יום רביעי, 12 במרץ 2014

Hip Hop Hooray vol. 3


שם האוסף:  Hip Hop Hooray vol. 3

חברת תקליטים: הד-ארצי/ הליקון/ ספורט 5

שנה: 1998

עורכים ומפיקים: רן עצמון, שי ברזילי ואבי מאור

שיווק: אורי פלדמן

מק"ט: 9218-2

רשימת שירים:
1. Run DMC - It's Like That (Drop The Break Radio Edit) (vs. Jason Nevins)
2. Mase - Feel So Good
3. Notorious B.I.G., The ‎– Mo Money Mo Problems (Radio Mix) (feat. Mase and Puff Daddy)
4. Lil' Kim ‎– Not Tonight (Remix) (feat. Angie Martinez, Da Brat, Lisa "Left Eye" Lopes and Missy "Misdemeanor" Elliott)
5. Busta Rhymes ‎– Dangerous (The Soul Society Remix)
6. LL Cool J - Phenomenon (Radio Edit)
7. Foxy Brown ‎– Big Bad Mamma (Radio Edit) (feat. Dru Hill)
8. Erick Sermon ‎– Rapper's Delight (Radio Edit) (with Keith Murray and Redman)
9. Missy Elliott - Sock It To Me (feat. Da Brat)
10. Jay-Z ‎– Wishing On A Star (feat. Gwen Dickey)
11. Sweetbox - Everything's Gonna Be Alright (Radio Version 85 Bpm)
12. Rapsody, The ‎– Prince Igor (feat. Warren G and Sissel)
13. KRS-One ‎– Step Into A World (Rapture's Delight)
14. Salt 'N' Pepa ‎– R U Ready
15. G.P. Wu ‎– Party People
16. EPMD ‎– The Joint (Radio Edit)
17. Redman ‎– Whateva Man
18. MC Lyte ‎– Cold Rock A Party (Mousse T.'s Laid Back Mix)

עטיפה: בלוגואים מסופר שהאוסף הזה נעשה בשיתוף ערוץ הספורט "5", אז כנראה ברוח הזאת דור כהן עיצב עטיפה ברוח משחק הכדורסל. יצא מכוער. ציון עיצוב: 4

ביקורת ורקע: שנה אחרי פרק 2 של היפ הופ הוריי, שכשל בחנויות ובביקורות, הד-ארצי והליקון החליטו להמשיך להתעקש והוציאו את הפרק השלישי בסדרה. הפרק הזה זיגזג באיכויות שלו ובין קטעים מצויינים, יש כאן קטעים נדושים וכמה קטעים ממש הזויים, כשבגדול האוסף הזה מנסה להעביר תחושה של "אני לא מיינסטרים, אני במקום האיכותי של ההיפ-הופ".
הייתי אומר שהאוסף הזה לתחומו הוא בסדר, אבל האמת היא שבאמת הוא סוג של עלה תאנה של שתי חברות תקליטים גדולות, שלא התייחסו מספיק ברצינות למוסיקה שחורה באותה תקופה. המוסיקה השחורה על סגנונותיה היתה אולי הז'אנר המצליח ביותר בעולם בשנות התשעים. בישראל הסגנון גם זכה להצלחה אדירה, אבל זה היה למרות התעשייה, שאף פעם לא התייחסה אליו מספיק ברצינות. בעוד חברות התקליטים הרעיפו עלינו אוספי דאנס, האוס, פופ, רוק, בלדות וטראנס, המוסיקה השחורה הוזנחה הזנחה פושעת וכיכבה רק באוספים אקראיים פה ושם. זה נשמע שאני מפריז, אבל בשנות התשעים, השנים שהביאו לנו את 2פאק, פאף דדי, אמינם, מיסי אליוט, הפוג'יז ואם.סי. האמר, בישראל יצאו יותר אוספים של מוסיקה צרפתית ישנה מאשר אוספי ראפ/היפ-הופ!!!
חברות התקליטים הישראליות לא היו האשמות היחידות. גם התקשורת התעלמה בסך הכל מהז'אנר, שלמרות כל אלו התחזק יותר ויותר והפך להיות מהסגנונות הפופולאריים ביותר בישראל. זה מקרה קלאסי שהרחוב היה מנותק מהתעשייה והממסד והרחוב ניצח. הרחוב השיג את המוסיקה שלו דרך יבוא, דרך ה-MTV ובסוף גם דרך האינטרנט. חברות התקליטים והתקשורת המקומית גידלו בעצם דור שלם שהיה מנוכר לפעילות שלהם ולמד לא להזדקק להם. כנראה שבגלל זה "היפ הופ הוריי 3" כשל.

ערך אספני: 20 ש"ח

ציון: 6

אין תגובות:

פרסום תגובה