יום שבת, 23 בספטמבר 2023

London Greatest Hits


שם האוסף: London Greatest Hits

חברת תקליטים: London/ סמפוניה (סיטונאות) בע"מ

שנה: 1983 (הערכה)

מק"ט: LONMIX 2

רשימת שירים:

צד א

1. New Edition - Candy Girl

2. Blancmange - Blind Vision

3. Bananarama - Aie-A-Mwana

4. First Light - Explain the Reason

5. Bananarama - Tell Tale Signs

צד ב

1. Nairobi - Soul Makoss

2. Rockers Revenge - Sunshine Party Time

3. Rockers Revenge - The Harder They Come

עטיפת סינגל טיפוסית של לונדון

עטיפה: העיצוב מבוסס על איך שמקסי סינגלים של חברת "לונדון" נראו. הלוגו בענק למעלה ומעליו עיגול, עם פרטי הרליס (ראו דוגמה משמאל).
כאן קצת שיחקו עם הפורמט הרגיל, שבדרך כלל הגיע בשחור לבן. עשו אותו אדום ובכל המסביב, שם בדרך כלל יש צורה גאומטרית כלשהי, שמו את תמונות של עטיפות הסינגלים שבאוסף. די יפה, למען האמת. נראה ארט בסגנון ההיפ-הופ של תחילת הדרך.

ביקורת ורקע: "הלהיטים הגדולים של לונדון" הוא אוסף שאני שמח לכתוב עליו, בגלל שהוא מספר, בסיפור הרקע שלו, את פרק הסיום של אחת מחברות התקליטים האגדתיות שהיו בישראל. האוסף יצא דרך חברה שנקראה בשם הרשמי משהו "סמפוניה (סיטונאות) בע"מ". זה היה שם החברה, אבל השם היותר ידוע שלהם בארץ היה PAX. כלומר, שלום בלטינית.

הברה הוקמה באמצע שנות החמישים, כשהם נשאו את הזיכיון להוציא בישראל את התקליטים של חברת Decca הבריטית. ל-Decca היו שני אגפים מרכזיים. האחד הוא הקלאסי, עם קטלוג עשיר מאוד של הקלטות של תזמורות והשני, שנוסד בשנות השישים, התעסק במוזיקה פופולרית. לא המון אמנים היו חתומים ב-Decca, אבל אלו שכן היו שם, היו מצליחים מאוד. הרולינג סטונס בראשם, ומלבדם שמות רציניים כמו הסמול פייסס, טום ג'ונס, הצבים, מרמלדה, מריון פיית'פול ועוד כמה.

סמפוניה הוציאה בישראל אך ורק תקליטים של Decca ומן הראוי היה שיקראו לחברה Decca-Israel. אבל זה לא קרה. באותה תקופה היה תהליך בעולם שנקרא "החרם הערבי". בעיקרו, החרם היה של מדינות ערב, שהודיעו שהן לא יעשו עסקים עם חברות שפעילות בישראל. המצב הזה מנע מהמון חברות ענק לפעול בארץ. הידועות מביניהן הן פפסי, Shell, טיוטה, מזדה ויש שטוענים שגם מקדונלדס. 

והיו גם חברות שעשו קומבינות. Decca, לדוגמה. למרות שהיה להם חוזה עם חברת סמפוניה הישראלית, הם התנו את האישור בהוצאת האלבומים של אמני החברה בישראל בכך שהשם Decca לא יופיע בשום מקום על גביהם. במקרה של שאילתות מצד גורמים ערביים, ב-Decca הסבירו, נטען שאלו הדפסות פירטיות. בסמפוניה, נעלבו, אבל בלעו את הצפרדע. הם היו יצרתיים והמציאו את השם בעל המשמעות החדה Pax. וכך כל אלבומי Decca בישראל יצאו תחת השם הזה. 

סמפוניה הצליחה עם ההוצאות של PAX על תמיד גם הרגישו כאילו הם מסומנים. חברות, חנויות ואספנים בעולם הרבה פעמים הסתכלו על ההוצאות שלהם כעל בוטלגים לא חוקיים. הלוגו של PAX דמה בסגנונו ללוגו של Decca (ראו תמונה משמאל) והרבה אנשים חשבו שפשוט מדובר בזיוף שבא לבלבל. בסימפוניה לא יכלו לגונן על המוצרים שלהם והם הרגישו

הלוגו של PAX מול Decca
הרבה פעמים מנודים.

סמפוניה הוציאו את התקליטים של Decca עד תחילת שנות השמונים. בשנת 1980 החברה בחו"ל נמכרה לענקית המוזיקה פוליגרם, והמשמעות היתה ש"סמפוניה" אבדה את הזיכיון להוציא את התקליטים שלהם בישראל. כך גם מתה PAX. אבל לא לגמרי.

סמפוניה נסתה לשרוד והיא חתמה על חוזה חדש, להפיץ את האלבומים של London Recordings בישראל. ההיסטוריה של London היא גם די וותיקה. מדובר בחברה שפעילה, פחות או יותר, כבר 100 שנים, היסטורית, בעיקר עם הקלטות של מוזיקה קלאסית. אבל באייטיז כאילו הוזרק בה דם חדש והיא שינתה כיוון לגמרי. מלייבל זניח, London הפכה לשם רציני ויצרתי בסצינה הבריטית, עם החתמות מאוד חשובות בגל החדש, במוזיקת הדאנס ובהחתמה של אמנים הומוסקסואלים. 

האוסף Mix 1
סמפוניה לא ממש ידעו איך לאכול את הקטלוג התוסס של London. בניגוד ל-Decca, שהיתה האמ-אמא של המיינסטרים, לונדון היתה חדשנית וחתרנית. ההצלחה הגדולה של סמפוניה היתה עם ההרכב בלאמאנש, שהסינגל שלהם "Living on the Ceiling"', הגיע למקום הרביעי במצעד הלועזי של רשת ג' והפך לאחד מלהיטי האייטיז הגדולים ביותר בישראל. גם עם ההרכב Rockers Revenge, של ארתור בייקר, שבהמשך האייטיז יהפוך לאחד המפיקים החשובים של העשור, לסמפוניה הלך קלף. הסינגל שלהם "Walking on Sunshine" הפך ללהיט רדיו ורחבות גדול ומבוקש. מכיוון שלא היה כאן שוק סינגלים, סמפוניה הוציאו סוג של אוסף שנקרא כמו שני הסינגלים האלו, כולל שמות האמנים על העטיפה (מק"ט: Mix 1, ראו תמונה משמאל). 

האוסף הזה יצא גם תחת הלייבל PAX, כנראה ההוצאה האחרונה אי-פעם תחת השם הזה. אחרי שהוא יצא, ב-London שאלו את סמפוניה מה זה PAX והם הסבירו להם את הסיפור. ב-London צחקו ואמרו להם שאין להם בעיה שהם יוציאו דברים תחת London. סמפוניה בכו מרוב אושר ומימשו במהרה.

סמפוניה התרגשו מזה שהם כבר לא צריכים להסתתר וכאילו כקונטרה לטרלול של Decca והחרם העתיק, הם הוציאו אוסף עם השם והלוגו של London בענק. על המדבקה שנמצאת במרכז התקליט, סמפוניה עשו עוד מחווה/התגרות ב-Decca. הלוגו של PAX הופיע על כל האלבומים של החברה בריבוע כסוף על המדבקה, כאילו מדמה את הלוגו של Decca. באוסף של לונדון הם השאירו את הריבוע הכסוף ופשוט שמו עליו את הלוגו של לונדון (ראו תמונה משמאל). כאילו London מודבק על הצורה של Decca. הרבה מסר חבוי היה פה.

המדבקה של האוסף

האוסף, כאמור, גם נקרא על שם החברה האנגלית וכולו הפגנת אהבה אליהם. בתוכו, האוסף כולל סינגלים עכשוויים של New Edition (הרכב ילדים מוקדם של בובי בראון, שהצליח מאוד בארה"ב), שני קטעים מוקדמים של בננרמה והצד השני כולו הפקות של ארתור בייקר המדהים, תחת שני שמות. 

למרות שהאוסף טוב מאוד, אין בו להיטי ענק והוא לא זכה להצלחה גדולה בארץ. כמה חודשים אחר-כך, גם קרה לסמפוניה מה שקרה עם Decca, כשלונדון חתמו על חוזה הפצה עולמי, גם כן עם חברת פוליגרם. ההוצאות הבאות החשובות של החברה, אמנים כמו ברונסקי ביט ו-Fine Young Cannibals, כבר יצאו בחברת פונוקול שזכתה בקטלוג המרגש הזה, בזכות החוזה. 

סמפוניה, בלי שום קטלוג לייצג, חדלה מלהתקיים. האוסף עם הלוגו הענק של London על העטיפה, היה סוג של ניצחון שלהם ופרישה עם ראש מורם.

ציון: 10

ערך אספני: 80 ש"ח