The Best of Europarade

שם האוסף: The Best of Europarade

תת כותרת: מסיבת ריקודים נון סטופ!

שנה: 1988

חברת תקליטים: CBS/אן.אם.סי

עריכה: משה מורד

די.ג'יי מיקס: יורם וואזאנא

הפקה: ליאור סולימן

מק"ט: CBS 462915-2

רשימת השירים:

1. Paul Lekakis - Boom Boom (Let's Go Back To My Room) (DJ Set by Yoram Vazana) (5:41)
2. Desireless - Voyage Voyage (Extended Remix) (DJ Set by Yoram Vazana) (2:45)
3. Magazine 60 - Pancho Villa (Star De Cantina) (DJ Set by Yoram Vazana) (3:38)
4. Jellybean - Jingo (UK House Mix) (DJ Set by Yoram Vazana) (6:11)
5. M|A|R|R|S - Pump Up The Volume (DJ Set by Yoram Vazana) (3:39)
6. Bomb The Bass - Beat Dis (Extended Dis) (DJ Set by Yoram Vazana) (5:20)
7. Spagna - Call Me (DJ Set by Yoram Vazana) (3:31)
8. Lucia - La Isla Bonita (Dance Version) (DJ Set by Yoram Vazana) (5:40)
9. Eighth Wonder - I'm Not Scared (Disco Mix) (DJ Set by Yoram Vazana) (5:36)
10. Bad Boys Blue - Gimme Gimme Your Lovin' (Little Lady) (DJ Set by Yoram Vazana) (2:49)
11. Patty Ryan - (You're) My Love, (You're) My Life (DJ Set by Yoram Vazana) (6:15)
12. Hazell Dean - Who's Leaving Who (Bob's Tambourine Mix) (DJ Set by Yoram Vazana) (5:05)
13. Tia - Boy Toy (Club Mix) (DJ Set by Yoram Vazana) (3:01)
14. Eartha Kitt - I Don't Care (Vocal) (DJ Set by Yoram Vazana) (4:20)
15. Karel Fialka - Hey Matthew (DJ Set by Yoram Vazana) (3:16)

עיצוב ועטיפה: העטיפה של הדיסק כוללת את אותו האיור מהעטיפה של הפרק הרביעי של "יורופרייד", רק ששינו לו את

עטיפת האוסף "יורופרייד 4"

העימוד והכיתוב. העטיפה של "יורופרייד 4" הפכה לאחת מעטיפות האוספים האייקוניות ביותר שהיו כאן. האיור, של אתי כהן, שהציג בחור שמנמן, על אי בודד, דג דגים ושומע תקליטים, היה היסטרי והוא עזר לאוסף למכור כמויות מרשימות. כשהוחלט להוציא את הדיסק, לקחו את אותו איור, שמקבל בדיסק פחות כבוד משהוא קיבל בתקליט. הכיתוב בדיסק מסתיר חלקים ממנו והטריק בתקליט, שלכתוב את הלהיטים הבולטים באוסף בתוך הענן שמצוייר בשמיים, לא מיושם כאן. 

האיור המקורי הפך לכל-כך אייקוני, שהשימוש בו בדיסק לא התקבל כמחזור ונתפס, בסך-הכל, כהגיוני. למרבה הצער, לאתי כהן אין קרדיט בדיסק והקרדיט על העיצוב הולך לאדו, הלא הוא אדו רבינוביץ', שעיצב באותה תקופה לאן.אם.סי. רבינוביץ' אכן עימד ועיצב את העטיפה לדיסק, אבל לא לתת קרדיט לכהן, זה לא פחות מבזיון.

בבוטום ליין, זה בסדר שהתשמשו באותו איור שוב, אם כי הביצוע בדיסק פחות מוצלח מהביצוע המקורי בתקליט. ציון עיצוב: 8

ביקורת ורקע: אחרי עשר שנים (!) שאני כותב את האתר הזה, סוף סוף הגעתי לדיסק אוסף שאפשר לכנות אותו כ"גביע הקדוש" של כל האוספים שיצאו בארץ - "The Best of Europarade". מדובר בלא פחות מהאוסף הראשון שחברת אן.אם.סי הוציאה על גבי דיסק, אי שם בשלהי שנת 1988. דיסק שבזמן אמת כשל לחלוטין ולכן היום נחשב למאוד נדיר.

קצת רקע: באותה התקופה - נגני דיסקים החלו להכנס חזק לשוק וחברות התקליטים השונות החלו להוציא אלבומים בהתאם. "טופ פופ 88" של פונוקול היה האוסף הראשון שיצא על דיסק, כשמיד לאחריו יצאו אוספי נוסטלגיה של החברות איסטרוניקס, הליקון והד-ארצי. אן.אם.סי קלטה את הוייב והחברה הבינה שהיא גם צריכה לעלות על רכבת הדיסקים ולהוציא אוסף משלה על גבי תקליטור. 

האוסף שאן.אם.סי הוציאו היה המיטב של סדרת האוספים המובילה שלהם באותה תקופה - "יורופרייד". הדיסק הכיל את הקטעים הבולטים מהפרקים 4 עד 8, שיצאו בשנים 1987-1988. כמו בתקליטים, גם בדיסק השירים חוברו במיקס על ידי הדיג'יי המוכשר יורם ואזאנא. 

ואזאנא הצטרף לסדרת "יורופרייד" בפרק 4, אחרי שמשה מורד מ-CBS (לימים אן.אם.סי), ראה את ואזאנא ממקסס מקסי סינגלים בצורה גאונית במועדון הסינרמה בתל-אביב. מורד הזמין את ואזאנא למקסס את הקטעים בפרק החדש של "יורופרייד", שעד אז היה יוצא בצורה לא ממוקססת. ואזאנא הצעיר כמובן התלהב והסכים. 

העבודה של ואזאנא ב"יורופרייד 4" היתה מבריקה. השירים מוקססו אחד לשני בצורה כל כך חלקה, שעד היום, 33 שנים אחרי, המיקס נשמע מלהיב, כשהוא ממש מכניס אותך לאווירת מסיבה, בדיוק כפי שהיא היתה אי שם בשנת 87.

הקונספט של תקליט ממוקסס היה שיחוק והוא נחטף בחנויות. במהרה - כל מסיבה בישראל נשמעה בדיוק אותו דבר. אנשים פשוט שמו קלטת של "יורופרייד" במערכת שלהם - ולא היה צריך לעשות יותר כלום. רק לרקוד. 

במהרה - גם בפונוקול ובהד ארצי ניסו חיקו את הקונספט של אוסף במיקס, כשפונוקול דבקה בקונספט לאורך כל סדרת "טופ פופ" (עד סוף 1991) ובהד ארצי זנחו את הרעיון במהרה. אן.אם.סי גם המשיכה עם ואזאנא, שמיקסס להם את כל אוספי הלהיטים עד שנת 1992. 
כשבאן.אם.סי הגיעו לעשות את הדיסק הראשון שלהם, הם חשבו שמה שעבד בתקליטים וקלטות יעבוד גם בדיסק. למרבה הצער, זה לא היה כך. היום, הדיסק הזה אולי נשמע גאוני, אבל ב-1988, הדיסק הזה היה ההיפך הגמור ממה שאנשים חיפשו כשהם קנו תקליטור. היו שלושה דברים עיקריים שאנשים שקנו תקליטורים חיפשו:
1. יותר שירים ממה שהם קיבלו בתקליטים. 
2. מוזיקה באיכות דיגיטלית.
3. יכולת לשלוט על רשימת ההשמעה. הרעיון שאפשר להעביר שיר בלחיצת כפתור היה חדשני. משהו שלא היה קיים בתקליט ובקסטה.  

שניים משלושת הדברים האלו, מי שקנה את "המיטב של יורופרייד", לא קיבל. השירים בדיסק מוקססו זה לזה מתקליטים, שעברו דיגיטציה באולפני אשל לתקליטור. מכאן, האיכות הדיגיטלית שאנשים חפשו בדיסקים שלהם, לא היתה פה. אנשים פשוט קיבלו תקליט שהוקלט לדיסק. גם הרצון לדלג בין שירים לא ממש זרם מפני שההקלטה במיקס, משמעה היה שאם התחלת, נגיד, בקטע 5, הקטע לא התחיל מההתחלה שלו, הוא התחיל במיקס שלו עם הקטע הקודם. בנוגע לשפע השירים, האוסף הזה היה יחסית סביר, עם 15 קטעים.

בכל מקרה, קוני הדיסקים הצביעו ברגליים ולא קנו את "המיטב של יורופרייד". אלף עותקים הודפסו ממנו, אבל הוא מכר בקושי חמישית מהכמות שהודפסה. 

לאן.אם.סי לקח זמן להתאושש ורק עמוק לתוך 1989, הם הוציאו את האוסף הבא שלהם על גבי תקליטור, "סופרמיקס 3". האוסף הזה שילב בין הדברים. קצת שירים ממוקססים, קצת מופרדים. "סופרמיקס 3" היה להצלחה אדירה והוא מכר מלא על תקליטורים, כך שנעשה איתו תיקון.

נחזור לדיסק של "יורופרייד", בגלל המכירות הדלות, האוסף הזה נעלם מהראדר לחלוטין. הסיכוי למצוא אותו בחנויות יד שניה הוא אפסי ואפילו בתקליטיות הגדולות של ישראל הוא לא קיים. לא בזאת של גלי צהל, לא בזאת של קול ישראל (כיום תאגיד השידור) ולא בזאת של הספריה הלאומית.

אישית, חיפשתי אותו במשך כמעט 30 שנה. מרוב שהוא נדיר, אנשים רבים, אספנים רציניים, כלל לא האמינו לי שהוא קיים. רק לאחרונה, במקרה, האוסף צץ על ידי האספן שי בן שטרית שמכר אותו. בזכות ידידי מוטי קופר, הצלחתי להיות הראשון ששם עליו יד. זה לא היה זול, אבל זה היה שווה את זה. בעיקר באספקט של היכולת לתעד אוסף כל כך חשוב ולהתקדם עוד צעד בדרך להשלים את תמונת האוספים הלועזיים שיצאו בארץ.

אחרי שהשגתי את האוסף מהרתי להאזין לו. באופן אבסורדי, דווקא הסיבות שגרמו לאוסף לא להצליח, הופכות אותו לכל-כך מדהים ומרגש כיום. לשמוע את המיקס של ואזאנא על דיסק, זאת חוויה שמיימית. לא פחות. 67 דקות מקפיצות, עם יציאות שכמעט שכחתי שקיימות, במיקסים מבריקים. היכולת לשמוע דברים באיכות של תקליטור, בדיוק כמו שהם היו נשמעים במועדון ב-1988, הם לא עניין של מה בכך. צרפתי קישור, כדי שכולכם תוכלו להינות מזה. תאמינו לי, זה שווה.

ציון: 10

ערך אספני: 400 ש"ח

 

קישור להורדה: https://tinyurl.com/yyzbsdgh

New Wave Classics

שם האוסף: New Wave Classics

חברת תקליטים: CBS/ אן.אם.סי

שנה: 1989

עורכים: משה מורד וליאור סולימן

מאסטרינג: בן ברנפלד - ה.מ. אקוסטיקה בע"מ

מק"ט: 456782-2

רשימת שירים:

1. Yazoo - Situation (Francois Kervorkian U.S. 12" Remix) (5:40)
2. Gary Numan - Cars (3:47)
3. Talk Talk - Talk Talk (Extended Mix) (4:30)
4. Depeche Mode - Just Can't Get Enough (7" Version) (3:33)
5. Thomas Dolby - She Blinded Me With Science (3:40)
6. Bauhaus - Kick In The Eye (Searching For Satori) (3:29)
7. Nina Hagen - New York/ N.Y. (4:52)
8. Fad Gadget - Collapsing New People (London Mix) (9:17)
9. Smiths, The - A Rush and a Push and the Land Is Ours (2:54)
10. John Cale - Dying On The Vine (5:14)
11. Talk Talk - Such A Shame (5:42)
12. Psychedelic Furs, The - Heartbeat (New York Remix) (8:12)
13. Yazoo - Don't Go (3:06)
14. Kraftwerk - The Model (3:40)
15. הקליק - אל תדליקו לי נר - 4:14
    
     

עיצוב ועטיפה: עבודה של סיגל דיאמנט. עיבוד של העטיפה של תקליט האוסף "New Wave Classics 2" לדיסק. הפונטים שדיאמנט עיצבה ממש יפים ומעבירים את רוח האוסף. הדמות המוצללת מעניקה עוד level מעניין לעטיפה המוצלחת הזאת. ציון עיצוב: 9

עטיפת התקליט הראשון

ביקורת ורקע: אוסף שממש שמחתי למצוא לאחרונה, בזכותו של איל לוי מהחנות הותיקה "מרכז התקליט" שבצפון. מדובר באחד האוספים הראשונים שאן.אם.סי הוציאו על דיסק, אי-שם בשנת 1989. האוסף, 15 קטעים של גל-חדש משובח, הוא למעשה שכלול של שני תקליטים שיצאו ב-1988 וב-1989 על גבי תקליטים וקלטות. האוספים נקראו "New Wave Classics - אוסף להיטי גל חדש" (מק"ט: 462413-1) ו"New Wave Classics vol. II" (מק"ט 465481-1). אחרי ששני האוספים האלו היו להצלחה, הוחלט לקחת 15 קטעים מתוך עשרים הקטעים שהאוספים האלו כללו ולהפוך אותם לדיסק אחד.

בחירת הקטעים ממש משובחת וכוללת להיטי מצעדים, להיטי רחבות, קטעי אלטרנטיבה מעניינים ויציאות מפתיעות, לצד גרסאות 12 אינץ' נדירות ואפילו קטע ישראלי מצויין שסוגר אותו. האוסף ערוך טוב ואפילו במרחק 30 שנה (כמעט) תענוג להאזין לו. 

אני לא מרבה לדבר על מאסטרינג באתר הזה, מפני שאני לא ממש אודיופיל ולהתחיל להכנס לזה, זה קצת בור ללא תחתית עבורי. מה שכן, בדיסק הספציפי הזה נעשה מאסטרינג אליפות, של בן ברנפלד מה.מ. אוקוסטיקה בע"מ, מאסטרינג שנשמע fresh גם היום. ברנפלד עשה מאסטרינג לכמות מטורפת של אוספים ואני מבטיח לנסות לספר על עבודתו קצת יותר בעתיד.

עטיפת התקליט השני

עוד אלמנט טכני שאני רוצה לדבר עליו, זה שכמו כל הדיסקים בתקופה ההיא, הוא הודפס במספר מועט (יחסית) של עותקים, 1000, למיטב ידיעתי. האוסף, כמו עוד דיסקים רבים אחרים של אן.אם.סי/CBS באותה תקופה, הודפס באוסטריה, במפעל של Sony/CBS, חברת תקליטים ש-CBS היתה למעשה השלוחה המקומית שלה בישראל. למעשה, הדיסק הישראלי הראשון, זה של אריק איינשטיין מ-1986, הודפס באותו מפעל אוסטרי. במקרה של איינשטיין, זה היה בגלל שבישראל לא היו עדיין מפעלים לייצור דיסקים, כשמפעל הראשון כאן, CDI שבכרמיאל, הוקם רק בסוף 1987. מאז הקמתה של CDI, אן.אם.סי נהגה להדפיס את רוב אלבומיה במפעל הישראלי. למעשה, היא משתמשת בשירותיהם עד היום. למרות זה, כמו במקרה של "New Wave Classics", באן.אם.סי פנו למפעל האוסטרי. זה לא היה מקרה חריג ובהמלך השנים עוד עשרות דיסקים שאן.אם.סי הוציאו הודפסו באוסטריה. מדובר היה, בין השאר, בדיסקים של אמנים ישראלים והרבה פעמים נמצאו דיסקים שבאופן אבסורדי היה כתוב עליהם גם "תוצרת ישראל" וגם "Made in Ausrtria". כאלו היו, לדוגמה, אלבומים של סי היימן ושל משינה. הסיבה הרשמית למדוע אן.אם.סי הדפיסו חלק מהדיסקים באוסטריה, מעולם לא פורסמה. הסיבה שנזרקה במהלך השנים היא שהיה מדובר בפעולה שהיא תוצאה של עלויות, כשהיה זול יותר לייצר בחו"ל. למרות המחיר, הסיבה שבכל זאת רוב הדיסקים של אן.אם.סי יוצרו בארץ היא זמינות. תהליך ההדפסה בחו"ל, כולל השינוע, המכס והמשלוחים, גרם לכך שתהליך הדפסה יכל להמשך למעלה מחודש, בניגוד לימים ספורים במפעל הישראלי. כשאתה חברת תקליטים, תאריך הוצאה זה דבר חשוב ולכן לא היה אפשר להסתמך בדבר הזה על המפעל בחו"ל.

ציון: 10

ערך אספני: 150 ש"ח 

הד ארצי - חורף 88'

שם האוסף: הד ארצי - חורף 88'

תת כותרת: לא למכירה

חברת תקליטים: הד ארצי

שנה: 1988

עריכה: חיים שמש, צ'רלי סולומון, קארן רוז וענת אלשטיין

מק"ט: 15350

רשימת שירים:
צד א

1 Pride (Live) - U2

2 ככה את רצית אותי (בהופעה) - גידי גוב ורמי קליינשטיין

3 Handle with Care - The Travelling Wilburys

4 לא נרדמת תל אביב - דני רובס

5 Good Tradition - Tanita Tikaram

6 עד כאן אני - אופירה יוספי

7 American Dream - Crosby , Stills and Nash

8 שינויי מזג האויר - שלמה ארצי

9 50 Ways to Leave Your Lover - Paul Simon

10 דינה ברזילי - להקת הנח"ל

11 Orinoco Flow - Enya

12 אחד - שרון ליפשיץ

13 ספרי - בעז שרעבי
צד ב

1 השיר החי - שמוליק קראוס

2 It's Money That Matters - Randy Newman

3 עוד פאב - יגאל בשן

4 Wild Wild West - Escape Club

5 אשאל - עפרה חזה

6 הכל פתוח - גידי גוב

7  Orange Crush - R.E.M .

8 נרקוד נשכח - שלמה ארצי

9  A Groovy Kind of Love - Phil Collins

10 סליחות - יהודית רביץ

11 Giving You the Best That I Got - Anita Baker

12 סליחה - מתי כספי

13 One Moment in Time - Whitney Houston

14 קטיפה - יגאל בשן

15 פרסומת לפרופסור מיקס 2 - אילן בן שחר

עטיפה: עיצוב של דייגי רפי. עבודה בסיסית מאוד גרפית ופרקטית של דייגי, שעיצב בתקופה היא המון עבור הד ארצי. עושה את העבודה. ציון עיצוב: 7

ביקורת ורקע: האוסף הזה הוא אחד הדברים הכי יוצאי דופן כאן. בשנת 1988 הד ארצי ראתה פריחה גדולה בהוצאות שלה וגם החלה לשווק, לראשונה, קומפקט דיסקים. ככלי שיווקי לכל ההוצאות האלו, הכינו, כשיתוף פעולה של המחלקה הישראלית עם המחלקה הבין לאומית, אוסף שכולל קטעים בולטים מכל התקליטים החדשים שהחברה הוציאה. האוסף הזה לא יצא למכירה והוא ניתן בעיקר לבעלי חנויות תקליטים ברחבי הארץ, כדי שאלו יוכלו להכיר את הקטעים והאלבומים החדשים של הד ארצי, מתוך מטרה שהם ידעו למכור אותם יותר טוב. האוסף נערך כמו תכנית רדיו עם הגשה וקרוס (שילוב) בין השירים, שמסבירים על כל קטע וקטע והאלבום ממנו הוא לקוח. האוסף מסתיים בפרסומת מפיו של הדיג'יי אילן בן שחר לאוסף הלועזי "פרופסור מיקס 2", שיצא באותם ימים, אוסף שיצא על גבי קלטות ותקליטים בלבד (רק מפרק 3 הסדרה תצא על גבי דיסקים). בכלל, ניכר מהאוסף החשיבות של הפורמט החדש, הקומפקט דיסק, לעומת הפורמטים הישנים - הקלטת והתקליט. מבינים מהאוסף שאת ההוצאות החשובות מוציאים גם על דיסק, מוצר יקר ואקסלוסיבי באותם ימים, לעומת רוב הדברים שיצאו רק בתקליט וקלטת.

את ההגשה של האוסף/תכנית עשתה אורלי יניב, אחת מכוכבות הרדיו הגדולות של התקופה, בין השאר המגישה של המגזין "מוסיקה היום" בגלי צהל. יניב גם הגישה ספורט, תכניות נוער ואקטואליה בטלוויזיה, בערוץ היחיד, ונחשבה אז לטאלנט בדרגה ראשונה. למרות שהאוסף הוא בעצם פרסומת ארוכה, מדובר במוצר שעוזר להיזכר איך נשמעו תכניות רדיו באותם ימים, בהחלט זיכרון מתוק מעידן השיא של הרדיו-פופ הישראלי. יניב הקולחת בתיעוד נדיר לאיך הגישו מוסיקה ברדיו הישראלי של אז.

האוסף, כאמור, יצא רק למטרות שיווקיות, אבל השמועה עליו פרסה כנפיים ובקרב הציבור היו לו לא מעט דורשים, ששילמו עליו מחיר מופקע לבעלי החנויות שעשו ממנו קופה.

ציון: 10

ערך אספני: 100 ₪

SuperMix 2

שם האוסף: SuperMix 2

תת כותרת: להיטים במיקס

חברת תקליטים: אן.אם.סי/ CBS

שנה: 1989

עורך: משה מורד

מפיק: ליאור סולימן

מיקס: יורם ואזאנא

מק"ט: CBS 465765-1

רשימת שירים:

Side A:

1. Cappella - Heylom Halib

2. Collette - Ring My Bell (Ring-A-Ling Mix)

3. Coldcut - People Hold On (Full Length Disco Mix) (feat. Lisa Stansfield)

4. Yazz - Where Has All the Love Gone (Ghetto Mix)

5. Beatmasters - Who's in the House (The Hip-House Anthem) (with Merlin)

Side B:

1. (Kiss AMC) - "A Bit of..."

2. Roxette - The Look (Head-Drum-Mix)

3. Eddy Grant - Walking on Sunshine (Zulu Mix)

4. Tin Tin - I Beg Your Pardon (The Answer)

5. Natalie Cole - Miss You Like Crazy

עטיפה: עיצוב של סיגל דיאמנט. את הלוגו עיצב אדו רבינוביץ', כבר בחלק הראשון. איור מאוד פשוט, כמעט ילדותי, אבל מבריק. פעם ראשונה שבישראל ראה אור רליס שמתייחס באופן כל כך ישיר לתרבות האסיד-האוס, שהיתה הדבר החם ברחבות העולם. ציון עיצוב: 8

ביקורת ורקע: כחודשיים אחרי ההצלחה של חלק 1 של סדרת "סופרמיקס", ובאן.אם.סי מהרו להפציץ עם חלק 2, שעבד על אותה פורמולה: להיטי האוס עדכניים, ממוקססים זה לזה בצורה מבריקה על ידי יורם ואזאנא. בסיום, כרגיל לסדרה, יש קטע רוק/פופ.

חלק 2 יצא כמו חלק 1 על גבי תקליטים וקלטות בלבד. הוא היה חלק טוב, אבל לא זכה להצלחה מרשימה, משתי סיבות. אחת - הוא היה דל בלהיטי ענק. שתיים - בתקופה הזאת החלו לצאת עוד ועוד אוספים על דיסק ולמכור לא מעט על הפורמט החדש ובאן.אם.סי קצת נרדמו בשמירה. בזמן שפונוקול והד ארצי כבר הוציאו כמה אוספי להיטים על CD, באן.אם.סי עוד לא עשו את זה. למרות כל אלו, זה פרק זכור לטובה, הן בגלל התוכן שלו והן בגלל העטיפה האייקונית שלו.

ציון: 8

ערך אספני: 25 ₪

SuperMix

שם האוסף: SuperMix

תת כותרת: להיטים במיקס (Europarade 11)

חברת תקליטים: אן.אם.סי/ CBS

שנה: 1989

עורך: משה מורד

מפיק: ליאור סולימן

מיקס: יורם ואזאנא

מק"ט: CBS 465357-1

רשימת שירים:

Side A:

1. Samantha Fox - I Only Wanna Be with You (Extended Mix)

2. Living in a Box - Blow the House Down (Keith Cohen Mix)

3. S-Express - Hey Music Lover (Music is My Life Mix)

4. Nitzer Ebb - Control I'm Here

5. Blondie - Call Me (The Ben Liebrand Remix)

6. Morrissey - The Last of the Famous International Playboys

Side B:

1. Club House - I'm a Man/ Ye' Ke' Ye' Ke'

2. Mirage - House Attack

3. Turntable Orchestra - You're Gonna Miss Me

4. Debbie D - Hit the Rap Jack (Incorporating "Hit the Road jack")

5. Yazz - Fine Time

6. Bangles - Eternal Flame

עטיפה: עיצוב של אדו רבינוביץ'. עבודת גזירות, די ברייקדאנסית ברוח שלה. מאוד מאפיין עטיפות ישראליות של התקופה. לא מאוד מרשים, אבל כנראה עשה את העבודה. ציון עיצוב: 6

ביקורת ורקע: לפני איזה חמש שנים הבטחתי שבעתיד, כל מני סדרות שרצו עמוק לתוך שנות התשעים, אני אסקור את הפרקים הראשונים שלהן משנות השמונים. עם סדרת "טופ פופ" של פונוקול קיימתי את ההבטחה, עכשיו אני רוצה לחזור למקורות של סדרת "סופרמיקס" של אן.אם.סי, שארבעת הפרקים הראשונים שלה ראו אור ב-1989, לפני שהיא המשיכה עד 1992. את הפרקים 5 עד 13 כבר סיקרתי ובאחד מהם, הביקורת על חלק5, סיפרתי בהרחבה על הולדת הסדרה. כך כתבתי: "למרות שבשנות השמונים לחברת CBS (שהפכה אחר-כך לאן.אם.סי) היה את הרפרטואר הלועזי הטוב בארץ, בתחום האוספים הם פגרו אחרי החברות האחרות. בהתחלה הד ארצי הראתה להם אבק עם סדרת "מקסימום", אחר כך פונוקול טרפה את הקלפים עם סדרת "טופ פופ". בכל זאת היה משהו ב-CBS, משהו כמעט חלוצי. בעוד הד ארצי, הליקון ופונוקול יצרו אוספים שמבוססים בעיקר על פופ המיינסטרים, ב-CBS הסתכלו על רחבות הריקודים וב-1986 השיקו את סדרת הקלאבינג הראשונה בישראל ה"יורופרייד". הסדרה היתה, כשמה, מבוססת על ז'אנר היורופופ, אותו סגנון סינתי-קיטשי ששלט במועדונים באמצע האייטיז. הסדרה היתה הצלחה אדירה ויצאו לה עשרה חלקים, אבל שלוש שנים אחרי הולדתה הטון ברחבות השתנה מיורו להאוס וב-CBS הבינו את המגמה והשיקו סדרת המשך ברוח תקליטני התקופה - "סופרמיקס".

על העטיפה של "סופרמיקס 1" מצויין למעשה שזה גם "יורופרייד 11". ההקשר היה ברור, המעבר היה חלק ו"סופרמיקס" לא אכזבה וארבעת הפרקים שיצאו לסדרה ב-1989 היו להצלחה אדירה. הרעיון היה פשוט. משה מורד בחר בעיקר קטעי האוס מצליחים, ביחד עם כמה להיטי פופ מצעדים מהרפרטואר של CBS והדיג'יי המוכשר יורם ואזאנא חיבר אותם במיקס. הסדרה עשתה מעבר יפה לניינטיז ולמעשה היתה אחת הסדרות הבולטות בארץ, עד שהיורודאנס התחיל להשתלט על המצעדים, אז אן.אם.סי השיקו את הסדרה המתאימה "היט בוקס".

אז חלק 1 של הסדרה יצא, כאמור ב-1989. הוא יצא על גבי תקליטים וקלטות (לא על דיסק) והשירים בו ממוקססים אחד לשני בצורה מושלמת על ידי יורם ואזאנא. זהו אוסף מעולה, שתופס את רוח הדאנס של התקופה. בפרק הזה החלה גם מסורת - הקטעים שסוגרים כל צד היו שירי רוק, שנתנו עוד רובד לאוסף.

ציון: 10

ערך אספני: 25 ₪

The New Wave Collection

שם האוסף: The New Wave Collection

תת כותרת: גל חדש - הלהיטים הגדולים

חברת תקליטים: פונוקול/ Mercury

שנה: 1989

עורך: אורן קריסטל

הפקה: אורן קריסטל, אבי מאור ואמיר כהן

מק"ט: 840625-2

רשימת שירים:

1. Soft Cell - Tainted Love (2:38)

2. Yello - Bostich (4:36)

3. Cure, The - The Walk (3:31)

4. B Movie - Nowhere Girl (3:39)

5. Tears for Fears - Change (4:14)

6. Blancmange - Living On The Ceiling (3:59)

7. Sharpe and Numan - Change Your Mind (4:12)

8. Siouxsie & The Banshees - Happy House (3:52)

9. Visage - Fade to Grey (Album Version) (4:03)

10. Shriekback - Lined Up (7" Version) (4:02)

11. Tears For Fears - Shout (6:33)

12. Cure, The - Let's Go To Bed (3:34)

13. Yello - Vicious Games (Edit) (3:52)

14. Minimal Compact - Immigrant Song (3:25)

15. Art of Noise, The - Peter Gunn (Feat. Duane Eddy) (3:57)

16. Siouxsie & The Banshees - Israel (4:54)

17. Residents, The - Kaw-Liga (7" Version) (3:14)

18. Soft Cell - Torch (4:06)

עטיפה: עיצוב של דוד אביטל. מאוד פשוט, מאוד מאפיין את הארט של הגל החדש. יפה מאוד. ציון עיצוב: 9

ביקורת ורקע: אוסף שיצא על דיסק והוא למעשה אסופה של שני אוספי גל חדש שפונוקול הוציאה על תקליט ב-1989. הדיסק יצא ממש בסוף 1989 והוא אחד האוספים הראשונים שיצאו בארץ על דיסק. הוא כולל כמעט את כל השירים שהופיעו בשני תקליטי האוסף של הגל החדש. כל הקטעים כאן פצצות, אבל למרות זאת, האוסף הזה לא היה הצלחה אדירה, אולי בגלל שכהוא יצא הגל חדש היה פלוס-מינוס הז'אנר הכי מאוס שיש. זה היה בשלהי הסצינה, כשמוסיקת מועדונים אחרת (ההאוס) החלה לפרוח וכמה שנים לפני שהחל הרטרו האדיר לאייטיז ולז'אנר הזה ספציפית. עדיין, אוסף טוב מאוד.

ציון: 9

ערך אספני: 120 ₪

גארי ניומן, הופעה בתל אביב

גארי ניומן הופיע הערב (10.2.14) במועדון הבארבי בתל אביב. המקום היה כמעט מלא, בעיקר באנשים שגדלו עליו: מחובבי ניו ווייב בתחילת שנות השלושים שלהם, דרך בוגרי הפינגווין שנושקים את ה-50 ועד לכמות יוצאת דופן של אנגלים עם כרס באירוע בישראל.
ניומן, אולי בן 56, אבל מתרוצץ על הבמה כמו טינאייג'ר ונותן הופעה מרשימה. הוא שר חומרים שלו מכל הקריירה, עם דגש על התקופה הגותית והתעשייתית שלו. הוא שר גם את הלהיטים, כולל ביצוע פּאנקי ל-Cars, ביצוע מרגש ל-Are Friends Electric בהדרן וביצוע מושלם ל-I Die: You Die. הסאונד היה מעולה, התאורה אדירה והקהל טיפ-טופ. שווה.

את גארי ניומן אפשר למצוא בשלושה אוספים שכבר סוקרו כאן: בחזרה לפינגווין 2, Shine On The 80's vol. 3 ו-השירים הטובים של שנות ה-80.

The Best of the Best of Europop 3

שם האוסף: The Best of the Best of Europop 3

חברת תקליטים: IMP

שנת הוצאה: 2000

מספר קטלוגי: IMP 2081

עריכה: יורם יצחק ואזאנא

הפקה: איתמר חובב, אלמוגית אלוש, גל ארבלי ויניב ישעיהו

רשימת השירים:

1. Michael Cretu - Samurai

2. Belinda Carlisle - La Luna (Extended Dance Mix)

3. Right Said Fred – I'm Too Sexy

4. Frida – I Know There's Something Going On

5. Mel and Kim – Respectable

6. Debut De Soiree – Nuit De Folie

7. Joy – Touch By Touch

8. Ken Laszlo – Hey Hey Guy

9. Silent Circle – Touch In The Night

10. Irene Cara – Flashdance (What A Feeling)

11. Lime – Unexpected Lover

12. Off – Electrica Salsa (Baba Baba)

13. Laura Branigan – Self Control

14. Imagination – Music and Lights

15. Pino Dangio – Ma Quale Idea

16. Desireless – John

17. Brian Ice – Talking To The Night

18. Baby's Gang – Happy Song

עטיפה: לוגו האיש הרוקד שמככב על שתי הסדרות The Best of the Best of (זאת היתה סדרה שהתפצלה לשתיים - אחת של להיטי סיכום שנה ואחת של המיטב של היורופופ) מככב גם כאן. המעצב אורי גרזון עשה משחק יפה עם הרקע ברוח מועדונית אייטיזית ובכלל זה נראה טוב. ציון עיצוב: 8

ביקורת ורקע: מכיוון שסיקרתי את חלק 1 ו-2 של הסדרה (ביקורות כאן וכאן), שיצאו בשנות התשעים, האובססיה שלי לתיעוד הכריחה אותי לסקר גם את החלק השלישי שיצא בשנת 2000. במקביל - אני מתכוון בקרוב לסקר עוד כל מני סדרות שהתחילו בניינטיז ושאת הפרקים שלהם שגלשו לאלפיים לא סיקרתי עדיין (היטמן ביניהם, חברים! עוד שלושה פרקים בקרוב!).

עניינית - אספר שמדובר בפרק מעולה של הסדרה של IMP שתיעדה את סצינת היורופופ המרגשת של האייטיז. בניגוד לשני החלקים הקודמים, את האוסף הזאת IMP הוציאה לבדה, ללא העזרה של הד ארצי שהיתה חתומה ביחד איתה על הפרקים ההם. יש כאן המון יציאות נדירות שעד לצאת האוסף הזה היה קשה להשיג אותן על גבי תקליטור, לא רק בישראל, בכל העולם. לצידם יש כל מני להיטים שגורים מהז'אנר וגם קטע-שניים לא קשורים.

החלק השלישי אמנם לא הצליח למכור טוב כמו שני הפרקים הראשונים, אבל הוא עדיין מכר יפה ועשה הרבה אספני מוסיקה מבסוטים. כיום הוא פריט מבוקש מאוד, לא רק בארץ, גם בעולם.

 ציון: 8

ערך אספני: 140 ש"ח

Slow Motion

שם האוסף: Slow Motion

שנת הוצאה: 1989

חברת תקליטים: הליקון/ בן מוש

מק"ט: HL - 8062

עריכה: ישראל "ג'ינג'י" פיכמן וישראל קרוב

רשימת הקטעים:

1. Sam Brown - Stop!

2. Black - Wonderful Life

3. Chris De Burgh - The Lady In Red

4. Jim Diamond - I Should Have Known Better

5. Hazel O'connor - Will You

6. Snowy White - Bird of Paradise

7. Bryan Adams - Heaven

8. T'Pau - China In Your Hands (LP Version)

9. Brenda Russell - Piano In The Dark (Single Mix)

10. Rita Coolidge - We're All Alone

11. Century - Lover Why (Edit)

12. Sergio Mendes ‎– Never Gonna Let You Go

13. Five Letters - Ma Keen Down

עטיפה: דף חד צדדי, עם תמונה של דמות בשלג. אין קרדיט עיצוב, אין גם באמת במה להתגאות. מאוד בסיסי וראשוני. ציון עיצוב: 6

ביקורת ורקע: אני חורג קצת משנות התשעים ל-1989, עם אחד מהאוספים הראשונים שיצאו כאן על גבי CD. למעשה הבלוג הזה מתעסק בעיקר בפורמט הדיסק ומכיוון שאוספים על גבי תקליטורים התחילו לצאת כאן רק ב-1988, אני מקווה שעם הזמן אני אצליח גם לסקר את כל אותם 20-30 אוספי דיסקים שיצאו כאן בתקופה שקדמה לניינטיז.
"Slow Motion", אוסף של שירים שקטים, הוא כאמור אחד מאלו. האוסף זכה להצלחה גדולה, גם בגלל שהוא היה מהראשונים לסוגו שיצאו בארץ וגם בגלל אסופה טובה של קטעים מהרפרטואר של הליקון, שייצג אז את הקטלוגים הבין לאומיים של A&M, וירג'ין וקריסאליס, שהן שתי חברות בריטיות ואחת אמריקאית, מצוינות (וז"לניקיות).
את האוסף הליקון הוציאו בשיתוף עם בן-מוש, שבאותם שנים עזרו להליקון עם כמה אוספים. בן-מוש, למי שלא יודע, היתה חברת תקליטים והפקות של מוסיקת קסטות ומוסיקה מזרחית, שזכתה להצלחת ענק. היו להם גם אולפנים מרשימים ושם הוקלטו האוספים שהליקון הוציאה עמם ומכאן אולי הגיע החבירה בין החברות. האוספים האלו אמנם לא ממש מאפיינים את הרפרטואר של בן-מוש, אבל באותם שנים החפיפה היתה יותר גדולה ואנשים נהנו לזגזג בין סגנונות מוסיקליים יותר בחופשיות. אפילו תחנת הרדיו המצליחה של התקופה, רשת ג', היתה כזאת עם שעה של פופ לועזי, שרדפה שעה של מוסיקה מזרחית, שרדפה שעה של אולדיז, שרדפה שעה של מוסיקה בעברית וכך הלאה.
הקרדיטים באוסף הזה צנועים מאוד. כל מה שאנחנו יודעים זה שמישהו בשם ישראל ערך אותו, בלי שם משפחה, בלי כלום. זה אולי לא כל כך משנה, בגלל שהמוסיקה דברה ואיזה מוסיקה היתה באוסף הזה. מעולה.

ציון: 9

ערך אספני: 30 ש"ח

קלטות של חברת "התקליט חיפה בע"מ" מ-1987-1990

מעבר לעבודתי בסיקור אוספים משנות התשעים, אני גם מנהל שני פאבים נחמדים בירושלים, אחד מהם נקרא "הקסטה" והוא מקושט, בין השאר, בהמון קלטות ישנות. אחד הלקוחות בפאב הפתיע אותי השבוע והביא לי שק עם קלטות ישנות שהוא מצא איפשהו, כדי להוסיף קישוטים במקום. בין הקלטות היו כל מני אוספים הזויים פלוס פלוס שחברת "התקליט חיפה בע"מ" הוציאה בין השנים 1987 ל-1990.
"התקליט" היא אחת החברות הותיקות בארץ. היא הוקמה ב-1965 והיא פעילה בקונסטלציה מצומצמת עד היום. מאחורי החברה עומד דב זעירא (אבא של ניצן זעירא, שלימים הקים את חברת נענע). בשנות השבעים החברה החלה לייצג בארץ קטלוגים של חברות מחו"ל והיא גם החתימה שורה של אמנים מקומיים כמו אילן ואילנית, בעז שרעבי ואריאל זילבר. בשנות השמונים החברה החלה לזחול מאחור. ההחתמות פחתו, הלייבלים מחו"ל נקנו על ידי חברות אחרות והתקליט נראה היה שגוועת. בתקופה הזאת הם החלו להוציא כל מני אוספים סוג ז', כפי שניתן לראות בתמונה (תלחצו עליה כדי להגדיל, זה שווה!). האוספים האלו כוללים חידושים ברמות כאלו ואחרות ללהיטי השעה ומה שמרגש בהם בעיקר זה העטיפות הקאמפיות, שלא לומר שמות האוספים (מכירים את האוסף "במבה"???).
בהמשך הניינטיז "התקליט" הביאה לשורותיה את אורן בר-אל, כיום בפונוקול, שיעדכן את שורות המוסיקה החדשה שמה, במהלך שהראה תוצאות רגעיות. אני מבטיח לספר הרבה יותר על התקליט כשאגיע לסקר את האוספים האלו. בינתיים, סוף שבוע כייפי לכולם.

Flashback

שם האוסף: Flashback

תת כותרת: Dance Hits from the 80's

חברת תקליטים: IMP

שנה: 1997

עריכה: יורם ואזאנא

הפקה: אסנת יאיר, גל ארבלי, יניב ישעיהו וטלי חובב

מק"ט: 2033

רשימת שירים:

1 M.C. Miker "G" and Deejay Sven - Holiday Rap

2 Nick Straker Band - A Walk in the Park

3 Pino Dangio - Ma Quale Idea

4 F.R. David - Words
5 Lucia - Marinero (Radio Edit)
6 Ottawan - Hands Up (Give Me Your Heart) (Tourist Remix)

7 Lucia - La Isla Bonita (Liverpool Rap)
8 Ottawan - D.I.S.C.O.

9 M.C. Miker "G" and Deejay Sven - Celebration Rap

10 K.C. and the Sunshine Band - That's the Way (I Like it)
11 Traks - Long Train Running
12 Lorraine McKane - Let the Night Take the Blame
13 Round One - Rocky (Rival Mix)
14 Pink Project - Another Brick in the Wall
15 Go! - Megakid (feat. the Kids)

עטיפה: עיצוב של דיזיינר הבית אורי גרזון. האוסף כולל מוסיקת דיסקו-עארסים משנות השמונים וגרזון הביא לעטיפה ברוח הזאת מכונית שהיתה לעארסים באייטיז - קאדילק ורודה מהסבנטיז, עם לוחית רישוי של IMP... מסביב למכונית יש לולאות שנותנות תחושה של המנהרה מסדרת הטלוויזיה "מנהרת הזמן" ובסך הכל זה חמוד. ציון עיצוב: 7

ביקורת ורקע: עם הרטרו המטורף לאייטיז, שהתחיל באמצע שנות התשעים, החלו לצוץ אי אלו אוספי שנות השמונים וב-IMP החליטו שגם הם רוצים. כיאה ל-IMP, הם עשו את זה "אייטיז - IMP סטייל". כלומר, אוסף אייטיז עם אוריינטציה לקטעי רחבות איזוטריים...
ליורם ואזאנא ול-IMP לא היתה גישה לקטעים שיצאו בחברות תקליטים גדולות, אז הם נאלצו להוציא זכיונות לכל מני קטעים שיצאו בחברות עצמאיות, קטעים שחלקם ממש נשכחו. כך, יש לנו כאן קטעים הולנדיים, צרפתים, איטלקים ואנגלים, קטעים שבזמן אמת היו להיטי ענק, אבל בסוף הניינטיז היו נדירים מאוד למציאה. ברירת המחדל של IMP שוב יצרה אוסף מעניין...
בין הקטעים השווים במיוחד כאן אפשר למצוא כמה דברים. קודם כל, יש כאן שני שירים של מלכי האיטלו-דיסקו לוסיה, שהיו בתקופה ההיא נדירים מאוד. אחר כך יש כאן שני הלהיטים של מלכי הראפ ההולנדיים MC Miker G and Deejay Sven. הצמד הזה היה תופעה פסיכית באמצע האייטיז. ראפר ועוד בחור שעושה את קולות הסקרצ'ינג והביטים עם הקול ומיתרי הקול שלו, ללא שימוש באמצעים אלקטרוניים (!), כל זה על רקע סימפולים ללהיטים ענקיים. הם היו ממש היסטריה. הצמד הזה גם הגיע בזמנו להופעות בישראל והאלבום שלהם מכר טונה. רועי בר-טור, חברי ושותפי בפאב התקליט, הוא בדרך כלל חובב פרוג ומוסיקה היפסטרית. כשרועי היה ילד היה חולה עליהם ועד היום הוא יודע את כל המלים של Holiday Rap בעל פה. כשאני רוצה להביך אותו, אני שם פתאום במערכת של הפאב את הקטע הזה ורועי כמו טייס אוטומטי שר את כל המלים איתו. עשינו לו את זה גם בחתונה שלו ולמרבה הצחוקים גם אחיו הגדול הצטרף והם עשו ממש דואט. חבל שלא היתה לי מלצמת וידאו עלי...
קטע מעניין נוסף באוסף הוא זה של להקתו של ניק סטרייקר. השיר A Walk in the Park היה להיט מינורי בבריטניה ב-1980 (הגיע שם למקום 20) ואחר כך ניק סטרייקר לא זכה לשום הצלחה אחרת במולדתו. רשת ג' של 1980 עפה על השיר והקטע זכה כאן, כמו בעוד טריטוריות אירופאיות, להצלחה יפה. סטרייקר המשיך לנסות את מזלו והיו לו פה ושם להיטים קטנים במקומות שונים בעולם, אבל שום דבר משמעותי. סטוק-אייטקן ו-ווטרמן אפילו הפיקו עבורו גרסה מעודכנת ל-A Walk in the Park ב-1987, אבל גם היא לא זכתה להצלחה רצינית וסטרייקר לנצח יזכר במחוזות האפלים של האומנים שהיה להם רק להיט אחד, במקרה שלו גם זה בקושי. בכל מקרה, יורם ואזאנא הביא לנו את השיר הזה לאוסף ועל כך מגיע לו ריספקט אדיר, שהוא בכלל זכר אותו...
קטע אחרון ששווה איזכור נרחב הוא הקטע הסוגר של Go עם השיר Megakid. גו זהו בעצם שם הבמה של אורן עמרם, דיג'יי ואיש רדיו מחונן ומפעיל פורום האייטיז הטוב בישראל. באותה תקופה עמרם התעסק בכל מני הפקות, שחלקן ראו אור בחברת IMP. בין השאר קטעי דרים של Go הופיעו בסדרת האוספים הנחשבת דרימלנד וכאמור יש כאן את הקטע הזה. מדובר במחרוזת להיטים מתוך תכניות ילדים מתחילת שנות השמונים (ריץ' רץ', רגע עם דודלי, הבית של פיסטוק וכו'), כולם מושרים על ידי עמרם וחבריו. מדובר ביוזמנה חמודה ומקורית, משהו ששדרן הרדיו ירון אשבל משחזר כיום, כמעט 15 שנים אחרי...
אם כבר אשבל, אז באופן כללי האוסף הזה הוא מודל לחיקוי להרבה מהאוספים שהוא הוציא בשנים האחרונות תחת המותג שלו "מנהרת הזמן". מעבר לעטיפה, עם הקשר למנהרת הזמן שכבר איזכרתי ולחידושים ללהיטי הילדים, שאשבל עושה בכל אוסף שלו, יש כאן גם המון להיטים שהשדרן מפמפם עד היום בתכנית שלו ורוחו שורה כאן בכל מקום.

ערך אספני: 10 ש"ח

ציון: 7

גדולים מהשמונים

שם האוסף: גדולים מהשמונים

חברת תקליטים: הד ארצי

שנה: אוגוסט, 1999

עורכים: שרון "סטון" לוי ושי "טרזן" עמית

מק"ט: 519810

רשימת שירים:

CD1
1 Prince - When Doves Cry

2 Yes - Owner of a Lonely Heart

3 A-ha - Take on Me

4 Eurythmics - Sweet Dreams
5 Phil Collins - Sussudio
6 Pretenders - Don't Get Me Wrong

7 Fleetwood Mac - Little Lies
8 Simply Red - Money's Too Tight to Mention
9 Daryl Hall and John Oates - Maneater

10 Edie Brickell and the New Bohemians - What I Am
11 Aztec Camera - All I Need is Everything
12 Paul Simon - You Can Call Me Al
13 Elvis Costello - Veronica
14 Echo and the Bunnymen - Bring on the Dancing Horses
15 The Smiths - Panic
16 Guns 'n' Roses - Sweet Child o' Mine
17 ZZ Top - Legs

CD2
1 The Church - Under the Milky Way
2 Foreigner - Waiting for a Girl Like You
3 The Alan Parsons Project - Eye in the Sky
4 The Cars - Drive
5 Mr. Mister - Broken Wings
6 Peter Schilling - Major Tom (Coming Home)
7 Alphaville - Forever Young
8 Clannad - In a Lifetime
9 Howard Jones - Hide and Seek
10 Air Supply - All Out of Love
11 PhD - I Won't Let You Down
12 The Dream Academy - Life in a Northern Town
13 Alannah Myles - Black Velvet
14 Tanita Tikaram - Twist in My Sobriety
15 Lisa Stansfield - All Around the World
16 Prince - Purple Rain

עטיפה: עטיפה ממש לעניין שעשה דור כהן ברוח התקופה. הוא השתמש במשחק הפקמן האייקוני באלמנטים שחוזרים על עצמם על הדיסק עצמו ובעטיפה הקידמית. כל זה טוב ויפה, אבל מה שחסר לי כאן זה לראות שהשימוש בדמותו של פקמן נעשתה ברישיון מיוצריו (חברת Namco). אין לכך שום עדות כאן, מה שמביא אותי לחשוב שנעשתה כאן גניבה. ציון עיצוב: 0

ביקורת ורקע: במקביל לאוסף שנות השבעים שיכולתם לקרוא עליו בפוסט הקודם הד ארצי הוציאו גם אוסף שנות השמונים, עם אותו שם, רק שהשמונים החליף את שהשבעים. גם זה היה אוסף כפול, כשהצד הראשון מוקדש ללהיטי הפופ והרחבות של האייטיז ואילו הדיסק השני מוקדש ללהיטים השקטים של התקופה.
הבחירה של השירים באוספים טובה, אבל מאוד לא מפתיעה. 19 מהקטעים כאן, שזה למעלה מחצי, כיכבו בסדרת "שמונים מי יודע" ורבים מן הקטעים האחרים הם של אומנים שהופיעו בשירים אחרים שלהם בסדרת שמונים מי יודע. עורכי האוסף הלכו על הצפוי ביותר ואין כאן שם אדג', שום דבר מרוח האייטיז שהיתה מקורית וקיצונית.
יכול להיות שזאת היתה הכוונה ביצירת האוסף, לתת את המיטב של המיטב של העשור למי שרוצה את זה בתמצית. למרבה הצער, התכנית הזאת לא צלחה וגם האוסף הזה וגם מקבילו של שנות השבעים כשלו במכירות.
האוספים האלו לא היו האוספים היחידים שכשלו באופן יחסי בתקופה ההיא. סוף שנות התשעים היו תקופה רעה באופן כללי לאוספים. נאפסטר המתחזקת הביאה לעולם את פורמט ההורדות הלא חוקיות באינטרנט, דיסקים לצריבה הפכו למוצר נגיש בכל בית והחנויות הפיראטיות של התחנה המרכזית חגגו מבלי שהחוק ימנע מהן. בתחילת שנות ה-2000 המשכנו לראות את הדעיכה במעמד האוסף, שזכה לבסוף להתאוששות רק בשנים האחרונות, בעיקר בזכות שינוי בכיוונון לקהל היעד. אם בעבר אוספים פנו בעיקר לקהל הצעיר, כיום ההצלחות הגדולות בתחום הן של אוספים שפונים לקהל של בני 35 עד 65, קהל שבגלל שמרנותו, או אי ידיעותיו בטכנולוגיה, נוהג פחות לצרוב או להוריד מוסיקה מהאינטרנט. בגלל זה אני מאמין שאם "גדולים מהשבעים" ו"גדולים מהשמונים" היו יוצאים היום, הם היו מצליחים הרבה יותר.

ערך אספני: 10 ש"ח

ציון: 7

80 מי יודע? (שנות השמונים: הלהיטים) לקט מספר חמש

שם האוסף: 80 מי יודע? (שנות השמונים: הלהיטים) לקט מספר חמש

תת כותרת: Remember the 80's Volume 5

חברת תקליטים: הד ארצי/ הליקון

שנה: ינואר, 1993

עורכים: צ'רלי סולומון, רן עצמון, קארן רוז וגיא אילון

מק"ט: ARTON 19525

רשימת שירים:

1 R.E.M. - Stand

2 The Smiths - Panic

3 XTC - Senses working Overtime

4 Echo and the Bunnymen - The Killing Moon
5 The Church - Under the Milky Way
6 It's Immaterial - Driving Away From Home

7 China Crisis - Wishful Thinking
8 Haircut One Hundred - Favorite Shirts (Boy Meets Girl)
9 Blue Zoo - Cry Boy Cry

10 Stray Cats - Rock This Town
11 Bad Manners - Walking In The Sunshine
12 Taco - Puttin' On The Ritz
13 Sam Brown - Stop
14 Edie Brickell & The New Bohemians - What I Am
15 John Farnham - You're The Voice
16 Mike & The Mechanics - The Livining Years
17 Mr. Mister - Broken Wings

עטיפה: בעוד ארבעת החלקים הראשונים הם מאוד מיינסטרימים ופופיים, החלק הזה, בחלקו הראשון, הוא מאוד אינדי בריטי כזה. ברוח הזאת שרון מורו בחרה בצבע של החלק - אפור קודר שמעביר את תחושת המוסיקה נהדר. ציון עיצוב: 9

ביקורת ורקע: החלק שהרבה אנשים קיבלו בחינם (מי שקנה את חלק 1 עד 4 היה זכאי לחמישי במתנה) הפתיע רבים. הוא החל, בניגוד לשאר הפרקים, לא עם כוכבי השעה של האייטיז, אלה עם הלהיטים האלטרנטיביים היותר חורפיים של התקופה. אם החלקים הראשונים כולם היו רשת גימלים ברוחם, האוסף הזה הוא מאוד צהל 2, שהיתה תחנה שבה האינדי הבריטי והאמריקאי קיבל מקום של כבוד. ככה לפחות האוסף מתחיל. עם הסמיתס, צ'יינה קרייסיס ואאקו אנד דה בנימן המדהימים. למרבה האכזבה חלק חמש מסתיים בבלדות קיטשיות, שקצת מורידות מאיכותו, אבל עדיין. ההתחלה מנצחת.
אחרי ההצלחה הגדולה של הסדרה הד ארצי הוציאו באפריל 1993 אותה גם כמארז של חמישה אלבומים, שגם הוא זכה להצלחה יפה. בסיכומו של דבר "שמונים מי יודע?" היה פרוייקט מנצח ורבים זוכרים לו חסד כסדרת האייטיז הראשונה שיצאה בארץ. בהמשך העשור שאר חברות התקליטים המקומיות גם הן הוציאו סדרות אייטיז משלהן ועד סוף הניינטיז היתה תחושה כאילו שנות השמונים מעולם לא נגמרו בישראל. בעצם זאת התחושה גם היום. מי יכל לנחש שכך יהיה, ב-1992?

ערך אספני: 10 ש"ח

ציון: 9