסף המצליח, הדיסק של ירדנה שהיה הדיסק העברי הראשון תוצרת מקומית, כמו גם החתמות מרגשות של אמנים מקומיים כמו אסתר שמיר, רוחמה רז ואבי טולדנו, נתנו תקווה שאיסטרוניקס הופכת לשחקן מרכזי בשוק המוזיקה המקומי. ההצלחה של "בחזרה לאושר" גם הובילה אותם להוציא אוסף המשך מצליח, שנקרא "50-60" (הפעם בלי קול ישראל). אבל מאחורי הקלעים, רחוק משם, התרחשה עיסקה שחיסלה את הלייבל המקומי. בארצות הברית - חברת האם של RCA, החליטה למכור את מחלקת המוזיקה שלה לתאגיד הגרמני BMG. ל-BMG היה חוזה עם הד-ארצי, מה שאמר שכל הרפרטואר שיוצג על ידי איסטרוניקס, עבר ידיים. איסטרוניקס איבדה את כל הקטלוג הבין לאומי שלה, את מה שהיא התבססה עליו. בעקבות זה, בתחילת 1989, מחלקת המוזיקה של איסטרוניקס מהרה להסגר. חברת האם, כאמור, המשיכה בהצלחה בפעילותה הרגילה - אלקטרוניקה ומחשבים. המוזיקה, בדעיבד, היתה עבורם אפיזודה מפוארת, אך חולפת.

ציון: 10

ערך אספני: התקליט - 40 ש"ח. הדיסק - 80 ש"ח

יום שישי, 10 באוגוסט 2018

הגדולים של גימל


שם האוסף: הגדולים של גימל

תת כותרת: Gimmels Greatest - שגעון של להיטים

חברת תקליטים: CBS

שנה: 1985

עורכים: בני דודקביץ' ומשה מורד

מק"ט: CBS26498

רשימת שירים:
צד א':
  1. Dead Or Alive - You Spin Me Round (Like A Record) (3:13)
  2. King - Love and Pride (3:21)
  3. Duran Duran - Wild Boys (4:14)
  4. Stephen "Tin Tin" Duffy - Kiss Me (3:56)
  5. Kirsty MacColl - A New England (3:50)
  6. Ultravox - Love's Great Adventure (3:06)
צד ב':
  1. David Bowie - This Is Not America (with Pat Metheny) (3:49)
  2. Wham! - Last Christmas (7" Version) (4:24)
  3. The Limit - Say Yeah (3:09)
  4. Billy Ocean - Loverboy (4:07)
  5. Ashford and Simpson - Solid (3:44)
  6. Tina Turner - Private Dancer (4:00)
עיצוב ועטיפה: אחת העטיפות היפות אי-פעם. עבודה מושלמת של דניס ג'ונס. פאזל של תמונות כלל האמנים שמרכיבים את האוסף עם שמותיהם בעברית על העטיפה הקדמית. בעטיפה האחורית יש את רשימת השירים בעברית, רשימת השירים באנגלית, טקסט חשוב של גלעד בן-שך מרשת ג' וגם תמונות עטיפות האלבומים שכבר יצאו, של האמנים ששיריהם משתתפים באוסף. פרפקטו. ציון עיצוב: 10

התמונה של ‏‎Avi Goldberger‎‏.
אני, רוכש את Now 100 בלונדון
ביקורת ורקע: בחודש האחרון ציינו בבריטניה את הוצאת הפרק ה-100 של סדרת האוספים האלמותית NOW (או בשמה המלא Now That's What I Call Music). הסדרה החלה את דרכה ב-1983 ומאז יוצאת שלוש פעמים בשנה ואפילו בעידן הסטרימינג ממשיכה למכור במספרים מרשימים גם מהעותקים הפיזיים שלה. סדרת Now היא כל-כך אייקונית בבריטניה, שלבריטים נוסף איזשהו סוג של ז'רגון כזה, שאלה מובנת ששואלת "מה היה ה-Now הראשון שלך?". דרך התשובה אפשר ללמוד המון על בן-אדם, בעיקר על גילו ועל התקופה שהוא גדל בה. מחקר שנעשה גם גילה שכמעט תמיד ה-Now הראשון שהיה לבן-אדם, יהיה גם ה-Now האהוב עליו. זה נתון מדהים, שמוכיח עד כמה אוסף וראשוניות יכולים להיות משפיעים על טעמו של מישהו או מישהי.
כמובן שמאז 1999 גם בישראל סדרת Now יוצאת בישראל ואני משער שלרבים מילידי סוף שנות השמונים והלאה בארץ, Now היא הסדרה האולטימטיבית. מה ש"מקסימום" היתה למי שגדל באייטיז ו"היטמן" למי שגדל בניינטיז. 
מכיוון שבשנות השמונים לא היה לנו בארץ Now (מלבד נסיון קצר של CBS להוציא שלושה פרקים של הסדרה הבריטית בגרסה מצומצמת ישראלית ב-87-88), השאלה מה היה ה-Now הראשון שלך לא ממש היתה רלוונטית כלפי. נכון, החל מ-Now 17, שיצא ב-1990, אני רוכש כל פרק שלה שיוצא, אבל זה ממש לא היה האוסף הראשון שלי. ואת הראשון, כאמור, לא שוכחים ואם שואלים אותי מה ה"Now" הראשון שלי, אני עונה ש"הגדולים של גימל".
את "הגדולים של גימל" קיבלתי במתנה ליומולדת 9, ממש כשהוא יצא, במאי 1985. אני לא זוכר מי הביא לי את האוסף, אבל זה בטוח אמא ואבא או אחת הסבתות. זאת היתה בחירה קלה למתנה. באותה תקופה הייתי שרוף על רשת ג', בעיקר על "המצעד הלועזי השבועי" שערך בני דודקביץ' והגיש יגאל רביד. את האוסף "הגדולים של גימל" ערך דודקביץ', ביחד עם משה מורד מ-CBS, בהשראת הלהיטים הגדולים של המצעד באותה תקופה. בעטיפה האחורית של האוסף כתב עליו טקסט העורך המיתולוגי ומנהלה של רשת ג' באותם הימים, יגאל בן-שך, את הדברים הבאים:

"בתשע שנות קיומה של רשת ג' קנה לעצמו מצעד הפזמונים הלועזיים מעמד מרכזי בלוח השידורים שלנו, והוא משמש חממה ללהיטי-ענק רבים. מטבע הדברים זכו רק להיטים מעטים להכלל באלבום הראשון והבחירה היתה קשה, אבל חזקה על בני דודקביץ, העורך הותיק והמסור של המצעד, שבחר בשבילכם את השירים הטובים והיפים של הזמן הזה והם יאים לשם "הגדולים של ג'".
אין זה תקליט ראשון היוצא בשיתוף רשת ג' אבל מעתה אנו מקווים לבסס מסורת, והתקליטים מכל תחומי המוסיקה שבה עוסקת הרשת, יראו אור ברציפות ולעיתים מזומנות, בשיתוף חברת סי בי אס.
האזנה נעימה."

גלעד בן-שך
ירושלים, אייר תשמ"ה מאי 1985

12 קטעים ממלאים את האוסף ומלבד אחד, "Say Yeah" של The Limit, כולם היו להיטים מפוצצים. הרוח היא רוח הגל החדש הבריטי, אם כי בסוף האוסף יש גם שתי נציגויות אמריקאיות מרגשות. בגב האוסף - שמות השירים מופיעים גם באנגלית וכמו שהתרגלנו ברשת ג' - גם בעברית. התרגומים האלו אולי נראים לנו היום מיושנים, לעיתים מגוכחים, אבל הם היו נכונים לאותה התקופה, כשהאנגלית עדיין לא היתה שפה כל-כך דומיננטית בישראל. אפשר לזלזל בתרגומים האלו, אבל אם תעצרו רגע, תפנימו שגם היום משתמשים בהם, בסדרות או בסרטים, מבלי שזה יזכה להתנשאות שמפגינים כלפי התרגומים של האייטיז. אחרי הכל, מי לא אומר שהוא ראה את "משחקי הכס", "שובר שורות", "סיפורה של שפחה" או "צעצוע של סיפור"? מדוע התרגומים האלו יותר לגיטימיים מלקרוא ללהקה "בתולת הברזל", או לשיר "כמו בתולה"?
בכל מקרה, אלו תרגומי שמות האמנים והשירים באוסף "הגדולים של גימל":

צד א'
העטיפה האחורית של האוסף
1. חי או מת - את מסובבת אותי (כמו תקליט)
2. שלישיית קינג - אהבה וגאווה
3. דוראן דוראן - נערי הפרא
4. סטיבן "טין טין" דאפי - נשקי אותי
5. קירסטי מקול - אנגליה חדשה
6. אולטרווקס - ההרפתקאה הגדולה של האהבה

צד ב'
1. דיוויד בואי/להקתו של פט מתני - אין זו אמריקה
2. וואם - חג מולד האחרון
3. קצה הגבול - אמרי כן
4. בילי אושן - מאהב
5. אשפורד וסיפסון - מוצק
6. טינה טרנר - רקדנית פרטית

"הגדולים של גימל" היה להצלחת ענק. אוסף עם כל כך הרבה להיטי ענק היה הקניה ההגיונית לכל מי שאהב להיטים באותה תקופה והיו המון כאלו. בעקבות ההצלחה, מורד דדודקביץ' ערכו עוד אוסף עבור CBS, אבל זה, משום מה לא ממש הצליח. מה שכן, כמו שכתב בן-שך, שיתופי הפעולה של ג' עם CBS המשיכו והתחנה והחברה הוציאו עוד כמה אוספים חשובים עד סוף שנות השמונים, אז CBS נקנתה על ידי אן.אם.סי.

נחזור קצת לאוסף ולתקופה המדהימה ההיא, 1985. רשת ג' היתה אז בשיאה. תכניות של מגישים כמו יקיר אביב ושוש עטרי היו להצלחות כל כך גדולות בקרב צעירים, שהם למעשה הכתיבו את סדר היום התרבותי של כל מי שגדל בתקופה ההיא.
הטופס המקורי שהוכן ברשת ג' עם דירוג המצעד השנתי
למרבה הצער, לא נותרו כמעט הקלטות משנות השיא של גימל, התקופה שבה היו לתחנה משדרים רבים עם רייטינג מטורף של למעלה מ-50 אחוזי האזנה. זה היה מהקמתה ב-1976 ועד לקראת סוף האייטיז. ההקלטות היחידות ששרדו הן של מאזינים, שהקליטו בזמן אמת ובמקרה הקלטות שעליהן הם הקליטו, שרדו את הזמן שעבר. כזאת היא לדוגמה הקלטת שמשה בן-חיים שמר, של הקלטת "המצעד הלועזי השנתי לשנת 1985 (מצעד 85')". הקלטת נשמרה במצב סביר ורימאסטרינג ודיגיטציה שערכו לה קובי מנורה ואופיר פלג, החזירו את התכנית המיתולוגית הזאת לחיים. זאת תכנית מרגשת, שמגיש במקצועניות ובחניניות יגאל רביד, הכל עם עריכה וטקסטים מצויינים של דודקביץ', כמו גם סטטיסטיקות מרתקות שהכינה עפרה הלפמן המדהימה והקריאה השדרנית הנשכחת יונה אבן-דר.
בתמונה המצ"ב (לחצו עליה כדי להגדיל), נמצא צילום של טופס המצעד המקורי, זה שהכין דודקביץ', שממנו קראו רביד ואבן-דר את הדירוג בשידור חי, לפני 33 שנים. הטופס כולל, כמובן, את שמות כל האמנים והשירים - מתורגמים.
למרות האכזבות מהדרותם של הלהיטים הענקיים "Love and Pride", "Take on Me" ו"Don't You Forget About Me", זה עדיין מצעד מרגש ומאפיין את טעם הקהל הישראלי באותו זמן. שילוב מעולה של יורופופ, ניו ווייב בריטי, רוק אמריקאי, דיסקו וסול.
אני מנצל את ההזדמנות הזאת, של הפוסט הזה, גם להזכר ולשתף הקלטה של המצעד הזה. לפני שאני אאחל האזנה נעימה, אני מבקש שוב: מי שיש לו הקלטות של רשת ג' הלועזית, משנות השבעים ועד שנות התשעים, בבקשה צרו עמי קשר וביחד נחזיר לחיים את ההקלטות האלו. עכשיו - האזנה נעימה.



ערך אספני
: 50 ש"ח

ציון: 10

יום שישי, 11 במאי 2018

אירוויזיון - מקום ראשון


שם האוסף: אירוויזיון - מקום ראשון

תת כותרת: השירים היפים שזכו באירוויזיון Vol. 1

חברת תקליטים: הד ארצי/ אילן בן-שחר

שנה: 2004

עריכה: אילן בן-שחר

הפקה: אילן בן-שחר ושרון לוי

יח"צ ושיווק: עופר מנחם וירון כהן

מק"ט: 520902

רשימת שירים:
CD1 - The Winners:
  1. Anne-Marie David - Tu te reconnaitras
  2. Marie Myriam - L'oiseau Et L'enfant
  3. Nicole - A Little Peace
  4. Johnny Logan - What's Another Year
  5. Severine - Un Banc, Un Arbre, Une Rue
  6. France Gall - Poupee De Cire, Poupee De Son
  7. Teach In - Ding A Dong
  8. דנה אינטרנשיונל - Diva
  9. Vicky Leandros - Apres Toi
  10. Corinne Hermes - Si La Vie Est Cadeau
  11. Sandra Kim - J'aime La Vie
  12. ABBA - Waterloo
  13. Johnny Logan - Hold Me Now
  14. חלב ודבש עם גלי עטרי - הללויה
  15. Celine Dion - Ne Partez Pas Sans Moi
  16. Lulu - Boom Bang A Bang
  17. Dana - All Kinds of Everything
  18. Massiel - La, La, La
  19. יזהר כהן עם אלפא-ביטא - אבניבי
  20. Bucks Fizz - Making Your Mind Up
  21. Niamh Kavanagh - In Your Eyes
CD2 - השירים הישראלים בגרסאות זרות:
  1. שלמה ארצי - You and Me (2:55)
  2. כוורת - She Looked Me in the Eye (2:55)
  3. עפרה חזה - Va, Va, Va... (3:08)
  4. הכל עובר חביבי - Layla (3:35)
  5. עדן - Happy Birthday (English Version) (3:19)
  6. יזהר כהן - A-Ba-Ni-Bi (with The "Alpha-Beta") (2:59)
  7. דנה אינטרנשיונל - Diva (English Version) (3:02)
  8. דפנה דקל - Viva Sport (3:16)
  9. יזהר כהן - Ole! Ole! (3:04)
  10. אבי טולדנו - Hora (2:57)
  11. אורנה ומשה דץ - Come Along (2:59)
  12. שוקולד מנטה מסטיק - Say Hello (2:52)
  13. חלב ודבש - Alleluia (Avec Gali) (3:22)
  14. אילנית - All Make Believe (2:50)
  15. ירדנה ארזי - Son of Man (2:59)
  16. אילנית - Ensemble (3:00)
  17. ליאורה - Amen (French Version) (3:05)
  18. דוד ד'אור - To Believe (3:06)
  19. Severine - Autour De Nous (ey Sham) (3:03)
עיצוב ועטיפה: עבודה של דורון עדות המוכשר. העטיפה המושלמת. השער נעשה בגרפיקה פשוטה ומודרנית, שמשחקת עם סמל האירוויזיון ונראית פשוט טוב. מעבר לזה, השוס הוא החוברת הפנימית, הפשוט מושלמת. החוברת, ראוי יותר לקרוא לה ספרון, מפני זה מה שהיא. 32 עמודים עם אינפורמציה ותמונות מרתקות, שבקושי נכנסות לתוך הקופסא של הדיסק מרוב שהם עבים. בחוברת יש מההיסטוריה של האירוויזיון, רשימת הזוכים, רשימת המשתתפים הישראלים והמיקומים
מתוך החוברת הפנימית (לחצו על התמונה כדי להגדיל)
שלהם וכמובן כל הקרדיטים של השירים ויוצרי האוסף. מעבר לזה, לכל שיר ושיר כאן יש את תקציר הסיפור עליו, כולל את עטיפת הסינגל המקורית שלו. בין הסינגלים של השירים הזרים יש כל מני עטיפות של הוצאות ישראליות מיוחדות, כמו אלו של ויקי לאנדרוס ואן-מארי דויד. בביוגרפיות של ההוצאות הזרות של הסינגלים הישראלים גם מופיעות העטיפות, הצצה נדירה לאיך נראו רליסים של אמנים ישראלים בחו"ל. היום, בעידן האינטרנט, כל המידע והתמונות האלו אמנם מאוד זמינים, אבל בשנת 2004 היה קשה מאוד לאסוף אותם והוצאות כאלו הן המקור להרבה מהאינפורמציה שקיימת כיום ברשת. למרות שאין לו קרדיט, למיטב ידיעתי את הטקסטים והתמונות סיפק מומחה האירוויזינים מיכאל פורז. הוא אמנם זוכה לתודה מרכזית ברשימת הקרדיטים, אבל לא לקרדיט יוצר רשמי. ציון עיצוב ועטיפה: 10

ביקורת ורקע: לכבוד האירוויזיון שמגיע בשבת, אני חורג מסיקור אוספים שיצאו בניינטיז, לטובת אוסף אירוויזיונים שיצא בשנת 2004. האוסף, "אירוויזיון - מקום ראשון", אמנם היה לכישלון מסחרי, אבל מבחינת קונספט - מדובר באחד האוספים המרשימים שיצאו כאן. קראתם כבר על החוברת המושקעת. כמוה, גם התוכן של שני הדיסקים מרשים והוא כולל דיסק אחד שכולל 21 שירים שזכו בתחרות ודיסק שני שכולל ביצועים (מקוריים) באנגלית וצרפתית לשירים שייצגו את ישראל בתחרות.
את האוסף המושקע ערך, באין מפתיע, אילן בן-שחר, שבאותה שנה, 2004, ערך סדרה משובחת של אוספים עבור חברת "הד ארצי", שנראה "Hed Arzi - Best Of - The Original Recordings". הסדרה כוללת כמה אוספים כפולים, שסוקרים ז'אנרים שונים ומאוד מיוחדים מההיסטוריה של המוזיקה. יש שם אוסף שהוקדש לדיסקו צרפתי, אוסף קאנטרי, אוסף להקות קצב הולנדיות (!), אוסף איטלקי ואוסף קטעים מסרטים צרפתיים. האוסף של האירוויזיונים אמנם לא יצא תחת הכותרת "Best Of", אבל בגלל תזמון הוצאתו בין שאר האוספים, הפורמט והעטיפה המושקעת כמו בשאר האוספים, ברור שהוא חלק מהסדרה.
התוכן של הדיסק הראשון די צפוי והוא כולל כמעט את כל הזוכים מתור הזהב של האירוויזיון בשנים 1968 עד 1988, פלוס עוד שתי נציגויות משנות התשעים. נעשתה כאן עבודת איסוף טובה, שהצריכה שיתוף פעולה של כל חברות התקליטים הישראליות הגדולות וכך אן.אם.סי והליקון תרמו את הקטעים שלהם, ביחד עם עוד קטעים מהרפרטואר של הד ארצי (שכלל בימים ההם רק את הקטלוג של BMG) וקטעים שאת הרשיון שלהם קיבלו מחברות אינדי אירופאיות. חוסר קטן יש כאן בגלל ההעדרות של הקטע המושלם "Kisses for Me" של Brotherhood of Man, אבל חוץ ממנו יש כאן הכל מעשרים שנות הזוהר של התחרות.
הדיסק השני הוא השוס הגדול, מה שהופך את האוסף הזה לאחד האוספים המיוחדים והנדירים ביותר שיצאו בארץ. הסיפור
מתוך החוברת הפנימית (לחצו על התמונה כדי להגדיל)
הוא כזה: בשנות השיא של האירוויזיון, אמנים ישראלים נצלו את החשיפה של התחרות כדי לנסות לפרוץ לשווקים הבין-לאומיים. כדי לעשות את זה באמת, אמנים שהשתתפו הקליטו את השירים שלהם גם בשפות אירופאיות, כשהיו אמנים, כמו עפרה חזה לדוגמה, שהוציאה את שירה "חי" בשלוש שפות זרות שונות. רוב השירים האלו יצאו רק באנגלית, אבל חלקם יצאו גם בצרפתית. חלקם אכן הפכו ללהיטים בטריטוריות שונות באירופה, כשהבולטים מביניהם הם כמובן שלושת השירים של ישראל שזכו בתחרות. 
בכל מקרה, בן-שחר אסף לדיסק השני את כל אותן גירסאות לועזיות של השירים הישראלים לאוסף יוצא דופן. יש כאן את שלמה ארצי, כוורת, יזהר כהן, דץ ודצה, שוקולד מנטה מסטיק, אילנית, ירדנה ארזי, דנה אינרנשיונל ועדן - באנגלית ואת הכל עובר חביבי, גלי עטרי, עפרה חזה, אבי טולדנו, אילנית וליאורה - בצרפתית. בנוסף, יש כאן בונוס של סברין, הזוכה של 1971, מבצעת את "אי שם" של אילנית בצרפתית. מדהים.
הביצועים האלו הם תיעוד של פרק כמעט נשכח בפופ הישראלי. זה שניסה לתת את כל מה שיש לו, כדי להצליח באירופה, סיפור שנגמר תמיד, מלבד במקרה של עפרה חזה, במפח נפש. השירים האלו הם נדירים בטירוף ואי אפשר למצוא אותם בדיסקים אחרים, בספוטיפיי ולרוב גם לא ביוטיוב. האסופה הזאת היא המקום היחידי שבו כולם מרוכזים ולכן הדיסק הזה מבוקש מאוד על ידי אספנים, בארץ ובעולם.
לחיפוש בנרות של אספנים אחר האוסף הזה כלולה גם העובדה שהאוסף נחל כישלון חרוץ כשהוא יצא. הד ארצי הדפיסו מהדורה ראשונה שלו באלף עותקים ואחרי שאלו לא זזו מהמדף, הוחלט שלא להדפיס ממנו עוד. מדוע הוא כשל? כנראה התזמון. בשנת 2004 האירוויזיון היה בשפל הגדול ביותר שלו. אחרי שנות התשעים המשמימות, בתחילת האלפיים התחרות איבדה כיוון לגמרי עם צירוף המדינות המזרח אירופאיות, שתפסו את מירב תשומת הלב. במדינות הוותיקות של התחרות איבדו עניין ורק כעבור כמה שנים התחרות זכתה לעדנה המחודשת שלה היא חווה בעשור האחרון.

ציון: 10

ערך אספני: 350 ש"ח