Planet Goa

שם האוסף: Planet Goa

תת כותרת: אוסף טראנס-גואה

חברת תקליטים: אן.אם.סי

שנה: 1995

עורכים: דיג'יי אליאד ג'י ודיג'יי יניב וסרהולץ

הפקה: משה מורד ואליסון מאייר

מק"ט: 20179-2

רשימת השירים:

1. Marco Bailey - Dreamwaves (6:13)
2. Solar Eclipse - From Here To Enlightment (9:19)
3. Taucher - Infinity (Phase III) (5:32)
4. Marco Bailey - Planet Goa (5:02)
5. Monsoon (2) - Monsoon (Original Mix) (9:44)
6. Emmanuel Top - Turkich Bazar (6:31)
7. Marco Bailey - Place To Heaven (6:04)
8. Emmanuel Top - Acid Phase (5:18)
9. Silicum - Spirit Of Ankh (10:26)
10. 101 Trance - My Dream (Mantra Mix) (5:30)

עטיפה: אין קרדיט למעצב/ת. עטיפה נכונה לז'אנר הטראנס, שמדבר נכון גם עם שם האוסף, כוכב גואה. נאה. ציון עיצוב: 7

ביקורת ורקע: הרעיון של האוסף "פלאנט גואה" דומה לרעיון האוספים שאן.אם.סי רקמו סביב ההצלחה של סקוטר באותה תקופה. כזכור, סקוטר היו להיסטריה בישראל באמצע הניינטיז, אבל עדיין לא היה להם אלבום מלא, שאותו היה ניתן למכור לציבור. הפתרון של אן.אם.סי היה יצירת אוספים שהתבססו רבות על שני הסינגלים-להיטים הראשונים שלהם, אוספים שהשתמשו רבות גם בביסיידים והרמיקסים של סקוטר. כך ראו אור "Move Your Ass", "This is... Trance" ו"היטבוקס 6".

"פלאנט גואה" פועל, כאמור, בצורה דומה, כשהוא רוכב על ההצלחה של הקטע "Dreamwaves" של מפיק הטראנס הבלגי מרקו ביילי. הקטע "Dreamwaves" התפרסם, בין השאר, בזכות זה שהוא הפך לאות התכנית "קופסת הלהיטים" ברשת ג' וביחד עם עליית סצנת הטראנס והדרים-מיוזיק באותה תקופה, היה קל לבנות אוסף סביב הקטע הזה. 

לצורך הכנת האוסף גייסו באן.אם.סי את דיג'יי אליאד ג'י ואת דיג'יי יניב וסרהולץ, שני תקליטי טראנס צעירים, שהרכיבו כאן תמהיל שרובו מורכב מקטעי טראנס שיצאו בחברות אירופאיות עצמאיות. כצפוי, יש כאן בין עשרת הקטעים שלושה קטעים של ביילי, שסביבו נבנה הדיסק. אחד הקטעים העניק לאוסף את שמו ותקופה קצרה אחר-כך הוא גם העניק לביילי את שמו של אלבום הבכורה שלו. זאת לא הפעם הראשונה שאוסף ישראלי ניבא את שם האלבום של האומן שהוא נבנה סביבו, הסיפור היה דומה עם "דרימלאנד" ש-IMP הוציאו סביב הקטע "Children" של רוברט מיילס, שם שאחר-כך שימש את מיילס באלבום הבכורה שלו. 

נחזור לאוסף - מדובר באוסף נחמד, שגם זכה להצלחה יחסית לאוספי ז'אנר הטראנס באותה תקופה.

אבי לבקוביץ', מומחה הז'אנר, מוסיף לגבי האוסף:

"הסינגל של Dreamwaves כלל שלושה קטעים וכולם כלולים באוסף. עם זאת, במבט לאחור האוסף שווה בזכות שני הקטעים של עמנואל טופ. מדובר בשני תותחים כבדים. שאר הקטעים, מלבד זה של טאוכר שהיה להיט ערוץ "ויוה" טיפוסי (כלומר טראנס מיינסטרימי. ויוה היה ערוץ מוסיקה גרמני ששידר רצועות ארוכות של המוסיקה המיינסטרימית באותה התקופה, יורודאנס וטכנו), הם פילרים אנונימיים לכל דבר ועניין. מרקו ביילי עצמו הפך אמנם לתקליטן ידוע, אבל בכלל לא של טראנס ובכלל לא בסדר גודל בינלאומי. כנראה שהוא עצמו ובטח מעריציו לא זוכרים את סינגל הבכורה שלהם. סיכוי שבארץ זה המקום היחיד בעולם שהקדיש לו כזו תשומת לב. ולזכותה של קופסת הלהיטים ייאמר. למיטב הבנתי הקטע הזה היה בוסטר מכירות נאה לאוסף. 

עמנואל טופ, ששני הקטעים האלה שלו הם בהחלט קטעים בעלי שיעור קומה בקהיליית הטראנס העולמית, הוציא שנתיים מאוחר יותר את אחת מהקלאסיקות הגדולות של הטראנס, "Seven Days and One Week". הם היו שלישיה, הוא והצמד שעמד מאחורי "Age of Love", בפני עצמו הקלאסיקה כנראה הכי גדולה של הטראנס. טאוכר באותה התקופה פעל ביחד עם שני דינוזאורים של טראנס, בפרנקפורט, ה"מכה" של הטראנס. עם טורסטן שטנצל (מאוחר יותר: יורק, סאקין אנד פריינדס. באותה התקופה n.u.k.e) וטאלה 2xlc. שיתוף הפעולה עם טאלה היה מין סופרגרופ בין שניים מהמפעלים הגדולים בפרנקפורט: המיוזיק הול והטכנוקלאב. "Infinity" היה כרטיס הביקור של טאוכר, במובן הזה שהקליפ שלו היה מורכב כולו מתמונות של צוללן, שזו היתה בעצם הפרסונה של טאוכר במסיבות שלו. טאוכר בגרמנית זה צוללן. 

במזל יצא ל-NMC שהיתה להם גישה לדיסקוגרפיות העשירות ביותר של הטראנס. באוספים האחרים שציינו למעלה הם פישלו בבחירת הקטעים, במבחן הזמן. כאן פחות. כאן, "פלאנט גואה" הוא חלון ראווה ראוי למה שקרה בעולם בתקופה ההיא. רק שאלה אחת. מה הקשר בין התוכן של האוסף לגואה? התשובה, כמובן, שאין. התקשורת בארץ מכרה את בקלאבינג בתור חבילה אחת מבולבלת של "אסיד". סביר שאף אחד מהקטעים האלה לא נוגן בגואה באמת. בטח לא ב-1995. אם הם היו יוצאים ב-1991 אולי הם היו מתאימים לקו המוסיקלי בגואה. ב-1995 הוא היה שונה בתכלית השוני ממה שיש כאן".

ציון: 7

ערך אספני: 50 ש"ח

This is... Trance

שם האוסף: This is... Trance

תת כותרת: אוסף טראנס אסיד

חברת תקליטים: אן.אם.סי

שנה: 1994

עורך: משה מורד

מפיקים: משה מורד ואליסון מאייר

מק"ט: 20139-2

רשימת שירים:

1. Scooter - Unity Without Words Part 1 (6:03)
2. Scooter - Rhapsody In E (6:08)
3. Juno Reactor - High Energy Protons (Orion Mix) (6:28)
4. Exoterix - Void (Diss-Cuss Remix) (7:02)
5. Culture Beat - Adelante! (MKM's Danish Flex Mix) (6:31)
6. Jens - Loops and Things (6:54)
7. Raviv Mor - The End Of The World (Trance Mix) (3:37)
8. One-O-One - Welcome To My Dream (Chill Out) (4:25)
9. Mikado - Feel the Bass (5:28)
10. Fog - Make Me President (Ghostrider Remix) (6:29)
11. Liquid Bass - In Full Effect (5:54)
12. Scooter - Hyper Hyper (Faster, Harder, Scooter) (5:31)

עטיפה: עיצוב של אסנת בוכמן. עבודה טובה מאוד. תופסת את רוח הז'אנר והתקופה - ב-100%. סחטין. ציון עיצוב: 9

ביקורת ורקע: שני דברים הובילו ליצירת האוסף הזה. אחד, עליית מוזיקת הטראנס באותה תקופה. הז'אנר התחיל לתפוס בצורה יוצאת דופן בארץ וחברות התקליטים התחילו להפציץ עם אוספי טראנס למיניהם. פונוקול היתה חוד החנית של התחום ואן.אם.סי לי רצו להשאר מאחור ובתקופה של 1993 עד 1995 הם הוציאו כמה אוספי טראנסים. זה היה דבר חריג בקרב החברות הגדולות (אן.אם.סי, הד-ארצי והליקון), מפני ששתי מתחרותיה - הליקון והד-ארצי לא התעסקו בכלל עם טראנס, שנותר כתחום ההתמחות של החברות הקטנות. בסופו של דבר - בשנים האחרונות של הניינטיז - הטראנס באמת היה סגנון שזכה לפריחה והצלחה בעיקר בחברות כמו פונוקול ו-BNE ואן.אם.סי יחסית זנחו אותו.

הדבר השני שהוביל ליצירת האוסף הזה הוא סקוטר. אותו הרכב גרמני, שזכה באותה תקופה להצלחת ענק עם הלהיט "הייפר הייפר" יצר המון עניין בישראל. האוסף "היט בוקס 6" אף התהדר על העטיפה בתור זה שהוא האוסף עם "הייפר הייפר". למרות ש"היט בוקס 6" שווק סביב "הייפר", מכיוון שלסקוטר לא היה אלבום באותם ימים, הדרישה לקטעים שלהם נותרה אדירה.

מכיוון שבישראל לא היו יוצאים סינגלים באותה תקופה, הדרך לעשות כסף מלהיט אחד היה דרך אוספים ו"This is... Trance" הוא דוגמה קיצונית לטריק הזה. יש דרישה לסקוטר, אבל אין אלבום? ניקח שלושה שירים שהלהקה דחפה לסינגל שלה "Hyper Hyper" אחרי הלהיט ונדחוף אותם לאלבום אוסף. כך, האוסף הזה נפתח עם שני הביסיידים של "הייפר" ומסתיים ברמיקס של השיר, גם הוא מתוך הסינגל. בדרך יש עוד 9 קטעי טראנס שאן.אם.סי הצליחו לשים עליהם את היד, כולל קטע ישראלי אחד, של רביב מור. 

התכסיס הזה בסך הכל הצליח לאן.אם.סי ו"This is... Trance" נמכר במספרים יפים לסגנון, כמה אלפים ממנו נרכשו.

ציון: 6

ערך אספני: 25 ש"ח

Progress in House 3

שם האוסף: Progress in House 3

חברת תקליטים: פונוקול

שנה: 1999

עורכים: אורן קריסטל, שירה שליט ורוברט גיטלמן

הפקה: דניאל בוחניק

מק"ט: 2129-2

רשימת שירים:

1. Doug Laurent - I'm Rushin' (Extended Mix) (7:23)

2. Sean Dexter - Mankind (Original Mix) (7:11)

3. O-Zone, The - Paranoia (4:27)

4. Moon Project - Apocalyps (6:46)

5. Franky Jones - My Obsession (7:06)

6. Extreme Trax - Don't Hold Back (Techno Mix) (9:15)

7. Tom Wax and Jan Jacarta - Wormhole '98 (Marino Stephano Remix) (8:30)

8. Molecule - Secrets Of Space (Club Mix) (5:08)

9. Cherrymoon Trax - The House Of House (Moon Project Remix) (7:20)

10. Reference II - Predelay (Club Mix) (8:35)

11. Worms - Ice Storm (Extended Mix) (6:14)

עטיפה: עיצוב של יריב בן שלום. עטיפה של אוסף טראנס, פשוטו כמשמעו. ציון עיצוב: 6

ביקורת ורקע: חלק שלישי לסדרה הזאת, שיצא בשנת 99'. כנראה שהיו לסדרה הזאת קצת מעריצים, לכן היה שווה לפונוקול להוציא לה פרק כל שנה (97', 98' ו-99').

מוסיקלית, אין יותר מדי מה לספר. קטעים טראנסיים עם קריצה למועדונים, יותר מלמסיבות טבע. נחמד.

ציון: 6

ערך אספני: 20 ₪

האוסף סוקר באדיבותו של אורי פיקסלר

Progress in House 2

שם האוסף: Progress in House 2

חברת תקליטים: פונוקול

שנה: 1998

עורכים: אורן קריסטל, שירה שליט ורוברט גיטלמן

מפיקים: ג'ולי כהן וענת כץ

מק"ט: 2119-2

רשימת שירים:

1. Energy 52 - Cafe Del Mar (Nalin and Kane Remix) (9:41)

2. Signum - What Ya Got 4 Me (6:49)

3. Cyclicx - Anthem II (Confusion Mix) (6:12)

4. Extreme Trax - Final Fantasy (7:00)

5. DJ Cy - Mea Culpa (Meets Sanli) (5:41)

6. Global Cee - Love, Dream and Energy (8:34)

7. Marmion - Schoneberg '98 (7:55)

8. Aqualite - Outback (DJ Taucher Remix) (7:49)

9. Melonhaus - Asset Stripper (9:45)

10. Cherrymoon Trax - Alternation (LPG) (7:12)

עטיפה: עיצוב של יריב בן שלום. עטיפה של אוסף טראנס, פשוטו כמשמעו. ציון עיצוב: 6

ביקורת ורקע: פרק שני לסדרת ה"צ'יל האוס" וה"טראנס-האוס" הבנלוקסי, שפונוקול הוציאה, שנה אחרי הפרק הראשון מ-1997. האוסף כולל בעיקר קטעים שיצאו על וינילים 12" והוא לא השאיר חותם מיוחד. למרות זאת, שנה אחר-כך, ב-1999, יצא לו פרק שלישי ואחרון.

ציון: 5

ערך אספני: 20 ₪

האוסף סוקר באדיבותו של אורי פיקסלר

Progress in House

שם האוסף: Progress in House

תת כותרת: עם קטע הפילים

שנת הוצאה: 1997

חברת תקליטים: פונוקול/ Progressive

מק"ט: 2095-2

עורכים: אורן קריסטל, שירה שליט ורוברט גיטלמן

מפיקים: אורן קריסטל, שירה שליט, רוברט גיטלמן, דניאל בוחניק וג'ולי כהן

רשימת הקטעים:

1. Ollie - Eden (Lick It Up Baby) (Jon The Dentist Remix)

2. N.O.D.s ‎– The Future (Next Age Mix)

3. Ozone ‎– Neverland

4. Moon Project ‎– Naked Fantasy (DJ Philip Remix)

5. Lochi ‎– London Acid City

6. Montera ‎– Party On Mars

7. Andy Jay Powell ‎– Love Meditation

8. Friends Lovers and Family ‎– Bells Of Brixton

9. Antic ‎– Pulse

10. Code Generator ‎– Outset

11. Aqualite ‎– What Is Life (This Mix)

12. Mac Zimms ‎– L'Annonce Des Couleurs

עטיפה: יוסי פ. ועידו אשר מ-Visual Front יצרו עבודה של גרפיקה ממוחשב-תלת מימד ברוח התקופה. נחמד. ציון עיצוב: 6

ביקורת ורקע: עוד ניקוי מגירות. "פרוגרס אין האוס" הוא אוסף טראנס של אומנים מערב אירופאים, שיצרו קטעים עם נגיעות האוס. האוסף יצא בתת הלייבל (לייבל זה כינוי מקצועי לחברת תקליטים) של פונוקול שהתמחה בטראנס והאוס ונקרא "Progressive". האוסף גם כולל את "קטע הפילים", שזה ברוח התקופה קטע טראנס עם סימפול של התרועה של הפיל. באותם שנים היו כל מני קטעים שהיו ידועים בזכות הסימפולים שלהם, כמו קטע התרנגולים, קטע הדרדסים וכו' וכו'. לפעמים המילה קטע הוחלפה במילה "טראק" (מלשון Track, רצועה בדיסק, באנגלית). כך היו, לדוגמה, טראק הקופים, טראק השריקות וכו' וכו'.

לגבי האוסף עצמו, הוא עבר די בשקט ולא זכה להצלחה יוצאת דופן.

ציון: 6

ערך אספני: 70 ש"ח. זה נראה לכם יקר, אבל בעולם יש אספנות גדולה מאוד של טראנס תוצרת ישראל. חברות כמו פונוקול ו-BNE יצרו המון אלבומי טראנס באותה תקופה. חלקם של אומנים ישראלים, חלקם אוספים של כל מני קטעים שעד היום קשה למצוא על גבי דיסקים. חלק מאלבומי ואוספי הטראנס הישראלים נמכרים במאות דולרים, האוסף הזה קצת יותר צנוע ושווה כ-20 דולרים. למה? אם תעברו על הקטעים פה תגלו שרובם יצאו רק על גבי וינילים והאוסף הזה הוא הפלטפורמה הדיגיטלית היחידה שניתן למצוא אותם.