בשלהי 2008 עלתה לאוויר ב-88fm תוכנית שהייתה שונה מכל מה שהתחנה שידרה באותה תקופה. 88fm הייתה מזוהה עם גיטרות, ג'אז ומוזיקה אלטרנטיבית, ובין כל אלה הופיעה פתאום תוכנית בשם "קלאב 88", שנשמעה כאילו הגיעה מתחנה אחרת, ואולי גם מעידן אחר. מדי יום שישי ב-23:00 נכנסו ללוח השידורים סינתיסייזרים, ביטים של מועדונים, אירוויזיון ופופ בריטי - שילוב שלא היה קיים בתחנה באותן שנים, ובמידה רבה גם לא ברדיו הישראלי בכלל.
"קלאב 88" הייתה למעשה התוכנית שהחזירה את הדאנס לרדיו הציבורי. מאז סגירתה של רשת ג' הלועזית ב-1997, כמעט לא נשמעו בקול ישראל תוכניות שהוקדשו לפופ, דאנס ותרבות מועדונים בינלאומית.
את "קלאב 88" הגיש עופר נחשון וערך שחר ירושלמי, שהיה האדריכל, שיזם את התוכנית.
את שורשיה של "קלאב 88" אפשר למצוא בפורום שנות ה-80 וה-90 באתר תפוז. ביוני 2008 אירח ירושלמי, שניהל את הפורום, את נחשון למפגש שאלות ותשובות עם גולשי הפורום. המפגש, שנועד במקור לעסוק בזיכרונות מוזיקליים ורדיופוניים משנות ה-90, הוביל להיכרות אישית ומקצועית בין השניים. בעקבותיו עלה הרעיון לשיתוף פעולה רדיופוני.
בתחילת ספטמבר 2008 הרעיון הזה החל לקרום עור וגידים. השניים יצרו סדרת תוכניות לילה כממלאי מקום של שדר שיצא לחופשה למשך שבוע. במהלך אותן תוכניות התגבש בהדרגה הקונספט שיהפוך בהמשך ל"קלאב 88".
הרעיון של ירושלמי מאחורי התוכנית התבסס על תוכניות ששודרו ברשת ג' באותו יום ושעה (23:00, ביום שישי), במהלך כל שנות ה-90. בתחילת העשור זאת היתה "איזה לילה" שהגיש איתן גור, בעריכת רז ניצן. אחר-כך "דאנס FM", שערך והגיש משה מורד ובשנים האחרונות של ג' - "DJ" בהגשת עופר נחשון.
הרעיון הדומה של כל התוכניות האלו היה לשמש כמעין פסקול ליציאה של סוף השבוע - רגע המעבר שבין הרדיו בבית או במכונית לבין הבר, המועדון או רחבת הריקודים.
"קלאב 88" היתה בדיוק הפסקול הזה ליציאה. היא שילבה דאנס חדש לצד קלאסיקות מועדונים, אירחה כמה מהדי.ג'ייז הבולטים בישראל, בהם עופר ניסים, איתי קלדרון וינון יהל, והעניקה למאזינים תחושה של שידור מתחנת רדיו אירופית יותר מאשר מתחנת רדיו ישראלית.
עבור רבים מהמאזינים הייתה "קלאב 88" המשך טבעי ל"קופסת הלהיטים" ולמצעדים הלועזיים של רשת ג', רק בגרסה של המאה ה-21. לצד להיטים חדשים ורמיקסים עדכניים, היא שמרה על האהבה הגדולה לפופ בריטי, לדאנס אירופי ולמוזיקה שהייתה מזוהה עם עופר נחשון לאורך הקריירה שלו.
התוכנית עלתה לאוויר ב-21 בנובמבר 2008, לאחר שהיא קיבלה אישור מהמנהל החדש של 88fm באותם ימים, יובל גנור.
בעת שידור התוכנית הראשונה הקשר לפורום שנות ה-80 וה-90 של תפוז היה חזק במיוחד - ולא במקרה. בשנים הראשונות של שנות ה-2000, לפני עידן פייסבוק והרשתות החברתיות, הפורומים המוזיקליים היו מוקד הפעילות המרכזי של חובבי המוזיקה ברשת. פורום שנות ה-80 וה-90 היה מהבולטים שבהם, בין היתר משום שמילא עבור רבים את החלל שנוצר לאחר סגירת השידורים הלועזיים של רשת ג' ב-1997. הוא הפך לקהילה פעילה ותוססת של חובבי פופ, דאנס ורדיו.
גם התוכנית עצמה נשענה בתחילה על אותה קהילה. חלק גדול מהשירים נבחרו על ידי חברי הפורום, שביקשו לשמוע את הקלאסיקות האהובות עליהם ויצרו בפועל תוכנית שנשמעה לעיתים כמו גרסת "מיטב קופסת הלהיטים".
למעשה, אפילו השם עדיין לא היה סגור. במהלך השידור פנה נחשון למאזינים וביקש מהם להציע שמות באמצעות הפורום. כחצי שעה לאחר תחילת התוכנית הוא הכריז כי נמצא שם: "המועדון". השם החזיק מעמד עד סוף אותו ערב בלבד. לקראת התוכנית הבאה הוחלט לבחור בשם אחר - "קלאב 88" - רעיון שהציע איש התקשורת, הדי.ג'יי וחובב הרדיו עומר מלכה.
ככל שחלפו השבועות, הלכה ופחתה התלות בקהילת הפורום, והתוכנית החלה לגבש לעצמה זהות עצמאית. בתוכנית הרביעית, ששודרה ב-12 בדצמבר 2008 ושהקלטתה שרדה, כבר ניתן היה לזהות בבירור את הנוסחה שתאפיין את "קלאב 88": שילוב של פופ עכשווי וקלאסיקות דאנס, הומור רדיופוני והרבה אהבה למוזיקה. באותה תוכנית התארח הטכנאי צביקה בשבקין בדמותה המיתולוגית של ז'ניה - הקשישה בעלת המבטא היידי-רוסי שהייתה מוכרת עוד מתוכניותיו של דידי הררי ברשת ג'. במהלך אותו ערב גם הוכרז כי בתוכנית הבאה יתארח הדי.ג'יי עופר ניסים לסט מיוחד בן שעתיים.
כמו רבות מהתוכניות שערך ירושלמי, גם "קלאב 88" התבססה על שילוב בין חדש לישן. לצד להיטי התקופה של אריק פרידז, ליידי גאגא ואחרים, נשמעו דרך קבע גם ג'ימי סאמרוויל, בננרמה, פט שופ בויז, אבבא, קיילי, אירייז'ר ואמנים נוספים שהיוו את הפסקול האישי של נחשון. התוכנית לא הבחינה בין "להיט חדש" לבין "קלאסיקה" - מבחינתה הכול היה חלק מאותה מסורת של פופ ודאנס איכותיים.
ירושלמי לא הסתפק בבחירת המוזיקה. מדי שבוע הוא היה מגיע לשידור מצויד בדפי מידע מפורטים על כל שיר ושיר: נתוני מצעדים, סיפורים על האמנים, אנקדוטות מהעיתונות הבריטית והאמריקאית ולעיתים גם רכילות עסיסית במיוחד. עופר נחשון השתמש בחומר הזה במהלך ההגשה, והתוצאה הייתה תוכנית שלא רק השמיעה מוזיקה אלא גם סיפרה את הסיפורים שמאחוריה. עבור המאזינים, "קלאב 88" הייתה לא פעם שיעור בפופ, בדאנס ובתרבות המוזיקלית של התקופה, לא פחות מאשר תוכנית רדיו.
ירושלמי זוכר את התקופה ההיא בעיקר דרך המוזיקה החדשה שנכנסה מדי שבוע לתוכנית. לדבריו, "היו לתוכנית מעריצים. איציק יושע נהנה מאוד משיר בערבית של מיריאם פארס שהפכנו ללהיט. עופר ממש אהב את זה." הוא מזכיר גם את Unidos Para La Musica של David Vendetta ו-Akram, שהזכיר תמיד לעופר את ג'ימי סאמרוויל, את Freemasons, שאקירה, ביונסה, Sash! ו-Faithless, ומסכם את רוח התקופה במשפט אחד: "כולם נשמעים נהדר עד היום. אין היום משהו כזה."
חוץ מנחשון וירושלמי, עוד אחד מהאנשים הבולטים בהקשר של התוכנית היה קובי מנורה, שהיה מעורב בהפקת התוכנית, בעריכתה ובהגשתה. מנורה הוא איש רדיו ועורך מוזיקלי ותיק, שלימים שימש כעורך, מגיש ומפיק ראשי בתחנות המוזיקה של כאן. מנורה נהג להחליף את נחשון בשידורים שבהם נעדר, ערך תוכניות עבורו ואף הגיש בעצמו כמה משידורי "קלאב 88". בנוסף, הוא היה אחראי להפקת אותות התוכנית, שקריין גיל קומר. מאזיני התוכנית הוותיקים אולי יזכרו גם את דמותה המסתורית של "שרה קאופמן" - שם בדוי שהעניק לו נחשון ואשר הפך עם הזמן לחלק מההומור הפנימי של התוכנית ואף זכה לפינה משלו.
אחד הרגעים הזכורים ביותר בתולדות "קלאב 88" התרחש ב-7 בפברואר 2009. באותו ערב פתח עופר נחשון את השידור עם Love Etc. של הפט שופ בויז, כשבוע לפני יציאתו הרשמית. שחר ירושלמי הצליח להשיג דרך המאזין חיים רוזנהאפט את השיר דרך אתר כלשהו באינטרנט, וכך הפך את נחשון, ככל הנראה, לשדרן הראשון בעולם שהשמיע אותו ברדיו.
הסיפור לא נשאר בגבולות 88fm. דיווח על השידור המוקדם ממקור לא רשמי הגיע דרך פורום אינטרנטי לאנשי חברת התקליטים הבריטית Parlophone, שבה היו חתומים הפט שופ בויז. בחברה הבריטית לא אהבו את הרעיון שהסינגל החדש שלהם משודר לפני מועד ההפצה הרשמי, והלחץ הופנה אל הליקון, הנציגה הישראלית של החברה.
באופן מעט משעשע, עופר ושחר שמרו על חזות תמימה, בעוד שרוב האש הופנתה דווקא אליי, למרות שלא היה לי שום קשר לפרשה. אבי מאור, שניהל באותה תקופה את המחלקה הבינלאומית בהליקון, התקשר אליי לשיחה לא פשוטה בנושא. הסכמתי איתו שמדובר במהלך בעייתי ושאין מקום להפצה פיראטית של חומרים שטרם יצאו באופן רשמי.
בדיעבד, זה היה רגע קטן שממחיש את הטלטלה שחוללו האינטרנט והטכנולוגיות החדשות בתעשיית המוזיקה. בפעם הראשונה יכלו שדרנים ומאזינים להגיע לחומרים חדשים עוד לפני שהגיעו לחברות התקליטים המקומיות ולתחנות הרדיו בדרך המקובלת. היום, בעידן הסטרימינג, ההדלפות והרשתות החברתיות, הסיפור נשמע כמעט משעשע. בשנת 2009 הוא היה דרמטי מאוד, והמחיש כיצד האינטרנט החל לשנות את יחסי הכוחות בין תחנות הרדיו, המאזינים וחברות התקליטים.
"קלאב 88" הייתה גם אחת התוכניות הבודדות ברדיו הישראלי שנתנה מקום קבוע לתרבות הגייז הבינלאומית. הדבר בא לידי ביטוי במיוחד בתוכנית ששודרה ב-2 ביולי 2010, יום מצעד הגאווה. השעה הראשונה הוקדשה להמנוני גאווה קלאסיים של דיאנה רוס, דנה אינטרנשיונל, סופי אליס בקסטור, גלוריה גיינור, מארק אלמונד, עברי לידר ואחרים. השעה השנייה הוקדשה לסט מיוחד של הדי.ג'יי והמפיק הישראלי ינון יהל.
במרץ 2011 זכתה התוכנית לחשיפה תקשורתית בעקבות "פרשת דינג דונג". במהלך אחד השידורים השווה נחשון בין השיר הישראלי לאירוויזיון 2011, "Ding Dong" של דנה אינטרנשיונל, לבין שיר של ההרכב השוודי BWO, וטען בהומור שיש ביניהם דמיון בולט. הדברים צוטטו בכלי התקשורת, יצרו מיני שערורייה וקרב מתוקשר בין דנה לעופר.
קצת אחר-כך, ירושלמי החליט לעזוב את התוכנית. נחשון פנה לאהרון מזרחי, מאזין וחבר, וביקש המלצה על עורך מחליף. הוא הפנה אותו לשמעון אוחנה, אותו נחשון הכיר מהתקופה שזה ערך את המצעד הלועזי השבועי ברדיו ירושלים. המצעד ברדיו ירושלים נחשב בעיניי רבים לממשיכו של המצעד הלועזי ששודר ברשת ג' ומדי שנה - במצעד השנתי - אוחנה והמגיש אלעד עמדי אירחו את נחשון.
אוחנה מספר ש"כשדיברתי עם עופר על איך אני רוצה לערוך את התכנית, כי לטעמי היא היתה מבוססת על מוזיקה ישנה יותר מדי, עופר נתן לי יד חופשית. בגלל ההיכרות המוקדמת, נחשון גם ביקש ממני ליצור עבורו משהו שירגיש כמו תכנית מורחבת של קופסת הלהיטים, אבל שהיא נטו דאנס, וזה מה שעשיתי".
אוחנה מוסיף גם ש"החזרנו את משאל ה-נ' בדמות משאל ה-O". משאל הנ' היתה פינה שרצה בשנות התשעים בתוכנית קופסת הלהיטים ובה מאזינים בחרו בכל תוכנית את השיר החדש האהוב עליהם. תוצאות המשאל הובילו למיני מצעד בסוף כל תוכנית, בה הושמע השיר שזכה. המשאל היה סוג של אינדיקטור מוקדם לשירים עם פוטנציאל להפוך ללהיטים גדולים בהמשך. משאל הנ' נקרא כך בגלל שנ' היה האות הראשונה בשמות המשפחה של אדריכלי קופסת הלהיטים - העורך רז ניצן ועופר נחשון כמובן. המשאל החדש נקרא משאל ה-O, כקריצה לשם המקורי, בגלל ש-O היא האות הראשונה באנגלית ב-אוחנה וב-עופר.
חוץ ממשאל ה-O, אוחנה היה זה שהעלה את פינתו הקבועה של קובי מנורה, שנקראה פינתה של שרה קאופמן, שבה הוא בחר להיט דאנס מהניינטיז. "היה לנו צ'אט מאוד פעיל בעמוד של התכנית בפייסבוק", אוחנה מסכם.
בין התוכניות המיוחדות ששודרו במסגרת "קלאב 88" הייתה גם תוכנית שערכתי באופן חד-פעמי אני, אבי גולדברגר, בעזרתה של אישתי, אנדריאה סלצ'אן. התוכנית, שנשאה את הכותרת "רטרו קלאב 88" שודרה ב-9.12.2011, כששמעון אוחנה היה בחופשה. התוכנית הוקדשה כולה לסינגלי ויניל בפורמט 12 אינץ' וכללה גרסאות ארוכות ורמיקסים של אמנים כמו קאפלה, אירייז'ר, פרנקי גוז טו הוליווד ואחרים. בגלל הצורך בשימוש בפטיפונים, התוכנית שודרה מהאולפן של רשת ג' ולא מהאולפן של 88fm, ברחוב לאונרדו דה וינצ'י בתל אביב. האולפן של ג' היה משוכלל ומצוייד יותר. באולפן נכח גם קובי מנורה, שסייע לשידור. במהלך התוכנית עופר מספר שכולנו שותים שמפניה עם חתיכות זהב (!) לכבוד יום הולדתה של אנדריאה, שגם נכחה, כמובן. הוא תוהה האם כולנו נקבל הרעלת עופרת...
אבל לא הכל היה ורוד. הצלחתה של "קלאב 88" לא התקבלה בהתלהבות אצל כל מאזיני התחנה. באותן שנים התנהל סביב 88fm ויכוח סוער על זהותה המוזיקלית. קבוצת המאזינים "משמר 88", שקמה במחאה נגד השינויים שהנהיג מנהל התחנה יובל גנור, ראתה בתוכנית ובעופר נחשון סמל למעבר של התחנה לכיוון מיינסטרימי יותר. בעוד שחלק מהמאזינים נהנו מהפופ, הדאנס ותרבות המועדונים שהביאה התוכנית, אחרים ראו בהם התרחקות מהקו האלטרנטיבי והאקלקטי שאפיין את התחנה בעבר.
נחשון ממש נרדף על ידי אנשי "משמר 88", ומעבר להשמצות, בעיקר באינטרנט ובתקשורת, חיפשו אותו על כל פיפס שהוא אמר ועל כל אמירה שיכלה להתפס כלא הולמת, הוגשה כנגדו תלונה בהנהלת רשות השידור. "אנשים מבקשים את נפשי מהיום שהצטרפתי ל-fm88", נחשון סיפר בפברואר 2009 בראיון לאתר וואלה. "יש להם בעיה קשה לעכל אותי ואת נוכחותי ב-fm88, בפרט כשאני נמצא שם בשעות הפריים טיים במקום גל אפלרויט או יואב יפת, שאני מעריך מאוד את שניהם והם אנשי מוזיקה פר אקסלנס. אבל התחנה החליטה לעשות שינויים ויש אנשים רבים בחוץ שרוצים להתנגח בי בכל מחיר. מקומי שם ואף אחד אחר ייקח את המקום שלי".
אבל למרות כל אלו, "קלאב 88" לא זכתה רק לקהל מאזינים נאמן, אלא גם להערכה מצד אנשי רדיו אחרים. צחי אלבו, ששידר באותן שנים יחד עם יניב מורוזובסקי את "הדיסקוטק" בגלי צה"ל, נזכר כי נהג להאזין בקביעות לשעה הראשונה של התוכנית בדרך לשידוריו שלו. לדבריו, בין שתי התוכניות שררו יחסי פרגון הדדיים, שכללו אזכורים ומחמאות בשידור. אלבו גם מספר כי באחד מימי השישי שבהם לא שידרו בגלי צה"ל, הגיעו הוא ומורוזובסקי לביקור באולפני 88fm, שם פגש לראשונה את עופר נחשון, שהיה לדבריו אחד מגיבורי ילדותו.
אלבו, יש לציין, גם התארח פעם לסט בתוכנית.
כמו לא מעט תוכניות רדיו טובות, גם "קלאב 88" נעלמה מלוח השידורים, אבל גם זה לווה בלא מעט רעש. יובל גנור החליט להתחיל באביב 2012 להכיל סוג של פלייליסט, סטייל גלגלצ, בתחנה. הקונספט היה שבכל שעה חלק מהשירים יהיו חייבים להבחר מתוך מאגר שירים שנקבע מראש. נחשון זעם על ההחלטה והפסיק לשדר גם את "קלאב 88" וגם את הגרסה העדכנית של "קופסת הלהיטים", ששודרה מדי יום בצהריים.
התוכנית האחרונה שודרה ב-30.3.2012, בספיישל מיוחד של ארבע שעות, מ-21:00 עד 1:00 בלילה. לצורך כך, משה מורד "ויתר" על השעתיים שהוא הגיש מדי שישי בין 21:00 ל-23:00 של מוזיקת עולם. התוכנית עצמה התחלקה לשתיים, כשאת השעתיים הראשונות שלה ערך העורך המקורי של התוכנית, שחר ירושלמי ואת השעתיים המאוחרות ערך שמעון אוחנה.
כיום, יותר מעשור לאחר סיומה, ההקלטות ששרדו מהתוכנית מהוות תיעוד נדיר של תקופה שבה פופ, דאנס, אירוויזיון ותרבות מועדונים מצאו לעצמם בית מפתיע בתחנה המזוהה יותר מכל עם אלטרנטיבה מוזיקלית. עבור חובבי רדיו ופופ ישראלי, "קלאב 88" נותרה זיכרון של תקופה שבה הרדיו עדיין ידע להפתיע.
שעתיים בכל יום שישי שבהן 88fm נשמעה קצת כמו לונדון, מנצ'סטר או איביזה.
הנה קישורים להאזנה לכמה תוכניות, באדיבות יעקב אשכנזי שהקליט ושמר אותן כל השנים:
תוכנית הבכורה (באדיבות שמעון אוחנה)
התוכנית המוקדמת מ-12-12-08
תוכנית מ-2-1-09
תוכנית מ-17-1-09
תוכנית מ-30-1-09
התוכנית בה הושמע השיר של הפט שופ בויז ויצרה שערוריה
תוכנית מ-25-9-09 עם מלא בננרמה
התוכנית לחודש הגאווה עם סט של ינון יהל
התוכנית הראשונה בעריכת שמעון אוחנה
רטרו קלאב 88 - ספיישל מתקליטי 12 אינץ' (באדיבות קובי מנורה)
תוכנית הפרידה של קלאב 88 (באדיבות קובי מנורה)

סקירה מאלפת כהרגלך באתר המדהים הזה, אבי.
השבמחקיש לי 3 זכרונות להוסיף בנושא, אך לפני כן אזכיר את רדיו אפ2דאנס, שמשדר גם היום המון קלאסיקות דאנס לצד להיטים חדשים וגרסאות. יש גם אפליקציה: Up2Dance Radio.
1- במשך שנה שלמה זכיתי לשדר בגל"צ את הדיסקוטק ביחד עם יניב מורוזובסקי - בין חצות ל 2. בדרך לתחנה הקפדתי להאזין לשעה הראשונה של קלאב88, וגם היה פרגון רב מצדם של עופר ושחר, כולל אזכורים ומחמאות הדדיות בשידור חי.
2- באחד מימי השישי כאשר לא שידרנו- תיאמנו ביקור אצל השכנים ב 88 שאירחו אותנו למופת, וזו היתה הפעם היחידה בחיי שנפגשתי עם עופר ז"ל - אחד מאלילי ילדותי.
3- ברשותי הקלטה נדירה ולא שגרתית של רצף אמירות ופליטות פה קורעות מצחוק של עופר בתכנית ספציפית, שהן בכלל לא פוליטיקלי קורקט. חשבתי בהתחלה לשחרר אותה לאחר מותו המצער, אבל אחכה למועד הולם יותר. נאמר שככה עופר לא נשמע ברדיו הישראלי - עד אז ומאז :)
תודה על התגובה, צחי. המידע הזה נכנס למאמר עצמו עכשיו. אשמח גם אם תעביר לי כל הקלטה שיש לך של נחשון, כדי שנחלוק אותה עם העולם.
מחקגם אני ערכתי וגם ערכתי והגשתי את קלאב 88 כמה פעמים, תמיד כשעופר היה בחזרות להגשת הנקודות של ישראל באירווזיון ולא יכל לשדר, בזמן שהוא לא יכל \ חלה \ לא רצה לשדר. היו תוכניות ששחר ירושלמי ערך ואני הגשתי Shahar Yerushalmi, זו היתה תקופה נהדרת. את האותות של קלאב 88 אני הפקתי וגיל קומר קריין עבור התוכנית. קובי מנורה.
השבמחקתודה. המידע צורף למאמר.
מחקכרגיל, סקירה מופלאה לתכנית שהייתה פנינה בתקופה שהכל נסביב נשמע רע.
השבמחקלגבי הסיפור על הבכורה הארצית של Love Etc. - אני הוא זה שהצית את המהומה.
השיר החל להסתובב בבלוגים שונים בסוף ינואר 2009.
מכיוון שהוא הוסר די מיידית בכל פעם שהוא פורסם, הצעתי לשחר שאשלח מייל לליסה טיליארד, כדי לבקש אישור להשמעת בכורה, עם רקע על ההיסטוריה של עופר ז"ל עם פט שופ בויס.
כשהצלחנו לשים את היד על השיר, זה היה מבלוג (שאת שמו אני לא זוכר) שהיה אחראי גם להדלפה של Wonderful Life של Hurts, שנה לפני שהתפוצץ.
בכל מקרה, המייל לא זכה כמובן להתייחסות, אך באותו היום (7 בפברואר 2009) הוא החל להתגלגל, כשליסה העבירה אותו לטום מקפרסון מ-EMI, שהעביר אותו למחרת לחיים רייכנטל, שביום ראשון, יומיים לאחר השידור, שלח לי מייל זועף שאצור איתו קשר בהקדם ויובל גנור ניסה להשיג אותי בטלפון לא מעט פעמים.
אז, יש סיכוי סביר שהקצף יצא עליך בגללי. מחילה :)
חיים, איזה סיפור מטורף זה
מחק