Hip Hop Hooray vol. 4

שם האוסף:  Hip Hop Hooray vol. 4

חברת תקליטים: הליקון/ הד-ארצי
 
שנה: 1999

עורכים: בועז מורד ושרון לוי

מפיקים: דגנית סער, בועז מורד ואבי מאור

שיווק: דגנית סער

מק"ט: 9250-2

רשימת שירים:

1. A+ - Enjoy Yourself

2. Tone-Loc - Funky Cold Medina 'Y2K (meets ZZ-Bros)

3. Naughty By Nature - The Megamix

4. Melanie B - I Want You Back (feat. Missy "Misdemeanor" Elliott)

5. Dru Hill - How Deep is Your Love (feat. Redman)

6. Jay-Z - Hard Knock Life (the Ghetto Anthem)

7. Busta Rhymes - Gimme Some More

8. Faith Evans - Love Like This

9. Bounty Killers - It's a Party (feat. Cocoa Brovaz, Nona Hendryx and Free)

10. Roots, The - The Next Movement

11. DMX - Ruff Ryders' Anthem

12. Method Man - Judgment Day

13. Timbaland - Lobster & Scrimp (feat. Jay-Z)

14. Monica - The First Night

15. Missy "Misdemeanor" Elliott - She's a Bitch

16. Ice Cube - War & Peace

17. Everlast - What It's Like

18. Luniz - I Got 5 on It (Urban Takeover Radio Remix)

עטיפה: תדהר תמוז לקח תמונה משעממת מ"אימאג' בנק" ועיצב סביבה טקסט. פיהוק. בפנים יש את תמונות עטיפות האלבומים מהם לקוחים הקטעים באלבום, שזה נחמד. ציון עיצוב: 6

ביקורת ורקע: פרק אחרון וכמעט ולא זכור של סדרת אוספי ההיפ הופ המרכזית שיצאה בישראל בניינטיז. הסדרה התחילה בקול תרועה עם הפרק הראשון, אבל מהפרק השני והלאה, המכירות והעניין התדרדרו עד לפרק הרביעי הזה, שההדים סביבו היו ממש מינוריים.

בכל זאת, סדרת היפ-הופ של ארבעה פרקים בארץ זה לא עניין של מה בכך וחשוב לתת מילה טובה לאסופה הזאת. ספציפית, פרק 4 מבשר סוג של חילופי משמרות בחברות התקליטים שהוציאו אותו. האנשים שהיו מעורבים בשלושת הפרקים הראשונים, דמויות חשובות בתעשיית המוסיקה הישראלית של אותם שנים, עזבו את תפקידיהם ובמקומם הגיע הדור החדש, שהיה דומיננטי מאוד בשנים של סוף המיליניום ותחילתו. מהכיוון של הליקון ניתן לפגוש כאן את בועז מורד, איש היפ-הופ אמיתי, שעשה רבות לקידום הז'אנר בארץ. אחרי דעיכת סדרת "היפ הופ הוראיי" הוא ייסד סדרת היפ הופ אחרת, "Now That's What I Call Hip Hop", שהיו לה שלושה פרקים מוצלחים ובכלל הוא עשה המון לקידום הסגנון בישראל. כיום הוא עוסק בניהול אומנים מקומיים, גם זאת בהצלחה.

מהכיוון של הד ארצי ניתן לפגוש כאן את שרון לוי, מי שהחליפה את רן עצמון בנעליים הגדולות של ראש המחלקה הבין לאומית. לוי אמנם לא היתה עצמון, אבל חייבים להודות שגם תחת שרביטה המחלקה הבין לאומית של הד ארצי המשיכה להיות פעילה, מצליחה ותוססת, כזאת שהוציאה עשרות כותרי אוספים והביאה לשלל אלבומים מצליחים. העשור נגמר, המוסיקה המשיכה.

ערך אספני: 20 ש"ח

ציון: 6

Hip Hop Hooray vol. 3

שם האוסף:  Hip Hop Hooray vol. 3

חברת תקליטים: הד-ארצי/ הליקון/ ספורט 5

שנה: 1998

עורכים ומפיקים: רן עצמון, שי ברזילי ואבי מאור

שיווק: אורי פלדמן

מק"ט: 9218-2

רשימת שירים:

1. Run DMC - It's Like That (Drop The Break Radio Edit) (vs. Jason Nevins)

2. Mase - Feel So Good

3. Notorious B.I.G., The ‎– Mo Money Mo Problems (Radio Mix) (feat. Mase and Puff Daddy)

4. Lil' Kim ‎– Not Tonight (Remix) (feat. Angie Martinez, Da Brat, Lisa "Left Eye" Lopes and Missy "Misdemeanor" Elliott)

5. Busta Rhymes ‎– Dangerous (The Soul Society Remix)

6. LL Cool J - Phenomenon (Radio Edit)

7. Foxy Brown ‎– Big Bad Mamma (Radio Edit) (feat. Dru Hill)

8. Erick Sermon ‎– Rapper's Delight (Radio Edit) (with Keith Murray and Redman)

9. Missy Elliott - Sock It To Me (feat. Da Brat)

10. Jay-Z ‎– Wishing On A Star (feat. Gwen Dickey)

11. Sweetbox - Everything's Gonna Be Alright (Radio Version 85 Bpm)

12. Rapsody, The ‎– Prince Igor (feat. Warren G and Sissel)

13. KRS-One ‎– Step Into A World (Rapture's Delight)

14. Salt 'N' Pepa ‎– R U Ready

15. G.P. Wu ‎– Party People

16. EPMD ‎– The Joint (Radio Edit)

17. Redman ‎– Whateva Man

18. MC Lyte ‎– Cold Rock A Party (Mousse T.'s Laid Back Mix)

עטיפה: בלוגואים מסופר שהאוסף הזה נעשה בשיתוף ערוץ הספורט "5", אז כנראה ברוח הזאת דור כהן עיצב עטיפה ברוח משחק הכדורסל. יצא מכוער. ציון עיצוב: 4

ביקורת ורקע: שנה אחרי פרק 2 של היפ הופ הוריי, שכשל בחנויות ובביקורות, הד-ארצי והליקון החליטו להמשיך להתעקש והוציאו את הפרק השלישי בסדרה. הפרק הזה זיגזג באיכויות שלו ובין קטעים מצויינים, יש כאן קטעים נדושים וכמה קטעים ממש הזויים, כשבגדול האוסף הזה מנסה להעביר תחושה של "אני לא מיינסטרים, אני במקום האיכותי של ההיפ-הופ".

הייתי אומר שהאוסף הזה לתחומו הוא בסדר, אבל האמת היא שבאמת הוא סוג של עלה תאנה של שתי חברות תקליטים גדולות, שלא התייחסו מספיק ברצינות למוסיקה שחורה באותה תקופה. המוסיקה השחורה על סגנונותיה היתה אולי הז'אנר המצליח ביותר בעולם בשנות התשעים. בישראל הסגנון גם זכה להצלחה אדירה, אבל זה היה למרות התעשייה, שאף פעם לא התייחסה אליו מספיק ברצינות. בעוד חברות התקליטים הרעיפו עלינו אוספי דאנס, האוס, פופ, רוק, בלדות וטראנס, המוסיקה השחורה הוזנחה הזנחה פושעת וכיכבה רק באוספים אקראיים פה ושם. זה נשמע שאני מפריז, אבל בשנות התשעים, השנים שהביאו לנו את 2פאק, פאף דדי, אמינם, מיסי אליוט, הפוג'יז ואם.סי. האמר, בישראל יצאו יותר אוספים של מוסיקה צרפתית ישנה מאשר אוספי ראפ/היפ-הופ!!!

חברות התקליטים הישראליות לא היו האשמות היחידות. גם התקשורת התעלמה בסך הכל מהז'אנר, שלמרות כל אלו התחזק יותר ויותר והפך להיות מהסגנונות הפופולאריים ביותר בישראל. זה מקרה קלאסי שהרחוב היה מנותק מהתעשייה והממסד והרחוב ניצח. הרחוב השיג את המוסיקה שלו דרך יבוא, דרך ה-MTV ובסוף גם דרך האינטרנט. חברות התקליטים והתקשורת המקומית גידלו בעצם דור שלם שהיה מנוכר לפעילות שלהם ולמד לא להזדקק להם. כנראה שבגלל זה "היפ הופ הוריי 3" כשל.

ערך אספני: 20 ש"ח

ציון: 6

Hip Hop Hooray vol. 2

שם האוסף:  Hip Hop Hooray vol. 2

חברת תקליטים: הליקון, הד-ארצי, קאסבה רקורדס

שנה: 1996

עורכים: The Wonder 5

מפיקים: Mission Impossible Team

מק"ט: 9218-2

רשימת שירים:

1. Skee-Lo ‎– I Wish (Radio Edit)

2. Coolio ‎– Gangsta's Paradise

3. Luniz ‎– I Got 5 On It (Clean Short Mix)

4. Alliance Ethnik ‎– Respect (Radio Edit) (with Vinia)

5. L.V. ‎– Throw Your Hands Up

6. Das EFX ‎– Real Hip Hop

7. Naughty By Nature ‎– O.P.P.

8. Notorious B.I.G., The - Big Poppa (Radio Edit)

9. Method Man ‎– I'll Be There For You/ You're All I Need To Get By (Razor Sharp Mix) (feat. Mary J. Blige)

10. Salt 'n' Pepa - Whatta Man (Radio Edit) (with En Vogue)

11. Shaggy ‎– Boombastic (Sting Remix)

12. Geto Boys ‎– The World Is A Ghetto (Geto Clean Radio Edit)

13. Junior M.A.F.I.A. ‎– Player's Anthem (Radio Version)

14. Craig Mack ‎– Flava In Ya Ear (Club Mix)

15. KRS-One ‎– MC's Act Like They Don't Know

16. LL Cool J - Around the Way Girl

17. Tone Loc - Funky Cold Medina

18. De La Soul - Me Myself and I

עטיפה: עיצוב של עינת להט-בלום, שעשתה משהו אסטטי. עובר. ציון עיצוב: 7

ביקורת ורקע: שלוש וחצי שנים אחרי הביקורת על חלק הבכורה של סדרת "היפ הופ הוריי", אני חוזר אליה. הה"ה היתה סדרת אוספי היפ-הופ שיצאה בשיתוף של הליקון, הד-ארצי וקאסבה רקורדז. החלק הראשון של הסדרה היה מכונן ומצליח מאוד. כל כך מצליח, שזה די מפתיע שלקח לחברות שהכינו אותו כמעט שנה וחצי כדי להוציא לו פרק המשך.

חלק 2 הוא פרק טוב, אבל הוא לא פורץ דרך וחגיגי כמו חלק 1. הפרק הראשון היה מלא בהצהרות כוונות. מלוגואים של לגליזציה של מריחואנה, דרך פתיח אימתני של אייס טי ועד הצלחתו כפסקול של המוני נערים ישראלים שלמדו דרכו להיות חובבי ראפ. חלק 2, לעומתו, יצא כשהראפ/היפ-הופ כבר היה עמוק בתוך המיינסטרים ואפילו שיש כאן קטעי מחאה מהגטו, רוב השירים כאן הם בגדר להיטי MTV פופולאריים.

בדומה לחלק הראשון, גם כאן העורכים הכניסו כמה קלאסיקות מהז'אנר, סוג של חינוך, אלו מופיעים כקטעים הסוגרים של האוסף. עוד מילה על העורכים והמפיקים של האוסף - האוסף נערך, מסתבר, על ידי חמישה. שמותיהם לא מצויינים ברשימת הקרדיטים, כתוב כאן רק The Wonder 5. מי הם החמישה? אפשר לשער שמדובר ברן עצמון מהד ארצי, גיא איילון מהליקון, רן שריג מקאסבה ומעוד שניים שאולי יחשפו כאן ועכשיו, באתר הזה, 18 שנים אחרי שהאוסף יצא במקור***.

ברמה המסחרית, חלק 2 לא היה הצלחה גדולה, בטח בהשוואה לחלק הראשון המצליח. זה לא מנע מיוצריו להמשיך ולהוציא לסדרה עוד שני פרקים. על כך, בעתיד הקרוב.

*** רן עצמון טוען שאחד מהשניים זה שי ברזילי. מי החמישי? אולי לעולם לא נדע...

ערך אספני: 26 ש"ח

ציון: 7

Yo

שם האוסף: Yo

תת כותרת: אוסף ראפ

חברת תקליטים: אן.אם.סי

שנה: אוקטובר, 1994

עורכים: זהר וגנר, ליאור סולימן וארז פרי

מק"ט: 20131-2

רשימת שירים:

1 Cypress Hill - I Ain't Goin' Out Like That

2 Nas - The World is Yours

3 Fugees (Tranziator Crew) - Happy Heads (Remix Radio Edit)

4 Bobby Sichran - From a Sympathetical Hurricane
5 G. Love and Special Sauce - Blues Music
6 US3 - Tukka Yoot's Riddim

7 Arrested Development - Ease My Mind
8 Dis N' Dat - Party

9 Da Brat - Funkdafied

10 Soon E MC - Elucider Ce Mystere Elucidate

11 Gang Starr - Code of the Streets

12 Kurious - Uptown Shit

13 The Goats - Rumblefish
14 MC Eiht - For All the Money (feat. Comptons Most Wanted)

עטיפה: פרונט קולע שיצר עופר כהן, ברוח אלבומי הראפ של התקופה. בפנים יש טקסט טוב על הז'אנר שנכתב על ידי עורכת האוסף זהר וגנר ובעטיפה הפנימית ישנו גם מילון הראפ המעולה, שמתרגם כל מני מלות סלנג של הז'אנר לעברית. מצויין. ציון עיצוב: 9

ביקורת ורקע: אחת הסדרות הידועות שיצאו בישראל בשנות התשעים היא "היפ הופ הוראיי", שיצאה כשיתוף של קסבה רקורדס, הד ארצי והליקון. "היפ הופ הוראיי" נחשבת לסדרה פורצת דרך ומשפיעה מאוד בישראל, כשרבים מהראפרים של היום מספרים שהם גדלו עליה. רק שיש משהו שלא יודעים על היפ הופ הוראיי. הפרק הראשון של הסדרה יצא בדצמבר, 1994. חודשיים לפני כן, אן.אם.סי הקדימו והיו הראשונים לצאת עם אוסף ראפ בניינטיז, כשהם הוציאו את "Yo (סימן קריאה)", כך שבעצם "היפ הופ הוראיי" היתה סוג של חיקוי. נכון, היו כמה אוספי ראפ/ היפ הופ/ ברייקדאנס ישראלים באייטיז, אבל הם כיוונו יותר לרחבות הריקודים מאשר התעמקו בז'אנר. זה רק כש"Yo" ו"היפ הופ הוראיי" יצאו בתווך של חודשיים בסוף 1994, שבישראל התחילו להתייס לראפ כז'אנר מוסיקלי רציני.
אז אן.אם.סי, כאמור, היו הראשונים. מדוע, נשאלת השאלה, Yo לא הפך להיות הסדרה המובילה ודווקא היפ הופ הוראיי טרפה את הקלפים? ובכן, יש לכך כמה סיבות, המרכזית שבהן היא ש"היפ הופ הוראיי", בניגוד ל-"Yo" היתה נגישה יותר. היו שם להיטים גדולים והרבה אומנים שכבר פרצו ל-MTV, בניגוד ל"Yo" שהיתה מאוד אלטרנטיבית וקיצונית בבחירות שלה. העורכים של "היפ הופ הוראיי" היו חכמים יותר ואילו אלו של "Yo" חיפשו לעשות משהו לא מתפשר. לצערם זה לא עבד בחנויות ברמה שהם ציפו לה, בטוח לא בזאת של היפ הופ הוראיי.
את "Yo" ערכו אנשי אן.אם.סי ליאור סולימן וארז פרי ביחד עם שם חיצוני - זהר וגנר, אותה במאית הפרובוקטיבית, נצר למשפחת פרסום מקומית. ריסרצ' קטן באינטנט הוביל אותה לכתבה שעשו עליה בעיתון הארץ, שם היא מספרת קצת על ימיה בניו יורק בתקופה שהראפ עלה, על הרומנים שלה עם גאנגסטאז ועל אוסף תקליטי הראפ המרשים שלה שנגנב. וגנר היתה אז שם דבר בישראל בתחום הראפ ומשם היא הוסיפה המון מידיעותיה ממקור ראשון על התחום בעטיפה המצויינת, שכוללת טקסט טוב על הסגנון ואת המילון המעולה. פניתי אל וגנר והיא ספרה לי קצת על האוסף. "חזרתי אז בדיוק אז מניו יורק", וגנר משחזרת. "חייתי שם בין השנים 1990 ל-1993 ובערך מהיום הראשון שהגעתי מישראל לשם נגנבתי על ראפ, בעיקר ראפ של החוף המיזרחי. התחלתי ללכת להופעות, מסיבות בהארלם (!), קניתי דיסקים ועד היום יש לי בבית אוסף דיסקים נדיר של התקופה".
"זה היה ממש תור הזהב של הראפ ותור הזהב של הראפ בניו יורק", מוספיה וגנר. "הכרתי אמני גראפטי, ראיתי הופעות של כולם - של טו פאק שאקור וביגי סמולס, כולם! ממש צללתי עמוק לסצינה, אפילו התחברתי אישית עם פלייבור פלייב הגנוב! ואז הגעתי לישראל והתחלתי לכתוב על ראפ בעיתון 'העיר' ואן.אם.סי פנו אלי לערוך אוסף. הראפ פה היה ממש בחיתולים. אנשים הכירו במקרה הטוב את פאבליק אנמי ותו לא. המכירות היו טובות, כי זה היה אוסף הראפ הראשון בישראל. הוא זכה להמון תגובות, נמכר בכמה אלפים ובעקבותיו פנו אלי לתקלט ראפ במסיבות ועשיתי גם סיבוב כזה של תקליטנית ראפ במועדונים שאז היו - "אלנבי 57", "המפעל", מסיבות של "מוסיקה פלוס" בנמל תל אביב ובשדרות רוטשילד".
יוצרי "היפ הופ הוראיי" המשיכו להוציא אוספים מצליחים והסדרה כללה ארבעה פרקים, אבל יוצרי "Yo" הרימו ידיים ולא התעסקו יותר עם הז'אנר. חבל, כי הם היו הראשונים ואז זה רק התחיל ובטוח היה שם פוטנציאל לגדול עוד יותר.

ערך אספני: 25 ש"ח

ציון: 9

Hip Hop Hooray

שם האוסף: Hip Hop Hoorayלרגל החג, או סתם בעצם, יש לנו כותב אורח היום, גבי טרטקובסקי מהבלוג המעולה "זכרונות מעוצבים מחדש - כיצד תרבות פופלארית משנה אותנו ולהיפך". נתחיל בכמה מלים של גבי, מתוך הבלוג שלו, על האוסף עליו הוא כתב: "בחרתי לכתוב על החלק הראשון בסדרת "היפ הופ הוריי", משנת 1994, משום שלטעמי, זהו אחד האוספים המשובחים ביותר שיצאו פה, אשר חשיבותו היא מעבר להצלחתו המסחרית. ההשפעה של "היפ הופ הוריי" לא פסחה גם עליי כנער מתבגר, ושחררה אותי מן המסגרת הנוקשה של רוק קלאסי; ועל כך אני מודה לעורכיו המוזיקליים עד היום".


תת כותרת: אוספ ראפ

חברת תקליטים: הד-ארצי, הליקון, קאסבה רקורדס

שנה: דצמבר, 1994

עורכים: רן שריג, רן עצמון וגיא אילון

מק"ט: ARTON 19544

רשימת שירים:

1 Ice-T - A Warning (intro)

2 Naughty By Nature - Hip Hop Hooray 

3 House Of Pain - Jump Around

4 Public Enemy - Give It Up

5 Snoop Doggy Dogg - Who Am I (what’s my name)?

6 Dr. Dre - Nuthin’ But a “G” Thing

7 Warren G & Nate Dogg - Regulate

8 De La Soul - Breakdawn

9 LL Cool J - Pink Cookies In A Plastic Bag Getting Crushed By Buildings

10 Positive K - I Got A Man

11 Queen Latifah - U.N.I.T.Y.

12 Wreckk-N-Effect - Rump Shaker

13 K7 - Come Baby Come

14 Jazzy Jeff & Fresh Prince - Boom! Shake The Room

15 Ice-T - I Ain’t New Ta This

16 Me Phi Me - Sad New Day 

עטיפה: גילה טרמר עיצבה עטיפה אשר שיקפה במידה את הדיסאינפורמציה המקומית דאז לגבי הז'אנר. תת-הכותרת מציינת סגנון נבדל מזה המופיע בשם האוסף עצמו, הכוכב החסר בדגל ארה"ב והעימות מול פסל החירות באים לסמן שההיפ-הופ היא מוזיקת מחאה טעונה, בעוד שהתספורת הפאנקיסטית של הבחור המייצג אותה, כאילו מזמינה את המאזינים להצטרף למסיבה פרועה. הכיתוב הפונטי של מדבקת האזהרה הידועה לשמצה נוסף על תקן בדיחה פרטית, אך נתפס כעילגות לשמה. קריצה נוספת לקהל היעד הצעיר נכללת בעטיפה הפנימית; שם מופיע צמח הקנאביס לצד הקריאה להסדרת מעמדו החוקי. כל אלו תורמים לתחושה שאולי מדובר בפרסומת חתרנית לג'ינס. ציון עיצוב: 5

ביקורת ורקע: התגייסות משותפת של חברות התקליטים, שלרוב הביאה תוצאות מרשימות ואוספים מוצלחים במיוחד, הייתה כאן חשובה שבעתיים. ההיפ-הופ בישראל נתפס אז עדיין כקוריוז, מעין פסקול של כובעים הפוכים, המגניב את האמריקניים אך זר לנו לחלוטין. אוסף מקומי חלוצי שכזה הצריך איחוד שורות ואת המיטב מקטלוגים שונים, בכדי שיכה שורש וישטוף את האוזן הישראלית בצלילים חדשים שלא ניתן להתעלם מהם.
"היפ הופ הוריי" ריכז את כל להיטיהם האחרונים, ולעתים היחידים, של אמנים צעירים רבים, מבלי להתחייב בלעדית ל-"גנגסטה" מצד אחד או לקטעים משעשעים ומדבקים מנגד. כחלק ממשימת החינוך מחדש שהחלו בה העורכים המוזיקליים, שותפו שמות גדולים באוסף - דה לה סול, פאבליק אנמי, ל.ל. קול ג'יי - למרות שנראו כמי שהיו בשלהי הקריירה; ואלו הוצגו בשירים שחרגו מהסאונד שפרסם אותם. בהאזנה מחודשת, האוסף רצוף בקלאסיקות תור הזהב השני של ההיפ-הופ ומהנה לכל אורכו, למעט, שירו של וויל סמית' שנכלל בשעתו כמקדם מכירות משמעותי.
כאמור, סצנת היפ-הופ מקומית חזקה לא הייתה בנמצא באותה עת, אך האוסף המשובח לא חלף לאנשים בישראל מעל הראש. כל מי שטען שהוא בקטע של היפ-הופ עוד מימיו בחטיבת הביניים ודאי שהאזין לאוסף זה, או לכל הפחות, ידע על קיומו. בעקבות הצלחתו, נוספו לו שלושה חלקים, מה שהפך למשך תקופה קצרה את הסדרה ל-"היטמן" של ההיפ-הופ. הסדרה יכלה להמשיך, אלמלא השתלטות במקביל על המיינסטרים, שביטלה את הצורך באוספים המוקדשים אך ורק לז'אנר, ואלו כבר נראו כמיושנים וחסרי טעם.

ערך אספני: 10 ש"ח

ציון: 9

גבי טרטקובסקי