Trance Side of the Moon

שם האוסף: Trance Side of the Moon

תת כותרת: אוסף טראנס קטלני ואסיד עצבני

חברת תקליטים: קאסבה

שנה: 1994

עורכים: צוות קסבה (רן שריג)

מק"ט: 94002-2

רשימת שירים:

1. Capricorn - Harakiri (Radio Edit) (3:44)

2. Atlantic Ocean - Waterfall (Original 12" Netherlands Mix) (5:01)

3. Illuminatus - Hope (Oliver Lieb Remix) (6:47)

4. WestBam - Celebration Generation (Maximal) (7:04)

5. Velocity - Lust (6:32)

6. Prodigy, The - No Good (Start The Dance) (Edit) (3:56)

7. Aurora Borealis - The Milky Way (Lunatic Acid Mix) (5:59)

8. Marusha - Over The Rainbow (5:28)

9. Jens - Loops and Tings (Fruit Loops Remix) (6:41)

10. Liquid - Liquid Love (Original Mix) (6:27)

11. Elevator - Shinny (Harmony Mix) (7:54)

12. Art.Indust. - A Beach Party In Gaza (feat. Fatima Um Sharif) (7:00)

עטיפה: עיצוב של עידו אמין. גרפיקה מפוקסלת קצת. נראה כמו מסך פתיחה של משחק מחשב. יפה לאללה ומעביר מצויין את רוח האוסף. ציון עיצוב: 9

ביקורת ורקע: סיפרתי קצת על הרעיון שמאחורי חברת התקליטים "קאסבה" בפוסט על האוסף "More Than a Chilling" שכתבתי לפני שש שנים, אבל אני מרגיש צורך קצת להרחיב. "קאסבה" הוקמה כחברת התקליטים של חברת יבוא התקליטים והדיסקים "גונג". "גונג" התעסקה ביבוא של המון סוגי מוסיקה לארץ, בעיקר דברים שלא יוצגו על ידי חברות התקליטים המקומיות. "גונג" ישבה ברחוב קפלן, בתל אביב, מתחת לבית העיתונאים. בתחילת הניינטיז, כשהמוסיקה האלקטרונית החלה לצבור תאוצה בעולם, ל"גונג" נפתח צוהר לעולם יבוא עצום, מפני שרוב המוסיקה האלקטרונית יצאה בחו"ל בחברות עצמאיות, שלא יוצגו בארץ. "גונג" יבאה המון סינגלים ואלבומים והחומרים שהיא ייבאה מלאו יותר ויותר את המדפים בחנויות המוסיקה בארץ.

בגלל הקשרים שהחברה יצרה עם חברות מחו"ל דרך היבוא שלה, בשנת 1994 ל"גונג" החלו להיות שאיפות להתפתח מחברה שמייבאת ומפיצה לחברת תקליטים של ממש. כזאת עם זיכיון לבלעדיות של מוסיקה מחו"ל וכזאת שמוציאה אוספים ואלבומים. בגלל הנסיון שהיה לחברה עם המוסיקה האלקטרונית, בחברה בחרו להתמקד בתחום הזה של העשייה.

ההוצאה הישראלית של הקלטת של הפרודיג'י, עם הלוגו של קאסבה

כדי להשתדרג לחברה תקליטים "גונג" הקימה את המותג "קאסבה" והחלה לחפש חברות בחו"ל לייצגן בארץ. החברה הראשונה היתה React הבריטית. אחרי-כן, "קאסבה" חתמה חוזה עם חברת "הליקון" הישראלית והיא החלה לייצג בארץ את הקטלוג של חברת "XL Recordings", שזכויות ההפצה שלהם בישראל היו של "הליקון". הסיבה ש"הליקון" נתנו ל"קאסבה" לטפל להם ברליסים של XL? "הליקון" הבינו שאין להם את היכולות של "קאסבה" לטפל במוסיקת דאנס והם עשו את הצעד החכם. כתוצאה, הפרודיג'י יצאו בארץ דרך "קאסבה", שממש עשו אותם בישראל. הם אפילו היו שותפים להבאתם להופעתם הראשונה בארץ, ב-1994 ועל ההוצאות של הפרודיג'י מהתקופה ההיא היה את הלוגו של "קאסבה".

בהמשך "קאסבה" החלו להוציא אוספים. אוסף הצ'יל אאוט "More Than a Chilling" יצא ב-1994 והתבסס בעיקר על הקטלוג של הליקון. אחר כך "קאסבה" השיקה את הסדרה היחידה שלה - "Trance Side of the Moon". הסדרה היתה חלוצה באיתורה את עליית מוסיקת הטראנס בישראל. נכון, חלק 1 שלה הוא לא טראנס ב-100 אחוז. יש כאן הארדקור-האוס, קלאב-טראנס ויורו-האוס, ביחד עם קטעי הטראנס, אבל המגמה שלו היא ברורה.

בחירת הקטעים המעולה, העריכה המצויינת והמיתוג המוצלח - הובילו לכך ש"Trance Side" היה להצלחה אדירה, שיצאו לה גם שני פרקי המשך.

"קאסבה" לא המשיכה עוד המון, אבל המעט שהיא הוציאה היה סופר-משובח. אוסף המוסיקה האלקטרונית הישראלית "Stuff" מ-1995, אלבום האומן היחידי שהחברה הוציאה להרכב הצ'יל-האוס Art.Indust. מ-95' ושיתופי הפעולה שלהם עם הד-ארצי והליקון שהובילו להשקת סדרת אוספי ההיפ-הופ הכי טובה שיצאה בארץ ("היפ-הופ הוראיי", ש"קאסבה" יזמה והיתה שותפה לשני הפרקים הראשונים של הסדרה).

בסך הכל - "קאסבה" הוציאה חמישה אוספים עצמאית, שלושה אוספים עם הד-ארצי ו/או הליקון (השלישי היה הפרק הראשון של סדרת "Dance Club" החשובה), אלבום אחד ו-EP אחד ל-Art.Indust., אלבומים לישראל ברייט ולפה-והטלפיים וכאמור - האלבום האלבום השני של הפרודיג'י.

בתחילת 1996 נסגרה "גונג" ועמה גם "קאסבה". המורשת הצנועה, אך חשובה של החברה, היא מהדברים המעניינים שיצאו בארץ בשנות התשעים. יאללה, שמישהו יעשה על זה כבר סרט.

ציון: 10

ערך אספני: 70 ₪

Israel's Finest Stuff

שם האוסף: Israel's Finest Stuff

תת כותרת: קטעים

חברת תקליטים: קסבה

שנה: 1995

עריכה: רן שריג

הפקה: הקרדיטים כאן קצת לא ברורים, אבל מי שהיו מעורבים בהכנת האוסף הם - עידן לוי, אלון סלע, שאול בצר, ארז היימן, אביעד אלברט, גילה טרמר והדס סלישל

מק"ט: 94006-2

רשימת שירים:

1 אס.אס.פי - רדיאואקטיב הרואין

2 טראקן - האמנות והמדע האבודים של אכילת פלאפל

3 גימל - יא אללה

4 ישראל ברייט - רוצח זמן
5 Art.Indust. - אמטורייה (חלק II)
6 גימל - שומעים אותי (עם עוש)
7 ריטואל ריאליטי - Love Song

8 אס.אס.פי - אודיאואקטיב הרואין

9 טריפונאס - מנגל
10 הפה תקשורת - דאב סיום
11 Art.Indust. - הסוף

עטיפה: צילום של קובי אשכנזי ועיצוב של דני ברנר ונירי גטמון. הרעיון של העטיפה היא שהיא אמורה להראות כמו תוכניה או מודעה של סרט. התוכן של הסרט, כמשתמע מהדיסק - זה תרבות האוכל העממי בישראל. התמונה המרכזית, של חבר'ה עושים מנגל ורשימת הקרדיטים שבנויה כמו קרדיטים של מודעת קולנוע- מבריקים. מקורי ומצויין. ציון עיצוב: 10

ביקורת ורקע: ישראל של שנת 1995 לא היתה מקום שונה מאוד מזה שאנחנו חיים בו היום. הקונפליקט של אנשים שרוצים להתחבר לעולם המערבי, עם אלו שמתעקשים לגרור אותנו לאלימות המזרח תיכונית היה רלוונטי אז, לא פחות משהוא כיום.
ההבדל הוא שב-1995 היה נראה שהמערביות קצת יותר דומיננטית ושאנחנו מכוונים למקום שפוי. נכון, אני לא מיתמם והאתר הזה הוא אינו אתר פוליטי. הרחובות בשנת 95' היו מפחידים. זאת היתה תקופה אינטנסיבית של פיגועים ושל הפגנות אלימות, לצד תהליך שלום פרוגרסיבי והמצב באמת לא היה איאיאיי.
רק ששביב האופטימיות שבכל זאת היה בקרב האזרחים, שהנה אוטוטו אנחנו חיים בשלום והופכים לאירופה, השפיע רבות על העולם התרבותי כאן ובתחילת שנות התשעים חווינו מהפכת קולטורה.
כך, פתאום צצו תחנות רדיו כמו פטריות, קמו ערוצי טלוויזיה, הכבלים הגיעו, מוסיקה יובאה בזול, הגיעו הופעות מהעולם, בתל אביב התפתחה סצינת מועדונים, סרטים וסדרות הגיעו לכאן בזמן אמת וגם בחזית המקומית היצירה התקדמה ונראתה פתאום ככזאת שמיישרת קו עם העולם.
בתוך כל אלו נוצר האוסף "Stuff", אחד האוספים הקונספטואלים המעניינים שנוצרו כאן. האוסף יצא בחברת "קאסבה", שזאת חברה שקמה מתוך חברת יבוא הפצת המוסיקה של "גונג", עליהם סיפרתי מעט בפוסט על האוסף הראשון שלהם, More Than a Chilling.
בראש קסבה עמד רן שריג, אותה דמות פרובוקטיבית שמככבת כיום בסדרות ריאלטי (מחוברים) ותכניות אירוח (דיבור ישיר), כמו גם בכתיבה של קומדיות (רמזור). התחושה היא ששריג מתעסק היום בשיט, בטח בשוואה לתרבות העילית עמה הוא התעסק ב"קאסבה", אבל למעשה שריג אז, כמו היום, ידע לפצח קודים בחברה הישראלית, קודים שהביאו לו את הצלחתו.
"Stuff", ממש כמו המצב הסוציו-חברתי-פוליטי ב-1995 או לחילופין סדרה כמו רמזור, היה ראי לישראליות של אז, של היום - הקונפליקט של החיבור בין המודרניות, הטכנולוגיה ותרבות החומוס של האיזור. שריג הבין את זה אז ועשה מזה מטעמים. לא רבים יודעים, אבל שריג, באמצעות מדיניות היבוא שלו ב"גונג" הוא מבין האחראים המרכזיים להגעתם של מוסיקת ההאוס והטראנס למדפי החנויות בישראל והוא גם זה "שעשה" את הפרודיג'י בארץ, כל אלו תוך כדי שהוא מבין את תרבות ה"קרחנה" המתפתחת פה, עוד ביטוי לאותו קונפליקט מערבי/מזרח תיכוני של הישראליות.
לאוסף "Stuff" שריג אסף את מיטב יוצרי האלקטרוניקה הישראלים של התקופה, במנעד שנע בין אמביינט לטראנס גולמי. מעבר לקו המוסיקלי, יש לאוסף קונספט - שהוא אוכל מזרח תיכוני. מעבר לכך שעל העטיפה הקידמית רואים ישראלים עושים מנגל, שירים כמו "מנגל" ו"האמנות והמדע האבודים של אכילת פלאפל ", שזורים לאורכו וברשימת התודות ניתן למצוא חומוסיות אגדיות כמו ג'ינג'י ורונן התל אביבים ופינתי הירושלמים. זה לא נגמר שם. "הצלחת", שזה הפלסטיק עליה יושב הדיסק בתוך הקופסה, עוצבה כמו צלחת חומוס (ראו תמונה משמאל). הכיוון ברור.
"Stuff" הוא אוסף טוב, שלא זכה להצלחה גדולה בחנויות. עדיין, מדובר בעדות מרתקת של ישראל של שנת 1995, לפחות צד מסויים שלה בתקופה מסויימת מאוד. "Stuff", באיזשהו מקום, מנבא את העתיד, לפחות באופן מרומז.

ערך אספני: לפני כמה חודשים הייתי בדיסק סנטר, חנות המוסיקה המעולה בדיזנגוף סנטר והיו שם כמה עותקים של האוסף הזה במחיר המצחיק של 15 ש"ח. אלמלה זה, הייתי מתמחר את "Stuff" בכ-100 ש"ח...

ציון: 9

תודה ליורם אליקים שהאוסף סוקר באדיבותו.

Volume 5

שם האוסף: Volume 5

חברת תקליטים: IMP

שנה: 1994

עורך: יורם ואזאנא

מק"ט: IMP 2011

רשימת שירים:

1 El Sonido - Ol'a Pachanga (Pachanga Mix)

2 Cabballero - Hymn (Radio Trance Mix)

3 T-Spoon - Take Me 2 the Limit (Radio Mix)

4 Martine - Tough Girl
5 Sydney Ypungblood - So Good So Right (All I Can Do)
6 DJ Bobo - Everybody (Radio Mix)

7 Melomania - Flash in the Night (Radio Edit)
8 Good Shape - Give Me Fire (7" Radio Mix)

9 Egma - Love Is (Station Edit)

10 La Bouche - Sweet Dreams (Radio Version)

11 The O.T. Quartet - Hold that Sucker Down (Radio Edit)

12 Hope - Three Frog (Feel So Real Vocal Remix)

13 Mauro Pilato and Max Monti Present - Gam Gam (Spanish Version)
14 Fun Factory - Close to You (Radio Edit)
15 Sun Da Mental - Dancin' on a Higher Ground
16 Taleesa - A Brighter Day (Radio Edit)
17 Texture - Power of Love (Club Mix)
18 Jeanie Tracy - If This is Love (Band of Gypsies 7" Edit)

עטיפה: סטודיו איילה ואיתן החליפו את הצבעים של העיצוב הרגיל של הסדרה למשהו שנראה כמו כותרת של סרט מצוייר יפאני. נחמד. ציון עיצוב: 6

ביקורת ורקע: ה-Volume השלישי ש-IMP הוציאו בשנת 1994 הוא החלש ביותר ש-IMP הוציאו באותה השנה. החברה די מיצתה את קאדר הלהיטים שלה לאותה השנה והאוסף הזה חלש מאוד ביחס לקודמיו. IMP גם לא נעזרה כאן כמעט באף חברה ישראלית אחרת (יש כאן רק שיר אחד, זה של לה-בוש, שהם ביקשו מהד ארצי), מה שלא ממש סייע לאוסף. אספני יורודאנס אובססיביים כמו אהרון מזרחי בוודאי ימצאו כאן כמה יציאות נדירות, יעקב אשכנזי בטח יגלה שהיו כאן מלא להיטים גדולים באירופה, אבל אני מבחינתי יכולתי לוותר על האוסף הזה, כמעט במלואו. מלבד הלהיט הפותח של אל סונידו ועוד שני קטעים מדליקים של רולו (תחת השם O.T. Quartet) וסידני יאנגבלאד האוסף הזה די מעיק עלי, למרות (או בגלל) קטע 13 שמסמפל את פרחי ירושלים.
אגב, בלי קשר לסדרת Volume הישראלית, באותה תקופה החלה חברת ההפצה גונג לייבא לארץ סדרה אחרת שנקראה Volume, הפעם מבריטניה. בניגוד לסדרה הישראלית שהתמחתה ביורודאנס, האוסף הבריטי יצא על ידי לייבל חדש שנקרא גם הוא Volume, שמדי רבעון הוציא פרק אחר בסדרה שסיקרה את תחום האינדי. כל אוסף היה יוצא עם ספר שכלל ראיונות וביקורות על האומנים שבאוסף והסדרה הפכה לסוג של תנ"ך לסצינת האינדי הפורחת. הסדרה הזאת זכתה להצלחה גם בישראל ואוספיה, שהגיעו עד ל"Volume 17", שיצא ב-1996 הם פרטי אספני נדירים. אני לא חושב שצרכן של Volume הישראלית אי פעם התבלבל וקנה את הסדרה הבריטית (או להיפך), אבל זה יכל להיות מצחיק אם זה היה קורה.

הדף של ווליום הבריטית בדיסקוגז: http://www.discogs.com/label/Volume

ערך אספני: 10 ש"ח

ציון: 6