שם האוסף: Hit Me
שנה: 1998
עורכים: אבי יוסף, אלי שרגורודסקי, יורם ואזאנא
מק"ט: YOYO33-2
ציון: 5
חברת תקליטים: BNE/ YoYo/ בעטיפה יש גם תודה ל-IMP ולוגו של IMP
שנה: 1998
עורכים: אבי יוסף, אלי שרגורודסקי, יורם ואזאנא
מק"ט: YOYO33-2
רשימת שירים:
1 The Tamperer - If You Buy This Record Your Life Will Be Better (feat. Maya)
2 Gala - Gala Megamix
3 Tina Cousins - Pray (Radio Edit)
4 New Londonbeat - I've Been Thinking About You '98
5 Jessica - Tell Me What You Like (Radio Edit)
6 R. Kelly - Home Alone (Radio Edit) (feat. Keith Murray)
5 Jessica - Tell Me What You Like (Radio Edit)
6 R. Kelly - Home Alone (Radio Edit) (feat. Keith Murray)
7 Jazzy Jeff - Summertime '98 (Soulpower Radio Mix) (with the Fresh Prince)
8 Trade Secrets - I Know You Got Soul (feat. Eric B and Rakim)
8 Trade Secrets - I Know You Got Soul (feat. Eric B and Rakim)
9 Regina - Up to the Floor
10 Soundlovers, The - Surrender
11 Deja Vu - I Don't Want to Miss a Thing (feat. Tasmin)
12 DJ Visage - Formula '98
13 La Cream - Chateau D'Amour
14 Sham Rock - Tell Me Ma (Radio Mix)
15 Steps - Heartbeat
16 Solid Harmony - To Love Once Again
17 BackStreet Boys - I'll Never Break Your Heart (Spanish Version)
18 Bravo AllStars - Let the Music Heal Your Soul
עטיפה: יד עם כפפת איגרוף מכה את הכותרת המזמינה, בגרפיקה שהיא מאוד מאוד 1998... באופן הזוי לא מצויין בשום מקום בדיסק מי עיצב את ההעטיפה. בכל זאת, נחמד. ציון עיצוב: 714 Sham Rock - Tell Me Ma (Radio Mix)
15 Steps - Heartbeat
16 Solid Harmony - To Love Once Again
17 BackStreet Boys - I'll Never Break Your Heart (Spanish Version)
18 Bravo AllStars - Let the Music Heal Your Soul
ביקורת ורקע: ההצלחה של היטמן של הד ארצי הביאה את החברות האחרות לייסד אוספים עם שמות דומים, אף חברה אחרת לא עשתה זאת באותה הצלחה. לא הליקון עם היטליסט, לא אן.אם.סי עם היט בוקס וגם לא BNE עם היט מי. הסיבות לכשלון של הסדרות האחרות משתנה מסדרה לסדרה. היטליסט היתה הסדרה שהכי דומה במהותה להיטמן, עם שלוב של המון להיטים מהמון סגנונות, אבל המיתוג הרע שלה מנע ממנה להמריא. היטבוקס אמנם רצה הרבה זמן, אבל הסדרה היתה עם אוריינטציה יורודאנסית מדי ולא מספיק מיינסטרימית כדי לשחזר את הפורמולה המצליחה של היטמן. לגבי היט מי, אין לי ממש מה לומר. מדובר בנסיון מביך וחד פעמי של BNE ליצור אוסף פופ-מיינסטרימי, נסיון, שכאמור, לא ממש צלח.
בסוף שנות התשעים BNE היתה חברה מורכבת מאוד. מעבר לאומני הטראנס שהיא החתימה ושהכניסו לה הרבה כסף ומוניטין, היא גם ייצגה את הרפרטואר הבין לאומי של של Jive Records (בריטני ספירס, הבאקסטריט בוייז) ושל תאגיד האינדי Beggars Banquet שכולל תתי לייבלים כמו 4AD (הפיקסיז, קוקטו טווינז) ו-XL (הפרודיג'י). BNE אף פעם לא ידעה להתמודד טוב מדי עם הרפרטוארים הבין לאומיים שלה ואת להיטי אומניה, בעיקר אלו של Jive, הם לרוב העניקו לאוספים של חברות אחרות. כשב-BNE הבינו שהרפרטואר שלהם מספיק גדול כדי ליצור אוסף מיינסטרים עצמאי, הם השיקו את Hit Me. האוסף הזה נעשה עם מעט מאוד בטחון עצמי. נראה שהניסיון של BNE ליצור אוסף פופ משלהם נולד משיתוף הפעולה הצמוד שלהם עם IMP, שהוכיח לחבר'ה מ-BNE שלא צריך יותר מדי כדי להרים אוסף. האנשים מ-IMP עזרו מאוד בהכנת האוסף ויש כאן קרדיטים מרכזיים לדמויות כמו אלמוגית אלוש ויורם ואזאנא מהחברה. הלוגו של IMP אפילו מתנוסס על העטיפה האחורית בתודה מיוחדת על העזרה שלהם בהכנת האוסף.
Hit Me לא נחל הצלחה, כי הוא לא היה מספיק טוב כאוסף מיינסטרים. אם הוא היה אוסף דאנס, כמו האוספים של IMP היה לו יותר סיכוי, אבל קהל היעד שהאוסף הזה כוון אליו (בעיקר בני נוער צעירים) לא השתכנע. בסך הכל זה הסיפור המרכזי של BNE, חברה שלא הצליחה מעולם למנף את אגף המיינסטרים שלה, שזה הכסף הגדול שהופך חברה לגדולה.
באחד הפוסטים הקודמים שלי סיפרתי בקצרה את קורותיה של BNE וסיימתי את הדיווח בכך שהיא נעלמה מעל פני האדמה. בעקבות הדיווח, ידידי הטוב מיכאל מור הפנה אותי לכתבה מ-2008 בוואלה שמספרת על התדרדרותה של החברה. בכתבה מסופר על הקשיים הכלכליים אליהם החברה נקלעה ולכך שרוב עובדיה פוטרו. מנהל החברה מספר בכתבה שהחברה עוברת שיקום, דבר שלבסוף לא קרה והחברה אכן נסגרה.
ערך אספני: 5 ש"חבסוף שנות התשעים BNE היתה חברה מורכבת מאוד. מעבר לאומני הטראנס שהיא החתימה ושהכניסו לה הרבה כסף ומוניטין, היא גם ייצגה את הרפרטואר הבין לאומי של של Jive Records (בריטני ספירס, הבאקסטריט בוייז) ושל תאגיד האינדי Beggars Banquet שכולל תתי לייבלים כמו 4AD (הפיקסיז, קוקטו טווינז) ו-XL (הפרודיג'י). BNE אף פעם לא ידעה להתמודד טוב מדי עם הרפרטוארים הבין לאומיים שלה ואת להיטי אומניה, בעיקר אלו של Jive, הם לרוב העניקו לאוספים של חברות אחרות. כשב-BNE הבינו שהרפרטואר שלהם מספיק גדול כדי ליצור אוסף מיינסטרים עצמאי, הם השיקו את Hit Me. האוסף הזה נעשה עם מעט מאוד בטחון עצמי. נראה שהניסיון של BNE ליצור אוסף פופ משלהם נולד משיתוף הפעולה הצמוד שלהם עם IMP, שהוכיח לחבר'ה מ-BNE שלא צריך יותר מדי כדי להרים אוסף. האנשים מ-IMP עזרו מאוד בהכנת האוסף ויש כאן קרדיטים מרכזיים לדמויות כמו אלמוגית אלוש ויורם ואזאנא מהחברה. הלוגו של IMP אפילו מתנוסס על העטיפה האחורית בתודה מיוחדת על העזרה שלהם בהכנת האוסף.
Hit Me לא נחל הצלחה, כי הוא לא היה מספיק טוב כאוסף מיינסטרים. אם הוא היה אוסף דאנס, כמו האוספים של IMP היה לו יותר סיכוי, אבל קהל היעד שהאוסף הזה כוון אליו (בעיקר בני נוער צעירים) לא השתכנע. בסך הכל זה הסיפור המרכזי של BNE, חברה שלא הצליחה מעולם למנף את אגף המיינסטרים שלה, שזה הכסף הגדול שהופך חברה לגדולה.
באחד הפוסטים הקודמים שלי סיפרתי בקצרה את קורותיה של BNE וסיימתי את הדיווח בכך שהיא נעלמה מעל פני האדמה. בעקבות הדיווח, ידידי הטוב מיכאל מור הפנה אותי לכתבה מ-2008 בוואלה שמספרת על התדרדרותה של החברה. בכתבה מסופר על הקשיים הכלכליים אליהם החברה נקלעה ולכך שרוב עובדיה פוטרו. מנהל החברה מספר בכתבה שהחברה עוברת שיקום, דבר שלבסוף לא קרה והחברה אכן נסגרה.
ציון: 5
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה