המצעד הלועזי השנתי של רשת ג' לשנת 1995

פוסט שלא דורש יותר מדי מילים. פשוט להאזין לתכנית המושלמת הזאת, אחת מהפקות הרדיו היפות שנעשו כאן. מצעד קולח, עם ראיונות עם רז ניצן, עדן הראל, דנה אינטרנשיונל ורמי קליינשטיין. ג'ינגלים מבריקים, סטיסטיקות מצויינות, מוסיקה מדהימה, מתח, שהוא כמובן תוצר של ההגשה המבריקה של עופר נחשון.

תחנת שידור: רשת ג'
תאריך שידור: 30.12.1995

מגיש: עופר נחשון
מגישת אייטמים: סיגל הורן
עורך: יוסי כסיף
הפקה: חיים רייכנטל, ארנון גל ועופר מנחם
הפקת ג'ינגלים: ענת נווה
טכנאי: עדי נווה
סטיסטיקות: זיו תדהר
הקלטה עבור קול ישראל: אריק מרקוס
הקלטה מהרדיו: אנדריאה סלצ'אן ויניב בר
עריכה דיגיטלית: אופיר פלג

המצעד הלועזי השנתי של 1984 ברשת ג'

ביום שני האחרון (20.6.2016) ציינו בתחנת הרדיו של רשת ג' יומולדת 40 לערוץ, בחצי יום שידורים מיוחד. החגיגות כללו שחזור של כמה מהתכניות הנוסטלגיות של התחנה, חלקן מהעידן שהתחנה שידרה מוסיקה לועזית, עד 1997. כתבתי כאן לא מעט על הקשר בין רשת ג' לחברות התקליטים הישראליות. תחנת הרדיו הציבורית, שהוקמה ב-1976 והפסיקה לשדר מוסיקה לועזית כעבור 21 שנים, היתה הפלטפורמה המרכזית של חברות התקליטים בארץ לקידום המוסיקה שלהם, אם הלועזית ואם העברית.
עוד סיפרתי בעבר עד כמה סגירתה של ג' היתה משמעותית לתעשיית המוסיקה המקומית ועד כמה הפעולה הזאת היתה מהסיבות המרכזיות לקריסתן של כל חברות התקליטים המקומיות, מלבד הליקון. לסיבה הזאת כמובן שנלוות סיבות נוספות, שהן תוצר של שינויים בדרכי צריכה ויש כמובן כאלו שיטענו שזאת הטכנולוגיה שהרגה את התעשייה המקומית. כמובן שגם סיבות אלו רלוונטיות, אבל אני לא כאן להתווכח. אני כאן כדי להסכים על משהו שהוא קונסצנזוס בקרב חובבי מוסיקה ורדיו בישראל - וזה שרשת ג' הלועזית חסרה. מאוד.
רשת ג' הוקמה ב-20 ליוני 1976, שזה חודש אחרי שנולדתי. הסיבה להקמתה היתה בעיקר הפחד של הממסד מהתחנה הפיראטית של "קול השלום", שהחלה לשדר כמה שנים לפני כן והפכה למעצבת דעה מרכזית. תחנת פופ ממסדית היתה התשובה הטובה לכך.
כמו שנולדנו ביחד, גדלנו ביחד, אני וג'. כבר כילד קטן אני זוכר את הצלילים שבקעו מהרדיו שאמא ואבא הקשיבו לו. "על בטוח" בשבת בבוקר, שירי הפופ המסונטזים בנסיעות באוטו ולהיטי הקיץ, שנוגנו בבקרי החופשים. כשגדלתי קצת, בגיל 7-8, למדתי להפעיל את הרדיו בעצמי ורשת ג' הפכה בשבילי להתמכרות. הייתי מקשיב לתחנה במשך שעות. מ"הכה את התקליטיה בבוקר", דרך "לי ולך שיר וברכה" ו"שלושים בצל" בצהריים, ל"חדש חדיש ומחודש" אחרי הצהריים ועד ל"מצעד הפזמונים" בערב. הייתי מקליט שירים, שולח גלויות לתחנה, מעריץ אותה. אמא שלי עודדה את התחביב (לו היה שותף גם גידי, אחי הגדול) והיא לקחה אותנו לשידור חוץ שרשת ג' ערכה בחג פורים של שנת 84' במתחם תחנת הרכבת הישנה בירושלים. שוש עטרי הגישה את האירוע ואני זוכר שזה היה מפעים. היו שם עשרות אלפי צעירים וצעירות, כולם עומדים מול אולפן נייד עם הגברת חוץ טובה, מקשיבים לשידור. אנשי הרדיו שם היו כמו כוכבי רוק ואני וכל השאר היינו המעריצים ההיסטרים.
מבין כל התכניות שרשת ג' שידרה, השיא, כל שנה, היה בשידור "המצעד הלועזי השנתי". המצעד הורכב מעשרות אלפי גלויות של מאזינים והוא שודר בצהרי השבת האחרונה של כל שנה וזכה לרייטינג של 100 אחוז. כולם שמעו אותו, כולם רצו לדעת מה יהיה שיר השנה, מי תהיה להקת השנה ומי הם זמר וזמרת השנה.
את המצעד השנתי הראשון שלי, זה של 1984 אני זוכר טוב במיוחד. אותה שוש עטרי הגישה, ביחד עם המגיש הקבוע של המצעד, יגאל רביד. העורך בני דודקביץ' סיפק אינפורמציה מצויינת והשידור היה מותח וקולח. כזה שנחקק בזכרוני שנים. מאז לא פספסתי מצעד שנתי, עבורי ועוד רבים - זה היה חג.
אמצע שנות השמונים היו השיא של רשת ג'. בעולם פרחה מוסיקת הגל החדש ובישראל רשת ג' היתה הביטוי שלה. ההצלחה של התחנה היתה עצומה והטעם של רוב הישראלים בני 35 עד 50 הוא תוצר של החינוך המוסיקלי של התחנה הזאת בשנים ההן.
למרבה הצער, זה לא נמשך זמן רב. שש שנים אחרי אותו שידור חוץ בפורים, הייתי בעוד שידור חוץ של התחנה, ברחבת תיאטרון ירושלים. רשת ג' היתה אז משהו אחר. זה היה ב-1990, השפל הגדול של התחנה. הדור שייסד אותה החל להתבגר ודור חדש לא החליף אותו. עם שינוי העשורים, ג' פתאום החלה להחשב כאנכרוניסטית, כלא קולית, אפילו קצת כבדיחה. אחרי הכל - ג' היתה התחנה שבחרה באותה שנה את "למבדה" כשיר הגדול בכל הזמנים.
בניגוד לעשרות האלפים שהיו בשידור החוץ בשנת 1984, לשידור החוץ ב-1990 הגיעו רק שלושה אנשים. אני ועוד שניים (אחד מהם, רועי אופיר, הפך להיות אחד מחברי הטובים. תודה לך ג' גם על זה). חלק מהרעיון בשידור החוץ היה לחלק פרסים למאזינים שהגיעו ומכיוון שהיינו רק שלושה, כולנו זכינו במשהו. המגישה, ריבי גדות, העלתה אותי שם לשידור ושאלה אותי "מה ארצה להיות כשאהיה גדול". למרות השפל של ג' באותה תקופה, עניתי מהלב: "אני רוצה להיות עורך ברשת ג'". ריבי נמסה ואני זכיתי ברגעי התהילה הרדיופונים הראשונים שלי.
בתוך השפל של ג', היה איש אחד מוכשר שבשתי ידיו הרים את התחנה. הוא היה העורך הצעיר רז ניצן, שבאמצעות רגישות אדירה למוסיקה חדשה, בעיקר מוסיקה אלקטרונית ודאנס, הצליח להרים את כל התחנה ולהפוך אותה שוב לרלוונטית. ניצן איתר את עליית הטקנו וההאוס כז'אנרים חדשניים ואופנתיים בעולם והוא היה היחיד בתקשורת הישראלית שנתן לתחומים האלו ביטוי. בעקבות ההיסטריה שהתכניות של ניצן יצרו בקרב המאזינים הצעירים של התחנה, הוא סייע בהרחבת ההשמעה של הדאנס לעוד שעות בתחנה, מה שהביא אותה לעדנה מחודשת. כמובן שזה לא היה רק ניצן שהרים חזרה את התחנה. גם ליהוקים חדשים ומלהיבים לאגף השדרנים, מנהל חדש בדמותו של אמנון שילוני ושינוס מתניים של הצוות הוותיק והמנוסה של התחנה, היו גם הם חלק מההצלחה המחודשת של רשת ג'.
אבל נחזור רגע לרז ניצן. העורך המוכשר קידם איתו את עופר נחשון כמגיש וגם אותי, לאחר שהכרנו בקליקת חנויות התקליטים הירושלמיות (ניצן השלים הכנסה כמוכר במחלקת הקלטות של החנות "יריד הספרים". אני קניתי אצלו אלבום של אירייז'ר ומאותו רגע הוא אימץ אותי...).
בתחילת הדרך הייתי מפיק שמשלמים לו בתקליטונים ואחרי שניצן עזב להולנד ב-1993, קודמתי לתפקיד עורך, כשאני בן 16 בלבד. מרחק השלוש שנים מהמפגש עם ריבי גדות נראה כמו שנות אור באותו רגע, אבל באופן מדהים עבורי - החלום התגשם.
ערכתי את "קופסת הלהיטים" עם עופר נחשון וזאת היתה תקופה פנומנלית. הצעדנו את התכנית קדימה והיא הפכה להיות התכנית המואזנת ביותר בקרב בני נוער בישראל עם 22 אחוזי האזנה לציבור עד גיל 20 ו-14 אחוזי האזנה כלליים. עשינו דברים מדהימים מבחינה מוסיקלית ורדיופונית במשך שנה וקצת, שהסתיימו כשצהל קרא לי.
לצערי הרב, שלוש שנים אחר-כך, כבר לא היה לי לאן לחזור. ג' הפכה לתחנה שמשדרת רק מוסיקה ישראלית וזה לא היה הכיוון שלי. ג' הפכה לישראלית לא בכדי. ערב המעבר לשידור מוסיקה מקומית בלבד, התחנה שוב היתה במצב לא טוב. כמו ב-1990, לפני שניצן הרים אותה, היא שוב נקלעה למשבר. התחנה היתה מיושנת ביחס לציפיות הציבור ממנה. הפורמט של כל שעה לתת סגנון מוסיקה אחר, הפסיק להיות רלוונטי. בעולם עברו לתחנות נישה, מבוססות פלייליסט וג' לא השכילה לעשות זאת. הרייטינג שלה התדרדר וקברניטיה חשבו על קונספט חדש.
הרעיון של תחנה עברית לא היה רע, אבל ההזנחה של הציבור שרוצה לקבל מוסיקה מהעולם, הוא אחת הפאשלות הגדולות של קול ישראל. רשת ג' נסגרה על רייטינג של קרוב לעשרה אחוזים. אותם עשרה אחוזים של מאזינים נזרקו לפח ולא מצאו יותר את הבית שלהם בקול ישראל. שוב, הרעיון של תחנה עברית הוא לא רע, אבל במקביל היה צריך גם על לחשוב על הבראת התחום הלועזי ולחשוב על מסגרת ראויה לו בתוך השידור הציבורי.
השבוע, כאמור, חגגו לרשת ג' יומולדת 40 ביום שידורים מיוחד. היום הזה כלל שחזור של תכניות קלאסיות של התחנה מכל שנות קיומה. חלק מהתכניות היו תכניות לועזיות מהתקופה של 76-97 והתגובות להן היו אדירות. הצמא לרדיו פופ מקומי אף פעם לא גוועה ואני בכנות מאמין שרדיו פופ עדכני בשידור הציבורי יכול לעבוד גם היום, אם הוא ייעשה נכון. הסקפטים אומרים שאין לזה מקום בעידן היוטיובים והספוטיפיים, אבל עובדה שבעולם זה עדיין עובד. תחנות הטופ 40 ממשיכות להצליח ושדר הרדיו הוא עדיין כוכב.
אני רוצה לסיים את כל המניפסט הזה עם משהו מיוחד. סיפרתי קצת על "המצעד הלועזי השנתי" הראשון שלי. זה מ-1984, עם שוש ויגאל. זכרתי את רובו בראש שלי, אבל לצערי, בקול ישראל לא שמרו את ההקלטה המקורית וחשבתי לנצח שהיא נכחדה. לשמחתי, חברי הטוב גיא אורבניאק, מצא קלטות שהוא הקליט כילד ובה רוב המצעד. הקלטות הן בנות 32 שנים והאיכות שלהן, איך לומר, לא משהו. ידידי הטוב אופיר פלג עשה עמן פלאים, לקח אותן לאולפן ועשה להן רימאסטרינג חדש, שהופכות את הכל לשמיע. ההתחלה מלאה בקטיעות של ההגשה, אבל ככל שזה מתקדם, זה משתפר. נכון, זה לא מושלם, אבל זאת הזדמנות מיוחדת ונדירה לשמוע את רשת ג' בשיאה. לשמוע רדיו פופ טוב, תמים, מושלם וסוחף ולהתבאס שאין לנו יותר כזה.

תודה מיוחדת לגיא אורבניאק ואופיר פלג על ההקלטה המרשימה הזאת

Massive Progressive

שם האוסף: Massive Progressive

חברת תקליטים: IMP

שנה: 1996

עורך: יורם ואזאנא

הפקה: גל ארבלי, יניב ישעיהו, אסנת יאיר וטלי חובב

מק"ט: 2032

רשימת שירים:

1. Commander Tom - Are Am Eye? (Original 12") (9:13)

2. Dr Kreator - In Your Mind (4:40)

3. Tow Deejays - The Cat (DJ Richard and Johnny Bass Version) (5:45)

4. Moonman - Don't Be Afraid (Non Vocal Radio Edit) (3:23)

5. DJ Panda - My Dimension (Extended Mix) (6:14)

6. Technocat - The Journey (Hard House Mix) (feat. DJ Scott) (5:48)

7. Scooter - B-Site (5:33)

8. DJ Scot Project - U (Patrick Prins Remix) (5:58)

9. Sex Alarm - Siren (Mondo Mix) (6:53)

10. DJ's At Work - Balloons (DJ Quicksilver Remix) (6:25)

11. Code 20 - Progressive Attack (DJ Crack Original Hard Trance Mix) (7:27)

12. A.Z. and Bar B. - She Questions (5:47)

13. Polyphonic - Mamy (T.R.I.P. Mix) (4:49)

עטיפה: עיצוב של אורי גרזון. נראה כמו עיצוב מודעה של סרט ישן, עם טייק עכשווי עליו. מעניין. ציון עיצוב: 7

ביקורת ורקע: אוסף הארדקור האוס נחמד, שזכה להתייחסות ולהצלחה צנועים מאוד. הקטעים כאן עם בעיקר הולנדים, בלגים וגרמנים וה-BPM מגיע כאן ל-140 פלוס, שזה די מהיר ודי היסטרי. בחירת האמנים לא רעה ויש כאן המון אמנים בפרופיל גבוה. קטע מיוחד ששווה לציין אותו, הוא קטע מס' 12, עליו חתום רז ניצן הישראלי, בתחילת דרכו המוסיקלית כיוצר בהולנד. קטע האפי מקפיץ ונדיר שלו, שבשיחה עמו השבוע הוא התוודה שהוא "ממש לא זוכר את הקטע הזה. מקווה שהוא לא מביך". אז זהו, שהוא לא.

ציון: 7

ערך אספני: 20 ₪

Isra-Alien Jungle

שם האוסף: Isra-Alien Jungle

תת כותרת: Drum'n'Base from the Middle-East

חברת תקליטים: BNE

שנה: 1998

עורך: דיג'יי E (אלי שרגורודסקי)

מפיקים: אורי כהן ודיג'יי E (אלי שרגורודסקי)

יח"צ: שי רחמן

מק"ט: YOYO 25

רשימת שירים:

1. Wowmom - Invitation To The Dance (4:06)

2. Dansha - Haga (5:10)

3. W.I.D Productions - The Unity Crew (5:38)

4. Orme, The - Orme 1 (6:03)

5. Swingera Fats - Flower (4:42)

6. Gemini Cricket - The Resort On Mars (6:12)

7. pRecycle - If Only (6:12)

8. Wowmom - Tribe Tech (5:26)

9. pRecycle - Pez Quake (5:09)

10. Outbreak - Drops (5:06)

עטיפה: עיצוב של תדהר תמוז על בסיס איורים של ואדים לוין-קודלקה. עטיפה מנימליסטית, שמצליחה להעביר את הרוח היחסית מחתרתית של הסצנה המקומית. ציון עיצוב: 7

הזמנה למסיבה לכבוד האוסף, בתל אביב

ביקורת ורקע: הרבה מים זרמו בנהר התמזה מתחילת שנות התשעים, אז הז'אנר/ים דראמאנדבייס/ברייקביט/ג'נאגל (הם כולם סגנונות מאותה משפחה) פרצו לקהל והפכו להיסטריה בבריטניה, עד שבסוף הניינטיז הסגנונות האלו הפכו גם לתופעה ישראלית.

בתחילת דרכו של הסגנון, הוא זכה לחשיפה מועטה מאוד בישראל. עורכים כמו רז ניצן ברשת ג' ומגישים כמו אמיר אשר בצהל-2 נתנו חשיפה מועטה לתחום, בעיקר ללהיטי הז'אנר בבריטניה, אבל אלו השאירו חותם קטן בלבד. באמצע הניינטיז, אחרי שהפרודיג'י הפכו למגה-סטארים, הציבור הישראלי נחשף לסגנון קצת יותר וכשעדי לב והפאמלייה שלה החלו לעשות מסיבות של הסגנונות בלב תל אביב, הסאונד כבר התחיל להיות מוכר ונגיש לקהל המקומי.

כך, בחצי השני של הניינטיז הסגנון ידע עדנה מקומית, עם שלל מסיבות, חשיפה ברדיו ואומנים מקומיים שפעילים בתחום. גם תחום האוספים לא נותר אדיש ושנתיים אחרי האוספים "Jungle Bites" ו"Break and Enter" שהוציאה חברת BNE לז'אנרים הדאמאנדבייס/ג'אנגל, הסצינה כאן כל כך התפתחה, שב-1998 כבר היה אפשר להוציא אוסף של אמנים ישראלים בלבד מהז'אנר.

את האוסף הכין הגורו של התחום בארץ - דיג'יי E. כמה מילים על E: מדובר במוסיקאי ותקליטן ירושלמי שהיה פעיל עוד מסוף שנות השמונים, ובאמצע הניינטיז הוא הפך לאחד התקליטנים החשובים בארץ, בזכות סגנונו המתקדם והמוסיקה האלקטרונית האלטרנטיבית שהוא ניגן, בזמן שבארץ בעיקר נגנו אלקטרוניקה מסחרית.

לאוסף הדראמאנדבייס הישראלי דיג'יי E אסף שמונה אמנים מקומיים, שיצרו קטעים אלגנטיים ומעניינים. קשה להגדיר את היחודיות של היצירה הישראלית בתחום, בהשוואה לזאת שמחו"ל ואולי כאן הצלחתה - זה שכמה מוסיקאים ישראלים הצליחו ליישר קו עם הנעשה בעולם.

האוסף הזה לווה במסיבות השקה ובחשיפה יפה בתקשורת המקומית והוא אף מכר יפה. זהו מסמך נדיר לתקופה שבישראל הצליחו ליצור מוסיקה מעניינת ביחד עם העולם, משהו מהקסם של ישראל בניינטיז, שאנחנו חוזרים אליו שוב ושוב באתר הזה.

ציון: 10

ערך אספני: 20 ₪

תודה למנשה סעד, שהאוסף סוקר באדיבותו

Party Time 4

שם האוסף: Party Time 4

חברת תקליטים: אן.אם.סי דאנס

שנה: 1997

עורכת: תמי שכנאי

הפקה: משה מורד ואליסון מאייר

שיווק: ארז פרי ותמי שכנאי

מק"ט: 20302-2

רשימת שירים:

1. De Bos - On The Run (Radio Edit) (3:01)

2. Rainbox - Seed, Scattered (Dub Foundation Clubmix) (5:37)

3. Y.O.M.C. - Great Feelings (Space Mix) (5:44)

4. Fiocco - Afflitto ('97 Mix) (6:13)

5. DJ Jan - X-Santo (Angel Mix) (6:30)

6. Little Jam - Black Hill (Original Mix) (6:30)

7. Vertigo - Magic Eyes (SpaceFrog's EMS 2000 Mix) (7:12)

8. Age of Love, The - The Age of Love (Baby Doc Remix) (7:12)

9. DJ Philip - Techno Soloution (Original Mix) (4:44)

10. Q-Tex - Power Of Love 97 (The Montini Experience Remix) (4:46)

11. Jez & Choopie - Passages (T.A. Dub Cut) (4:34)

12. Jon the Dentist - Shindo (Jon The Dentist's Epic Mix) (9:57)

עטיפה: עיצוב של הילית בן-מאיר. המשך הקונספט העיצובי של חלק 2, 3 וכל הסדרה בעצם. הפעם האייקון הוא של פצצה והסלוגן הוא "Warning - Brain Damage Guaranteed". ציון עיצוב: 7

ביקורת ורקע: אוסף האוס שמכר, מסתבר, את הכמות הפנומנלית של 17 אלף עותקים! על פניו, כשמסתכלים על רשימת השירים בדיסק, קשה לנחש שהוא היה הצלחה כזאת גדולה, אבל "Party Time" באותה תקופה היה מותג חם והאוסף הזה רכב, בין השאר, על ההצלחה האדירה של חלק 2 ו-3 שמכרו מדהים.

השירים באוסף הם כולם שירי האוס מועדונים אופייניים לתקופה. הרבה מדי אין מה לספר, אולי מלבד הייצוג היפה, יחסית, של אומנים ישראלים באוסף, עם הקטע של ג'ז וצ'ופי ברצועה מס' 11 והקטע הפותח, סינגל הפריצה של רז ניצן בעולם. ניצן היה עורך מוסיקלי ברשת ג' בסוף האייטיז-תחילת הניינטיז ומאמצע שנות התשעים הוא מפיק מוסיקה בהולנד, בהצלחה רבה. הקטע שהוא היה מעורב בו, תחת השם De Bos, היה ההצלחה הראשונה שלו, מני רבות, כשהוא פעיל בהצלחה רבה עד היום.

ציון: 7

ערך אספני: 10 ש"ח

גוש דאנס 2

שם האוסף: גוש דאנס 2

חברת תקליטים: IMP

שנת הוצאה: 1995

מס' קטלוגי: IMP2015-2

עריכה: יורם ואזאנא

מפיקים: גל ארבלי, יניב ישעיהו ואיתמר חובב

רשימת שירים:

1. Imago – Na-Somba (Master Mix)

2. Mauro Pilato and Max Monti ‎– Gam Gam

3. Pin-Occhio ‎– The Return (Phata Turkina Mix)

4. Castello – Il Sogno (Onda Del Futuro Mix)

5. Outhere Brothers, The – Don't Stop (Tribal We Go Mix)

6. 20 Fingers – Short Dick Man (Insane Mix)

7. Dagon – The Spirit (Remix) (Re-Dagon-Mix) (אות התכנית קופסת הלהיטים)

8. Friends – Friends (Amico E)

9. DJ Creator ‎– Kiss Me (Ragga Mix)

10. Mr. V – Give Me Life (Radio Version)

11. Blue Bamboo ‎– ABC And D (Mista Radio Rhythm Remix)

12. Ritmo Prohibido ‎– De Puta Madre

13. Black Light ‎– World Of Joy (Dance Radio Edit)

14. Klatsch! ‎– God Save The Queer

15. Rollo Goes Camping ‎– Get Off Your High Horse (Radio Mix)

עטיפה: שחזור 1 ל-1 של העטיפה של חלק 1, שיצר חיים פנירי. מאכזב, לא חכם. לפחות מהאספקט של הלקוח, ששילם כ-80 ש"ח עבור הדיסק, אני חושב שהוא ציפה שעבור סכום גבוה, בסך הכל, לשנת 1995, הוא יקבל לפחות עיצוב חדש לעטיפה. ציון עיצוב: 1

ביקורת ורקע: אחרי שרדיו דן לא עברו את המכרז לקבלת רשיון שידור חוקי (כפי שסופר בפוסט על חלק 1 של הסדרה "גוש דאנס"), היה הגיוני שסדרת אוספים שמלווה את תכנית הרדיו של יורם ואזאנא בתחנה, תפסיק לצאת. באופן מפתיע, לא כך היה. אולי זה היה הרפיוטיישן של התכנית והמותג "גוש דאנס" ששכנעו את קברניטי IMP להמשיך עם הסדרה ואולי העובדה שהשם "גוש דאנס" היה ממש מוצלח.

מה שבטוח זה ש-IMP לא ממש הזדקקה לעוד סדרה, שנפלה, פחות או יותר לקטגוריית סדרת הדאנס שמלווה את סדרת הפופ של החברה. אני מתכוון לכך שלכל חברת תקליטים מרכזית בישראל היתה סדרת פופ ונלוות אליה היתה סדרה עם אוריינטציה לרחבות הריקודים. כך זה היה:

חברה     - סדרת פופ  - סדרת דאנס

הליקון     - היטליסט    - % פיור דאנס

הד ארצי  - היטמן       - דאנס קלאב

פונוקול    - טופ פופ     - Power Dance

IMP       - ווליום        - גוש דאנס

הבעיה של IMP היתה שבניגוד לחברות האחרות הרפרטואר שלהם היה די דל. לא מספיק שווליום היה מלא בקטעי פילרים עלומים, למלא עוד סדרה זה כבר היה ממש משימה. לזכות האוספים של IMP עמדה רק קטגוריה אחת: מומנטום. בגלל שכמות הלהיטים באותה תקופה היתה אדירה ואוסף לא היה אפשר להוציא כל יום, אז עצם זה שמדי כמה שבועות הוציאו עוד אוסף, לא משנה אם מרכזי או משני, נתן לחברה צ'אנס להוציא את הלהיטים החמים ביותר שלה, גם אם יש לה רק אחד-שניים כאלו באותו רגע. כך נוצר מצב שעם השקת "גוש דאנס", סדרת "ווליום" נחלשה עוד יותר, בגלל הקטע-שניים מתוך "גוש" שהיו ראויים ברמת הלהיטות שלהם ל"ווליום". כלכלית, כנראה שזה היה נכון ל-IMP באותם הימים, אחרת אני לא רואה סיבה למה שחברה קטנה תממן אוספים כאלו.

ספציפית על חלק 2 של "גוש דאנס" אין לי יותר מדי מה לומר, מלבד  הדגש על קטעים 5, 6, 10, 11 ו-15, שהיו בסך הכל להיטי מצעדים ורחבות די גדולים. באופן ראוי קטעים 5 ו-6 גם הגיעו לסדרת "ווליום". שרופי "קופסת הלהיטים" יציינו כאן עוד כמה להיטים שהצליחו בארץ, אבל באמת - הם היו רק להיטים לרגע.

ברמה הקצת יותר פרסונלית, אני חייב לציין שאני ממש אוהב את קטע מספר 11 של בלו במבו. הקטע יצא ממש כשהתגייסתי לצבא וקלטת שידידי רז ניצן שלח לי מהולנד לטירונות, כללה את השיר הזה וממש הקלה עלי את הגיוס. זכרונות.

ציון: 7

ערך אספני: 20 ש"ח

900% פיור דאנס

 
שם האוסף: 900% פיור דאנס

חברת תקליטים: הליקון/ Helicon Dance

שנה: אוגוסט, 1999

עריכה: חיים רייכנטל

הפקה: חיים רייכנטל, קטי רסנר ואבי מאור

מק"ט: HL9253-2

רשימת שירים:

CD1

1 Chemical Brothers, The - Hey Boy Hey Girl

2 Moloko - Sing It Back (Boris Radio Edit)

3 Blank and Jones - Cream (Radio Edit)

4 ATB - Killer (Video Edit)

5 D.V. - The Imperial March (Maxi Mix)

6 Basement Jaxx - Rendez-Vu (Radio Edit)

7 Chicane - Saltwater (Original Radio Edit) (feat. Maire Brennan of Clannad)

8 Sunbeam - Outside World (Single Edit)

9 Taucher - Bizarre (Radio Mix)

10 Fragma - Toca Me (Radio Cut)
11 Marc et Claude - Ne (Moonman's Radio Mix)
12 Silver Shadow - High Society (Video Edit)
13 Kay Cee - Sunshine (Take U There) (Radio Cut)

14 Night and Day - Let Me Know

15 Mike Koglin - On My Way (Radio Edit) (feat. Beatrice)

16 Barbarus - Remedy

17 Yomanda - Synth and Strings (Radio Edit)

18 ATB - 9 PM (Till I Come) (Sequential One 1999 Remix)

CD2

1 Blank and Jones - Cream (Paul van Dyk Mix)

2 D.V. - The Imperial March (Larry Limit Remix) 

3 Sunbeam - Outside World (Schiller Rmx)

4 Der Dritte Raum - Hale Bopp (Album Version)

5 Silver Shadow - High Society (Mike Scandle Remix)

6 Marc et Claude - Ne (Moonman's Instrumental Mix)  

7 Kay Cee - Sunshine (Take U There) (Club Tropicana Mix) 

8 Danski and DJ Delmundo - Postcard From Clitaly (present Sleepres!)

9 Space Brothers, The - Legacy (Show Me Love) (Mash Up Matt Mix)

10 ATB - 9 PM (Till I Come) (Matt Darey Remix)

עטיפה: תדהר תמוז עשה פרפרזה על העטיפה הקבועה של הסדרה. הצבעים לא ממש מתחברים וזה נראה מקושקש. ציון עיצוב: 3

ביקורת ורקע: אחרי הדעיכה המתמשכת של סדרת "Pure Dance" הותיקה, החליטו בהליקון לעשות דבר ולהרים אותה מחדש. חיים רייכנטל, אדריכל הסדרה, הסתכל מה קורה בחו"ל והישיר מבט לשם. כך, הסדרה עברה שדרוג מסדרה של דיסק אחד לסדרה של דיסק כפול. זה לא רק. הדיסק הראשון היה של גרסאות הרדיו הקצרות, השני כלל רמיקסים, שהיה קשה להשיג בארץ. אם זכרוני אינו מטעה אותי, הדיסק הכפול נמכר במחיר של דיסק בודד.
זה לא היה השדרוג היחידי. הליקון הבינו שהקהל נעשה מתוחכם יותר ויותר ושקשה למכור לו אוסף מלא בפילרים, כל זאת במיוחד לאור זה שהשוק נפתח ליבוא אוספים מעולים מחו"ל, שגנבו את ההצגה לאוספים המקומיים. מה עשו? אתם שואלים. אוסף עם הרבה מאוד להיטים, היתה התשובה.
כך, בניגוד לפרקים הקודמים של "פיור דאנס", למעשה רוב הפרקים מאז הפרק הרביעי, הסדרה מלאה בקטעים שעשו זאת לא רק ברחבות, אלה גם במצעדים, כל זה לצד קטעי קלאב "טהורים", ששומרים על רוח הסדרה מפרקיה האחרונים. שילוב מנצח. בין קטעי הקלאב האלו אני רואה לנכון לציין את הקטע "Let Me Know" של Night and Day, למעשה שם במה (נוסף) של המפיק הישראלי/הולנד רז ניצן, שהתחיל את דרכו ברשת ג', שם הוא ייסד בין השאר את התכנית האדירה "קופסת הלהיטים", תכנית שכמה שנים אחר כך רייכנטל, עורך האוסף הזה, נעשה העורך שלה. סגירת מעגל, מישהו?
בשורה התחתונה - 900% היה הצלחה יפה, שנמשכה גם לפרק האחרון של הסדרה - "1000% פיור דאנס" שיצא שנה אחר כך.

ערך אספני: 15 ש"ח

ציון: 8

Top Pop 94 vol. 2

שם האוסף: Top Pop 94 vol. 2

חברת תקליטים: פונוקול/ Toco International

שנה: פברואר, 1994

עריכה: אורן קריסטל ואמיר כהן

הפקה: אורן קריסטל והדס שליסל

מק"ט: 921175-2

רשימת שירים:

1 2 Brothers on the 4th Floor - Never Alone (US Radio Mix)

2 Maxx - Get-A-Way (Airplay Mix)

3 General Base - Poison (Paradise Remix) (feat. Claudja Barry)

4 2 Unlimited - Let The Beat Control Your Body (Airplay Edit)
5 Sound of Seduction - Feel Like Dancin' (Short Version)
6 Stella Getz - Friends (7")
7 Datura - Devotion (Tantra Marga)

8 Future City - Let Your Body Free (FM Mix)

9 T.H.K. - Feel So Good (Radio Edit)

10 C.B. Milton - It's a Loving Thing (Continental Edit)

11 Kim Sanders - Show Me

12 Twenty 4 Seven - Is It Love (Single Mix) (feat. Stay-C and Nance)
13 Staxx - Joy (Love Joy Serious Vocal Edit)
14 Hugh K. - Shine On (Radio Mellow Edit)
15 No Name Requested - Come Ina De Dance
16 D.J. Molella - Confusion (Eternal Radio Edit)

עטיפה: טוב, כרגיל, הצבעים של העטיפות הקודמות של הסדרה פשוט הוחלפו, אבל כאן גם היה חידוש. אם עד עכשיו היה מספיק מעצב אחד, דני וטניק שמו, כדי לעשות את העבודה המסובכת הזאת, עכשיו הוסיפו לו את שותף ולהחלפת הצבעים הזאת יש קרדיט של שני אנשים - וטניק ובעז רוסנו. מדהים. ציון עיצוב: 1

ביקורת ורקע: הימים של תחילת שנת 1994 היו ימים מעניינים בחברת פונוקול וימים מאוד מרגשים בחיי האישיים. באספקט של פונוקול, אחרי איבוד רשיון היצוג בישראל של הקטלוג המרשים של חברת פוליגראם, הם למדו להפוך לחברה שמתמחה במוסיקת מועדונים, בעיקר אירופאית. פונוקול יצרו קשרים בכל רחבי היבשת וחתמו חוזים עם המון חברות תקליטים קטנות שהתמחו בדאנס. בזכות עבודה נכונה מול חברות בחו"ל, עבודה שגובתה ביחצנות סיזיפית אל מול תחנות הרדיו הישראליות, אנשי המחלקה הבין לאומית של החברה - אורן קריסטל ושירה שליט, הצליחו למלא את הרפרטואר החדש של החברה בהמון להיטים.
השיטה של פונוקול היתה פשוטה. קריסטל עקב אחרי כל מצעדי הלהיטים באירופה ואיתר בכל מדינה להיטי דאנס מקומיים שחתומים בחברות קטנות. הוא מהר להחתים אותם לחוזה הפצה בישראל ואז נעשתה היחצנות אל מול התקשורת המקומית. הלהיטים האלו היו הרבה פעמים להיטים שהצליחו רק בטריטוריה אחת או שתיים, אבל זה הספיק. הציבור הישראלי היה צמא באותם ימים למוסיקה עדכנית והוא גמע את הלהיטים האיזוטריים שפונוקול הביאו לו בשקיקה.
בתקופה הזאתי, פחות או יותר, אני מוניתי להיות העורך המוסיקלי של התכנית "קופסת הלהיטים" בהנחיית עופר נחשון, תכנית ששודרה בימים ראשון עד חמישי, בשעה 16:00 ברשת ג', שאז עדיין שדרה מוסיקה לועזית. את דרכי בתכנית התחלתי כגרופי של העורך הקודם, רז ניצן. התחברתי מאוד לטעמו של ניצן, שהיה מחובר לנעשה בחוד החנית של המוסיקה הפופולרית בעולם, בעיקר זאת מהגוון הדאנסי והאלקטרוני, זאת בזמן ששאר התחנות והתוכניות ברדיו עדיין היו תקועות באייטיז.
ניצן, שיסד את קופסת הלהיטים בסוף שנות השמונים, יצר כאן את התכנית הטובה ביותר ברדיו הישראלי, תכנית שנדיר היה למצוא תכניות באיכות שלה גם בחו"ל. התכנית ישרה קו עם מועדוני העולם וגילתה להיטים ואומנים לפני שהם גילו את עצמם. ניצן ליקט ווייט לייבלים ופרומואים מכל העולם, עקב אחר כל מצעד אפשרי והביא למאזינים, באמצעות נחשון הכריזמטי, את המוסיקה הכי חמה ומעניינת בעולם. תוסיפו לזה שהתקופה היתה עידן חדשני ויצירתי שבו ראינו את מוסיקת המועדונים - ההאוס, הטקנו, הרייב והטראנס - מתפתחים כמעט מהחיתולים ותבינו עד כמה "קופסת הלהיטים" היתה תכנית יצרית ויצירתית.
"הקופסא" הפכה תוך שנתיים מהווסדה לקאלט. אנשים בכל הארץ, שרצו להתחבר לעולם, נדבקו לרדיו לשעה היומית המדהימה הזאת שהביאה לישראלים אומנים וסגנונות לפני שהם קורים בעולם. הקופסא היתה תכנית כל כך טובה, שהיא החלה לגלות להיטים שאחרי החשיפה בקופסא וההצלחה שבאה בעקבות זאת בישראל, הפכו ללהיטים בשאר העולם. כך, דרך הקופסא התגלו אמנים כמו אייס אוף בייס, האדאוויי ואיסט 17 - כולם עשו את טבילת האש שלהם בקופסא. חברות התקליטים בחו"ל הבינו שקורה בישראל משהו והחלו לשטוף את הנציגויות שלהן בישראל בחומרים, כדי לבחון אותם במיקרו-שוק הזה ולהבין האם להפקה העדכנית שלהם יש פוטנציאל.
בתקופה הזאת הפכתי לעוזר של ניצן. עזרתי לו למיין תקליטים, עניתי לו ולתכנית לטלפונים, קראתי מכתבים ועשיתי את כל העבודות השחורות. הייתי בן 15 וזה היה בשבילי הגשמת חלום ואוניברסיטה בתקשורת מודרנית.
כשניצן עזב את ישראל בספטמבר 1993, הוא השאיר לי את המפתחות ומוניתי, נער תיכוניסט צעיר, לתפקיד עורך של תכנית רדיו אגדית.
מעבר להתרגשות, האחריות עלי היתה אדירה. נכנסתי לנעליים גדולות, אך לשמחתי - הפופולריות של נחשון באותם ימים, מנעה ממני להכשל. מהר מאוד גם למדתי את העבודה ושיתוף הפעולה עם חברות התקליטים המקומיות, שראו בקופסא תכנית עם חשיבות בין לאומית, סייעה מאוד.
כך, הייתי מסיים כל יום את לימודי התיכון ברנה קאסין בירושלים, מגיע למשרדי הרדיו ברחוב הלני המלכה במרכז העיר, מתחיל להאזין לתקליטים, לדבר עם יחצנים. כמויות המוסיקה שקיבלתי היו אדירות ושיתוף הפעולה היה חם עם כל היחצנים וחברות התקליטים שהביאו לנו את מיטב החומרים.
הקשר החם ביותר שלי באותם הימים היה עם פונוקול. החברה התל אביבית היתה אז בקשרים טובים מאוד עם חברות מהולנד, שבדיה, גרמניה, בלגיה ואיטליה ומשם הגיעו הדברים המסקרנים ביותר באותם הימים. בשנה וקצת שערכתי את התכנית המשכנו לגלות אומנים ולהיטים, כשהתגליות הבולטות שלי היו קאפלה, שהפציצו אז עם כמה להיטים ואף הגיעו אלינו לאולפן וקאלצ'ר ביט, ש"Mister Vain" שלהם היה תגלית שלי ושל נחשון בקופסא, לפני שזה הפך ללהיט גלובלי.
כך או כך, רוב האוספים באותם הימים היו נראים פחות או יותר כמו תכנית של הקופסא ואיכות של אוסף נבחנה לפי כמוץ השירים מתוכו ששידרנו. אוסף כמו "טופ פופ 94 חלק 2" כלל לא מעט להיטי קופסא, למעשה חצי מהשירים בו היו תגליות שלנו. חברות התקליטים חיזרו באותם ימים אחרינו וגם פרגנו לנו ובגלל זה שמי ושמו של נחשון הופיע כמעט בכל אוסף באותם ימים בראש רשימת התודות (ראה תמונה מלמעלה).
נחזור קצת לפונוקול (אני מבטיח לספר עוד על ימי השיא של הקופסא בעתיד), באותם ימים שאחרי פוליגראם, התקשורת וחברות אחרות הסתכלו על פונוקול בפטרוניזם. ראו בה חברה שמוציאה מוסיקה זולה וללא בקרה, אבל למעשה עבדו שם אנשים מבריקים שגילו להיטים ועצבו לישראלים כולם פסקול שלם של החיים.
צחוק הגורל וכיום כמעט כל אותם מבקרים ומתנשאים כבר לא בביזנס, שלא לומר Out of Bussines, בזמן שפונוקול עדיין כאן, חיה ובועטת. מהחברות שהתחרו בה באותם הימים - IMP, הליקון, הד ארצי, קסבה-גונג, BNE, MCI ו-אן.אם.סי - רק הליקון עדיין קיימת בקונסטלציה ההיא וכל השאר כבר מזמן לא. איך שגלגל מסתובב.

ערך אספני: 20 ש"ח

ציון: 8

Top Pop 92 vol. 2

שם האוסף: Top Pop 92 vol. 2

תת כותרת: להיטים גדולים למסיבת ריקודים

חברת תקליטים: פונוקול/ Polydor

שנה: 1992

עורך: אורן קריסטל

הפקה: אורן קריסטל, שירה שליט והדס שליסל

מק"ט: 515654-2

רשימת שירים:

1 Was (Not Was) - Shake Your Head (feat. Kim Basinger and Ozzy Osbourne)

2 East 17 - House of Love (Pedigree Mix)

3 Double You - We All Need Love (Radio Mix)

4 Salt 'n' Pepa - Start Me Up (Radio Edit)
5 Rotation - Jump! (Everybody Mix)
6 Yello - Jungle Bill
7 Rofo - Rofo's Theme (New Beat Edit)

8 Blue Pearl - Mother Dawn (Seven Inch Mix)

9 2 Unlimited - Murphy's Megamix (including: Get Ready for This, Twilight Zone, Workaholic and Magic Friend)

10 Bananarama - Movin' On (7-Inch A)

11 Cathy Dennis - You Lied to Me (Radio Edit)

12 Orbital - Halcyon (Edit)
13 Wet Wet Wet - Lip Service (Youth Remix)
14 Jason Donovan - Mission of Love
15 Fogata - La Manta

עטיפה: עטיפה שניה ברציפות שמריסה נינה גולדברג עצבה לסדרה וכמו קודמתה - היא מביכה ברמות. זה נראה כמו ציור של ילד בבית ספר יסודי, שהדביקו עליו את הפונט הכי דפוק שיש - "לבנים" מווינדוז. בושה. ציון עיצוב: 0

ביקורת ורקע: אני זוכר שהאוסף הזה יצא. הייתי בן 16 ובן דוד שלי, יואב תוסיה-כהן, בדיוק חגג 17. בגלל שהייתי פחות או יותר באותו גיל, אמא שלי שאלה אותי מה לקנות ליואב ליומולדת כמתנה מהמשפחה ואחרי שהמלצתי על קסטה, היא שלחה אותי למרכז ירושלים כדי לקנות לבחור אחת. למרות כל עשרות האוספים שהיו אז בשוק, בחרתי באוסף הזה של טופ פופ. בכנות חשבתי שהוא הכי טוב שהיה בנמצא באותה התקופה. אמנם אחוז הלהיטים שבו היה נמוך מאוד (בקושי 5 מתוך ה-15, אני חושב שהמינון הכי נמוך בטופ פופ כלשהו עד אז), אבל דווקא הקטעים שלא היו להיטי רדיו, אלו שיצאו לרחבות, הופכות את האוסף הזה לאוסף כל כך מעניין. הוא נפתח בשנים מלהיטי הפופ הטובים ביותר של תחילת הניינטיז וממשיך ליציאות אדירות מתחום הרחבות. הקטע "Jump" של רוטיישן, לדוגמה, יצירת רייב שלא השאירה חותם יוצא דופן בעולם, אבל הפכה ללהיט בארץ בזכות תכנית רדיו אחת - קופסת הלהיטים. הקופסא אמנם יצרה המון להיטים בהמשך הניינטיז, אבל ג'אמפ היה אחד מהלהיטים הראשונים שנוצרו על ידי תכנית הפופ ברשת ג' של העורך רז ניצן. אחרי זה יש כאן מגמיקס נדיר ומשובח של 2 אנלימיטד, רמיקס עדכני של PWL לרופו, להיט רחבות היסטרי מהאייטיז ועוד ועוד יציאות. מתחום הפופ יש כאן כמה שירים שמשום מה לא הפכו ללהיטי ענק - כמו "Movin' On" של בננרמה, שנשמע כמו הקטע הכי אבבא שאבבא לעולם לא הוציאו וסינגל הקאמבאק של ג'ייסון דונובן, אחרי שהוא עזב את סטוק אייטקן ווטרמן. כל שיר כאן, מלבד הקישקוש הלטיני בשיר האחרון, הוא יציאה מוצלחת, בהחלט אוסף תענוג.
אני יודע שלמראית עין נראה שמדובר בעוד אוסף מחופף בסדרת טופ פופ. העטיפה המחונטרשת לא עוזרת, אבל התוכן, בסופו של דבר, מעניין ומושך. אני חושב שזאת היתה מתנה מצויינת ואני זוכר גם שיואב מאוד נהנה ממנה. אני, בכל מקרה, קינאתי בו מאוד שיש לו את האוסף שכל כך חשקתי בו. הוא היה בן דוד עשר והוא הקליט לי אותו בטייפ דאבל קאסט. טחנתי את העותק המוקלט שלי לא מעט ועד היום תענוג לי לחזור אליו, כלשמחתי היום יש לי אותו על דיסק.

ערך אספני: 40 ש"ח

ציון: 9

Hits! Hits! Hits!

שם האוסף: Hits! Hits! Hits!

תת כותרת: אוסף להיטים

חברת תקליטים: אן.אם.סי

שנה: אוקטובר, 1992

עריכה: משה מורד

הפקה: ליאור סולימן

מק"ט: 20050-2

רשימת שירים:

1 Roxette - How Do You Do!
2 Jon Secada - Just Another Day

3 Kris Kross - Jump

4 Arrested Development - Tennessee
5 George Michael - Too Funky
6 Double You - We All Need Love
7 Babyroots - Rock Me Baby
8 Clivilles and Cole - A Deeper Love

9 MC Sar - Let's Talk About Love (with the Real McCoy)

10 Karma Lee - Someone Else's Heart
11 Erasure - Lay All Your Love on Me
12 Indigo - Let it Be
13 Charles and Eddie - Would I Lie to You?
14 Right Said Fred - Those Simple Things
15 Joe Public - Live and Learn
16 Toad the Wet Sprocket - All I Want
17 Sophie B. Hawkins - Damn, I Wish I Was Your Lover
18 Cover Girls - Wishing on a Star

עטיפה: כמו הרבה עטיפות בתקופה ההיא באן.אם.סי - קובי ישראל צילם, ספי מטיוק עיצב. עשיתי גוגל השבוע על מטיוק וראיתי שהוא מעצב נחשב היום, עם סטודיו מצליח ופרוייקטים מאוד מרשימים. בפרוטפוליו באתר שלו כמובן שהוא מתעלם מהעבודות המביכות האלו שלו באן.אם.סי ובצדק. זוהי עטיפה עלובה עד כדי גיחוך ושום דבר, כולל האופנתיות של הטרולים באותה התקופה, לא תצדיק אותה. זה או זה, או שזה גאוני ואני לא קולט את זה. ציון עיצוב: 0

ביקורת ורקע: טוב, מסתבר שאכן יש קוראים לאתר הזה ואחרי התחנונים בביקורת הקודמת, קורא נאמן בשם מיקי קרן יצא לעזרתי (תודה אדירה לך, מיקי!) וסיפק לי את החלק הראשון של סדרת "Hits! Hits! Hits!", סדרת אוספי הלהיטים קצרת החיים של אן.אם.סי. למעשה, שלושת הפרקים של הסדרה יצאו בתוך פחות מחצי שנה לפני שבאן.אם.סי החליטו לקבור אותה ולהתחיל סדרה חדשה.
האמת, אני חייב להודות שעל פי החלק הראשון היה קשה לחזות את כישלון הסדרה. מלבד העטיפה הלא ברורה, מדובר באוסף עמוס בלהיטי ענק לכל אורכו ולמרות הפאשלות בעריכה שדחפו פילרים לקדמה על חשבון להיטים גדולים, אני בהחלט רואה את הערך ברכישת האוסף הזה בזמן אמת.
מלבד מלהיטי הענק של רוקסט, ג'ון סקדה, אירייז'ר, ג'ורג' מייקל, סופי בי קוקינס, ארסטד דיבלפמנט, קריס קרוס וצ'רלס ואדי, יש כאן גם כמה יציאות נוסטלגיות בטירוף. ביניהם ניתן למצוא את הלהיט של טוד הקרפדה הרטובה, הרכב רוק אמריקאי שזכה להצלחה מינורית בארצות הברית ושהיה הדבר החם בישראל בשנת 1992 (ורק כאן) בזכות רז ניצן, העורך מרשת ג' שגילה ודחף אותם להצלחה יפה כאן. יש כאן גם להיטי רחבות מעולים של קלבילס אנד קול ודאבל יו וגם יציאות שהצליחו מאוד בארצות הברית ושהיה קשה למצוא בזמנו בישראל בדמותם של ה-one hit wonders של ג'ו פאבליק והקאבר גירלז.
כמו כל אוסף של אן.אם.סי באותם השנים יש כאן כמה קטעים תמוהים ומביכים, אבל בסך הכל זה אוסף טוב מאוד, שממש לא מעיד על הקריסה שתבוא לסדרה מהר מאוד.

למי שמעוניין לקרוא קצת יותר על הסדרה, אני ממליץ על הפוסט על חלק 2 שלה - Super Hits 2.

ערך אספני: 40 ש"ח

ציון: 8

להורדה: http://www.megaupload.com/?d=RXCGYJJF

תודה לדיג'יי מיקי קרן שסיפק את האוסף הזה לאתר

סדרת The DJ's Hits Club

שם האוסף: The DJ's Hits Club

חברת תקליטים: הליקון

שנה: 1989

עורך: יוחאי חי. מיקס: די ג'יי ביט און (הכוונה כנראה לגד ביטון, שדר ה"דיסקו שואו" ברדיו קול השלום)

מק"ט: HL 8067

רשימת שירים:

צד א'

1 Inner City - Ain't Nobody Better

2 Sonia - You'll Never Stop Me from Loving You

3 Sandra - Around My Heart

4 Azra - Stop Me I'm Falling
5 Front 242 - Welcome to Paradise
6 Julie Rhodes - Bring Me Love
צד ב'
1 Inner City - Good Life

2 Paula Abdul - Forever Your Girl
3 Stefan Dennis - Don't it Make You Feel Good
4 Kingpin Redhead - Do the Right Thing

5 Soul II Soul - Back to Life

שם האוסף: The DJ's Hits Club vol. 2

חברת תקליטים: הליקון

שנה: 1989

עורך: Helicon Records 1989

מק"ט: HL 8074

רשימת שירים:

צד א'

1 Material - Ineffect

2 Adeva - Warning

3 Sydney Youngblood - If Only I Could

4 Fresh 4 - Wishing on a Star
צד ב'
1 Paula Abdul - (It's Just) The Way That You Love Me
2 Kevin Page - Don't Shut Me Out
3 Sonia - Can't Forget You

4 Disco 2000 - Uptight
5 Monie Love - Grandpa's Party

שם האוסף: The DJ's Hits Club vol. 3

חברת תקליטים: הליקון

שנה: 1990

עורך: לא מצויין

מק"ט: HL 8076

רשימת שירים:

צד א'

1 E-Zee Possee - Everything Starts with an 'E'

2 Seduction - Heartbeat

3 Soul II Soul - Get a Life

4 Sydney Youngblood - I'd Rather Go Blind
5 Innocence - Natural Thing
צד ב'
1 Paula Abdul - Opposites Attract
2 Kevin Page - Anything I Want
3 Sonia - Listen to Your Heart

4 Adeva - Treat Me Right
5 Inner City - Whatcha Gonna Do With My Lovin'

עטיפות: שני החלקים הראשונים עוצבו על ידי ליאור היקרי ואלון הלוי והחלק השלישי רק על ידי הלוי. מדובר בסדרת עטיפות טובה מאוד. יש קו אחיד בין שלושת חלקי האוסף, שמועצב ברוח תקליטני ה-12 אינץ' של התקופה עם אלמנט גראפי מאוד נקי, ביחד עם אימג' מינימליסטי. החלק השלישי קצת פחות טוב משני הראשונים, אבל בסך הכל סדרה שמועצבת על טהרת האולד סקול, שזה אדיר. ציון עיצוב: 9

ביקורת ורקע: "The DJ's Hits Club" זאת אחת הסדרות המיוחדות והחשובות שהיו כאן, אבל יש לי תחושה שאפילו בחברת הליקון שם היא נוצרה, לא זוכרים אותה. מאמצע 1989 עד אמצע 1990 יצאו שלושה חלקים לאוסף הזה, שהזמינות שמוצאים עותקים ממנו בחנויות היד שניה מעידות על כך שהוא היה להצלחה גדולה.
הרקע לסדרה הזאת היה הטיימינג. אם במהלך כל שנות השמונים המונח "תקליטן" היה מן מקצוע בדיוני, ברמה של כוכב פופ, בסוף האייטיז המצב השתנה. הזמינות של מכשור כמו פטיפונים ומיקסרים, ביחד עם התרחבות המקצוע במערב, פתחו אופציה מקצועית חדשה לצעירים, שאהבו להרקיד. הרוח היתה די בגישת ה"עשה זאת בעצמך". את המוסיקה אותם תקליטנים צעירים השיגו בחנויות מוסיקה לתקליטנים שנפתחו בכל רחבי הארץ - מג'ינג'י מבת ים, דרך דיסקוטון התל אביבית ועד IMP הירושלמית. את הציוד השיגו בעיקר בחנויות מוצרי החשמל שהחלו לייבא פטיפונים של טקניקס ומיקסרים מגושמים. את התאורה בדרך כלל התקליטנים בנו בעצמם, ביחד עם נערים גיקים מהכיתה, בדרך כלל זה היה אורגני אורות פשוטים. כל זה בדרך כלל הספיק להתחלת הקריירה של דיג'יי צעיר. מסיבות הכיתה היו יריית הפתיחה, הטובים הגיעו אחרי שנה שנתיים למועדונים, הגדולים הפכו עם השנים לבין לאומיים.
במקביל לעליית התקליטן החובב, הרדיו והטלוויזיה התלבשו גם הם על תופעת הדיג'יי, מה שהפך את התופעה לפנומנה. ערוץ 2 הנסיוני הביא לפריים טיים שלו את הסופרסטאר דיג'יי הישראלי הראשון אילן בן שחר בתכנית "מסיבת ריקודים" ורשת ג' וקול השלום התחילו גם הן לשדר מוסיקת תקליטנים, ברשת ג' זה היה "איזה לילה" עם איתן גור (בעריכת רז ניצן) ובקול השלום זה היה ה"דיסקו שואו" עם גד ביטון.
ברוח כל אלו ומתוך התובנה שתקליטי ה-12 אינץ' יקרים מאוד, הושקה הסדרה "The DJ's Hits Club". כדי ליישם את הסדרה בהליקון פנו לגיבור הסצנה באותה התקופה, אותו גד ביטון, שמיקסס את הקטעים בחלק הראשון. למי שיש זכרון ורבע או נוסטלגיה מתפרצת לתכנית החלוצית ההיא של ביטון, החלק הראשון של האוסף זה הדבר הכי קרוב שקיים אליה. יורופופ מתובל בהאוס ראשוני מעורבבים זה בזה בתמהיל שרק התקופה ההיא יכלה להוליד.
במהרה הסדרה היתה לשוס. התקליטנים הצעירים עפו על הסדרה וההוכחה לכך היא שעל שלושת חלקי הסדרה שמצאתי בחנויות יד שניה שונות יש את שם התקליטן שהיה בעליהם הקודם. החלק הראשון היה שייך ל"צמרת התקליטנים", החלק השני ל"דיג'יי אלי" והשלישי ל"מועדון ח"צ קיבוץ עין החורש" (!).
אני לא יודע עם ביטון היה מעורב בחלק השני והשלישי של הסדרה, כי אין בה קרדיטים לעורכים... מה שכן, הם לא נופלים ברמה והם מצליחים לעורר את אותה הנוסטלגיה שהחלק הראשון יוצר עם אותה מוסיקה טובה של התקופה ההיא. הדקדקנים בוודאי ישימו לב שאותם האומנים חוזרים על עצמם בכל פרק ופרק של האוסף וזה לא בכדי. הליקון החזיקה אז ברפרטואר בין לאומי מצומצם מאוד, שכלל רק את הקטלוגים של Virgin, Chrysalis ו-A&M ומהמעט הזה הם הצליחו להוציא באותם שנים שוב ושוב את המקסימום. כך, בין שלושת האוספים אפשר למצוא קלאסיקות האוס מוקדמות כמו הקטעים של Inner City ו-Soul II Soul ושלאגרים מעולם הפופ בחסותם של פאולה אבדול, סוניה וסידני יאנגבלאד. כל אלו קטעים טובים מאוד, אבל אלו דווקא הקטעים הנידחים והנשכחים שעושים את האוספים האלו למה שהם: ההרכב Disco 2000, שהורכב מזמרות הליווי של ה-KLF בחידוש נדיר לשירו של סטיבי וונדר; הזמרת הגרמניה אזרה, ששמעון אוחנה בטח יסכים שהיא יותר סנדרה מסנדרה; הראפריות הבריטיות הצעירות והחלוציות מוני לאב ואדווה, שהשפיעו רבות על אומניות עכשוויות כמו M.I.A. בקיצור אוספים מלאי פנינים לאספנים.
שנה אחרי שהיא הושקה, "The DJ's Hits Club" דעכה. זה קרה מכמה סיבות. מחירי ה-12 אינצ'ים החלו לרדת, אוספי היבוא לתקליטנים, כמו הסדרה של ה-DMC היו טובים וזולים יותר וגם ההתמקצעות בתחום של חברות כמו אן.אם.סי ופונוקול, שהיו גדולות יותר ושהוציאו מוצרים אטרקטיביים יותר, השאירו את הליקון מאחור. כל זאת לא גורע מהקרדיט של הליקון, שהיתה הראשונה כאן להוציא מוצרים לתקליטנים. הכי הרבה ריספקט שאפשר.

ערך אספני: עד 10 ש"ח לתקליט. להערכתי הסדרה לא יצאה על דיסקים, אבל אם כן, הם נדירים מאוד.

ציון: 9

חלק 1 של הסדרה התקבל באדיבות רועי אופיר, חלק 2 באדיבות החנות "גלי תקליטים ירושלים" והשלישי נרכש מחן רותם (סגול 59)

Volume 4

שם האוסף: Volume 4

חברת תקליטים: IMP Dance

שנה: 1994

עורך: יורם ואזאנא

מק"ט: IMP2008

רשימת שירים:

1 Dr. Alban - Look Who's Talking (Short 7")

2 Good Shape - Take My Love (Gosh Room Edit Mix)

3 T Spoon - No Time 2 Waste (7" Radio Version)

4 Urban Cookie Collective - High on a Happy Vibe

5 Da Blitz - Let Me Be
6 Loft - Love is Magic

7 Solid Base - Dance to the Bit (Radio Mix)

8 Rob and Raz - Power House (Radio Version)

9 J.T. Company - Wet (Progressive Trance Mix)

10 Any Questions - Living on a Fantasy (Joy Radio Edit)

11 Phase Generator - Love You (Station Edit)

12 Jinny - One More Time (Radio Night Mix)

13 Dynatec - Get Up (Keep the Fire Burning) (Radio Edit)

14 Source, The - Sanctuary of Love
15 Beat Pressure - Something on Mind (Radio Edit)
16 Ofer Nissim - Upatmpa Hey (Upside Down Mix) (feat. Dana)

עטיפה: אחרי שהעין הזויה ירדה בעטיפה של חלק 3, היא חזרה בענק בחלק 4!!! הסטודיו הירושלמי של איילה ואיתן המשיך באותה מסורת, של להחליף את צבעי הפרקים הקודמים וכמובן לשנות גם את המספר. שילוב הצבעים לא רע, המקוריות, לא נדבר עליה. ציון עיצוב: 5

ביקורת ורקע: האינסטינקט הראשוני שלי כשהבטתי ברשימת השירים של ווליום 4 היה שאני הולך מה זה לקטול את האוסף ולא משנה מה אהרון "יורודאנס מסטר" מזרחי חושב עליו. השירים כאן נראו לי כלהיטים קטנים, שלא לומר מינוריים והתקשתי למצוא ביניהם שיר אחד שזכה להצלחה של ממש בעולם.
שעה וקצת אחרי כן, אחרי שהקשבתי לכל 66:46 דקות האוסף, אני חוזר בי. האוסף הזה מלא בשירים שהיו להיטי רדיו גדולים מאוד בישראל, בעיקר ברדיו דן הפיראטי ובקופסת הלהיטים שברשת ג'. בתקופה שהאוסף יצא הייתי העורך של קופסת הלהיטים וההאזנה החוזרת הזכירה לי עד כמה נהנינו לנגן למאזינינו הנאמנים כמחצית מהשירים באוסף בתדירות יומיומית. האמת היא שחיבקנו ביום כל כך הרבה קטעים מכאן, שלרגעים ארוכים האוסף נשמע לי ממש כמו תכנית של הקופסה מאז.
הפירגון לאוסף לא היה מקרי. קופסת הלהיטים נהנתה להיות חלוצה בז'נאר היורודאנס שפרץ אז וחברת IMP היתה חברה צעירה שהתמחתה בז'אנר והביאה לארץ הרבה מאוד מלהיטי הסגנון החם. ב-IMP כמובן שפירגנו חזרה ובתודות באוסף מופיע ראשון עופר נחשון, ככשמי מככב אחריו ברשימה שכוללת גם את קודמי בתפקיד, רז ניצן. קיצר, מקרה קלאסי של לא לשפוט ספר לפי העטיפה. אחלה אוסף.

ערך אספני: 25 ש"ח

ציון: 7

Technomania

שם האוסף: Technomania
חברת תקליטים: פונוקול/ ToCo International

שנה: 1992

עורכים: אורן קריסטל ומאיר גולדברג

מק"ט: 920235-4

רשימת שירים:

1 Chimo Bayo - Asi Me Gusta a Mi

2 2 Unlimited - Get Ready for This

3 Blue Pearl - (Can You) Fell the Passion

4 L.A. Style - James Brown is Dead

5 Holy Noise - James Brown is Still Alive
6 Human Resource - Dominator
7 The Curse - All Systems (Are Go)
8 Interstate 69 feat. T. La Tone - Tequila
9 Anticappella - 2/231
10 Utah Saints - What Can You Do for Me
11 Praga Khan - Rave Alert
12 Lord of Acid - Take Control
13 Channel X- Groove to Move
14 R.A.F. - We Gonna Get...
15 Quadrophonia - Quadrophonia
16 D-Shake - Yaaah

עטיפה: מעורר השראה, מגניב, מעולה. איילת אביב יצרה משהו ברוח הז'אנר - מנוכר, ממוחשב, מסומם, מפחיד. הדמות המתפקסלת על רקע צבעי הגאווה היו בסטנדרטים אירופאיים של עיצוב בזמנו. ציון עיצוב: 9

ביקורת ורקע: עד תחילת שנות התשעים המועדונים בישראל היו מאוד שמרנים בגישה המוסיקלית שלהם. מוסיקת הפופ והדיסקו שלטו ביד רמה ואפילו מועדונים אלטרנטיביים כמו הרוקסן, הפינגווין והליקוויד נגנו מוסיקה שמבוססת על שירה, על כלים חיים, על הפורמט הישן של בית, פזמון, בית פזמון.
המצב באירופה לא היה שונה מאוד, אבל שם זה התחיל קצת קודם. מוסיקה ממוחשבת, מונוטונית, אפלה וטכנוקרטית החלה לכבוש את המועדונים, בהתחלה בהולנד ובבלגיה, אחר כך בבריטניה ובגרמניה המערבית ומהר מאוד בשאר היבשת. המוסיקה הזאת, שנקראה טקנו או האוס (תלוי בפי מי) לא כללה גיבורי מוסיקה. לא ידעת איך המבצעים נראים, לא היית חייב להכיר את השיר כדי לרקוד אותו, לא היית צריך להיות חברותי כדי להנות ממנה.
הניצנים הראשונים של מוסיקת הטקנו נראו במועדונים כמו הלמון והליימלייט בתל אביב והבלו מון בירושלים. דיג'יים כמו איתן תבור, צ'ופי ומלכיאל גרוסמן קנו לעצמם קהל גובר שנכבש על ידי המוסיקה הזאת. במקביל חנויות תקליטים כמו ג'ינג'י, בית התקליט ו-IMP החלו לייבא 12 אינצ'ים של קטעי טקנו אירופאיים וברדיו רז ניצן גילה לעם ישראל שהז'אנר קיים. זה היה ברשת ג' המסחרית, בתוכנית "איזה לילה" בהגשת איתן גור, תכנית ששודרה מדי יום שישי בשעה השולית שבין 23:00 ל-1 בלילה.
חברת פונוקול היתה הראשונה לעלות על הפוטנציאל המסחרי המקומי של הז'אנר. פונוקול טפטפה קטעי טקנו לסדרת אוספי "טופ פופ" שלה כבר משלהי 1990, אבל ב-1992 הם הבינו שהגיע הזמן לאוסף שמוקדש אך ורק לז'אנר. כך נולדה סדרת "טקנומניה".
"טקנומניה" היה האוסף הישראלי הראשון בהיסטוריה שהשיג את חו"ל. בחו"ל הז'אנר גם היה בחיתוליו ועדיין לא נראו כמעט אוספים לז'אנר. "טקנומניה" הישראלי, אם-כך, היה פורץ דרך וחלוצי, מה שגרם לאנשים מכל העולם לחפש אותו. גם את הישראלים הוא לא השאיר אדיש. פונוקול ראו באוסף הימור, חשבו שאולי הוא יכסה עלויות, אבל התוצר הסופי היה הצלחת ענק. הנוער עף על האוסף, כך גם רשת ג' שחיבקה אותו בחום והזיזה אותו מהשעות האיזוטריות של שישי בלילה לפריים טיים של "קופסת הלהיטים" עם עופר נחשון.
בהמשך יצאו לאוסף עוד שני חלקים, החלק השני היה להצלחה גדולה, השלישי לא. "טקנומניה" הוא אוסף פורץ דרך לא רק בגלל שהוא השיר מבט עם חו"ל, אלה בגלל שלראשונה הוא נתן ליגיטימציה לתעשיית מוסיקה מקומית שמבוססת על מוסיקה שלא מופנית בעיקר לרדיו, אלה למוסיקה שפונה לתקליטנים. בשנים הבאות פונוקול שכללו את עצמם לחברה שמתמחה במוסיקת מועדונים ומסיבות, אבל לא רק הם למדו רבות מהאוסף. גם שאר חברות התקליטים המקומיות קראו את הטרנד והשיקו בזמנן אוספים שפונים לתקליטנים ולרוקדים. מהפכת הדאנס הישראלית החלה, "טקנומניה" היתה שריקת הפתיחה.

ערך אספני: 30 ש"ח

ציון: 10