ז'אן מישל ז'אר - תכנית רדיו מרשת ג', 20/2/1997

ההופעה הקרבה של ז'אן מישל ז'אר בישראל, בשישי לאפריל במצדה, הזכירה לאשתי שלפני עשרים שנה, כשיצא האלבום "Oxygene 7-13", עשו ברשת ג' תכנית ספיישל שהוקדשה כולה לז'אר. חיפושים קצרים בארכיון שלה גילו הקלטה גולמית, על קלטת TDK ישנה של אותה התכנית וחשבתי שזאת הזדמנות טובה לשתף אותה.
הספיישל שודר בפריים טיים של יום חמישי, בשעה 16:00, במסגרת התכנית "קופסת הלהיטים", שהגיש עופר נחשון. לצורך עריכת התכנית, משימה שנחשון עשה בדרך כלל עם חיים רייכנטל, גוייסו שניים. רות כידן, ממייסדות רשת ג', שערכה את המוסיקה ומנחם גרניט, מהמומחים המובילים בישראל למוסיקה משנות השבעים והשמונים, שערך את התוכן. רייכנטל, היום איש חברת הליקון, הפיק את התכנית.

להביא עורכים-אורחים ל"קופסת הלהיטים" זה היה ביג-דיל. למעשה הפעם היחידה שדבר כזה נעשה. האירוע, האלבום החדש של ז'אר, הצדיק את זה. ז'אר, אחרי כעשור שדשדש, אמנם כאמן חשוב, אבל גם כאמן לא רלוונטי, פתאום עשה קאמבאק מדהים. מוסיקת הדרים, אותו ז'אנר ששילב צלילי פסנתר נעימים עם קצב והפקה של מוסיקת האוס, היתה הדבר החם של התקופה וז'אר הוא למעשה האב הרוחני של הז'אנר הזה. חברת Sony Music החתימה אותו על חוזה מרשים ו"Oxygene 7-13" היה למעשה אלבום הדרים של ז'אר, מה שהחזיר אותו להיות בעניינים. ז'אר עבד עם שמות חמים כמו Sash, דיג'יי דאדו ואפולו 440, שעשו לו רמיקסים והחזרה שלו לכותרות היתה אירוע מוסיקלי מרגש, מה שהוביל גם לכמה מההצלחות הגדולות ביותר שלו במצעדי הלהיטים בעולם.
בתכנית הרדיו משולבים קטעים מהאלבום החדש, עם קטעים גדולים מהקריירה שלו. ההקלטה היא לא באיכות מקסימלית, אבל עדיין מפעימה. בין הקטעים נחשון מביא את הביוגרפיה שלו, מה שהופך את כל התכנית הזאת לסיפור מרתק. סוג של תכנית רדיו דקומנטרית על ז'אר. ההקלטה משלבת גם את הפרסומות של ששודרו בין השירים ובסופה גם מהדורת החדשות של "קול ישראל" לשעה 17:00. את הפיפסים הקלאסיים של פתיחת החדשות, החליפה באותה תקופה נעימה קצרה. באופן ראוי - הנעימה הזאת היא קטע קטן שלקוח מתוך להיט הדרים הכי גדול, "Children" של רוברט מיילס.

שם התכנית: ספיישל ז'אן מישל ז'אר ב"קופסת הלהיטים"
תחנה: רשת ג'
תאריך שידור: יום חמישי, 20.2.1997, 16:00
מגיש: עופר נחשון
עריכה מוסיקלית: רות כידן
עריכת תוכן: מנחם גרניט
הפקה: חיים רייכנטל
טכנאי: דודו אמסלם
הקלטה: אנדריאה סלצ'אן

פרטים על המופע של ז'אר בישראל: https://jmj-israel.co.il

Gush Dance Club 6

שם האוסף: Gush Dance Club 6

חברת תקליטים: הד-ארצי/ IMP

שנה: 1998

עריכה: אלה גוטמן, יורם ואזאנא ועופר מנחם

מפיקים: רן עצמון, איתמר חובב, אלה גוטמן ואסנת יאיר

מק"ט: 519726

רשימת שירים:

1. Aqua - My Oh My (Radio Edit) (3:21)

2. Five - When The Lights Go Out (Radio Edit) (3:46)

3. She Moves - Breaking All The Rules (LP Version) (3:27)

4. DJ Visage - Formula (Monte Carlo Radio Mix) (3:41)

5. Scooter - No Fate (Full Length) (6:24)

6. Mario Piu - All I Need (Original Mix) (feat. More) (4:35)

7. TCP - Lovin' You (Radiomix) (3:40)

8. Cleopatra - Cleopatra's Theme (Radio Edit) (3:50)

9. Peter Andre - All Night All Right (Radio Edit) (feat. Warren G) (3:25)

10. Robyn - Show Me Love (Radio Edit) (3:26)

11. Novy - Superstar (Radio Edit) (vs. Eniac) (3:42)

12. Happy Groover, The (DJ Jonathan) - "When I Snap My Fingers ..." (3:48)

13. Gigi D'Agostino - Gin Lemon (4:25)

14. Outhere Brothers, The - Pass The Toilet Paper ('98 House Remixes) (Radio Mix) (3:38)

15. Triple S - Whoomp! (There It Is) (Klubbheads Radio Edit) (3:18)

16. 2 Fabiola - Flashback (Airplay Mix) (3:20)

17. Salinas - Should I Stay Or Should I Go (Radio Edit) (3:28)

18. Total Touch - Doo Be La Dee (Mark!s Radio) (3:51)

עטיפה: עיצוב של "קיפוד - אורלי ואורי". אחרי חמישה פרקים החליטו בהד ארצי סוף סוף להחליף את העיצוב. התוצר הסופי היה פופי ועדכני ונראה נחמד. ציון עיצוב: 7

ביקורת ורקע: אחרי מותה של רשת ג', אוספי דאנס, שהשיווק שלהם התבסס בעיקרם על התכנית "קופסת הלהיטים", מצאו את עצמם בבעיה. פתאום, הפלטפורמה הזאת של "קופסת הלהיטים", ששודרה בהצלחה מדי יום בפריים טיים של תחנת רדיו עם חשיפה ארצית, נעלמה. זה עצוב, מפני שלמרות שאחרי סגירת ג' הלועזית היו כל מני צדיקים שהמשיכו לתת תמיכה למוסיקת דאנס, זה לא הספיק. מוסיקת הדאנס הפופלארית בישראל מתה כשרשת ג' מתה וביחד איתם מתו גם אוספי הדאנס. בלי החשיפה הארצית, המוסיקה הזאת הפכה לנישה קטנה בארץ ומ-1998 והלאה האוספים האלו התמעטו עוד ועוד. כך, סדרה כמו "גוש דאנס קלאב", שהיתה מזוהה יותר מכל עם "קופסת הלהיטים", מצעה את עצמה ללא תכלית בעידן שאחרי מות התכנית. פתאום לא היה מי שיקדם את קטעי הדאנס בסטייל שהסדרה הציעה וחוץ מקטעי הפופ, ש-MTV והתקשורת הגלובלית בכל מקרה קידמו, הציבור הפסיק להכיר את הקטעים האלו.

כמובן שזה יצר משבר בתעשיית המוסיקה המקומית ופרק 6 של "גוש דאנס קלאב" הוא דוגמא קטנה לכך. הפרק הזה, ללא אופציות קידום טובות, כשל נחרצות, מה שגרם לגניזת הסדרה הזאת לנצח. אני בטוח שאם ג' והקופסה היו ממשיכים, זה לא היה כך. עצוב, אבל זאת היתה המציאות שנוצרה.

ערך אספני: 25 ש"ח

ציון: 7

האוסף סוקר באדיבותו של אורי פיקסלר

Volume 14

שם האוסף:  Volume 14

חברת תקליטים: IMP
 
שנה: 1998

עורך: יורם ואזאנא

מפיקים: טלי חובב, אסנת יאיר, גל ארבלי ויניב ישעיהו

מק"ט: 2046

רשימת שירים:

1. Aqua ‎– Doctor Jones (Radio Edit)

2. Regina ‎– Close The Door (Mosso Radio Edit)

3. Five ‎– Slam Dunk (Da Funk) (Radio Edit)

4. N.Y.C.C. ‎– Fight For Your Right (To Party) (Single Version)

5. Scooter ‎– No Fate (Single Mix)

6. Da Hool ‎– Meet Her At The Love Parade (Radio Edit)

7. Dr. Alban ‎– Long Time Ago (Sash! Mix)

8. Aaron Carter ‎– Crazy Little Party Girl (Main Mix)

9. Brooklyn Bounce ‎– The Music's Got Me (Radio Mix)

10. Outhere Brothers, The ‎– La De Da De Da De (We Like To Party) (Extended Party Mix)

11. Latin Thing ‎– I Will Follow (Full Vocal Edit)

12. No Smoking ‎– Tubthumping

13. Course, The ‎– Ring My Bell (Disco Radio Mix) (feat. Mondane)

14. Awesome ‎– Rumours (Radio Mix)

15. Paradisio ‎– Vamos A La Discoteca! (Video Edit Mix)

16. Hazell Dean ‎– Searchin' '97 (Radio Edit)

17. Natalie Browne ‎– Torn (7" Mix)

18. Hermes House Band ‎– I Will Survive (La La La) (Party Mix)

עטיפה: עבודה של אורי גרזון, שעשה את השטאנץ הרגיל והחליף את צבעי העטיפה שמלווה את הסדרה מפרק 11 והלאה. הפעם הצבעים הם צהובים-חומים וזה נראה נחמד. ציון עיצוב: 6

ביקורת ורקע: "ווליום 14" יצא בעידן חדש בתעשיית המוסיקה הבין לאומית בישראל, הוא ה"ווליום" הראשון שיצא אחרי שתחנת הרדיו של רשת ג' הפסיקה לשדר מוסיקה מחו"ל והפכה לתחנה שמשדרת רק מוסיקה ישראלית. בזמן אמת אנשים התקשו לחזות כיצד השינוי הזה ישפיע על הציבור ועל תעשיית המוסיקה בישראל. לכאורה, עם הרדיו האיזורי, היה נראה שיש תחליף לרשת ג'. גם ה-MTV שעוד תפקדה כתחנת פופ בעיקרה ותקשורת האינטרנט המתפתחת היו אמורות לתת מענה לכל מי שחיפש מוזיקה לועזית. כל הערוצים האלו אכן דאגו לכך שחובבי הפופ והדאנס הבין לאומי יוכלו להמשיך להינות מהמוסיקה שהם אוהבים, אבל לשינוי הזה בכל זאת היתה השפעה על הרגלי ההאזנה של הישראלים. אם בעבר התקשורת המקומית היתה הדומיננטית בעיצוב טעם הקהל כאן, כשמרכז הכוח עבר לגופי תקשורת מחו"ל, פתאום לא היה מי שיסנן לציבור את החומרים ויביא לו דברים לטעמו. אם להיות קצת יותר נחרץ, אז הפסקת פעילותה של רשת ג', תחנה שבזמן שהיא הפסיקה לשדר מוסיקה לועזית עדיין זכתה לכ-10 אחוזי האזנה מכלל הציבור (ולאחוזים הרבה יותר גבוהים אם מודדים רק בני נוער), הביאה לכך שעיקר הציבור כאן נחשף בעיקר למוסיקה לועזית מהמיינסטרים. לשוליים פתאום לא היה מקום. הדאנס של המועדונים, האינדי של בריטניה, הרוק הכבד של אמריקה, המוזיקה הלטינית של דרום אמריקה וכל שאר אותם סגנונות שקיבלו ביטוי ברשת ג', פתאום לא מצאו את דרכם אל הציבור הישראלי. תחנות הרדיו האיזוריות העדיפו להתמקד במיינסטרים, שמשך מפרסמים, ה-MTV עבר טרנספורמציה לערוץ של פופ בעיקרו והאינטרנט סיפק מידע בעיקר על מה שגדול ותאגידי. במקביל, גלגלץ שעלתה והפכה לתחנת הרדיו המובילה למוסיקה לועזית בישראל, הפכה, תחת ידיו הנוקשות של המנהל אלדד קובלנץ, לתחנת רוק אמצע הדרך שפוסלת בצורה אכזרית את כל מה שלא נשמע כמו יו-2.

כך, כל מי שהתרגל לשפע התרבותי שרשת ג' העניקה לישראלים, נאלץ פתאום לעבוד מאוד קשה כדי לקבל את צורת הבידור האהובה עליו. מן הסתם, הפריקים והשרופים הגדולים של כל סגנון באשר הוא, המשיכו למצוא את מה שהם מחפשים. הבעיה היתה בשינוי התודעתי על רוב האוכלוסיה, זאת שנהנתה להחשף לדברים, בלי לעבוד קשה מדי. ברגע שרשת ג' הפסיקה לשדר מוסיקה אוכלוסיה, אותה אוכלוסיה, שהיא הרוב המוחלט בארץ, הפסיקה לשמוע מה שלא פופ מיינסטרימי למהדרין. היא הפסיקה לשמוע דאנס, היא הפסיקה לשמוע אינדי, היא הפסיקה לשמוע טראנס, האוס, ברייק ביט, ביג ביט, ג'אנגל, מטאל, אלקטרו, טריפ הופ, היפ הופ, ראפ וכו'. היא עברה לשמוע דברים שנשמעים או כמו בריטני וכריסטינה או כמו יו 2 וקולדפליי. שום דבר מעבר.

IMP, כחברה שמכרה לציבור בעיקר דאנס והאוס, מצאה את עצמה בלי ערוץ מרכזי לשווק את מרכולתה. התכנית של עופר נחשון, "קופסת הלהיטים", הוסרה מלוח השידורים, כמו גם תכניתו של יורם ואזאנא מדי יום ב-15:00, המצעד הלועזי ששודר פעם בשבוע ובעצם כל התכניות ברדיו הישראלי הציבורי ששידרו דאנס והאוס הפסיקו לשדר אותו! נכון, היו פה ושם תכניות בתחנות הרדיו האיזוריות שהמשיכו להתמקד בז'אנר, אבל הן היו מעטות מדי ובגלל שהן היו ברשתות איזוריות, רוב האוכלוסיה לא יכלה להחשף אליהן.

בלי רשת ג' IMP התקשתה להפיק להיטים וב"ווליום 14" זה ניכר מאוד. מלבד שלושה קטעים ש-IMP כללו כאן של חברת הד-ארצי, שהיו להיטים בין לאומיים גדולים, בחלק 14 אין כלום, רק דברים שנראים ונשמעים כמו פילרים. בעידן שאחרי רשת ג' כל תעשיית המוסיקה המקומית נפגעה. להחלטת הממשלה לעבור לשדר רק מוסיקה ישראלית היתה השלכה כלכלית גדולה מאוד על מאות אנשים, שלא נלקחו בחשבון בפעולה הזאת. גם מכל אותם מאות אלפי ישראלים שנהנו מהתחנה ומהקו שלה התעלמו בצורה מייאשת. התוצאה היתה קריסה איטית של התעשייה ותרבות המוסיקה כאן. בהתחלה היו אלו החברות הקטנות שדעכו. IMP, MCI, BNE. אחר כך זה הגיע לגדולות יותר, חברות כמו NMC והד ארצי שנקלעו לקשיים אדירים עד כדי קריסה, פשיטת רגל, מכירה ומיזוג. בדרך גם רוב חנויות המוסיקה בארץ נסגרו וישראל הפכה למקום אחר לחלוטין, עצוב יותר, אם תשאלו אותי.

ערך אספני: 20 ש"ח

ציון: 7

גוש דאנס 4

שם האוסף: גוש דאנס 4

חברת תקליטים: IMP

שנת הוצאה: 1995

מס' קטלוגי: IMP2023-2

עריכה: יורם ואזאנא

מפיקים: איתמר חובב, גל ארבלי ויניב ישעיהו

רשימת שירים:

1. I.I. Simmons – It's Raining Man (Radio Version)

2. Playahitty – 1-2-3! (Train With Me) (Radio Mix)

3. Bliss Team – Hold On To Love (Radio Edit)

4. DJ Miki – Balla Piu (Radio Mix)

5. Cabballero – Love Is A Shield (Spinx Mix)

6. De'Lacy –  Hideaway (Deep Dish Radio Edit)

7. Outhere Brothers, The – La La La Hey Hey (OHB Airplay Edit)

8. T-Spoon – See The Light (Radio Mix)

9. Tabernacle, The – I Know The Lord (The Lord's Anthem Radio Mix)

10. Sequential One – Pump Up The Bass (אות קופסת הלהיטים)

11. Salvia – Fiesta Conga (Different)

12. Sphinx – What Hope Have I? (Big Mix Edit)

13. Rollo Goes Mystic – Love, Love, Love Here I Come (Big Radio Edit)

14. Ride Committee – Love To Do It (Broadcast Version) (feat. Roxy)

15. Hi-Lux – Feel It (Full On Edit)

16. DJ BoBo – There Is A Party (Radio Mix)

17. Sex Club – Big Dick Man (Radio Mix)

18. XS'2 – I Can Feel It (Single Edit)

עטיפה: חיים פנירי בילבל קצת את הצבעים של עטיפת הפרק הקודם. פיהוק. בהיבט החיובי, רשימת השירים בעטיפה האחורית כוללת לא רק את שמות המבצעים והשירים, היא כוללת גם את שם הגרסה של כל קטע וקטע. אתם רואים באתר הזה את שמות השירים באוספים ביחד עם שם הגרסה שלהם בסוגריים, אבל בדרך כלל שמות הגרסאות לא נרשמו והן תוצר של מחקר שאני עושה. בחלק 4 ובכלל מהתקופה הזאת, התחילו לרשום יותר ויותר את שמות הגרסאות, מה שמקל עלי מאוד וגם נתן לצרכן את המידע המלא עבור רשימת הקטעים. ציון עיצוב: 2

ביקורת ורקע: חצי שנה אחרי פרק 3, בנובמבר 1995, יצא החלק האחרון של הסדרה הקצרה "גוש דאנס", שרצה שנה וקצת. או לפחות ככה חשבנו. את המוות הזמני של הסדרה אפשר היה לחזות בקלות כבר בחלק 2. IMP, על הרפרטואר הקטן שלה, התקשתה להרים שתי סדרות אוספים במקביל (לא שזה הפריע להם עד כאן). מעבר לזה, הדבר שהכריע לגמרי את גניזת הסדרה, היה ההסכם ש-IMP חתמו עם הד ארצי, שביחד עם החברה הגדולה הם החלו להוציא אוספי דאנס ביחד. זה סתם את הגולל ובאמת, לסדרה נוספת כבר לא היה מקום. קטליזטור אחרון היה העובדה שחלק 4 לא היה הצלחה גדולה. האוסף היה יחסית דליל בלהיטים ומלבד הקטעים 5 ו-6, שהיו שלאגרים ברמה הגלובלית, שאר הקטעים כאן הם להיטי "קופסת הלהיטים", במקרה הטוב (בין אלו ראוי לציין את קטע מספר 9, אחד מהקטעים האהובים על עופר נחשון באותם השנים, קטע שהושמע גם בתכנית האחרונה אי פעם של הקופסה). עוד אפשר לציין כאן את שיתוף הפעולה של IMP עם חברת התקליטים Champion הבריטית, שבאותם הימים הוציאה את החומרים המוקדמים של רולו וסיסטר בליס. הצמד הזה, בתחילת דרכו, היה מרגש, פורץ דרך ומסקרן והקטעים שלהם כאן הם מסמך מרתק (קטעים 12, 13 ו-15).

נחזור לעניינו, אמרתי שהסדרה נגמרה, אז למה אני מדבר על מוות זמני? מפני שעשרה חודשים אחרי שנראה שגוש דאנס מתה, IMP החייתה אותה ביחד עם הד ארצי. להד ארצי היתה סדרת אוספי דאנס שנקראה "Dance Club" ובעקבות ההסכם בין החברות, IMP נדבקו לסדרה ומפרק 4 שלה היא נהיתה ידועה כ"Gush Dance Club". איך אומרים על הג'וקים? אפילו מלחמה גרעינית לא תכריע אותם.

ציון: 5

ערך אספני: 20 ש"ח

גוש דאנס

שם האוסף: גוש דאנס

חברת תקליטים: IMP/ רדיו דן - הגל הירוק

שנת הוצאה: 1994

מס' קטלוגי: IMP2010

עריכה: יורם ואזאנא

מפיקים: גל ארבלי ואיתמר חובב

רשימת שירים:

1. Two Cowboys ‎– Everybody Gonfi Gon (Valencia Mix)

2. Pin-Occhio ‎– Happy Gipsies (Ballanique Beat Mix)

3. Outhere Brothers, The – Pass The Toilet Paper (Aladino Remix)

4. Hope – Tree Frog (Trance Mix)

5. Zed - תן לה בראש

6. Sequential One ‎– Here We Go Again (Radio Edit)

7. Sultana ‎– Te Amo

8. Fits Of Gloom ‎– Heaven (Extended Remix)

9. Amparo ‎– La Magia De Mi Musica

10. Pin-Occhio – Tu Tatuta Tutata (Remix)

11. Assyria ‎– Eternal (Original Mix)

12. Outhere Brothers, The ‎– Fuk U In The Ass

13. Zed – Sweet Saxsophone

עטיפה: עטיפה מגניבה שיצר חיים פנירי ושליוותה ברעיון שלה את ארבעת פרקי הסדרה. בכל העטיפות רואים את מפת העולם, העטיפה של חלק 1 ו-2 מסמנת בחצים את גוש דן כמרכז הפלנטה. יומרני, אך מדליק. ציון עיצוב: 8

ביקורת ורקע: בתחילת שנות התשעים קרה דבר בשוק הרדיו הישראלי ותחנות רדיו פיראטיות צצו כמו פטריות אחרי הגשם. אם בעבר הציבור בארץ הסתפק בערוצים של קול ישראל, גלי צהל וקול השלום, פתאום, בניינטיז, מלאו את התדרים המקומיים כ-50 תחנות לא חוקיות. הקונספט של התחנות היה מאוד מגוון. מתחנות פופ, דרך תחנות למוסיקה מזרחית ועד לתחנות של מוסיקה חסידית. רובן המוחלט היו מאוד חובבניות, אך הן נשאו רווחים יפים, בעיקר בגלל עלויות תפעול נמוכות ופרסומות מקומיות רבות. הממסד לא ראה לנכון לעשות יותר מדי נגד כל אותן תחנות לא חוקיות ומלבד מקרים ספציפיים, רובן פעלו שלא במפריע.
בין כל התחנות האלו יצאה דופן התחנה "רדיו דן - הגל הירוק" ששידרה, כפי ששמה מרמז, בגוש דן. בניגוד לחובבניות של רוב התחנות, רדיו דן היתה תחנת בידור עם גישה מקצוענית, שניסתה להתחרות ברשת ג' הענקית. התחנה כללה אנשי רדיו

הלוגו של רדיו דן

ומוסיקה מדופלמים כמו יקיר אביב, גד ביטון, דני סידס, אורן עמרם, לירון תאני, צחי רולניק, איתן גור, נתן זהבי, יורם ואזאנא ואחרים. התחנה נשמעה טוב, מכרה פרסומות רבות, וזכתה להאזנה יפה של הציבור. בפריים טיים של התחנה, כל יום בין 14:00 ל-16:00, שודרה התכנית "גוש דאנס" של יורם ואזאנא. "גוש דאנס היתה סוג של תחרות ל"קופסת הלהיטים" של עופר נחשון (ושלי) ברשת ג' ול"חדש חדיש ומחודש" של טוני פיין ונועם גילור (גם בג'). "גוש דאנס" היתה תכנית יורו, האוס, טקנו ודאנס של ואזאנא, אז הדיג'יי המוביל בארץ והיא נשמעה קצת כמו "קופסת הלהיטים", אבל עם פחות תחכום.

ואזאנא, שבמקביל לרדיו ולתקלוטים, הוציא את האוספים של החברה הצעירה IMP, לקח את המותג הרדיופוני שלו והמיר אותו לסדרת אוספים שרצה במשך ארבעה פרקים בשנים 94'-95'.
"גוש דאנס" (הסדרה), זכתה להצלחה יפה והיא גם קיבלה תמיכה יפה מ"קופסת הלהיטים". כעורך של הקופסא באותם ימים, אני זוכר שלא ראינו איום ב"גוש דאנס", (התכנית) אלא יותר כתכנית בת נחמדה שאנלנו אוהבים ומפרגנים לה. "גוש דאנס" (התכנית) גם כן כבדה את הקופסא והיא נהנתה לתת פוש נוסף לכל מני להיטים שבנינו שם. כמו כן, ברגע שהתכנית הפכה לסדרת דיסקים, ואזאנא וה"גוש" היו צריכים את הפלטפורמה של הקופסא, כגורם המשפיע ביותר על שוק האוספים באותם ימים, אז כל אלמנט התחרות עודן עד הועלם. כך, הפרק הראשון של האוסף "גוש דאנס" נעשה ממש בשיתוף הקופסא. קודם כל הוא כלל את אות הפתיחה של הקופסא (קטע מס' 6) ואחר כך, ברשימת התודות, עופר נחשון ואנוכי מככבים ראשונים.
בקופסא עצמה נהננו לפרגן לאוסף, השמענו ממנו קטעים וגם חילקנו אותו כפרס למאזינים. זה היה ממש "וגר זאב עם כבש", אבל קהילת הדאנס הצעירה שנבנתה באותם ימים בארץ לא יכלה שלא לחבק את כל מי שבעניין. זה מה שהיה יפה באותם זמנים.
נחזור קצת לתחנות הפיראטיות ולרדיו דן - באותם הימים הממסד ומשרד התקשורת החליטו שאם אי אפשר להלחם בהם, הצטרף אליהם והחוק שונה והוחלט שחברות שיעברו מכרז יוכלו לשדר בארץ ברשיון. אחד מתנאי המכרז היה שלא לשדר פיראטית ואנשי רדיו דן, שחשקו מאוד בקבלת הרשיון, הפסיקו את שידוריהם בנובמבר 1994 ויצאו למכרז.
סיפור המכרז של רדיו דן היה נראה כמשהו פורמאלי בלבד. רדיו דן היה רדיו טוב, מרוויח ופופלארי והציבור המתין בשקיקה לחזרתו. באופן מביך וטיפוסי למדינת ישראל, הוחלט שלא להעביר את רדיו דן במכרז ולתת את הרשיונות באיזור גוש דן לתחנות אחרות וחדשות. מדינת ישראל הפסידה תחנת רדיו צעירה, קולחת וטובה וכל זאת למען תחנות בינוניות (שלא שרדו) וכן עברו את המכרז. האיוולות של הבירוקרטיה והממסד במקרה של רדיו דן היו טיפשיות, שלא לומר עצובות. אנחנו הפסדנו.

אם כל זה לא מספיק, אז ב-1994 גם תחנת הרדיו של קול השלום הפסיקה את שידוריה. עוד תחנה שנקברה באותה שנה היתה צהל-2, האופציה האלטרנטיבית בסקלה. ואם גם כל זה לא מספיק - אז באותה שנה הוקמה גלגלצ ומפה לשם - 1994 התגלתה כשנה רעה לרדיו הישראלית, כשרק הפריחה של רשת ג' היוותה שביב של אופטימיות.

ציון: 8

ערך אספני: 40 ש"ח

Happy Hour

שם האוסף: Happy Hour

תת כותרת: Swatch Party

שנת הוצאה: 1996

חברת תקליטים: הד ארצי

מק"ט: 19621

עורכים: אורי פלדמן, שי ברזילי ורן עצמון

מפיק: רן עצמון

רשימת הקטעים:

1. Livin' Joy ‎– Don't Stop Movin' (Radio Mix)

2. Deep Zone - It's Gonna Be Alright (DJ Juan's 12" Radio Mix)
3. Jon Of The Pleased Wimmin ‎– Give Me Strength (Radio Edit)
4. Klubbheads ‎– Klubbhopping (Klubbheads Edit)
5. Alcatraz ‎– Giv Me Luv (Giv Me Edit)
6. DJ's At Work ‎– Balloon (El Globo) (Full Mix)
7. Beloved, The ‎– Satellite
8. Grace - Skin on Skin (Oakenfold and Osborne 7" Mix)
9. Midi Xpress ‎– Chase (Lost In Space Mix)
10. Cygnus X ‎– The Orange Theme (Original Mix)
11. Harmonix ‎– Landslide (Way Out West Mix)
12. Way Out West - Domination (Radio Edit)
13. D.O.S.E ‎– Plug Myself In (Missing Link Symphonic Instrumental)
14. DJ Scot Project ‎– U (V-Mix)
15. Merlyn and 6 Wicked Kids ‎– Grooveliker (Merlyn's Original Mix)
16. Sasha - Be As One (Radio Edit) (with Maria)

עטיפה: עבודה של אורי גרזון. גרפיקה לא יפה, צבעים לא טובים שנבלעים אחד בשני. לא טוב. ציון עיצוב: 2

ביקורת ורקע: Happy Hour, הסדרה שרן עצמון הגה, היתה סדרה קצרה יחסית שכללה שלושה פרקים, שיצאו אחת לשנה בשנים 96, 97 ו-98. הסדרה כולה כללה בעיקר להיטי קלאב, כשהפרק הראשון הכיל ברובו קטעים של החברות Deconstruction, Perfecto ו-PWL שהד ארצי יצגה בארץ, ביחד עם כמה תרומות מחברת IMP.

הפרק הראשון גם מסביר, פחות או יותר, את מקור השם של הסדרה, "שעה שמחה". הסדרה נעשתה בשיתוף פעולה מסחרי עם חברת השעונים של סוואטץ' ובחוברת הפנימית יש הסבר לבמצע/חידון שהעניק למשתתפים שעונים ודיסקים.

אם להתמקד בתכנים עצמם, הפרק הראשון של האוסף כולל בסך הכל הרבה קטעים מוכרים ומוצלחים מהתקופה ובגדול זהו אוסף לא רע לתחומו.

אני לא ממש זוכר אם האוסף הצליח או לא, אני כן זוכר שעשו עליו קצת "הו-הא" בתכנית הרדיו "קופסת הלהיטים" של עופר נחשון ברשת ג'. אני גם יודע שלאשתי אנדריאה היה את האוסף הזה בצעירותה ושהיא מאוד אהבה אותו. היא אומרת שהיו כאן כל מני קטעים שלא היה אפשר להשיג בתקופה שהאוסף יצא במקומות אחרים, בראשם הקטע של ג'ון אוף דה פליזד ווימין. כך שכנראה מגיע לאוסף את הכבוד.

ציון: 7

ערך אספני: 10 ש"ח

900% פיור דאנס

 
שם האוסף: 900% פיור דאנס

חברת תקליטים: הליקון/ Helicon Dance

שנה: אוגוסט, 1999

עריכה: חיים רייכנטל

הפקה: חיים רייכנטל, קטי רסנר ואבי מאור

מק"ט: HL9253-2

רשימת שירים:

CD1

1 Chemical Brothers, The - Hey Boy Hey Girl

2 Moloko - Sing It Back (Boris Radio Edit)

3 Blank and Jones - Cream (Radio Edit)

4 ATB - Killer (Video Edit)

5 D.V. - The Imperial March (Maxi Mix)

6 Basement Jaxx - Rendez-Vu (Radio Edit)

7 Chicane - Saltwater (Original Radio Edit) (feat. Maire Brennan of Clannad)

8 Sunbeam - Outside World (Single Edit)

9 Taucher - Bizarre (Radio Mix)

10 Fragma - Toca Me (Radio Cut)
11 Marc et Claude - Ne (Moonman's Radio Mix)
12 Silver Shadow - High Society (Video Edit)
13 Kay Cee - Sunshine (Take U There) (Radio Cut)

14 Night and Day - Let Me Know

15 Mike Koglin - On My Way (Radio Edit) (feat. Beatrice)

16 Barbarus - Remedy

17 Yomanda - Synth and Strings (Radio Edit)

18 ATB - 9 PM (Till I Come) (Sequential One 1999 Remix)

CD2

1 Blank and Jones - Cream (Paul van Dyk Mix)

2 D.V. - The Imperial March (Larry Limit Remix) 

3 Sunbeam - Outside World (Schiller Rmx)

4 Der Dritte Raum - Hale Bopp (Album Version)

5 Silver Shadow - High Society (Mike Scandle Remix)

6 Marc et Claude - Ne (Moonman's Instrumental Mix)  

7 Kay Cee - Sunshine (Take U There) (Club Tropicana Mix) 

8 Danski and DJ Delmundo - Postcard From Clitaly (present Sleepres!)

9 Space Brothers, The - Legacy (Show Me Love) (Mash Up Matt Mix)

10 ATB - 9 PM (Till I Come) (Matt Darey Remix)

עטיפה: תדהר תמוז עשה פרפרזה על העטיפה הקבועה של הסדרה. הצבעים לא ממש מתחברים וזה נראה מקושקש. ציון עיצוב: 3

ביקורת ורקע: אחרי הדעיכה המתמשכת של סדרת "Pure Dance" הותיקה, החליטו בהליקון לעשות דבר ולהרים אותה מחדש. חיים רייכנטל, אדריכל הסדרה, הסתכל מה קורה בחו"ל והישיר מבט לשם. כך, הסדרה עברה שדרוג מסדרה של דיסק אחד לסדרה של דיסק כפול. זה לא רק. הדיסק הראשון היה של גרסאות הרדיו הקצרות, השני כלל רמיקסים, שהיה קשה להשיג בארץ. אם זכרוני אינו מטעה אותי, הדיסק הכפול נמכר במחיר של דיסק בודד.
זה לא היה השדרוג היחידי. הליקון הבינו שהקהל נעשה מתוחכם יותר ויותר ושקשה למכור לו אוסף מלא בפילרים, כל זאת במיוחד לאור זה שהשוק נפתח ליבוא אוספים מעולים מחו"ל, שגנבו את ההצגה לאוספים המקומיים. מה עשו? אתם שואלים. אוסף עם הרבה מאוד להיטים, היתה התשובה.
כך, בניגוד לפרקים הקודמים של "פיור דאנס", למעשה רוב הפרקים מאז הפרק הרביעי, הסדרה מלאה בקטעים שעשו זאת לא רק ברחבות, אלה גם במצעדים, כל זה לצד קטעי קלאב "טהורים", ששומרים על רוח הסדרה מפרקיה האחרונים. שילוב מנצח. בין קטעי הקלאב האלו אני רואה לנכון לציין את הקטע "Let Me Know" של Night and Day, למעשה שם במה (נוסף) של המפיק הישראלי/הולנד רז ניצן, שהתחיל את דרכו ברשת ג', שם הוא ייסד בין השאר את התכנית האדירה "קופסת הלהיטים", תכנית שכמה שנים אחר כך רייכנטל, עורך האוסף הזה, נעשה העורך שלה. סגירת מעגל, מישהו?
בשורה התחתונה - 900% היה הצלחה יפה, שנמשכה גם לפרק האחרון של הסדרה - "1000% פיור דאנס" שיצא שנה אחר כך.

ערך אספני: 15 ש"ח

ציון: 8

500% פיור דאנס

 
שם האוסף: 500% פיור דאנס

חברת תקליטים: הליקון/ ראש 1

שנה: 1997

עריכה: חיים רייכנטל

הפקה: אבי מאור וגיא אילון

מק"ט: HL9226-2

רשימת שירים:

1 JX - Close To Your Heart (Original Edit)

2 Gala - Let A Boy Cry

3 U2 - Discotheque (DM Tech Radio Mix)

4 Future Breeze - Why Don't You Dance With Me (Radio Mix)

5 MR - To France (JPO and Beam Video Mix)

6 Mary Kiani - 100% (One World Radio Edit)

7 SL2 - On A Ragga Tip (Goodfello's Radio Edit)

8 Yello - To The Sea (Radio Version/ Northern Mix) (feat. Stina Nordenstam)

9 Whirlpool Productions - From: Disco To: Disco

10 Byron Stingily - Get Up (Everybody) (Radio Edit)
11 Westbam - Born To Bang (Short Cut)
12 Hondy - Hondy (No Access) (Radio Edit)
13 Sub. Merge - Take Me By The Hand (Radio Edit) (feat. Jan Johnston)

14 Lithium - Ride a Rocket (Lithium 7" Edit) (with Sonya Madan)

15 Kavana - I Can Make You Feel Good (The Rapino Brothers Edit)

16 Amber - Colour Of Love (Original Edit)

17 Orb, The - Toxygene (Edit)

18 Empirion - Narcotic Influence (Edit)

עטיפה: אחרי סדרת העטיפות היפות שיעל שילר עשתה לארבעת החלקים הראשונים של הסדרה, היא עברה מיתוג מחדש, עם תדהר תמוז מאורדיסק שנקרא לעצב משהו חדש. הוא יצר משהו הייטקיסטי כזה, תלת מימדי ונקי, בקו שילווה את הסדרה עד סוף דרכה - שישה פרקים אחר כך. ציון עיצוב: 8

ביקורת ורקע: ב-1997 הצטרף אדם חדש להליקון, חיים רייכנטל הירושלמי. רייכנטל הגיע להליקון דרך הפקה ועריכה ברשת ג' של אז, בעיקר באפיקים המוכרים לי של התכנית "קופסת הלהיטים" עם עופר נחשון והמצעד הלועזי, שגם אותו הגיש נחשון וערך יוסי כסיף המוכשר. רשת ג' של אותם הימים היתה תחנה צעירה ותוססת, ששידרה מוסיקה מכל העולם, היתה מואזנת על ידי מאות אלפים והיתה מושא לחיקוי על ידי התחנות האחרות בסקלה.
בתחילת דרכו בהליקון רייכנטל המשיך למלא תפקידים ברשת ג', אבל אחרי שזאת הפכה לתחנה נבערת, שלא לומר פרימיטיבית, בגלל החלטה מערכתית וממשלתית מטומטמת, רייכנטל עזב את קול ישראל ועבר להתמקד בתחום תעשיית המוסיקה.
רייכנטל נמצא בהליקון עד היום, תוך כדי שהוא אמון על הדאנס והפופ בחברה הותיקה, תפקיד שהוא עושה בצורה כשרונית וראויה להערצה. ב-15 שנות עבודתו בהליקון הוא חתום על עשרות אוספים, ביניהם הדיסקים של סדרת Now האיכותית.
אחד האוספים הראשונים שרייכנטל ערך בהליקון היה הפרק החמישי של הסדרה בת השלוש שנים של הליקון, "Pure Dance". רייכנטל ראה לנכון למתג את הסדרה מחדש עם עיצוב רענן של העטיפה, שיתוף פעולה עם מגזין הנוער "ראש 1" ויצירת פרק שיחסית לסדרה עמוס בלהיטי דאנס שעשו זאת במצעדים. הוא עשה זאת באמצעות העשרת הקטלוג של הליקון בלקיחת להיטים מחברות תקליטים אחרות. כך מככבים כאן שירים בחסות אן.אם.סי, BNE ו-IMP, כל אלו לצד קטעים אירופאים ובריטיים שהליקון יצגו בארץ בזכות חוזי ההפצה שלהם עם XL Recordings ועם פוליגראם.
500% הוא אחד החלקים הטובים של הסדרה, אבל למרבה הצער זה לא העיד על העתיד ושלושת הפרקים הבאים סמנו התדרדרות באיכותה ובמעמדה. כל זה שוקם בשני הפרקים האחרונים שלה, שהסיקור שלהם יבוא בקרוב.

ערך אספני: 25 ש"ח

ציון: 8

Top Pop 95 vol. 2

שם האוסף: Top Pop 95 vol. 2

חברת תקליטים: פונוקול

שנה: אפריל, 1995

עריכה: אורן קריסטל, אמיר כהן ורוברט גיטלמן

הפקה: אורן קריסטל, הדס שליסל, שירה שליט ורוברט גיטלמן

מק"ט: 2020-2

רשימת שירים:

1 Corona - Baby Baby (Lee Marrow Radio Mix)

2 Mimosa - It's So Cool

3 Tony Di Bart - Why Did Ya (7" Radio)

4 Mo-Do - Gema Tanzen (Radio Mix)
5 Molella - Originale-Radicale-Musicale (Live Mix)
6 2 Brothers on the 4th Floor - Fly (Trough The Starry Night)
7 Double Dare - I Believe (Dance Remix Edit) (feat. Yvonne F)

8 פישנזון - Feel The Rhythm (Vocal Radio Mix)

9 Primax - Sound The Alarm (Girled Out To The Max Radio Mix) (feat. Kimberly)

10 Face the Bass - Pop That Pussy (feat. Mr. Nik)

11 Ice MC - Megamix (Short Version)

12 Cappella - Don't Be Proud (CCQT Mix Edit)
13 Marco Polo - Living For Fantasy (Radio Version)
14 Yaki-Da - Pride Of Africa (Radio Version)
15 Dominica - Gotta Let You Go (Radio Edit)
16 West Stream - Steppin' Out (Run Mix Run)
17 Ramirez - Baraonda (Single Cut)

עטיפה: פונוקול החליפו את העטיפה והפעם הביאו את אילת אביב שעשתה משהו ממש סתמי. החלק הבא של הסדרה יהיה בדיוק אותה העטיפה בשינוי צבעים. לא מעורר השראה, כרגיל. ציון עיצוב: 3

ביקורת ורקע: לא נגמרת הסדרה הזאת. לא שאני מתלונן, אבל היו לנו כאן המון טופופים ולמען האמת יש עוד איזה 10 בדרך, כך שהאתר הזה לא הולך לשום מקום בזמן הקרוב...
בכל מקרה, שלושה חודשים אחרי "95 חלק 1", שהיה אחד הפרקים החלשים בסדרה כולה, פונוקול חזרו עם חלק 2 לשנה, שהיה חביב מינוס. הוא נפתח בלהיט הבין לאומי הענק של קורונה, ממשיך ליציאה המוצלחת של מימוזה (שהיה להיט, פחות או יותר, רק בישראל) ומשמה מועד ליותר מדי קטעי יורודאנס איטלקיים (סך הכל 13 מתוך 17 הקטעים כאן). חלק מהקטעים האלו נשמעים ממש טוב, אבל אחרי שנתיים-שלוש בהם האיטלקים שלטו בסצינת הדאנס העולמית, חלה דעיכה במעמדם והחבר'ה הפסיקו להצליח. רק צריך להאזין לקטע של קאפלה, שנדחף לרצועה 12 באוסף הזה, כדי להבין עד כמה נפלו גיבורי הסצינה.
עדיין, יש כאן כל מני קטעים מעניינים, שנחמד להזכר בהם, בעיקר היציאה ה"קופסת הלהיטימית" של Primax בקטע הכובש עם המשפט האלמותי "Nice Ass Honey, Same it's on Your Shoulder". בנות, להשתמש בפעם הבאה שמתחילים אתכן עם משפט עלוב!

ערך אספני: 10 ש"ח

ציון: 6

Top Pop 94 vol. 4

שם האוסף: Top Pop 94 vol. 4

חברת תקליטים: פונוקול

שנה: יולי, 1994

עריכה: אורן קריסטל ואמיר כהן

הפקה: אורן קריסטל והדס שליסל

מק"ט: 2002-2

רשימת שירים:

1 2 Brothers on the 4th Floor - Dreams (Radio Version) (feat. Des'Ray and D-Rock)

2 Mo-Do - Eins, Zwei, Polizei (Gendarmerie Mix)

3 Afrika Bambaataa - Pupunanny (F.M. Mix)

4 Cappella - U and Me (Short Sharp Edit)
5 2 Unlimited - The Real Thing (Edit)
6 Ramirez - Bomba (Las Guerras Single Cut)
7 Paraje - Banana Excess (Meneaito Mix)

8 Sound of Seduction - A Love Like 7 (Radio Version)

9 Alter Ego - Dance (If You Can Not) (Dr. Cerla Version) (feat. Daisy Dee)

10 Blast - Crayzy Man (Radio Version) (feat. V.D.C.)

11 Fits of Gloom - Heaven (Radio Mix)

12 Clubhouse - Light My Fire (R.A.F. Zone Mix) (feat. Carl)
13 Clock - Holding On (Portamento Stylie Mix)
14 Datura - The 7th Hallucination (The 7th Main)
15 Stella Getz - Dr. Love (7'' Version)
16 C.B. Milton - Hold On (Euro Edit)
17 Humanize - Do You Know My Name (Edit)
18 K3M - I'm Freaky (Airplay Edit) (feat. Gale Robinson)
19 Pan Position - Elephant Paw (Airplay Edit)

עטיפה: עיצוב של דני וטניק, שהחליף את צבעי העטיפה הקבועה לצהוב. בזמנו אני זוכר שחשבתי שזה נראה ניאוני ובולט בצורה חיובית. ציון עיצוב: 5

ביקורת ורקע: חודשיים בדיוק אחרי חלק 3 - הגיע חלק 4 של סדרת טופ פופ. חלק 4 היה החלק האחרון שבו קיבלתי קרדיט ברשימת התודות. הסיבה היתה עזיבתי הכפוייה מעריכת התכנית "קופסת הלהיטים" ומהפקת המצעד הלועזי ברשת ג', כל זה לטובת אוננות של שלוש שנים בתפקיד פקידותי מיותר בצבא הישראלי.
לצערי הרב, מעולם לא חזרתי לעסוק ברדיו בצורה מקצועית. נכון, פה ושם עשיתי פרוייקטים, תמיד עם עופר נחשון ותמיד ב-88 אף.אם, אבל כל אלו היו מבחינת עשייה שהיא תחביב ומבחינה אישית אני מרגיש שזה שאף פעם לא חזרתי לעשות רדיו full time זה הפספוס המקצועי הגדול ביותר של חיי. זה לא שלא רציתי, פשוט המציאות הרדיופונית הישראלית שהתגלתה לעינייני כשהשתחררתי שלוש שנים אחר כך היתה משמימה, כפי שכבר סיפרתי רבות בפוסט הקודם על האוסף "Full Bass".
למרות שאני כבר לא אופטימי שאני אחזור לימי הרדיו העליזים שלי, בטח לא במפת התקשורת המקומית הקיימת, השינוי שהרדיו עובר בשנים האחרונות בזכות הרדיו האינטרנטי משאירים בי שבב של אופטימיות, כך שכמאמר השיר, הפתגם והסרט - Never say never...
נחזור לאוסף - טופ פופ 94 חלק 4 היה אוסף לא רע. הוא כלל הרבה יורו איטלקי שהיה אז בשיאו. האוסף הזה כולל שישה להיטי דאנס בין לאומיים גדולים (2 אנלימיטד, קאפלה, בלאסט, קלוק, קלאבהאוס ומו-דו), מלבד זה של 2 אנלימיטד, כל הלהיטים האלו היו בהפקה איטלקית.
חוץ מזה יש כאן כמה להיטים ש"עשינו" בקופסה, ביניהם הקטעים של אפריקה באמבאטה הותיק באפיזודת היורוהאוס שלו, השיר של 2 בראדרז והסינגל של סאונד אוף סדקשן הדנים. בסך הכל אוסף טוב, לזמנו, שממש, אבל ממש לא שרד את מבחן הזמן והלהיט הרגעי היחידי ממנו ששרד הוא זה של מו-דו.

ערך אספני: 15 ש"ח

ציון: 7

Top Pop 94 vol. 2

שם האוסף: Top Pop 94 vol. 2

חברת תקליטים: פונוקול/ Toco International

שנה: פברואר, 1994

עריכה: אורן קריסטל ואמיר כהן

הפקה: אורן קריסטל והדס שליסל

מק"ט: 921175-2

רשימת שירים:

1 2 Brothers on the 4th Floor - Never Alone (US Radio Mix)

2 Maxx - Get-A-Way (Airplay Mix)

3 General Base - Poison (Paradise Remix) (feat. Claudja Barry)

4 2 Unlimited - Let The Beat Control Your Body (Airplay Edit)
5 Sound of Seduction - Feel Like Dancin' (Short Version)
6 Stella Getz - Friends (7")
7 Datura - Devotion (Tantra Marga)

8 Future City - Let Your Body Free (FM Mix)

9 T.H.K. - Feel So Good (Radio Edit)

10 C.B. Milton - It's a Loving Thing (Continental Edit)

11 Kim Sanders - Show Me

12 Twenty 4 Seven - Is It Love (Single Mix) (feat. Stay-C and Nance)
13 Staxx - Joy (Love Joy Serious Vocal Edit)
14 Hugh K. - Shine On (Radio Mellow Edit)
15 No Name Requested - Come Ina De Dance
16 D.J. Molella - Confusion (Eternal Radio Edit)

עטיפה: טוב, כרגיל, הצבעים של העטיפות הקודמות של הסדרה פשוט הוחלפו, אבל כאן גם היה חידוש. אם עד עכשיו היה מספיק מעצב אחד, דני וטניק שמו, כדי לעשות את העבודה המסובכת הזאת, עכשיו הוסיפו לו את שותף ולהחלפת הצבעים הזאת יש קרדיט של שני אנשים - וטניק ובעז רוסנו. מדהים. ציון עיצוב: 1

ביקורת ורקע: הימים של תחילת שנת 1994 היו ימים מעניינים בחברת פונוקול וימים מאוד מרגשים בחיי האישיים. באספקט של פונוקול, אחרי איבוד רשיון היצוג בישראל של הקטלוג המרשים של חברת פוליגראם, הם למדו להפוך לחברה שמתמחה במוסיקת מועדונים, בעיקר אירופאית. פונוקול יצרו קשרים בכל רחבי היבשת וחתמו חוזים עם המון חברות תקליטים קטנות שהתמחו בדאנס. בזכות עבודה נכונה מול חברות בחו"ל, עבודה שגובתה ביחצנות סיזיפית אל מול תחנות הרדיו הישראליות, אנשי המחלקה הבין לאומית של החברה - אורן קריסטל ושירה שליט, הצליחו למלא את הרפרטואר החדש של החברה בהמון להיטים.
השיטה של פונוקול היתה פשוטה. קריסטל עקב אחרי כל מצעדי הלהיטים באירופה ואיתר בכל מדינה להיטי דאנס מקומיים שחתומים בחברות קטנות. הוא מהר להחתים אותם לחוזה הפצה בישראל ואז נעשתה היחצנות אל מול התקשורת המקומית. הלהיטים האלו היו הרבה פעמים להיטים שהצליחו רק בטריטוריה אחת או שתיים, אבל זה הספיק. הציבור הישראלי היה צמא באותם ימים למוסיקה עדכנית והוא גמע את הלהיטים האיזוטריים שפונוקול הביאו לו בשקיקה.
בתקופה הזאתי, פחות או יותר, אני מוניתי להיות העורך המוסיקלי של התכנית "קופסת הלהיטים" בהנחיית עופר נחשון, תכנית ששודרה בימים ראשון עד חמישי, בשעה 16:00 ברשת ג', שאז עדיין שדרה מוסיקה לועזית. את דרכי בתכנית התחלתי כגרופי של העורך הקודם, רז ניצן. התחברתי מאוד לטעמו של ניצן, שהיה מחובר לנעשה בחוד החנית של המוסיקה הפופולרית בעולם, בעיקר זאת מהגוון הדאנסי והאלקטרוני, זאת בזמן ששאר התחנות והתוכניות ברדיו עדיין היו תקועות באייטיז.
ניצן, שיסד את קופסת הלהיטים בסוף שנות השמונים, יצר כאן את התכנית הטובה ביותר ברדיו הישראלי, תכנית שנדיר היה למצוא תכניות באיכות שלה גם בחו"ל. התכנית ישרה קו עם מועדוני העולם וגילתה להיטים ואומנים לפני שהם גילו את עצמם. ניצן ליקט ווייט לייבלים ופרומואים מכל העולם, עקב אחר כל מצעד אפשרי והביא למאזינים, באמצעות נחשון הכריזמטי, את המוסיקה הכי חמה ומעניינת בעולם. תוסיפו לזה שהתקופה היתה עידן חדשני ויצירתי שבו ראינו את מוסיקת המועדונים - ההאוס, הטקנו, הרייב והטראנס - מתפתחים כמעט מהחיתולים ותבינו עד כמה "קופסת הלהיטים" היתה תכנית יצרית ויצירתית.
"הקופסא" הפכה תוך שנתיים מהווסדה לקאלט. אנשים בכל הארץ, שרצו להתחבר לעולם, נדבקו לרדיו לשעה היומית המדהימה הזאת שהביאה לישראלים אומנים וסגנונות לפני שהם קורים בעולם. הקופסא היתה תכנית כל כך טובה, שהיא החלה לגלות להיטים שאחרי החשיפה בקופסא וההצלחה שבאה בעקבות זאת בישראל, הפכו ללהיטים בשאר העולם. כך, דרך הקופסא התגלו אמנים כמו אייס אוף בייס, האדאוויי ואיסט 17 - כולם עשו את טבילת האש שלהם בקופסא. חברות התקליטים בחו"ל הבינו שקורה בישראל משהו והחלו לשטוף את הנציגויות שלהן בישראל בחומרים, כדי לבחון אותם במיקרו-שוק הזה ולהבין האם להפקה העדכנית שלהם יש פוטנציאל.
בתקופה הזאת הפכתי לעוזר של ניצן. עזרתי לו למיין תקליטים, עניתי לו ולתכנית לטלפונים, קראתי מכתבים ועשיתי את כל העבודות השחורות. הייתי בן 15 וזה היה בשבילי הגשמת חלום ואוניברסיטה בתקשורת מודרנית.
כשניצן עזב את ישראל בספטמבר 1993, הוא השאיר לי את המפתחות ומוניתי, נער תיכוניסט צעיר, לתפקיד עורך של תכנית רדיו אגדית.
מעבר להתרגשות, האחריות עלי היתה אדירה. נכנסתי לנעליים גדולות, אך לשמחתי - הפופולריות של נחשון באותם ימים, מנעה ממני להכשל. מהר מאוד גם למדתי את העבודה ושיתוף הפעולה עם חברות התקליטים המקומיות, שראו בקופסא תכנית עם חשיבות בין לאומית, סייעה מאוד.
כך, הייתי מסיים כל יום את לימודי התיכון ברנה קאסין בירושלים, מגיע למשרדי הרדיו ברחוב הלני המלכה במרכז העיר, מתחיל להאזין לתקליטים, לדבר עם יחצנים. כמויות המוסיקה שקיבלתי היו אדירות ושיתוף הפעולה היה חם עם כל היחצנים וחברות התקליטים שהביאו לנו את מיטב החומרים.
הקשר החם ביותר שלי באותם הימים היה עם פונוקול. החברה התל אביבית היתה אז בקשרים טובים מאוד עם חברות מהולנד, שבדיה, גרמניה, בלגיה ואיטליה ומשם הגיעו הדברים המסקרנים ביותר באותם הימים. בשנה וקצת שערכתי את התכנית המשכנו לגלות אומנים ולהיטים, כשהתגליות הבולטות שלי היו קאפלה, שהפציצו אז עם כמה להיטים ואף הגיעו אלינו לאולפן וקאלצ'ר ביט, ש"Mister Vain" שלהם היה תגלית שלי ושל נחשון בקופסא, לפני שזה הפך ללהיט גלובלי.
כך או כך, רוב האוספים באותם הימים היו נראים פחות או יותר כמו תכנית של הקופסא ואיכות של אוסף נבחנה לפי כמוץ השירים מתוכו ששידרנו. אוסף כמו "טופ פופ 94 חלק 2" כלל לא מעט להיטי קופסא, למעשה חצי מהשירים בו היו תגליות שלנו. חברות התקליטים חיזרו באותם ימים אחרינו וגם פרגנו לנו ובגלל זה שמי ושמו של נחשון הופיע כמעט בכל אוסף באותם ימים בראש רשימת התודות (ראה תמונה מלמעלה).
נחזור קצת לפונוקול (אני מבטיח לספר עוד על ימי השיא של הקופסא בעתיד), באותם ימים שאחרי פוליגראם, התקשורת וחברות אחרות הסתכלו על פונוקול בפטרוניזם. ראו בה חברה שמוציאה מוסיקה זולה וללא בקרה, אבל למעשה עבדו שם אנשים מבריקים שגילו להיטים ועצבו לישראלים כולם פסקול שלם של החיים.
צחוק הגורל וכיום כמעט כל אותם מבקרים ומתנשאים כבר לא בביזנס, שלא לומר Out of Bussines, בזמן שפונוקול עדיין כאן, חיה ובועטת. מהחברות שהתחרו בה באותם הימים - IMP, הליקון, הד ארצי, קסבה-גונג, BNE, MCI ו-אן.אם.סי - רק הליקון עדיין קיימת בקונסטלציה ההיא וכל השאר כבר מזמן לא. איך שגלגל מסתובב.

ערך אספני: 20 ש"ח

ציון: 8

Hit Box 9

שם האוסף: Hit Box 9

תת כותרת: 18 להיטי דאנס

חברת תקליטים: אן.אם.סי

שנה: ספטמבר, 1995

עריכה: משה מורד

מק"ט: 20175-2

רשימת שירים:

1 Scooter - Friends

2 East Beat Syndicate - 1000 Nights and One (Videomix)

3 Jam and Spoon - Angel (Ladadi O-Heyo) (Airplay Edit) (feat. Plavka)

4 Diana King - Shy Guy (Darpe Mix)
5 Dungeon - Nocturne (Radio Edit)
6 Shamen, The - Destination Eschaton (Beatmasters 7")
7 Pizzaman - Sex On The Streets (Radio Edit)

8 Sleazesisters - Sex (Sleazesisters Orgasm Mix) (with Vicki Shepard)

9 Lolita and Friends - My Heart Belongs To Daddy (House Mix)
10 Captain Hollywood Project - Find Another Way (Felix J. Gauder Remix)
11 Pharao - World Of Magic (Dance Radio Version)

12 Jamila - Message in a Bottle (Radio Edit)
13 E-Rotic - Fred Come To Bed (Radio Edit)
14 Big Man, The – I'm A Big Dick Man
15 Eurogroove - Move Your Body
16 Dana Dawson - 3 is Family
17 EMF - I'm a Believer (with Reeves and Mortimer)
18 Edwyn Collins - A Girl Like You (Edit)

עטיפה: עבודה של הילית בן מאיר. אחרי עטיפת התרנגול ההזוי, זוהי חזה לעבודות הגרפיות הפשוטות שאפיינו את הסדרה. יש כאן טקסט ומאחורה יש אימג' - שימו לב - יש שם איש מעוך שנראה קצת כמו צ'אק מהגוניס. לא ברור. ציון עיצוב: 7

ביקורת ורקע: טוב, האמת היא שמתחיל להגמר לי כבר מסדרת "היט בוקס". בחייאת ראבאק! מה זה הדבר הזה, מה זאת הסדרה הזאת? אתמול באוטו, לשם השוואה, שמעתי עם אנדריאה את "היטליסט 4", שיצא בערך באותו זמן ובעצם היה ה"היטבוקס" של הליקון, כלומר סדרת הלהיטים המובילה שלהם. נשבע לכם - ההבדל הוא תהומי. שמה כל להיט הוא להיט והאוסף - למרות שעברו כבר למעלה מ-16 שנים מאז שהוא יצא, עדיין כייף לשמיעה. אותו דבר אפשר להגיד על כל פרקי "היטליסט" וגם על כל פרקי ה"היטמן", סדרת הלהיטים של הד ארצי. אבל "היטבוקס"? זה בלתי נסבל. עכשיו, אני יודע. באותה תקופה היורודאנס היה חזק. תכניות כמו "קופסת הלהיטים" ברשת ג' היו חשובות ומשפיעות, אבל מכאן ועד לזה ש"היטבוקס" היא סדרת הלהיטים של החברה שיצגה בארץ את Sony Music ואת EMI? אני לא יכול להבין את זה.
לשמחתי, יש רק עוד שני פרקים לסדרה הזאת, שכמו שכבר אמרתי בעבר - אם היא היתה סדרת יורודאנס, היא אולי היתה לא רעה, אבל ככזאת של להיטי מצעדים? שלא נדע. אני לא הולך להתייחס לפרקים האלו בקרוב, אני באמת צריך מנוחה מ"היטבוקס".

ערך אספני: 25 ש"ח

ציון: 0

Hit Box 5

שם האוסף: Hit Box 5

תת כותרת: קופסת הלהיטים - מיטב להיטי הדאנס מאירופה!

חברת תקליטים: אן.אם.סי

שנה: יולי, 1994

עורך: משה מורד

הפקה: אליסון מאייר

מק"ט: 20120-2

רשימת שירים:

1 B.G. the Prince of Rap - The Colour Of My Dreams (Dreamedia Mix)

2 Magic Affair - Give Me All Your Love

3 Maxx - No More (I Can't Stand It) (Airplay Mix)

4 Face II Face - I Want You
5 Intermission - Six Days (feat. Lori Glori)
6 Heart Attack - Get Me Going
7 Co. Ro - 4 Your Love (Special Guest Taleesa)

8 Erasure - Always (Cappella Club Remix)

9 Blur - Girls and Boys (PSB Radio Edit)
10 Culture Beat - World in Your Hands (MKM's Danish Flesh Mix)
11 Beverly - Power Of Love

12 Master Jam - Rhythm's In Your Mind
13 Subwave - Teach Me
14 Ten Minutes - Let It Be
15 Reel 2 Real - Go on Move (Judge Jules and Michael Skins Pumped Up Club Mix) (feat. The Mad Stuntman)
16 Ragga 2 Sunshine - Jambo Jambo Jambo (Ligi Digi Radio Edit)

עטיפה: שילוב אלמנטים עם הג'וק בוקס שכיכב בכל החלקים עד עכשיו, כל זה על רקע טראנסי פסיכדלי. הקרדיט על העיצוב הזוי משהו. כתוב כאן שעיצוב העטיפה הוא של זהבית מחלב ושורה מתחת כתוב ש"ביצוב העטיפה" הוא של שמעון בבי. מי עיצב? מי ביצב? לא ברור ועם העטיפה הביינונית הזאת גם לא ממש חשוב. ציון עיצוב: 6

ביקורת ורקע: קשה להאמין, אבל סדרת היטבוקס אשכרה היתה הסדרה המובילה של אן.אם.סי בימים של אמצע שנות התשעים. קשה להאמין, בגלל שאן.אם.סי, על כל הכח, הרפרטואר והנסיון שלהם הצליחו שוב ושוב ליצור בסדרה הזאת תחשובת חלטורה לא ברורה. אן.אם.סי היתה אז חברה שיצגה את סוני מיוזיק ואת EMI, שתי החברות המובילות בעולם באותה התקופה, עם כמות להיטים בלתי נתפסת ועם סדרת כוכבים מהסדר גודל המרשים ביותר, אבל למרות כל זה, היטבוקס היתה סדרה שנראתה ונשמעה כמו אוסף לא מוצלח במיוחד שפונוקול הוציאה.
חלק 5 של היטבוקס, השלישי לשנת 1994 הוא כנראה החלק החלש ביותר של הסדרה. האוסף הוא כולו יורודאנס רצחני והוא כולל מעט מאוד להיטים אמיתיים, ביניהם ניתן למצוא את הקטע של מאקס ואת זה של קאלצ'ר ביט, שכבר הופיע במיקס יותר טוב בהיטבוקס 4! שני להיטים נוספים הם הרמיקסים של קאפלה לאירייז'ר ושל הפט שופ בוייז לבלר, אבל מלבד אלו - שאר הקטעים כאן הם קטעים ששודרו ברמה כזאת או אחרת ב"קופסת הלהיטים" של עופר נחשון ובתחנות פיראטיות. אם אי אילו מן הקטעים האלו היה להיט בארץ באותה תקופה, זה רק בגלל שהיו אז בישראל מעט תחנות רדיו וההשפעה של כל אחת מהן היתה מעבר לכל פרופורציה. בכל מקרה, כל הקטעים האלו נשכחו, שלא לומר נכחדו מהתודעה, שלא במפליא.
אני יודע שכמה חובבי יורודאנס שעוקבים אחרי האתר הזה לא יסכימו עם הביקורת הנוקבת שאני מפנה כלפי האוסף הזה ואולי, באמת, כאוסף יורודאנס או אוסף האוס נישתי הוא אוסף לא רע, אבל כאוסף להיטים מרכזי של חברה מובילה - הוא ממש לא ראוי.

ערך אספני: 30 ש"ח

ציון: 3

Top Pop 92 vol. 2

שם האוסף: Top Pop 92 vol. 2

תת כותרת: להיטים גדולים למסיבת ריקודים

חברת תקליטים: פונוקול/ Polydor

שנה: 1992

עורך: אורן קריסטל

הפקה: אורן קריסטל, שירה שליט והדס שליסל

מק"ט: 515654-2

רשימת שירים:

1 Was (Not Was) - Shake Your Head (feat. Kim Basinger and Ozzy Osbourne)

2 East 17 - House of Love (Pedigree Mix)

3 Double You - We All Need Love (Radio Mix)

4 Salt 'n' Pepa - Start Me Up (Radio Edit)
5 Rotation - Jump! (Everybody Mix)
6 Yello - Jungle Bill
7 Rofo - Rofo's Theme (New Beat Edit)

8 Blue Pearl - Mother Dawn (Seven Inch Mix)

9 2 Unlimited - Murphy's Megamix (including: Get Ready for This, Twilight Zone, Workaholic and Magic Friend)

10 Bananarama - Movin' On (7-Inch A)

11 Cathy Dennis - You Lied to Me (Radio Edit)

12 Orbital - Halcyon (Edit)
13 Wet Wet Wet - Lip Service (Youth Remix)
14 Jason Donovan - Mission of Love
15 Fogata - La Manta

עטיפה: עטיפה שניה ברציפות שמריסה נינה גולדברג עצבה לסדרה וכמו קודמתה - היא מביכה ברמות. זה נראה כמו ציור של ילד בבית ספר יסודי, שהדביקו עליו את הפונט הכי דפוק שיש - "לבנים" מווינדוז. בושה. ציון עיצוב: 0

ביקורת ורקע: אני זוכר שהאוסף הזה יצא. הייתי בן 16 ובן דוד שלי, יואב תוסיה-כהן, בדיוק חגג 17. בגלל שהייתי פחות או יותר באותו גיל, אמא שלי שאלה אותי מה לקנות ליואב ליומולדת כמתנה מהמשפחה ואחרי שהמלצתי על קסטה, היא שלחה אותי למרכז ירושלים כדי לקנות לבחור אחת. למרות כל עשרות האוספים שהיו אז בשוק, בחרתי באוסף הזה של טופ פופ. בכנות חשבתי שהוא הכי טוב שהיה בנמצא באותה התקופה. אמנם אחוז הלהיטים שבו היה נמוך מאוד (בקושי 5 מתוך ה-15, אני חושב שהמינון הכי נמוך בטופ פופ כלשהו עד אז), אבל דווקא הקטעים שלא היו להיטי רדיו, אלו שיצאו לרחבות, הופכות את האוסף הזה לאוסף כל כך מעניין. הוא נפתח בשנים מלהיטי הפופ הטובים ביותר של תחילת הניינטיז וממשיך ליציאות אדירות מתחום הרחבות. הקטע "Jump" של רוטיישן, לדוגמה, יצירת רייב שלא השאירה חותם יוצא דופן בעולם, אבל הפכה ללהיט בארץ בזכות תכנית רדיו אחת - קופסת הלהיטים. הקופסא אמנם יצרה המון להיטים בהמשך הניינטיז, אבל ג'אמפ היה אחד מהלהיטים הראשונים שנוצרו על ידי תכנית הפופ ברשת ג' של העורך רז ניצן. אחרי זה יש כאן מגמיקס נדיר ומשובח של 2 אנלימיטד, רמיקס עדכני של PWL לרופו, להיט רחבות היסטרי מהאייטיז ועוד ועוד יציאות. מתחום הפופ יש כאן כמה שירים שמשום מה לא הפכו ללהיטי ענק - כמו "Movin' On" של בננרמה, שנשמע כמו הקטע הכי אבבא שאבבא לעולם לא הוציאו וסינגל הקאמבאק של ג'ייסון דונובן, אחרי שהוא עזב את סטוק אייטקן ווטרמן. כל שיר כאן, מלבד הקישקוש הלטיני בשיר האחרון, הוא יציאה מוצלחת, בהחלט אוסף תענוג.
אני יודע שלמראית עין נראה שמדובר בעוד אוסף מחופף בסדרת טופ פופ. העטיפה המחונטרשת לא עוזרת, אבל התוכן, בסופו של דבר, מעניין ומושך. אני חושב שזאת היתה מתנה מצויינת ואני זוכר גם שיואב מאוד נהנה ממנה. אני, בכל מקרה, קינאתי בו מאוד שיש לו את האוסף שכל כך חשקתי בו. הוא היה בן דוד עשר והוא הקליט לי אותו בטייפ דאבל קאסט. טחנתי את העותק המוקלט שלי לא מעט ועד היום תענוג לי לחזור אליו, כלשמחתי היום יש לי אותו על דיסק.

ערך אספני: 40 ש"ח

ציון: 9

Jazz in the House 2

שם האוסף: Jazz in the House 2

חברת תקליטים: פונוקול/ Progressive

שנה: יולי, 1994

עורכים: אורן קריסטל ו-D.J שגיא הבר

הפקה: הדס שליסל, אורן קריסטל ו-D.J שגיא הבר

מק"ט: OUT2003-2 - נראה לי הקטלוג היחידי שאני מכיר של פונוקול עם המילה OUT לפני המספר. אין לי הסבר לכך. המספר עצמו, 2003, הוא מספור סדרתי של האוספים של פונוקול, שהחל ב-1994, אחרי הפסקת העבודה עם פוליגראם, מספור שהחל במספר 2000 ונמשך עד היום. כיום פונוקול נמצאת במספר קטלוגי 2473-2. המקף 2 אומר שהפורמט הוא דיסק. אם אחרי המספר היה מקף 3, אז זה אומר שהפורמט הוא קלטת ואם אתם רואים מקף 1 (רלבנטי רק לתחילת הניינטיז), אז הכוונה היא לתקליט. מספור ה-1, 2 ו-3 לתקליט, קסטה ודיסק הוא קוד שמקובל בכל העולם ובכל החברות הישראליות

רשימת שירים:

1 US3 - Tukka Yoot's Riddim

2 Funkadelia - Push the Tempo

3 Saxual Harassment - Saxual Harassment

4 Snafu - O.T.D.
5 Scatt - Scat and Bebop
6 Willie the Sax - Willie the Sax
7 Saxolution - The White Night

8 Blender - Trouble Jazz

9 Believers, The - Who Dare to Believe in Me?

10 Slo Moshun - Bells of N.Y. (Xen Mantra's Beefy Bell Mix)

11 Masi - Apach

12 Blender - Back the Feeling (Radio Solo)
13 Jestofunk - Say it Again (Club Mix)
14 Black and Brown - Delight

עטיפה: המעצב דני וטניק שדרג במעט את העטיפה החלשה של חלק 1. עדיין לא מדהים. ציון עיצוב: 6

ביקורת ורקע: חצי שנה אחרי החלק שהראשון של "ג'ז בבית" פונוקול חזרו עם החלק השני. אם החלק הראשון היה מלא בקטעים הולנדים בחסות חברת ToCo שהיתה שותפה להוצאתו, החלק הזה כבר כולל המון האוס ניו יורקי ואסיד ג'ז וקצת פחות חצוצרות מבחלק הראשון. זה לא ממש מפתיע, מפני שאת האוסף הזה ערך ביחד עם אורן קריסטל מפונוקול הדיג'יי שגיא הבר ממעדון הלמון, שהיה ידוע בחיבתו לסאונד האמריקאי. לצד הקטעים האמריקאיים יש כאן גם כמה קטעי האוס איטלקי של חברת Irma רקורדס, כמה שרידים הולנדיים של טוקו וגם קטע ישראלי של ההרכב Saxolution (של המפיק רונן ירקוני, שעבד בין השאר עם מיקי גבריאלוב) שעשו האוס שמסמפל את מארש החתונה של מנדלסון.
בסך הכל אוסף סביר לז'אנר, אחד מהאוספים הבודדים שפונוקול הוציאה באותה תקופה שלא הודו לעופר נחשון ולתכנית הרדיו שלו "קופסת הלהיטים" ברשימת הקרדיטים. הסיבה? פונוקול רצו למתג את האוסף הזה כאלקטרוניקה יותר איכותית ולא לכוון אותו לז'אנר המצעדי הפופוליסטי, תחום שבו הם שלטו בכל מקרה. פונוקול רצתה להתרחב לשאר אפיקי השוק האלקטרוני והמועדוני וצורך כך הם פתחו מאוד את מחלקת הטראנס שלהם וגם ניסו לכוון עם כל מני אוספים, כמו זה, לקהל יותר אלטיסטי. לצורך כך בפונוקול שיתפו פעולה באוסף הזה עם מלכיאל גרוסמן ועם נדב רביד (מי שעתיד להמציא את התכנית "הקצה" בגלגלצ), שהריצו אז ביחד את התכנית "בטריה" בתחנת הרדיו צהל 2 (שעתידה להפוך לגלגלצ), כל יום בין 15:00 ל-17:00. התכנית שודרה בחציה השני במקביל ל"קופסת הלהיטים" ששודרה ברשת ג' והיא היתה תכנית שהתמחתה באלקטרוניקה אלטרנטיבית ובהיפ הופ, משהו כמו השוליים של מה ששודר בקופסה. בכל מקרה, גרוסמן מקבל קרדיט בשני החלקים הראשונים של הסדרה, רביד בראשון ובסך הכל הם נהנו לפרגן ב"בטריה" לאוספים האלו, לפחות לקטעים היותר חכמים שבהם.
לגבי התחרות, כביכול, שדובר עליה רבות בין "הקופסה" ל"בטריה", אני יכול להכריז היום שלא היתה שום תחרות בין התכניות וששתיהן פעלו בהרמוניה מופלאה. ראשית, בגלל שזה היה מדהים שלראשונה בהיסטוריה תכניות אלקטרוניות ומועדוניות שודרו במקביל ובפריים טיים בשתי התחנות המרכזיות בישראל. שנית, גם מלכיאל גרוסמן וגם נדב רביד, במקור ירושלמים, גדלו וצמחו באותה סביבה שאנשני הקופסה צמחו. גרוסמן הוא חבר טוב מאוד של רז ניצן ורביד גדל והתחנך מוסיקלית, כמוני, בחנות "בית התקליט" שברחוב ש"ץ. שלישית, בניגוד לתדמית של "בטריה" כאיכותית ו"הקופסה" כפְרֶחִית, למעשה שתי התכניות היו עם הרגליים על הקרקע והתמקדו בעיקר במוסיקת מועדונים, על כל גווניה. הלוואי עלינו היום תכניות כאלו ברדיו ממלכתי.

ערך אספני: 10 ש"ח

ציון: 7