The Best of Europarade

שם האוסף: The Best of Europarade

תת כותרת: מסיבת ריקודים נון סטופ!

שנה: 1988

חברת תקליטים: CBS/אן.אם.סי

עריכה: משה מורד

די.ג'יי מיקס: יורם וואזאנא

הפקה: ליאור סולימן

מק"ט: CBS 462915-2

רשימת השירים:

1. Paul Lekakis - Boom Boom (Let's Go Back To My Room) (DJ Set by Yoram Vazana) (5:41)
2. Desireless - Voyage Voyage (Extended Remix) (DJ Set by Yoram Vazana) (2:45)
3. Magazine 60 - Pancho Villa (Star De Cantina) (DJ Set by Yoram Vazana) (3:38)
4. Jellybean - Jingo (UK House Mix) (DJ Set by Yoram Vazana) (6:11)
5. M|A|R|R|S - Pump Up The Volume (DJ Set by Yoram Vazana) (3:39)
6. Bomb The Bass - Beat Dis (Extended Dis) (DJ Set by Yoram Vazana) (5:20)
7. Spagna - Call Me (DJ Set by Yoram Vazana) (3:31)
8. Lucia - La Isla Bonita (Dance Version) (DJ Set by Yoram Vazana) (5:40)
9. Eighth Wonder - I'm Not Scared (Disco Mix) (DJ Set by Yoram Vazana) (5:36)
10. Bad Boys Blue - Gimme Gimme Your Lovin' (Little Lady) (DJ Set by Yoram Vazana) (2:49)
11. Patty Ryan - (You're) My Love, (You're) My Life (DJ Set by Yoram Vazana) (6:15)
12. Hazell Dean - Who's Leaving Who (Bob's Tambourine Mix) (DJ Set by Yoram Vazana) (5:05)
13. Tia - Boy Toy (Club Mix) (DJ Set by Yoram Vazana) (3:01)
14. Eartha Kitt - I Don't Care (Vocal) (DJ Set by Yoram Vazana) (4:20)
15. Karel Fialka - Hey Matthew (DJ Set by Yoram Vazana) (3:16)

עיצוב ועטיפה: העטיפה של הדיסק כוללת את אותו האיור מהעטיפה של הפרק הרביעי של "יורופרייד", רק ששינו לו את

עטיפת האוסף "יורופרייד 4"

העימוד והכיתוב. העטיפה של "יורופרייד 4" הפכה לאחת מעטיפות האוספים האייקוניות ביותר שהיו כאן. האיור, של אתי כהן, שהציג בחור שמנמן, על אי בודד, דג דגים ושומע תקליטים, היה היסטרי והוא עזר לאוסף למכור כמויות מרשימות. כשהוחלט להוציא את הדיסק, לקחו את אותו איור, שמקבל בדיסק פחות כבוד משהוא קיבל בתקליט. הכיתוב בדיסק מסתיר חלקים ממנו והטריק בתקליט, שלכתוב את הלהיטים הבולטים באוסף בתוך הענן שמצוייר בשמיים, לא מיושם כאן. 

האיור המקורי הפך לכל-כך אייקוני, שהשימוש בו בדיסק לא התקבל כמחזור ונתפס, בסך-הכל, כהגיוני. למרבה הצער, לאתי כהן אין קרדיט בדיסק והקרדיט על העיצוב הולך לאדו, הלא הוא אדו רבינוביץ', שעיצב באותה תקופה לאן.אם.סי. רבינוביץ' אכן עימד ועיצב את העטיפה לדיסק, אבל לא לתת קרדיט לכהן, זה לא פחות מבזיון.

בבוטום ליין, זה בסדר שהתשמשו באותו איור שוב, אם כי הביצוע בדיסק פחות מוצלח מהביצוע המקורי בתקליט. ציון עיצוב: 8

ביקורת ורקע: אחרי עשר שנים (!) שאני כותב את האתר הזה, סוף סוף הגעתי לדיסק אוסף שאפשר לכנות אותו כ"גביע הקדוש" של כל האוספים שיצאו בארץ - "The Best of Europarade". מדובר בלא פחות מהאוסף הראשון שחברת אן.אם.סי הוציאה על גבי דיסק, אי שם בשלהי שנת 1988. דיסק שבזמן אמת כשל לחלוטין ולכן היום נחשב למאוד נדיר.

קצת רקע: באותה התקופה - נגני דיסקים החלו להכנס חזק לשוק וחברות התקליטים השונות החלו להוציא אלבומים בהתאם. "טופ פופ 88" של פונוקול היה האוסף הראשון שיצא על דיסק, כשמיד לאחריו יצאו אוספי נוסטלגיה של החברות איסטרוניקס, הליקון והד-ארצי. אן.אם.סי קלטה את הוייב והחברה הבינה שהיא גם צריכה לעלות על רכבת הדיסקים ולהוציא אוסף משלה על גבי תקליטור. 

האוסף שאן.אם.סי הוציאו היה המיטב של סדרת האוספים המובילה שלהם באותה תקופה - "יורופרייד". הדיסק הכיל את הקטעים הבולטים מהפרקים 4 עד 8, שיצאו בשנים 1987-1988. כמו בתקליטים, גם בדיסק השירים חוברו במיקס על ידי הדיג'יי המוכשר יורם ואזאנא. 

ואזאנא הצטרף לסדרת "יורופרייד" בפרק 4, אחרי שמשה מורד מ-CBS (לימים אן.אם.סי), ראה את ואזאנא ממקסס מקסי סינגלים בצורה גאונית במועדון הסינרמה בתל-אביב. מורד הזמין את ואזאנא למקסס את הקטעים בפרק החדש של "יורופרייד", שעד אז היה יוצא בצורה לא ממוקססת. ואזאנא הצעיר כמובן התלהב והסכים. 

העבודה של ואזאנא ב"יורופרייד 4" היתה מבריקה. השירים מוקססו אחד לשני בצורה כל כך חלקה, שעד היום, 33 שנים אחרי, המיקס נשמע מלהיב, כשהוא ממש מכניס אותך לאווירת מסיבה, בדיוק כפי שהיא היתה אי שם בשנת 87.

הקונספט של תקליט ממוקסס היה שיחוק והוא נחטף בחנויות. במהרה - כל מסיבה בישראל נשמעה בדיוק אותו דבר. אנשים פשוט שמו קלטת של "יורופרייד" במערכת שלהם - ולא היה צריך לעשות יותר כלום. רק לרקוד. 

במהרה - גם בפונוקול ובהד ארצי ניסו חיקו את הקונספט של אוסף במיקס, כשפונוקול דבקה בקונספט לאורך כל סדרת "טופ פופ" (עד סוף 1991) ובהד ארצי זנחו את הרעיון במהרה. אן.אם.סי גם המשיכה עם ואזאנא, שמיקסס להם את כל אוספי הלהיטים עד שנת 1992. 
כשבאן.אם.סי הגיעו לעשות את הדיסק הראשון שלהם, הם חשבו שמה שעבד בתקליטים וקלטות יעבוד גם בדיסק. למרבה הצער, זה לא היה כך. היום, הדיסק הזה אולי נשמע גאוני, אבל ב-1988, הדיסק הזה היה ההיפך הגמור ממה שאנשים חיפשו כשהם קנו תקליטור. היו שלושה דברים עיקריים שאנשים שקנו תקליטורים חיפשו:
1. יותר שירים ממה שהם קיבלו בתקליטים. 
2. מוזיקה באיכות דיגיטלית.
3. יכולת לשלוט על רשימת ההשמעה. הרעיון שאפשר להעביר שיר בלחיצת כפתור היה חדשני. משהו שלא היה קיים בתקליט ובקסטה.  

שניים משלושת הדברים האלו, מי שקנה את "המיטב של יורופרייד", לא קיבל. השירים בדיסק מוקססו זה לזה מתקליטים, שעברו דיגיטציה באולפני אשל לתקליטור. מכאן, האיכות הדיגיטלית שאנשים חפשו בדיסקים שלהם, לא היתה פה. אנשים פשוט קיבלו תקליט שהוקלט לדיסק. גם הרצון לדלג בין שירים לא ממש זרם מפני שההקלטה במיקס, משמעה היה שאם התחלת, נגיד, בקטע 5, הקטע לא התחיל מההתחלה שלו, הוא התחיל במיקס שלו עם הקטע הקודם. בנוגע לשפע השירים, האוסף הזה היה יחסית סביר, עם 15 קטעים.

בכל מקרה, קוני הדיסקים הצביעו ברגליים ולא קנו את "המיטב של יורופרייד". אלף עותקים הודפסו ממנו, אבל הוא מכר בקושי חמישית מהכמות שהודפסה. 

לאן.אם.סי לקח זמן להתאושש ורק עמוק לתוך 1989, הם הוציאו את האוסף הבא שלהם על גבי תקליטור, "סופרמיקס 3". האוסף הזה שילב בין הדברים. קצת שירים ממוקססים, קצת מופרדים. "סופרמיקס 3" היה להצלחה אדירה והוא מכר מלא על תקליטורים, כך שנעשה איתו תיקון.

נחזור לדיסק של "יורופרייד", בגלל המכירות הדלות, האוסף הזה נעלם מהראדר לחלוטין. הסיכוי למצוא אותו בחנויות יד שניה הוא אפסי ואפילו בתקליטיות הגדולות של ישראל הוא לא קיים. לא בזאת של גלי צהל, לא בזאת של קול ישראל (כיום תאגיד השידור) ולא בזאת של הספריה הלאומית.

אישית, חיפשתי אותו במשך כמעט 30 שנה. מרוב שהוא נדיר, אנשים רבים, אספנים רציניים, כלל לא האמינו לי שהוא קיים. רק לאחרונה, במקרה, האוסף צץ על ידי האספן שי בן שטרית שמכר אותו. בזכות ידידי מוטי קופר, הצלחתי להיות הראשון ששם עליו יד. זה לא היה זול, אבל זה היה שווה את זה. בעיקר באספקט של היכולת לתעד אוסף כל כך חשוב ולהתקדם עוד צעד בדרך להשלים את תמונת האוספים הלועזיים שיצאו בארץ.

אחרי שהשגתי את האוסף מהרתי להאזין לו. באופן אבסורדי, דווקא הסיבות שגרמו לאוסף לא להצליח, הופכות אותו לכל-כך מדהים ומרגש כיום. לשמוע את המיקס של ואזאנא על דיסק, זאת חוויה שמיימית. לא פחות. 67 דקות מקפיצות, עם יציאות שכמעט שכחתי שקיימות, במיקסים מבריקים. היכולת לשמוע דברים באיכות של תקליטור, בדיוק כמו שהם היו נשמעים במועדון ב-1988, הם לא עניין של מה בכך. צרפתי קישור, כדי שכולכם תוכלו להינות מזה. תאמינו לי, זה שווה.

ציון: 10

ערך אספני: 400 ש"ח

 

קישור להורדה: https://tinyurl.com/yyzbsdgh

הצגת חצות 2

שם האוסף: הצגת חצות 2

תת כותרת: Songs From the Movies 2 - שירים מהסרטים

חברת תקליטים: אן.אם.סי

שנה: 1996

עורך ומפיק: משה מורד (עם עזרה של אלון פיקלר, ליאור סולימן ועוזי פרוייס)

מפיקה: אליסון מאייר

מק"ט: NMC 20210-2

רשימת שירים:

1. Tina Turner - Golden Eye (3:28)

2. Boy George - The Crying Game (3:21)

3. Madredeus - Alfama (3:28)

4. Vassilis Tsitsanis - Neo Minore (3:51)

5. Nick Cave And The Bad Seeds - The Carny (7:55)

6. Blue Suede - Hooked On A feeling (2:53)

7. Byrds, The - Turn! Turn! Turn! (To Everything There Is A Season) (3:49)

8. Tammy Wynette - Stand By Your Man (2:42)

9. Paul Young - Wherever I Lay My Hat (That's My Home) (1991 7" Edit) (4:11)

10. Roxette - Almost Unreal (From the Super Mario Bros.-Soundtrack) (3:59)

11. Sly andThe Family Stone - If You Want Me To Stay (2:56)

12. O'Jays, The - Backstabbers (3:07)

13. Ini Kamoze - Here Comes The Hotstepper (LP Version) (4:09)

14. Jim Carrey - Cuban Pete (C+C Pop Radio Edit) שיר הנושא מתוך הסרט "המסכה" (3:32)

15. Freddie Mercury - Love Kills (4:27)

16. James Horner - Legends Of The Fall (4:15)

עטיפה: עיצוב של ספי מטיוק, על בסיס צילום של קובי ישראל. פשוט ונחמד. בפנים ומאחור, עם רשימת השירים, מופיע גם

שם הסרט שהקטע לקוח ממנו (כפי שאפשר לראות בתמונה). ציון עיצוב: 7

ביקורת ורקע: חמש שנים אחרי הוצאת החלק הראשון של האוסף "הצגת חצות", באן.אם.סי החליטו להוציא פרק המשך באותו קונספט - קטעים מתוך פסקולי סרטים. מעטיפת האוסף השני, שמפרסמת את האוסף הראשון, ניתן להסיק שחמש שנים אחרי הוצאתו עדיין ניתן היה להשיג את החלק הראשון, שזה דבר נדיר בתחום האוספים. זה מעיד, גם וכנראה, שהחלק הראשון היה בניגוד למה שחשבתי בעבר להצלחה. 

החלק השני, כאמור, בנוי מאותם חומרים עם קטעים טובים (לרוב) מפסקולים טובים (לרוב). 

בניגוד לחלק הראשון, שרואים אותו פה ושם בחנויות היד שניה או בדפי ממכר הדיסקים בפייסבוק, בחלק השני כמעט ולא נתקלים. דיסק שלא נתקלים בו בכלל, זה עדות לכך שהוא לא הצליח כלל, מה שהופך אותו לנדיר. זה לא אומר, בהכרח, שיהיה ביקוש לדיסק הזה בגלל שהוא נדיר, אבל מי שכבר כן מחפש אותו, כנראה ויצטרך להתאמץ מאוד.
שוק הדיסקים המשומשים בישראל הוא לא מאוד משוכלל. בניגוד לחו"ל, שם יש את איביי ודיסקוגס, שהכל, למעשה, מקוטלג, בישראל אין שום מקום מסודר לגלות, למצוא ולדעת על דיסקים. חלק אמנם מקוטלג באתר של דיסקוגז, אבל לרוב דברים פשוט צצים פה ושם, כשאנשים פרטיים מעלים אותם למכירה בפייסבוק. אפילו אוספים כמו "היטמן 7", שמכרו כמות מטורפת של עותקים בישראל, לא בהכרח זמינים לקניה ואם מחפשים אותו צריך להתאמץ קצת. לא מאוד, אבל צריך. שוק הדיסקים המשומשים כאן מאוד פרימיטיבי ומאוד קשה. בגלל זה, כל מני אוספים שחסרים לי כבר כמה עשורים לא נמצאים. אין לזה אח ורע. אין כמעט דיסק מהעולם המערבי שלא ניתן למצוא. לעומת זאת, יש לא מעט דיסקים ישראלים שבלתי אפשרי להשיג.

ציון: 7

ערך אספני: 20 ש"ח

הגדולים של גימל

שם האוסף: הגדולים של גימל

תת כותרת: Gimmels Greatest - שגעון של להיטים

חברת תקליטים: CBS

שנה: 1985

עורכים: בני דודקביץ' ומשה מורד

מק"ט: CBS26498

רשימת שירים:

צד א':

1. Dead Or Alive - You Spin Me Round (Like A Record) (3:13)
2. King - Love and Pride (3:21)
3. Duran Duran - Wild Boys (4:14)
4. Stephen "Tin Tin" Duffy - Kiss Me (3:56)
5. Kirsty MacColl - A New England (3:50)
6. Ultravox - Love's Great Adventure (3:06)

צד ב':

1. David Bowie - This Is Not America (with Pat Metheny) (3:49)
2. Wham! - Last Christmas (7" Version) (4:24)
3. The Limit - Say Yeah (3:09)
4. Billy Ocean - Loverboy (4:07)
5. Ashford and Simpson - Solid (3:44)
6. Tina Turner - Private Dancer (4:00)

עיצוב ועטיפה: אחת העטיפות היפות אי-פעם. עבודה מושלמת של דניס ג'ונס. פאזל של תמונות כלל האמנים שמרכיבים את האוסף עם שמותיהם בעברית על העטיפה הקדמית. בעטיפה האחורית יש את רשימת השירים בעברית, רשימת השירים באנגלית, טקסט חשוב של גלעד בן-שך מרשת ג' וגם תמונות עטיפות האלבומים שכבר יצאו, של האמנים ששיריהם משתתפים באוסף. פרפקטו. ציון עיצוב: 10

אני, רוכש את Now 100 בלונדון

ביקורת ורקע: בחודש האחרון ציינו בבריטניה את הוצאת הפרק ה-100 של סדרת האוספים האלמותית NOW (או בשמה המלא Now That's What I Call Music). הסדרה החלה את דרכה ב-1983 ומאז יוצאת שלוש פעמים בשנה ואפילו בעידן הסטרימינג ממשיכה למכור במספרים מרשימים גם מהעותקים הפיזיים שלה. סדרת Now היא כל-כך אייקונית בבריטניה, שלבריטים נוסף איזשהו סוג של ז'רגון כזה, שאלה מובנת ששואלת "מה היה ה-Now הראשון שלך?". דרך התשובה אפשר ללמוד המון על בן-אדם, בעיקר על גילו ועל התקופה שהוא גדל בה. מחקר שנעשה גם גילה שכמעט תמיד ה-Now הראשון שהיה לבן-אדם, יהיה גם ה-Now האהוב עליו. זה נתון מדהים, שמוכיח עד כמה אוסף וראשוניות יכולים להיות משפיעים על טעמו של מישהו או מישהי.

כמובן שמאז 1999 גם בישראל סדרת Now יוצאת בישראל ואני משער שלרבים מילידי סוף שנות השמונים והלאה בארץ, Now היא הסדרה האולטימטיבית. מה ש"מקסימום" היתה למי שגדל באייטיז ו"היטמן" למי שגדל בניינטיז. 

מכיוון שבשנות השמונים לא היה לנו בארץ Now (מלבד נסיון קצר של CBS להוציא שלושה פרקים של הסדרה הבריטית בגרסה מצומצמת ישראלית ב-87-88), השאלה מה היה ה-Now הראשון שלך לא ממש היתה רלוונטית כלפי. נכון, החל מ-Now 17, שיצא ב-1990, אני רוכש כל פרק שלה שיוצא, אבל זה ממש לא היה האוסף הראשון שלי. ואת הראשון, כאמור, לא שוכחים ואם שואלים אותי מה ה"Now" הראשון שלי, אני עונה ש"הגדולים של גימל".

את "הגדולים של גימל" קיבלתי במתנה ליומולדת 9, ממש כשהוא יצא, במאי 1985. אני לא זוכר מי הביא לי את האוסף, אבל זה בטוח אמא ואבא או אחת הסבתות. זאת היתה בחירה קלה למתנה. באותה תקופה הייתי שרוף על רשת ג', בעיקר על "המצעד הלועזי השבועי" שערך בני דודקביץ' והגיש יגאל רביד. את האוסף "הגדולים של גימל" ערך דודקביץ', ביחד עם משה מורד מ-CBS, בהשראת הלהיטים הגדולים של המצעד באותה תקופה. בעטיפה האחורית של האוסף כתב עליו טקסט העורך המיתולוגי ומנהלה של רשת ג' באותם הימים, יגאל בן-שך, את הדברים הבאים:

"בתשע שנות קיומה של רשת ג' קנה לעצמו מצעד הפזמונים הלועזיים מעמד מרכזי בלוח השידורים שלנו, והוא משמש חממה ללהיטי-ענק רבים. מטבע הדברים זכו רק להיטים מעטים להכלל באלבום הראשון והבחירה היתה קשה, אבל חזקה על בני דודקביץ, העורך הותיק והמסור של המצעד, שבחר בשבילכם את השירים הטובים והיפים של הזמן הזה והם יאים לשם "הגדולים של ג'".

אין זה תקליט ראשון היוצא בשיתוף רשת ג' אבל מעתה אנו מקווים לבסס מסורת, והתקליטים מכל תחומי המוסיקה שבה עוסקת הרשת, יראו אור ברציפות ולעיתים מזומנות, בשיתוף חברת סי בי אס.

האזנה נעימה."

גלעד בן-שך

ירושלים, אייר תשמ"ה מאי 1985

12 קטעים ממלאים את האוסף ומלבד אחד, "Say Yeah" של The Limit, כולם היו להיטים מפוצצים. הרוח היא רוח הגל החדש הבריטי, אם כי בסוף האוסף יש גם שתי נציגויות אמריקאיות מרגשות. בגב האוסף - שמות השירים מופיעים גם באנגלית וכמו שהתרגלנו ברשת ג' - גם בעברית. התרגומים האלו אולי נראים לנו היום מיושנים, לעיתים מגוכחים, אבל הם היו נכונים לאותה התקופה, כשהאנגלית עדיין לא היתה שפה כל-כך דומיננטית בישראל. אפשר לזלזל בתרגומים האלו, אבל אם תעצרו רגע, תפנימו שגם היום משתמשים בהם, בסדרות או בסרטים, מבלי שזה יזכה להתנשאות שמפגינים כלפי התרגומים של האייטיז. אחרי הכל, מי לא אומר שהוא ראה את "משחקי הכס", "שובר שורות", "סיפורה של שפחה" או "צעצוע של סיפור"? מדוע התרגומים האלו יותר לגיטימיים מלקרוא ללהקה "בתולת הברזל", או לשיר "כמו בתולה"?

בכל מקרה, אלו תרגומי שמות האמנים והשירים באוסף "הגדולים של גימל":

צד א'

העטיפה האחורית של האוסף

1. חי או מת - את מסובבת אותי (כמו תקליט)

2. שלישיית קינג - אהבה וגאווה

3. דוראן דוראן - נערי הפרא

4. סטיבן "טין טין" דאפי - נשקי אותי

5. קירסטי מקול - אנגליה חדשה

6. אולטרווקס - ההרפתקאה הגדולה של האהבה

צד ב'

1. דיוויד בואי/להקתו של פט מתני - אין זו אמריקה

2. וואם - חג מולד האחרון

3. קצה הגבול - אמרי כן

4. בילי אושן - מאהב

5. אשפורד וסיפסון - מוצק

6. טינה טרנר - רקדנית פרטית

"הגדולים של גימל" היה להצלחת ענק. אוסף עם כל כך הרבה להיטי ענק היה הקניה ההגיונית לכל מי שאהב להיטים באותה תקופה והיו המון כאלו. בעקבות ההצלחה, מורד דדודקביץ' ערכו עוד אוסף עבור CBS, אבל זה, משום מה לא ממש הצליח. מה שכן, כמו שכתב בן-שך, שיתופי הפעולה של ג' עם CBS המשיכו והתחנה והחברה הוציאו עוד כמה אוספים חשובים עד סוף שנות השמונים, אז CBS נקנתה על ידי אן.אם.סי.

נחזור קצת לאוסף ולתקופה המדהימה ההיא, 1985. רשת ג' היתה אז בשיאה. תכניות של מגישים כמו יקיר אביב ושוש עטרי היו להצלחות כל כך גדולות בקרב צעירים, שהם למעשה הכתיבו את סדר היום התרבותי של כל מי שגדל בתקופה ההיא.

הטופס המקורי שהוכן ברשת ג' עם דירוג המצעד השנתי

למרבה הצער, לא נותרו כמעט הקלטות משנות השיא של גימל, התקופה שבה היו לתחנה משדרים רבים עם רייטינג מטורף של למעלה מ-50 אחוזי האזנה. זה היה מהקמתה ב-1976 ועד לקראת סוף האייטיז. ההקלטות היחידות ששרדו הן של מאזינים, שהקליטו בזמן אמת ובמקרה הקלטות שעליהן הם הקליטו, שרדו את הזמן שעבר. כזאת היא לדוגמה הקלטת שמשה בן-חיים שמר, של הקלטת "המצעד הלועזי השנתי לשנת 1985 (מצעד 85')". הקלטת נשמרה במצב סביר ורימאסטרינג ודיגיטציה שערכו לה קובי מנורה ואופיר פלג, החזירו את התכנית המיתולוגית הזאת לחיים. זאת תכנית מרגשת, שמגיש במקצועניות ובחניניות יגאל רביד, הכל עם עריכה וטקסטים מצויינים של דודקביץ', כמו גם סטטיסטיקות מרתקות שהכינה עפרה הלפמן המדהימה והקריאה השדרנית הנשכחת יונה אבן-דר.
בתמונה המצ"ב (לחצו עליה כדי להגדיל), נמצא צילום של טופס המצעד המקורי, זה שהכין דודקביץ', שממנו קראו רביד ואבן-דר את הדירוג בשידור חי, לפני 33 שנים. הטופס כולל, כמובן, את שמות כל האמנים והשירים - מתורגמים.
למרות האכזבות מהדרותם של הלהיטים הענקיים "Love and Pride", "Take on Me" ו"Don't You Forget About Me", זה עדיין מצעד מרגש ומאפיין את טעם הקהל הישראלי באותו זמן. שילוב מעולה של יורופופ, ניו ווייב בריטי, רוק אמריקאי, דיסקו וסול.

אני מנצל את ההזדמנות הזאת, של הפוסט הזה, גם להזכר ולשתף הקלטה של המצעד הזה. לפני שאני אאחל האזנה נעימה, אני מבקש שוב: מי שיש לו הקלטות של רשת ג' הלועזית, משנות השבעים ועד שנות התשעים, בבקשה צרו עמי קשר וביחד נחזיר לחיים את ההקלטות האלו. עכשיו - האזנה נעימה.



ערך אספני: 50 ש"ח

ציון: 10

New Wave Classics

שם האוסף: New Wave Classics

חברת תקליטים: CBS/ אן.אם.סי

שנה: 1989

עורכים: משה מורד וליאור סולימן

מאסטרינג: בן ברנפלד - ה.מ. אקוסטיקה בע"מ

מק"ט: 456782-2

רשימת שירים:

1. Yazoo - Situation (Francois Kervorkian U.S. 12" Remix) (5:40)
2. Gary Numan - Cars (3:47)
3. Talk Talk - Talk Talk (Extended Mix) (4:30)
4. Depeche Mode - Just Can't Get Enough (7" Version) (3:33)
5. Thomas Dolby - She Blinded Me With Science (3:40)
6. Bauhaus - Kick In The Eye (Searching For Satori) (3:29)
7. Nina Hagen - New York/ N.Y. (4:52)
8. Fad Gadget - Collapsing New People (London Mix) (9:17)
9. Smiths, The - A Rush and a Push and the Land Is Ours (2:54)
10. John Cale - Dying On The Vine (5:14)
11. Talk Talk - Such A Shame (5:42)
12. Psychedelic Furs, The - Heartbeat (New York Remix) (8:12)
13. Yazoo - Don't Go (3:06)
14. Kraftwerk - The Model (3:40)
15. הקליק - אל תדליקו לי נר - 4:14
    
     

עיצוב ועטיפה: עבודה של סיגל דיאמנט. עיבוד של העטיפה של תקליט האוסף "New Wave Classics 2" לדיסק. הפונטים שדיאמנט עיצבה ממש יפים ומעבירים את רוח האוסף. הדמות המוצללת מעניקה עוד level מעניין לעטיפה המוצלחת הזאת. ציון עיצוב: 9

עטיפת התקליט הראשון

ביקורת ורקע: אוסף שממש שמחתי למצוא לאחרונה, בזכותו של איל לוי מהחנות הותיקה "מרכז התקליט" שבצפון. מדובר באחד האוספים הראשונים שאן.אם.סי הוציאו על דיסק, אי-שם בשנת 1989. האוסף, 15 קטעים של גל-חדש משובח, הוא למעשה שכלול של שני תקליטים שיצאו ב-1988 וב-1989 על גבי תקליטים וקלטות. האוספים נקראו "New Wave Classics - אוסף להיטי גל חדש" (מק"ט: 462413-1) ו"New Wave Classics vol. II" (מק"ט 465481-1). אחרי ששני האוספים האלו היו להצלחה, הוחלט לקחת 15 קטעים מתוך עשרים הקטעים שהאוספים האלו כללו ולהפוך אותם לדיסק אחד.

בחירת הקטעים ממש משובחת וכוללת להיטי מצעדים, להיטי רחבות, קטעי אלטרנטיבה מעניינים ויציאות מפתיעות, לצד גרסאות 12 אינץ' נדירות ואפילו קטע ישראלי מצויין שסוגר אותו. האוסף ערוך טוב ואפילו במרחק 30 שנה (כמעט) תענוג להאזין לו. 

אני לא מרבה לדבר על מאסטרינג באתר הזה, מפני שאני לא ממש אודיופיל ולהתחיל להכנס לזה, זה קצת בור ללא תחתית עבורי. מה שכן, בדיסק הספציפי הזה נעשה מאסטרינג אליפות, של בן ברנפלד מה.מ. אוקוסטיקה בע"מ, מאסטרינג שנשמע fresh גם היום. ברנפלד עשה מאסטרינג לכמות מטורפת של אוספים ואני מבטיח לנסות לספר על עבודתו קצת יותר בעתיד.

עטיפת התקליט השני

עוד אלמנט טכני שאני רוצה לדבר עליו, זה שכמו כל הדיסקים בתקופה ההיא, הוא הודפס במספר מועט (יחסית) של עותקים, 1000, למיטב ידיעתי. האוסף, כמו עוד דיסקים רבים אחרים של אן.אם.סי/CBS באותה תקופה, הודפס באוסטריה, במפעל של Sony/CBS, חברת תקליטים ש-CBS היתה למעשה השלוחה המקומית שלה בישראל. למעשה, הדיסק הישראלי הראשון, זה של אריק איינשטיין מ-1986, הודפס באותו מפעל אוסטרי. במקרה של איינשטיין, זה היה בגלל שבישראל לא היו עדיין מפעלים לייצור דיסקים, כשמפעל הראשון כאן, CDI שבכרמיאל, הוקם רק בסוף 1987. מאז הקמתה של CDI, אן.אם.סי נהגה להדפיס את רוב אלבומיה במפעל הישראלי. למעשה, היא משתמשת בשירותיהם עד היום. למרות זה, כמו במקרה של "New Wave Classics", באן.אם.סי פנו למפעל האוסטרי. זה לא היה מקרה חריג ובהמלך השנים עוד עשרות דיסקים שאן.אם.סי הוציאו הודפסו באוסטריה. מדובר היה, בין השאר, בדיסקים של אמנים ישראלים והרבה פעמים נמצאו דיסקים שבאופן אבסורדי היה כתוב עליהם גם "תוצרת ישראל" וגם "Made in Ausrtria". כאלו היו, לדוגמה, אלבומים של סי היימן ושל משינה. הסיבה הרשמית למדוע אן.אם.סי הדפיסו חלק מהדיסקים באוסטריה, מעולם לא פורסמה. הסיבה שנזרקה במהלך השנים היא שהיה מדובר בפעולה שהיא תוצאה של עלויות, כשהיה זול יותר לייצר בחו"ל. למרות המחיר, הסיבה שבכל זאת רוב הדיסקים של אן.אם.סי יוצרו בארץ היא זמינות. תהליך ההדפסה בחו"ל, כולל השינוע, המכס והמשלוחים, גרם לכך שתהליך הדפסה יכל להמשך למעלה מחודש, בניגוד לימים ספורים במפעל הישראלי. כשאתה חברת תקליטים, תאריך הוצאה זה דבר חשוב ולכן לא היה אפשר להסתמך בדבר הזה על המפעל בחו"ל.

ציון: 10

ערך אספני: 150 ש"ח 

מיטב להיטי אסקימו לימון - בעריכת אילן בן-שחר

שם האוסף: מיטב להיטי אסקימו לימון

תת כותרת: בעריכת אילן בן-שחר/ Best of Lemon Popsicle

חברת תקליטים: אן.אם.סי/ NMC Gold/ גולובוס גרופ/ יונייטד קינג וידאו

שנה: 1999

עורך: אילן בן-שחר

הפקה: אילן בן-שחר, משה מורד ואליסון מאייר

ייעוץ: עמירם הר-אבן

שיווק ויח"צ: ארז פרי, איריס אביטל ותומר גלט

מק"ט: 20374-2

רשימת שירים:

CD1:

1. Bobby Vinton - Mr. Lonely (2:43)
2. Frankie Laine - My Little One (2:49)
3. Paul and Paula - Hey, Paula (2:30)
4. Johny Tillotson - Poetry In Motion (2:31)
5. Paul Anka - Diana (2:22)
6. David Seville - Witch Doctor (2:20)
7. Bill Haley - Rock Around the Clock (with the Comets) (2:12)
8. Little Richard - Tutti Frutti (2:20)
9. Skeeter Davis - The End Of The World (2:38)
10. Platters, The - Smoke Gets in Your Eyes (2:37)
11. Pat Boone - Speedy Gonzales (2:34)
12. Chris Montez - Let's Dance (2:28)
13. Cliff Richard - Do You Wanna Dance (with the Shadows) (2:15)
14. Jan and Dean - Heart and Soul (2:08)
15. Paul Anka - You are My Destiny (2:46)
16. Brothers Four, The - Greenfields (2:59)
17. Bobby Vee - Take Good Care Of My Baby (2:27)
18. Shirelles, The - Will You Love Me Tomorrow (2:42)
19. Carl Perkins - Blue Suede Shoes (2:20)
20. Jerry Lee Lewis - Great Balls of Fire (1:51)
21. Curtis Lee - Pretty Little Angel Eyes (2:40)

CD2:

1. Paul Anka - Crazy Love (2:28)
2. Shirelles, The - Dedicated To The One I Love (2:04)
3. Doris Day - Whatever Will Be, Will Be (Que Sera, Sera) (2:04)
4. Domenico Modugno - Come Prima (2:15)
5. Ritchie Valens - La Bamba (2:07)
6. Champs, The - Tequila (2:13)
7. Little Richard - Long Tall Sally (2:09)
8. Crests, The - Sixteen Candles (2:51)
9. Domenico Modugno - Volare (Nel Blu Dipinto Di Blu) (2:00)
10. Frankie Avalon - Venus (2:21)
11. Cliff Richard - Living Doll (with the Drifters) (2:37)
12. Gene Vincent - Be-Bop-A-Lula (2:36)
13. Chubby Checker - Let's Twist Again (2:23)
14. Roy Orbison - Ooby Dooby (2:12)
15. Little Richard - Lucille (2:26)
16. Platters, The - Only You (2:35)
17. Ritchie Valens - Donna (2:29)
18. Shirelles, The - Soldier Boy (2:41)
19. Dixie Cups, The - Chapel of Love (2:45)
20. Chiffons, The - He's So Fine (1:50)
21. Chordettes - Lollipop (2:07)

CD3:

1. Brian Hyland - Sealed with a Kiss (2:43)
2. Paul Anka - Put Your Head on My Shoulder (2:38)
3. Brothers Four, The - The Green Leaves Of Summer (2:54)
4. Domenico Modugno - Piove (Ciao Ciao Bambina) (3:04)
5. Cliff Richard - Lucky Lips (with the Shadows) (2:43)
6. Shadows, The - F.B.I. (2:20)
7. Cliff Richard - Angel (2:18)
8. Swinging Blue Jeans, The - Hippy Hippy Shake (1:45)
9. Platters, The - Twilight Time (2:45)
10. Bobby Vee - Devil Or Angel (2:18)
11. Shawn Elliott - Shame And Scandal In The Family (2:40)
12. Shadows, The - Apache (2:54)
13. Cliff Richard - Sway (2:04)
14. Del Shannon - Runaway (2:12)
15. Jerry Lee Lewis - Sweet Little Sixteen (2:54)
16. Frankie Avalon - Gingerbread (2:03)
17. Paul Anka - Puppy Love (2:41)
18. Frankie Avalon - Why (2:36)
19. Everly Brothers, The - Bye Bye Love (2:18)
20. Carmen Miranda - Mama Eu Quero (I Want My Mama) (2:43)
21. Percy Faith - The Theme From "A Summer Place" (with His Orchestra) (2:23)

עיצוב ועטיפה: עיצוב של אסנת בוכמן. שלושה דיסקים, עם חובק חיצוני שמחזיק אותם. העטיפה הראשית כוללת את 

המודעות של שבעת סרטי סדרת "אסקימו לימון", ביחד עם תמונת שלושת הדמויות הראשיות אוכלות ארטיק לימון. הרעיון יפה, אבל עמוס מדי ולא עשוי בצורה מקצועית מדי. הכל נראה מודבק אחד על השני, כשהגימור ממש לא מושלם. בתוך החובק נמצאת חוברת מרשימה, עם תקציר של כל אחד משבעת הסרטים ותמונות ממנו. יש כאן גם הסבר מעניין על סדרת NMC Gold וגם קטלוג מצולם של כל הדיסקים בסדרה. חוברת מעולה, חסר בה רק הסבר על הפסקולים. ציון עיצוב: 7

פסקולי חלקים 2-4 בהוצאה ישראלית. משמאל למעלה: האוסף בלי האישור של סי.בי.אס

ביקורת ורקע: סדרת הסרטים של "אסקימו לימון" עלתה לאקרנים לראשונה ב-1977, בזמן שהרטרו לשנות החמישים היה
בשיאו. "אסקימו" היה סוג של התגובה הישראלית ל"גריז" ההוליוודי. סרט תיכוניסטים, שמתרפק על תמימות העבר. בניגוד ל"גריז" החלקלק, "אסקימו" היה מחוספס ונטול צנזורה, עם ציצים שהבליחו פה ושם. הנוער הישראלי עף על הסרט ולא רק הוא. הסרט, בהפקת מנחם גולם ויורם גלובוס, זכה להצלחה בין לאומית, כשראוי לציין במיוחד את הצלחתו בגרמניה וביפן.
כמו כל סרט בתקופה ההיא, יצא לו גם פסקול, עם השירים שליוו אותו. הפסקול הישראלי יצא בחברת K-Tel, חברת תקליטים אמריקאית, עם שלוחה בישראל. K-Tel התמחתה בהוצאת אוספים, כשאוספים עוד לא היו תחום כל כך משמעותי בשוק. מהמקום הזה, היה ל-K-Tel את הידע והניסיון לאסוף את הזכויות לרבים מהשירים מהסרט, כולם שירי שנות ה-50, ולאסוף אותם לפסקול.
הפסקול היה הצלחה ענקית, אבל בישראל של אמצע שנות השבעים, עניין זכויות היוצרים היה עדיין בחיתולים ואף אחד לא ממש טרח לרשום את המותג "אסקימו לימון" כשם מסחרי בלעדי. כך, ראתה חברת סי.בי.אס המקומית, כי טוב, והוציאה ב-1978 גם היא אוסף שנשא את השם "אסקימו לימון" ושכלל 16 שירים מהפסקול. כל זה בלי שום אישור מיוצרי הסרט. מסריח, אבל חוקי.
ב-1979, כשיצא הסרט השני מסדרת "אסקימו לימון", "יוצאים קבוע", מפיקי הסרט כבר דאגו לענייני זכויות היוצרים ודאגו שרק הם יוכלו להוציא את פסקול הסרט, שיצא שוב בחברת K-Tel. הפסקול השני גם היה להצלחת ענק וכשיצא "שפשוף נעים", החלק השלישי של הסדרה, בשנת 1981, סי.בי.אס ממש נלחמה ב-K-Tel כדי לקבל את הזכויות להוצאת הפסקול. סי.בי.אס זכתה ו-K-Tel, שם חזק בתחום האוספים בארץ בסבנטיז, לא ממש התאוששה מכך. חברות התקליטים הישראליות הגדולות הבינו באותה תקופה, את הפוטנציאל הענק שבמכירות אוספים ועם הרפרטואר העשיר שלהם, הם השאירו את K-Tel בלי כלום והחברה דעכה בארץ.
למרות ש-K-Tel היתה מחוץ לתמונה, המריבות סביב הפסקולים האלו, סוג של תרנגולת שמטילה ביצי זהב, הובילה למאבק גם על הוצאת הפסקול של הפרק הרביעי של הסדרה, "ספיחס", משנת 1982. סי.בי.אס נאבקה הפעם בהד-ארצי, כשהפעם השניים זכו.
לסדרת "אסקימו לימון" המשיכו לצאת סרטים, אבל החל מהחלק החמישי הסדרה הפכה להיות יותר גרמנית, מאשר ישראלית. הבמאי בועז דוידזון הוחלף והסדרה דעכה בארץ, אם כי המשיכה להצליח בעולם. הסרט השמיני מהסדרה אפילו לא עלה לאקרנים כאן.
אין לי מידע אם הפסקולים של פרקים חמש והלאה ראו אור בהדפסה ישראלית. אשמח אם מישהו יאיר את עיניינו בנושא. מה שכן, בחו"ל המשיכו לצאת פסקולים של הסדרה ובאיביי ובדיסקוגז אפשר למצוא די בקלות הוצאות יווניות, הולנדיות, בריטיות, יפניות וכמובן גם גרמניות של פסקולי הסדרה.
בגרמניה, שם הסדרה נקראת "Eis am Stiel", הפסקולים של "אסקימו" המשיכו לצאת כל הדרך ועם בוא הניינטיז, כל

למעלה: פסקול יווני (מימין) והולנדי. למטה: בריטי (מימין) וגרמני

הסדרה גם ראתה אור לראשונה בדיסקים.
בישראל, עם השקת הסדרה NMC Gold של חברת אן.אם.סי, בסוף הניינטיז, הוחלט סוף סוף גם לעשות לפסקולים האלו כבוד על גבי דיסק. NMC Gold היתה סדרה ביוזמת אילן בן-שחר, שבעיקרה היה הוצאות חדשות של אלבומים קלאסיים ישראלים, הרבה פעמים לראשונה על דיסקים. לסדרת Gold התפלחו גם כמה כותרים לועזיים, הפסקולים של "אסקימו לימון" היו אחד מהם. בדיסק, בן-שחר אסף 63 קטעים, משבעת הפרקים הראשונים של הסדרה, הפרקים שהוקרנו בארץ. למרות שהאוסף, שנמשך על פני שלושה תקליטורים, הוא יחסית מעמיק בבחירת השירים, עדיין יש כאן תחושת פספוס. במקום לעשות כבוד לפסקולים המקוריים ולשים אותם בזה אחר זה בשלושת הדיסקים (בדקתי. אלו שירים קצרים. זה היה נכנס), עשו כאן אסופה מבולבלת. גם התייחסות לפסקולים בחוברת האוסף אין, שזה ממש חבל. אפילו לא מציינים ליד כל שיר מאיזה פסקול הוא לקוח. התחושה כאן היא שמדובר "סתם" באוסף להיטי פופ מהפיפטיז-סיקסטיז, ולא בתיעוד של סדרת הפסקולים הישראלית הכי מצליחה בהיסטוריה. כזאת שלא רק מכרה יפה מאוד בארץ, היא גם יצאה בחברות התקליטים הגדולות ביותר בעולם והצליחה שם בענק. חיפושים באינטרנט מגלים עד כמה הפסקולים של הסדרה שיצאו בחו"ל זוכים לתיעוד נרחב. למרבה הצער, על אלו הישראלים יש מעט מאוד מידע, למעשה המאמר הזה הוא הראשון שאני מכיר בנושא.
עוד, לגבי ההוצאה של NMC Gold, היא היתה הצלחה גדולה, מה שהוביל אותם שנתיים אחרי-כן להוציא עוד אסופה של שלושה דיסקים תחת הכותרת "אסקימו לימון 2".

ציון: 8

ערך אספני: 100 ש"ח

סדרת אדום עתיק - הכוכבים הגדולים

שם האוסף: סדרת אדום עתיק - הכוכבים הגדולים

תת כותרת: שנות ה-50 בארה"ב = Greatest Stars of the 50's - USA

חברת תקליטים: אן.אם.סי

שנה: 1996

עורך: גלעד בן-ש"ך

מפיקים: משה מורד ואליסון מאייר

מק"ט:20189-2

רשימת שירים:

CD1:

1. Dean Martin - Sway (2:43)
2. Dean Martin - Memories are Made of This (2:12)
3. Dean Martin - The Man Who Plays the Mandolino (2:52)
4. Dean Martin - Return to Me (2:42)
5. Dean Martin - On An Evening in Roma (2:24)
6. Peggy Lee - Golden Earrings (3:00)
7. Peggy Lee - Manana (2:58)
8. Peggy Lee - Similau (2:22)
9. Peggy Lee - Riders in the Sky (2:42)
10. Peggy Lee - Fever (3:20)
11. Frankie Lane - Jezabel (3:12)
12. Frankie Lane - Jealousy (3:16)
13. Frankie Lane - I Believe (2:12)
14. Frankie Lane - Granada (2:56)
15. Frankie Lane - Gunfight at the O.K. Corral (2:09)
16. Rosemary Clooney - Come on-a My House (2:00)
17. Rosemary Clooney - Hey There (3:00)
18. Rosemary Clooney - The Ole House (2:23)
19. Rosemary Clooney - Mambo Italiano (2:32)
20. Rosemary Clooney - Where Will the Baby's Dimple Be (2:24)
21. Kingston Trio, The - Tom Dooley (3:02)
22. Kingston Trio, The - Coplas (2:36)
23. Kingston Trio, The - Bimini (2:54)
24. Kingston Trio, The - El Matador (2:26)
25. Kingston Trio, The - O Willow Waly (2:46)

CD2:

1. Nat King Cole - Too Young (3:26)
2. Nat King Cole - Answer Me My Love (2:55)
3. Nat King Cole - When Rock'n'Roll Came to Trinidad (2:20)
4. Nat King Cole - Ramblin' Rose (2:48)
5. Nat King Cole - Those Lazy Hazy Crazy Days of Summer (2:24)
6. Doris Day - Secret Love (3:42)
7. Doris Day - If I Give My Heart to You (2:51)
8. Doris Day - Whatever Will Be Will Be (2:05)
9. Doris Day - Teachers's Pet (2:36)
10. Doris Day - Pillow Talk (2:12)
11. Tennessee Ernie Ford - Mule Train (3:03)
12. Tennessee Ernie Ford - The Cry of the Wild Goose (3:12)
13. Tennessee Ernie Ford - Shotgun Boogie (2:35)
14. Tennessee Ernie Ford - Sixteen Tons (2:36)
15. Tennessee Ernie Ford - In the Middle of an Island (2:21)
16. Les Paul - Tennessee Waltz (with Mary Ford) (3:09)
17. Les Paul - Mockin' Bird hill (with Mary Ford) (2:17)
18. Les Paul - Vaya Con Dios (with Mary Ford) (2:49)
19. Les Paul - Johnny is the Boy for Me (with Mary Ford) (2:01)
20. Les Paul - Lady of Spain (1:52)
21. Guy Mitchell - My Heart Cries for You (2:47)
22. Guy Mitchell - My Truly Truly Fair (2:50)
23. Guy Mitchell - Pittsburgh, Pennsylvania (2:57)
24. Guy Mitchell - Singing the Blues (2:27)
25. Guy Mitchell - Heartaches by the Number (2:39)

עיצוב ועטיפה: עבודה של נורית וינד-קידרון. לסדרה יצאו ארבעה פרקים, העטיפות של כולן זהות בקונספט שלהן כשהן מציגות תמונות גזורות של האמנים שבאוסף, על רק אלמנט גיאוגרפי שמיחד אותו (יצאו אוסף אמריקאי, בריטי, צרפתי ואיטלקי/ספרדי). בגלל שכותרת האוסף כל כך ארוכה, היא לא ניראית טוב. בחוברת הפנימית יש מידע מעמיק על כל אמן ואמן שבאוסף, שזה מדהים. ציון עיצוב: 7

ביקורת ורקע: לפני שש (!) שנים סיקרתי כאן באתר פרק מסדרת "אדום עתיק" שעסק בלהקות הקצב האנגליות. טענתי, בטעות, שלסדרה היו איזה עשרה פרקים, כשלמעשה היו לה רק ארבעה. 

עכשיו הגיע אלי פרק נוסף מהסדרה המשובחת הזאת שערך איש רשת ג' גלעד בן-ש"ך, פרק שעוסק בכוכבי הפופ האמריקאיים של שנות ה-50. כמו בכל הפרקים של הסדרה, האוסף הוא דיסק כפול, כשכל דיסק מכיל חמישה אמנים, עם חמישה להיטים גדולים שלהם ברצף. 

האוסף שמוקדש לכוכבי הפופ האמריקאים ערוך טוב ונשמע טוב. כמו שאר הפרקים, הדיסק הכפול נמכר במחיר של דיסק בודד. זה לא ממש עזר לפרקי הסדרה המוקפדת הזאת, שלא היתה להצלחה גדולה והיום הדיסקים שלה נחשבים לדי נדירים.

כאמור, עוד שני פרקים יצאו לסדרה הזאת - אחד עוסק באמנים צרפתיים ואחד באיטלקים וספרדים. אני מקווה להגיע לאוספים האלו בקרוב.

ציון: 8

ערך אספני: 60 ש"ח

Planet Goa

שם האוסף: Planet Goa

תת כותרת: אוסף טראנס-גואה

חברת תקליטים: אן.אם.סי

שנה: 1995

עורכים: דיג'יי אליאד ג'י ודיג'יי יניב וסרהולץ

הפקה: משה מורד ואליסון מאייר

מק"ט: 20179-2

רשימת השירים:

1. Marco Bailey - Dreamwaves (6:13)
2. Solar Eclipse - From Here To Enlightment (9:19)
3. Taucher - Infinity (Phase III) (5:32)
4. Marco Bailey - Planet Goa (5:02)
5. Monsoon (2) - Monsoon (Original Mix) (9:44)
6. Emmanuel Top - Turkich Bazar (6:31)
7. Marco Bailey - Place To Heaven (6:04)
8. Emmanuel Top - Acid Phase (5:18)
9. Silicum - Spirit Of Ankh (10:26)
10. 101 Trance - My Dream (Mantra Mix) (5:30)

עטיפה: אין קרדיט למעצב/ת. עטיפה נכונה לז'אנר הטראנס, שמדבר נכון גם עם שם האוסף, כוכב גואה. נאה. ציון עיצוב: 7

ביקורת ורקע: הרעיון של האוסף "פלאנט גואה" דומה לרעיון האוספים שאן.אם.סי רקמו סביב ההצלחה של סקוטר באותה תקופה. כזכור, סקוטר היו להיסטריה בישראל באמצע הניינטיז, אבל עדיין לא היה להם אלבום מלא, שאותו היה ניתן למכור לציבור. הפתרון של אן.אם.סי היה יצירת אוספים שהתבססו רבות על שני הסינגלים-להיטים הראשונים שלהם, אוספים שהשתמשו רבות גם בביסיידים והרמיקסים של סקוטר. כך ראו אור "Move Your Ass", "This is... Trance" ו"היטבוקס 6".

"פלאנט גואה" פועל, כאמור, בצורה דומה, כשהוא רוכב על ההצלחה של הקטע "Dreamwaves" של מפיק הטראנס הבלגי מרקו ביילי. הקטע "Dreamwaves" התפרסם, בין השאר, בזכות זה שהוא הפך לאות התכנית "קופסת הלהיטים" ברשת ג' וביחד עם עליית סצנת הטראנס והדרים-מיוזיק באותה תקופה, היה קל לבנות אוסף סביב הקטע הזה. 

לצורך הכנת האוסף גייסו באן.אם.סי את דיג'יי אליאד ג'י ואת דיג'יי יניב וסרהולץ, שני תקליטי טראנס צעירים, שהרכיבו כאן תמהיל שרובו מורכב מקטעי טראנס שיצאו בחברות אירופאיות עצמאיות. כצפוי, יש כאן בין עשרת הקטעים שלושה קטעים של ביילי, שסביבו נבנה הדיסק. אחד הקטעים העניק לאוסף את שמו ותקופה קצרה אחר-כך הוא גם העניק לביילי את שמו של אלבום הבכורה שלו. זאת לא הפעם הראשונה שאוסף ישראלי ניבא את שם האלבום של האומן שהוא נבנה סביבו, הסיפור היה דומה עם "דרימלאנד" ש-IMP הוציאו סביב הקטע "Children" של רוברט מיילס, שם שאחר-כך שימש את מיילס באלבום הבכורה שלו. 

נחזור לאוסף - מדובר באוסף נחמד, שגם זכה להצלחה יחסית לאוספי ז'אנר הטראנס באותה תקופה.

אבי לבקוביץ', מומחה הז'אנר, מוסיף לגבי האוסף:

"הסינגל של Dreamwaves כלל שלושה קטעים וכולם כלולים באוסף. עם זאת, במבט לאחור האוסף שווה בזכות שני הקטעים של עמנואל טופ. מדובר בשני תותחים כבדים. שאר הקטעים, מלבד זה של טאוכר שהיה להיט ערוץ "ויוה" טיפוסי (כלומר טראנס מיינסטרימי. ויוה היה ערוץ מוסיקה גרמני ששידר רצועות ארוכות של המוסיקה המיינסטרימית באותה התקופה, יורודאנס וטכנו), הם פילרים אנונימיים לכל דבר ועניין. מרקו ביילי עצמו הפך אמנם לתקליטן ידוע, אבל בכלל לא של טראנס ובכלל לא בסדר גודל בינלאומי. כנראה שהוא עצמו ובטח מעריציו לא זוכרים את סינגל הבכורה שלהם. סיכוי שבארץ זה המקום היחיד בעולם שהקדיש לו כזו תשומת לב. ולזכותה של קופסת הלהיטים ייאמר. למיטב הבנתי הקטע הזה היה בוסטר מכירות נאה לאוסף. 

עמנואל טופ, ששני הקטעים האלה שלו הם בהחלט קטעים בעלי שיעור קומה בקהיליית הטראנס העולמית, הוציא שנתיים מאוחר יותר את אחת מהקלאסיקות הגדולות של הטראנס, "Seven Days and One Week". הם היו שלישיה, הוא והצמד שעמד מאחורי "Age of Love", בפני עצמו הקלאסיקה כנראה הכי גדולה של הטראנס. טאוכר באותה התקופה פעל ביחד עם שני דינוזאורים של טראנס, בפרנקפורט, ה"מכה" של הטראנס. עם טורסטן שטנצל (מאוחר יותר: יורק, סאקין אנד פריינדס. באותה התקופה n.u.k.e) וטאלה 2xlc. שיתוף הפעולה עם טאלה היה מין סופרגרופ בין שניים מהמפעלים הגדולים בפרנקפורט: המיוזיק הול והטכנוקלאב. "Infinity" היה כרטיס הביקור של טאוכר, במובן הזה שהקליפ שלו היה מורכב כולו מתמונות של צוללן, שזו היתה בעצם הפרסונה של טאוכר במסיבות שלו. טאוכר בגרמנית זה צוללן. 

במזל יצא ל-NMC שהיתה להם גישה לדיסקוגרפיות העשירות ביותר של הטראנס. באוספים האחרים שציינו למעלה הם פישלו בבחירת הקטעים, במבחן הזמן. כאן פחות. כאן, "פלאנט גואה" הוא חלון ראווה ראוי למה שקרה בעולם בתקופה ההיא. רק שאלה אחת. מה הקשר בין התוכן של האוסף לגואה? התשובה, כמובן, שאין. התקשורת בארץ מכרה את בקלאבינג בתור חבילה אחת מבולבלת של "אסיד". סביר שאף אחד מהקטעים האלה לא נוגן בגואה באמת. בטח לא ב-1995. אם הם היו יוצאים ב-1991 אולי הם היו מתאימים לקו המוסיקלי בגואה. ב-1995 הוא היה שונה בתכלית השוני ממה שיש כאן".

ציון: 7

ערך אספני: 50 ש"ח

Move Your Ass

שם האוסף: Move Your Ass

תת כותרת: Mega Rave Party - 16 Rave Hits and Anthems

חברת תקליטים: אן.אם.סי

שנה: 1995

עורך: משה מורד

שיווק: ארז פרי

מק"ט: 20153-2

רשימת שירים:

1. Scooter - Move Your Ass! (Video Edit) (3:54)
2. M (2) - Razzia 2 (This Club Is Closed Forever) (Radio Mix) (3:43)
3. Para Doxa - We Are Ravin' (12" Mix) (5:01)
4. Wonderboy - Wave Of Rave (Radio Version) (3:32)
5. Ravira - Moon River (The Ravers Anthem) (4:56)
6. Taucher - Fantasy (Mark Oh Remix) (5:06)
7. Bio-Logicalz, The - What I Mean (Digital Audience Mix) (6:43)
8. D-Sign - When It's Cold (Harmony Mix) (5:34)
9. Rave Rebels - Cosmic Heaven (Video Mix) (3:29)
10. Star Wash - Disco Fans (Video Mix) (3:17)
11. Club Mad - The Witch Doctor ("OO-EE-OO-A-A") (Country Rave Mix) (3:34)
12. Zong!! - Tangoa (Radio Mix) (3:41)
13. Casatschok Beat - Casatschok (Feel Good Mix) (4:41)
14. D.J. Satanic - El Exorcista III (Trance Infernal) (Infernal Mix) (5:32)
15. Tokyo Ghetto Pussy - Ev'rybody On The Floor (Raving Pussy Mix) (5:15)
16. EWW and E.G.I. - R-Ave Maria (Quasimodo Dance Mix) (5:49)

עטיפה: עיצוב של נורית וינד-קידרון. זה די מצחיק. נראה כמו משהו שעשו בתוכנת "צייר" של ווינדוז. לא להאמין שזאת לא עטיפה של דיסק פיראטי. ציון עיצוב: 3

ביקורת ורקע: אחרי שאן.אם.סי הוציאו שני אוספים שמבוססים על "הייפר הייפר", להיט הבכורה של סקוטר ("היטבוקס 6" ו"This is... Trance"), גם הלהיט הבא של ההרכב הגרמני הצריך הערכות מיוחדת. הסינגל השני שלהם היה "Move Your Ass", הוא יצא בתחילת 1995 וזכה להצלחה ולעניין רב. 

כמו במקרה של "הייפר הייפר", מכיוון שלסקוטר עוד לא היה אלבום, באן.אם.סי מהרו לרקום אלבום אוסף סביב השיר הזה, אוסף שנושא את שם הקטע. באוסף, אחרי השיר של סקוטר, הם תקעו עוד 15 קטעים בסגנון. הקו המוזיקלי היה מוזיקת הארדקור-רייב - המצאה גרמנית חדשה לאותם זמנים. מדובר היה בילד חורג של ההאוס, שהתרבה ביחד עם היורודאנס (עם רומן מהצד עם מוזיקת הטקנו). התוצאה היתה ז'אנר מהיר, 160 בי.פי.אם פלוס בדרך כלל, עם מלודיות קליטות, לרוב עם שירה בסיסית. הסגנון הזה היה היסטרי באותם ימים. אגב, לז'אנר הגרמנים קראו "רייב", אבל בגלל שהמושג הזה היה כבר בשימוש לסגנון קצת אחר בשאר העולם - אז היו לו עוד כינויים כשהבולט מבינהם היה האפי-הארדקור.

חוץ מסקוטר, האמנים המובילים של הז'אנר היו מארושה, ווסטבאם ו-Mark Oh. כל האומנים האלו לא מופיעים באוסף הזה, מסיבות חוזיות. למרות זאת, באן.אם.סי כן הצליחו לאסוף מספיק יצירות מהתחום כדי למלא אוסף שלם שלו. מה שכן, "Move Your Ass" לא היה להיט ברמה של "הייפר הייפר" ולמכור אוסף סביבו היה רעיון שלא צלח והאוסף כשל.
חוץ מהשיר של סקוטר וקטעי ההאפי-הארדקור האנונימיים, אין כאן בשורה מרתקת. הדבר היחידי להצביע עליו מבין הקטעים הוא רצועה מס' 11 של ההרכב Club Mad. ההרכב הזה היו עוד להקה ישראלית שהוקמה על ידי משה מורד, מנהל המחלקה הבין לאומית של אן.אם.סי בניינטיז ועורך רוב האוספים הלועזיים בחברה באותם שנים. מורד חיפש באותה תקופה לא רק לייבא קטעים מאירופה, הוא חיפש גם לעשות את הדרך ההפוכה. שותפיו של מורד היו קובי ישראל, שצילם עטיפות רבות לאוספי אן.אם.סי השונים ומורד אילן. הנסיונות הראשונים שלהם היו בהרכב היורודאנס Sultans of Dance, שהוציא שלושה סינגלים. הסינגלים האלו הופיעו בישראל בשלושה פרקים שונים של סדרת "היטבוקס" וגם יצאו כסינגלים בצרפת, שווייץ, יוון וספרד. ההדפסות האירופאיות של הסינגלים היו בכל מני חברות אינדי שקשורות בצורה עקיפה ל-Sony Music. הקטעים של סולטנס הופיעו גם בכמה עשרות אוספי דאנס אירופאיים, אבל למרות שניתן לראות בנוכחות הזאת באירופה כהצלחה, המציאות היתה קצת פחות ורודה ולמעשה סולטנס נותרו הרכב זניח שלא באמת הצליח וההימצאות שלהם באוספים שונים היתה על תקן הפילר.
הסיפור היה דומה גם עם ההרכב Peace Gang, שמורד הקים ב-1993 ביחד עם אותם האנשים. הפיס גאנג הוציאו סינגל אחד, חידוש ל"Give Peace a Chance" של ג'ון לנון וארחו שם את הראפר הישראלי סילברדון. הסינגל יצא בחברה הגרמנית הנחשבת Zyx, אבל כמו הפרוייקט של הסולטנס - גם הפיס גאנג לא השאירו את חותמם על העולם.
Club Mad, ההרכב שמופיע כאן באוסף, היה הרכב של חידושים של להיטי קלאב מד ידועים, בביצועים יורודאנסיים. ההרכב כלל שוב את אותם שותפים והם הוציאו כמה חידושים ל"Agadou", "Besame Mouco" ול"Witch Doctor". השירים האלו יצאו בחברות צרפתיות וגרמניות קטנות, הופיעו בכמה אוספים, אבל שוב - בגדול נחלו כישלון.
הנסיון האחרון של השלישיה לפרוץ לשוק העולמי היה באמצעות ההרכב "Lolita and Friends" בשנת 1995. השלישיה הביאה הפעם זמר וזמרת, כמו בהרבה הרכבי יורו והוציאה חידוש לשיר "My Heart Belongs to Daddy". גם השיר הזה יצא בחברות דאנס צרפתיות וגרמניות, גם הוא הופיע בכמה אוספי דאנס ביבשת, אבל גם הוא לא היה הצלחה.
למרות שההרכבים האלו זניחים - עבור חובבי יורודאנס מדובר בפנינים, בפרטי אספנים, בקטעים שמעידים על כך שבישראל של אמצע הניינטיז היתה פעילות אקטיבית מרתקת וניסיונית בתחום.
משה מורד עשה עבודה טובה במחלקה הבין לאומית של אן.אם.סי בשנות התשעים. אלבומי הזהב והפלטינה הרבים, בעיקר של האומנים של סוני מיוזיק, הם הוכחה לכך. גם בתחום האוספים - ניתן לראות את העושר האדיר של אוספים שיצאו בחברה במגוון תחומים. נכון, לא כל האוספים אחידים ברמתם, אבל בסך הכל אי אפשר שלא להתרשם.
אחרי שמורד עזב את אן.אם.סי הוא עבר לעבוד בחברת EMI בלונדון בלייבל שהתמחה במוזיקת עולם. הוא גם כתב ספרים מעניינים על מוזיקה והוא נחשב למומחה עולמי בתחומים שונים - ההוכחה לכך היא שה-BBC הזמין אותו לעשות תכניות רדיו רבות.
כיום, מורד הוא מנהל תחנת הרדיו של 88 בתאגיד השידור הציבורי (לפני כן הוא מילא את התפקיד בקול ישראל). 88 היא תחנה שמשדרת בעיקר רוק ומוזיקה אלטרנטיבית, למרות שיש בה גם מקום לסגונות אחרים כמו פופ אייטיז, דיסקו ועוד. למרות ההצלחה של מורד בניהול תחנת הרוק והאלטרנטיבה, עבור ישראלים רבים הוא לנצח יחשב כאושייה מובילה מתחום הדאנס, אולי האושיה הבכירה ביותר שהיתה בארץ. מורד היה חלוץ ביצירה ובהבאה של מוזיקת היורודאנס לישראל, מישהו שהיה לו אימפקט עולמי כאמן, עם קשרים משוגעים בתעשייה, משיהו שאפילו זכה לככב בקליפ של ה-KLF! בגלל המוניטין של מורד ככזה, לכל אלו שגדלו והעריצו אותו - חסרה ההתייחסות לז'אנרים השונים של מוזיקת הדאנס והפופ מהניינטיז בתחנת הרדיו שהוא מנהל, התעלמות שמעולם לא הוסברה.

ציון: 6

ערך אספני: 25 ש"ח

This is... Trance

שם האוסף: This is... Trance

תת כותרת: אוסף טראנס אסיד

חברת תקליטים: אן.אם.סי

שנה: 1994

עורך: משה מורד

מפיקים: משה מורד ואליסון מאייר

מק"ט: 20139-2

רשימת שירים:

1. Scooter - Unity Without Words Part 1 (6:03)
2. Scooter - Rhapsody In E (6:08)
3. Juno Reactor - High Energy Protons (Orion Mix) (6:28)
4. Exoterix - Void (Diss-Cuss Remix) (7:02)
5. Culture Beat - Adelante! (MKM's Danish Flex Mix) (6:31)
6. Jens - Loops and Things (6:54)
7. Raviv Mor - The End Of The World (Trance Mix) (3:37)
8. One-O-One - Welcome To My Dream (Chill Out) (4:25)
9. Mikado - Feel the Bass (5:28)
10. Fog - Make Me President (Ghostrider Remix) (6:29)
11. Liquid Bass - In Full Effect (5:54)
12. Scooter - Hyper Hyper (Faster, Harder, Scooter) (5:31)

עטיפה: עיצוב של אסנת בוכמן. עבודה טובה מאוד. תופסת את רוח הז'אנר והתקופה - ב-100%. סחטין. ציון עיצוב: 9

ביקורת ורקע: שני דברים הובילו ליצירת האוסף הזה. אחד, עליית מוזיקת הטראנס באותה תקופה. הז'אנר התחיל לתפוס בצורה יוצאת דופן בארץ וחברות התקליטים התחילו להפציץ עם אוספי טראנס למיניהם. פונוקול היתה חוד החנית של התחום ואן.אם.סי לי רצו להשאר מאחור ובתקופה של 1993 עד 1995 הם הוציאו כמה אוספי טראנסים. זה היה דבר חריג בקרב החברות הגדולות (אן.אם.סי, הד-ארצי והליקון), מפני ששתי מתחרותיה - הליקון והד-ארצי לא התעסקו בכלל עם טראנס, שנותר כתחום ההתמחות של החברות הקטנות. בסופו של דבר - בשנים האחרונות של הניינטיז - הטראנס באמת היה סגנון שזכה לפריחה והצלחה בעיקר בחברות כמו פונוקול ו-BNE ואן.אם.סי יחסית זנחו אותו.

הדבר השני שהוביל ליצירת האוסף הזה הוא סקוטר. אותו הרכב גרמני, שזכה באותה תקופה להצלחת ענק עם הלהיט "הייפר הייפר" יצר המון עניין בישראל. האוסף "היט בוקס 6" אף התהדר על העטיפה בתור זה שהוא האוסף עם "הייפר הייפר". למרות ש"היט בוקס 6" שווק סביב "הייפר", מכיוון שלסקוטר לא היה אלבום באותם ימים, הדרישה לקטעים שלהם נותרה אדירה.

מכיוון שבישראל לא היו יוצאים סינגלים באותה תקופה, הדרך לעשות כסף מלהיט אחד היה דרך אוספים ו"This is... Trance" הוא דוגמה קיצונית לטריק הזה. יש דרישה לסקוטר, אבל אין אלבום? ניקח שלושה שירים שהלהקה דחפה לסינגל שלה "Hyper Hyper" אחרי הלהיט ונדחוף אותם לאלבום אוסף. כך, האוסף הזה נפתח עם שני הביסיידים של "הייפר" ומסתיים ברמיקס של השיר, גם הוא מתוך הסינגל. בדרך יש עוד 9 קטעי טראנס שאן.אם.סי הצליחו לשים עליהם את היד, כולל קטע ישראלי אחד, של רביב מור. 

התכסיס הזה בסך הכל הצליח לאן.אם.סי ו"This is... Trance" נמכר במספרים יפים לסגנון, כמה אלפים ממנו נרכשו.

ציון: 6

ערך אספני: 25 ש"ח

Maximum Bassim

שם האוסף: Maximum Bassim

תת כותרת: אוסף רגאיי

חברת תקליטים: אן.אם.סי/ העיר

שנה: 1993

עורך: גיל בונשטיין

הפקה: ארז פרי ומשה מורד

מק"ט: 20084-2

רשימת שירים:

1. Shabba Ranks - Ting-A-Ling (3:54)
2. Tiger - Nobody Move (3:52)
3. Tony Rebel - Firing Strong (3:45)
4. Mad Cobra - Fresh (3:46)
5. Chaka Demus and Pliers - Murder She Wrote (4:07)
6. Brigadier Jerry - Jamaica, Jamaica (4:08)
7. Wailing Souls - Shark Attack (3:52)
8. Burning Spear - I Stand Strong (4:16)
9. Israel Vibration - Live in Jah Love (4:37)
10. Dennis Brown - Can't Take Another Day (4:26)
11. Don Carlos - Young Girl (3:30)
12. Culture - Peace and Love In The Dancehall (4:13)
13. Ras Pidow - Can't Stand Still (6:09)
14. Alpha Blondy - Fulgence Kassy (3:52)
15. Aggrovators, The - Black Unity (4:44)

מודעה לכבוד צאת האוסף, מתוך "העיר"

עיצוב ועטיפה: עבודה של נורית וינד-קידרון. העטיפה החיצונית ממש מרשימה. קולעת לקו האומנותי של הרגאיי באותה תקופה ומצליחה להעביר את הרוח והאווירה של האוסף. החוברת הפנימית נראית פחות טוב, הכתב בתוכה נבלע על האימג'ים של האריות שמופיעים ברקע שלהם. מה שכן, החוברת הזאת מעמיקה ומרתקת. עורך האוסף, גיל בונשטיין, כתב בחוברת טקסט כללי על הז'אנר. הוא גם עשה מילון מונחים של תחום הרגאיי ואף כתב על כל אמן ואמן שבאוסף. מקצוענות יוצאת דופן במחוזותינו. ציון עיצוב: 10

ביקורת ורקע: "מקסימום באסים" הוא אמנם מאוספי הרגאיי הבודדים שיצאו בארץ, אבל זה לא מונע ממנו להיות אחד האוספים המרשימים שיצאו כאן. אוסף שלא מתפשר, עם בחירות מרתקות, רמה של חו"ל. 

ביקורת מהעיתון

את האוסף יצר גיל בונשטיין, שבזמן האוסף היה הבעלים של מועדון הרגאיי היחדי בישראל, הסווטו שפעל בתל אביב. בעקבות הצלחת המועדון, ביחד עם העלייה האדירה בפופולאריות של הרגאיי באותם שנים, נוצרה ההזדמנות להוצאת האוסף הזה. היוזמה ליצירת האוסף היתה של ארז פרי מאן.אם.סי, שהיה מיודד עם בונשטיין והציע לו להכין את האוסף. לבונשטיין היו רעיונות לקטעים רבים לאסופה, אבל באן.אם.סי הגבילו אותו רק לקטלוגים של החברות שהם יצגו. למרות המגבלה, בונשטיין אסף כאן קטעים מפתיעים, רבים מהם נדירים למציאה עד היום.

האוסף יצא בשיתוף המקומון התל-אביבי "העיר", שבאותם שנים הוציא בשיתוף עם אן.אם.סי את סדרת האינדי "עצמאי בעיר" שכללה שלושה פרקים מצליחים. החיבור עם "העיר" נעשה הרבה בזכות העיתונאי מיכאל רורברגר, שהרבה לסקר את סצנת הרגאיי. במסגרת שיתוף הפעולה, "העיר" פרגנו לאוסף במודעות לכבוד צאתו.

חוץ מהסיקור ב"העיר", החשיפה שהאוסף זכה לה בתקשורת הכתובה היתה רבה. מ"מעריב לנוער" ועד ל"במחנה", כולם כתבו עליו, כשהגדיל לעשות יואב קוטנר, שהקדיש לו עמוד שלם ב"ידיעות אחרונות". בניגוד לעיתונים, הרדיו לא הרבה להשמיע מהאוסף, ברשת ג', לדוגמה, התעלמו ממנו לחלוטין. 

לכבוד צאת האוסף נערכה מסיבה מתוקשרת במועדון הסווטו וביחד עם כל החשיפה בעיתונות, היה נראה שהאוסף הולך להצליח מאוד. למרבה הצער, זה לא קרה. האוסף הסתפק במכירות צנועות וכיום הוא ממש נדיר למציאה.
ברמה היותר אישית, היה לי עותק של האוסף, שקיבלתי בזכות עבודתי ברדיו באותם ימים. הייתי אז נער בן 17 ולמרות שרגאיי לא היתה "ה"מוסיקה שלי, התחברתי אליה מאוד. הייתי מאזין רבות לאוסף ובכלל לכוכבים החדשים של הז'אנר שפרצו באותה תקופה - שאבה ראנקס וצ'אקה דימוס אנד פלייר (שמופיעים כאן) וגם לשאגי, אפצ'י אינדיאן, רד דרגון ואחרים. יום אחד הבאתי את האוסף לבית של חברי הטוב דניאל ונדרניט, שהיה ממש בעניין של רגאיי. דניאל עף על האוסף ובעקבות זאת הוא גם נשאר אצלו לצמיתות. דניאל היה שומע את האוסף שנים והוא איבד אותו רק לפני שנים בודדות, כשהוא נשכח באחד מהרכבים שלו לשעבר. מה שכן, נשארה לו הקופסה. מתוך נוסטלגיה - ניסיתי, באמצעות רשימת השירים למצוא את כל הקטעים באינטרנט והתייאשתי די מהר. הרוב כאן ממש נדיר, אפילו בעידן היוטיוב והאפל מיוזיק למיניהם. חיפשתי עותק של הדיסק שנים ולא מצאתי בשום מקום. לשמחתי, ידידי עופר גרטש מצא במקרה עותק לפני כמה שבועות בחנות יד שניה תל-אביבית. זה עותק במצב רע. קישקשו על הדיסק עם טיפקס ועשו בו עוד שמות. בכל זאת, לשמחתי הוא עדיין שמיע, אז הנה - 24 שנים אחרי אני יכול להנות מהדיסק הזה שוב. לדניאל יש בדיוק היום יומולדת, אז לרגל האירוע אני הולך לעשות לו עותק חדש ממנו. סגירת מעגל.

ציון: 9

ערך אספני: 50 ש"ח

האוסף סוקר באדיבותו של עופר גרטש

צפיחית בדבש

שם האוסף: צפיחית בדבש

תת כותרת: מלוח שידורי רשת ג אל המקול שלך - 26 להיטים גדולים משנות ה-50

חברת תקליטים: CBS/ אן.אם.סי/ קול ישראל

שנה: 1990. הוצאה מקורית בשנת 1986

מק"ט: 466738-2 (תקליטור), 57015 (תקליט)

עריכה: גלעד בן-ש"ך

הפקת תקליט: אמנון שילוני

הפקת תקליטור: משה מורד וליאור סולימן

תודה מיוחדת: רונלד קול

רשימת שירים (תקליטור*):

1. Eileen Rodgers - Treasure Of Your Love (2:51)
2. Les Paul - Johnny (Is The Boy For Me) (with Mary Ford) (1:59)
3. Bourvil - Salade De Fruits (3:18)
4. Diana Decker - Poppa Piccolino (2:59)
5. Dean Martin - The Man Who Plays The Mandolino (2:48)
6. Eydie Gorme - La Ultima Noche (with Los Panchos) (2:55)
7. Ruby Murray - Goodbye Jimmy, Goodbye (with Norrie Paramor And His Orchestra) (2:50)
8. Tex Ritter - High Noon (2:50)
9. Kay Starr - Changing Partners (2:55)
10. Eddie Calvert - Julia (2:29)
11. Rosemary Clooney - Where Will The Dimple Be? (2:25)
12. Johnny Mathis - Wild Is The Wind (2:28)
13. Eve Boswell - She Said (2:47)
14. Renato Carosone - Caravan Petrol (3:21)
15. Doris Day - Sugarbush (with Frankie Laine) (2:01)
16. Danielle Darrieux - Laura (2:19)
17. Four Lads, The - Istanbul (Not Constantinople) (2:23)
18. Flo Sandon's - El Negro Zumbon (3:17)
19. Gisele MacKenzie - Seven Lonely Days (2:11)
20. Virginie Morgan - "La Sorciere" (2:46)
21. Aurelio Fierro - Luna Rossa (3:27)
22. Tennessee Ernie Ford - Sixteen Tons (2:35)
23. Peggy Lee - Fever (3:20)
24. Johnny Ray - Just Walking In The Rain (2:39)
25. Guy Mitchell - Singing The Blues (2:27)
26. Domenico Modugno - Piove (Ciao Ciao Bambina) (3:04)

* בתקליט - עשרת השירים הראשונים ממלאים את צד א' לפי אותו סדר והקטעים 11-20 ממלאים את צד' ב', שוב לפי אותו הסדר.

עטיפה: עיצוב של אתי כהן. העטיפה על התקליט היא אחת האייקוניות של התקופה. דמויות קולנעיות גזורות על רקע בצבע קרמי. ליד כל שיר רשומה השנה בה הוא נעשה ובגרסת התקליט - בגבו - יש טקסט מרגש של השדרן דן כנר. בגרסת התקליטור, למרבה הצער, ויתרו על הטקסט הזה. אמנם היום העטיפה הזאת אולי נראית קצת דלה, או פרימיטיבית, אבל בזמן אמת היא לגמרי עשתה את העבודה. ציון עיצוב: 8

רקע וביקורת: אוסף שיצא בשנת 1986 על גבי תקליטים וקלטות והיה להצלחה אדירה, אלבום פלטינה. האוסף נעשה על ידי אנשי רשת ג' והוא מבוסס על תכנית הנוסטלגיה "צפיחית בדבש", שהתמקדה במוסיקת שנות החמישים. ההצלחה האדירה של האוסף הביאה את חברת CBS, שבימים ההם שינתה את שמה לאן.אם.סי, להוציא את האוסף מחדש על דיסק ב-1990, כשהעניין בתקליטורים החל לעלות. בגרסת ה-CD נוספו שישה שירים שלא היו בגרסת התקליט/קלטת.
גרסת התקליטור לא זכתה להצלחה האדירה לה זכו התקליט והקלטת, חמש שנים קודם לכן, אבל היא כן היתה מוצר קטלוגי ראוי שישב על המדפים במשך כמה שנים.
מבחינה מוסיקלית ורעיונית אני יכול להכביר במלים על האוסף הזה, אבל הטקסט שדן כנר, מגיש "צפיחית בדבש" ברשת ג', כתב בגב התקליט, ממחיש את חשיבותו יותר מכל. כשקוראים את הטקסט שומעים את קולו של כנר ואת סגנון ההגשה היחודי שלו, שמצליח לעבור למילים כתובות בצורה מפעימה. הנה הוא לפניכם:

"צפיחית בדבש". אל השם הזה הגענו בחיפושים אחרי כותרת מתאימה לתכנית שרובה ככולה שירי שמאלץ מן העבר. "שמאלץ" - תמיד הדגשנו זאת - אינה מילת גנאי, להפך, לאוהבי השירים הישנים "שמאלץ" היא מילת קסם המבטיחה הנאה רבה.
את התכנית "צפיחית בדבש" התחלנו לשדר, לעיתים מזדמנות, ברשת ב', בראשית שנות ה-70. אחר-כך מצאה התכניה אכסניה קבועה ברשת ג'.
בשנות השידור הרבות רכשנו - עם כל הצניעות והנוה - אלפי מאזינים קבועים וקנאים, ויעידו המכתבים, שיחות הטלפון ו... סקרי ההאזנה.
כשעלה הרעיון להוציא תקליט בשם "צפיחית בדבש" לא היה ספק שנפנה אל הרפרטואר של שנות ה-50; השידוך בין השם לתוכן אינו דורש הסבר.
הפופ של שנות ה-50 הצטיין בשפע טעמים וכיוונים מוסיקליים; היו מאות להיטים, היו עשרות זמרות וזמרים גדולים וחשובים. עלינו הוטל לברור ולבחור כי התקליט שלנו יכול להכיל "רק" 20 פזמונים.
מלאכת הבחירה לא היהת קלה, ומן השירים שהגיעו עד סף התקליט הזה, אפשר היה למלא עוד כמה וכמה אלבומים משובחים. מי ידוע? אולי עוד ננצל את אוצרות שנות ה-50, ואולי גם אל שנות ה-40 נחזור? מכל מקום, לחובבי הזמר הישן והטוב, אנו מקוים להגיש בעתיד פזמונים אהובים גם משנות ה-60 ושנות ה-70, בתקליטים נוספים שייצאו ביוזמת רשת ג'.
עורכי מוסיקה רבים בקול-ישראל שקדו על תכניות "צפיחית בדבש", אך את עיקר המלאכה עשו דליה הלר, עודד גילור, שמעון פרנס וגלעד בן-שך.
לי עצמי היתה הזכות להגיש את ה"ותיקים-גםמתקתקים" מן השידור הראשון, וכמעט מיותר לומר שאני נהנה לשומעם ולהשמיעם כאז כן עתה.
ובחזרה אל התקליט שבידך. 20 הקטעים שבו משתרעים על פני כל שנות העשור החמישי של המאה שלנו; השירים מוכרים ואהובים, במיגוון של מיקצבים ושפות, ונעימה מפורסמת לקינוח של צד של התקליט. המוסיקה הזו תדבר בודאי אל לבו של קהל מאזינים רחב ורב-גוני; אצל רבים היא תעיר ותעורר את זכרונות העבר; לאחרים זה היה אמצעי לתור ברחבי היסטוריה מוקלטת.
יתרונו של האלבום הוא בכך שבמקום לרכוש תקליט אריך-נגן של זמר פופולארי למען להיט אחד או שניים, הנה "עיסקת חבילה" ובה אוסף מלהיט של זמרים ולהיטים.
האזנה נעימה.

דן כנר
ירושלים, אביב תשמ"ו
מאי 1986

ציון: 10

ערך אספני: תקליט - 10 ש"ח. דיסק - 100 ש"ח

The Club

שם האוסף: The Club

תת כותרת: להיטי כפרי הנופש בים התיכון - מהדורה חדשה! - 13 להיטי ענק ומחרוזות-נוסטלגיה!

חברת תקליטים: CBS/ אן.אם.סי

שנה: 1989

עריכה: בדיסק לא רשום, אבל שני האוספים המקוריים, על תקליט, נערכו על ידי משה מורד, אז אני משער שזה הסיפור גם כאן

מק"ט: 465542-2

רשימת שירים:

1. Gipsy Kings - Bamboleo (3:25)

2. Herbert Pagani - La Bonne Franquette (3:55)

3. Tahiti - Agadou (2:16)

4. Eddy Grant - Gimme Hope Jo'anna (Album Version) (4:00)

5. Enrico Macias - Zingarella (3:50)

6. Madrid Session Singers - Y Viva Espana (3:29)

7. X-tra Large - Spanish Disco Mega Medley (8:55)

8. Gino Marinello Orchestra, The - Yeke Yeke (with Singers) (2:37)

9. Samy Goz - La Fiesta Hot Medley (7:02)

10. Party-Poppas - Twist Medley (8:14)

11. Rene - French Connection '88 (Short Radio Version) (4:34)

12. Jordi Pou and Paco Penarand - Rumba Mix (Saboreando A Peret) Disco Medley (4:14)

13. Tokens, The - The Lion Sleeps Tonight (Club Mix) (3:43)

עטיפה: שלא במפתיע, אין כאן קרדיט מעצב, הרי שמדובר בנסיון זול למכור מוצר באמצעות פורנוגרפיה. העטיפה מציגה אישה צעירה, טופ-לס, עם טקסט שמקיף אותה. איך קרה שאישה עירומה כיכבה על עטיפה של מוצר שנמכר בחנויות תקליטים, מקום שגם ילדים ונוער הסתובבו בו? אז ככה: הגישה לעירום נשי בפרסומים ובתקשורת היתה הרבה יותר מתירנית בשנות השמונים, בהשוואה להיום. אני זוכר שחזה נשי הופיע די הרבה בעיתונים כמו ידיעות ומעריב, דבר שלא היה מתקבל היום ואני אפילו זוכר פרסומת לחברת ריהוט במעריב לנוער, מגזין שפנה לטינאייג'רז, שכללה אישה ערומה. זה נשמע מוזר, בטח בהתחשב בכך שאנחנו חושבים שככל שהזמן נע, אנחנו נהיים יותר ליברלים, מה שמוכיח שפרסום עירום נשי כדי למכור הוא לא כלי ליברלי, ההיפך מכך. גם עטיפות של תקליטים, שכללו עירום הוא דבר שנצפה לא מעט בעולם בסבנטיז ובאייטיז, אני יודע אפילו שיש לכך אספנים די רציניים. נסו להקיש "Sexy LP" בשורת החיפוש באיביי ותיווכחו עד כמה תקליטים כאלו יש. בכל מקרה, מה שאולי היה נראה ליגיטימי אז, הוא לא כזה היום. אולי ההתחסדות הזאת מוגזמת, אולי אפילו התינוק העירום על העטיפה של נירוונה לא היה מתקבל היום, אבל סבבה. שיהיה ככה. זה שזה לא קיים במקומות אחרים. ציון עיצוב: 0

עטיפת התקליט של חלק 2

ביקורת ורקע: "The Club" הדיסק הוא אסופה שכוללת את מיטב הקטעים משני תקליטים, "Le Club" משנת 86', שכולל את אותה עטיפה כמו של הדיסק ו"The Club 2", שכלל "סתם" אישה בבגד-ים, מורמת על ידי שני גברים חסונים. כשהדיסקים החלו להכנס חזק לשוק, אן.אם.סי חיפשה להוציא מחדש כמה מהאוספים המצליחים שלה מהחצי השני של האייטיז, אוספים שיצאו במקור רק על תקליטים וקלטות, הפעם על גבי דיסקים. בין האוספים האלו היו, כאמור, סדרת "The Club" וגם "צפיחית בדבש", "Europarade", ו"אגן הים התיכון". אל כל האוספים האלו אני מקווה להגיע בעתיד.

קצת יותר ספציפית על "The Club", מדובר על אסופה ברוח מוסיקת ההרקדות של כפרי הנופש של קלאב-מד שהיו מאוד פופולאריים באייטיז. מדובר במוסיקה עם גוון לטיני, שהתאימה במיוחד להרקדות בבריכה ושבישראל תפסה בצורה יוצאת דופן. לא היית צריך לנסוע עד לאיזה קלאב-מד בחו"ל, יכולת לקבל את אותה מנה של "אגאדודודו" בבריכות של המלונות באילת, טבריה או נתניה, השטאנץ הזה תפס בכל מקום. CBS/ אן.אם.סי כמובן שתפסו על איזה טרמפ בשני האוספים האלו וגם הד ארצי ופונוקול הוציאו אוספים כאלו באייטיז. "Le Club", התקליט הראשון, היה המצליח מביניהם. הדיסק, שלא במפתיע, גם מכר יפה.

ציון: 7

ערך אספני: 60 ₪

The Doctor's Work

שם האוסף: The Doctor's Work

תת כותרת: Baby Doc's Best Tracks

חברת תקליטים: אן.אם.סי/ NMC Dance

שנה: 1998

עריכה: תמי שכנאי

הפקה: משה מורד ואליסון מאייר

שיווק ויח"צ: ארז פרי, איריס אביטל, עדי לב ותמי שכנאי

מק"ט: 20321-2

רשימת שירים:

1. S-J - I Feel Divine (Baby Doc Mix) (7:14)

2. Age of Love, The - The Age Of Love (Baby Doc Remix) (7:12)

3. Dominatrix - Possession (Baby Doc Remix) (6:17)

4. Praga Khan - Injected With A Poison (Baby Doc Remix) (6:09)

5. Hellfire Club, The - Bitch (6:57)

6. Hellfire Club, The - Voodoo Magic (6:38)

7. Carle Younge Project, The - Can You Feel The Heat (Baby Doc Mix) (6:55)

8. Amen! UK - Passion (Baby Doc Remix) (6:29)

9. Milk Inc - Good Enough (La Vache) (Baby Doc's Old School Mix) (6:06)

10. Baby Doc - Limo Man (6:35)

עטיפה: עיצוב של הילית בן מאיר. תמונה של בייבי דוק, עם הפונט שאן.אם.סי השתמשו בו באותה תקופה לאוספים שלהם. חסר בחוברת מידע על הדוק, שיכל לעזור. חוץ מזה, נראה לא רע. ציון עיצוב: 7

ביקורת ורקע: קוונטין פראנגן, או בשם הבמה שלו בייבי דוק, היה יוצר מעניין, מחלוצי ה-Nu NRG, שזה ז'אנר מאוד מהיר של מוסיקת האוס, שהיה פופולארי מאוד במועדוני הגייז של אירופה בסוף הניינטיז. דוק לא היה פעיל המון שנים. מאמצע הניינטיז, עד שנת 2001 ככה. הוא הוציא כמה עשרות סינגלים, היה שותף בשני לייבלים של Nu NRG וגם עשה כמה עשרות רמיקסים, זאת במקביל לקריירת תקלוט במועדון הטרייד הלונדוני.

בייבי דוק הוא לא הדיג'יי/יוצר הכי מעניין של החצי השני של הניינטיז, אבל תמי שכנאי, שניהלה את מחלקת הדאנס של חברת אן.אם.סי באותה תקופה, היתה חולה עליו. התוצאה? היא השתמשה בכוחה והוציאה לו אלבום אוסף, למעשה האלבום היחידי של הדוק בעולם! אפשר לבקר את הבחירה להוציא דווקא לדוק אוסף, אבל גם אפשר לשבח את זה שדווקא חברה ישראלית בחרה לעשות את הדבר הלא שיגרתי הזה ולהוציא לו אלבום. האלבום אוסף עשרה קטעים שהוא הפיק או עשה להם רמיקס. זאת אסופה נחמדה, רק חבל שחסרים כאן הרמיקסים שהדוק עשה לאמני מיינסטרים גדולים: הפט שופ בוייז, איגי פופ, מארק אלמונד ושר. עדיין יוזמה יפה, שממש ממש לא הצליחה בחנויות. דווקא בחו"ל היו כמה פריקים של הדוק שחיפשו את האוסף הזה, בארץ, כאמור, כמעט ולא.

בתחילת שנות האלפיים, אן.אם.סי המשיכו את הקו הזה של לאסוף אלבומים של דיג'יים וכך יצאו אלבומים כאלו לטייסטו ולדיפ דיש, תחת הכותרת "Superstar DJ".

ציון: 8

ערך אספני: 70 ₪