חברת תקליטים: הד-ארצי/ רדיוס 100 אף.אם/ מעריב לנוער
שנה: 2002
עריכה ויח"צ: עופר מנחם
מפיקים: שרון לוי, מריה גרויסמן, ליאור מזרחי, שחר ורד ויורם ואזאנא
שיווק: ירון כהן
מק"ט: 520235
רשימת שירים:
1. Alanis Morissette - Hands
Clean (4:28)
2. Pink - Don't Let Me Get Me (3:30)
3. A-ha - Forever Not Yours (4:06)
4. Faithless - One Step Too Far
(Radio Edit) (feat. Dido) (3:25)
5. Holly Valance - Kiss Kiss (3:23)
6. Westlife - Bop Bop Baby (Radio
Edit) (3:55)
7. Natalie Imbruglia - Wrong
Impression (Radio Mix) (3:21)
8. Missy Elliott - 4 My People
(Basement Jaxx Remix) (3:35)
9. Klea - Tic Toc (3:18)
10. Fat Joe - What's Luv (feat.
Ashanti) (3:50)
11. Calling, The - Wherever You
Will Go (3:26)
12. P.O.D. - Youth of the Nation
(4:15)
13. Jakatta - So Lonely (3:36)
14. Alcazar - Don't You Want Me
(Almighty Radio Edit) (3:25)
15. Kosheen - Hungry (3:24)
16. Tweet - Oops (Oh My) (feat.
Missy "Misdemeanor" Elliott) (3:33)
17. מיקי גבריאלוב - לחיי האהבה (עם יפעת תעשה) (4:28)
עטיפה: עיצוב של דור כהן. המעצב הקבוע של הד ארצי הוחזר לעצב את עטיפת
הסדרה, אחרי המבוכה של עיצוב הפרק הקודם. למרבה הפדיחה, כהן עשה עבודה נוראית,
העטיפה הכי גרועה שהוא עיצב. לוגו ההיטמן מעוות בצורה לא ברורה וזה נראה נורא. ציון
עיצוב: 1
ביקורת ורקע: טוב, הבנתם כבר שהפרקים של "היטמן" בשנות
האלפיים הם לא מציאה גדולה. מסיבות שונות, שדיברתי עליהן בסיקור על הפרקים
הקודמים, הסדרה הפסיקה להיות מובילה והמשך הוצאתה היה תוצר בעיקר של המוניטין שהיא
צברה במהלך השנים וצורך של הד ארצי בכל זאת לשחרר את הלהיטים שהיו באמתחתה.
הטקסט בחוברת הפנימית |
כשהגיעה שנת 2002 יצא הפרק האחרון של הסדרה. מהטקסט הפנימי לא היה
ניתן לנחש שכך יהיה. הטקסט מציין בחגיגיות שזהו פרק הבר-מצווה של הסדרה (נתון
נכון, אם לא מחשיבים את פרקי ה"גולד" וה"מילניום") ומשוויץ
בכל שהסדרה מכרה בכל השנים לא פחות מ-643,000 עותקים. הטקסט מבטיח בסופו גם שנתראה
ב"היטמן 2003". אבל היטמן 2003 מעולם לא הגיע. "היטמן 2002"
היה לכישלון, מכל המובנים. הן בעריכה (הוא מתחיל עם חמישה קטעים חזקים, אבל אז
דועך בעיקר לבינוניות), הן בעטיפה והן מסחרית.
יכול להיות שהיה ניתן לשקם את מותג ה"היטמן", אבל 2003 היתה
שנה סוערת בהד ארצי. החברה הועמדה למכירה והתקשתה למצוא קונה. חברת התקליטים וורנר
העולמית לא המשיכה את החוזה עם הד ארצי, מה שדלל מאות את הקטלוג הבין לאומי שלה
ובאופן כללי הכל נראה רע. באווירה כזאת לא היה טעם להוציא פרק נוסף של
"היטמן" וככה, בלי להפרד, להגיד שלום, הסדרה המיתולוגית הזאת מתה.
למרות המוות של "היטמן", המחלקה הבין לאומית של הד ארצי
המשיכה לפעול עוד חמש שנים, עד תחילת 2007, אז חברת סוני רכשה את חברת BMG,
מה שאמר שהקטלוג הבין לאומי שנותר בחסות הד ארצי, הועבר לחברת NMC,
מה שהשאיר את הד ארצי ללא קטלוג של מוסיקה מחו"ל. בחמשת השנים האלו הד ארצי
המשיכה להוציא אוספי חו"ל כאלו ואחרים. הסדרה המרכזית שהם ניסו את מזלם דרכה
היתה סדרת "Hits" ביחד עם NMC, סדרה ש-NMC
מוציאים עד היום. היו בדרך גם פרקים של סדרת "Fresh" שהחלה בתחילת שנות
ה-2000 וסדרת "Maximum Dance". אבל בגדול, עם מותה של
"היטמן", בהד ארצי הפסיקו להוציא באופן סדיר סדרות להיטים.
ערך אספני: 10 ש"ח
ציון: 6
עצוב באמת לשמוע שהסדרה נפלה, מאוד אהבתי את הסדרה
השבמחקאני זוכר שאיך שיצא היט מן מאוד רציתי לקנות אחד הדיסקים.
בתקופה הזאת להציא 70 ש"ח לדיסק היה יקר מאוד בגלל זה הייתי קונה בקלטות היה יותר משתלם, אבל כן קלטות לא היו מחזיקות הרבה זמן. לגבי עיצוב של ההטיפה דווקא אהבתי הייתי נותן לו ציון 5 אבל זאת דעתי. בהוסף Fresh רשמו בפרק השני שלהם שנתראה בפרק השלישי ומעולם לא יצא השלישי ודווקא היו שם אחלה להיטים.