Trance Side of the Moon

שם האוסף: Trance Side of the Moon

תת כותרת: אוסף טראנס קטלני ואסיד עצבני

חברת תקליטים: קאסבה

שנה: 1994

עורכים: צוות קסבה (רן שריג)

מק"ט: 94002-2

רשימת שירים:

1. Capricorn - Harakiri (Radio Edit) (3:44)

2. Atlantic Ocean - Waterfall (Original 12" Netherlands Mix) (5:01)

3. Illuminatus - Hope (Oliver Lieb Remix) (6:47)

4. WestBam - Celebration Generation (Maximal) (7:04)

5. Velocity - Lust (6:32)

6. Prodigy, The - No Good (Start The Dance) (Edit) (3:56)

7. Aurora Borealis - The Milky Way (Lunatic Acid Mix) (5:59)

8. Marusha - Over The Rainbow (5:28)

9. Jens - Loops and Tings (Fruit Loops Remix) (6:41)

10. Liquid - Liquid Love (Original Mix) (6:27)

11. Elevator - Shinny (Harmony Mix) (7:54)

12. Art.Indust. - A Beach Party In Gaza (feat. Fatima Um Sharif) (7:00)

עטיפה: עיצוב של עידו אמין. גרפיקה מפוקסלת קצת. נראה כמו מסך פתיחה של משחק מחשב. יפה לאללה ומעביר מצויין את רוח האוסף. ציון עיצוב: 9

ביקורת ורקע: סיפרתי קצת על הרעיון שמאחורי חברת התקליטים "קאסבה" בפוסט על האוסף "More Than a Chilling" שכתבתי לפני שש שנים, אבל אני מרגיש צורך קצת להרחיב. "קאסבה" הוקמה כחברת התקליטים של חברת יבוא התקליטים והדיסקים "גונג". "גונג" התעסקה ביבוא של המון סוגי מוסיקה לארץ, בעיקר דברים שלא יוצגו על ידי חברות התקליטים המקומיות. "גונג" ישבה ברחוב קפלן, בתל אביב, מתחת לבית העיתונאים. בתחילת הניינטיז, כשהמוסיקה האלקטרונית החלה לצבור תאוצה בעולם, ל"גונג" נפתח צוהר לעולם יבוא עצום, מפני שרוב המוסיקה האלקטרונית יצאה בחו"ל בחברות עצמאיות, שלא יוצגו בארץ. "גונג" יבאה המון סינגלים ואלבומים והחומרים שהיא ייבאה מלאו יותר ויותר את המדפים בחנויות המוסיקה בארץ.

בגלל הקשרים שהחברה יצרה עם חברות מחו"ל דרך היבוא שלה, בשנת 1994 ל"גונג" החלו להיות שאיפות להתפתח מחברה שמייבאת ומפיצה לחברת תקליטים של ממש. כזאת עם זיכיון לבלעדיות של מוסיקה מחו"ל וכזאת שמוציאה אוספים ואלבומים. בגלל הנסיון שהיה לחברה עם המוסיקה האלקטרונית, בחברה בחרו להתמקד בתחום הזה של העשייה.

ההוצאה הישראלית של הקלטת של הפרודיג'י, עם הלוגו של קאסבה

כדי להשתדרג לחברה תקליטים "גונג" הקימה את המותג "קאסבה" והחלה לחפש חברות בחו"ל לייצגן בארץ. החברה הראשונה היתה React הבריטית. אחרי-כן, "קאסבה" חתמה חוזה עם חברת "הליקון" הישראלית והיא החלה לייצג בארץ את הקטלוג של חברת "XL Recordings", שזכויות ההפצה שלהם בישראל היו של "הליקון". הסיבה ש"הליקון" נתנו ל"קאסבה" לטפל להם ברליסים של XL? "הליקון" הבינו שאין להם את היכולות של "קאסבה" לטפל במוסיקת דאנס והם עשו את הצעד החכם. כתוצאה, הפרודיג'י יצאו בארץ דרך "קאסבה", שממש עשו אותם בישראל. הם אפילו היו שותפים להבאתם להופעתם הראשונה בארץ, ב-1994 ועל ההוצאות של הפרודיג'י מהתקופה ההיא היה את הלוגו של "קאסבה".

בהמשך "קאסבה" החלו להוציא אוספים. אוסף הצ'יל אאוט "More Than a Chilling" יצא ב-1994 והתבסס בעיקר על הקטלוג של הליקון. אחר כך "קאסבה" השיקה את הסדרה היחידה שלה - "Trance Side of the Moon". הסדרה היתה חלוצה באיתורה את עליית מוסיקת הטראנס בישראל. נכון, חלק 1 שלה הוא לא טראנס ב-100 אחוז. יש כאן הארדקור-האוס, קלאב-טראנס ויורו-האוס, ביחד עם קטעי הטראנס, אבל המגמה שלו היא ברורה.

בחירת הקטעים המעולה, העריכה המצויינת והמיתוג המוצלח - הובילו לכך ש"Trance Side" היה להצלחה אדירה, שיצאו לה גם שני פרקי המשך.

"קאסבה" לא המשיכה עוד המון, אבל המעט שהיא הוציאה היה סופר-משובח. אוסף המוסיקה האלקטרונית הישראלית "Stuff" מ-1995, אלבום האומן היחידי שהחברה הוציאה להרכב הצ'יל-האוס Art.Indust. מ-95' ושיתופי הפעולה שלהם עם הד-ארצי והליקון שהובילו להשקת סדרת אוספי ההיפ-הופ הכי טובה שיצאה בארץ ("היפ-הופ הוראיי", ש"קאסבה" יזמה והיתה שותפה לשני הפרקים הראשונים של הסדרה).

בסך הכל - "קאסבה" הוציאה חמישה אוספים עצמאית, שלושה אוספים עם הד-ארצי ו/או הליקון (השלישי היה הפרק הראשון של סדרת "Dance Club" החשובה), אלבום אחד ו-EP אחד ל-Art.Indust., אלבומים לישראל ברייט ולפה-והטלפיים וכאמור - האלבום האלבום השני של הפרודיג'י.

בתחילת 1996 נסגרה "גונג" ועמה גם "קאסבה". המורשת הצנועה, אך חשובה של החברה, היא מהדברים המעניינים שיצאו בארץ בשנות התשעים. יאללה, שמישהו יעשה על זה כבר סרט.

ציון: 10

ערך אספני: 70 ₪

Left of Center

שם האוסף: Left of Center

תת כותרת: אוסף רוק אלטרנטיבי

חברת תקליטים: הד ארצי

שנה: הוצאה מקורית - 1989. הוצאה מחודשת - 1993

עורכים: קארן רוז וצ'רלי סולומון

הפקה: קארן רוז

מק"ט: ARTON 256237-2

רשימת שירים:

1. Talking Heads - Once In A Lifetime (4:19)

2. Shriekback - Over The Wire (3:29)

3. Television - See No Evil (3:53)

4. Call, The - Everywhere I Go (4:20)

5. Aztec Camera - All I Need Is Everything (5:47)

6. Associates, The - Breakfast (4:32)

7. Dream Academy, The - Life in a Northern Town (4:15)

8. 10,000 Maniacs - Don't Talk (5:05)

9. Church, The - Under The Milky Way (4:58)

10. Echo & The Bunnymen - Bring On The Dancing Horses (4:02)

עטיפה: עיצוב של אורית חן צדוק. גרפיקה ממוחשבת: רינה וסרמן. עבודה ארט-סקולית כזאת. לא הכי טובה, אבל מצליחה לאפיין את האוסף. ציון עיצוב: 7

ביקורת ורקע: שנת 1989 של חברת הד ארצי היתה שנה עמוסה באוספים. זאת גם היתה השנה הראשונה שהחברה החלה להוציא אוספים על דיסקים, אם כי לא כל ההוצאות שלהם ראו אור בפורמט הזה. כל האוספים של הד ארצי ראו אור על תקליטים וקלטות והנבחרים שמביניהם, אלו עם הפוטנציאל הכלכלי הגבוה ביותר, ראו אור גם על הפורמט החדש בשוק המקומי.

שוק המוסיקה המקומי היה יחסית מסורתי בהתנהגות שלו ועיקר המכירות שלו נעו לקראת חג הפסח ולקראת חגי תשרי. שנת 89' לא היתה שונה בכך ולקראת חג הפסח של אותה שנה בהד ארצי יצאו עם שלושה אוספים חדשים. "פרופסור מיקס 3", שהיה אוסף הלהיטים העדכני הראשון שהד ארצי הוציאו על דיסק, האוסף "Calling You", אוסף שירי נשים לועזי, שגם יצא על דיסק והשלישי היה "Left of the Center", אוסף רוק אלטרנטיבי, שיצא רק על קלטות ותקליטים.

"Left of the Center" הוא אוסף קטן ויפה. עשרה שירים מעולים, שתוך פחות מ-45 דקות הופכים לשקט, שגורם לך לרצות להתחיל לשמוע הכל מההתחלה. למרות זאת, לא היה מדובר בהצלחה מרשימה וההחלטה לא להוציא את האוסף על דיסק, כנראה והיתה מוצדקת. מה שכן, ארבע שנים אחר-כך, כשבהד ארצי עבדו על סדרה של הוצאות מחודשות לאוספים הקלאסיים שלהם מהאייטיז, התיקון נעשה ו-Left ראה אור לראשונה על גבי דיסק. ההוצאה המחודשת הזאת לא הכתה גלים ובעידן של הגראנג' והבריטפופ בשיאם, אוסף אינדי מהשמונים נראה מיושן והוא כשל לחלוטין בהוצאה הזאת. חייב לציין שלמרות אי ההצלחה המסחרית, במרחק 26 שנים מההוצאה המקורית, האוסף נשמע ממש טוב.

ציון: 8

ערך אספני: 70 ₪

תודה לאופיר פלג שהאוסף סוקר באדיבותו ולגולוסו די-לורה על האינפורמציה שסייעה בהכנת המאמר

Ladies First

שם האוסף: Ladies First

תת כותרת: אוסף אקראי מספר אחת

חברת תקליטים: אן.אם.סי

שנה: 1991

עורכים: נגה טל וליאור סולימן

מפיקים: נגה טל, ליאור סולימן ומשה מורד

מק"ט: 20016-2

רשימת שירים:

אתי אנקרי - Chebba (4:12)

Basia - Ordinary People (4:59)

טל גורדון - כמו שיורד גשם (4:37)

Beverley Craven - Promise Me (3:38)

אחינועם ניני - I Will (4:17)

Bliss - Spirit of the Man (5:44)

סי היימן - זמן אחר (4:33)

Wilson Phillips - Hold On (Album Version) (4:22)

Roxette - Fading Like A Flower (Every Time You Leave) (3:50)

Celine Dion - Where Does My Heart Beat Now (Single Version) (4:31)

יהודית תמיר - נסעת מכאן (3:58)

Haris Alexiou - Mia Pista Apo Fosforo (5:18)

Anna Domino - Paris (4:14)

לאה שבת - ירח בשמים (4:14)

Alison Moyet - Find Me (5:23)

עטיפה: עיצוב של נורית וינד. תמונות בשחור-לבן של כל היוצרות (והבחור מרוקסט) באוסף. אלגנטי, יפה. ציון עיצוב: 8

ביקורת ורקע: לכאורה, הקונספט של "Ladies First" נראה משעמם: אוסף שירים נוגים ועדכניים של זמרות. אממה, למרות שמדובר באוסף כושל וזניח, מדובר באחד האוספים החשובים שיצאו בישראל, אוסף שחבל שלא השכילו להבין ממנו יותר. על מה אני נשפך? על הרעיון הפשוט שעורכי האוסף נגה טל וליאור סולימן עלו עליו - לשלב שירים ישראלים עם שירים מהעולם. ככה סתם. בטבעיות. זה נראה לכם מובן מאליו, הרי אם תפתחו גלגלצ ותשמעו את קרן פלס ואחריה את סוזאן וגה, לא תרימו גבה. אבל בכל זאת. במשך כל השנים בישראל הקפידו לעשות את ההפרדה. ברדיו - מצעד עברי, מצעד לועזי. בחנויות - אוסף עברי, אוסף לועזי. בעיתונים - מדור ביקורת עברי, מדור ביקורת חו"ל. כמו בשר וחלב הקפידו להפריד בין התחומים בישראל, למרות שלא באמת היתה סיבה. כלומר, בטח היתה איזה מחשבה קונספטואלית שהובילה להחלטה המקורית להפריד בין יצירה מקומית ליצירה מחו"ל, אבל ההחלטה הזאת שהתקבלה בישראל המפא"יניקית, איכשהו שרדה עד היום, למרות שאין לא אח ורע בעולם. אפילו ב-2016, באותה גלגלצ, מקפידים להפריד את המצעד העברי מהמצעד הלועזי, אבל באמת באמת שאין לזה הגיון. אם במצעד הבריטי אד שיראן יכול להתמודד מול ג'סטין ביבר, למרות שזה בריטי וזה קנדי, אז למה אייל גולן לא יכול להתמודד עם ליידי גאגה?

השירים הם שירים והלהיטים הם להיטים ונכון, בכל מדינה יש משקל יתר של האומנים המקומיים, אבל בכל מדינה זה התערבב ובאוספים ובמצעדים קיבלו את האומנים המקומיים לצד אלו הבריטים והגרמנים והאמריקאיים וזה לא היה נראה מוזר לאף אחד. רק בארץ אתניקס לא יכלו להיות באותו מצעד עם הפט שופ בוייז או סי היימן לא יכלה להיות באותו אוסף עם ג'ורג' מייקל, שוב, כי מישהו בשנות החמישים עשה את ההפרדה, אבל אף אחד במהלך הדרך, בערוצים הפופולאריים ובתעשיית המוסיקה המקומית, לא חשב שזה מיושן והגיע הזמן לזוז הלאה ולשלב.

לכן "Ladies First" מפעים. כי הוא שם את אחינועם ניני ליד סלין דיון ואת אתי אנקרי ליד אליסון מוייט. כל כך אלמנטרי, שאבסורד לחשוב שזה לא נעשה יותר. למעשה זה לא נעשה יותר בכלל. למרות הניסיון החלוצי של האוסף הזה, הקונספט הזה לא חזר על עצמו. הישראלים המשיכו לקבל את ההפרדה שלהם כמו שהם רגילים ואם תחשבו על זה, תבינו שההפרדה הזאת, היא בעצם תמצית הקונספט של כל מה שקורה כאן.

ציון: 10

ערך אספני: 100 ש"ח

עושים אהבה 2

שם האוסף: עושים אהבה 2

תת כותרת: Originals 4 - אוסף שירים מהפרסומות

חברת תקליטים: אן.אם.סי

שנה: מאי, 2002

עורך: תומר גלאט

מפיקים: תומר גלאט, אלון פיקלר ואליסון מאייר

מק"ט: 20597-2

רשימת שירים:

1. Pet Shop Boys - Se a vida e (That's The Way Life Is) (4:01)

2. Khadja Nin - Sina Mali, Sina Deni (Free) (4:09)

3. Faudel - Ne Me Quitte Pas (5:26)

4. Blur - The Universal (3:59)

5. Anna He - Set Me Free (3:51)

6. Alessandro Safina - Luna (Radio Edit) (3:59)

7. Marie Myriam - L'Oiseau et L'Enfant (3:05)

8. Gilbert O'sullivan - Alone Again (Naturally) (3:35)

9. Shirley Bassey - Where Do I Begin (Love Story) (3:16)

10. Eydie Gorme - La Ultima Noche (with the Trio Los Panchos) (2:52)

11. Stranglers, The - Golden Brown (3:30)

12. Spandau Ballet - True (5:32)

13. Oliver Shanti - Four Circles Of Life (with Friends) (4:38)

14. Monsoon - Ever So Lonely (3:35)

15. Dubstar - Stars (4:09)

16. Cyndi Lauper - True Colors (3:47)

17. Don McLean - American Pie (4:13)

18. Screamin' Jay Hawkins - I Put a Spell on you (2:30)

19. Herman's Hermits - No Milk Today (2:57)

20. זהבה בן - חיים שלי (4:01)

עטיפה: עיצוב של קובי פרנקו ואדווה לוברני. שחזור העטיפה של הפרק הקודם של הסדרה, רק בצבעים קצת אחרים. ציון עיצוב: 6

ביקורת ורקע: ב-1994, קצת אחרי הקמת ערוץ הטלוויזיה המסחרי הראשון בישראל, יצא האוסף "Originals", שאסף קטעים של שירים, רובם מוכרים, שחזרו להיות להיטים בזכות כיכובם בפרסומות. הקונספט הזה, של שיר שהופך ללהיט רדיו ומצעדים בגלל שהוא מופיע בפרסומת שטחנו אותה למוות בטלוויזיה, לא היה חדש. באירופה סבלו מהרעיון הזה רבות באייטיז, אלינו, בגלל הרגולטר התקשורתי, זה הגיע קצת יותר מאוחר, אבל לא עוזב אותנו מאז. אפילו היום, בשנת 2016, כששיר ישן מככב בפרסומת טלוויזיונית, אפשר לראות אותו פתאום מטפס במצעדי ההורדות של iTunes, כך שכל מי שבעניין ללעוג למנהגי העבר - אז היום לא ממש יותר טוב.

מאז "Originals" הראשון, חברת אן.אם.סי חזרה לקונספט הזה של אוסף שירים מפרסומות עוד שלוש פעמים, הפעם

האחרונה היתה ב-2002 עם "Original 4". חלק 4 נקרא גם "עושים אהבה 2", בגלל שחלק 3 יצא בשיתוף תכנית הרדיו מ-103 אף.אם שנקראה "עושים אהבה". למרות שחלק 4 לא יצא עם התכנית, באן.אם.סי שמרו על המיתוג שהצליח בחלק 3. מבולבלים? תקראו שוב...

חלק 4 כולל להיטי פרסומות גדולים מאוד - בתמונה משמאל אתם יכולים לראות מאיזה פרסומת כל אחד מהם לקוח. למרות זאת, חלק 4 לא הצליח מסחרית ובאן.אם.סי החליטו, אחרי שמונה שנים, לסיים עם הסדרה הוותיקה הזאת, ביטוי מעולה לקשר בין הון, תאגידים ותעשיית המוסיקה בשנות התשעים. או במלים אחרות - איך כולנו בעצם סאקרים של חברות מסחריות, אפילו באומנות שלנו. כאמור, היום זה לא מאוד שונה

ציון: 6

ערך אספני: 35 ש"ח

Hard & Metal

שם האוסף: Hard & Metal

תת כותרת: אוסף כבד

חברת תקליטים: BNE

שנה: 1993

עורכים ומפיקים: אבי יוסף ואלי בראל

מק"ט: 003 ADD

רשימת שירים:

1. Kreator - Terror Zone (5:56)

2. Slayer - War Ensemble (4:53)

3. Paradise Lost - Gothic (4:42)

4. Fear Factory - Martyr (4:04)

5. Ugly Kid Joe - Neighbor (4:47)

6. King Diamond - "Them" (1:57)

7. Pantera - This Love (6:30)

8. Deicide - Deicide (4:00)

9. Megadeth - Symphony Of Destruction (4:03)

10. Obituary - The End Complete (4:03)

11. Skid Row - Slave To The Grind (3:29)

12. Paradise Lost - As I Die (3:48)

עטיפה: עיצוב של מישל לוי. גולגולת, לטאות שטניות, אש. קצת קלישאתי, אבל בסך הכל נראה טוב. ציון עיצוב: 8

ביקורת ורקע: דיברתי כאן בעבר על הפופולאריות המיוחדת של שלל סגנונות הרוק הכבד בישראל, פופולאריות שהתבטאה במכירות יפות מאוד של אלבומי הז'אנר בארץ, רובם ביבוא ולא דרך חברות התקליטים המקומיות. בשלהי האייטיז התעשייה המקומית החלה לזהות את הפוטנציאל הגלום במכירות מהז'אנר. חברות הענק של אן.אם.סי/CBS והד ארצי ניסו ליצור אוספי רוק כבד מקומיים, אבל אלו התקבלו בקרירות על ידי הקהל המקומי, שמצא אותם מיינסטרימיים מדי. אן.אם.סי/CBS ניסתה את מזלה עם שני אוספים שלא ממש המריאו והד ארצי אף היא ניסתה פעמיים, גם היא לא בהצלחה.

בחברת התקליטים הקטנה BNE ניסו לפצח את הכישלון של החברות הגדולות ביצירת אוספי מטאל מקומיים בכך שהם יצרו אוספים שהיו הרבה יותר הארדקור מאלו שהחברות הגדולות ניסו ליצור. האוספים האלו אמנם התקבלו בכבוד על ידי קהילת המטאליסטים המקומית, אבל גם הם לא זכו להצלחה מרשימה. בסך הכל BNE גם כן הוציאו שני אוספי מטאל בארץ, לפני שהם הרימו ידיים. על האוסף השני ש-BNE הוציאו, "Tales of Apocalypse" מ-1995 כבר סיפרתי, עכשיו אני מגיע לאוסף הראשון, "Hard & Metal" מאביב 1993.

כמו האוסף השני שיצא ב-BNE, גם האוסף הזה הוא אוסף רציני שלא עושה הנחות ולא מפלרטט עם המיינסטרים, אפילו לא קצת. עורכי האוסף נעזרו במומחים וחובבים מהתחום וביחד איתם הם אספו קטעים שהיו להם זכויות בחברות התקליטים הגדולות בארץ (פונוקול, הד ארצי ואן.אם.סי), אותם הם שילבו ביחד עם חומרים שיצאו בחברות עצמאיות מחו"ל. התוצאה היתה אוסף מדוייק. הז'אנר השולט כאן הוא הדת' מטאל ויש כאן גם לא מעט דום, ביחד עם הבי מטאל טהור. רשימת האומנים כאן מצוינת וחובבי הז'אנר בארץ הסתכלו על האוסף הזה כשהוא יצא, בהתפעלות.

למרות זאת, "Hard & Metal" כאמור לא זכה להצלחה מרשימה. BNE לא התייאשה מזה והיא ניסתה, כאמור, את מזלה שוב, עם אוסף מטאל נוסף כעבור שנתיים. גם האוסף הזה לא הצליח וב-BNE הגיעו לתובנה שחובבי הז'אנר הם סנובים מדי לגבי תוצרת מקומית ושקשה למכור להם מוצרים שלא מיובאים. החברה הסיקה מסקנות ובמקום לנסות ליצור אוספים מקומיים, היא עסקה בעיקר ביבוא נרחב של מוסיקת מטאל מחו"ל לארץ. מסתבר, אם כך, שלא סתם לא יצאו עוד אוספים בארץ לז'אנר הכל כך פופולארי הזה.

ציון: 8

ערך אספני: 100 ש"ח

Dance N-R-G

שם האוסף: Dance N-R-G

תת כותרת: מסיבת ריקודים

חברת תקליטים: הד ארצי

שנה: 1990

עורכים: צ'רלי סולומון וקארן רוז

מק"ט: ARTON 19429

רשימת שירים:

צד א'

1. 49ers - Touch Me (3:40)

2. Black Box - Ride on Time (Remix) (4:00)

3. Adamski - N-R-G (6:23)

4. The Jam Machine ‎– Everyday (Radio Mix) (3:40)

5. Beloved, The - The Sun Rising (Eurovisionary Mix) (3:37)

צד ב'

1. MC Miker G ‎– Show 'M The Bass (Single) (3:29)

2. Rob 'N' Raz - Got To Get (Extended Mix) (feat. Leila K) (4:27)

3. Doug Lazy ‎– Let The Rhythm Pump (Vocal) (4:15)

4. Lisa Stansfield ‎– This Is The Right Time (7" Version) (4:12)

5. KC Flightt ‎– Planet E (House Mix) (4:47)

עטיפה: עיצוב של בועז קימלמן. מעולה. נראה כמו הזמנה של רייב מחתרתי בתקופה באנגליה. מדוייק. ציון עיצוב: 8

ביקורת ורקע: לפני חמש שנים סיקרתי כאן את האוסף "Dance NRG 2", שיצא ב-1991 והיה אחד האוספים המרגשים שיצאו בארץ והתעסקו בהאוס המוקדם. בביקורת על פרק 2 של הסדרה בת שני הפרקים הזאת, סיפרתי ש"בתחילת שנות התשעים צ'רלי סולומון וקארן רוז מהד ארצי אבחנו את המגמה שהחלה להפריד את תחום הדאנס מהמיינסטרים המצעדי והם השיקו סדרה קצרת יומין שהתמחתה במוסיקת ריקודים". האוסף ההוא סוקר מגרסת הדיסק שלו ובמשך שנים חיפשתי את החלק הראשון שלו, שיצא רק על תקליטים וקלטות. היום, אחרי כל השנים האלו, ידידי אופיר פלג תרם לאתר הזה את החלק הראשון והנדיר של הסדרה.

האוסף הזה הוא אוסף "היפ-האוס" אדיר. "היפ-האוס" היה ז'אנר מאוד חם בשנים 1988 עד 1990, ז'אנר שהתפתח ליורודאנס, שכשזה עלה, המונח "היפ האוס" נשכח. הכוונה בשם הז'נאר הזה היתה מאוד מילולית. ה"היפ" הוא חלק משם הז'אנר "היפ הופ" וה"האוס" הוא פשוט "האוס". כלומר, ה"היפ-האוס" היה ז'אנר ששילב מוסיקה שחורה, בעיקר ראפ, עם ליווי של האוס. המצעדים בשנים ההם היו עמוסים ב"היפ-האוס" ובחו"ל יצאו לא מעט אוספים מרגשים לתחום. בישראל, מלבד האוספים של "סופרמיקס" שהתעסקו ב"היפ-האוס" באינטנסיביות, לא יצאו אוספים לז'אנר ולכן "Dance N-R-G" הוא אוסף מרגש. נכון, יש כאן גם קטעי האוס ואסיד סטנדרטיים, אבל בגדול - אוסף קטעי קלאב רלוונטיים שיצא בארץ, הוא לא עניין של מה בכך.

בכנות, הכל טוב באוסף הזה. מהשם, שנלקח בהשאלה מהלהיט של אדאמסקי שבאוסף, דרך בחירת הקטעים שמשלבת להיטי רחבות שעשו קרוס-אובר למצעדים, ביחד עם קטעי קלאב טהורים, ועד לעטיפה שמעבירה את רוח ה"היפ-האוס" בצורה מושלמת. גם העריכה טובה ובאמת אין לי מילה רעה על האוסף הזה. הדבר היחידי שחבל, לגביו, הוא שהוא ממש לא מכר. למרות זאת, בהד ארצי החליטו כן להוציא לו פרק המשך, שנה אחרי כן, אז לפחות זה.

ציון: 9

ערך אספני: 100 ₪

תודה לאופיר פלג, שהאוסף סוקר באדיבותו

The Very best of Top Pop 94

שם האוסף: The Very best of Top Pop 94

תת כותרת: מסיבת סוף הקיץ - כולל רמיקסים מיוחדים

חברת תקליטים: פונוקול

שנה: ספטמבר, 1994

עורכים: אורן קריסטל ואמיר כהן

הפקה: אורן קריסטל והדס סלישל

מק"ט: 2006-2

רשימת שירים:

1. Ace Of Base - The Sign (3:08)

2. 2 Brothers on the 4th Floor - Never Alone (US Radio Mix) (3:34)

3. Corona - The Rhythm Of The Night (Lee Marrow Remix) (6:29)

4. Ice MC - Think About The Way (Radio Mix) (4:18)

5. 2 Brothers on the 4th Floor - Dreams (Twenty 4 Seven Trance Mix) (feat. Des'Ray and D-Rock) (5:47)

6. Mo-Do - Eins, Zwei, Polize (Radio Mix) (3:12)

7. Paraje - Animalaction (Macho Mix) (4:41)

8. Afrika Bambaataa - Pupunanny (F.M. Mix) (3:28)

9. Cappella - U Got 2 Let The Music (Brescia Edit) (3:38)

10. Anticappella - Move Your Body (Radio Mix) (feat. MC Fixx it) (3:26)

11. General Base - Poison (Paradise Remix) (feat. Claudja Barry) (6:01)

12. 2 Unlimited - Maximum Overdrive (Radio Edit) (3:44)

13. Doop - Doop (Jean Lejeux Et Son Orchestre) (3:24)

14. Tony Di Bart - The Real Thing (New 7" Dance) (3:48)

15. Ace of Base - Don't Turn Around (The Aswad Mix) (4:06)

16. Harajuku - Phantom Of The Opera ('94 Single Version) (4:08)

עטיפה: עיצוב של דני וטניק. עטיפה שבזמן אמת נראתה ממש טוב. הלוגו שכיכב עך סדרת טופ פופ בשנים 93 ו-94, בספירלה, הכל על נייר כסוף מבריק. במרחק הזמן זה נראה סתם, אז זה נראה עדכני ועתידני. ציון עיצוב: 8

ביקורת ורקע: מה ששנה אחת יכולה לעשות. עשרה חודשים קודם לכן, בחברת התקליטים פונוקול התל אביבית עדיין טיפלו ברפרטואר של הגדולים ביותר בעולם המוסיקה. מטאליקה, בון ג'ובי, דייר סטרייטס ודומיהם. כל אלו ועוד רבים יוצגו בעולם על ידי חברת פוליגראם, אבל עם איבוד הזכיון של פונוקול להפצה בישראל של הקטלוג הבין לאומי של חברת פוליגראם, פונוקול מצאה את עצמה עירומה, עם צורך להמציא את עצמה מחדש. הכיוון היה מאוד נחרץ. פונוקול החלה להפוך לזכיינית בישראל של חברות עצמאיות אירופאיות שהתמחו בתחום הדאנס. אנשי החברה, אורן קריסטל ושירה שליט, קרעו את התחת כדי לקדם שיר אחר שיר בתקשורת ובמועדונים בארץ, כשהעבודה הקשה שלה מתועדת באוספים שהחברה הוציאה.

זה לא היה קל. להפוך שירים ממרכז אירופה, ללא גיבוי של חברות ענק, ללהיטים, זה פעולה שמצריכה המון סבלנות ועקשנות. אבל הם הצליחו. לראיה אוסף סיכום השנה הזה שהם הוציאו לסדרת הדגל שלהם. על פניו, באוסף הזה שכולל 16 שירים, רק מחציתו הם קטעים שהיו להיטים בכל העולם. החצי השני, אם כך, הם להיטים שפונוקול הצליחה ליצור לקהל הישראלי.

אחרי המשבר שהחברה חוותה בסוף 1993, שנה אחר כך הדברים נראו הרבה יותר אופטימיים ואכן, לאורך כל הדרך ועשרים שנים קדימה, פונוקול הוכיחה שאפשר לקיים בהצלחה חברת תקליטים בישראל ללא רפרטואר בין לאומי גדול, כבוד גדול על ההצלחה הזאת.

עוד מילה קטנה על האוסף, מדובר בפרק האחרון שיסוקר כאן של סדרת "טופ פופ". מבין כל הפרקים של הסדרה הזאת, הפרק הזה היה חסר לי, שזה קצת מביך, בטח בהתחשב בכך שיש לי קרדיט של תודה בעטיפה הפנימית. אחרי שנים, סוף סוף הצלחתי לשים עליו יד ואני חייב להודות שלמרות שמדובר באוסף עם המון להיטים שלא באמת שרדו את מבחן הזמן, מודבר עדיין באוסף שכיף להאזין לו ושמחזיר אותך לרגע מאוד יפה בהיסטוריה של הפופ. רגע שבו משקל הכובד של עולם המוסיקה עבר מבריטניה וארצות הברית ליבשת אירופה, שיצרה גל להיטי יורודאנס מפעימים.

ציון: 8

ערך אספני: 60 ₪