בחזרה לפינגווין 2

שם האוסף: בחזרה לפינגווין 2

תת כותרת: The Dark Sound of the 80's

שנת הוצאה: 1998

חברת תקליטים: BNE

מק"ט: B.N.E.- 040-2

עורך: אבי יוסף

מפיקים: אבי יוסף, אורי כהן ויובל גרין

יחסי ציבור: שי רחמן

רשימת הקטעים:

1. Joy Division - Love Will Tear Us Apart

2. Dave Ball - Strict Tempo

3. Love abd Rockets - Ball Of Confusion

4. Cocteau Twins - Wax and Wane

5. Bauhaus - She's In Parties

6. Minimal Compact - Babylonian Tower

7. Xmal Deutschland - Matador (7" Mix)

8. Peter Murphy - All Night Long

9. Mission, The - Love Me To Death

10. Gary Numan - Are "Friends" Electric?

11. Foetus - The Throne Of Agony

12. A Split - Second - The Colloseum Crash

13. Inner Light - Phantasia

14. Pixies - Where Is My Mind?

 עטיפה: תדהר תמוז שדרג את העבודה של דור כהן מחלק 1 ועשה עבודה פנטסטית. כל הפלסטיק כאן שחור-מבריק ועליו יש מדבקה כסופה מעוצבת מצוין. ציון עיצוב: 10 שני ברציפות. כל הכבוד ל-BNE!

ביקורת ורקע: שנתיים אחרי הצלחת החלק הראשון של "בחזרה לפינגווין" אבי יוסף ו-BNE חזרו עם חלק ב' הטוב לא פחות. הדבר היחידי שאני יכול לטעון שנמצא בעוכרי הדיסק הזה זה שהוא קצת קצר (66 דקות ו-18 שניות, אם לדייק), אבל לפעמים קצר זה גם טוב, או מדויק.

מעבר לרצון ליצור עריכה ואיסוף טוב, הדיסק הזה קצר גם בגלל תוספי המולטימדיה שיש בו, המצאה חדשה שהיתה להיט בסוף הניינטיז - לתת בונוסים שמתאימים למחשב. בדרך כלל הבונוסים היו קליפים, כאן יש משהו קצת אחר. קודם כל, יש כאן שומר מסך, רק שהמחשבים של היום כבר לא יודעים איך להפעיל אותו, כך שלא ממש אוכל לתת עליו ביקורת. שנית, יש כאן את אחד המשחקים הפרובוקטיביים שנוצרו בארץ!

המשחק, שאין לו ממש שם, מראה את השחקן מהגב, Pאנקיסט גדול, שעומד במדרכה מול מועדון הפינגווין. לPאנקיסט יש רובה והוא צריך לירות בשוטרים וזקנות שעוברים במכוניות או כיסאות גלגלים (בהתאמה). הפסילה נוצרת אם אתה מפספס את השוטר, שבא לעצור אותך, או אם אתה יורה על מכונית העארסים שעוברת, שאם אתה עושה את זה - הם באים לפוצץ אותך! משחק אנרכיסטי, שעבר כאן בלי יותר מדי בלגאן, אבל שממש שווה לבדוק (ראו גם תמונה, משמאל, של המשחק).  המשחק נוצר על ידי מונסטר מולטימדיה בע"מ, חברה שעדיין קיימת (www.monster.co.il) ושמתחמה בקידום אתרים וחברות בדרכי מולטימדיה.

בכל מקרה, עם או בלי המשחק, הדיסק הזה, כמו חלק 1, ערוך מעולה, עם המון קטעי דארק-אייטיז מעולים, חלקם קשים למציאה והשילוב שלהם בדיסק אחד הוא בטוח יחודי ומאפיין את הפינגווין.

עוד משהו קטן על הפינגווין ועל שני האוספים שיצאו לו - אני חייב לציין שהפינגווין היה קיים שמונה שנים ושנוגנה בו המון מוסיקה. הרבה ממנה נשכחה, גם בגלל שהוא נסגר כבר לפני 23 שנים וגם כי מי שבילה שם כבר לא כל כך זוכר. האוספים ש-BNE הוציאו מילאו חלל כלשהו מכך, אבל הם רק טיפה בים ממה שנוגן שם. בגלל שהזכרון של רוב האנשים מאז כבר לא חד, הדיסקים האלו הפכו להיות העיקר של מה שזוכרים משם. זה כבוד למי שאסף את האוסף, אבל לכל הנוסטלגים לפינגווין, שיש רבים כאלו בשנים האחרונות, אני ממליץ לחפש ולחקור, מפני שנוגנו שם עוד המון דברים מדהימים, מעבר ל"בחזרה לפינגווין".

כך, או אחרת, שום דבר לא גורע מן ההצלחה האדירה של שני האוספים האלו שמכרו אלפי עותקים ועם הזמן נעלמו מהמדפים. ב-BNE, קצת לפני הסגירה של החברה, עשו מעשה חכם וב-2005 הוציאו את שני הדיסקים במהדורה מיוחדת כשהם ארוזים יחדיו (מספר קטלוגי:  BNE 091-2. עריכה: אבי יוסף וליז. יחסי ציבור ושיווק: שמרית גורן ואיריס שיינמן. עיצוב עטיפה: סטודיו עוזי גרפיקס). המארז המאוחד גם הוא זכה להצלחה יפה ולמרות מה שאמרתי על הזכרון הקולקטיבי שצריך להתאמץ יותר, ריספקט גדול ל-BNE על השעתיים וקצת האלו שהם יצרו וששחזרו מעולה את המועדון המיתולוגי.

ציון: 10

ערך אספני: 100 ש"ח

ערך אספני של המארז: 180 ש"ח

תודה למנשה סעד שהאוסף הזה סוקר באדיבותו

בחזרה לפינגווין

שם האוסף: בחזרה לפינגווין

תת כותרת: The Dark Sound of the 80's

שנת הוצאה: 1996

חברת תקליטים: BNE

מק"ט: B.N.E.- 030

עורכים: אבי יוסף וליז

מפיקים: אבי יוסף, ליז ואביחי אביגל

רשימת הקטעים:

1. Kissing the Pink - Big Man Restless
2. Minimal Compact - Immigrant Song
3. The Smiths - Panic
4. Siam - In the Realm of
5. Anne Clark - Our Darkness
6. Fad Gadget - Lady Shave
7. Jean Conflict - One Day I Smile, One Day I Cry
8. X Mal Deutschland - Mondlicht
9. Bauhaus - The Passion of Lovers
10. Legandery Pink Dots, The - Curious Guy
11. Neon Judgment, The - The Fashion Party
12. Skinny Puppy - Smothered Hope
13. Einsturzende Neubaten - Yu Gung (Futter Mein Ego)
14. Residents, The - Kaw Liga
15. Tuxedomoon - The Cage

 עטיפה: עבודה מדהימה של דור כהן, שבדרך כלל עיצב עטיפות להד ארצי. יש כאן פלסטיק שחור, עליו מדבקה עם שם הדיסק, בפונט ממוחשב עם אפקט שבדרך כלל ראו על פלאיירים למסיבות. פרפקטו. ציון עיצוב: 10

ביקורת ורקע: כנראה שלא קם בישראל מועדון יותר מיתולוגי מהפינגווין. למי שלא מכיר, נספר שהפינגווין היה מועדון גל חדש אפל וקטנטן שפעל ברחוב אלנבי-פינת יהודה הלוי. הפינגווין נפתח על ידי צבי מילשטיין, בשנת 1982 וכמעט מיד הפך למיתוס. במהלך אותו עשור נעשה המקום למרכז הרוק האלטרנטיבי של ישראל
ואירח הופעות של אמנים כמו רמי פורטיס, נושאי המגבעת, סיאם והקליק. Pאנקיסטים וסתם אנשי מוהיקן וניטים במעילי העור היו נוסעים מכל רחבי הארץ, בלילות שלמים של טרמפים רק בכדי להגיע למועדון האפל ביותר במזרח התיכון. בתחילת שנות ה-90, עם השתנות מוסיקת הריקודים שהפכה להאוסית וטקנואידית, הפינגווין הפסיק להיות רלבנטי והוא נסגר.

לאחר מותו האגדה המשיכה לחיות והפינגווין הוא מועדון שעד היום אנשים מדברים עליו כעל כזה שעיצב אותם והשפיע על טעמם המוסיקלי יותר מכל. ב-1996 אנשי חברת התקליטים של BNE החליטו לעשות מחווה לאותו מועדון והוציאו אוסף של שירים שהיו רוקדים שם. "בחזרה לפינגווין" הוא אחד האוספים הטובים שנעשו בישראל. חוץ מהמראה המרשים שלו, הוא ערוך מצויין והוא מביא קו מוסיקלי מיוחד שאופייני היה רק לפינגווין. הקטעים הם בעיקר קטעי דארק-אייטיז והשילוב שלהם הוא שילוב שלא נמצא באף אוסף אחר בעולם.

השחזור המצויין של העורכים, אבי יוסף וליז, הפכו את "בחזרה לפינגווין" לחתחת תיעוד חשוב, להצלחה כבירה ולשחזור המוסיקלי הכי אותנטי שאוסף של מועדון ראה כאן. מעולה.

ציון: 10

ערך אספני: 100 ש"ח

אוסף רוקסן

שם האוסף: אוסף רוקסן

חברת תקליטים: הד ארצי

שנה: 1993

עורכים: לירון תאני, קארן רוז ורן עצמון

מק"ט: ARTON 19511

רשימת שירים:

1 Jane's Addiction - Stop!

2 Red Hot Chili Peppers - Give it Away (Rasta Mix)

3 Wreckx N Effect - Rump Shaker

4 Del the Funkee Homosapien - Mistadobalina

5 Prince - Sign "O" the Times
6 Seal - Crazy

7 Tom Petty - Refugee (with the Heartbreakers)

8 Yes- Owner of a Lonely Heart

9 The B52's - Roam

10 Pretenders - Middle of the Road

11 R.E.M - Orange Crush

12 The smiths - Bigmouth Strikes Again

13 Skid Row - Wasted Time

14 Body Count - Body Count
15 Alannah Myles - Black Velvet
16 Lou Reed - Walk on the Wild Side

עטיפה: נקי ויפה. תמר קרוון לקחה את הלוגו המעולה של ה"רוקסן", הוסיפה מסביב בדהוי את שמות האומנים, הכל על רקע שחור. מעביר נהדר את תחושת העיצוב הכהה והמינימליסטית של ה"רוקסן". טוב מאוד . ציון עיצוב: 9

ביקורת ורקע: אני יכול לדבר די הרבה על מועדון ה"רוקסן", אבל אני מרגיש שאין לי כל כך מה להוסיף על מה שאפשר למצוא בגוגל. בכל זאת, אני אתמצת בקצרה: ה"רוקסן" היה מועדון חשוב מאוד בתולדות המועדונים הישראליים. בפער שבין מועדוני הקאלט שכולם טוענים שהם היו שם, אבל אף אחד לא היה שם באמת (הפינגווין והליקוויד) למגה מועדוני ההאוס של הניינטיז (האומן 17 ואלנבי 58) צץ לו מועדון רוק אלטרנטיבי אמיתי. ה"רוקסן פעל מסוף האייטיז עד 1994 והיה מועדון הדגל של סצנת האלטרנטיבה הגיטריסטית הראויה היחידה שצצה כאן, עם אומנים כמו הקספרים, נושאי המגבעת, אביב גפן ואחרים, שהופיעו באופן תדיר במקום, לצד כמה ליינים מסיבתיים קבועים במקום. המועדון גם אירח כמה אומנים נחשבים מחו"ל בזמן אמת, ראויים לציון הם רדיוהד, Therapy, בייבס אין טויילאנד וקינגמייקר.
ה"רוקסן", שעבד באזור התעשייה של רמת החייל, פעל באידאולוגיה רוקנרולית אמיתית. מעבר לריח הזיעה, בירה וסיגריות הראויים, המועדון פיתח אנטגוניזם מתנשא כלפי סצנת הדאנס המתפתחת ואף הגדיל ביצירת ליין הרוק הכבד "מוות לטכנו". בסופו של דבר, הפשיזם הרוקנרולי הזה עלה לרוקסן בחייו, מפני שעד סוף הניינטיז סצנת האלטרנטיבה היתה ברובה אלקטרונית והרוק, גם האלטרנטיבי, הפך לאנכרוניסטי בתדמיתו. אבל קצת רצתי מהר מדי, מפני שבתחילת הניינטיז המועדון הזה עוד היה נכון והאנטי שלו כלפי מוסיקה אלקטרונית היה סוחף, אמיתי ועדיין בגדר דיון רלבנטי.
בין כל אלו, הד ארצי האמינו שה"רוקסן" הוא מותג מספיק חזק כדי שהוא ימכור אוסף. רן עצמון וקארן רוז מהד ארצי חברו לתקליטן הבית של ה"רוקסן" - הדיג'יי הקולבוייניק לירון תאני וביחד הם אספו 16 קטעים שבדיעבד לא ממש מעבירים את התחושה שהמסיבות במועדון יצרו.
האוסף הוא אוסף אלטרנטיבה-מיינסטרימית עם נגיעות היפ הופיות מגניבות. אין כאן שום דבר מהגראנג' שכבש אז את הרחבה של הרוקסן, מן הסצנה המנצ'סטרית החמה של התקופה, מן הגל האלטנטיבי התל אביבי של תחילת העשור או אפילו מן הלהקות המעולות מחו"ל שהופיעו במקום.
אני מודה, בזמנו מאוד אהבתי את האוסף הזה, פשוט כי יש בו שירים ממש ממש טובים. רק חבל, כאמור, שהוא לא באמת מעביר את התחושה המדהימה של המועדון המדהים ההוא.

ערך אספני: 20 ש"ח

ציון: 7