The Very best of Top Pop 94

שם האוסף: The Very best of Top Pop 94

תת כותרת: מסיבת סוף הקיץ - כולל רמיקסים מיוחדים

חברת תקליטים: פונוקול

שנה: ספטמבר, 1994

עורכים: אורן קריסטל ואמיר כהן

הפקה: אורן קריסטל והדס סלישל

מק"ט: 2006-2

רשימת שירים:

1. Ace Of Base - The Sign (3:08)

2. 2 Brothers on the 4th Floor - Never Alone (US Radio Mix) (3:34)

3. Corona - The Rhythm Of The Night (Lee Marrow Remix) (6:29)

4. Ice MC - Think About The Way (Radio Mix) (4:18)

5. 2 Brothers on the 4th Floor - Dreams (Twenty 4 Seven Trance Mix) (feat. Des'Ray and D-Rock) (5:47)

6. Mo-Do - Eins, Zwei, Polize (Radio Mix) (3:12)

7. Paraje - Animalaction (Macho Mix) (4:41)

8. Afrika Bambaataa - Pupunanny (F.M. Mix) (3:28)

9. Cappella - U Got 2 Let The Music (Brescia Edit) (3:38)

10. Anticappella - Move Your Body (Radio Mix) (feat. MC Fixx it) (3:26)

11. General Base - Poison (Paradise Remix) (feat. Claudja Barry) (6:01)

12. 2 Unlimited - Maximum Overdrive (Radio Edit) (3:44)

13. Doop - Doop (Jean Lejeux Et Son Orchestre) (3:24)

14. Tony Di Bart - The Real Thing (New 7" Dance) (3:48)

15. Ace of Base - Don't Turn Around (The Aswad Mix) (4:06)

16. Harajuku - Phantom Of The Opera ('94 Single Version) (4:08)

עטיפה: עיצוב של דני וטניק. עטיפה שבזמן אמת נראתה ממש טוב. הלוגו שכיכב עך סדרת טופ פופ בשנים 93 ו-94, בספירלה, הכל על נייר כסוף מבריק. במרחק הזמן זה נראה סתם, אז זה נראה עדכני ועתידני. ציון עיצוב: 8

ביקורת ורקע: מה ששנה אחת יכולה לעשות. עשרה חודשים קודם לכן, בחברת התקליטים פונוקול התל אביבית עדיין טיפלו ברפרטואר של הגדולים ביותר בעולם המוסיקה. מטאליקה, בון ג'ובי, דייר סטרייטס ודומיהם. כל אלו ועוד רבים יוצגו בעולם על ידי חברת פוליגראם, אבל עם איבוד הזכיון של פונוקול להפצה בישראל של הקטלוג הבין לאומי של חברת פוליגראם, פונוקול מצאה את עצמה עירומה, עם צורך להמציא את עצמה מחדש. הכיוון היה מאוד נחרץ. פונוקול החלה להפוך לזכיינית בישראל של חברות עצמאיות אירופאיות שהתמחו בתחום הדאנס. אנשי החברה, אורן קריסטל ושירה שליט, קרעו את התחת כדי לקדם שיר אחר שיר בתקשורת ובמועדונים בארץ, כשהעבודה הקשה שלה מתועדת באוספים שהחברה הוציאה.

זה לא היה קל. להפוך שירים ממרכז אירופה, ללא גיבוי של חברות ענק, ללהיטים, זה פעולה שמצריכה המון סבלנות ועקשנות. אבל הם הצליחו. לראיה אוסף סיכום השנה הזה שהם הוציאו לסדרת הדגל שלהם. על פניו, באוסף הזה שכולל 16 שירים, רק מחציתו הם קטעים שהיו להיטים בכל העולם. החצי השני, אם כך, הם להיטים שפונוקול הצליחה ליצור לקהל הישראלי.

אחרי המשבר שהחברה חוותה בסוף 1993, שנה אחר כך הדברים נראו הרבה יותר אופטימיים ואכן, לאורך כל הדרך ועשרים שנים קדימה, פונוקול הוכיחה שאפשר לקיים בהצלחה חברת תקליטים בישראל ללא רפרטואר בין לאומי גדול, כבוד גדול על ההצלחה הזאת.

עוד מילה קטנה על האוסף, מדובר בפרק האחרון שיסוקר כאן של סדרת "טופ פופ". מבין כל הפרקים של הסדרה הזאת, הפרק הזה היה חסר לי, שזה קצת מביך, בטח בהתחשב בכך שיש לי קרדיט של תודה בעטיפה הפנימית. אחרי שנים, סוף סוף הצלחתי לשים עליו יד ואני חייב להודות שלמרות שמדובר באוסף עם המון להיטים שלא באמת שרדו את מבחן הזמן, מודבר עדיין באוסף שכיף להאזין לו ושמחזיר אותך לרגע מאוד יפה בהיסטוריה של הפופ. רגע שבו משקל הכובד של עולם המוסיקה עבר מבריטניה וארצות הברית ליבשת אירופה, שיצרה גל להיטי יורודאנס מפעימים.

ציון: 8

ערך אספני: 60 ₪

Top Pop 94 vol. 4

שם האוסף: Top Pop 94 vol. 4

חברת תקליטים: פונוקול

שנה: יולי, 1994

עריכה: אורן קריסטל ואמיר כהן

הפקה: אורן קריסטל והדס שליסל

מק"ט: 2002-2

רשימת שירים:

1 2 Brothers on the 4th Floor - Dreams (Radio Version) (feat. Des'Ray and D-Rock)

2 Mo-Do - Eins, Zwei, Polizei (Gendarmerie Mix)

3 Afrika Bambaataa - Pupunanny (F.M. Mix)

4 Cappella - U and Me (Short Sharp Edit)
5 2 Unlimited - The Real Thing (Edit)
6 Ramirez - Bomba (Las Guerras Single Cut)
7 Paraje - Banana Excess (Meneaito Mix)

8 Sound of Seduction - A Love Like 7 (Radio Version)

9 Alter Ego - Dance (If You Can Not) (Dr. Cerla Version) (feat. Daisy Dee)

10 Blast - Crayzy Man (Radio Version) (feat. V.D.C.)

11 Fits of Gloom - Heaven (Radio Mix)

12 Clubhouse - Light My Fire (R.A.F. Zone Mix) (feat. Carl)
13 Clock - Holding On (Portamento Stylie Mix)
14 Datura - The 7th Hallucination (The 7th Main)
15 Stella Getz - Dr. Love (7'' Version)
16 C.B. Milton - Hold On (Euro Edit)
17 Humanize - Do You Know My Name (Edit)
18 K3M - I'm Freaky (Airplay Edit) (feat. Gale Robinson)
19 Pan Position - Elephant Paw (Airplay Edit)

עטיפה: עיצוב של דני וטניק, שהחליף את צבעי העטיפה הקבועה לצהוב. בזמנו אני זוכר שחשבתי שזה נראה ניאוני ובולט בצורה חיובית. ציון עיצוב: 5

ביקורת ורקע: חודשיים בדיוק אחרי חלק 3 - הגיע חלק 4 של סדרת טופ פופ. חלק 4 היה החלק האחרון שבו קיבלתי קרדיט ברשימת התודות. הסיבה היתה עזיבתי הכפוייה מעריכת התכנית "קופסת הלהיטים" ומהפקת המצעד הלועזי ברשת ג', כל זה לטובת אוננות של שלוש שנים בתפקיד פקידותי מיותר בצבא הישראלי.
לצערי הרב, מעולם לא חזרתי לעסוק ברדיו בצורה מקצועית. נכון, פה ושם עשיתי פרוייקטים, תמיד עם עופר נחשון ותמיד ב-88 אף.אם, אבל כל אלו היו מבחינת עשייה שהיא תחביב ומבחינה אישית אני מרגיש שזה שאף פעם לא חזרתי לעשות רדיו full time זה הפספוס המקצועי הגדול ביותר של חיי. זה לא שלא רציתי, פשוט המציאות הרדיופונית הישראלית שהתגלתה לעינייני כשהשתחררתי שלוש שנים אחר כך היתה משמימה, כפי שכבר סיפרתי רבות בפוסט הקודם על האוסף "Full Bass".
למרות שאני כבר לא אופטימי שאני אחזור לימי הרדיו העליזים שלי, בטח לא במפת התקשורת המקומית הקיימת, השינוי שהרדיו עובר בשנים האחרונות בזכות הרדיו האינטרנטי משאירים בי שבב של אופטימיות, כך שכמאמר השיר, הפתגם והסרט - Never say never...
נחזור לאוסף - טופ פופ 94 חלק 4 היה אוסף לא רע. הוא כלל הרבה יורו איטלקי שהיה אז בשיאו. האוסף הזה כולל שישה להיטי דאנס בין לאומיים גדולים (2 אנלימיטד, קאפלה, בלאסט, קלוק, קלאבהאוס ומו-דו), מלבד זה של 2 אנלימיטד, כל הלהיטים האלו היו בהפקה איטלקית.
חוץ מזה יש כאן כמה להיטים ש"עשינו" בקופסה, ביניהם הקטעים של אפריקה באמבאטה הותיק באפיזודת היורוהאוס שלו, השיר של 2 בראדרז והסינגל של סאונד אוף סדקשן הדנים. בסך הכל אוסף טוב, לזמנו, שממש, אבל ממש לא שרד את מבחן הזמן והלהיט הרגעי היחידי ממנו ששרד הוא זה של מו-דו.

ערך אספני: 15 ש"ח

ציון: 7

Top Pop 93 vol. 3

שם האוסף: Top Pop 93 vol. 3

חברת תקליטים: פונוקול/ London

שנה: יוני, 1993

עורכים: אורן קריסטל, אמיר כהן ואלי בראל

הפקה: אורן קריסטל והדס שליסל

מק"ט: 516265-2

רשימת שירים:

1 2 Unlimited - Tribal Dance (Edit)

2 U 96 - Love Sees No Colour (Radio Edit)

3 Ace of Base - Waiting For Magic (Radio Edit)

4 Army of Lovers - Israelism (Radio Edit)
5 Apache Indian - Chok There
6 C.B Milton - Send Me An Angel (Radio Edit)
7 Unknown - Can U Make Me Say, Yeah? (Bulgarian Mix 7")

8 Il Casino - Listen To The Music (Radio Edit)

9 Utah Saints - Believe In Me (7-Inch Edit)

10 Stereo MC's - Creation (New Vocal Remix)

11 Leila K - Ça Plane Pour Moi (Short)

12 Camouflage - Suspicious Love (Radio Remix)
13 East 17 - Deep (Breath Mix)
14 Positive K - I Got A Man (Original Version)
15 One More Time - Calming Rain
16 Def Dames Dope - Ain't Nothin' To It (7" Radio Version)
17 Marcia Johnson - Got to Be Special
18 Daddy Freddy - Respect One (Drum and Bass Remix) (feat. Heavy D and Frankie Paul)

עטיפה: דני וטניק החליף את הצבעים של החלק הקודם. נראה הרבה פחות טוב. לא כל שילוב עובד. ציון עיצוב: 5

ביקורת ורקע: שלושה חודשים אחרי שפונוקול עשו שרירים לפוליגראם, ענקית המוסיקה הבין לאומית, שהם יצגו בארץ ברשיון והחבר'ה מהחברה התל אביבית התקפלו. אחרי שבחלק הקודם לא היו כמעט קטעים של פוליגראם, לא הופיע לייבל של פוליגראם ולא ניתן לאוסף מספר קטלוגי של פוליגראם, החברה ההולנדית הזכירה לפונוקול שבינתיים יש בין החברות חוזה שמחייב אותם להתנהג לפי כל מני חוקים. כך, הוחזר בחלק 3 שלה הסדרה הלוגו של תת הלייבל של פוליגרם, לונדון רקורדס, לאוסף ניתן מספר קטלוגי של פוליגראם ומספר הקטעים של פוליגראם עלה ל-5 (או ל-8, אם מחשיבים את שלושת הקטעים של Island רקורדס, שבדיוק נקנתה על ידי פוליגראם, אבל בינתיים יוצגה בישראל על ידי BNE, בגלל חוזה שנחתם בין החברות, ההשתלטות של פוליגראם על איילנד).
ללא קשר לכל הפוליטיקות, חלק 3 של טופ פופ 93 היה אוסף לא רע, עם מינון יחסית נמוך של פילרים. מבין 18 השירים באוסף 12 שירים היו להיטים ברמה כזאת או אחרת, שזה אחוז לא רע. כיאה לסדרה באותה תקופה, היא פנתה בעיקר לרחבות, עם המון קטעי יורודאנס ודומיננטיות אירופאית בקרב מוצא האומנים.
חלק 3 לא היה להצלחה גדולה, כנראה בגלל שאין בו אף להיט באמת עצום. עדיין, הוא התקבל בסך הכל יפה וגם מכר כמה אלפים בודדים, שבהתחשב בהשקעה, זה היה סביר.

ערך אספני: 20 ש"ח

ציון: 6

Top Pop 93 vol. 2

שם האוסף: Top Pop 93 vol. 2

חברת תקליטים: פונוקול

שנה: פברואר, 1993

עורכים: אורן קריסטל, אמיר כהן ואלי בראל

הפקה: אורן קריסטל והדס שליסל

מק"ט: 000785-2

רשימת שירים:

1 2 Unlimited - No Limit (Rap Version)

2 Chimo Bayo - Bombas (Club Mix)

3 Ace of Base - Happy Nation (Radio Edit)

4 East 17 - Gold (7" Collar Size)
5 2 the Core - Life Is A Bitch... (And Then You Marry One)
6 Stereo Mc's - Step It Up (Radio Edit)
7 Nymphomania - I Want Your Body (feat. Monique S.)

8 Electroset - How Does It Feel? (Original Mix Edit)

9 Time Code - Can't Stand the Feeling

10 Slipstreem - We Are Raving - The Anthem (Destructo Edit)

11 Def Dames Dope - It's OK, All Right (7" Radio Remix)

12 Dekko -I Will Always Love You
13 One More Time - Highland (Edited Version)
14 Apache Indian - Arranged Marriage
15 Roots Syndicate - Mockin' Bird Hill
16 Vanessa Paradis - Be My Baby
17 Ramirez - ¡Hablando! (Acordeon Mix) (with Pizarro)
18 Bass Bumpres - Move To The Rhythm (Radio Version)

עטיפה: בביקורת על החלק הקודם כבר ציינתי שסדרת טופ פופ החלה להתחדש בכל מני אספקטים, אבל לא בעטיפה. ובכן, החידוש הזה גם הגיע ופונוקול מצאה מעצב חדש - דני וטניק, שהתבקש ליצור משהו מודרני. וטניק הביט מסביב, באוספים שיצאו באותה תקופה בהליקון ובהד ארצי ויצר לוגו בגרפיקת תלת מימד לסדרה. העטיפה אולי נראית היום מיושנת, אבל בזמן אמת היא היתה חדה, מודרנית, אופנתית וקולעת. התגובות לעטיפה היו מצויינות ופונוקול המשיכה להשתמש באותה עטיפה גם לשבעת הפרקים הבאים שלה, כשכל פעם הצבעים שלה השתנו. הטריק של מחזור עטיפה לא היה המצאה של פונוקול, גם הסדרות של היטמן ושל ווליום פעלו ככה. ציון עיצוב: 9

ביקורת ורקע: חלק 2 של טופ פופ 93 הוא הפרק שמבשר את הולדתה מחדש של הסדרה. מה שהחלה כסדרת פופ קליל באייטיז, הפכה סופית לסדרת יורודאנס ברוח הזמן. נכון, בפרק הזה עדיין יש שאריות מתחום הפופ (ונסה פאראדי, וואן מור טיים), אבל בגדול, ביחד עם העטיפה החדשה ברוח הקלאבים של אז, היה ברור לאן נושבת הרוח.
חוץ משינוי הכיוון, פונוקול גם לראשונה בהיסטוריה של הסדרה זנחה את חברת פוליגראם העולמית, שותפתה משכבר הימים, שחברות הבת שלה תמיד ככבו כשותפות לכל פרק של הסדרה (תמיד הופיע עליהן הלוגו של לונדון, מרקורי או פולידור). לראשונה, כאמור, פוליגראם לא היתה שותפה ואפילו המספר הקטלוגי של הפרק הזה הוא מספר של פונוקול בלבד, כשבעבר לכל הוצאה של פונוקול הודבק מספר קטלוגי של פוליגראם. הקשרים בין פונוקול לפוליגראם יסתיימו 10 חודשים אחרי הוצאת הפרק הזה, אבל מבחינה שלו, אפשר להבין שהכתובת היתה על הקיר, כשרק שלושה מהקטעים בטופ פופ הזה נלקחו מהחברה ההולנדית. בעבר, לשם השוואה, יצאו פרקים שכל הקטעים בהם היו קטעים של פוליגראם. זה לא היה מקרי. הקשרים בין החברות כבר עלו על שרטון ובפונוקול חיפשו לעבוד כמה שפחות עם פוליגראם. מי שרוצה לקרוא קצת יותר על הפרידה של החברות, מוזמן לעשות זאת בפוסט על ג'ז אין דה האוס, שכתבתי לאחרונה.
בינתיים, נתמקד באוסף, שנחשב לאחד הגדולים והטובים שיצאו בישראל בניינטיז. את החיסרון של הקטעים של פוליגראם, פונוקול מילאו עם קטעים שהם קיבלו מחברת BNE, שיצגה בארץ את הרפרטואר של Island הבריטית. מ-BNE התקבלו הלהיטים של הסטריאו אם.סיז, סליפסטרים ואפצ'י אינדיאן. חוץ משלושת אלו ומשלושת הקטעים של פוליגראם יש באוסף שלל להיטים אירופאיים מחברות דאנס שונות, רובם טובים מאוד.

הדיג'יי הותיק עומר מלכה כתב בזמנו בפורום שנות ה-80 וה-90 של תפוז פוסט מפורט על כל שירי האוסף ואני חושב שראוי להביא את הביקורת שלו כאן:
1. 2Unlimited - No Limit - עד היום נחשב מבחינתי אחד הקטעים הטובים ביותר שלהם, עם הקליפ בתוך מכונת pinball.
- Chimo Bayo - Bombas .2 הדי ג'יי הספרדי שתמיד ייזכר עם extasi extano, בלהיט השני והיותר מוצלח לדעתי.
3. Ace of Base - Happy Nation - "...הייתי כאן לפני כולם, בינתיים אני אהרוג אתכם, הייתי כאן לפני כולם", חבל שהרבה זוכרים את השיר הזה בגלל השורות הללו, היה ונשאר להיט נפלא!
4. East 17 - Gold - למרות הקליפ הזול, הסינגל השני שהגיע עד המקום הראשון בישראל.
5. 2the Core - Life is a Bitch - מי לא זוכר את הדבר הנפלא הזה? רק משתבח עם הזמן, באמצע השיר הזמר צוחק, הרבה חשבו אז שזה נחשון שצוחק כל הזמן באותו קטע, עד שיום אחד הוא פתח את המיקרופון בזמן הצחוק ועשה סדר.
6. Stereo Mc's - Step it Up - עד היום מושמע בלי סוף בזעזועון הצבאי.
7. Nymphomania - I Want Your Body - איזה ציצים! הגיעו לפסטיבל צמח באותה שנה ועשו שמייח.
8. Time Code - Can't Stand the Feeling - אין לי מה להגיד, אבל אחלה שיר.
9. Slipstreem - We are Raving - חמוד, חמוד, חמוד. על בסיס sailing של רוד סטיוארט.
10. Def Dames Dope - It's OK, All Right - להיט הבכורה שלהן שבמשך שנים שימש כג'ינגל המרכזי של דידי הררי.
11. Dekko - I Will Always Love You - רכבה על ההצלחה של וויטני, ביצוע דאנס לא רע בכלל.
12. One More Time - Highland - אולי השיר היפה באוסף.
13. Apache Indian - Arranged Marriage - הרבה לפני ההיסטריה ההודית שהיתה כאן בסוף שנות ה-90.
14. Root Syndicate - Mockin' Bird Hill - שיר רכבת דבילי לחלוטין שתמיד אוהבים בחתונות.
15. Vanessa Paradis - Be My Baby - כאן ג'ודי-לוץ-אהרונוב-קרפין-סממה.
16. Ramirez & Pizarro - Hablando - קלאסיקה, אז, האקורדיון של רמירז נחשב לקטע כבד מאד, היום, תמיד עושה מצב-רוח טוב. נפגוש אותו בהמשך ה-top pop של אותה שנה
17. Bass Bumpres - Move to the Rhythm - הפחות טוב באוסף, אבל לא פוגע באיכותו של האוסף המצויין הזה.

טופ פופ 93 חלק 2 היה להצלחה יפה גם בחנויות, גם ברחבות וגם בביקורות. הפרק הזה הוליד את טופ פופ מחדש והסדרה המשיכה בהצלחה עד סוף הניינטיז, כשהיא ממתגת את עצמה כל פעם מחדש, כל פעם כקלאסיקה ישראלית אמיתית.

ערך אספני: 25 ש"ח

ציון: 9

Jazz in the House 2

שם האוסף: Jazz in the House 2

חברת תקליטים: פונוקול/ Progressive

שנה: יולי, 1994

עורכים: אורן קריסטל ו-D.J שגיא הבר

הפקה: הדס שליסל, אורן קריסטל ו-D.J שגיא הבר

מק"ט: OUT2003-2 - נראה לי הקטלוג היחידי שאני מכיר של פונוקול עם המילה OUT לפני המספר. אין לי הסבר לכך. המספר עצמו, 2003, הוא מספור סדרתי של האוספים של פונוקול, שהחל ב-1994, אחרי הפסקת העבודה עם פוליגראם, מספור שהחל במספר 2000 ונמשך עד היום. כיום פונוקול נמצאת במספר קטלוגי 2473-2. המקף 2 אומר שהפורמט הוא דיסק. אם אחרי המספר היה מקף 3, אז זה אומר שהפורמט הוא קלטת ואם אתם רואים מקף 1 (רלבנטי רק לתחילת הניינטיז), אז הכוונה היא לתקליט. מספור ה-1, 2 ו-3 לתקליט, קסטה ודיסק הוא קוד שמקובל בכל העולם ובכל החברות הישראליות

רשימת שירים:

1 US3 - Tukka Yoot's Riddim

2 Funkadelia - Push the Tempo

3 Saxual Harassment - Saxual Harassment

4 Snafu - O.T.D.
5 Scatt - Scat and Bebop
6 Willie the Sax - Willie the Sax
7 Saxolution - The White Night

8 Blender - Trouble Jazz

9 Believers, The - Who Dare to Believe in Me?

10 Slo Moshun - Bells of N.Y. (Xen Mantra's Beefy Bell Mix)

11 Masi - Apach

12 Blender - Back the Feeling (Radio Solo)
13 Jestofunk - Say it Again (Club Mix)
14 Black and Brown - Delight

עטיפה: המעצב דני וטניק שדרג במעט את העטיפה החלשה של חלק 1. עדיין לא מדהים. ציון עיצוב: 6

ביקורת ורקע: חצי שנה אחרי החלק שהראשון של "ג'ז בבית" פונוקול חזרו עם החלק השני. אם החלק הראשון היה מלא בקטעים הולנדים בחסות חברת ToCo שהיתה שותפה להוצאתו, החלק הזה כבר כולל המון האוס ניו יורקי ואסיד ג'ז וקצת פחות חצוצרות מבחלק הראשון. זה לא ממש מפתיע, מפני שאת האוסף הזה ערך ביחד עם אורן קריסטל מפונוקול הדיג'יי שגיא הבר ממעדון הלמון, שהיה ידוע בחיבתו לסאונד האמריקאי. לצד הקטעים האמריקאיים יש כאן גם כמה קטעי האוס איטלקי של חברת Irma רקורדס, כמה שרידים הולנדיים של טוקו וגם קטע ישראלי של ההרכב Saxolution (של המפיק רונן ירקוני, שעבד בין השאר עם מיקי גבריאלוב) שעשו האוס שמסמפל את מארש החתונה של מנדלסון.
בסך הכל אוסף סביר לז'אנר, אחד מהאוספים הבודדים שפונוקול הוציאה באותה תקופה שלא הודו לעופר נחשון ולתכנית הרדיו שלו "קופסת הלהיטים" ברשימת הקרדיטים. הסיבה? פונוקול רצו למתג את האוסף הזה כאלקטרוניקה יותר איכותית ולא לכוון אותו לז'אנר המצעדי הפופוליסטי, תחום שבו הם שלטו בכל מקרה. פונוקול רצתה להתרחב לשאר אפיקי השוק האלקטרוני והמועדוני וצורך כך הם פתחו מאוד את מחלקת הטראנס שלהם וגם ניסו לכוון עם כל מני אוספים, כמו זה, לקהל יותר אלטיסטי. לצורך כך בפונוקול שיתפו פעולה באוסף הזה עם מלכיאל גרוסמן ועם נדב רביד (מי שעתיד להמציא את התכנית "הקצה" בגלגלצ), שהריצו אז ביחד את התכנית "בטריה" בתחנת הרדיו צהל 2 (שעתידה להפוך לגלגלצ), כל יום בין 15:00 ל-17:00. התכנית שודרה בחציה השני במקביל ל"קופסת הלהיטים" ששודרה ברשת ג' והיא היתה תכנית שהתמחתה באלקטרוניקה אלטרנטיבית ובהיפ הופ, משהו כמו השוליים של מה ששודר בקופסה. בכל מקרה, גרוסמן מקבל קרדיט בשני החלקים הראשונים של הסדרה, רביד בראשון ובסך הכל הם נהנו לפרגן ב"בטריה" לאוספים האלו, לפחות לקטעים היותר חכמים שבהם.
לגבי התחרות, כביכול, שדובר עליה רבות בין "הקופסה" ל"בטריה", אני יכול להכריז היום שלא היתה שום תחרות בין התכניות וששתיהן פעלו בהרמוניה מופלאה. ראשית, בגלל שזה היה מדהים שלראשונה בהיסטוריה תכניות אלקטרוניות ומועדוניות שודרו במקביל ובפריים טיים בשתי התחנות המרכזיות בישראל. שנית, גם מלכיאל גרוסמן וגם נדב רביד, במקור ירושלמים, גדלו וצמחו באותה סביבה שאנשני הקופסה צמחו. גרוסמן הוא חבר טוב מאוד של רז ניצן ורביד גדל והתחנך מוסיקלית, כמוני, בחנות "בית התקליט" שברחוב ש"ץ. שלישית, בניגוד לתדמית של "בטריה" כאיכותית ו"הקופסה" כפְרֶחִית, למעשה שתי התכניות היו עם הרגליים על הקרקע והתמקדו בעיקר במוסיקת מועדונים, על כל גווניה. הלוואי עלינו היום תכניות כאלו ברדיו ממלכתי.

ערך אספני: 10 ש"ח

ציון: 7

Jazz in the House

שם האוסף: Jazz in the House

חברת תקליטים: פונוקול/ Progressive/ ToCo International

שנה: ינואר, 1994

עורכים: אורן קריסטל ופיטר ואן דן ברמר

הפקה: הדס שליסל, אורן קריסטל ופיטר ואן דן ברמר

מק"ט: 921106-2 (אלבום אחרון של פונוקול עם קטלוג בין לאומי של מספר שהם קיבלו מפוליגראם, כפי שהזיכיון של פונוקול דרש. האוסף יצא אחרי שהזיכיון פג ב-31.12.93, אבל הקטלוג הוא של פוליגראם, כנראה בגלל שהעבודה על האוסף החלה עוד בשנת 1993)

רשימת שירים:

1 Sugar 'N' Spice - Beat My Jam (Radio Mix)

2 Convert - Rockin' to the Rhythm (Game of Sax Version)

3 Tony D - Funk it Up (Sax in Da Funk Mix)

4 Jestofunk - I'm Gonna Love You

5 XL - Take 5
6 2 Bass Hit - Jazz House (Extended Version)

7 Sax Attack - Me, My Sax and I

8 Dynamic Noise - Do You Feel Alright (Loca Remix)

9 Popcorn - Jazz and Go

10 2 Guys - Running for the Money

11 Tony D - Funk it Up (Cocodance Mix)

12 Big Up Jazz - Get Up of Your Seat
13 B.F.I. - Why Not Jazz (Doop Doop Doop) (Station Edit)
14 Big Up Jazz - Cool Jazz, Cool Jazz
15 Popcorn - Soul Cargo
16 Big Up Jazz - East End Bird

עטיפה: המעצב דני וטניק ניסה ליצור משהו שמשלב בין רוח הג'ז לרוח מוסיקת ההאוס. חצי הצליח לו. ציון עיצוב: 6

ביקורת ורקע: לפני שאני אתחיל בסיפור, אני צריך להסביר משהו על שיטת העבודה של חברות התקליטים המקומיות ועל איך איך בדיוק את מקבלות את הזכויות להוציא בישראל חומרים של חברות מחו"ל. בניגוד לרוב מדינות המערב, שם חברות התקליטים הגדולות הקימו סניפים משלהן, בישראל השיטה המקובלת היא שיטת זכיונות. כלומר חברת תקליטים, נגיד הד ארצי בשנות התשעים, החזיקה בזיכיון להפיץ את חברת וורנר-מיוזיק בישראל. זה נעשה לאחר חתימת חוזה בין החברות, מה שלווה בדרך כלל בסכום שהחברה הישראלית שלמה לחברה הזרה תמורת הזכות הבלעדית להשתמש ברפרטואר שלה ואחרי זה בתשלום תמלוגים על כל אלבום שנמכר בארץ. חוזי הזכיונות האלו הם בדרך כלל לעשר שנים וכך נעשה הקשר בין כל החברות המקומיות לאלו הזרות.
נעבור לסיפורנו - ב-1.1.1994, אחרי עשרים שנים שבהן חברת פונוקול הפיצה בישראל את הקטלוג של חברת פוליגראם (לימים יוניברסל), קטלוג עשיר שבפונוקול עשו עליו עבודה נהדרת, החברה התל אביבית אבדה את הזיכיון המקומי לטובת חברת הליקון. המון רכילות סבבה באותם ימים סביב הסיבה שפוליגראם סרבה לחדש את הרשיון עם פונוקול. דובר על אי סדרים כספיים בין החברות, דובר על כך שפונוקול הדפיסה עותקים של של אלבומים של פוליגראם מבלי לשלם להם תמלוגים וגם דובר על הצעה כספית נדיבה בצורה לא פרופורציונאלית של הליקון לפוליגראם, מה ששכנעה את קברניטי החברה מהולנד לעבור לעבוד עם החברה מחולון.
אף פעם לא קיבלתי סימוכין לשמועות האלו, אבל השורה התחתונה שלהן היתה שאחרי שבמשך שנים פונוקול היתה אחת החברות הגדולות בישראל, חברה שהוציאה בישראל אומנים כמו מטאליקה, דייר סטרייטס והרולינג סטונס, היא פתאום מצאה את עצמה דלה, ללא כל רפרטואר בין לאומי הולם.
במקום להבהל, בפונוקול חשבו יצירתית והחליטו לטפח את האגפים האלקטרונים שלהם, הן מבית והן מבחוץ. ברמה הבין לאומית פונוקול שדרגה את הקשר שלה לחברה הולנדית אחרת - ToCo. פונוקול החלה את התקשורת עם ToCo כשנתיים קודם לכן, עם פרוץ סצינת הטקנו למפה העולמית. ל-ToCo היה רפרטואר רחב בתחום ופונוקול נהנתה לעבוד עם, שספקה חומרים רבים לאוספים כמו סדרת טקנומניה המצליחה (אוספים ש-ToCo חתומים עליהם לצד פונוקול). ToCo היתה אז אמנם החברה השניה בגודלה בהולנד, אבל המימדים שלה ביחס לפוליגראם היו זניחים. בכל זאת, פוליגראם ראו ב-ToCo מתחרים והם לא ממש אהבו את שיתוף הפעולה החם של פונוקול עמם ויש שאומרים שזאת גם כן סיבה שהביאה לפירוד. בכל מקרה, אחרי הפירוד, ToCo, החברה ההולנדית הצעירה (היא הוקמה ב-1989), נתנה מענה בין לאומי הולם לצרכייה של פונוקול המתחדשת, כחברה של מוסיקת ריקודים. אמנים כמו 2 אנלימיטד, טקנוטרוניק ו-וויגפילד סיפקו סוג של מענה ברמת כוכבי מיינסטרים, בזמן שהרפרטואר הבלתי נגמר של החברה בתחום הדאנס מילה לפונוקול את האוספים.
בהמשך הדרך פונוקול חברה לעוד המון חברות דאנס עצמאיות מאירופה, אבל בתחילת 1994 אלו היו בעיקר טוקו שהצילו אותם. כך, אוספי טופ פופ ו"Power Dance" היו מלאים בקטעים של החברה והסדרה החדשה "Jazz in the House" היתה ממש שיתוף פעולה מלא עם טוקו. את האוסף, שיצא בינואר 1994 והיה האוסף הראשון שהחברה הוציאה אחר איבוד פוליגראם, ערך והפיק אורן קריסטל מפונוקול ביחד עם פיטר ואן דן ברמר (Peter Van Den Bremer) ממשפחת מייסדי טוקו. ביחד הם הביאו אוסף מלא בקלישאות האוס עמוסות בסיפולי ג'ז, או במלים אחרות קטעים מז'אנר הג'ז-האוס. הז'אנר היה פופולרי מאוד באותם השנים במדינות הבנלוקס, בזמן שבישראל הוא נחשב לסגנון פופולרי בקרב נהגי BMW שחורה עם חלונות פתוחים, שכנראה שיש בארץ כמה כאלו, מפני שהאוסף זכה להתייחסות לא רעה ואף יצאו לו שני המשכים.
בסופו של דבר נראה שסיפור הפרידה של פונוקול עשה לחברה ולציבור הישראלי רק טוב. פונוקול השתדרגה בהצלחה לחברה גדולה שמתמחה בדאנס. זה הוביל את החברה גם ליצירת הפקות מקומיות והיא אולי האחראית המרכזית ביותר בהפיכתה של ישראל למעצמת טראנס בין לאומית, בזכות ההחתמות החכמות של פונוקול בתחום, טיפוח האומנים והקשרים שלהם שעזרו להפיץ את הטראנס הישראלי בעולם.
למרות שבימים של ינואר 1994 העתיד נראה עגום, כיום בשנת 2011, פונוקול עדיין חברה מתפקדת, בניגוד לכמה חברות יותר גדולות, שנפלו על הדרך. מעבר לכך שאמנים מקומיים בסדר הגודל המרשים ביותר מוציאים דרכה אלבומים (האחרונים של אתניקס, משינה, מתי כספי וירדנה ארזי כולם יצאו בפונוקול), גם מחלקת האוספים של החברה מנפיקה תוצרים יפים, בין השאר סדרת "קול השלום", סדרת "מנהרת הזמן" וגם סדרות עדכניות כמו "Line Out".

ערך אספני: 10 ש"ח

ציון: 7

65-75 - העשור שלא יחזור

שם האוסף: 65-75 - העשור שלא יחזור

חברת תקליטים: פונוקול/ Polydor

שנה: 1993

עורכים: הלל אברמוב ואורן קריסטל

מק"ט: 516538-2

רשימת שירים:

1 Steppenwolf - Born to be Wild
2 Cream - White Room
3 Specer Davies Group - Keep On Running
4 Troggs - Wild Thing
5 Arthur Brown - Fire
6 Free - All Right Now
7 Kinks - Lola
8 Three Dog Night - Mama Told Me (Not To Come)

9 Rare Earth - Get Ready

10 Blind Faith - Presence Of The Lord
11 David Bowie - Space Oddity (Original 60's Version)

12 Mamas & Papas - California Dreaming

13 Eric Burdon - San Francisco Nights (with the Animals)
14 Julie Driscoll - This Wheels on Fire (with Brian Auger and the Trinity)
15 Thunderclapp Newman - Something in the Air
16 Marianne Faithfull - As Tears Go By
17 Tim Hardin - (How Can We) Hang On To A Dream
18 Rod Stewart - Maggie May
19 Elton John - Goobye Yellow Brick Road
20 J.J. Cale - Cocaine

עטיפה: דני וטניק עיצב עטיפה ברוח שנות השישים והפסיכדליה. בפנים יש טקסט של עורך האוסף על האלבום והז'אנר וגם טבלה עם כל מיקומי השירים במצעדים הבריטי והאמריקאי. יסודי, מתאים, טוב. ממש טוב. ציון עיצוב: 8

ביקורת ורקע: אוספי עשורים זה לא דבר חדש ואנחנו מכירים לא מעט אוספי סיקסטיז, סבנטיז, אייטיז וכו'. מה שאנחנו לא מרבים לחשוב עליו זה שהקונספט של לסכם עשור הוא בעייתי. הקביעה שעשר שנים רצופות מהוות סוג של ז'אנר היא כמובן מופרכת. ז'נארים ואופנות לא מתחילות בשנה 0 ונגמרים ב-9, זה הרבה יותר מורכב מכך, אבל מה לעשות. אנשים אוהבים להגדיר ככה את החיים שלהם, את הצריכה שלהם. לכן כשהעיתונאי הלל אברמוב הגיע לפונוקול עם ההצעה להוציא אוסף לעשור שהחחל ב-1965 ונגמר ב-1975 הוא יצא גאון. אברמוב מסביר בטקסט שבעטיפה הפנימית שהמוסיקה של הסיקסטיז לא החלה בראשון לינואר 1960, היא החלה כשהביטלס צצו בשלהי 1963. הביטלס בישרו את הסיקסטיז כפי שאנחנו מזהים אותן - שנות המרדנות, ילדי הפרחים, הסמים והסיסמא של "תעשו אהבה ולא מלחמה". אברמוב מזהה את אותו סגנון פופ-פסיכדלי שהחל באמצע הסיקסטיז ככזה שנמשך את אמצע הסבנטיז ומכאן קיטלוג האוסף. כמובן שהוא צודק, לצערנו הוא צדיק בודד במערכה. במהלך השנים עורכי אוספים המשיכו להעדיף להוציא אוספים לפי מגדר של עשור ולא של ז'אנר, מה שהרבה פעמים פגע בתוכן ובאמינות האוסף.
"העשור שלא יחזור" הוא אוסף הסיקסטיז הכי טוב שראיתי בישראל. הוא ערוך מעולה, בחירת השירים מיוחדת מאוד וההשקעה הכוללת יורדת לפרטים הקטנים ביותר, כמו צרוף המקומות שהשירים הגיעו אליהם במצעדים. האוסף גם זכה בסך הכל להצלחה יפה ולראייה פרק ההמשך שיצא שנתיים אחר כך.

ערך אספני: 20 ש"ח

ציון: 9

Technomania 3

שם האוסף: Technomania 3
חברת תקליטים: פונוקול/ ToCo International

שנה: 1992

עורכים: אורן קריסטל ומאיר גולדברג

מק"ט: 920368-2 CD

רשימת שירים:

1 U96 - Das Boot (Techno Version)

2 2 Unlimited - Workoholic

3 DJ Professor - Rock Me Steady

4 Chimo Bayo - Quimica

5 Bangkok - Histerical
6 The Castle - Elvis Has Left the Building
7 Holy Noise - Get Down Everybody (The Remix)
8 Quadrophonia - Find the Time (The Second Wave Mix)
9 Paraga Khan - Injected With a Poison (Radio Edit) (with Jade 4 U)
10 U96 - I Wanna Be a Kennedy (Extended)
11 Digital Orgasm - Startouchers
12 Man Machine - The Best Ever Seen
13 Pleasure Game - Le Dormeur
14 Fix Six - 65 50 50 (Extended Version)
15 Opus Magnum - Rave the Joy

עטיפה: דני וטניק המוכשר ביסס את העיצוב על העיצובים שאיילת אביב עשתה לחלק 1 ו-2 (היא גם מקבלת קרדיט שהעיצוב מבוסס על שלה). וטניק לקח את הדמות המשוכפלת בעטיפות של אביב ועשה מזה משהו מאוד אכנואידי וקודר, שנראה מעולה. ציון עיצוב: 8

ביקורת ורקע: אחרי ההצלחות הגדולות של חלק 1 ו-2 פעם שלישית לא היתה גלידה עבור פונוקול והחלק האחרון של טקנומניה נחל כישלון. חוסר ההצלחה של החלק השלישי נבע מכמה סיבות. קודם כל, פונוקול חלבו יפה את הפרה ולהוציא שלושה פרקים לסדרה באותה שנה (1992) זה אמנם הישג מרשים, אבל ההיצע המוסיקלי הצטמצם מפרק לפרק וחלק שלוש מלא בעיקר בפילרים. סיבה שניה מרכזית היא שכפי שסיפרתי בפוסט על חלק 2, הטקנו כבש בצורה כל כך מרשימה את המיינסטרים, שקטעי הז'אנר זלגו לאוספי הפופ והמיינסטרים. כך, לדוגמה, שני הקטעים הראשונים ב"טקנומניה 3" כיכבו גם באחד הפרקים של "טופ פופ" וקטעי טקנו ורייב לקחו חלק דומיננטי גם בסדרות האוספים של "היטמן", "סופרמיקס" ו"האוסף של יוסף". כבר לא היה צריך אוסף של הז'אנר כדי להנות ממנו, מספיק היה אוסף פופ, שזה מסביר עד כמה הטקנו היה חזק באותה תקופה.

ערך אספני: 10 ש"ח

ציון: 6

תודה לרועי אופיר שהאוסף סוקר באדיבותו.

Eighties Grand Party

שם האוסף: Eighties Grand party

תת כותרת: להיטי שנות השמונים

חברת תקליטים: פונוקול/Mercury

שנה: 1993

עורך: אורן קריסטל

הפקה: הדס שליסל

מק"ט: 516621-2

רשימת שירים:

1 Genesis - Mama

2 Dexy's Midnight Runners - Come on Eileen

3 Soft Cell - Torch

4 Bronski Beat - Smalltown Boy

5 New Order - True Faith
6 Fine Young Cannibals - She Drives Me Crazy

7 Level 42 - Lessons in Love

8 The Communards - Don't Leave Me this Way

9 Yello - Vicious Games

10 ABC - The Look of Love

11 Art of Noise feat. Tom Jones - Kiss

12 James Brown - Living in America

13 Monsoon - Ever So Lonely

14 The Style Council - My Ever Changing Mood

עטיפה: עבודה של דקה וחצי של המעצב דני וטניק. אין כאן שום קשר לאייטיז, בטח לא האיש עם הלשון בחוץ שברקע. ציון עיצוב: 2

ביקורת ורקע: בסוף שנת 1993 פג תוקף הסכם ההפצה של פונוקול עם חברת פוליגראם העולמית, בשערוריה שאספר עליה בפוסט אחר. שניה לפני שזה קרה, פונוקול השתוקקה לגזור קופון מזה שהיא מחזיקה ברפרטואר העשיר של החברה מחו"ל, והיא הוציאה כמה אוספי נוסטלגיה. אוסף האייטיז הוא אוסף של תותחים אחד-אחד. הוא יצא, כמו כל האוספים של פונוקול אז, בשיתוף עם אחת מחברות הבת של פוליגראם (מרקורי, הפעם). גם המספר הקטלוגי של האוסף הוא מספר סידורי בין לאומי של פוליגראם, כמו שהיה נהוג בכל האוספים של פונוקול.
האוסף הזה יצא שלוש שנים אחרי שהאייטיז נגמרו והוא, למעשה, אחד מאוספי הנוסטלגיה האייטיזית הראשונים שיצאו בעולם. הבעיה היא שהנוסטלגיה אז היתה עדיין בחיתוליה, ובליווי הברדק ששרר אז בפונוקול, שלא מצאה זמן רב לקדם את האוסף, הוא כשל. במהלך השנים, יצא לי לתקלט הרבה פעמים עם האוסף הזה. אין כאן שום יציאה נדירה, אבל הוא קצר, ממצה וכייפי.
אנקדוטה קטנה בקשר לאוסף: בעטיפה מצויין שהשיר של הסטייל קאנסיל שסוגר את האוסף הוא The Paris Match, כשלמעשה הוא My Ever Changing Mood, עוד הוכחה לבלגאן ששרר באותם ימים בלייבל הזה.

ערך אספני: 5 ש"ח

ציון: 8