קססה

שם האוסף: קססה

תת כותרת: ממפעלי החזית האלקטרונית

חברת תקליטים: אל איי 4 תקליטים, החזית האלקטרונית, Junior Mouth, BrainSTorm Audiosex

שנה: דצמבר, 1998

עריכה: אביעד אלברט וחברים

הפקה: ישי אמיר ואביעד אלברט

מק"ט: LA 10511

רשימת שירים:

1 Tall Man - Soul Kiss

2 Bruce is Coming - ברוס מגיע
3 pRecycle - We
4 DJ Wow - פחדים מוזרים

5 אורי קצנשטיין - החדרה ראשונה (עם ישי אדר) מתוך הפסקול לאריס באהבה

6 להקת ישראל - מלכות זרה
7 Gaza (אלון אבנת ויאיא) - You Sing it
8 ראש – Fly
9 טינו - זה גודל - קולות: אלון אבנת ומוריס צרפתי
10 גורליישן קורפוריישן - DaGoodE
11 אורי קצנשטיין - החדרה שניה - עם ישי אדר
12 הדוב - Tempt Me to Madness
13 W.I.D Productions - ג'ה טאקאמלה
14 גימל - ראש מדברי

עטיפה: עיצוב של BrainStorm עם עבודות של יואב רכס וצילומים של דורי גילד. אף פעם לא ממש הבנתי מה רואים כאן, אבל העטיפה כן מעבירה תחושה של מחתרתיות ותעשייתיות. לאוסף כזה היה יכול לעזור מאוד טקסט שמסביר עליו ועל האומנים שבו, אבל אין כאן כזה. חבל. ציון עיצוב: 6

ביקורת ורקע: הגענו לפינה החודשית שלנו של סקירת אוסף של מוסיקה מקומית ואחרי סקירה של שני אוספים של מועדון האומן 17, חוד החנית של תרבות המועדונים הפופולרית מירושלים בניינטיז, אנחנו עוברים לצד השני של המתרס. "קססה", שאני לא צריך להסביר סלנג למה זה, היה אוסף של החזית האלקטרונית. החזית לא היתה מועדון, החזית היתה סוג של איגוד של כמה אמני מוסיקה אלקטרונית אלטרנטיבית, שפעלו מאמצע שנות התשעים בישראל.
ההקשר שעשיתי קודם לאומן 17 והגדרתה של החזית כצד השני של המתרס, הוא בגלל שרבים מאומני החזית הם ירושלמים, או ירושלמים לשעבר. בראשם עמד אביעד אלברט, בעברו איש קסבה רקודס, שהקים את החזית כפלטפורמה למסיבות ולהופעות של אמני הקולקטיב הזה. חוץ מאלברט היו בחזית עוד שמות ירושלמים מוכרים כמו מלכיאל גרוסמן (כאן תחת השם Bruce is Coming), ישי אדר (לשעבר מנושאי המגבעת), להקת ישראל (הלהקה הותיקה ביותר שפעילה בארץ), אלון אבנת (כאן בהרכב גאזה) וביניה רכס (שניהם היו בעבר בהרכב דיוולט, שהוציא אלבום בחברת נענע), נדב רביד (כאן תחת השם דוב), מוריס צרפתי (שאחר כך היה בלהקות סרטן השד וההם) וכמובן אלברט עצמו (כאן תחת השם טינו). כל האנשים האלו, כאמור, הגיעו מירושלים באחד מגלי היצירה המעניינים והמסקרנים שעיר הבירה הישראלית ידעה. כולם יצרו אלקטרוניקה שישרה קו עם חוד החנית של היצירה בחו"ל, כולם היו מוכשרים ומעניינים.
לרשימת הירושלמים מתלווים כאן עוד כמה אמנים ישראלים ובסך הכל "קססה" הוא תמונת מצב מפעימה על סצינה מרגשת שפעלה כאן בתקופה מאוד מסויימת.
החזית קיימה כל מני אירועים בכל מני מקומות שרובם כבר לא קיימים, מקומות שמקבלים קרדיט ברשימת התודות - בין השאר בדבש ובשריטה התל אביבים וברוזה, בולינאט והצוללת הצהובה בירושלים. בכלל, רשימת התודות כאן היא דרך להזכר בכל מי שעשה את אותה הסצינה באותה התקופה, כולל ליין הרייבים 100 מטר מתחת לאדמה, הרדיו הפיראטי הירושלמי פריסקופ 92.2 אף.אם, החנויות קרמבו ובאלאנס, המגזין New-Zeek ועוד המון המון אנשים. כשאני קורא לאתר הזה "אומרים שפעם היה פה שמח", על דברים כמו החזית האלקטרונית אני מדבר. כמות האנשים המעורבים, המוסדות, היצירה ואפילו החתרנות (מאחור כתוב: מחיר כפול לחיילים...) גורמים לי להתגעגע ולקוות שיקום כאן עוד דור שיעיר את השטח וינסה להיות יצירתי, מרגש ומקורי כמו הדור המוכשר שצמח כאן בניינטיז.
אז נכון, הדיסק "קססה" לא היה הצלחה מסחרית אדירה, אבל האימפקט שלו על הולדתה של סצינת אינדי אלקטרוני שפרחה כאן בחמש-שש שנים אחרי שהוא היה אדיר. שלא לדבר על המסיבות המדהימות של החזית.

ערך אספני: 120 ש"ח

ציון: 9


תודה ליורם אליקים שהאוסף סוקר באדיבותו

Jazz in the House 2

שם האוסף: Jazz in the House 2

חברת תקליטים: פונוקול/ Progressive

שנה: יולי, 1994

עורכים: אורן קריסטל ו-D.J שגיא הבר

הפקה: הדס שליסל, אורן קריסטל ו-D.J שגיא הבר

מק"ט: OUT2003-2 - נראה לי הקטלוג היחידי שאני מכיר של פונוקול עם המילה OUT לפני המספר. אין לי הסבר לכך. המספר עצמו, 2003, הוא מספור סדרתי של האוספים של פונוקול, שהחל ב-1994, אחרי הפסקת העבודה עם פוליגראם, מספור שהחל במספר 2000 ונמשך עד היום. כיום פונוקול נמצאת במספר קטלוגי 2473-2. המקף 2 אומר שהפורמט הוא דיסק. אם אחרי המספר היה מקף 3, אז זה אומר שהפורמט הוא קלטת ואם אתם רואים מקף 1 (רלבנטי רק לתחילת הניינטיז), אז הכוונה היא לתקליט. מספור ה-1, 2 ו-3 לתקליט, קסטה ודיסק הוא קוד שמקובל בכל העולם ובכל החברות הישראליות

רשימת שירים:

1 US3 - Tukka Yoot's Riddim

2 Funkadelia - Push the Tempo

3 Saxual Harassment - Saxual Harassment

4 Snafu - O.T.D.
5 Scatt - Scat and Bebop
6 Willie the Sax - Willie the Sax
7 Saxolution - The White Night

8 Blender - Trouble Jazz

9 Believers, The - Who Dare to Believe in Me?

10 Slo Moshun - Bells of N.Y. (Xen Mantra's Beefy Bell Mix)

11 Masi - Apach

12 Blender - Back the Feeling (Radio Solo)
13 Jestofunk - Say it Again (Club Mix)
14 Black and Brown - Delight

עטיפה: המעצב דני וטניק שדרג במעט את העטיפה החלשה של חלק 1. עדיין לא מדהים. ציון עיצוב: 6

ביקורת ורקע: חצי שנה אחרי החלק שהראשון של "ג'ז בבית" פונוקול חזרו עם החלק השני. אם החלק הראשון היה מלא בקטעים הולנדים בחסות חברת ToCo שהיתה שותפה להוצאתו, החלק הזה כבר כולל המון האוס ניו יורקי ואסיד ג'ז וקצת פחות חצוצרות מבחלק הראשון. זה לא ממש מפתיע, מפני שאת האוסף הזה ערך ביחד עם אורן קריסטל מפונוקול הדיג'יי שגיא הבר ממעדון הלמון, שהיה ידוע בחיבתו לסאונד האמריקאי. לצד הקטעים האמריקאיים יש כאן גם כמה קטעי האוס איטלקי של חברת Irma רקורדס, כמה שרידים הולנדיים של טוקו וגם קטע ישראלי של ההרכב Saxolution (של המפיק רונן ירקוני, שעבד בין השאר עם מיקי גבריאלוב) שעשו האוס שמסמפל את מארש החתונה של מנדלסון.
בסך הכל אוסף סביר לז'אנר, אחד מהאוספים הבודדים שפונוקול הוציאה באותה תקופה שלא הודו לעופר נחשון ולתכנית הרדיו שלו "קופסת הלהיטים" ברשימת הקרדיטים. הסיבה? פונוקול רצו למתג את האוסף הזה כאלקטרוניקה יותר איכותית ולא לכוון אותו לז'אנר המצעדי הפופוליסטי, תחום שבו הם שלטו בכל מקרה. פונוקול רצתה להתרחב לשאר אפיקי השוק האלקטרוני והמועדוני וצורך כך הם פתחו מאוד את מחלקת הטראנס שלהם וגם ניסו לכוון עם כל מני אוספים, כמו זה, לקהל יותר אלטיסטי. לצורך כך בפונוקול שיתפו פעולה באוסף הזה עם מלכיאל גרוסמן ועם נדב רביד (מי שעתיד להמציא את התכנית "הקצה" בגלגלצ), שהריצו אז ביחד את התכנית "בטריה" בתחנת הרדיו צהל 2 (שעתידה להפוך לגלגלצ), כל יום בין 15:00 ל-17:00. התכנית שודרה בחציה השני במקביל ל"קופסת הלהיטים" ששודרה ברשת ג' והיא היתה תכנית שהתמחתה באלקטרוניקה אלטרנטיבית ובהיפ הופ, משהו כמו השוליים של מה ששודר בקופסה. בכל מקרה, גרוסמן מקבל קרדיט בשני החלקים הראשונים של הסדרה, רביד בראשון ובסך הכל הם נהנו לפרגן ב"בטריה" לאוספים האלו, לפחות לקטעים היותר חכמים שבהם.
לגבי התחרות, כביכול, שדובר עליה רבות בין "הקופסה" ל"בטריה", אני יכול להכריז היום שלא היתה שום תחרות בין התכניות וששתיהן פעלו בהרמוניה מופלאה. ראשית, בגלל שזה היה מדהים שלראשונה בהיסטוריה תכניות אלקטרוניות ומועדוניות שודרו במקביל ובפריים טיים בשתי התחנות המרכזיות בישראל. שנית, גם מלכיאל גרוסמן וגם נדב רביד, במקור ירושלמים, גדלו וצמחו באותה סביבה שאנשני הקופסה צמחו. גרוסמן הוא חבר טוב מאוד של רז ניצן ורביד גדל והתחנך מוסיקלית, כמוני, בחנות "בית התקליט" שברחוב ש"ץ. שלישית, בניגוד לתדמית של "בטריה" כאיכותית ו"הקופסה" כפְרֶחִית, למעשה שתי התכניות היו עם הרגליים על הקרקע והתמקדו בעיקר במוסיקת מועדונים, על כל גווניה. הלוואי עלינו היום תכניות כאלו ברדיו ממלכתי.

ערך אספני: 10 ש"ח

ציון: 7

Sex on the Streets

שם האוסף: Sex on the Streets

תת כותרת: אוסף האוס

חברת תקליטים: אן.אם.סי/ NMC Underground

שנה: אוקטובר, 1995

עורך: ערן דיה

מק"ט: 20180-2

רשימת שירים:

1 Pizzaman - Sex on the Streets (Pizzaman Club Mix)

2 Junior Vasquez - Get Your Hands off My Man (Nush Radio Edit)

3 Judy Cheeks - As Long As You're Good to Me (Paradise Classic Mix)

4 Joe T. Vannelli - Sweetest Day of May (Greed's Euphorik Vocal Mix)
5 Deja Vu - Deja Vu (Play Boys Vocal Edit)
6 Reefa! - So Good

7 Stepping Stone - Joy (Deeprogressive Mix) (feat. Ricci P. Washington)
8 Hustlers Convention - Dance to the Music (Downright Fonky Mix)

9 Kellee - My Love (Ralphi Rosario Mix)

10 Luvsponge - Didn't I Give You Love

11 Adolfo - Do I? (Backing Vocal: Barbara Tucker)

12 Evita - Everything U Want (City Vibe Mix)

13 24hr Experience - Jazz from the Heart (Old Skool Re-Edit)

עטיפה: צילום ועיצוב של הילית בן מאיר. הצילום מציג גבר עובר על רקע גרפיטי מגניב. העיצוב כולל פונט מצויין, שמככב גם בעטיפה הפנימית. בומבה של עטיפה. ציון עיצוב: 9

ביקורת ורקע: מקום של כבוד מובטח למשפחת דיה בתולדות המוסיקה הירושלמית, שלא לומר בתולדות המוסיקה הישראלית. האח הגדול ירון דיה הוא זה שפתח ברחוב ש"ץ 6 את החנות הכי מיוחדת שירושלים ידעה, "בית התקליט". החנות היתה מעין סניף של החנות המיתולוגית מרחוב פינסקר בתל אביב, אבל למעשה למרות השם הזהה, החנות הירושלמית היתה אוטונומיה בפני עצמה, שהמשיכה לתחזק את המותג של "בית התקליט" הרבה אחרי שהחנות התל אביבית נסגרה. בעוד הסניף התל אביבי השפיע רבות על צעירים ואנשים תעשייה תל אביבים, במיוחד כמקור המוסיקלי של אנשי תחנת הרדיו צהל 2, הסניף הירושלמי היה יריית הפתיחה להולדת סצינת המוסיקה הירושלמית שבמהלך שנות התשעים והאלפיים היתה חוד החנית של האלטנטיבה הישראלית.
החנות הירושלמית בעלת שתי הקומות פעלה מסוף שנות השמונים ועד אמצע שנות התשעים ולקוחותיה ועובדיה ממהלך השנים מוכנים להשבע שלא היתה חנות כזאת בעולם. בקומה הראשונה של החנות כיכבו בעיקר תקליטים, כמעט כולם ביבוא מבריטניה. היתה שם גם מחלקת סינגלים, בזמן שלא ממש היו סינגלים בארץ ועוד מחלקת דיסקים קטנה, גם שם הרוב היה ביבוא. הקומה השניה היתה קומת הוידאו והמגזינים, גם שם היו מוצרים שעד הקמת החנות היה ניתן רק לחלום על למצוא אותם בארץ. בית התקליט היתה מיוחדת לא רק בגלל ההיצע החדשני שהיא ספקה, היא הרשימה גם בזכות הצוות שלה. ישי אדר ואלון כהן מנושאי המגבעת עבדו מאחורי הדלפק והכירו לך את כל מה שלא ידעת עדיין על מוסיקה. בין הקונים יכולת להתערבב באושיית הרדיו נדב רביד, בסולן המגבעת אוהד פישוף, בדיג'יי הטוב ביותר שישראל ידעה - מלכיאל גרוסמן, במייסד פאקט-רקורדס יורם אליקים, בסופר והמבקר אסף גברון, במוסיקאי אביעד אלברט (שאחר כך גם כן עבד בחנות), בדיג'יי המצליח בישראל סהר זנגלביץ', באיש התעשייה דיג'יי E, בעיתונאי הרוק החדשני יורם בר, בהוגה הדעות מוריס צרפתי, באנשים מלהקת ישראל ומלהקת 3ח' ובעצם בכל מי שהיה בין האבות המיסדים של הסצינה הירושלמית של שנות התשעים והאלפיים.
דמות נוספת שהסתובבה רבות בבית התקליט הוא אחיו הצעיר של ירון, ערן דיה, שערך את האוסף "Sex on the Streets", שבשבילו התכנסנו כאן. באותם ימים ערן החל את דרכו כמנהל והמפיק של להקת הגל החדש היחודית 3ח' שהוציאה אלבום אחד, שנחשב לאחת הקלאסיקות ההאיכותיות שיצאו בישראל. אחרי קריירת הניהול וההפקה ערן המשיך לעבר תעשיית המוסיקה והוא היה מבין מיסדי מחלקת הדאנס של אן.אם.סי שהתהדרה בכותרת NMC Underground. אחד המוצרים הראשונים שהמחלקה הוצאה היה אוסף ההאוס "Sex on the Streets", שכלל 13 קטעי קלאב שזכו לתהודה גדולה במועדונים באותה התקופה. החל מפיצה-מן, שזה עוד שם במה של נורמן "פאטבוי סלים" קוק, דרך קטעי האוס של בוי ג'ורג' וג'וניור ואסקז ועד קטעי ניו-יורק האוס שאן.אם.סי הוציאה כאן בזכות הזיכיון המקומי שלהם לקטלוג של לייבל ההאוס הבריטי הנחשב Positiva.
האוסף, שערוך טוב, לא זכה להצלחה יוצאת דופן ואן.אם.סי לא הוציאה לו חלק המשך. ערן דיה עבד עוד תקופה באן.אם.סי, לפני שהוא עבר למקום שבו הוא נמצא כבר למעלה מעשור, הטלוויזיה. כיום ערן עורך את תכניות המוסיקה בערוץ הראשון, לפני כן הוא ערך והגיש את תכנית המוסיקה המיתולוגית "דאט פופ" בערוץ 33 ובסך הכל, למרות זאת שהוא בסך הכל אנונימי, תרומתו לעולם המוסיקה הישראלית הוא ניכר וניכבד.
אחרי הסגירה של "בית התקליט" ברחוב ש"ץ, המבנה שימש לעוד שתי חנויות מיתולוגיות שפעלו בירושלים. הראשונה היתה "האומן רקורדס", חנות המוסיקה של המועדון האומן 17 ואחר כך הוקמה במקום החנות "בלנס" של עופר בצלאל-חבס ויורם אליקים, חנות שנתנה גם את הבית להקמת חברת התקליטים Fact Records.
תקופה קצרה אחרי סגירתה, ירון דיה פתח את בית התקליט שוב, הפעם בקניון של מבשרת ציון. בניגוד לחנות בש"ץ, החנות בקניון לא היתה חדשנית או מיוחדת והיא התעסקה במכירה של מוצרים סטנדרטים מחברות התקליטים הישראליות. כיום, ככול הידוע לי, ירון מנהל את סניפי רשת ארומה בחו"ל.

ערך אספני: 10 ש"ח

ציון: 7

Technomania

שם האוסף: Technomania
חברת תקליטים: פונוקול/ ToCo International

שנה: 1992

עורכים: אורן קריסטל ומאיר גולדברג

מק"ט: 920235-4

רשימת שירים:

1 Chimo Bayo - Asi Me Gusta a Mi

2 2 Unlimited - Get Ready for This

3 Blue Pearl - (Can You) Fell the Passion

4 L.A. Style - James Brown is Dead

5 Holy Noise - James Brown is Still Alive
6 Human Resource - Dominator
7 The Curse - All Systems (Are Go)
8 Interstate 69 feat. T. La Tone - Tequila
9 Anticappella - 2/231
10 Utah Saints - What Can You Do for Me
11 Praga Khan - Rave Alert
12 Lord of Acid - Take Control
13 Channel X- Groove to Move
14 R.A.F. - We Gonna Get...
15 Quadrophonia - Quadrophonia
16 D-Shake - Yaaah

עטיפה: מעורר השראה, מגניב, מעולה. איילת אביב יצרה משהו ברוח הז'אנר - מנוכר, ממוחשב, מסומם, מפחיד. הדמות המתפקסלת על רקע צבעי הגאווה היו בסטנדרטים אירופאיים של עיצוב בזמנו. ציון עיצוב: 9

ביקורת ורקע: עד תחילת שנות התשעים המועדונים בישראל היו מאוד שמרנים בגישה המוסיקלית שלהם. מוסיקת הפופ והדיסקו שלטו ביד רמה ואפילו מועדונים אלטרנטיביים כמו הרוקסן, הפינגווין והליקוויד נגנו מוסיקה שמבוססת על שירה, על כלים חיים, על הפורמט הישן של בית, פזמון, בית פזמון.
המצב באירופה לא היה שונה מאוד, אבל שם זה התחיל קצת קודם. מוסיקה ממוחשבת, מונוטונית, אפלה וטכנוקרטית החלה לכבוש את המועדונים, בהתחלה בהולנד ובבלגיה, אחר כך בבריטניה ובגרמניה המערבית ומהר מאוד בשאר היבשת. המוסיקה הזאת, שנקראה טקנו או האוס (תלוי בפי מי) לא כללה גיבורי מוסיקה. לא ידעת איך המבצעים נראים, לא היית חייב להכיר את השיר כדי לרקוד אותו, לא היית צריך להיות חברותי כדי להנות ממנה.
הניצנים הראשונים של מוסיקת הטקנו נראו במועדונים כמו הלמון והליימלייט בתל אביב והבלו מון בירושלים. דיג'יים כמו איתן תבור, צ'ופי ומלכיאל גרוסמן קנו לעצמם קהל גובר שנכבש על ידי המוסיקה הזאת. במקביל חנויות תקליטים כמו ג'ינג'י, בית התקליט ו-IMP החלו לייבא 12 אינצ'ים של קטעי טקנו אירופאיים וברדיו רז ניצן גילה לעם ישראל שהז'אנר קיים. זה היה ברשת ג' המסחרית, בתוכנית "איזה לילה" בהגשת איתן גור, תכנית ששודרה מדי יום שישי בשעה השולית שבין 23:00 ל-1 בלילה.
חברת פונוקול היתה הראשונה לעלות על הפוטנציאל המסחרי המקומי של הז'אנר. פונוקול טפטפה קטעי טקנו לסדרת אוספי "טופ פופ" שלה כבר משלהי 1990, אבל ב-1992 הם הבינו שהגיע הזמן לאוסף שמוקדש אך ורק לז'אנר. כך נולדה סדרת "טקנומניה".
"טקנומניה" היה האוסף הישראלי הראשון בהיסטוריה שהשיג את חו"ל. בחו"ל הז'אנר גם היה בחיתוליו ועדיין לא נראו כמעט אוספים לז'אנר. "טקנומניה" הישראלי, אם-כך, היה פורץ דרך וחלוצי, מה שגרם לאנשים מכל העולם לחפש אותו. גם את הישראלים הוא לא השאיר אדיש. פונוקול ראו באוסף הימור, חשבו שאולי הוא יכסה עלויות, אבל התוצר הסופי היה הצלחת ענק. הנוער עף על האוסף, כך גם רשת ג' שחיבקה אותו בחום והזיזה אותו מהשעות האיזוטריות של שישי בלילה לפריים טיים של "קופסת הלהיטים" עם עופר נחשון.
בהמשך יצאו לאוסף עוד שני חלקים, החלק השני היה להצלחה גדולה, השלישי לא. "טקנומניה" הוא אוסף פורץ דרך לא רק בגלל שהוא השיר מבט עם חו"ל, אלה בגלל שלראשונה הוא נתן ליגיטימציה לתעשיית מוסיקה מקומית שמבוססת על מוסיקה שלא מופנית בעיקר לרדיו, אלה למוסיקה שפונה לתקליטנים. בשנים הבאות פונוקול שכללו את עצמם לחברה שמתמחה במוסיקת מועדונים ומסיבות, אבל לא רק הם למדו רבות מהאוסף. גם שאר חברות התקליטים המקומיות קראו את הטרנד והשיקו בזמנן אוספים שפונים לתקליטנים ולרוקדים. מהפכת הדאנס הישראלית החלה, "טקנומניה" היתה שריקת הפתיחה.

ערך אספני: 30 ש"ח

ציון: 10

Supermix 12

שם האוסף: Supermix 12

תת כותרת: להיטים במיקס

חברת תקליטים: אן.אם.סי/ ראש 1

שנה: 1992

עורך: משה מורד

מיקסים: יורם ואזאנא

הפקה: משה מורד וליאור סולימן

מק"ט: 20031-2

רשימת שירים:

1 KLF, The - Justified and Ancient (DJ Set)

2 Army Of Lovers - Obsession (Schizoperetta Mix) (DJ Set)

3 Erasure - Love to Hate You (DJ Set)

4 Pet Shop Boys - Was it Worth it_ (12_ Version) (DJ Set)

5 Right Said Fred - Don't Talk Just Kiss (Dick's Mix) (Guest Vocals_ Jocelyn Brown) (DJ Set)
6 Fortran 5 - Heart on the Line (HP Saucey Mix) (DJ Set)

7 Gay Kids Summer Camp, The - Most Women are Faking it (Edit)

8 Clivilles and Cole - Pride (In the Name of Love) (Techno Remake)

9 K-Klass - Rhythm is a Mystery (Remix) (DJ Set)

10 Lisa Lisa and Cult Jam - Let the Beat Hit'em (Clivilles_Cole Club_Dub Mix) (DJ Set 2)

11 B.G. the Prince of Rap - Give Me the Music (Club Devotion Mix)

12 P.J.B - Bridge Over Troubled Water (feat. Hannah and Her Sisters) (Golden Gate Mix)

13 Vic Reeves and the Wonder Stuff - Dizzy

14 Des'ree - Feel So High (New Born Again Mix)

עטיפה: חינטרוש גרפי שנעשה על ידי המעצבת נורית ווינד, כנראה בדקה ורבע. ציון עיצוב: 2

ביקורת ורקע: סדרת סופרמיקס התחילה עוד בשנות השמונים כסדרה שהרעיון מאחוריה הוא לספק סט של מסיבה על גבי תקליט. השירים באו בגרסאות ארוכות ומוקססו ביניהם לכדי סט. הסדרה יצאה כמעט מתחילתה גם על גבי דיסקים, רק שבפורמט הדיסק השירים הגיעו לא מחוברים, אלא בשלמותם. עם ההתקדמות הטכנולוגית בניינטיז - הוצאה של סט מלא התאפשרה גם על גבי דיסק והקונספט מהתקליט הומר גם לדיסק.
סופרמיקס 12, שיצא בחסות של שבועון הנוער "ראש 1", הוא דוגמא לכך. הבעיה היא שבכל הקשור לאוספים, לאן.אם.סי תמיד היתה את הנטייה להתעצל. כך, האוסף הזה כולל את ששת השירים הראשונים במיקס מעולה של יורם ואזאנה, אבל מקטע 7 (שיר הגונחת של מלכיאל גרוסמן, הדיג'יי הירושלמי), השירים באים מופרדים. הקטעים 9 ו-10 שוב במיקס ומ-11 והלאה הם שוב לא. אם זה לא מספיק, אז לתוך מסיבת הריקודים הזאת נדחף ברצועה מספר 13 להיט אינדי-גיטרות של ההרכב הבריטי הוונדר-סטאף, מה שנראה כמו אחד מהפילרים הגדולים ביותר באוסף אי פעם.
בגדול זה אוסף טוב. לאן.אם.סי היה כזה רפרטואר מרשים של להיטים, שקשה היה לפספס. היסטורית, האוסף הזה יכול לעניין את מי שמבקש לדעת איך נשמעה מסיבה מעודכנת ב-1991, זאת בתנאי שילחץ על כפתור הסטופ בסוף רצועה 6.
ערך אספני: 15 ש"ח

ציון: 7