שם האוסף: The Voice of Peace
תת כותרת: Twilght Time - אלבום מחווה ל"קול השלום"
חברת תקליטים: אן.אם.סי
שנה: ספטמבר, 1998
עריכה: אלי לפיד
הפקה: ארז פרי ואליסון מאייר
יח"צ: איריס אביטל ודורית שמואלי
מק"ט: 20340-2
רשימת שירים:
1 The Voice Of Peace - Jingle No. 1
2 John Lennon - Give Peace A Chance (Edited Version)
(with The Plastic Ono Band)
3 The Voice Of Peace - Jingle No. 2 - "Ici la voix de la paix"
4 The Voice Of Peace - Jingle No. 3 - "Music Radio"
5 The Platters - Twilight Time
6 Andy Williams - Where Do I Begin? (Love Story)
7 The Brothers Four - Greenfields
8 The Colour Field - The Windmills Of Your Mind
9 Don McLean - Vincent
10 The Voice Of Peace - Jingle No. 4 - "Peace is the Word"
11 Rare Bird - Sympathy
12 Gene Pitney - Something's Gotten Hold Of My Heart
13 Lulu - To Sir With Love
14 Andy Williams - Can't Get Used To Losing You
15 The Voice Of Peace - Jingle No. 5
16 Bill Withers - Ain't No Sunshine
17 Adrian Gurvitz - Classic
18 Blood, Sweat and Tears - Without Her
19 Dinah Washington - Mad About The Boy
20 Crystal Gayle - Don't It Make My Brown Eyes Blue
21 Nat King Cole - Unforgettable
22 Bill Withers - Lean On Me
23 אייבי נתן - עם שקיעת החמה (Jingle)
24 Eagles - I Wish You Peace
25 Perry Como - And I Love You So
26 אריק איינשטיין - עוד יהיה
27 The Voice Of Peace - Jingle No. 6 - סאדאת ובגין
28 John Lennon - Give Peace a Chance (Live@Toronto, Canada, 13th of September 1969) (with The Plastic Ono Band)
29 The Voice Of Peace - Jingle No. 7
30 אייבי נתן - A Happy New Year (Jingle)
: לא רע בכלל. עבודה של אוסנת בוכמן עם חשיבה כוללת טובה. יש כאן תמונה של הספינה שמממנה שידרה התחנה, בפנים יש תמונה עם הקדשה של אייבי נתן, טקסט על נתן והתחנה וגם מילים לשיר של אריק איינשטיין מהאוסף .
ציון עיצוב: 8
ביקורת ורקע: השבוע ראה אור החלק הרביעי בסדרת האוספים שפונוקול מוציאה - "The Voice of Peace", סדרה שהיא מחווה לתחנת הרדיו המיתולוגית ששידרה מהים התיכון לחופי הארץ מתחילת שנות השבעים ועד תחילת התשעים. הסדרה המעולה הזאת של פונוקול החלה לצאת בשנת 2007 והפרק החדש שלה החזיר אותי קצת אחורה, לאוסף אחר שיצא לתחנה, עוד בשנות התשעים.
 |
| העטיפות של הסדרה של פונוקול |
האוסף מהניינטיז שיצא כמחווה לתחנה יצא בשנת 1998 בחברת אן.אם.סי ובעריכת אלי לפיד המוכשר.
לפני שאני מספר על האוסף, אני רוצה לספר על התחנה מזווית קצת שונה. הסיפור של אייבי נתן ידוע ואפשר לקרוא עליו רבות באינטרנט. הטייס הצבאי, שהקים מסעדה תל אביבית בוהמיינית, התעורר יום אחד עם שליחות משיחית להביא את השלום לאיזורינו. הוא עשה דברים שנחשבו אז לקיצוניים. הוא לקח מטוס וטס למיצרים (הרבה לפני הסכם השלום), נפגש עם נציגים של אש"ף וישב בכלא בגלל כל אלו. זה לא עצר את נתן, שהמשיך להטיף לשלום, תוך כדי כך שהוא הופך לסמל בין לאומי. התקשורת בכל העולם עסקה בו, ג'ון לנון הכניס את שמו לשיריו, כשכל תשומת הלב הזאת הפכה אותו לסוג של סלב מקומי.
נתן, עד כמה שהוא אהב את תשומת הלב, עדיין היה רתום למשימתו וסיפור של ספינה בריטית קטנה שנרקאה "קרוליין", העלתה לו רעיון טוב.
בשנות השישים מצב הרדיו בבריטניה היה דומה למצב הרדיו בישראל בשנות השבעים. כל מה שהיה זה רדיו של חדשות, שהקדיש פה ושם שעות לצעירים, שם שודרה מוסיקת הרוק והפופ. כלומר בבריטניה של הסיקסטיז, זאת של הביטלס והסטונס, לא ממש היה אפשר לשמוע את המוסיקה שלהם ברדיו. אנשים בבריטניה ניסו לשנות את המצב ולפתוח תחנות רדיו למוסיקה בלבד, אבל הממסד טרפד את הנסיונות האלו בזה אחר זה.
אחד מהיזמים האלו, רונאן אוראהילי, לא התייאש והוא החליט לעקוף את כל הבירוקרטיה הבריטית באמצעות שידור מהשטח הבין לאומי בים. הוא רכש ספינה וכך הוקם "רדיו קרוליין" ב-1964.
רדיו קרוליין זעזע את הממסד בבריטניה. זה היה רדיו ללא צנזורה שהביא את בשורת הסיקסטיז לצעירים בבריטניה והיה להצלחה אדירה. הממסד חוקק חוקים שניסו להלחם ברדיו קרוליין, אבל עד שאלו הפכו לאפקטיבים ב-1967, התחנה כבר עשתה את שלה. הצעירים בבריטניה גילו את הפסיכדליה, את דור הפרחים, את הסמים ואת המסרים האנטי-מלחמתיים, הכל בזכות תחנה על אוניה.
"קרוליין", כאמור, העלתה לאייבי נתן רעיון טוב. הוא שם לב שבישראל אין רדיו צעיר והוא החליט לעשות נסיון מקומי ולהקים תחנת רדיו שתשדר לצעירים מוסיקה, כל זה מ"אי שם בים התיכון" ודרכה להעביר את מסר השלום.
"קול השלום" הוקמה ב-1973 ושידרה מוסיקה עם קריינות בעברית, אנגלית וערבית, תוך כדי שהיא דוחפת מסרים בעד השלום בין השירים. התחנה היתה להצלחה אדירה עם רייטינג שכיום אפשר רק לדמיין אותו.
הממסד הישראלי, כצפוי, לא כל כך התלהב מ"קול השלום", אבל בניגוד לבריטים, בישראל הממסד גם לא כל כך התרגש. הממסד ידע שהישראלים, שברובם היו מגוייסים למטרה הלאומית, ראו בנתן אדם אקסצנטרי ולא מציאותי, מה שגרם למסרים של התחנה לעבור להם מעל הראש. זה לא הפריע, כמובן, להמונים להאזין לה, מה שעדיין קצת הטריד את האנשים בשלטון, שחיפשו פתרון. לפתרון קראו "רשת ג'", תחנת מוסיקה ממלכתית לצעירים שהוקמה ב-1976.
רשת ג' לא עצרה את קול השלום שהמשיכה לשדר עד 1993, זמן חתימת הסכם השלום עם הפלסטינים. בדרך אמנם רשת ג' הפכה למצליחה הרבה יותר, אבל קול השלום המשיכה לחדש ולשנות, כשבין השאר היא היתה התחנה הראשונה ששידרה 24 שעות וגם התחנה הראשונה שנתנה ביטוי למוסיקת דאנס ולמוסיקה מזרחית.
נחזור רגע לאוסף שבשבילו התכנסנו - האוסף של אן.אם.סי היה מבוסס על קטעים ששודרו בתכנית הערב של "קול השלום", "Twilight Time". התכנית שודרה מדי יום בשש וכללה קטעי נוסטלגיה מהפיפטיז עד הסבנטיז, קטעים שקטים. התכנית היתה להצלחה אדירה. האוסף שאלי לפיד ערך כולל קטעים שכיכבו בתכנית, לצד כל מני ג'ינגלים מהתחנה. ביניהם יש גי'נגל שמסמפל את סעדת ובגין אחרי חתימת הסכם השלום ואת הג'ינגל המצממר ששודר מדי יום עם השקיעה, ג'ינגל שבו אייבי נתן מכריז על 30 שניות של שקט לזכר קורבנות האלימות בעולם כולו. אחרי הג'ינגל, גם בדיסק יש 30 שניות של שקט. מעולה.
בין השירים יש כאן שיר את "עוד יהיה" שאריק איינשטיין כתב על אייבי והתחנה עוד בשנת 1976 וחוץ מהכבוד של איינשטיין יש כאן גם כבוד מג'ון לנון. בהופעה בטורנטו בשנת 1969 לנון הוסיף את שמו של אייבי לביצוע של השיר Give Peace a Chance ויוקו אונו אישרה באופן מיוחד את הכללת ההקלטה של השיר באוסף הזה. זה אולי נראה לכם עניין של מה בכך, אבל יוקו אונו כמעט ולא אישרה לאף שיר של לנון להופיע באוספים. בכל העולם פחות מ-50 אוספים עד היום התהדרו בשירים של לנון ו-Give Peace a Chance לא אושר לאף אוסף אף פעם מלבד האוסף הזה.
כל זה ממחיש שוב עד כמה אייבי וקול השלום היו חשובים. בוא נקווה רק שחוץ מההשפעה שלהם על המוסיקה ותרבות הרדיו פה, גם המסר שלו לשלום יחלחל לבסוף.
ערך אספני: 400 ש"ח (בעיקר בזכות אספני לנון, אבל לא רק)
ציון: 10
