The Doctor's Work

שם האוסף: The Doctor's Work

תת כותרת: Baby Doc's Best Tracks

חברת תקליטים: אן.אם.סי/ NMC Dance

שנה: 1998

עריכה: תמי שכנאי

הפקה: משה מורד ואליסון מאייר

שיווק ויח"צ: ארז פרי, איריס אביטל, עדי לב ותמי שכנאי

מק"ט: 20321-2

רשימת שירים:

1. S-J - I Feel Divine (Baby Doc Mix) (7:14)

2. Age of Love, The - The Age Of Love (Baby Doc Remix) (7:12)

3. Dominatrix - Possession (Baby Doc Remix) (6:17)

4. Praga Khan - Injected With A Poison (Baby Doc Remix) (6:09)

5. Hellfire Club, The - Bitch (6:57)

6. Hellfire Club, The - Voodoo Magic (6:38)

7. Carle Younge Project, The - Can You Feel The Heat (Baby Doc Mix) (6:55)

8. Amen! UK - Passion (Baby Doc Remix) (6:29)

9. Milk Inc - Good Enough (La Vache) (Baby Doc's Old School Mix) (6:06)

10. Baby Doc - Limo Man (6:35)

עטיפה: עיצוב של הילית בן מאיר. תמונה של בייבי דוק, עם הפונט שאן.אם.סי השתמשו בו באותה תקופה לאוספים שלהם. חסר בחוברת מידע על הדוק, שיכל לעזור. חוץ מזה, נראה לא רע. ציון עיצוב: 7

ביקורת ורקע: קוונטין פראנגן, או בשם הבמה שלו בייבי דוק, היה יוצר מעניין, מחלוצי ה-Nu NRG, שזה ז'אנר מאוד מהיר של מוסיקת האוס, שהיה פופולארי מאוד במועדוני הגייז של אירופה בסוף הניינטיז. דוק לא היה פעיל המון שנים. מאמצע הניינטיז, עד שנת 2001 ככה. הוא הוציא כמה עשרות סינגלים, היה שותף בשני לייבלים של Nu NRG וגם עשה כמה עשרות רמיקסים, זאת במקביל לקריירת תקלוט במועדון הטרייד הלונדוני.

בייבי דוק הוא לא הדיג'יי/יוצר הכי מעניין של החצי השני של הניינטיז, אבל תמי שכנאי, שניהלה את מחלקת הדאנס של חברת אן.אם.סי באותה תקופה, היתה חולה עליו. התוצאה? היא השתמשה בכוחה והוציאה לו אלבום אוסף, למעשה האלבום היחידי של הדוק בעולם! אפשר לבקר את הבחירה להוציא דווקא לדוק אוסף, אבל גם אפשר לשבח את זה שדווקא חברה ישראלית בחרה לעשות את הדבר הלא שיגרתי הזה ולהוציא לו אלבום. האלבום אוסף עשרה קטעים שהוא הפיק או עשה להם רמיקס. זאת אסופה נחמדה, רק חבל שחסרים כאן הרמיקסים שהדוק עשה לאמני מיינסטרים גדולים: הפט שופ בוייז, איגי פופ, מארק אלמונד ושר. עדיין יוזמה יפה, שממש ממש לא הצליחה בחנויות. דווקא בחו"ל היו כמה פריקים של הדוק שחיפשו את האוסף הזה, בארץ, כאמור, כמעט ולא.

בתחילת שנות האלפיים, אן.אם.סי המשיכו את הקו הזה של לאסוף אלבומים של דיג'יים וכך יצאו אלבומים כאלו לטייסטו ולדיפ דיש, תחת הכותרת "Superstar DJ".

ציון: 8

ערך אספני: 70 ₪

Hard Beats

שם האוסף: Hard Beats

חברת תקליטים: אן.אם.סי

שנה: 1998

עורכת: תמי שכנאי

מפיקים: משה מורד ואליסון מאייר

שיווק ויח"צ: ארז פרי, עדי לב ותמי שכנאי

מק"ט: 20312-2

רשימת שירים:

1. Rubycon - Street Knowledge (Club Mix) (5:53)

2. Jon The Dentist - Global Phases (7:12)

3. Captain and Steve Thomas, The - Keep It Rockin' (6:20)

4. Wippenberg - Neurodancer (Original Mix) (8:01)

5. Overcharge - Minds Are Changin' (Wave Captain Remix) (feat. G-Meter) (5:53)

6. Cola Connection - Chips Trips (7:27)

7. D-Factor - Tripwire (7:13)

8. E-Razor - Yeti (8:26)

9. Jesus Jones - Chemical #1 (Kris And Daves Voodoo Mix) (11:00)

10. Regulators, The - Berlin (9:02)

עטיפה: עיצוב של הילית בן מאיר. נייר העטיפה מעוצב כמו הזמנה למסיבת טקנו, בשחור לבן. כל זה בא בתוך קופסת פלסטיק כחולה, באחת העטיפות היפות והמקוריות שראינו כאן. ציון עיצוב: 10

ביקורת ורקע: אוסף שנראה מעולה, אבל למרבה הצער בעל תוכן די משעמם. קטעי טק-האוס וקלאב-טראנס אנונימיים, שרצים לאורך שעה ו-16 דקות ולא ממש מצליחים לרגש. על פי השם והקומוניקט שצורף לאנשי התקשורת, האוסף אמור לקחת את אוספי ההאוס של אן.אם.סי צעד קדימה, לצליל יותר קשוח, קשה. חייב להודות שזה מצליח, אבל אני עדיין לא רואה את האפיל המסחרי של האוסף הזה, שלא השאיר חותם גדול מדי.

גם חברת אן.אם.סי היתה מודעת למוגבלות המסחרית של האוסף הזה ולראיה - המדבקה על הקופסה של האוסף, מוכיחה שכבר כשהוא יצא, הוא נמכר במחיר Mid-Price. מה זה מיד-פרייס? זה מונח לתמחור שהיה מקובל מאוד לאלבומים בשנות השמונים והתשעים. לאלבומים היה מחיר מלא מקובל (בתקופה ההיא בסביבות ה-80 ₪) ואלבומי מיד-פרייס נמכרו בכ-30 אחוז פחות (50-60 ₪). אלבומי מיד-פרייס היו לרוב אלבומי קטלוג, בני יותר מעשר שנים, שכבר לא היתה נכונות של הקהל לשלם עליהם מחיר מלא והמחיר המוזל נתן להם עוד זריקת חיים. מה שכן, לראות אוסף חדש שנמכר במחיר הזה, זה היה דבר חריג.

ציון: 6

ערך אספני: 10 ₪

Isra-Alien Jungle

שם האוסף: Isra-Alien Jungle

תת כותרת: Drum'n'Base from the Middle-East

חברת תקליטים: BNE

שנה: 1998

עורך: דיג'יי E (אלי שרגורודסקי)

מפיקים: אורי כהן ודיג'יי E (אלי שרגורודסקי)

יח"צ: שי רחמן

מק"ט: YOYO 25

רשימת שירים:

1. Wowmom - Invitation To The Dance (4:06)

2. Dansha - Haga (5:10)

3. W.I.D Productions - The Unity Crew (5:38)

4. Orme, The - Orme 1 (6:03)

5. Swingera Fats - Flower (4:42)

6. Gemini Cricket - The Resort On Mars (6:12)

7. pRecycle - If Only (6:12)

8. Wowmom - Tribe Tech (5:26)

9. pRecycle - Pez Quake (5:09)

10. Outbreak - Drops (5:06)

עטיפה: עיצוב של תדהר תמוז על בסיס איורים של ואדים לוין-קודלקה. עטיפה מנימליסטית, שמצליחה להעביר את הרוח היחסית מחתרתית של הסצנה המקומית. ציון עיצוב: 7

הזמנה למסיבה לכבוד האוסף, בתל אביב

ביקורת ורקע: הרבה מים זרמו בנהר התמזה מתחילת שנות התשעים, אז הז'אנר/ים דראמאנדבייס/ברייקביט/ג'נאגל (הם כולם סגנונות מאותה משפחה) פרצו לקהל והפכו להיסטריה בבריטניה, עד שבסוף הניינטיז הסגנונות האלו הפכו גם לתופעה ישראלית.

בתחילת דרכו של הסגנון, הוא זכה לחשיפה מועטה מאוד בישראל. עורכים כמו רז ניצן ברשת ג' ומגישים כמו אמיר אשר בצהל-2 נתנו חשיפה מועטה לתחום, בעיקר ללהיטי הז'אנר בבריטניה, אבל אלו השאירו חותם קטן בלבד. באמצע הניינטיז, אחרי שהפרודיג'י הפכו למגה-סטארים, הציבור הישראלי נחשף לסגנון קצת יותר וכשעדי לב והפאמלייה שלה החלו לעשות מסיבות של הסגנונות בלב תל אביב, הסאונד כבר התחיל להיות מוכר ונגיש לקהל המקומי.

כך, בחצי השני של הניינטיז הסגנון ידע עדנה מקומית, עם שלל מסיבות, חשיפה ברדיו ואומנים מקומיים שפעילים בתחום. גם תחום האוספים לא נותר אדיש ושנתיים אחרי האוספים "Jungle Bites" ו"Break and Enter" שהוציאה חברת BNE לז'אנרים הדאמאנדבייס/ג'אנגל, הסצינה כאן כל כך התפתחה, שב-1998 כבר היה אפשר להוציא אוסף של אמנים ישראלים בלבד מהז'אנר.

את האוסף הכין הגורו של התחום בארץ - דיג'יי E. כמה מילים על E: מדובר במוסיקאי ותקליטן ירושלמי שהיה פעיל עוד מסוף שנות השמונים, ובאמצע הניינטיז הוא הפך לאחד התקליטנים החשובים בארץ, בזכות סגנונו המתקדם והמוסיקה האלקטרונית האלטרנטיבית שהוא ניגן, בזמן שבארץ בעיקר נגנו אלקטרוניקה מסחרית.

לאוסף הדראמאנדבייס הישראלי דיג'יי E אסף שמונה אמנים מקומיים, שיצרו קטעים אלגנטיים ומעניינים. קשה להגדיר את היחודיות של היצירה הישראלית בתחום, בהשוואה לזאת שמחו"ל ואולי כאן הצלחתה - זה שכמה מוסיקאים ישראלים הצליחו ליישר קו עם הנעשה בעולם.

האוסף הזה לווה במסיבות השקה ובחשיפה יפה בתקשורת המקומית והוא אף מכר יפה. זהו מסמך נדיר לתקופה שבישראל הצליחו ליצור מוסיקה מעניינת ביחד עם העולם, משהו מהקסם של ישראל בניינטיז, שאנחנו חוזרים אליו שוב ושוב באתר הזה.

ציון: 10

ערך אספני: 20 ₪

תודה למנשה סעד, שהאוסף סוקר באדיבותו

Jungle Bites

שם האוסף: Jungle Bites

חברת תקליטים: BNE

שנה: 1996

עורכים: אבי יוסף ודיג'יי E (אלי שרגורודסקי)

מפיקים: אביחי אביגל, אבי יוסף ודיג'יי E (אלי שרגורודסקי)

מק"ט: YOYO 14

רשימת שירים:

1. Goldie - Inner City Life (Full Length) (Presents Metalheads) (6:55)

2. Omni Trio - Who Are You? (Original 12" Mix) (6:42)

3. Model 500 - The Flow (Alex Reece Mix) (5:13)

4. Alex Reese - Pulp Fiction (5:38)

5. Flynn + Flora - You Are Sleeping (6:00)

6. Tek 9 - A London Sumtin (5:21)

7. Outbreak - Breakbeat Flex (4:09)

8. Statik Sound System - Revolutionary Pilot (Rob Smith Remix) (5:50)

9. Green Piece - Trible Symphonee (5:19)

10. E Z Rollers - Rolled Into One (Photek Remix) (6:40)

11. St Germain - Albama Blues (Wax Doctor Mix) (6:33)

12. Endemic Void - Hydrosphere (6:02)

עטיפה: עיצוב של תדהר תמוז. עטיפה מצויינת. פונטים מעולים, רעיון טוב, ביצוע מתוקתק. נדיר במחוזותינו. ציון עיצוב: 9

ביקורת ורקע: באמצע הניינטיז היה באזז גדול מאוד לג'אנגל בארץ. זה קרה בזכות מפיקה אחת, עדי לב, שהביאה את הצליל הבריטי אל לב תל אביב בליין מסיבות במועדון הגולם שברחוב אלנבי ואחר כך לאלנבי 58 (לשעבר קולנוע אלנבי). בהתחלה הסגנון לא התפשט הרבה מעבר לזה. ברדיו הוא קיבל ייצוג צנוע ומועדונים אחרים בארץ לא היו מספיק מתוחכמים כדי לתת לו במה. למרות זאת, הליין המצליח עשה את שלו ועצם התרחשותו בלב הסצינה התל אביבית נתנה את אותותיה. כך, חנויות תקליטים החלו לייבא רליסים מהתחום, המקומונים התל אביבים נתנו לז'אנר במה וגם חברת תקליטים אחת, BNE, דחפה אותו בצורה יפה.

הרליס הראשון ש-BNE הוציאו למשפחת הז'אנרים של הדראם אנד בייס/ ברייק ביט/ ג'אנגל, היה אוסף שנקרא "Break and Enter" ושזכה להצלחה יחסית יפה. האוסף השני שהם הוציאו לתחום היה "Jungle Bites", שהתמחה בתת הז'אנר ג'אנגל. לצורך הכנת האוסף נבחר הדיג'יי של ליין המסיבות בגולם, דיג'יי E. זאת היתה בחירה קלה, מפני ש-E, ששמו האמיתי הוא אלי שרגורודסקי, עבד באותה תקופה ב-BNE, כך שהכישרון שלו היה קרוב. האוסף כלל קטעים חזקים בתחום, של אומנים בולטים, בראשם גולדי, אומני טריו ואלכס ריס. ראוי גם לציין כאן גם את האומן הישראלי Outbreak, שמקבל כאן חשיפה ראשונית.

"Jungle Bites" ו-"Break and Enter" יצאו שניהם ב-1996 והם היו תחילת הסצינה המרגשת שהפתחה כאן. הברייקביט/ג'אנגל רצו בבריטניה במשך ארבע שנים, עד שהסגנון דחק את רגלו לסצינה המקומית. בהתחלה זה היה נראה כמו קטע כן של כמה ברנז'אים תל אביבים, אבל בשנתיים שבין 1996 ל-1998 הז'אנר באמת התפרץ לכל כיוון והפך לתופעה. כך, חוץ מהרליסים של BNE, גם אן.אם.סי החליטה להוציא אוסף לתחום. במקביל, סיגל הורן ברשת ג' החלה לשדר את הסגנון בפריים טיים של התחנה. המסיבות התרחבו לעוד ועוד מקומות והכי חשוב - החלה יצירה מקומית משמעותית בתחום, כשראוי לציין את פועלם של האומנים W.I.D. Production ו-Wow Mom.

לקראת סוף הניינטיז, כשהז'אנר דעך בבריטניה, גם בישראל החלו פרפורי הגסיסה. למרות זאת, היו כאן כמה שנים יפות לתחום.

ציון: 8

ערך אספני: 20 ₪

Party Time 5

שם האוסף: Party Time 5

חברת תקליטים: אן.אם.סי דאנס

שנה: 1998

עורכת: תמי שכנאי

הפקה: משה מורד ואליסון מאייר

שיווק: ארז פרי, איריס אביטל, עדי לב ותמי שכנאי

מק"ט: 20323-2

רשימת שירים:

1. B.B.E. - Desire (Radio Edit) (3:51)

2. DJ Quicksilver - Planet Love (Club Mix) (6:20)

3. Yves Deruyter - Calling Earth (Original Mix) (5:32)

4. Equator - Silence (Secret Silence) (6:19)

5. O.R.G.A.N. - To The World (Trance Voyage Mix) (6:16)

6. Orinoko - Mama Konda (Timo Maas Radio Cut) (3:11)

7. Citizen X - Lonely Days (Lonely Club Mix) (5:18)

8. Perpetual Motion - Keep On Dancin' (Let's Go) (Banging Club Mix) (6:08)

9. S-J - I Feel Divine (Baby Doc Mix) (7:14)

10. Praga Khan - Injected With A Poison (DJ Taucher Mix) (7:20)

11. Mach 1 - Illuminate '98 (Vocal Radio Mix) (4:00)

12. Cores - Millenium (Original Mix) (8:32)

13. Private Productions - Sexdrive (Big Thumb On Your Head Mix) (7:28)

עטיפה: עיצוב של הילית בן-מאיר. המשך הקונספט העיצובי של כל הסדרה בעצם. הפעם האייקון הוא של איש עם יד מודגשת והסלוגן הוא "Warning - Woofer Blaster". הכי חלש, בינתיים. ציון עיצוב: 7

ביקורת ורקע: פרק 5 של הסדרה, שאם תסתכלו טוב על המדבקה הקטנה שעל העטיפה, תוכלו לראות שהפרק הזה, כמו שאר הפרקים שלה, נמכר במחיר "Mid-Price". מה זה היה מיד פרייס? מחיר מלא של דיסק היה בין 60 ל-80 ₪ (תלוי בחנות), מיד פרייס היה בין 40 ל-60 ₪ (שוב, תלוי בחנות). למה הוציאו דיסקים במחירי מיד פרייס? פשוט כי היו דיסקים שלא היה מצב למכור אותם במחיר מלא. המחיר המלא של הדיסקים היה גבוה מאוד באותה תקופה ואנשים רבים התלוננו עליו, או לא יכלו להרשות לעצמם לקנות דיסקים. זה היה מחיר שהיה משול להכנסה מבערך חצי יום עבודה למי שהשתכר שכר מינימום ובני נוער רבים, שהם קהל מרכזי לקניית מוסיקה, פשוט לא יכלו לקנות דיסקים.

מחירי המיד פרייס היו גלולה פחות מרה, אבל הם בדרך כלל היו שמורים לדיסקים נוסטלגיים. דברים מהסיקסטיז-סבנטיז, אף פעם לא דברים חדשים. כשאן.אם.סי התחילו למכור אוספים עדכניים במחיר מיד פרייס, זה נתן להם דחיפה גדולה מאוד ויכולת להרבה אנשים להרשות לעצמם את רכישת הדיסק. זה לא משנה את העובדה שמחירי הדיסקים בארץ עדיין היו גבוהים מדי, שלא לומר ש-ע-ר-ו-ר-י-י-ת-י-י-ם-!

אמנם זה לא היה רק באשמת חברות התקליטים המקומיות ובכלל תמיד הכל היה יקר מאוד בארץ, אבל התחושה הלא נעימה מכך שאותם אלבומים שנמכרו בארץ ב-80 ₪ נמכרו הרבה פעמים בחצי מחיר במדינות מערב אירופה או צפון אמריקה, יצרה טעם רע אצל הצרכנים. התחושה של הציבור היה שחברות התקליטים לא עושות מספיק כדי להוזיל מחירים ולכן אנשים הרגישו נוח לרכוש דיסקים פיראטיים או מאוחר יותר לצרוב או להוריד מהאינטרנט.

הצרכנים ניסו להתמרמר ולהאבק, אבל חברות התקליטים התגמשו רק כשמישהו באמת איים עליהם. רשת כמו "פיקאדילי", שייבאה בעצמה דיסקים מחו"ל והצליחה למכור אותם ביותר זול מהמחיר שחברות התקליטים הציעו, גרמה להורדת מחירים כוללת בשוק. כש"פיקאדילי" קרסה בגלל ניהול כושל, המחירים שוב עלו. כך, או אחרת, העובדה שככל שירד העניין בדיסקים בשנים שחלפו מאז שנות התשעים והעובדה שמחירי הדיסקים ירדו משמעותית מאז, כדי להפוך אותם ליותר זמינים, הם הוכחה לכך שהמחירים יכלו להיות יותר זולים כבר בשנות התשעים.

ציון: 6

ערך אספני: 10 ש"ח

Break & Enter

שם האוסף: Break & Enter

חברת תקליטים: BNE/ YoYo Records

שנה: 1996

עורכים: אבי יוסף וגל עופר

מק"ט: YoYo11-2

רשימת שירים:

1 Josh Wink - Higher State of Consciousness

2 The Prodigy - Voodoo People (Checmical Brothers Remix)

3 Underworld - Pearls Girl

4 Dreadzone - Fight the Power '95

5 Planet Soul - Set U Free (Fever Mix)
6 Bell Size Park - MJ12
7 Death in Vegas - Dirt

8 Monkey Mafia - Blow the Whole Joint Up

9 The Stand - Gloria

10 Carl Cox - Sophis ti Cat Player

עטיפה: עינת להט בלום, שידה היתה בכל באותה תקופה, עצבה גם את העטיפה של האוסף הזה ועשתה את אחת העבודות הטובות שלה בתחום. היא צילמה כמה תמונות שמעבירות ניכור, חו"ל ואווירה טריפית. גם הפונטים ועיצוב הטקסט טובים ויושבים במקום. אחלה. ציון עיצוב: 8.5

ביקורת ורקע: הסיפור מאחורי חברת התקליטים BNE הוא די מורכב. היא החלה את דרכה בסוף האייטיז, כחברה שמייצגת בארץ את הרפרטואר של Island הבריטית, מה שהעניק לה זכויות על האלבומים של יו-2, בוב מארלי ושלל אומנים שחורים. בתקופה ההיא הרפרטואר שלה היה די מצומצם, והעובדה שהיא חלקה עם הליקון את אותו המתחם בחולון, הביאה לכך שהליקון לקחה חסות על רוב הקטעים של BNE באוספים של הליקון. באמצע הניינטיז, עם פריחת הסצינה האלקטרונית, BNE החליטה לשדרג את עצמה בתחום והקימה את תת-החברה YoYo, כדי שתתמחה בז'אנר. לימים, YoYo הפכה ללייבל טראנס בין לאומי מצליח בעיקר בזכות ההחתמה של אינפקטד מאשרום, אבל בימים של 1995-6 היא עדיין חיפשה כיוון. האוסף הראשון ש-BNE/YoYo הוציאו היה "The Future Sound of Ambient", שהצליח מאוד. באותן שנתיים הם הוציאו עוד 7 אוספים - חלק המשך ל"Future Sound of Ambient", אוסף האוס די גרוע, אוסף דרים מיוזיק, שני אוספי טראנס ושני אוספי ג'אנגל/ברייק ביט.
הג'אנגל/ברייק ביט, ז'אנר לונדוני למהדרין, פרח אז מאוד בישראל, בעיקר בזכות ליין מסיבות במועדון אלנבי 58, שאורגן על ידי היחצנית הכריזמטית עדי לב. הז'אנר הזה חילחל לתודעה הישראלית באופן כל כך עמוק שעד היום הוא פופולרי כאן (בגלגולו הנוכחי, הלא הוא ה"דאב-סטפ") בצורה לא פרופורציונלית לשאר העולם. בכל מקרה, BNE הבינה את הפוטנציאל והוציאה שני אוספים לז'אנר.
"Break & Enter" היה הראשון מבין שני האוספים הללו. הוא הביא אסופה טובה של קטעי ז'אנר, שנאספו בעיקר מחברות תקליטים אחרות. יש כאן גם שני קטעים של הרכבים מקומיים - Bell Size Park ו-The Stand, מה שהופך את האוסף הזה לנדיר מאוד למחפשי היציאות הישראליות.
בהמשך העשור BNE המשיכה להתרחב. מעבר לתחום הטראנס, החברה הפכה להיות הזכיינית של חברות תקליטים זרות נוספות כמו XL Recordings (הפרודיג'י) ו-Jive (באקסטריט בוייז, בריטני ספירז) ועוד חברות רציניות, מה שהפך את החברה לשחקן רציני בשוק המקומי. בשנים האחרונות החברה נעלמה מהמפה וחיפוש בגוגל העלה חרס בדבר התנהלותה היום, מה שהביא אותי לתובנה ש-BNE לא קיימת יותר. אוספים כמו זה עוזרים לי להתרפק על העבר ולהיזכר במפעל התרבותי הקטן שהחברה הזאת יצרה כאן, ושעדיין איכשהו חי בזכות כל מיני אוספים ששרדו בכל מיני בתים.

עוד מילה קטנה לגבי האוסף הזה - השגתי אותו באדיבות הקורא יואב בריל, אנימטור בוגר בצלאל בימים אלו, והתקליטן של הקיבוץ שלו בניינטיז. "בתקופה שעוד לא היו הורדות או צריבות, יצא לי לעבור ולנגן את רוב האוספים שבבלוג", הוא כתב לי בהודעה פרטית, והוסיף שיש לו עוד כמה שאולי יכולים לעזור לבלוג, כמו זה. אז קודם כל, תודה לך יואב, ושנית, אם יש לכם אוספים נדירים (וגם לא) שאתם שמים לב שחסרים כאן בבלוג, אודה לעזרה במציאתם.

ערך אספני: רציתי להעריך את האוסף הזה בסכום של 10 ש"ח, אבל ביקור באתר של דיסקוגס גילה לי שהאוסף הזה עומד למכירה בסכומים שנעים סביב ה-10 יורו. אז הנה עוד הפתעה.

ציון: 8.5