שם האוסף: Supermix 13
תת כותרת: המסיבה של קיץ 92!
חברת תקליטים: אן.אם.סי/ IMP
שנה: 1992
עורכים: משה מורד ויורם ואזאנא
מק"ט: 20039-2
עטיפה: עבודה חלשה מאוד של אוסנת בוכמן. נראה כמו משהו שנערה עשתה באמצעות גזירות של תמונות ממגזינים. ציון עיצוב: 4
ביקורת ורקע: אחרי ארבע שנים ושלוש-עשרה פרקים, סדרת "סופרמיקס" הסתיימה בקול ענות חלושה. אני מודה, היה משהו קסום ב"סופרמיקס", אבל זה תוצר בעיקר של התקופה שהיתה עשירה בשירים טובים ולא בגלל עבודתם של אנשי חברת אן.אם.סי.
התחושה שלי תמיד היתה שאן.אם.סי מזלזלים בצרכנים. הם מילאו כל אוסף בהמון פילרים, השקיעו אפס בעטיפות, חלק מהשירים חיברו במיקס, חלק לא. חלק מהפרקים פנו לקהל התיקלטנים, חלק לא. למרות כל אלו, איכשהו זה עבד. הקהל הישראלי היה אז עדיין תמים, כנראה. אבל כשהד ארצי השיקו ב-1992 את סדרת ה"היטמן" והליקון את "היטליסט", היה ברור שאין יותר מקום לאוספים שעשויים בצורה חלטוריסטית כמו שעשו את סדרת "סופרמיקס" ואן.אם.סי קברו את הסרייה.
הפרק האחרון של "סופרמיקס" נעשה בצורה כל כך חלטוריסטית, שזה מביך. אן.אם.סי אפילו לא ממש טרחו לעשות את האוסף, הם העניקו את הכבוד לחברה החדשה IMP שתעשה את כל העבודה השחורה ואן.אם.סי בעיקר תרמו קטעים מהרפרטואר שלהם. לא שזה עזר. יש כאן בקושי חמישה להיטים אמיתיים ויותר מדי פילרים מביכים כמו החידוש המטופש ל-"It's a Fine Day" (הבצוע המקורי הופיע ב"היטמן 1"), או קטע הטקנו העלוב והמעליב על פרדי מרקורי "Freddie is Alive". פשוט זול.
למרות העושר שבקטלוג הלועזי של אן.אם.סי, החברה תמיד פישלה בתחום האוספים הזרים. אחרי "סופרמיקס" הם ניסו להשיק את הסדרה "סופר דאנס היטס" שהגיע בקושי לפרקה השלישי. אז הם ניסו ליצור "היטמן" משלהם, עם סדרת "היטבוקס", שמהר מאוד ברחה לכיווני היורודאנס האיזוטרי. זה רק בסוף שנות התשעים שבאן.אם.סי למדו סוף סוף את העבודה עם סדרת "הקולקציה" ואז עם סדרת "Wow!". בינתיים הצרכן הישראלי נאלץ להסתפק במוצרים הבינוניים האלו.
ערך אספני: 10 ש"ח
ציון: 3
תת כותרת: המסיבה של קיץ 92!
חברת תקליטים: אן.אם.סי/ IMP
שנה: 1992
עורכים: משה מורד ויורם ואזאנא
מק"ט: 20039-2
רשימת שירים:
1 K.W.S - Please Don't Go
2 Army of Lovers - Ride the Bullet
3 KLF - What Time is Love (America)
4 Rozalla - Are You Ready to Fly
5 Psycho Avanguard - Freddie is Alive
6 La Camilla - Everytime You Lie
7 Offer Nissim feat. Dana - Saida
8 Army of Lovers - Judgement Day
9 Hammer - Too Legit to Quit
10 Black Machine - How Gee
11 Injector 3 - It's a Fine Day
12 Erasure - Breath of Life
13 Fits of Gloom - Differences
14 DJ Les & Kool Kat - Sugar Sugar
15 Hammer - Addam's Groove
16 Right Said Fred - Deeply Dippy
7 Offer Nissim feat. Dana - Saida
8 Army of Lovers - Judgement Day
9 Hammer - Too Legit to Quit
10 Black Machine - How Gee
11 Injector 3 - It's a Fine Day
12 Erasure - Breath of Life
13 Fits of Gloom - Differences
14 DJ Les & Kool Kat - Sugar Sugar
15 Hammer - Addam's Groove
16 Right Said Fred - Deeply Dippy
עטיפה: עבודה חלשה מאוד של אוסנת בוכמן. נראה כמו משהו שנערה עשתה באמצעות גזירות של תמונות ממגזינים. ציון עיצוב: 4
ביקורת ורקע: אחרי ארבע שנים ושלוש-עשרה פרקים, סדרת "סופרמיקס" הסתיימה בקול ענות חלושה. אני מודה, היה משהו קסום ב"סופרמיקס", אבל זה תוצר בעיקר של התקופה שהיתה עשירה בשירים טובים ולא בגלל עבודתם של אנשי חברת אן.אם.סי.
התחושה שלי תמיד היתה שאן.אם.סי מזלזלים בצרכנים. הם מילאו כל אוסף בהמון פילרים, השקיעו אפס בעטיפות, חלק מהשירים חיברו במיקס, חלק לא. חלק מהפרקים פנו לקהל התיקלטנים, חלק לא. למרות כל אלו, איכשהו זה עבד. הקהל הישראלי היה אז עדיין תמים, כנראה. אבל כשהד ארצי השיקו ב-1992 את סדרת ה"היטמן" והליקון את "היטליסט", היה ברור שאין יותר מקום לאוספים שעשויים בצורה חלטוריסטית כמו שעשו את סדרת "סופרמיקס" ואן.אם.סי קברו את הסרייה.
הפרק האחרון של "סופרמיקס" נעשה בצורה כל כך חלטוריסטית, שזה מביך. אן.אם.סי אפילו לא ממש טרחו לעשות את האוסף, הם העניקו את הכבוד לחברה החדשה IMP שתעשה את כל העבודה השחורה ואן.אם.סי בעיקר תרמו קטעים מהרפרטואר שלהם. לא שזה עזר. יש כאן בקושי חמישה להיטים אמיתיים ויותר מדי פילרים מביכים כמו החידוש המטופש ל-"It's a Fine Day" (הבצוע המקורי הופיע ב"היטמן 1"), או קטע הטקנו העלוב והמעליב על פרדי מרקורי "Freddie is Alive". פשוט זול.
למרות העושר שבקטלוג הלועזי של אן.אם.סי, החברה תמיד פישלה בתחום האוספים הזרים. אחרי "סופרמיקס" הם ניסו להשיק את הסדרה "סופר דאנס היטס" שהגיע בקושי לפרקה השלישי. אז הם ניסו ליצור "היטמן" משלהם, עם סדרת "היטבוקס", שמהר מאוד ברחה לכיווני היורודאנס האיזוטרי. זה רק בסוף שנות התשעים שבאן.אם.סי למדו סוף סוף את העבודה עם סדרת "הקולקציה" ואז עם סדרת "Wow!". בינתיים הצרכן הישראלי נאלץ להסתפק במוצרים הבינוניים האלו.
ערך אספני: 10 ש"ח
ציון: 3