בחזרה לאושר

עטיפת הדיסק

שם האוסף: בחזרה לאושר

תת כותרת: מלוח שידורי רשת ג אל המקול שלך - 20 להיטים גדולים משנות ה-60 - הביצועים המקוריים

חברות תקליטים: איסטרוניקס/ התקליט חיפה/ קול ישראל

שנה: התקליט - 1987, הדיסק - 1988

עורך: גלעד בן-שך

מפיקים: אמנון שילוני, יוסי לבנון, דב זעירא ויהודה בן הרוש

מק"ט: התקליט - EAST 2001/2, הדיסק - EAST CD 2001

רשימת שירים (בדיסק יש 24 שירים, בתקליט הכפול 30. השירים עם סימון * מופיעים רק בתקליט):

צד א'

1. Nicole Croisille - I'll Never Leave You (3:28)

2. Elvis Presley - Good Luck Charm (2:27)

3. Ray Peterson - Tell Laura I Love Her (2:54)

4. Peggy March - I Will Follow Him (2:24)

5. Perry Como - Gringo's Guitar (2:58)*

6. Four Tops, The - Reach Out I'll Be There (3:02)

7. Hugo Montenegro - The Good, The Bad and the Ugly (2:43)

צד ב'

8. Paul Anka - Steel Guitar And A Glass Of Wine (2:11)

9. Neil Sedaka - You Mean Everything To Me (2:36)

10. Skeeter Davis - A Dear John Letter (with Bobby Bare) (1:53)

11. Joe Dolan - Make Me An Island (2:54)

12. John D. Loudermilk - The Language Of Love (1:45)

13. Jim Reeves - Distand Drums (2:46)*

14. Diana Ross - Baby Love (with the Supremes) (2:38)

15. Marcello Minerbi - Zorba's Dance (2:51)

צד ג'

16. Patty Pravo - La Bambola (3:05)*

17. Fausto Leali - A Chi (3:22)

18. Little Tony - Cuore Matto (2:54)

19. Marisa Sannia - Casa Bianca (3:32)

20. Nico Fidenco - Casa D'irene (3:09)

21. Edoardo Vianello - Il Peperone (2:14)

22. Jimmy Fontana - Il Mondo (2:30)*

23. Nini Rosso - Il Silenzio (3:10)

צד ד'

24. Herve Vilard - Capri C'est Fini (3:37)

25. Los Hermanos Rigual - Cuando Caleinta El Sol (2:20)*

26. Pascal Danel - Les Neiges Du Kilimandjaro (3:17)

27, Sylvie Vartan - La Plus Belle Pour Allez Danser (2:25)*

28. Luigi - Une Maman (2:30)

29. Alain Barriere - Elle Etait Si Jolie (3:01)

30. Los Indios Tabajaras - Maria Elena (3:06)

עטיפה: עבודה מרשימה של המעצב סמרל (Samarel). השם סמרל חדש כאן באתר וזה מפני שהוא לא הרבה לעצב עטיפות של אלבומים, זה לא תחום העיצוב המרכזי שלו. הוא מתרכז בעיקר באומנות אירוטית (!). מה שכן, בסוף האייטיז-תחילת הניינטיז סמרל, מתוך חיבור למוזיקאים ולעולם המוזיקה, כן הגיע לעצב מספר קטן של עטיפות. באופן מרשים, אלו כמה מהעטיפות האייקוניות ביותר שיצאו בארץ. האלבום של סיאם זה עבודה שלו, האוסף של אריאל זילבר זה הוא וכך גם

מעבודותיו המפורסמות של סמרל

הראשון של טל גורדון - כולן עטיפות שהן אבני דרך בתרבות הפופולארית הישראלית. כמו שלושת אלו, גם העטיפה שסמרל עשה ל"בחזרה לאושר" נחשבת לאחת האייקוניות. צבעים כתומים-צהובים דהויים נמצאים במרכז היצירה, נותנים נופח נוסטלגי, עתיק. עליהם תמונות של דוגמניות מהסיקסטיז ושל האמנים הבולטים באוסף, כשאלביס פרסלי מופיע בענק. הנוכחות של אלביס הפכה את העטיפה והאוסף הזה לפריט אספנים נדרש בעולם. עד היום האוסף הזה נמכר יפה באיביי, הכל בזכות המלך. בעטיפה הפנימית יש טקסט של דן כנר וגם על התקליטים עצמם, במדבקת האמצע, מככבים כוכבים בקטע מדליק. על התקליט הראשון זה אלביס ובשני זאת סילבי וארטן, שמופיעה גם בגדול בצד האחורי של העטיפה. מדהים. ציון עיצוב: 10

ביקורת ורקע: ב-1986 רשת ג' החלה ביצירת טרילוגיה של אוספים, שליוו תכניות נוסטלגיות של התחנה. האוסף הראשון, זה שסקר את שנות ה-50, נקרא "צפיחית בדבש" והוא יצא בשנת 86 בחברת CBS. האוסף השני, "בחזרה לאושר", סקר את שנות ה-60 והוא יצא בחברות איסטרוניקס והתקליט חיפה בשנת 1987. האוסף השלישי, "שבעים מי יודע", סקר את הסבנטיז, כשהוא יצא ב-1988 בחברות הליקון והד-ארצי. שלושת האוספים זכו להצלחת ענק. הם מכרו עשרות אלפים, הגיעו למעמד של אלבומי פלטינה והם כיבדו את המדפים בבתים כל כך רבים בישראל, שהם נחשבים למעצבי דעה, לאבני דרך בטעם הציבור הישראלי. האוספים האלו הם עדות לכח ולעוצמה של רשת ג' באותם ימים - תחנה מצליחה, שכל מה שהיא נגעה בו הפך לזהב. להתרפק ולהתגעגע.
בעוד האוספים של ה-50 וה-70 יצאו בחברות תקליטים שאנחנו מרבים לפגוש באתר הזה, האוסף של שנות ה-60 יצא בחברות שזהן היצוג הראשון שלהן באתר. האוסף יצא בשיתוף שתי חברות - איסטרוניקס והתקליט חיפה. שתי החברות הן מהוותיקות שפעלו בארץ, תחילת פעילותן עוד מסוף החמישים-תחילת השישים. על חברת התקליט-חיפה אני מבטיח לספר רבות בעתיד, מפני שישנם כמה אוספים שהחברה הוציאה ולא סוקרו, חלקם יצאו אפילו בסוף שנות התשעים.
בניגוד להתקליט-חיפה, איסטרוניקס, החברה השניה שהיתה מעורבת באוסף הזה, חדלה לפעול זמן קצר יחסית אחרי צאתו. לכן אני רוצה להקדיש את מרכז הפוסט הזה לחברה הזאת.
הסיפור של איסטרוניקס הוא סיפור שמאפיין, באיזשהו מקום, את הולדתן של המון חברות תקליטים בעולם במאה העשרים. כמו איסטרוניקס, חברות תקליטים רבות נולדו כאגפים מוזיקליים בתוך מפעלים או תאגידים גדולים, שעסקו בדרך כלל בטכנולוגיה. חברת התקליטים EMI, לדוגמה, נוסדה מתוך חברת האם, שיצרה פטיפונים. בצורה דומה - חברת RCA-Victor נוסדה כאגף בחברת האם שנשאה את אותו שם ושיצרה מכשירים ואביזרים טכנולוגיים. משבבים, דרך מקלטי רדיו ועד טלוויזיות. בדרך הם גם הוציאו מוזיקה.
חברת איסטרוניקס הישראלית גם היתה (למעשה, היא עדיין!) חברת טכנולוגיה ומחשבים. כחברה כזאת, היא חתמה על הסכם יבוא עם חברת RCA-Victor, כדי להביא לישראל את מוצריה - בעיקר הרכיבים האלקטרונים השונים שהחברה יצרה. ואז הגיע אלביס. אלביס הוחתם באמריקה ב-RCA והפך לכוכב הכי גדול בעולם. בישראל נוצר ביקוש לתקליטיו של אלביס וחברות התקליטים המקומיות, בראשן הד-ארצי, פנו לחברת RCA לגבי יבוא של אלבומיו של המלך לארץ. ב-RCA אמרו להם - תודה על ההתעניינות, אבל בישראל יש לנו הסכם בלעדיות עם איסטרוניקס ואנחנו מחוייבים אליו. לאיסטרוניקס לקח זמן להבין את הסיטואציה וכשהם הבינו את הפוטנציאל, הם הפכו גם לחברת תקליטים וההוצאות של

המדבקה על התקליט השני, כולל הלוגואים של איסטרוניקס והתקליט-חיפה

אלביס ראו אור דרכם בארץ לאורך כל הקריירה שלו.
ההתעסקות עם חברת התקליטים לא הצריכה יותר מדי מאמצים מאנשי איסטרוניקס, בגלל מדיניות ההחתמות יוצאת הדופן של RCA. בניגוד לחברות תקליטים אחרות, RCA המעיטו להחתים אמנים, וכשהם כבר כן החתימו, זה היה הבון-טון של עולם המוזיקה. לו ריד, דייויד בואי, המנקיז, האיגלז, פול אנקה, יוריתמיקס. קילרים אחד אחד, שקשה לפספס איתם.
עם השנים, איסטרוניקס הפכה לשחקן מרכזי בשוק המוזיקה הישראלי, בעיקר לאחר ש-RCA חתמה עם חברת Motown הסכם שהיא המפיצה העולמית שלהם. פתאום איסטרוניקס מצאו את עצמם עם עוד קטלוג ענק. ההצלחה עם הוצאת האלבומים מחו"ל, הביאה את איסטרוניקס להחתים גם מעט אמנים ישראלים, ביניהם ששי קשת וטובה גרטנר, אבל האגף הישראלי של החברה אף פעם לא היה משמעותי.
ב-1987, כשהקומפקט דיסק נכנס לראשונה לשוק הישראלי, איסטרוניקס, כחברת טכנולוגיה ומחשבים, איתרה את הטרנד והיא היתה החלוצה בהוצאות דיסקים תוצרת הארץ. כך, האלבום העברי הראשון שיצא על גבי קומפקט דיסק בתוצרת ישראלית, היה אלבום של ירדנה ארזי, שיצא דרך איסטרוניקס בשנת 1988.
בגלל שההחתמות של RCA ושל Motown לא היו מרובות, איסטרוניקס לא הרבתה להוציא אוספים. מה שכן, כשקול ישראל פרסמו מכרז להוצאת אוסף סיקסטיז, החברה הרגישה שעם הרפרטואר שלהם, הם יכולים לעשות את זה, אבל לא לגמרי לבד. לכן נוצרה החבירה לחברת התקליט-חיפה, שיצגה מספר מועט של להיטים שיצאו בחברות אירופאיות קטנות.
למרות של-CBS, שגם ניגשה למכרז, היה קטלוג מרשים יותר של מוזיקה משנות השישים, בקול ישראל בחרו בכל זאת ללכת עם איסטרוניקס והתקליט-חיפה. זה היה בגלל שעם CBS קול ישראל הוציאו כבר כמה אוספים ועם חברות אחרות כלום וזה התחיל להראות לא טוב. אז כדי להיות הוגנים ולתת לכולם הזדמנות, האוסף נעשה עם התקליט-חיפה ואיסטרוניקס. באופן דומה, בגלל זה נבחרו הד-ארצי ביחד עם הליקון להוצאת אוסף הסבנטיז, שנה אחר-כך.
נחזור לשישים - דווקא מגבלות הרפרטואר היחסית צנוע של איסטרוניקס והתקליט-חיפה, יצרו אוסף מרתק. העורך גלעד בן-שך מרשת ג' היה צריך להתאמץ בצורה מיוחדת וזה היה שווה את זה. התקליט הראשון כלל, כצפוי, להיטי ענק אמריקאים של אמנים כמו אלביס, דיאנה רוס, ניל סדקה ואחרים, כמעט כולם החתמות של RCA או Motown. התקליט השני היה השוס והוא כלל בצד א' שלו להיטים מאיטליה ובצד ב' להיטים מצרפת, בשירים שחלקם יצאו ב-RCA וחלקם בחברות קטנות שיוצגו על ידי התקליט-חיפה (פלוס קטע אחד באדיבות חברת פונוקול). התקליט השני היה חשיבה מחוץ לקופסה, שהיה קליעה בול. למרות שבזמן הוצאת האוסף התודעה אמרה שהנוסטלגיה לשנות השישים היא ברובה של מוזיקה אנגלו-סקסית, בזמן אמת, כלומר בסיקסטיז, ההשפעה האירופאית על ישראל היתה חזקה מאוד, ולהיטים מצרפת ואיטליה זכו כאן להצלחות ענק. כך יצא שבגלל מגבלות הרפרטואר, קיבלנו תמונה מהימנה של העדפות הישראלים מזמן אמת והציבור כאן עף על זה והאוסף היה להצלחה אדירה.
האוסף יצא ב-1987 וכאמור ב-1988 איסטרוניקס התחילו להתעסק עם דיסקים והם חשבו שזה יהיה רעיון טוב להוציא את האוסף על גבי הפורמט החדש. בגלל שהחוזה עם קול ישראל נעשה לפני שהדיסקים תפסו מקום משמעותי בשוק, נכתב בו שהתמלוגים שקול ישראל תקבל ממכירתו יהיו על על מכירות קלטות ותקליטים. על דיסקים לא נאמר שם כלום ובאיסטרוניקס ניצלו את הפרצה הזאת ובהוצאת הדיסק הוסרו כל ההקשרים לרשות השידור. כך, בדיסק העלימו את הלוגו של קול ישראל, מחקו את תת הכותרת שנותנת קרדיט לרשת ג' והעלימו את הטקסט של דן כנר מהעטיפה הפנימית. ההקשר

הטקסט של דן כנר, שמופיע בעטיפת האוסף

היחידי שנותר לקול ישראל הוא בקרדיט העורך לבן-שך. כשר, אבל מסריח.
החיים נראו טוב בחברת התקליטים של איסטרוניקס באותה תקופה. האוסף המצליח, הדיסק של ירדנה שהיה הדיסק העברי הראשון תוצרת מקומית, כמו גם החתמות מרגשות של אמנים מקומיים כמו אסתר שמיר, רוחמה רז ואבי טולדנו, נתנו תקווה שאיסטרוניקס הופכת לשחקן מרכזי בשוק המוזיקה המקומי. ההצלחה של "בחזרה לאושר" גם הובילה אותם להוציא אוסף המשך מצליח, שנקרא "50-60" (הפעם בלי קול ישראל). אבל מאחורי הקלעים, רחוק משם, התרחשה עיסקה שחיסלה את הלייבל המקומי. בארצות הברית - חברת האם של RCA, החליטה למכור את מחלקת המוזיקה שלה לתאגיד הגרמני BMG. ל-BMG היה חוזה עם הד-ארצי, מה שאמר שכל הרפרטואר שיוצג על ידי איסטרוניקס, עבר ידיים. איסטרוניקס איבדה את כל הקטלוג הבין לאומי שלה, את מה שהיא התבססה עליו. בעקבות זה, בתחילת 1989, מחלקת המוזיקה של איסטרוניקס מהרה להסגר. חברת האם, כאמור, המשיכה בהצלחה בפעילותה הרגילה - אלקטרוניקה ומחשבים. המוזיקה, בדעיבד, היתה עבורם אפיזודה מפוארת, אך חולפת.

ציון: 10

ערך אספני: התקליט - 40 ש"ח. הדיסק - 80 ש"ח

הגדולים של גימל

שם האוסף: הגדולים של גימל

תת כותרת: Gimmels Greatest - שגעון של להיטים

חברת תקליטים: CBS

שנה: 1985

עורכים: בני דודקביץ' ומשה מורד

מק"ט: CBS26498

רשימת שירים:

צד א':

1. Dead Or Alive - You Spin Me Round (Like A Record) (3:13)
2. King - Love and Pride (3:21)
3. Duran Duran - Wild Boys (4:14)
4. Stephen "Tin Tin" Duffy - Kiss Me (3:56)
5. Kirsty MacColl - A New England (3:50)
6. Ultravox - Love's Great Adventure (3:06)

צד ב':

1. David Bowie - This Is Not America (with Pat Metheny) (3:49)
2. Wham! - Last Christmas (7" Version) (4:24)
3. The Limit - Say Yeah (3:09)
4. Billy Ocean - Loverboy (4:07)
5. Ashford and Simpson - Solid (3:44)
6. Tina Turner - Private Dancer (4:00)

עיצוב ועטיפה: אחת העטיפות היפות אי-פעם. עבודה מושלמת של דניס ג'ונס. פאזל של תמונות כלל האמנים שמרכיבים את האוסף עם שמותיהם בעברית על העטיפה הקדמית. בעטיפה האחורית יש את רשימת השירים בעברית, רשימת השירים באנגלית, טקסט חשוב של גלעד בן-שך מרשת ג' וגם תמונות עטיפות האלבומים שכבר יצאו, של האמנים ששיריהם משתתפים באוסף. פרפקטו. ציון עיצוב: 10

אני, רוכש את Now 100 בלונדון

ביקורת ורקע: בחודש האחרון ציינו בבריטניה את הוצאת הפרק ה-100 של סדרת האוספים האלמותית NOW (או בשמה המלא Now That's What I Call Music). הסדרה החלה את דרכה ב-1983 ומאז יוצאת שלוש פעמים בשנה ואפילו בעידן הסטרימינג ממשיכה למכור במספרים מרשימים גם מהעותקים הפיזיים שלה. סדרת Now היא כל-כך אייקונית בבריטניה, שלבריטים נוסף איזשהו סוג של ז'רגון כזה, שאלה מובנת ששואלת "מה היה ה-Now הראשון שלך?". דרך התשובה אפשר ללמוד המון על בן-אדם, בעיקר על גילו ועל התקופה שהוא גדל בה. מחקר שנעשה גם גילה שכמעט תמיד ה-Now הראשון שהיה לבן-אדם, יהיה גם ה-Now האהוב עליו. זה נתון מדהים, שמוכיח עד כמה אוסף וראשוניות יכולים להיות משפיעים על טעמו של מישהו או מישהי.

כמובן שמאז 1999 גם בישראל סדרת Now יוצאת בישראל ואני משער שלרבים מילידי סוף שנות השמונים והלאה בארץ, Now היא הסדרה האולטימטיבית. מה ש"מקסימום" היתה למי שגדל באייטיז ו"היטמן" למי שגדל בניינטיז. 

מכיוון שבשנות השמונים לא היה לנו בארץ Now (מלבד נסיון קצר של CBS להוציא שלושה פרקים של הסדרה הבריטית בגרסה מצומצמת ישראלית ב-87-88), השאלה מה היה ה-Now הראשון שלך לא ממש היתה רלוונטית כלפי. נכון, החל מ-Now 17, שיצא ב-1990, אני רוכש כל פרק שלה שיוצא, אבל זה ממש לא היה האוסף הראשון שלי. ואת הראשון, כאמור, לא שוכחים ואם שואלים אותי מה ה"Now" הראשון שלי, אני עונה ש"הגדולים של גימל".

את "הגדולים של גימל" קיבלתי במתנה ליומולדת 9, ממש כשהוא יצא, במאי 1985. אני לא זוכר מי הביא לי את האוסף, אבל זה בטוח אמא ואבא או אחת הסבתות. זאת היתה בחירה קלה למתנה. באותה תקופה הייתי שרוף על רשת ג', בעיקר על "המצעד הלועזי השבועי" שערך בני דודקביץ' והגיש יגאל רביד. את האוסף "הגדולים של גימל" ערך דודקביץ', ביחד עם משה מורד מ-CBS, בהשראת הלהיטים הגדולים של המצעד באותה תקופה. בעטיפה האחורית של האוסף כתב עליו טקסט העורך המיתולוגי ומנהלה של רשת ג' באותם הימים, יגאל בן-שך, את הדברים הבאים:

"בתשע שנות קיומה של רשת ג' קנה לעצמו מצעד הפזמונים הלועזיים מעמד מרכזי בלוח השידורים שלנו, והוא משמש חממה ללהיטי-ענק רבים. מטבע הדברים זכו רק להיטים מעטים להכלל באלבום הראשון והבחירה היתה קשה, אבל חזקה על בני דודקביץ, העורך הותיק והמסור של המצעד, שבחר בשבילכם את השירים הטובים והיפים של הזמן הזה והם יאים לשם "הגדולים של ג'".

אין זה תקליט ראשון היוצא בשיתוף רשת ג' אבל מעתה אנו מקווים לבסס מסורת, והתקליטים מכל תחומי המוסיקה שבה עוסקת הרשת, יראו אור ברציפות ולעיתים מזומנות, בשיתוף חברת סי בי אס.

האזנה נעימה."

גלעד בן-שך

ירושלים, אייר תשמ"ה מאי 1985

12 קטעים ממלאים את האוסף ומלבד אחד, "Say Yeah" של The Limit, כולם היו להיטים מפוצצים. הרוח היא רוח הגל החדש הבריטי, אם כי בסוף האוסף יש גם שתי נציגויות אמריקאיות מרגשות. בגב האוסף - שמות השירים מופיעים גם באנגלית וכמו שהתרגלנו ברשת ג' - גם בעברית. התרגומים האלו אולי נראים לנו היום מיושנים, לעיתים מגוכחים, אבל הם היו נכונים לאותה התקופה, כשהאנגלית עדיין לא היתה שפה כל-כך דומיננטית בישראל. אפשר לזלזל בתרגומים האלו, אבל אם תעצרו רגע, תפנימו שגם היום משתמשים בהם, בסדרות או בסרטים, מבלי שזה יזכה להתנשאות שמפגינים כלפי התרגומים של האייטיז. אחרי הכל, מי לא אומר שהוא ראה את "משחקי הכס", "שובר שורות", "סיפורה של שפחה" או "צעצוע של סיפור"? מדוע התרגומים האלו יותר לגיטימיים מלקרוא ללהקה "בתולת הברזל", או לשיר "כמו בתולה"?

בכל מקרה, אלו תרגומי שמות האמנים והשירים באוסף "הגדולים של גימל":

צד א'

העטיפה האחורית של האוסף

1. חי או מת - את מסובבת אותי (כמו תקליט)

2. שלישיית קינג - אהבה וגאווה

3. דוראן דוראן - נערי הפרא

4. סטיבן "טין טין" דאפי - נשקי אותי

5. קירסטי מקול - אנגליה חדשה

6. אולטרווקס - ההרפתקאה הגדולה של האהבה

צד ב'

1. דיוויד בואי/להקתו של פט מתני - אין זו אמריקה

2. וואם - חג מולד האחרון

3. קצה הגבול - אמרי כן

4. בילי אושן - מאהב

5. אשפורד וסיפסון - מוצק

6. טינה טרנר - רקדנית פרטית

"הגדולים של גימל" היה להצלחת ענק. אוסף עם כל כך הרבה להיטי ענק היה הקניה ההגיונית לכל מי שאהב להיטים באותה תקופה והיו המון כאלו. בעקבות ההצלחה, מורד דדודקביץ' ערכו עוד אוסף עבור CBS, אבל זה, משום מה לא ממש הצליח. מה שכן, כמו שכתב בן-שך, שיתופי הפעולה של ג' עם CBS המשיכו והתחנה והחברה הוציאו עוד כמה אוספים חשובים עד סוף שנות השמונים, אז CBS נקנתה על ידי אן.אם.סי.

נחזור קצת לאוסף ולתקופה המדהימה ההיא, 1985. רשת ג' היתה אז בשיאה. תכניות של מגישים כמו יקיר אביב ושוש עטרי היו להצלחות כל כך גדולות בקרב צעירים, שהם למעשה הכתיבו את סדר היום התרבותי של כל מי שגדל בתקופה ההיא.

הטופס המקורי שהוכן ברשת ג' עם דירוג המצעד השנתי

למרבה הצער, לא נותרו כמעט הקלטות משנות השיא של גימל, התקופה שבה היו לתחנה משדרים רבים עם רייטינג מטורף של למעלה מ-50 אחוזי האזנה. זה היה מהקמתה ב-1976 ועד לקראת סוף האייטיז. ההקלטות היחידות ששרדו הן של מאזינים, שהקליטו בזמן אמת ובמקרה הקלטות שעליהן הם הקליטו, שרדו את הזמן שעבר. כזאת היא לדוגמה הקלטת שמשה בן-חיים שמר, של הקלטת "המצעד הלועזי השנתי לשנת 1985 (מצעד 85')". הקלטת נשמרה במצב סביר ורימאסטרינג ודיגיטציה שערכו לה קובי מנורה ואופיר פלג, החזירו את התכנית המיתולוגית הזאת לחיים. זאת תכנית מרגשת, שמגיש במקצועניות ובחניניות יגאל רביד, הכל עם עריכה וטקסטים מצויינים של דודקביץ', כמו גם סטטיסטיקות מרתקות שהכינה עפרה הלפמן המדהימה והקריאה השדרנית הנשכחת יונה אבן-דר.
בתמונה המצ"ב (לחצו עליה כדי להגדיל), נמצא צילום של טופס המצעד המקורי, זה שהכין דודקביץ', שממנו קראו רביד ואבן-דר את הדירוג בשידור חי, לפני 33 שנים. הטופס כולל, כמובן, את שמות כל האמנים והשירים - מתורגמים.
למרות האכזבות מהדרותם של הלהיטים הענקיים "Love and Pride", "Take on Me" ו"Don't You Forget About Me", זה עדיין מצעד מרגש ומאפיין את טעם הקהל הישראלי באותו זמן. שילוב מעולה של יורופופ, ניו ווייב בריטי, רוק אמריקאי, דיסקו וסול.

אני מנצל את ההזדמנות הזאת, של הפוסט הזה, גם להזכר ולשתף הקלטה של המצעד הזה. לפני שאני אאחל האזנה נעימה, אני מבקש שוב: מי שיש לו הקלטות של רשת ג' הלועזית, משנות השבעים ועד שנות התשעים, בבקשה צרו עמי קשר וביחד נחזיר לחיים את ההקלטות האלו. עכשיו - האזנה נעימה.



ערך אספני: 50 ש"ח

ציון: 10

סדרת אדום עתיק - הכוכבים הגדולים

שם האוסף: סדרת אדום עתיק - הכוכבים הגדולים

תת כותרת: שנות ה-50 בארה"ב = Greatest Stars of the 50's - USA

חברת תקליטים: אן.אם.סי

שנה: 1996

עורך: גלעד בן-ש"ך

מפיקים: משה מורד ואליסון מאייר

מק"ט:20189-2

רשימת שירים:

CD1:

1. Dean Martin - Sway (2:43)
2. Dean Martin - Memories are Made of This (2:12)
3. Dean Martin - The Man Who Plays the Mandolino (2:52)
4. Dean Martin - Return to Me (2:42)
5. Dean Martin - On An Evening in Roma (2:24)
6. Peggy Lee - Golden Earrings (3:00)
7. Peggy Lee - Manana (2:58)
8. Peggy Lee - Similau (2:22)
9. Peggy Lee - Riders in the Sky (2:42)
10. Peggy Lee - Fever (3:20)
11. Frankie Lane - Jezabel (3:12)
12. Frankie Lane - Jealousy (3:16)
13. Frankie Lane - I Believe (2:12)
14. Frankie Lane - Granada (2:56)
15. Frankie Lane - Gunfight at the O.K. Corral (2:09)
16. Rosemary Clooney - Come on-a My House (2:00)
17. Rosemary Clooney - Hey There (3:00)
18. Rosemary Clooney - The Ole House (2:23)
19. Rosemary Clooney - Mambo Italiano (2:32)
20. Rosemary Clooney - Where Will the Baby's Dimple Be (2:24)
21. Kingston Trio, The - Tom Dooley (3:02)
22. Kingston Trio, The - Coplas (2:36)
23. Kingston Trio, The - Bimini (2:54)
24. Kingston Trio, The - El Matador (2:26)
25. Kingston Trio, The - O Willow Waly (2:46)

CD2:

1. Nat King Cole - Too Young (3:26)
2. Nat King Cole - Answer Me My Love (2:55)
3. Nat King Cole - When Rock'n'Roll Came to Trinidad (2:20)
4. Nat King Cole - Ramblin' Rose (2:48)
5. Nat King Cole - Those Lazy Hazy Crazy Days of Summer (2:24)
6. Doris Day - Secret Love (3:42)
7. Doris Day - If I Give My Heart to You (2:51)
8. Doris Day - Whatever Will Be Will Be (2:05)
9. Doris Day - Teachers's Pet (2:36)
10. Doris Day - Pillow Talk (2:12)
11. Tennessee Ernie Ford - Mule Train (3:03)
12. Tennessee Ernie Ford - The Cry of the Wild Goose (3:12)
13. Tennessee Ernie Ford - Shotgun Boogie (2:35)
14. Tennessee Ernie Ford - Sixteen Tons (2:36)
15. Tennessee Ernie Ford - In the Middle of an Island (2:21)
16. Les Paul - Tennessee Waltz (with Mary Ford) (3:09)
17. Les Paul - Mockin' Bird hill (with Mary Ford) (2:17)
18. Les Paul - Vaya Con Dios (with Mary Ford) (2:49)
19. Les Paul - Johnny is the Boy for Me (with Mary Ford) (2:01)
20. Les Paul - Lady of Spain (1:52)
21. Guy Mitchell - My Heart Cries for You (2:47)
22. Guy Mitchell - My Truly Truly Fair (2:50)
23. Guy Mitchell - Pittsburgh, Pennsylvania (2:57)
24. Guy Mitchell - Singing the Blues (2:27)
25. Guy Mitchell - Heartaches by the Number (2:39)

עיצוב ועטיפה: עבודה של נורית וינד-קידרון. לסדרה יצאו ארבעה פרקים, העטיפות של כולן זהות בקונספט שלהן כשהן מציגות תמונות גזורות של האמנים שבאוסף, על רק אלמנט גיאוגרפי שמיחד אותו (יצאו אוסף אמריקאי, בריטי, צרפתי ואיטלקי/ספרדי). בגלל שכותרת האוסף כל כך ארוכה, היא לא ניראית טוב. בחוברת הפנימית יש מידע מעמיק על כל אמן ואמן שבאוסף, שזה מדהים. ציון עיצוב: 7

ביקורת ורקע: לפני שש (!) שנים סיקרתי כאן באתר פרק מסדרת "אדום עתיק" שעסק בלהקות הקצב האנגליות. טענתי, בטעות, שלסדרה היו איזה עשרה פרקים, כשלמעשה היו לה רק ארבעה. 

עכשיו הגיע אלי פרק נוסף מהסדרה המשובחת הזאת שערך איש רשת ג' גלעד בן-ש"ך, פרק שעוסק בכוכבי הפופ האמריקאיים של שנות ה-50. כמו בכל הפרקים של הסדרה, האוסף הוא דיסק כפול, כשכל דיסק מכיל חמישה אמנים, עם חמישה להיטים גדולים שלהם ברצף. 

האוסף שמוקדש לכוכבי הפופ האמריקאים ערוך טוב ונשמע טוב. כמו שאר הפרקים, הדיסק הכפול נמכר במחיר של דיסק בודד. זה לא ממש עזר לפרקי הסדרה המוקפדת הזאת, שלא היתה להצלחה גדולה והיום הדיסקים שלה נחשבים לדי נדירים.

כאמור, עוד שני פרקים יצאו לסדרה הזאת - אחד עוסק באמנים צרפתיים ואחד באיטלקים וספרדים. אני מקווה להגיע לאוספים האלו בקרוב.

ציון: 8

ערך אספני: 60 ש"ח

צפיחית בדבש

שם האוסף: צפיחית בדבש

תת כותרת: מלוח שידורי רשת ג אל המקול שלך - 26 להיטים גדולים משנות ה-50

חברת תקליטים: CBS/ אן.אם.סי/ קול ישראל

שנה: 1990. הוצאה מקורית בשנת 1986

מק"ט: 466738-2 (תקליטור), 57015 (תקליט)

עריכה: גלעד בן-ש"ך

הפקת תקליט: אמנון שילוני

הפקת תקליטור: משה מורד וליאור סולימן

תודה מיוחדת: רונלד קול

רשימת שירים (תקליטור*):

1. Eileen Rodgers - Treasure Of Your Love (2:51)
2. Les Paul - Johnny (Is The Boy For Me) (with Mary Ford) (1:59)
3. Bourvil - Salade De Fruits (3:18)
4. Diana Decker - Poppa Piccolino (2:59)
5. Dean Martin - The Man Who Plays The Mandolino (2:48)
6. Eydie Gorme - La Ultima Noche (with Los Panchos) (2:55)
7. Ruby Murray - Goodbye Jimmy, Goodbye (with Norrie Paramor And His Orchestra) (2:50)
8. Tex Ritter - High Noon (2:50)
9. Kay Starr - Changing Partners (2:55)
10. Eddie Calvert - Julia (2:29)
11. Rosemary Clooney - Where Will The Dimple Be? (2:25)
12. Johnny Mathis - Wild Is The Wind (2:28)
13. Eve Boswell - She Said (2:47)
14. Renato Carosone - Caravan Petrol (3:21)
15. Doris Day - Sugarbush (with Frankie Laine) (2:01)
16. Danielle Darrieux - Laura (2:19)
17. Four Lads, The - Istanbul (Not Constantinople) (2:23)
18. Flo Sandon's - El Negro Zumbon (3:17)
19. Gisele MacKenzie - Seven Lonely Days (2:11)
20. Virginie Morgan - "La Sorciere" (2:46)
21. Aurelio Fierro - Luna Rossa (3:27)
22. Tennessee Ernie Ford - Sixteen Tons (2:35)
23. Peggy Lee - Fever (3:20)
24. Johnny Ray - Just Walking In The Rain (2:39)
25. Guy Mitchell - Singing The Blues (2:27)
26. Domenico Modugno - Piove (Ciao Ciao Bambina) (3:04)

* בתקליט - עשרת השירים הראשונים ממלאים את צד א' לפי אותו סדר והקטעים 11-20 ממלאים את צד' ב', שוב לפי אותו הסדר.

עטיפה: עיצוב של אתי כהן. העטיפה על התקליט היא אחת האייקוניות של התקופה. דמויות קולנעיות גזורות על רקע בצבע קרמי. ליד כל שיר רשומה השנה בה הוא נעשה ובגרסת התקליט - בגבו - יש טקסט מרגש של השדרן דן כנר. בגרסת התקליטור, למרבה הצער, ויתרו על הטקסט הזה. אמנם היום העטיפה הזאת אולי נראית קצת דלה, או פרימיטיבית, אבל בזמן אמת היא לגמרי עשתה את העבודה. ציון עיצוב: 8

רקע וביקורת: אוסף שיצא בשנת 1986 על גבי תקליטים וקלטות והיה להצלחה אדירה, אלבום פלטינה. האוסף נעשה על ידי אנשי רשת ג' והוא מבוסס על תכנית הנוסטלגיה "צפיחית בדבש", שהתמקדה במוסיקת שנות החמישים. ההצלחה האדירה של האוסף הביאה את חברת CBS, שבימים ההם שינתה את שמה לאן.אם.סי, להוציא את האוסף מחדש על דיסק ב-1990, כשהעניין בתקליטורים החל לעלות. בגרסת ה-CD נוספו שישה שירים שלא היו בגרסת התקליט/קלטת.
גרסת התקליטור לא זכתה להצלחה האדירה לה זכו התקליט והקלטת, חמש שנים קודם לכן, אבל היא כן היתה מוצר קטלוגי ראוי שישב על המדפים במשך כמה שנים.
מבחינה מוסיקלית ורעיונית אני יכול להכביר במלים על האוסף הזה, אבל הטקסט שדן כנר, מגיש "צפיחית בדבש" ברשת ג', כתב בגב התקליט, ממחיש את חשיבותו יותר מכל. כשקוראים את הטקסט שומעים את קולו של כנר ואת סגנון ההגשה היחודי שלו, שמצליח לעבור למילים כתובות בצורה מפעימה. הנה הוא לפניכם:

"צפיחית בדבש". אל השם הזה הגענו בחיפושים אחרי כותרת מתאימה לתכנית שרובה ככולה שירי שמאלץ מן העבר. "שמאלץ" - תמיד הדגשנו זאת - אינה מילת גנאי, להפך, לאוהבי השירים הישנים "שמאלץ" היא מילת קסם המבטיחה הנאה רבה.
את התכנית "צפיחית בדבש" התחלנו לשדר, לעיתים מזדמנות, ברשת ב', בראשית שנות ה-70. אחר-כך מצאה התכניה אכסניה קבועה ברשת ג'.
בשנות השידור הרבות רכשנו - עם כל הצניעות והנוה - אלפי מאזינים קבועים וקנאים, ויעידו המכתבים, שיחות הטלפון ו... סקרי ההאזנה.
כשעלה הרעיון להוציא תקליט בשם "צפיחית בדבש" לא היה ספק שנפנה אל הרפרטואר של שנות ה-50; השידוך בין השם לתוכן אינו דורש הסבר.
הפופ של שנות ה-50 הצטיין בשפע טעמים וכיוונים מוסיקליים; היו מאות להיטים, היו עשרות זמרות וזמרים גדולים וחשובים. עלינו הוטל לברור ולבחור כי התקליט שלנו יכול להכיל "רק" 20 פזמונים.
מלאכת הבחירה לא היהת קלה, ומן השירים שהגיעו עד סף התקליט הזה, אפשר היה למלא עוד כמה וכמה אלבומים משובחים. מי ידוע? אולי עוד ננצל את אוצרות שנות ה-50, ואולי גם אל שנות ה-40 נחזור? מכל מקום, לחובבי הזמר הישן והטוב, אנו מקוים להגיש בעתיד פזמונים אהובים גם משנות ה-60 ושנות ה-70, בתקליטים נוספים שייצאו ביוזמת רשת ג'.
עורכי מוסיקה רבים בקול-ישראל שקדו על תכניות "צפיחית בדבש", אך את עיקר המלאכה עשו דליה הלר, עודד גילור, שמעון פרנס וגלעד בן-שך.
לי עצמי היתה הזכות להגיש את ה"ותיקים-גםמתקתקים" מן השידור הראשון, וכמעט מיותר לומר שאני נהנה לשומעם ולהשמיעם כאז כן עתה.
ובחזרה אל התקליט שבידך. 20 הקטעים שבו משתרעים על פני כל שנות העשור החמישי של המאה שלנו; השירים מוכרים ואהובים, במיגוון של מיקצבים ושפות, ונעימה מפורסמת לקינוח של צד של התקליט. המוסיקה הזו תדבר בודאי אל לבו של קהל מאזינים רחב ורב-גוני; אצל רבים היא תעיר ותעורר את זכרונות העבר; לאחרים זה היה אמצעי לתור ברחבי היסטוריה מוקלטת.
יתרונו של האלבום הוא בכך שבמקום לרכוש תקליט אריך-נגן של זמר פופולארי למען להיט אחד או שניים, הנה "עיסקת חבילה" ובה אוסף מלהיט של זמרים ולהיטים.
האזנה נעימה.

דן כנר
ירושלים, אביב תשמ"ו
מאי 1986

ציון: 10

ערך אספני: תקליט - 10 ש"ח. דיסק - 100 ש"ח

יוסי סיאס - אהבה יומיומית

שם האוסף: יוסי סיאס - אהבה יומיומית

חברת תקליטים: הליקון/ פונוקול/ קול ישראל/ רשת ג'

שנה: 1989

עורכים: מנחם גרנית וגלעד בן-ש"ך

מק"ט: PHL 7007-2

רשימת שירים:

1. Bryan Ferry - Jealous Guy (4:54)

2. Sting - Fragile (3:53)

3. Dire Straits - Romeo and Juliet (Edit) (4:32)

4. יוסי סיאס - מכתב: קשר השתיקה (5:55)

5. Elton John - Sorry Seems To Be The Hardest Word (3:50)

6. Snowy White - Bird Of Paradise (Extended Version) (4:53)

7. Eric Clapton - Wonderful Tonight (3:39)

8. Ornella Vanoni - La Canzone Di Leonardo (3:34)

9. Jacques Brel - Ne Me Quitte Pas (1972 Version) (4:11)

10. Mercedes Sosa - Alfonsina Y El Mar (4:38)

11. Georges Moustaki - L'Homme Au Coeur Blesse (3:52)

12. Nina Simone - I Put A Spell On You (2:35)

13. Moody Blues, The - Nights In White Satin (4:27)

14. 10cc - I'm Not In Love (7" Version) (3:49)

15. Chris de Burgh - I'm Counting On You (4:25)

16. Joe Cocker - You Are So Beautiful (2:42)

17. Tim Hardin - How Can We Hang On To A Dream? (2:02)

18. Rare Bird - Sympathy (2:54)

19. Deuter - From Here To Here -  (נעימת אות התכנית "אהבה יומיומית") (3:37)

קטעים נוספים שמופיעים בגרסת התקליט:

1. Sam Brown - Stop

2. Double - The Captain of Your Heart

3. Suzanne Vega - Tom's Diner

4. Tom Jones - Green Green Grass of Home

5. Carmela - De Terciopelo Negro

6. יוסי סיאס - מכתב: הלם לידה

המדבקה על התקליט, עם התמונה של סיאס

עטיפה: עיצוב של אפרת נאמן. עבודה מיוחדת של גזירים, משהו פשוט, אבל יפה. האלבום הזה יצא בשיא גל ההערצה ליוסי סיאס ועל מדבקת התקליט עצמו מופיע תמונה שלו והתקליט גם כלל פוסטר (!) שלו. הדיסק לא כלל את כל אלו ומהבחינה הזאת הוא יותר דל מהתקליט. ציון עיצוב: 8

ביקורת ורקע: יוסי סיאס הוא אחד מהשדרנים היותר מעוררי מחלוקת שפעלו ברשת ג' בסוף שנות השמונים-תחילת התשעים. סיאס הגיע לקול ישראל באמצע שנות העשרים שלו, לאחר שסיים קורס שדרנים. הוא שובץ לשדר תכניות שונות בכלל הרשתות של הרשת והיה נראה שהוא עוד אחד ממניין השדרנים הרחב של הרדיו הממלכתי הישראלי. ב-1988, לאחר שסיאס שידר בעיקר בשעות לילה מאוחרות ומילא חורים כששדרנים ותיקים יותר לא הגיעו, הוא קיבל משבצת שידור יומית, מדי יום ב-11 בבוקר ברשת ג', שנקראה "אהבה יומיומית" ושהוקדשה לשירי אהבה. עד כמה שזכור לי, את התכנית ערך יוסי כסיף, אבל בגלל שהקרדיט לעורכי האוסף הזה הוא לשני עורכים אחרים ברשת ג' - מנחם גרנית וגלעד בן-ש"ך, אני תוהה אולי אני טועה.

נחזור לסיפורנו - סיאס הגיש מדי יום שעה של שירי אהבה שמאלציים והתכנית לא עוררה יותר מדי תשומת לב. אז סיאס לקח יוזמה והחל להקריא בשידור חי, בין השירים מכתבים עם סיפורים אישיים שמאזינים כתבו לו, על אהבה, משפחה, יחסים וכדו'. האם המכתבים האלו היו אמיתיים או שמא אלו היו סיפורי מעשיות קורעי לב שסיאס המציא? זה לא שינה. המאזינים היו מרותקים. קברניטי רשת ג' הרימו בהתחלה גבה על אופן השידור החדש הזה, אבל אחרי שהתכנית הפכה תוך כמה חודשים להיסטריה, הם שמחו ונתנו לסיאס יד חופשית לעבוד. התכנית עברה טרנספורמציה ובמקום מכתבים אנשים היו מתקשרים לאולפן ומספרים לסיאס על צרותיהם והמוסיקה הלכה ופחתה בתכנית, לטובת הוידויים האישיים. סיאס היה בשנים האחרונות של שנות ה-80 הכוכב הכי גדול של רשת ג' וההצלחה הזאת התבטאה, בין השאר, באלבום האוסף הזה שליווה את התכנית. האוסף כולל בגרסת הדיסק את סיאס קורא את אחד המכתבים קורעי הלב שנכתבו לו - וידוי של אב שבנו הגיי חלה באיידס והוא גוסס. בגרסת התקליט, שהיה כפול (!) יש אפילו עוד מכתב כזה וגם חמישה קטעים שלא הופיעו בדיסק. התקליט, כפי שכבר ציינתי, גם כלל פוסטר של סיאס, פוסטר שהיה בין השאר סיבה נוספת להצלחה האדירה של האוסף הזה.

הפוסטר שצורף לגרסת התקליט ושהיה גורם מכירה מרכזי לאוסף

סיאס היה להצלחת ענק, אבל לא כולם אהבו את סגנונו. מבקריו טענו, בין השאר, שג' היא תחנת מוסיקה והוא, בפריים טיים, מביא בעיקר ברברת אמוציונאלית. גם קהל היעד המרכזי של רשת ג', אנשים צעירים שרצו לשמוע מוסיקה, עיקמו אוזן למשמע התכנית של סיאס, שפנתה לקהל יותר מבוגר ולא כל כך לקהל המסורתי של ג'. הטיעונים האלו הם בגדול נכונים, אבל מה שבאמת הסתתר מאחורי הביקורת על סיאס הוא הקושי של הממסד הישן של רשות השידור לקבל את העובדה שהכוכב הכי גדול של הרדיו הוא מישהו מהפריפרייה, שמביא עמו סגנון רגשני ודיבור פְרֶחִי. סיאס ניצל את המעמד המעורר מחלוקת הזאת טוב מאוד והוא בנה לעצמו מעמד של סוג של רובין הוד. אחד שעוזר ומקשיב בתכנית שלו לעם, במסגרת הדי שמרנית שהוא לקח בה חלק.

למרות שסיאס הפך להיות בשנות התשעים כוכב טלוויזיה ודמות מוכרת מאוד בישראל, הקריירה הרדיופונית שלו מעולם לא שחזרה את רגעי ההצלחה בשנתיים-שלוש הראשונות של "אהבה יומיומית". כשהתכנית דעכה, סיאס לקח את הרובין הודיות שלו רחוק מדי והתחיל לשדר את התכנית "נהג מונית", שפנתה, כמו שמה, לנהגי מוניות, תכנית שהיתה אמורה להחצין את כל התכונות של סיאס החוצה, אבל שהיתה, במהרה לכישלון ולבדיחה. אחרי "נהג מונית" סיאס לא מצא את עצמו יותר ברשת ג' הצעירה ותכנית הטלפונים ממאזינים שלו עברה ללילות של רשת ב'. כך או כך, במשך כמה שנים הבחור השקט מרמלה, שהיה שונה בתכלית מכל כוכבי הרדיו הישראלי שהכרנו עד אז, כבש את המדינה בסערה. האם זה היה בזכות קונספט מבריק, או שמא הוידויים החושפניים מדי של מאזיניו היו טריק רייטינג זול? כנראה שקצת משניהם.

ציון: 10

ערך אספני: 100 ₪

תחת שמי פאריס

שם האוסף: תחת שמי פאריס

תת כותרת: מיטב השאנסון הצרפתי - Sous Le Ciel De Paris

חברת תקליטים: הליקון/ Mercury

שנה: 1995

עורך: גלעד בן-ש"ך

הפקה: צ'רלי סולומון

מק"ט: 525357-2

רשימת שירים:

1. Jacqueline Francois - Sous Le Ciel De Paris (3:13)

2. Francis Lemarque - A Paris (2:46)

3. Catherine Sauvage - Paris Canaille (3:26)

4. Mouloudji - Pigalle (2:29)

5. Philippe Clay - La Goualante Du Pauvre Jean (2:12)

6. Edith Piaf - Un Jeune Homme Chantait (2:58)

7. Georges Brassens - Il N'y A Pas D'amour Heureux (2:27)

8. Jacqueline Francois - Les Feuilles Mortes (2:50)

9. Patachou - La Vie En Rose (2:35)

10. Serge Gainsbourg - Le Poinconneur Des Lilas (2:42)

11. Les Compagnons De La Chanson - Les Comediens (2:15)

12. Les Freres Jacques - Sha Sha Persan (3:34)

13. Henri Salvador - Le Loup, La Biche Et Le Chevakuer (2:25)

14. Patachou - Padam Padam (2:51)

15. Andre Claveau - Domino (3:17)

16. Les Trois Menestrles - Il N'y A Plus D'apres (2:32)

17. Mouloudji - Comme Un Petit Coquelicot (3:45)

18. Georges Brassens - Au Bois De Mon Coeur (3:01)

19. Edith Piaf - L'accordeoniste (3:12)

20. Catherine Sauvage - Le Piano Du Pauvre (2:40)

21. Francis Lemarque - Marjolaine (2:33)

22. Patachou - C'est Si Bon (2:56)

23. Eddie Constantine - Et Bailler... Et Dormir (3:23)

24. Jacqueline Francois - Mademoiselle De Paris (3:00)

25. Zizi Jeanmaire - Sous Les Ponts De Paris (2:05)

26. Maurice Chevalier - Valentine (3:31)

עטיפה: עיצוב של אורית חן צדוק. מקסים. איורים פשוטים, שמשתלבים נהדר בגרפיקה. קאלסי. ציון עיצוב: 9

ביקורת ורקע: אחד מהאוספים הצרפתיים הראשונים שיצאו בארץ. הוא כולל בתוכו, בחוברת, טקסט ממש נרגש של עורך האוסף, איש הרדיו גלעד בן-ש"ך, על הוצאת אוסף שכזה בארץ. באופן מפתיע, למרות שעברו 20 שנים מאז הוצאתו, מצאתי את האוסף הזה כחדש, יד ראשונה, בחנות התו השמיני בירושלים. הופתעתי גם בגלל שכבר לא רואים בחנויות את האוספים מאז וגם בגלל שזהו אוסף שלא מכר הרבה כשהוא יצא, כך שלמצוא אותו עדיין על המדפים זה היה ממש בגדר סנסציה מבחינתי.

האוסף עצמו כולל 26 שאנסונים מפורסמים, רובם בגרסתם המקורית. בחוברת האוסף העורך שלו מלין על כך שבגלל שיקולים מסחריים חלק מהאומנים (או יורשיהם) סרבו לתת את שיריהם לאוסף, בגלל הסירוב להשתתף באלבומי אוסף. היו ימים.

ציון: 8

ערך אספני: 50 ₪

תחת שמי מוסקבה

שם האוסף: תחת שמי מוסקבה

תת כותרת: 22 שירים רוסיים מוכרים ואהובים (הביצועים המקוריים) - Under Moscow Skies - 22 Beautiful Russian Songs (Original Versions)

חברת תקליטים: אן.אם.סי/ Firma Melodia/ קול ישראל

שנה: 1990

עריכה: גלעד בן-ש"ך

הפקה: עמירם הר-אבן, משה מורד, ג'קלין סיבידיה, סילבי פינקלשטיין וליאור סולימן

מק"ט: USSR1-2

רשימת שירים:

1. ולאדימיר טרושין - לילות מוסקבה (4:30)

2. מקהלת הצבא האדום - שיר המורן (קלינ'קה) (סולן: מרטינוב) (4:34)

3. תמרה סיניאבסקיה - קטיושה (2:40)

4. פיוטר לשצ'נקו - הבלורית (צ'ופצ'יק) (2:55)

5. המקהלה העממית "וולגה" - אצלנו, ליד קויבישב (2:29)

6. ליאוניד אוטיוסוב - הצמה (2:57)

7. המקהלה העממית מאוראל - אילן בהרי אוראל (4:32)

8. איבן פטרוב - שלישית סוסים (טרויקה) (4:35)

9. תמרה מיאנסרובה - לעולם תזרח השמש (2:56)

10. מרק ברנס - לילה אפל (3:24)

11. ליאוניד אוטיוסוב - שיר העגלון הזקן (3:04)

12. ולאדימיר טרושין - ידידי (2:34)

13. לודמילה זיקינה - זורם הנהר (3:33)

14. המקהלה העממית ע"ש פיאטניצקי - מי יידע מדוע? (3:36)

15. קלבדיה שולז'נקו - תכול המטפחת (2:37)

16. מקהלת הצבא האדום - אל הדרך (3:32)

17. ליאוניד אוטיוסוב - לבי (סירצה) (3:20)

18. בוריס ז'יבורונוק - סופת שלגים (2:28)

19. מקהלת הצבא האדום - מושכי הספינות על הוולגה (סולן: חריטונוב) (4:28)

20. לודמילה זיקינה - קרן אור מבעד לחלון (3:48)

21. מרק ברנס - שיר הנהג הקרבי (2:39)

22. ניקולאי ניקיצקי - בדרך הארוכה (2:44)

עטיפה: אין כאן קרדיט למעצב, אבל יש כאן קרדיט לצלמים שהתמונות שלהם מרכיבות את העטיפה - דנצ'ו ארנון מהמגזין "מסע אחר" צילם את העטיפה הקדמית ואת הבבושקה בעטיפה הפנית צילם ג'ון אוונטו. העיצוב הכללי די דל, הייתי אומר שהוא מצליח להראות קומוניסטי, לא יודע אם במתכוון או בטעות (נראה לי האופציה השניה). בפנים יש טקסט של עורך האוסף, שמסביר את הקונספט שלו, שזה תמיד נחמד. עטיפה מחופפת קצת, לאוסף מאוד מצליח, מה שהפך את העטיפה לקצת אייקונית. מוזר. ציון עיצוב: 6

ביקורת ורקע: הנה משהו יוצא דופן. הפרסטרויקה ונפילת הקומוניזם בסוף האייטיז-תחילת הניינטיז יצרו את הקרקע שממנה צמח האוסף הזה, שלא יכל להיווצר לפני כן. מדובר באוסף של שירים רוסיים פופולאריים מהמאה ה-20. השירים, רובם היו מוכרים לקהל הישראלי עוד לפני האוסף הזה, הן בגלל ההשפעה הרוסית על התרבות הישראלית, בתחילת דרכה והן בגלל שלחנים רבים נגנבו על ידי כותבים ישראלים, שהפכו את השירים לישראליים, מבלי לשלם תמלוגים לכותבים. מעבר לזה שהאוסף דיבר לישראלים "וותיקים", ההגירה הגדולה מברית המועצות לשעבר הביאה עוד קהל רב להתעניינות באוסף, שהיה להצלחה גדולה.

טכנית, האוסף נעשה על ידי אן.אם.סי בשיתוף שני גורמים - קול ישראל וחברת התקליטים הרוסית "פירמה מלודיה", שנפילת הקומוניזם יצרה לראשונה אפשרות לעבוד עם חברה משמה.

הטקסט של עורך האוסף גלעד בן-ש"ך, עורך המוסיקה הוותיק מקול ישראל, הסביר את הקונספט של האוסף בצורה מושלמת:

שנים רבות העשירו לחנים רוסיים את הזמר העברי. טובי המשוררים שלנו טוו לבוש עברי למנגינות רוסיות ובהם: נתן אלתרמן ואברהם שלונסקי, נתן יונתן, חיים חפר ויעקב שבתאי, דן אלמגור ויורם טהרלב. ואולם לא תמיד הקפידו מחברי המלים לחתום את שמם ליד השורות שכתבו, וכך נשארו שיריהם "עממיים".

בני כל הגילים שרו "לבלבו אגס וגם תפוח", "העגורים", "מתפתל משעול הפרא", "ילדתי מרוסיה", "לי כל גל נושא מזכרת" ועוד שירים רבים שלחניהם ה"עממיים" אינם אלא רוסיים. בכל מקום ובכל זמן - בשגרת היום, במסעות, סביב המדורה ועל הבימה - היה תמיד שיר "רוסי" מתאים.

ואולם בין התקליטים המעטים של שירים רוסיים שנדפסו בארץ, לא מצאנו אף תקליט-אוסף אחד, וחשבנו שהגיע הזמן להוציא תקליט כזה.

התקליטור שבידכם, "תחת שמי מוסקבה", יצא ביוזמת קול-ישראל ותמצאו בו מבחר עשיר של 22 שירים רוסיים ותיקים ואהובים. נוסטלגיה במיטבה".

השתדלנו לבחור ביצועים מוכרים ומקוריים, ואם תשמעו בכמה מן השירים חריקות ורחשים, הרי זה מחיר האותנטיות. תוכלו לפגוש כאן את טובי הזמרים הרוסים, וגם כמה מן המקהלות החשובות בברית המועצות, ובראשן מקהלת הצבא האדום, ששמה המדויק: "להקת הזמר והמחול של הצבא האדום ע"ש אלכסנדרוב".

בתקליטור זה ובשיריו מקדם קול-ישראל בברכה חמה את העולים החדשים מברית המועצות, ומאחל להם קליטה טובה ומהירה.

אני מבקש להודות לחבריי בחטיבת התוכניות הקליות ברדיו: יהודית רודד, חיה זל ועודד גילור על עזרתם במציאת כמה משירי התקליטור; תודה גם לאנשי מחלקת השידורים לברית המועצות אהרון אורמיאן, ראובן ויגודסקי ושמעון צ'רטוק, ותודה מיוחדת למאשה נדרה.

"תחת שמי מוסקבה" - האזנה נעימה.

גלעד בן-ש"ך, קול ישראל, חטיבת התכניות הקלות

"מוסקבה" היה להצלחה גדולה ומכירותיו הגיעו למספר המדהים של למעלה מ-30 אלף עותקים. ביקור שלי בשבוע האחרון בסניף של רשת סטימצקי ברחוב עמק רפאים בירושלים, חשף בפני שהאוסף עדיין נמכר כחדש בחנויות, כששני עותקים שלו כיכבו על מדפי החנות, מה שהופך אותו כנראה לאוסף הוותיק ביותר שעדיין נמכר כחדש מהקטלוג בחנויות בארץ.

ערך אספני: 20 ש"ח

ציון: 9