Trance Side of the Moon 3

שם האוסף: Trance Side of the Moon 3

תת כותרת: The Transadelic Experience

חברת תקליטים: קאסבה

שנה: 1995

עורך: רן שריג

מפיקים: רן שריג והדס שליסל

מק"ט: 94007-2

רשימת שירים:

1. Virus - Sun (Jam El Mar Mix) (8:59)

2. Man With No Name - Floor-Essence (Dayglo Mix) (6:05)

3. Psychaos - Psychaos (7:20)

4. Cenith X - Feel (Legend B. Remix) (5:51)

5. Legend B - End Of A Season (95 Acid Remix) (6:06)

6. Infinity Project, The - Ego Shredder (6:47)

7. Disco Volante - Moonraker (Man With No Name Remix) (7:17)

8. TripoNas - Veg (7:18)

9. Illuminatus - Back From The (G)rave (6:37)

10. Scan X - Inside (7:01)

11. Dave Clarke - The Storm (Instrumental) (4:33)

עטיפה: עיצוב של עידו אמין. נראה כמו עטיפת אלבום טראנס סטנדרטי לתקופה, שזה קצת מאכזב, מפני שבקאסבה, עד העטיפה הזאת, ידעו לתת עטיפות שהן מעבר לסטנדרטי. ציון עיצוב: 6

ביקורת ורקע: על קופסת הדיסק מופיעה מדבקה שמדווחת "סדרת הטראנס הנמכרת ביותר בישראל", עובדה שהיתה נכונה לפרקים הראשון והשני של הסדרה, לשלישי כבר לא. חברת קאסבה הפציעה לעולמנו בקול תרועה בשנת 1994, שנה וקצת אחר כך הם סגרו את המפעל התרבותי הזה.

"טראנס סייד 3" הוא לא בדיוק שירת ברבור ראויה. מדובר באוסף קצת מאכזב, שלא זכה להצלחה גדולה, מה שבטח לא עזר לקאסבה כדי להמשיך. גם מבחינת תוכן האוסף לא מצליח להעיף, חסר בוא קצת האדג' שאפיין את שני הפרקים הקודמים.

ברמת הקוריוז, שמרתי את דף יחסי הציבור שצורף לאוסף (בתמונה משמאל. הקליקו עליו כדי להגדילו), שמספר קצת על הקטעים וגם מדווח שקאסבה היתה בעצם חברת בת של "גונג מיוזיק" ו"הליקון". ריספקט.

ציון: 6

ערך אספני: 30 ₪

Trance Side of the Moon 2

שם האוסף: Trance Side of the Moon 2

תת כותרת: A Trip Beyond Goa Sounds, Hard Trance and Deep Tekno

חברת תקליטים: קאסבה

שנה: 1995

עורכים: רן שריג ואביעד אלברט

הפקה: רן שריג ונירי גתמור

מק"ט: 94003-2

רשימת שירים:

1. Seb - Sugar Shack (Original Mix) (6:37)

2. Taiyo - Taiyo (7:46)

3. Man With No Name - Sugar Rush (5:45)

4. Olivier Le Castor - Dry Cleaning (4:42)

5. Ayahuasca - Propella (6:47)

6. 2 Puissance 30 - Transpyramid Express (Original Mix) (5:32)

7. Technossomy - Elektron Bender (Willie Mix) (8:31)

8. GTO - Majika Dub (5:56)

9. Source Experience, The - Point Zero (8:06)

10. Lionrock - Tripwire (Prankster's Piha Stomp) (6:19)

11. Laurent Garnier - Raw Cut (7:31)

ההלצה המרשימה בעטיפה הפנימית

עטיפה: עיצוב של עידו אמין, שהיה המעצב הקבוע של האלבומים של קאסבה. מעבר לכך שאמין יצר עטיפות יפות, היו בהן גם הרבה הומור, מאוד גלוי. כך, במרכז של כל צלחת הדיסק בכל אחד מפרקי הסדרה הופיע סלוגן הומוריסטי. "מאוד נחמד להיות גמד", היה בראשון. בשני הופיע "יותר קול להיות חתול" ובשלישי "הכי רחוק כשמסביב ירוק". בעטיפה הפנימית גם הופיע סלוגן קצת יותר נחרץ, במעין סוג של פוסטר, שאומר "Don't Tek-no for an Answer". יפה לאללה, מרענן וכיף. מעבר לכך, על פי הקרדיט לאמין על העטיפה בחלק 2, כנראה שמישהו בהולנד גנב לו את העיצוב של החלק הראשון ולכן בקרדיטים נכתב (באנגלית, תרגמתי כאן) - "עיצוב של עידו אמין (שאומר למעריציו הבלתי מזוהים באמסטרדם, שאהבו את היצירה שלו יותר מדי - "למה לגנוב? אני יעשה אתכם דיל! תתקשרו עכשיו ל-iddos@math.tau.ac.il). ציון עיצוב: 9

ביקורת ורקע: אחרי ההצלחה של החלק הראשון, בקאסבה מהרו להוציא פרק המשך לסדרת "Trance Side of the Moon", שלקח אותה יותר עמוק לתחום שהיא התהדרה בו - הטראנס. אם האוסף הראשון עוד ערבב בין טראנס להארדקור-האוס ויורו-האוס, כאן כבר הלכו בקאסבה (כמעט) כל הדרך והוציא אוסף טראנסאווי משובח, עם דגש על גואה-טראנס. הכמעט שבסוגריים הוא בגלל שבכל זאת ההאוס והטקנו התגנבו לאוסף הזה פה ושם, אבל המגמה הכוללת ברורה מאוד.

את קטעי האוסף אספו בקאסבה בעיקר מהחברות שהן ייצגו בארץ - XL Recordings ו-React הבריטיות. שאר הקטעים הן בחסות חברת Play it Again Sam הצרפתית, שייצגה בעולם המון לייבלים קטנים של אלקטרוניקה ודאנס, שהקשר של קאסבה עמם נתן להם את האופציה לבחור מרפרטואר עשיר ומעניין. קטע אחד ואחרון הגיע באדיבות הד ארצי.

חלק 2 זכה להצלחה יפה ובקאסבה היו מרוצים והמשיכו, עוד באותה שנה, לחלק מספר 3 של הסדרה.

עוד מילה על משהו שקשור לאוסף ולקאסבה: בקאסבה למדו ויישמו משהו שחברות התקליטים בבריטניה עשו באותה תקופה

הגלויה שצורפה לדיסק

וזה יצירת מיילינג-ליסט, כזה אמיתי, בדואר, עם בולים, לפני שהיה אימייל... בהמון דיסקים בבריטניה באותה תקופה צורפה גלויה, שהמשלוח שלה היה בחינם, שבאמצעותה בחברות התקליטים צרפו את ציבור הקונים לרשימת דיוור שבה הם קיבלו מידע על הוצאות שיכלו לעניין אותם. קאסבה ניסו זאת גם והם צרפו בעצמם גלויה, שהמשלוח שלה שולם על ידיהם, עם שאלון קצר בנוגע להעדפות של מי שקונה את הדיסקים שלהם. אני לא יודע עד כמה היוזמה הזאת יושמה, מפני שקאסבה לא פעלה עוד הרבה זמן, אבל ללא ספק זאת יוזמה שמראה על הרצינות של החברה הזאת ויישור הקו שלהם עם הנעשה בעולם.

ציון: 8

ערך אספני: 50 ₪

Trance Side of the Moon

שם האוסף: Trance Side of the Moon

תת כותרת: אוסף טראנס קטלני ואסיד עצבני

חברת תקליטים: קאסבה

שנה: 1994

עורכים: צוות קסבה (רן שריג)

מק"ט: 94002-2

רשימת שירים:

1. Capricorn - Harakiri (Radio Edit) (3:44)

2. Atlantic Ocean - Waterfall (Original 12" Netherlands Mix) (5:01)

3. Illuminatus - Hope (Oliver Lieb Remix) (6:47)

4. WestBam - Celebration Generation (Maximal) (7:04)

5. Velocity - Lust (6:32)

6. Prodigy, The - No Good (Start The Dance) (Edit) (3:56)

7. Aurora Borealis - The Milky Way (Lunatic Acid Mix) (5:59)

8. Marusha - Over The Rainbow (5:28)

9. Jens - Loops and Tings (Fruit Loops Remix) (6:41)

10. Liquid - Liquid Love (Original Mix) (6:27)

11. Elevator - Shinny (Harmony Mix) (7:54)

12. Art.Indust. - A Beach Party In Gaza (feat. Fatima Um Sharif) (7:00)

עטיפה: עיצוב של עידו אמין. גרפיקה מפוקסלת קצת. נראה כמו מסך פתיחה של משחק מחשב. יפה לאללה ומעביר מצויין את רוח האוסף. ציון עיצוב: 9

ביקורת ורקע: סיפרתי קצת על הרעיון שמאחורי חברת התקליטים "קאסבה" בפוסט על האוסף "More Than a Chilling" שכתבתי לפני שש שנים, אבל אני מרגיש צורך קצת להרחיב. "קאסבה" הוקמה כחברת התקליטים של חברת יבוא התקליטים והדיסקים "גונג". "גונג" התעסקה ביבוא של המון סוגי מוסיקה לארץ, בעיקר דברים שלא יוצגו על ידי חברות התקליטים המקומיות. "גונג" ישבה ברחוב קפלן, בתל אביב, מתחת לבית העיתונאים. בתחילת הניינטיז, כשהמוסיקה האלקטרונית החלה לצבור תאוצה בעולם, ל"גונג" נפתח צוהר לעולם יבוא עצום, מפני שרוב המוסיקה האלקטרונית יצאה בחו"ל בחברות עצמאיות, שלא יוצגו בארץ. "גונג" יבאה המון סינגלים ואלבומים והחומרים שהיא ייבאה מלאו יותר ויותר את המדפים בחנויות המוסיקה בארץ.

בגלל הקשרים שהחברה יצרה עם חברות מחו"ל דרך היבוא שלה, בשנת 1994 ל"גונג" החלו להיות שאיפות להתפתח מחברה שמייבאת ומפיצה לחברת תקליטים של ממש. כזאת עם זיכיון לבלעדיות של מוסיקה מחו"ל וכזאת שמוציאה אוספים ואלבומים. בגלל הנסיון שהיה לחברה עם המוסיקה האלקטרונית, בחברה בחרו להתמקד בתחום הזה של העשייה.

ההוצאה הישראלית של הקלטת של הפרודיג'י, עם הלוגו של קאסבה

כדי להשתדרג לחברה תקליטים "גונג" הקימה את המותג "קאסבה" והחלה לחפש חברות בחו"ל לייצגן בארץ. החברה הראשונה היתה React הבריטית. אחרי-כן, "קאסבה" חתמה חוזה עם חברת "הליקון" הישראלית והיא החלה לייצג בארץ את הקטלוג של חברת "XL Recordings", שזכויות ההפצה שלהם בישראל היו של "הליקון". הסיבה ש"הליקון" נתנו ל"קאסבה" לטפל להם ברליסים של XL? "הליקון" הבינו שאין להם את היכולות של "קאסבה" לטפל במוסיקת דאנס והם עשו את הצעד החכם. כתוצאה, הפרודיג'י יצאו בארץ דרך "קאסבה", שממש עשו אותם בישראל. הם אפילו היו שותפים להבאתם להופעתם הראשונה בארץ, ב-1994 ועל ההוצאות של הפרודיג'י מהתקופה ההיא היה את הלוגו של "קאסבה".

בהמשך "קאסבה" החלו להוציא אוספים. אוסף הצ'יל אאוט "More Than a Chilling" יצא ב-1994 והתבסס בעיקר על הקטלוג של הליקון. אחר כך "קאסבה" השיקה את הסדרה היחידה שלה - "Trance Side of the Moon". הסדרה היתה חלוצה באיתורה את עליית מוסיקת הטראנס בישראל. נכון, חלק 1 שלה הוא לא טראנס ב-100 אחוז. יש כאן הארדקור-האוס, קלאב-טראנס ויורו-האוס, ביחד עם קטעי הטראנס, אבל המגמה שלו היא ברורה.

בחירת הקטעים המעולה, העריכה המצויינת והמיתוג המוצלח - הובילו לכך ש"Trance Side" היה להצלחה אדירה, שיצאו לה גם שני פרקי המשך.

"קאסבה" לא המשיכה עוד המון, אבל המעט שהיא הוציאה היה סופר-משובח. אוסף המוסיקה האלקטרונית הישראלית "Stuff" מ-1995, אלבום האומן היחידי שהחברה הוציאה להרכב הצ'יל-האוס Art.Indust. מ-95' ושיתופי הפעולה שלהם עם הד-ארצי והליקון שהובילו להשקת סדרת אוספי ההיפ-הופ הכי טובה שיצאה בארץ ("היפ-הופ הוראיי", ש"קאסבה" יזמה והיתה שותפה לשני הפרקים הראשונים של הסדרה).

בסך הכל - "קאסבה" הוציאה חמישה אוספים עצמאית, שלושה אוספים עם הד-ארצי ו/או הליקון (השלישי היה הפרק הראשון של סדרת "Dance Club" החשובה), אלבום אחד ו-EP אחד ל-Art.Indust., אלבומים לישראל ברייט ולפה-והטלפיים וכאמור - האלבום האלבום השני של הפרודיג'י.

בתחילת 1996 נסגרה "גונג" ועמה גם "קאסבה". המורשת הצנועה, אך חשובה של החברה, היא מהדברים המעניינים שיצאו בארץ בשנות התשעים. יאללה, שמישהו יעשה על זה כבר סרט.

ציון: 10

ערך אספני: 70 ₪

Dance Club

שם האוסף:  Dance Club

חברת תקליטים: הד-ארצי/ קאסבה/ מעריב לנוער

שנה: 1995

עריכה: רן עצמון ורן שריג

מפיקים: רן עצמון וגדי גידור

מק"ט: ARTON 19567

רשימת שירים:

1. N-Trance - Set You Free (Original Radio Edit) (4:20)

2. MC Sar - Run Away (Airplay Mix I) (with the Real McCoy) (3:54)

3. Amos - Let Love Shine (Clubzone Radio Mix) (3:21)

4. M People - Open Your Heart (Radio Mix) (3:35)

5. Scatman John - Scatman (Ski-Ba-Bop-Ba-Dop-Bop) (Extended Radio Version) (5:08)

6. Prodigy, The - Poison (95 EQ) (3:58)

7. Snap! - The First The Last Eternity (Till The End) (7" Edit) (feat. Summer) (3:50)

8. Mash! - Let's Spend The Night Together (Radio Mix) (3:22)

9. Perfecto Allstarz - Reach Up (Pig Bag) (Perfecto Remix) (6:57)

10. Capricorn - Spanish Fly (Radio Edit) (4:16)

11. Sabres Of Paradise, The - Wilmot (Edit) (4:26)

12. Human League, The - Tell Me Whenn (Utah Saints Mix 1) (5:07)

13. Li Kwan - I Need A Man (Seka Mix) (7:56)

14. Way Out West - Ajare (Radio Mix) (3:34)

15. Mrs Wood - Joanna (6:01)

16. מעריב לנוער - זה זה (3:44)

עטיפה: עיצוב של אורי גרזון. עטיפה פופית, קצת ילדותית, אבל לא רעה. העטיפה תלווה את הסדרה בכל חמשת חלקיה הראשונים (עם שינויים קלים והתאמה מפרק לפרק) ורק בחלק השישי שלה תצא עטיפה חדשה. ציון עיצוב: 7

ביקורת ורקע: אנחנו עוברים לסיקורה של סדרה שאני חושב שתרגש רבים מקוראי האתר הזה, סדרת "Dance Club". מדובר בסדרה עם חיים קצרים, בסך הכל. היא נוצרה בתחילת 1995, כשבשנתיים הראשונות יצאו לה שני פרקים בשנה וב-1997 ו-1998 פרק אחד כל שנה, בסך הכל שישה פרקים. הרעיון של הסדרה היה לתת ביטוי לקטלוג הגדל של חברת הד ארצי בתחום הדאנס וההאוס, עם קטעים שלא מצאו את מקומם בסדרת אוספי "היטמן", שנתנה מקום רק ללהיטים שעשו קרוס-אובר מוחלט למיינסטרים.

להד ארצי לא היה קטלוג עצום בתחום הדאנס, אבל הוא עדיין היה מכובד. שתי החברות שהד ארצי ייצגו בישראל, Warner האמריקאית ו-BMG הגרמנית, קראו את המפה באותם שנים והשקיעו רבות כדי לטפח את התחום ברפרטואר שלהם. הן הקימו תת-חברות שהתמחו בז'אנרים הרקידים, הבולטות שביניהן היו "Perfecto" בוורנר ו"Deconstruction" ב-BMG. החברות האלו נפקו כמות יפה של קטעים, אבל אלו לא הספיקו כדי למלא אוספים ובכל אחד מפרקי הסדרה הד ארצי חברה לחברה ישראלית נוספת, כדי לתחזק אוסף מלא. בפרק הראשון זאת היתה "קאסבה" של רן שריג, בשני זאת היתה "הליקון" ובארבעת הפרקים שאחר-כך זאת היתה IMP. בסך הכל הסדרה הצליחה לא רע. חמשת הפרקים הראשונים שלה, היו מדוברים ועוררו ציפיה בקרב הציבור והתקשורת ורק הפרק השישי היה לכשלון חרוץ.

נדבר קצת על הפרק הראשון, מבחוץ הוא נראה כמו שיר הלל למעריב לנוער. האוסף נעשה בשיתוף עם שבועון הנוער שהיה שייך לאותה חברת אם שלה היתה שייכת הד ארצי. כשנאמר שיתוף, הכוונה היא שתמורת לוגואים על האוסף והמוניטין שבלהיות חתום על אוסף שהד ארצי העניקו לעיתון, במעריב לנוער נתנו בתמורה חשיפה רחבה לאוסף בדמות פרסומות, כתבות ומבצעי פרסים, מה שעזר מאוד לשווק אוסף שכזה. הלוגו של מגזינים שונים מככב על הרבה מאוד אוספים בניינטיז, בעיקר אלו של מעריב לנוער וראש 1. בדרך כלל הלוגו הזה יחסית מוצנע, אבל כאן לא שהוא בולט מאוד על העטיפה הקדמית ולא רק זה - האוסף גם נסגר בקטע שהוא למעשה מוסיקת הפרסומת למעריב לנוער שרצה באותה תקופה בטלוויזיה.

מעבר לתחושה המוגזמת בחשיפה שהאוסף הזה העניק למעריב לנוער, יש כאן הרבה מאוד קטעי יורודאנס טובים בחסות הקטלוג של הד ארצי, שבאופן מעורר השראה ערוכים בשילוב עם קטעי הדאנס האלטרנטיבי שיוצג על ידי קאסבה. כך, גיבורי מצעדים כמו סנאפ וסקטמן ג'ון מככבים ליד קטעים של הפרודיג'י וסייברס אוף פרדייז, בשילוב שאני חייב לציין שהוא ממש טוב. חלק מהקטעים כאן גם מופיעים ברמיקסים מיוחדים, מה שמעניק ערך מוסף נוסף לאוסף.

בשורה התחתונה אוסף טוב, שפותח סדרה טובה שנתנה במה למוסיקה שעד האוסף הזה בהד ארצי התקשו להוציא בצורה טובה.

ערך אספני: 45 ש"ח

ציון: 8

Hip Hop Hooray vol. 2

שם האוסף:  Hip Hop Hooray vol. 2

חברת תקליטים: הליקון, הד-ארצי, קאסבה רקורדס

שנה: 1996

עורכים: The Wonder 5

מפיקים: Mission Impossible Team

מק"ט: 9218-2

רשימת שירים:

1. Skee-Lo ‎– I Wish (Radio Edit)

2. Coolio ‎– Gangsta's Paradise

3. Luniz ‎– I Got 5 On It (Clean Short Mix)

4. Alliance Ethnik ‎– Respect (Radio Edit) (with Vinia)

5. L.V. ‎– Throw Your Hands Up

6. Das EFX ‎– Real Hip Hop

7. Naughty By Nature ‎– O.P.P.

8. Notorious B.I.G., The - Big Poppa (Radio Edit)

9. Method Man ‎– I'll Be There For You/ You're All I Need To Get By (Razor Sharp Mix) (feat. Mary J. Blige)

10. Salt 'n' Pepa - Whatta Man (Radio Edit) (with En Vogue)

11. Shaggy ‎– Boombastic (Sting Remix)

12. Geto Boys ‎– The World Is A Ghetto (Geto Clean Radio Edit)

13. Junior M.A.F.I.A. ‎– Player's Anthem (Radio Version)

14. Craig Mack ‎– Flava In Ya Ear (Club Mix)

15. KRS-One ‎– MC's Act Like They Don't Know

16. LL Cool J - Around the Way Girl

17. Tone Loc - Funky Cold Medina

18. De La Soul - Me Myself and I

עטיפה: עיצוב של עינת להט-בלום, שעשתה משהו אסטטי. עובר. ציון עיצוב: 7

ביקורת ורקע: שלוש וחצי שנים אחרי הביקורת על חלק הבכורה של סדרת "היפ הופ הוריי", אני חוזר אליה. הה"ה היתה סדרת אוספי היפ-הופ שיצאה בשיתוף של הליקון, הד-ארצי וקאסבה רקורדז. החלק הראשון של הסדרה היה מכונן ומצליח מאוד. כל כך מצליח, שזה די מפתיע שלקח לחברות שהכינו אותו כמעט שנה וחצי כדי להוציא לו פרק המשך.

חלק 2 הוא פרק טוב, אבל הוא לא פורץ דרך וחגיגי כמו חלק 1. הפרק הראשון היה מלא בהצהרות כוונות. מלוגואים של לגליזציה של מריחואנה, דרך פתיח אימתני של אייס טי ועד הצלחתו כפסקול של המוני נערים ישראלים שלמדו דרכו להיות חובבי ראפ. חלק 2, לעומתו, יצא כשהראפ/היפ-הופ כבר היה עמוק בתוך המיינסטרים ואפילו שיש כאן קטעי מחאה מהגטו, רוב השירים כאן הם בגדר להיטי MTV פופולאריים.

בדומה לחלק הראשון, גם כאן העורכים הכניסו כמה קלאסיקות מהז'אנר, סוג של חינוך, אלו מופיעים כקטעים הסוגרים של האוסף. עוד מילה על העורכים והמפיקים של האוסף - האוסף נערך, מסתבר, על ידי חמישה. שמותיהם לא מצויינים ברשימת הקרדיטים, כתוב כאן רק The Wonder 5. מי הם החמישה? אפשר לשער שמדובר ברן עצמון מהד ארצי, גיא איילון מהליקון, רן שריג מקאסבה ומעוד שניים שאולי יחשפו כאן ועכשיו, באתר הזה, 18 שנים אחרי שהאוסף יצא במקור***.

ברמה המסחרית, חלק 2 לא היה הצלחה גדולה, בטח בהשוואה לחלק הראשון המצליח. זה לא מנע מיוצריו להמשיך ולהוציא לסדרה עוד שני פרקים. על כך, בעתיד הקרוב.

*** רן עצמון טוען שאחד מהשניים זה שי ברזילי. מי החמישי? אולי לעולם לא נדע...

ערך אספני: 26 ש"ח

ציון: 7

Israel's Finest Stuff

שם האוסף: Israel's Finest Stuff

תת כותרת: קטעים

חברת תקליטים: קסבה

שנה: 1995

עריכה: רן שריג

הפקה: הקרדיטים כאן קצת לא ברורים, אבל מי שהיו מעורבים בהכנת האוסף הם - עידן לוי, אלון סלע, שאול בצר, ארז היימן, אביעד אלברט, גילה טרמר והדס סלישל

מק"ט: 94006-2

רשימת שירים:

1 אס.אס.פי - רדיאואקטיב הרואין

2 טראקן - האמנות והמדע האבודים של אכילת פלאפל

3 גימל - יא אללה

4 ישראל ברייט - רוצח זמן
5 Art.Indust. - אמטורייה (חלק II)
6 גימל - שומעים אותי (עם עוש)
7 ריטואל ריאליטי - Love Song

8 אס.אס.פי - אודיאואקטיב הרואין

9 טריפונאס - מנגל
10 הפה תקשורת - דאב סיום
11 Art.Indust. - הסוף

עטיפה: צילום של קובי אשכנזי ועיצוב של דני ברנר ונירי גטמון. הרעיון של העטיפה היא שהיא אמורה להראות כמו תוכניה או מודעה של סרט. התוכן של הסרט, כמשתמע מהדיסק - זה תרבות האוכל העממי בישראל. התמונה המרכזית, של חבר'ה עושים מנגל ורשימת הקרדיטים שבנויה כמו קרדיטים של מודעת קולנוע- מבריקים. מקורי ומצויין. ציון עיצוב: 10

ביקורת ורקע: ישראל של שנת 1995 לא היתה מקום שונה מאוד מזה שאנחנו חיים בו היום. הקונפליקט של אנשים שרוצים להתחבר לעולם המערבי, עם אלו שמתעקשים לגרור אותנו לאלימות המזרח תיכונית היה רלוונטי אז, לא פחות משהוא כיום.
ההבדל הוא שב-1995 היה נראה שהמערביות קצת יותר דומיננטית ושאנחנו מכוונים למקום שפוי. נכון, אני לא מיתמם והאתר הזה הוא אינו אתר פוליטי. הרחובות בשנת 95' היו מפחידים. זאת היתה תקופה אינטנסיבית של פיגועים ושל הפגנות אלימות, לצד תהליך שלום פרוגרסיבי והמצב באמת לא היה איאיאיי.
רק ששביב האופטימיות שבכל זאת היה בקרב האזרחים, שהנה אוטוטו אנחנו חיים בשלום והופכים לאירופה, השפיע רבות על העולם התרבותי כאן ובתחילת שנות התשעים חווינו מהפכת קולטורה.
כך, פתאום צצו תחנות רדיו כמו פטריות, קמו ערוצי טלוויזיה, הכבלים הגיעו, מוסיקה יובאה בזול, הגיעו הופעות מהעולם, בתל אביב התפתחה סצינת מועדונים, סרטים וסדרות הגיעו לכאן בזמן אמת וגם בחזית המקומית היצירה התקדמה ונראתה פתאום ככזאת שמיישרת קו עם העולם.
בתוך כל אלו נוצר האוסף "Stuff", אחד האוספים הקונספטואלים המעניינים שנוצרו כאן. האוסף יצא בחברת "קאסבה", שזאת חברה שקמה מתוך חברת יבוא הפצת המוסיקה של "גונג", עליהם סיפרתי מעט בפוסט על האוסף הראשון שלהם, More Than a Chilling.
בראש קסבה עמד רן שריג, אותה דמות פרובוקטיבית שמככבת כיום בסדרות ריאלטי (מחוברים) ותכניות אירוח (דיבור ישיר), כמו גם בכתיבה של קומדיות (רמזור). התחושה היא ששריג מתעסק היום בשיט, בטח בשוואה לתרבות העילית עמה הוא התעסק ב"קאסבה", אבל למעשה שריג אז, כמו היום, ידע לפצח קודים בחברה הישראלית, קודים שהביאו לו את הצלחתו.
"Stuff", ממש כמו המצב הסוציו-חברתי-פוליטי ב-1995 או לחילופין סדרה כמו רמזור, היה ראי לישראליות של אז, של היום - הקונפליקט של החיבור בין המודרניות, הטכנולוגיה ותרבות החומוס של האיזור. שריג הבין את זה אז ועשה מזה מטעמים. לא רבים יודעים, אבל שריג, באמצעות מדיניות היבוא שלו ב"גונג" הוא מבין האחראים המרכזיים להגעתם של מוסיקת ההאוס והטראנס למדפי החנויות בישראל והוא גם זה "שעשה" את הפרודיג'י בארץ, כל אלו תוך כדי שהוא מבין את תרבות ה"קרחנה" המתפתחת פה, עוד ביטוי לאותו קונפליקט מערבי/מזרח תיכוני של הישראליות.
לאוסף "Stuff" שריג אסף את מיטב יוצרי האלקטרוניקה הישראלים של התקופה, במנעד שנע בין אמביינט לטראנס גולמי. מעבר לקו המוסיקלי, יש לאוסף קונספט - שהוא אוכל מזרח תיכוני. מעבר לכך שעל העטיפה הקידמית רואים ישראלים עושים מנגל, שירים כמו "מנגל" ו"האמנות והמדע האבודים של אכילת פלאפל ", שזורים לאורכו וברשימת התודות ניתן למצוא חומוסיות אגדיות כמו ג'ינג'י ורונן התל אביבים ופינתי הירושלמים. זה לא נגמר שם. "הצלחת", שזה הפלסטיק עליה יושב הדיסק בתוך הקופסה, עוצבה כמו צלחת חומוס (ראו תמונה משמאל). הכיוון ברור.
"Stuff" הוא אוסף טוב, שלא זכה להצלחה גדולה בחנויות. עדיין, מדובר בעדות מרתקת של ישראל של שנת 1995, לפחות צד מסויים שלה בתקופה מסויימת מאוד. "Stuff", באיזשהו מקום, מנבא את העתיד, לפחות באופן מרומז.

ערך אספני: לפני כמה חודשים הייתי בדיסק סנטר, חנות המוסיקה המעולה בדיזנגוף סנטר והיו שם כמה עותקים של האוסף הזה במחיר המצחיק של 15 ש"ח. אלמלה זה, הייתי מתמחר את "Stuff" בכ-100 ש"ח...

ציון: 9

תודה ליורם אליקים שהאוסף סוקר באדיבותו.

Hip Hop Hooray

שם האוסף: Hip Hop Hoorayלרגל החג, או סתם בעצם, יש לנו כותב אורח היום, גבי טרטקובסקי מהבלוג המעולה "זכרונות מעוצבים מחדש - כיצד תרבות פופלארית משנה אותנו ולהיפך". נתחיל בכמה מלים של גבי, מתוך הבלוג שלו, על האוסף עליו הוא כתב: "בחרתי לכתוב על החלק הראשון בסדרת "היפ הופ הוריי", משנת 1994, משום שלטעמי, זהו אחד האוספים המשובחים ביותר שיצאו פה, אשר חשיבותו היא מעבר להצלחתו המסחרית. ההשפעה של "היפ הופ הוריי" לא פסחה גם עליי כנער מתבגר, ושחררה אותי מן המסגרת הנוקשה של רוק קלאסי; ועל כך אני מודה לעורכיו המוזיקליים עד היום".


תת כותרת: אוספ ראפ

חברת תקליטים: הד-ארצי, הליקון, קאסבה רקורדס

שנה: דצמבר, 1994

עורכים: רן שריג, רן עצמון וגיא אילון

מק"ט: ARTON 19544

רשימת שירים:

1 Ice-T - A Warning (intro)

2 Naughty By Nature - Hip Hop Hooray 

3 House Of Pain - Jump Around

4 Public Enemy - Give It Up

5 Snoop Doggy Dogg - Who Am I (what’s my name)?

6 Dr. Dre - Nuthin’ But a “G” Thing

7 Warren G & Nate Dogg - Regulate

8 De La Soul - Breakdawn

9 LL Cool J - Pink Cookies In A Plastic Bag Getting Crushed By Buildings

10 Positive K - I Got A Man

11 Queen Latifah - U.N.I.T.Y.

12 Wreckk-N-Effect - Rump Shaker

13 K7 - Come Baby Come

14 Jazzy Jeff & Fresh Prince - Boom! Shake The Room

15 Ice-T - I Ain’t New Ta This

16 Me Phi Me - Sad New Day 

עטיפה: גילה טרמר עיצבה עטיפה אשר שיקפה במידה את הדיסאינפורמציה המקומית דאז לגבי הז'אנר. תת-הכותרת מציינת סגנון נבדל מזה המופיע בשם האוסף עצמו, הכוכב החסר בדגל ארה"ב והעימות מול פסל החירות באים לסמן שההיפ-הופ היא מוזיקת מחאה טעונה, בעוד שהתספורת הפאנקיסטית של הבחור המייצג אותה, כאילו מזמינה את המאזינים להצטרף למסיבה פרועה. הכיתוב הפונטי של מדבקת האזהרה הידועה לשמצה נוסף על תקן בדיחה פרטית, אך נתפס כעילגות לשמה. קריצה נוספת לקהל היעד הצעיר נכללת בעטיפה הפנימית; שם מופיע צמח הקנאביס לצד הקריאה להסדרת מעמדו החוקי. כל אלו תורמים לתחושה שאולי מדובר בפרסומת חתרנית לג'ינס. ציון עיצוב: 5

ביקורת ורקע: התגייסות משותפת של חברות התקליטים, שלרוב הביאה תוצאות מרשימות ואוספים מוצלחים במיוחד, הייתה כאן חשובה שבעתיים. ההיפ-הופ בישראל נתפס אז עדיין כקוריוז, מעין פסקול של כובעים הפוכים, המגניב את האמריקניים אך זר לנו לחלוטין. אוסף מקומי חלוצי שכזה הצריך איחוד שורות ואת המיטב מקטלוגים שונים, בכדי שיכה שורש וישטוף את האוזן הישראלית בצלילים חדשים שלא ניתן להתעלם מהם.
"היפ הופ הוריי" ריכז את כל להיטיהם האחרונים, ולעתים היחידים, של אמנים צעירים רבים, מבלי להתחייב בלעדית ל-"גנגסטה" מצד אחד או לקטעים משעשעים ומדבקים מנגד. כחלק ממשימת החינוך מחדש שהחלו בה העורכים המוזיקליים, שותפו שמות גדולים באוסף - דה לה סול, פאבליק אנמי, ל.ל. קול ג'יי - למרות שנראו כמי שהיו בשלהי הקריירה; ואלו הוצגו בשירים שחרגו מהסאונד שפרסם אותם. בהאזנה מחודשת, האוסף רצוף בקלאסיקות תור הזהב השני של ההיפ-הופ ומהנה לכל אורכו, למעט, שירו של וויל סמית' שנכלל בשעתו כמקדם מכירות משמעותי.
כאמור, סצנת היפ-הופ מקומית חזקה לא הייתה בנמצא באותה עת, אך האוסף המשובח לא חלף לאנשים בישראל מעל הראש. כל מי שטען שהוא בקטע של היפ-הופ עוד מימיו בחטיבת הביניים ודאי שהאזין לאוסף זה, או לכל הפחות, ידע על קיומו. בעקבות הצלחתו, נוספו לו שלושה חלקים, מה שהפך למשך תקופה קצרה את הסדרה ל-"היטמן" של ההיפ-הופ. הסדרה יכלה להמשיך, אלמלא השתלטות במקביל על המיינסטרים, שביטלה את הצורך באוספים המוקדשים אך ורק לז'אנר, ואלו כבר נראו כמיושנים וחסרי טעם.

ערך אספני: 10 ש"ח

ציון: 9

גבי טרטקובסקי

More Than a Chilling

שם האוסף: More Than a Chilling

תת כותרת: אוסף אמביינט - האוס

חברת תקליטים: Kasbah Records

שנה: 1994

עורך: רן שריג

הפקה: רן שריג ואבי מאור

מק"ט: 94001-2

רשימת שירים:

1 William Orbit - Water From A Vine Leaf

2 Sven Vath - L'Esperanza (Doub Mix) (feat. Patricia)

3 Sun Electric - O'Locco (Kama Sutra Mix)

4 Electrotete - Electrotete / I Love You

5 Art.Indust. - Middle East Nothing
6 Aphex Twin - X-Tal

7 The Future Sound of London - Cascade

8 David Morley - Calibaration

9 Robert Leiner - Dream Of Reality

10 William Orbit - Harry Flowers

11 The Grid - Aquarium (feat. Robert Fripp)

12 Amorphous Androgynous - Mountain Goat

עטיפה: גרפיקה סמי-פסיכדלית ברוח הקליפים של הקטעים שבדיסק. החלק האחורי כולל טקסט מצויין של יובל לוי על הז'אנר ומשתלב מעולה עם האוסף. עבודה טובה מאוד של עידו אמין (3rd World Fox). ציון עיצוב: 8

ביקורת ורקע: האוייב הכי גדול של חברות התקליטים המקומיות בתחילת הניינטיז היה "גונג מיוזיק". "גונג" היתה חברת הפצה שישבה ליד הקריה בתל אביב ושייבאה לארץ המון אוספים, אלבומים וסינגלים מחו"ל, מה שנגס לחברות התקליטים במכירות. גונג התמחו בעיקר במוזיקת דאנס ובמוסיקה אלקטרונית והתוספת שלהם למדפי חניות המוסיקה בישראל היתה מהותית מאוד. חברות התקליטים היו אובדות לגבי המתחרה החדשה, אבל רק להליקון היתה תשובה, שהיתה כמאמר האמרה - "כשאתה לא יכול לנצח אותם, הצטרף אליהם".
בהליקון קלטו עד כמה האנשים בגונג הם ספצים של מוסיקה אלקטרונית והם יזמו איתם הקמת חברת תקליטים משלהם שתתמחה בז'אנר, תוציא דברים משלה וגם תטפל בהוצאות האלקטרוניות של הליקון. בגונג התלהבו וכך "קאסבה רקורדס" נולדה.
מהר מאוד גם הגיע האוסף הראשון מבית קאסבה - אוסף צ'יל אאוט מצויין בעריכת רן שריג מקאסבה/גונג. זהו אוסף מאוד יוצא דופן בנוף האוספים המקומי. אין לו שום הצדקה כלכלית והוא לא מתפשר במאומה מבחינת התוכן. יש כאן אפילו אמן ישראלי - Art.Indust בקטע צ'יל מקסים ונדיר במחוזותינו.
כישלון האוסף חרץ את גורלו, אם כי קאסבה כן המשיכה להוציא אוספים, כשסדרת הדגל שלה היתה ה-"Trance Side of the Moon". הם גם טיפלו יפה בלא מעט רליסים של הליקון, בין השאר ברפרטואר של חברת XL האנגלית, כשקאסבה הם האחראים המרכזיים להצלחה הגדולה של הפרודיג'י בישראל.
שנתיים אחרי הולדת קאסבה, גונג נקלעה לקשיים כלכליים ופשטה את הרגל. יחד איתה נסגרה גם קאסבה.

ערך אספני: 5 ש"ח

ציון: 8