מעבר לעבודתי בסיקור אוספים משנות התשעים, אני גם מנהל שני פאבים נחמדים בירושלים, אחד מהם נקרא "הקסטה" והוא מקושט, בין השאר, בהמון קלטות ישנות. אחד הלקוחות בפאב הפתיע אותי השבוע והביא לי שק עם קלטות ישנות שהוא מצא איפשהו, כדי להוסיף קישוטים במקום. בין הקלטות היו כל מני אוספים הזויים פלוס פלוס שחברת "התקליט חיפה בע"מ" הוציאה בין השנים 1987 ל-1990.
"התקליט" היא אחת החברות הותיקות בארץ. היא הוקמה ב-1965 והיא פעילה בקונסטלציה מצומצמת עד היום. מאחורי החברה עומד דב זעירא (אבא של ניצן זעירא, שלימים הקים את חברת נענע). בשנות השבעים החברה החלה לייצג בארץ קטלוגים של חברות מחו"ל והיא גם החתימה שורה של אמנים מקומיים כמו אילן ואילנית, בעז שרעבי ואריאל זילבר. בשנות השמונים החברה החלה לזחול מאחור. ההחתמות פחתו, הלייבלים מחו"ל נקנו על ידי חברות אחרות והתקליט נראה היה שגוועת. בתקופה הזאת הם החלו להוציא כל מני אוספים סוג ז', כפי שניתן לראות בתמונה (תלחצו עליה כדי להגדיל, זה שווה!). האוספים האלו כוללים חידושים ברמות כאלו ואחרות ללהיטי השעה ומה שמרגש בהם בעיקר זה העטיפות הקאמפיות, שלא לומר שמות האוספים (מכירים את האוסף "במבה"???).
בהמשך הניינטיז "התקליט" הביאה לשורותיה את אורן בר-אל, כיום בפונוקול, שיעדכן את שורות המוסיקה החדשה שמה, במהלך שהראה תוצאות רגעיות. אני מבטיח לספר הרבה יותר על התקליט כשאגיע לסקר את האוספים האלו. בינתיים, סוף שבוע כייפי לכולם.
אני מקורב אליהם משפחתית, ואגלה לך סקופ קטן:
השבמחקהרווחים מהמכירות של קלטות אלה (כן, היו רווחים!) שימשו, בין היתר, להפקת אלבומו השני והמצליח של פורטיס "סיפורים מהקופסא".
אני בטוח שהיו רווחים. הפקות כאלו הן כל כך זולות שאפשר רק לעשות מהן כסף.
מחקואיפה סופר מיקס האוסף עם העטיפה של השדיים? :)
השבמחקאורן בראל ולא בר-אל!
השבמחק