Orient House vol. 1

שם האוסף: Orient House vol. 1

תת כותרת: House & Tribal Beats - אוסף האוס בעריכת DJ איתן תבור

חברת תקליטים: אן.אם.סי/ NMC Underground

שנה: 1995

עריכה: איתן תבור

הפקה: ערן דיה ומשה מורד

מק"ט: 20142-2

רשימת שירים:

1. Thermo Statik - Men Beat The Drum (6:49)

2. Fog, The - Been A Long Time (Rio's Pride Mix) (6:18)

3. Spank Spank - Freak It! (Club Mix) (5:50)

4. Burning Vinyl - Brainrush (XS Club Mix) (feat. D.J. Joe Jam) (7:07)

5. Batucatimbale - Batucatimbale (Timbaltribe Batuflash) (8:16)

6. Moby - Feeling So Real (Old Skool Mix) (5:47)

7. Fragile - Watch U (Trumpet Mix) (4:58)

8. 24Hour Experience - Need A Man (6:20)

9. Espiritu - Bonita Manana (Vicious Extended Mix) (8:33)

10. Barbara Tucker - I Get Lifted (Loveland's Lift Me Down Dub) (5:43)

11. Hyper Go-Go - It's Alright (Rampling's 'Full On' Euro Remix) (7:52)

איתן תבור (תמונה באדיבות אמיר אשר)

עטיפה: עיצוב של נורית וינד-קדרון על צילום של בועז תורג'מן מ"Flash". תמונה מפוקסלת של אישה יושבת. היום זה נראה קצת דל, ב-1995 זה נראה טוב. ציון עיצוב: 8

ביקורת ורקע: אוסף טרייבל האוס והארדקור האוס טוב לתחומו, שמוסיקלית אין יותר מדי מה לכתוב עליו. הסיפור המעניין כאן הוא עורך האוסף, דיג'יי איתן תבור, ז"ל. תבור התאבד בשנת 1999 בשריפה עצמית כשהוא בן 37, כשהקריירה שלו בדעיכה. תבור החל את הקריירה של כתקליטן גל-חדש באמצע שנות השמונים במועדון ה"ליקוויד" האגדי, תוך כדי שהוא זוכה בזכות כשרונו לתואר "מיתולוגי". תבור היה תקליטן רגיש וערני לטרנדים והוא היה הדיג'יי המקומי הראשון לזהות את עליית מוסיקת האסיד-האוס בסוף האייטיז וגם הראשון להביא אותה לארץ. הוא עבר לתקלט במועדונים החלוציים ה"שירוקו" וה"אליזבת" והגיש תכנית דאנס ברדיו "קול השלום", כל זה עדיין באייטיז.

בשנות התשעים, דווקא כשמוסיקת ההאוס נכנסה בצורה אינטנסיבית לארץ, מעמדו דעך. הוא המשיך לתקלט והיה מהראשונים לארגן בישראל מסיבות טבע, אבל הוא כבר לא היה הדיג'יי נאמבר וואן, כאן, כפי שהוא היה באמצע-סוף האייטיז. למרות זאת, הוא תקלט ב"זמן אמיתי" וגם הגיש תכנית דאנס בגלי צהל, תוך כדי שהוא מגדל דורות שלמים על ברכי מוסיקת ההאוס. במקביל הוא תקלט באירועים, כמו בתמונה המצורפת, מתוך חתונתו של שדרן הרדיו המוכשר אמיר אשר.

הייתי מספר עוד על תבור, אבל המידע עליו ברשת מאוד חלקי והייתי שמח אם אנשים בתגובות יוכלו לספר עליו קצת יותר, כדי לכתוב עליו משהו יותר מעמיק בעתיד. אנשים שזוכרים מקומות שהוא תקלט ומסיבות שהוא עשה, כמו גם אנשים שסתם זוכרים סיפורים עליו, בבקשה שתפו.

נסיים עם עוד כמה מלים על האוסף - ערן דיה, שניהל אז את מחלקת הדאנס באן.אם.סי, הכיר טוב את השטח וידע להביא את תבור כדי שיערוך את המוסיקה שהוא תקלט באותה תקופה. חבל שהאוסף לא ממוקסס, אז היה יכול להיות לנו תיעוד נדיר של הכישרון שלו. בכל זאת, נשאר לנו משהו ממנו, זה גם משהו.

ציון: 10

ערך אספני: 30 ₪

Garage

שם האוסף: Garage

תת כותרת: The Sound of Underground London

חברת תקליטים: אן.אם.סי/ Underground

שנה: פברואר, 1996

עורכים: ערן דיה

הפקה: משה מורד

מק"ט: 20200-2

רשימת שירים:

1 Grant Nelson - Sensation One (with Richard Purser)

2 Richard Purser - The Boxed Up Mix

3 Livin' Large - Anytime, Anywhere (Pure Wicked Vibes Mix)

4 Grant Nelson - In My Soul (Dubbed Out Mix)

5 Total Control - You Took My Lovin' (KC Club Mix) (feat. Caroldene Black)
6 Intergration Once Again - Trippin' (meets Dave Camacho)

7 G.O.D. - Inside Your Mind (Original Version)

8 Dusk 'til Dawn - Dub Me

9 New Age Rebels - Understand (Deep Dub Mix)

10 Boiling Point - I Am (Remember '89 Mix)

11 Decadent Saints - Love Contender (Vocal Mix)

12 Wierd Crew - Keep it Up

עטיפה: אחת העבודות הטובות של המעצבת הילית בן מאיר. חרק מפוקסל, אילטור על הלוגו של הרכבת התחתית של לונדון, מינימליזם ברוח הז'אנר. קולע. ציון עיצוב: 9

ביקורת ורקע: באמצע שנות התשעים אן.אם.סי יסדו תת לייבל שנקרא Underground (או NMC Underground) שהתמקצע במוסיקת ריקודים על גווניה. בראש הלייבל עמד ערן דיה, כיום איש טלוויזיה בערוץ הראשון, אז אחד האנשים הכי מחוברים בסצינה.
תחת אנדרגראונד יצאו כמה אוספים שנגעו ממש בשולי הסצינה האלקטרונית, אוספים מאוד נישתיים שבדרך כלל לא זכו להצלחה מרובה, למרות שחלקם אוספים מעניינים וטובים.
"Garage" הוא דוגמה לאחד האוספים האלו. מדובר באוסף שסיקר את סצינת הגראז' הלונדונית, סצינה שבזמן אמת היתה שולית בלונדון, שלא לדבר על ישראל. מדובר בסגנון שמבוסס על האוס שיקגואי קלאסי, כזה של מקבצי 4 על 4, עם ליוויי נשיפתי ממוחשב. על הבסיס הזה האנגלים הדביקו זמרי סול ששרו שירים בעלי גוון אופטימי והתוצאה היתה להיט בכמה מועדונים רוויי אקסטזי בבריטניה ופחות או יותר רק שם.
הז'אנר לא ניפק להיטים גדולים, אבל הוא נחשב למשפיע מאוד על ז'אנרים שהתפתחו בבריטניה עשור מאוחר יותר, סגנונות מאוד מצליחים כמו Grime, 2Step ודאבסטפ ולכן נחשב לאבן דרך במוסיקה האלקטרונית. כמובן שבאן.אם.סי לא יכלו לנבא זאת בשנת 1996, אבל הם בכל זאת חשבו שמגיע לז'אנר אוסף, שתופתעו לדעת - אבל הוא אחד הבודדים שיצאו לסגנון בעולם!
האוסף כולו מבוסס על קטעים של חברת התקליטים הלונדונית Nice 'n' Ripe של המוסיקאי גראנט נלסון, שהוא אולי שם לא מאוד ידוע, אבל הוא אחד האנשים החשובים בהיסטוריה המודרנית של מוסיקת המועדונים הבריטית. מעבר להיותו אבי ז'אנר הגאראז', נלסון מיקסס כמה מהאומנים הגדולים בעולם וגם נחשב לאבי ז'אנר ה-2Step.
שלא במפתיע האוסף כשל בישראל ועבר למדף המוזלים במהירות האור. כיום הוא נחשב לפריט תיעוד נדיר בחו"ל, שקורץ לאספני הז'אנר.

ערך אספני: 70 ש"ח

ציון: 8

Acid Jazz Grooves

שם האוסף: Acid Jazz Grooves

תת כותרת: אוסף אסיד ג'אז וטריפ--הופ

חברת תקליטים: אן.אם.סי

שנה: 1996

עריכה: ערן דיה

הפקה: משה מורד ואליסון מאייר

מק"ט: 20201-2

רשימת שירים:

1 Emperors New Clothes - Leaders and Believers

2 L.I.S. - הנשמה

3 V-Love - Hollow Inside

4 Cool Breeze - Can't Deal with This (Kid Loops Vocal)
5 Jamiroquai - Half the Man
6 Outside - The Planet (-ET Mix)

7 Dub Funk Association, The - Good Mans Dub
8 Ripley - The Rehearsal

9 Coco and the Bean - Western Ways (V.S.L-J.A.B.)

10 Earthling - 1st Transmission - (Earthead)
11 Benjamin Zephaniah - Mek Luv
12 Ape - Fallen (Blue Resurrection Mix)
13 African Head Charge - World Peace
14 L.I.S. - הנשמה (אינסטרומנטלי)

עטיפה: עיצוב של הילית בן מאיר. האריזה של הדיסק נחמדה מאוד. מדובר בקופסת דיגיפאק, שזה מארז שבנוי על קרטון, משהו שלא עשו הרבה בישראל בתקופה ההיא. העיצוב עצמו די חינטרוש, המארז היחודי, כאמור, נותן לעטיפה עוד כמה נקודות. ציון עיצוב: 7

ביקורת ורקע: מדובר באחד האוספים החלשים שיצאו כאן. אוסף שאמור להיות עדכני ולרכב על האופנה שגעתה בזמנו של סגנונות הטריפ הופ והאסיד ג'אז המרגשים. שני סגנונות אלו, תולדה של יוצרים שחורים מערי התעשייה הבריטיות שיצרו מוסיקה גרובית, נעימה, טריפית ודאבית, היו הדבר הכי נכון באמצע הניינטיז ואן.אם.סי רצו לעשות לז'אנרים המקסימים האלו מחווה. למרבה הצער באן.אם.סי הצליחו לאסוף את 14 הקטעים הכי חלשים שהז'אנר הזה הוליד באסופה של אומנים שוליים מאוד מהז'אנר (חוץ מג'מירוקוויי, קוקו אנד דה בין וארתלינג) באוסף שהוא אוסף הפילרים הכי גדול שהיה כאן.
כל גיבורי הז'אנר דוגמת טריקי, פורטיסד, מאסיב אטאק והברנד ניו הביס נעדרים מכאן ובמקומם יש לנו קטעים שאף אחד לא מכיר היום וגם לא הכיר בזמן אמת והאוסף הזה רחוק שנות אור מהאוסף הטריפ הופ האיכותי Cool Fever, שהליקון הוציאו כמה חודשים לפני ושהיה להצלחת ענק.
נקודת אור שאני יכול למצוא באוסף הזה הם הצמד L.I.S, שמככבים כאן (פעמיים) עם הקטע שלהם "הנשמה". דף יחסי הציבור מספר שמדובר ב"שני אומנים ישראלים (עולים חדשים) מצרפת - מיכאל סבן ודאבל טי. הקטע הוקלט במיוחד לאוסף זה".
"הנחמה" הוא לא קטע הטריפ הופ הכי טוב שנוצר, אבל עדיין נחמד לגלות שהיה הרכב שיצר בז'אנר בזמן אמת ושנותרה לכך עדות מוקלטת. כל זאת לא ממש עזר ל"אסיד ג'אז גרוב", שנחל כישלון חרוץ בחנויות. בצדק.

ערך אספני: 10 ש"ח

ציון: 4

Sex on the Streets

שם האוסף: Sex on the Streets

תת כותרת: אוסף האוס

חברת תקליטים: אן.אם.סי/ NMC Underground

שנה: אוקטובר, 1995

עורך: ערן דיה

מק"ט: 20180-2

רשימת שירים:

1 Pizzaman - Sex on the Streets (Pizzaman Club Mix)

2 Junior Vasquez - Get Your Hands off My Man (Nush Radio Edit)

3 Judy Cheeks - As Long As You're Good to Me (Paradise Classic Mix)

4 Joe T. Vannelli - Sweetest Day of May (Greed's Euphorik Vocal Mix)
5 Deja Vu - Deja Vu (Play Boys Vocal Edit)
6 Reefa! - So Good

7 Stepping Stone - Joy (Deeprogressive Mix) (feat. Ricci P. Washington)
8 Hustlers Convention - Dance to the Music (Downright Fonky Mix)

9 Kellee - My Love (Ralphi Rosario Mix)

10 Luvsponge - Didn't I Give You Love

11 Adolfo - Do I? (Backing Vocal: Barbara Tucker)

12 Evita - Everything U Want (City Vibe Mix)

13 24hr Experience - Jazz from the Heart (Old Skool Re-Edit)

עטיפה: צילום ועיצוב של הילית בן מאיר. הצילום מציג גבר עובר על רקע גרפיטי מגניב. העיצוב כולל פונט מצויין, שמככב גם בעטיפה הפנימית. בומבה של עטיפה. ציון עיצוב: 9

ביקורת ורקע: מקום של כבוד מובטח למשפחת דיה בתולדות המוסיקה הירושלמית, שלא לומר בתולדות המוסיקה הישראלית. האח הגדול ירון דיה הוא זה שפתח ברחוב ש"ץ 6 את החנות הכי מיוחדת שירושלים ידעה, "בית התקליט". החנות היתה מעין סניף של החנות המיתולוגית מרחוב פינסקר בתל אביב, אבל למעשה למרות השם הזהה, החנות הירושלמית היתה אוטונומיה בפני עצמה, שהמשיכה לתחזק את המותג של "בית התקליט" הרבה אחרי שהחנות התל אביבית נסגרה. בעוד הסניף התל אביבי השפיע רבות על צעירים ואנשים תעשייה תל אביבים, במיוחד כמקור המוסיקלי של אנשי תחנת הרדיו צהל 2, הסניף הירושלמי היה יריית הפתיחה להולדת סצינת המוסיקה הירושלמית שבמהלך שנות התשעים והאלפיים היתה חוד החנית של האלטנטיבה הישראלית.
החנות הירושלמית בעלת שתי הקומות פעלה מסוף שנות השמונים ועד אמצע שנות התשעים ולקוחותיה ועובדיה ממהלך השנים מוכנים להשבע שלא היתה חנות כזאת בעולם. בקומה הראשונה של החנות כיכבו בעיקר תקליטים, כמעט כולם ביבוא מבריטניה. היתה שם גם מחלקת סינגלים, בזמן שלא ממש היו סינגלים בארץ ועוד מחלקת דיסקים קטנה, גם שם הרוב היה ביבוא. הקומה השניה היתה קומת הוידאו והמגזינים, גם שם היו מוצרים שעד הקמת החנות היה ניתן רק לחלום על למצוא אותם בארץ. בית התקליט היתה מיוחדת לא רק בגלל ההיצע החדשני שהיא ספקה, היא הרשימה גם בזכות הצוות שלה. ישי אדר ואלון כהן מנושאי המגבעת עבדו מאחורי הדלפק והכירו לך את כל מה שלא ידעת עדיין על מוסיקה. בין הקונים יכולת להתערבב באושיית הרדיו נדב רביד, בסולן המגבעת אוהד פישוף, בדיג'יי הטוב ביותר שישראל ידעה - מלכיאל גרוסמן, במייסד פאקט-רקורדס יורם אליקים, בסופר והמבקר אסף גברון, במוסיקאי אביעד אלברט (שאחר כך גם כן עבד בחנות), בדיג'יי המצליח בישראל סהר זנגלביץ', באיש התעשייה דיג'יי E, בעיתונאי הרוק החדשני יורם בר, בהוגה הדעות מוריס צרפתי, באנשים מלהקת ישראל ומלהקת 3ח' ובעצם בכל מי שהיה בין האבות המיסדים של הסצינה הירושלמית של שנות התשעים והאלפיים.
דמות נוספת שהסתובבה רבות בבית התקליט הוא אחיו הצעיר של ירון, ערן דיה, שערך את האוסף "Sex on the Streets", שבשבילו התכנסנו כאן. באותם ימים ערן החל את דרכו כמנהל והמפיק של להקת הגל החדש היחודית 3ח' שהוציאה אלבום אחד, שנחשב לאחת הקלאסיקות ההאיכותיות שיצאו בישראל. אחרי קריירת הניהול וההפקה ערן המשיך לעבר תעשיית המוסיקה והוא היה מבין מיסדי מחלקת הדאנס של אן.אם.סי שהתהדרה בכותרת NMC Underground. אחד המוצרים הראשונים שהמחלקה הוצאה היה אוסף ההאוס "Sex on the Streets", שכלל 13 קטעי קלאב שזכו לתהודה גדולה במועדונים באותה התקופה. החל מפיצה-מן, שזה עוד שם במה של נורמן "פאטבוי סלים" קוק, דרך קטעי האוס של בוי ג'ורג' וג'וניור ואסקז ועד קטעי ניו-יורק האוס שאן.אם.סי הוציאה כאן בזכות הזיכיון המקומי שלהם לקטלוג של לייבל ההאוס הבריטי הנחשב Positiva.
האוסף, שערוך טוב, לא זכה להצלחה יוצאת דופן ואן.אם.סי לא הוציאה לו חלק המשך. ערן דיה עבד עוד תקופה באן.אם.סי, לפני שהוא עבר למקום שבו הוא נמצא כבר למעלה מעשור, הטלוויזיה. כיום ערן עורך את תכניות המוסיקה בערוץ הראשון, לפני כן הוא ערך והגיש את תכנית המוסיקה המיתולוגית "דאט פופ" בערוץ 33 ובסך הכל, למרות זאת שהוא בסך הכל אנונימי, תרומתו לעולם המוסיקה הישראלית הוא ניכר וניכבד.
אחרי הסגירה של "בית התקליט" ברחוב ש"ץ, המבנה שימש לעוד שתי חנויות מיתולוגיות שפעלו בירושלים. הראשונה היתה "האומן רקורדס", חנות המוסיקה של המועדון האומן 17 ואחר כך הוקמה במקום החנות "בלנס" של עופר בצלאל-חבס ויורם אליקים, חנות שנתנה גם את הבית להקמת חברת התקליטים Fact Records.
תקופה קצרה אחרי סגירתה, ירון דיה פתח את בית התקליט שוב, הפעם בקניון של מבשרת ציון. בניגוד לחנות בש"ץ, החנות בקניון לא היתה חדשנית או מיוחדת והיא התעסקה במכירה של מוצרים סטנדרטים מחברות התקליטים הישראליות. כיום, ככול הידוע לי, ירון מנהל את סניפי רשת ארומה בחו"ל.

ערך אספני: 10 ש"ח

ציון: 7