פרופסור מיקס 7

 

שם האוסף: פרופסור מיקס 7

חברת תקליטים: הד ארצי

שנת הוצאה: 1990

מס' קטלוגי: ARTON 19448-4 (קלטת)

עורכים: צ'רלי סולומון וקארן רוז

רשימת שירים:

Side 1:
1. Black Box - Everybody Everybody
2. Mike "Hitman" Wilson - Another Sleepless Night
3. Londonbeat - I've Been Thinking About You
4. Nick Kamen - I Promised Myself
5. Adamski - The Space Jungle
6. Soho - Hippychick
7. Kyper - Tic Tac Toe

Side 2:
1. Snap! - Cult of Snap
2. Deee-Lite - Groove is in the Heart
3. The Time - Jerk Out
4. Johnny Gill - Rub You the Right Way
5. Bell Biv Devoe - Do Me!
6. Lindy Layton - Silly Games
7. Vaya Con Dios - What's a Woman

עיצוב עטיפה: כמו כל סדרת "הפרופסור", עיצוב של יקי קאופמן. איור, למען הדיוק. יש כאן ציור של דיג'יי מקפצץ על הכותרת של האוסף. הרמה די ילדותית, אם להיות כנים. ציון עיצוב: 6

ביקורת ורקע: האוסף האחרון בסדרת "פרופסור מיקס" שאני מסקר כאן ובכך סוגר את הסדרה. מדובר בפרק 7, מתוך 8 פרקים, שיצא בסוף 1990. אוסף לא רע, שבין 14 שיריו כולל כמה להיטי ענק של סנאפ, די-לייט, ואיה קון דיאוס (שהגיעו עם השיר למקום הראשון במצעד של רשת ג'!), בלאק בוקס ולונדון ביט. 

יש כאן גם כמה יציאות ממש טובות, כמו החידוש של אמן הקלידים הבריטי אדמסקי לאלביס פרסלי (!) וצמד הבנות הבריטיות סוהו שסימפלו בצורה מבריקה את הסמית'ס (!!). לא הרבמה מדי פילרים, באוסף יחסית טוב.

האוסף הזה יצא, כאמור, בסוף 1990. תקופה שרוב האוספים היו יוצאים על תקליט, קלטת וקומפקט דיסק. האוסף הזה, לעומת זאת, ככל הידוע יצא רק על גבי קלטת. דיסק ותקליט שלו מעולם לא נצפו וכנראה שהוא שימש סוג של מעבר בין הפורמטים. הפרק לפניו, 6, יצא על שלושת הפורמטים והפרק אחריו, 8, יצא על קלטת ודיסק בלבד. כלומר - אחרי פרק 6 הד ארצי לא הוציאו יותר אוספים על תקליטים ומ-1991 זה כבר היה נחרץ. אוספים יוצאים רק על קלטות ודיסקים. בכל מקרה, עד שנמצא לכך עדות אחרת - פרק 7 היה קיים רק על קלטת.

ערך אספני: אז כאמור יש רק קסטה כאן וקסטות זה לא משהו שממש אוספים בארץ (למעשה - אופיר פלג הוא האספן היחידי שאני מכיר...). האוסף לא מכר הרבה ונדיר למצוא את הקלטת הזאת ובכל זאת - לא אתמחר את שוויה ביותר מ-20 ש"ח.

פרופסור מיקס 4

שם האוסף: פרופסור מיקס 4

חברת תקליטים: הד ארצי

שנה: 1989

מק"ט: ARTON 19412-4 (קלטת)

עריכה: צ'רלי סולומון וקארן רוז

רשימת שירים:

צד' א':

1 London Boys - London Nights

2 Big Fun - Blame it on the Boogie

3 Expose - What You Don't Know

4 Damian - The Time Wrap

5 Elvis Costello - Veronica
6 Simply Red - If You Don't Know Me By Now

צד ב':

1 Black Box - Ride on Time (Remix)

2 Lisa Stansfield - This is the Right Time

3 Transvision Vamp - Baby I Don't Care

4 Tone Loc - Funky Cold Medina

5 Jody Watley - Real Love

6 Stereo MCs - On 33

7 Milli Vanilli - Blame it on the Rain

עטיפה: קצת קריפי, אבל מגניב. איור של יקי קאופמן שמראה מפלצות טורפות תקליטים, רודפות אחרי פטיפון עם רגליים, שמשולבות בצורה 4. הזוי, אבל קול. ציון עיצוב: 8

ביקורת ורקע: טוב, אחרי העדרות של שנתיים, קיבלתי מוזה לכתוב קצת באתר, לחזור לסקר את כל אותם אוספים שיצאו בארץ בעבר וברגע זה בזמן, אביב 2022, ממש אפשר להכריז שזה בעבר. מפני שכשהתחלתי את הסקירה, אי שם ב-2010, אוספים עדיין יצאו בארץ בצורה סדירה. לעומת זאת, כיום, אם יצא משהו, זה יהיה ממש על תקן נס...

את רוב האוספים משנות ה-90 כבר סיקרתי, אם כי על המדפים שלי יש עדיין כמה עשרות שעוד לא תועדו. כל זה הוכחה לשפע שהיה בתחום הזה פה. אני מקווה, יום אחד להגיע לכולם.

לבנתיים, היום אני רוצה להתמקד בפרק מסדרה שסוקרה כאן בחלקה, סדרת "פרופסור מיקס". הסדרה החלה את דרכה ב-1988 ועד לסיומה בתחילת 1992 יצאו לה 11 פרקים. שלושה מהפרקים היו פרקי סיכום שנה ל-89, 90 ו-91 תחת הכותרת "הפרופסור הדיגיטלי" (מסדרות הדיסקים הראשונות בארץ) ואילו הסדרה הרגילה כללה 8 פרקים. 

הפרק המדובר כאן הוא פרק 4 שיצא ב-1989. אני מכיר אותו על גבי קלטת ותקליט ואין לי מושג אם הוא קיים על דיסק. מהתעלומות הבודדות שנותרו בתחום הזה.

האוסף כולל מגוון של שירים, בעיקר בריטים ואמריקאיים, עם יציאות אירופאיות. למירב ההצלחה שלו, האוסף זה בזכות הקטע של בלאק בוקס האיטלקים, שפתח את צדו השני, מהלהיטים הגדולים של סוף האייטיז.

בסך הכל אוסף כייפי, שהיה די שימושי לדיג'יים בימים של קיץ 89'. 

ערך אספני: 20-50 ש"ח לתקליט (תלוי במצב). אם דיסק קיים - אני מעריך אותו ב-200 ש"ח

ציון: 8

פרופסור מיקס 3

שם האוסף: פרופסור מיקס 3

חברת תקליטים: הד ארצי

שנה: 1989

עריכה והפקה: צ'רלי סולומון וקארן רוז

מק"ט: ARTON 244975-4

רשימת שירים (קלטת):

צד א

1. Donna Summer - This Time I Know it's For Real (3:40)

2. Rick Astley - Rick's Hit Mix (5:48)

3. Kon Kan - I Beg Your Pardon (3:59)

4. Figures on the Beach - You Ain't Seen Nothing Yet (4:05)

5. Edelweiss - Bring Me Edelweiss (3:45)

6. Fuzzbox - International Rescue (3:30)

7. Boy Meets Girl - Waiting for a Star to Fall (4:25)

8. Howard Jones - Everlasting Love (4:20)

צד ב

1. Adam - Woman (3:32)

2. Boney M - Megamix (3:54)

3. Ten City - That's the Way Love is (6:45)

4. Robert Howard and Kim Mazelle - Wait (3:09)

5. Sheena Easton - The Lover in Me (4:10)

6. Bobby Brown - My Prerogative (3:32)

7. Tone-Loc - Wild Thing (3:16)

8. The Boys - Dial My Heart (4:16)

עיצוב ועטיפה: יקי קאופמן אייר, כמו את כל שאר העטיפות של הסדרה. גם כאן הפרופסור לא מככב. יש כאן נערה, עם משקפי שמש ואוזניות. היא מוציאה לשון ארוכה ועל הלשון שלה רוקדים חרקים! די ביזארי, כשחושבים על זה. ציון עיצוב: 6

עטיפת תקליט הפרומו לפרופסור מיקס 3 (מק"ט: DJ-1778)

ביקורת ורקע: שני החלקים הראשונים של סדרת "פרופסור מיקס", שיצאו בסוף שנת 1988, היו הצלחה גדולה. הסדרה החדשה מכרה יפה ובנתה לעצמה מוניטין טוב. מהעמדה הזאת הד-ארצי נכנסו ל-1989, אבל למרות שהדברים נראו מבטיחים, באגף אחד שתי המתחרות הגדולות שלה, אן.אם.סי ופונוקול, השאירו לה אבק. זה היה בתחום הדיסקים, שהחל מ-1987 החלו לחדור לשוק הישראלי. למרות שרוב השוק עדיין התמקד בקלטות ותקליטים, מכירות הדיסקים עלו ברמה שבועית. אם בתחילת 1988 נמכרו כל שבוע רק כמה עשרות דיסקים בישראל, בסוף השנה זה כבר גירד את האלפים. פונוקול היו הראשונים לאתר את הטרנד והאוסף שלהם "טופ פופ 88" היה האוסף הראשון שיצא בישראל על גבי תקליטור. ההצלחה שלו היתה אדירה ואן.אם.סי מהרו לחקות אותם, עם הוצאה על גבי CD של אוסף שמסכם את סדרת "יורופרייד". הד-ארצי, עוד לא היתה שם ולכן, כשעמד לצאת האוסף הבא מסדרת הדגל שלהם, הוחלט להוציא בחברה את האוסף הראשון שלה על גבי דיסק.

מדובר, כמובן, היה ב"פרופסור מיקס 3". המלאכה של הוצאת אוסף על דיסק היתה משימה חדשה עבור האנשים בהד-ארצי. קודם כל, הציפיה של הציבור, בגלל הטכנולוגיה והמחיר, היתה שדיסק יכלול יותר מ-10 קטעים, כפי שכללו האוספים שיצאו עד אז על גבי תקליטים וקלטות. לכן, לפרופסור השלישי נאספו 16 קטעים, שזה אולי לא נשמע המון, אבל זה היה סיפור גדול לאסוף אוסף כזה באותה קופה. אחרי זה היה את העניין עיצוב וגרפיקה שיתאימו לתקליטור וגם את המחשבה של הוצאת אוסף מצומצם יותר על תקליט, שטכנית לא ממש יכול להכיל כל כך הרבה קטעים.

צ'רלי סולומון וקארן רוז מהד-ארצי ניסו לעשות את זה בענק, עם הפרוספור השלישי. באופן חדשני, יצא לאוסף תקליט פרומו שנשלח לתקשורת, שכלל חמישה קטעים מתוך האלבום (מק"ט: DJ-1778, ראו תמונה מצורפת).

עטיפת תקליט השדרים של "Woman" של אדם (מק"ט: DJ-1763)

למרות היוזמה המקורית והדי יקרה, תקליט הפרומו הזה היה פספוס. בהנחה שהוא היה מכוון בעיקר לרדיו, לפתוח בו עם מגמיקס של ריק אסטלי, שזה משהו שהוא לא מאוד רדיופוני, זה טעות. מעבר לזה, ארבעה מחמשת הקטעים שבפרומו (כפי שניתן לראות בתמונה) הם לא הלהיטים הכי חזקים מהאוסף. לא ברור.

בגלל החגיגיות של הוצאת דיסק האוסף הראשון של הד-ארצי, בחברה חיפשו עוד שוס ואותו הם מצאו בדמות שיר חדש שאדם הקליט באותה תקופה, "Woman". בהפקה של יזהר אשדות, השיר, שמבוסס על לחן של להיט איטלקי, היה אמור לעזור לאדם לפרוץ לחו"ל, כמו שההפקה של אשדות שדרגה את עפרה חזה לכוכבת בין לאומית. הבעיה היתה ש"Woman" היה שיר חלש, שממש לא עשה את העבודה. מכיוון שהשיר הזה למעשה מופיע רק באוסף הזה, עם השנים הוא הפך לנדיר ומעריצי אדם מחפשים אותו בנרות. לצורך שיווק, כמו תקליט הפרומו הכולל לאוסף, גם השיר של אדם יצא בתקליט שדרים נפרד לתקשורת, עם כותרת שמכריזה

בגדול שהשיר לקוח מתוך אוסף להיטי פרופסור מיקס (מק"ט: DJ-1763. ראו עוד תמונה) .
בקיצור, כל הארטילריה של הד-ארצי היתה מוכנה. שיר של אדם, תקליט פרומו אחד, תקליט פרומו שני והכי חשוב - דיסק אוסף ראשון של החברה. מה כבר יכול להשתבש? ובכן, מסתבר שדי הרבה.
למרות כל העבודה היח"צנית והלוגיסטית החכמה, בדבר אחד פספסו בהד-ארצי, ברשימת השירים. "פרופסור מיקס" השלישי היה אוסף פשוט לא טוב. רצועות 1 ו-3 מתוכו אמנם היו להיטי ענק בישראל, אבל שאר 14 הקטעים נעו בין פילרים ללהיטים ביינוניים. התחושה היתה שהד-ארצי לא הפנימו את השינוי הדרוש ממעבר מאוספים של עשרה קטעים לכאלו של 16 והם פעלו כפי שהם תמיד פעלו - מלאו אוסף בכל הקטעים שהיו להם.
זה לא היה מספיק טוב ו"פרופסור מיקס 3" נחל כשלון חרוץ. למעשה, הדיסק שלו, שהיה אז מוצר ממש יקר ביחס לתקליטים וקלטות, כשהוא עלה כפול, היה ממש בגדר פיל לבן בחנוית. אף אחד לא רכש אותו, כשגם הקלטת והתקליט לא ממש נחטפו מהמדפים.
באותו הזמן, אן.אם.סי החלו להוציא את סדרת "סופרמיקס" שלה על דיסקים, שזכו להצלחה יפה. פונוקול המשיכה להפציץ עם דיסקים של "טופ פופ". בהד-ארצי, בנתיים, עשו חושבים מחדש.

ציון: 4

ערך אספני: בגלל שהאוסף מכר כל-כך מעט, במשך שנים לא הצלחתי למצוא אותו. בסופו של דבר, ידידי אור ארגן את העותק שלו, על גבי קלטת, שהוא רכש בזמן אמת. תודה רבה על כך, אור. בכל מקרה, את הדיסק הנדיר אני מעריך ב-300 ש"ח. התקליט - 100 ש"ח והקלטת - 30 ש"ח. לגבי תקליט הפרומו - הוא שווה גם כ-100 ש"ח. תקליט הפרומו של "Woman" של אדם שווה 200 ש"ח.

פרופ' מיקס מכה שנית

שם האוסף: פרופ' מיקס מכה שנית

תת כותברת: Professor Mix Strikes Again

חברת תקליטים: הד ארצי

שנה: 1988

עורך: צ'רלי סולומון

לוגיסטיקה: קארן רוז

מק"ט: CAN 19360-1

רשימת שירים:

צד א

1. Rick Astley - She Wants to Dance with Me (Watermix) (3:15)

2. Tiffany - Radio Romance (4:04)

3. Kim Wilde - Never Trust a Stranger (4:04)

4. A-ha - Touchy (4:40)

5. Good Question - Got a New Love (3:51)

6. Ofra Haza - Galbi (3:12)

צד ב

1. Tanita Tikaram - Good Tradition (2:49)

2. The Escape Club - Wild Wild West (4:00)

3. Womack and Womack - Teardrops (3:51)

4. Thompson Twins - In the Name of Love '88 (3:30)

5. Milli Vanilli - Girl You Know it's True (4:11)

6. Gold - Rio De Janvier (4:26)

עיצוב ועטיפה: המאייר יקי קאופמן יצר את העטיפה של חלק 2 של הסדרה, כמו את כל פרקיה. העטיפה הפעם הוא ברוח כל מה שאמור היה להיות "Cool" בקרב בני נוער בסוף 1988. ברוח הקומיקס, ציורו כאן תקליטים, אוזיניות, אול סטארס, המבורגר, קטשופ, סקייטבורג, דיג'יי ואפילו היפופוטם ששותה בירה בזמן שהוא קופץ על טרמפולינה (!). הדיג'יי שמרכז היצירה נראה קצת כמו הומאז' לאילן בן-שחר. הרעיון יפה ובזמן אמת צעירים עפו על העטיפה הזאת. היום זה נראה קצת מטופש, אולי גם מאולץ. ציון עיצוב: 7

צ'רלי סולומון (מימין) עם הזמר דונובן, בימי רשת ג', 1981
(צילום: בני דודקביץ', מתוך פייסבוק)

ביקורת ורקע: כחודשיים אחרי הוצאת הפרק הראשון בסדרה, הד ארצי חזרו עם הפרק השני המוצלח שלה. צ'רלי סולומון ערך וקארן רוז קיבלה קרדיט על הלוגיסטיקה, שאני משער שזאת ההפקה. סולומון נכנס לעניינים מהר בהד ארצי ובגלל קשריו ברשת ג', אותה הוא עזב כדי להצטרף לחברת התקליטים, היתה לו יכולת לבנות להיטים מאוד גדולים. רשת ג' היתה אז מונופול בתחום המוזיקה. לא היו כמעט אפיקים אחרים לשווק מוזיקה בישראל. קצת בעיתונים, שעות בודדות מדי שבוע
בגל"צ וחצי שעה שבועית של "עד פופ" בטלוויזיה. לכן, אם הצלחת לחדיר שיר לרשת ג', הצלחת בענק. וסולומון ידע בדיוק איך לעבוד עם ג' ולהחדיר לשם שירים. סולומון לא סגר חצי שנה בהד ארצי והוא כבר הצליח לקדם בישראל שורה של להיטים ענקיים עבור החברה. כל זה התבטא ב"פרופסור מיקס 2", שהיה עמוס בקטעים האלו. מתוך 12 הקטעים שבו, יש רק פילר אחד, שזה סטנדרט יוצא דופן באוספים ישראלים באותה תקופה.

האוסף נפתח בריק אסטלי, שהיה חתום בחו"ל בחברת RCA. במשך שנים RCA יוצגה בארץ על ידי חברת הטכנולוגיה "איסטרוניקס", שהיה לה גם אגף מוזיקה. אחרי ש-BMG, לה היה חוזה הפצה בארץ עם הד ארצי, רכשה את RCA, הרפרטואר שלהם עבר מאיסטרוניקס להד ארצי, מה שגרם למחלקת המוזיקה של איסטרוניקס להסגר (ראה כתבה).

ריק אסטלי היה הסנונית, אבל בהמשך הדרך הרפרטואר של RCA יעניק רבות למחלקת המוזיקה הבין לאומית של הד ארצי, שאחרי שנים של דשדוש, הפכה לשחקן המרכזי בשוק.

האוסף ממשיך עם להיטים של טיפאני, א-הא, קים וויילד ואפילו עפרה חזה כאן עם ההפקה הבין לאומית שנעשתה לשירה "גלבי". 

הצד השני נפתח עם "Good Tradition" של טניטה טיקאראם, שהוא כנראה הביטוי הכי בולט ליכולתו של סולומון להשפיע על רשת ג' של אותם ימים. זמרת הפולק הבריטית אמנם זכתה להצלחה צנועה במולדתה ובעוד טריטוריות אירופאיות, אבל מה שקרה איתה בישראל היה חסר פרופורציה. להיט הבכורה שלה שמופיעה כאן, הפך לאחד הלהיטים הגדולים בישראל באותה שנה, כשהוא מסיים במקום השמיני במצעד השנתי של רשת ג'. הסינגל הבא שלה, "Twist in My Sobriety", שהצליח להגיע רק למקום ה-22 במצעד הבריטי, הפך בישראל לאחד השירים האהובים ביותר באייטיז והוא סיים במקום ה-22 במצעד העשור של גלי צהל. בדרך, האלבום "Ancient Heart", הפך לרב מכר מקומי מרשים. טיקאראם זכתה להכרה גם בעולם, אבל מה שהיה איתה בישראל היה יוצא דופן. זה הכל עבודה של סולומון. 

אחרי טיקאראם, האוסף ממשיך בעוד שורה של להיטים ברצף, כולל "Girl You Know it's True", להיט הבכורה העצום של מילי ואנילי שבאוסף הזה מצא את עצמו כקטע הלפני אחרון, עוד עדות לחוזקת האוסף.

שורת הלהיטים הזאת הובילה את "פרופסור מיקס 2" להיות הצלחה גדולה וערב שנת 1989, נראה היה שהד ארצי חזרו חזק לעניינים. תכנית העבודה של המחלקה הבין לאומית של הד ארצי ל-89' היוותה את הבסיס לעבודתה במשך כל שנות ה-90. סולומון שאף, וגם עמד במשימה, להוציא ממחלקתו אוסף בין לאומי אחד כל חודש. 12 אוספים שונים אכן יצאו בהד ארצי באותה שנה. לא כולם באותה רמה, אבל הטמפו של העבודה של החברה היה יוצא דופן. מסודר, עם חזון, שהביא להצלחה.

ציון: 8

ערך אספני: האוסף יצא על תקליט וקלטת. מעריך את שניהם בכ-20-30 ש"ח

מסיבת הריקודים של פרופ' מיקס

שם האוסף: מסיבת הריקודים של פרופ' מיקס

תת כותרת: Proffesor Mix's Dance Party 1

חברת תקליטים: הד ארצי

שנה: 1988

עורך: צ'רלי סולומון (עם תודה לקארן רוז)

מק"ט: BAN 19354

רשימת שירים:

צד א

1. Kim Wilde - You Came (4:34)

2. Matt Bianco - Wam-Bam-Boogie (7" Edit) (4:27)

3. The Funky Worm - Hustle (To the Music...) (Radio I) (3:55)

4. Book of Love - Pretty Boys and Pretty Girls (4:30)

5. Siedah Garrett - K.I.S.S.I.N.G. (5:24)

צד ב

1. France Gall - Ella, Elle L'a (4:50)

2. Chico Chico - Bamboleo (3:38)

3. Charlie Makes the Cook - Boys and Girls (4:07)

4. Transvision Vamp - I Want Your Love (7" Version) (3:10)

5. Aswad - Give a Little Love (4:33)

עיצוב ועטיפה: איור של הצייר/מעצב יקי קאופמן, שלעטיפת הפרק הראשון יצר את דמות הפרופסור שהוא גם תקליטן. סוג של ניגודיות מגניבה, שתלווה את רוב הסדרה. קאופמן הוא מחלוצי הקומיקס הישראלים. עבודותיו של קאופמן הן רבות, כשהוא החל את הקריירה שלו במדור הקומיקס של "דבר לילדים" בשנות השבעים ובמהלך השנים אייר לספרים של סמדר שיר ואף יצר סדרת ספרים מצויירים מצליחה משל עצמו - "דומבי האדם הקדמון". בתחילת שנות השמונים קאופמן החל לעבוד גם עם הד ארצי. הוא עיצב עטיפות לשלמה ארצי, בין השאר את העטיפה המדהימה לאלבום "מקום". בהמשך איוריו עטרו כמה מהאוספים שהחברה הוציאה. לסדרת הפרופסור יצאו 11 פרקים, את העטיפות של כולן קאופן יצר בכשרון, בגיוון ובמקוריות. ציון עיצוב: 10

ביקורת ורקע: במהלך השנים סיקרתי כמה פרקים מסדרת "פרופסור מיקס" ו"הפרופסור הדיגיטלי", בעיקר את אלו שיצאו בשנות התשעים. הסדרה החשובה הזאת החלה את דרכה על גבי תקליטים וקלטות ב-1988 ואני חושב שזאת הזדמנות טובה לחזור לתחילת דרכה ולסקר את הסדרה במלואה. זה סיפורה המלא:

אחרי שהד ארצי סיימה את סדרת האוספים הבולטת שלה באייטיז, "מקסימום", בשנת 1986, הגיעו כמה שנים שבהם תחום האוספים בחברה קרטע. "מקסימום" החזיקה 11 פרקים מצליחים בין 1983 ל-1986, שהשאירו אבק למתחרותיה. אחרי סגירת הסדרה, מסיבות לא ברורות, CBS המריאה, בעיקר עם הסדרה המצליחה "יורופרייד". גם פונוקול נתנה גז וסדרת "טופ פופ" שלה שהושקה ב-1988, הפכה להצלחה פנומנלית. הד ארצי, באותה תקופה, הסתפקו בסדרה "סמאש" שערך דורון ברנבליט, סדרה שיצאו ממנה לא פחות משבעה פרקים. אבל "סמאש" לא היתה זה וכשברנבליט עזב את הד ארצי, הוחלט לגנוז את הסדרה.

המחליף של ברנבליט היה צ'רלי סולומון, שהגיע להד ארצי אחרי כמה שנים כעורך מוזיקלי ברשת ג'. סולומון, דרום אפריקאי שהיגר לישראל, הביא עמו תרבות ועבודה בסטנדרטים של חו"ל ולכן מאוד התבלט גם ברשת ג' וגם בהד ארצי. לעבודה עמו בהד ארצי הוא גייס עוד חו"לניקית, את קארן רוז האמריקאית וביחד הם הרכיבו את המחלקה הבין לאומית. המשימה הראשונה של סולומון היתה השקה של סדרת אוספים חדשה, כזאת שתתן פייט אמיתי לאוספים של CBS ופונוקול. סולומון הבין טוב שהדבר הראשון לעשות זה המיתוג. עוד לפני שהיו לו להיטים ברפרטואר, סולומון חיבר את הסדרה החדשה שלו לעולם הקומיקס. הוא הגה דמות בדיונית של פרופסור מקריח, כזה שאולי קצת השתגע במעבדה ונהיה גם דיג'יי - הוא פרופסור מיקס. הדמות הזאת ככבה על עטיפות הסדרה וכן בפרסומות שלה בעיתונות, ברדיו ובטלוויזיה.

הפרק הראשון של "פרופסור מיקס" יצא לפני ראש השנה, בספטמבר 1988. סולומון יצר אוסף מעניין. הוא לא היה עמוס בלהיטים, אפילו ההיפך מכך. מתוך עשרת שירי האוסף, יש כאן רק שני להיטים גדולים, "You Came" של קים וויילד ו"Ella Elle L'a" של פראנס גאל. באופן מבריק, כל אחד מהם פתח צד אחר של האוסף, מה שנותן תחושה לרוכש ששני הצדדים חזקים. שאר הקטעים באוסף היו להיטים קטנים, אם לא פילרים. יש כאן, לדוגמה, קאבר הזוי של הרכב יורופופ גרמני ל"במבולאו". למרות זאת, בחירת הקטעים ב"פרופסור מיקס" הראשון היתה איכותית ומעניינת. האוסף מלא בפופ נשי יוצא דופן וחוץ מהקטעים של וויילד וגאל, יש כאן ארבעה קטעים לא קונבציונלים. קודם כל, בצד הראשון, קטע של הרכב הניו ווייב הנשי מבוסטון Book of Love, אחד הפנינים היפות של האייטיז. בצד השני מככב עוד שיר נדיר, של הרכב הבאבלגאם פופ הצרפתי Charlie Makes the Cook. ממש בחירות מטורפות. עוד באגף הנשי, יש כאן קטע פריסטייל מצויין של סידה גארת', שבאותה שנה התגלתה על ידי מייקל ג'קסון וגם להיט קטן של הרכב הפאנק פופ הבריטי טרנסוישן ואמפ, שהונהג על ידי הזמרת הכריזמטית וונדי ג'יימס. 

סולומון יצר כאן אוסף פופ איכותי. קצת חוטא למטרה שהוא מצהיר עליה, להיות אוסף דאנס. למרות זאת, בעיקר בגלל המיתוג הטוב שלו שהרגיש חו"ל וגם בזכות שני הלהיטים העצומים שבתוכו, "הפרופסור" הראשון היה להצלחה. התחלתה של סדרה מוצלחת, שתרוץ, כמו "מקסימום" למשך קצת יותר משלוש שנים וגם כמו "מקסימום", נמשכה 11 פרקים. כשהסדרה תדעך, סולומון יהיה שותף לעוד הברקה מיתוגית ואיכותית - הסדרה הבאה של הד ארצי, "היטמן".

ציון: 9

ערך אספני: הפרק הראשון יצא על גבי תקליטים וקלטות בלבד. התקליט יותר נפוץ ושווה כ-30 ש"ח. את הקלטת כמעט ולא רואים והיא שווה כ-20 ש"ח

All Mixed Up

שם האוסף: All Mixed Up

תת כותרת: Megamix - להיטים לריקודים במיקסים מיוחדים

חברת תקליטים: הד ארצי

שנה: 1990

מק"ט: ARTON 19442

עריכה והפקה: צ'רלי סולומון


רשימת שירים:

צד א

1. 49ers ‎– 49ers Megamix (6:33)

2. Various - The Brits 1990 (Dance Medley) (2:50)

3. Sand Party - Lambada Festival Medley (Club Mix) (6:45)

4. Boney M. - Megamix (Extended Version) (7:02)

צד ב

1. Bobby Brown ‎– Every Little Hit (Mega Mix) (Club Mix) (8:57)

2. Milli Vanilli ‎– Megamix (8:57)

3. Chic - Megachic (Full Length Version) (7:35)

4. Imagination - Megamix (Edited Version) (5:10)

עיצוב: עבודה של דן רנון. צבעוני, נאוני בצבעים, בגרפיקה ובפונטים. כמו הבגדים של אפנת "גזוז" או "Maui" באותה תקופה. בסדר גמור. ציון עיצוב: 8

ביקורת ורקע: האוסף "All Mixed Up" הוא אחד האוספים הפחות מצליחים שיצאו בארץ, אבל למרות זאת, הוא יחודי והסיפור שלו מעניין. האוסף, שמסוקר כאן מהקלטת שלו, כולל שמונה קטעים, כולם הם מגה-מיקסים. מה זה בדיוק מגה-מיקס? ובכן, בשלהי שנות השמונים החלה אופנה כזאת של יצירת סינגלים, שהם שילוב של כמה פזמונים של להיטים גדולים, ממוקססים זה לזה, ליצירה חדשה. לפעמים זה היה של להיטים שונים של אמנים שונים ולפעמים המגה-מיקס היה מורכב מלהיטים של אמן אחד. 

חלק מהמגה-מיקסים האלו הפכו ללהיטים גדולים. ברמת המגה-מיקסים של אמנים שונים, זכורים במיוחד אלו שיצרו האמנים Mirage ו-Megabass וברמת האמנים זכורים מאוד המגה-מיקסים של טכנוטרוניק, בוני אם וסנאפ שהגיעו לטופ 10 במצעדים של מדינות שונות. המגה-מיקס הכי מפורסם יצא ב-1991 והוא כלל שלושה שירים מהפסקול של גריז, תחת הכותרת "The Grease Megamix". המגה-מיקס הזה הפך ללהיט עצום והוא מנוגן במסיבות נוסטלגיה עד היום.

אם תחקרו, תגלו עושר יוצא דופן בתחום יצירת המגה-מיקסים, במיוחד בתקופה הזאת של סוף האייטיז, תחילת הניינטיז. האוספים של איגוד התקליטנים הבין לאומי ה-DMC, שיצאו מדי חודש, כללו בעיקר מגה-מיקסים כאלו והם מסמך מרתק.

נחזור לאוסף "All Mixed Up", צ'רלי סולומון מהד ארצי יזם אוסף שהוא כולו מגה-מיקסים, מהקטלוג הבין לאומי של החברה. האוסף בעצם היה סוג של תחרות לאוספים של ה-DMC, שיובאו לישראל על ידי החנות IMP וזכו להצלחה יפה בקרב הדיג'יים המקומיים. למרות היוזמה היפה, האוסף לא זכה להצלחה, למעשה, אני לא זכרתי אותו מזמן אמת ועד שידידי גלוסו די-לורה סיפר לי עליו, לא הכרתי אותו. מכיוון שהוא יצא ב-1990, אני משער שהוא יצא במקביל לקלטת גם על תקליט. אין לי מושג אם קיים גם דיסק, אם כי יתכן.

תודה לגלוסו די-לורה שהאוסף סוקר באדיבותו.

ציון: 8

ערך אספני: אם קיימים דיסק ותקליט אני מעריך אותם ב-100 ש"ח פלוס. הקלטת שווה כ-20 ש"ח

להאזנה לאוסף, מדיגיטציה שעשיתי לקלטת:

Border Crossing

שם האוסף: Border Crossing

תת כותרת: מוסיקה מעולם אחר

חברת תקליטים: הד ארצי

שנה: 1989. הוצאה מחודשת: 1992

עריכה והפקה: צ'רלי סולומון

טקסט: יעקב גלעד

מק"ט: ARTON 19390

רשימת שירים:

1. Maria Marquez - Canto Del Pilon (with Frank Harris) (Venezuela/ USA) (4:13)

2. Salif Keita - Souareba (Mali) (4:43)

3. Ladysmith Black Mambazo - Lindelani (Get Ready) (South Africa) (3:56)

4. Najma Akhtar - Dil Laga Ya Tha (India/ United Kingdom) (5:51)

5. Djivan Gasparyan - I Will Not Be Sad In This World (Armenia) (6:17)

6. Muzsikas - Azt Gondoltam, Eso Esik (I Thought It Was Raining) (Hungary) (4:07)

7. Abdel Aziz El Mubarak - Tahrimni Minnak (Sudan) (6:48)

8. Chaba Zahouania - Mali Ya Mali (Algeria) (6:16)

9. Bhundu Boys - Vana (The Children) (Zimbabwe) (3:18)

10. Buckwheat Zydeco - On A Night Like This (USA) (2:32)

עטיפה: עיצוב של סטפני ביר. התאמה לדיסק: אורית חן-צדוק. גרפיקה ממוחשבת: רינה וסרמן. עטיפה יפה מאוד, שמעבירה את הרוח המוסיקלית של האוסף בצורה מצויינת. בפנים יש גם טקסט על כל שיר ושיר וגם טקסט כללי על האוסף שכתב יעקב גלעד, מה שמוסיף המון. ציון עיצוב: 8

ביקורת ורקע: עוד אוסף מסדרת ההוצאות המחודשות של הד ארצי, אוסף שיצא במקור ב-1989 רק על קלטת ותקליט ועם עליית הדיסקים בתחילת הניינטיז נעשתה ההתאמה שלו לפורמט הדיגיטלי. כיאה לאוסף שיצא על תקליט, יש בו עשרה קטעים, שמקור התחלקו לצד א' וצד ב' וכאן הם פשוט באים ברצף.

האוסף מתעד את סצינת המוסיקת עולם שהפכה לאופנתית באותה תקופה והוא כולל קטעים אפריקאים, דרום אמריקאים, אסייתים ומזרח אירופאים, כולם עם ניחוח צועני-שנטיפי. האוסף היה חלוצי לזמנו וכלל שהתקדמנו בשנים, יצאו עוד המון אוספים מסוג זה בארץ, ראויה לצויין הסדרה "Spirits of the World" של הליקון. כאוסף חלוצי, "Border Crossing", בהוצאת התקליט/קסטה, זכה להצלחה יפה, אני מודד זאת בעקבות השכיחות של עותקים שלו בחנויות היד שניה השונות. ההוצאה המחודשת על גבי תקליטור התקבלה באדישות ולמיטב ידיעתי אחרי המהדורה הראשונה של 1000 עותקים שהודפסה ממנו ב-1992, הודפסה עוד מהדורה של 1000, כשהד ארצי יצאו בקמפיין "קלאסיקה עולמית במחיר נוסטלגי" בשנת 1993.

ציון: 8

ערך אספני: 40 ₪

הד ארצי - חורף 88'

שם האוסף: הד ארצי - חורף 88'

תת כותרת: לא למכירה

חברת תקליטים: הד ארצי

שנה: 1988

עריכה: חיים שמש, צ'רלי סולומון, קארן רוז וענת אלשטיין

מק"ט: 15350

רשימת שירים:
צד א

1 Pride (Live) - U2

2 ככה את רצית אותי (בהופעה) - גידי גוב ורמי קליינשטיין

3 Handle with Care - The Travelling Wilburys

4 לא נרדמת תל אביב - דני רובס

5 Good Tradition - Tanita Tikaram

6 עד כאן אני - אופירה יוספי

7 American Dream - Crosby , Stills and Nash

8 שינויי מזג האויר - שלמה ארצי

9 50 Ways to Leave Your Lover - Paul Simon

10 דינה ברזילי - להקת הנח"ל

11 Orinoco Flow - Enya

12 אחד - שרון ליפשיץ

13 ספרי - בעז שרעבי
צד ב

1 השיר החי - שמוליק קראוס

2 It's Money That Matters - Randy Newman

3 עוד פאב - יגאל בשן

4 Wild Wild West - Escape Club

5 אשאל - עפרה חזה

6 הכל פתוח - גידי גוב

7  Orange Crush - R.E.M .

8 נרקוד נשכח - שלמה ארצי

9  A Groovy Kind of Love - Phil Collins

10 סליחות - יהודית רביץ

11 Giving You the Best That I Got - Anita Baker

12 סליחה - מתי כספי

13 One Moment in Time - Whitney Houston

14 קטיפה - יגאל בשן

15 פרסומת לפרופסור מיקס 2 - אילן בן שחר

עטיפה: עיצוב של דייגי רפי. עבודה בסיסית מאוד גרפית ופרקטית של דייגי, שעיצב בתקופה היא המון עבור הד ארצי. עושה את העבודה. ציון עיצוב: 7

ביקורת ורקע: האוסף הזה הוא אחד הדברים הכי יוצאי דופן כאן. בשנת 1988 הד ארצי ראתה פריחה גדולה בהוצאות שלה וגם החלה לשווק, לראשונה, קומפקט דיסקים. ככלי שיווקי לכל ההוצאות האלו, הכינו, כשיתוף פעולה של המחלקה הישראלית עם המחלקה הבין לאומית, אוסף שכולל קטעים בולטים מכל התקליטים החדשים שהחברה הוציאה. האוסף הזה לא יצא למכירה והוא ניתן בעיקר לבעלי חנויות תקליטים ברחבי הארץ, כדי שאלו יוכלו להכיר את הקטעים והאלבומים החדשים של הד ארצי, מתוך מטרה שהם ידעו למכור אותם יותר טוב. האוסף נערך כמו תכנית רדיו עם הגשה וקרוס (שילוב) בין השירים, שמסבירים על כל קטע וקטע והאלבום ממנו הוא לקוח. האוסף מסתיים בפרסומת מפיו של הדיג'יי אילן בן שחר לאוסף הלועזי "פרופסור מיקס 2", שיצא באותם ימים, אוסף שיצא על גבי קלטות ותקליטים בלבד (רק מפרק 3 הסדרה תצא על גבי דיסקים). בכלל, ניכר מהאוסף החשיבות של הפורמט החדש, הקומפקט דיסק, לעומת הפורמטים הישנים - הקלטת והתקליט. מבינים מהאוסף שאת ההוצאות החשובות מוציאים גם על דיסק, מוצר יקר ואקסלוסיבי באותם ימים, לעומת רוב הדברים שיצאו רק בתקליט וקלטת.

את ההגשה של האוסף/תכנית עשתה אורלי יניב, אחת מכוכבות הרדיו הגדולות של התקופה, בין השאר המגישה של המגזין "מוסיקה היום" בגלי צהל. יניב גם הגישה ספורט, תכניות נוער ואקטואליה בטלוויזיה, בערוץ היחיד, ונחשבה אז לטאלנט בדרגה ראשונה. למרות שהאוסף הוא בעצם פרסומת ארוכה, מדובר במוצר שעוזר להיזכר איך נשמעו תכניות רדיו באותם ימים, בהחלט זיכרון מתוק מעידן השיא של הרדיו-פופ הישראלי. יניב הקולחת בתיעוד נדיר לאיך הגישו מוסיקה ברדיו הישראלי של אז.

האוסף, כאמור, יצא רק למטרות שיווקיות, אבל השמועה עליו פרסה כנפיים ובקרב הציבור היו לו לא מעט דורשים, ששילמו עליו מחיר מופקע לבעלי החנויות שעשו ממנו קופה.

ציון: 10

ערך אספני: 100 ₪

עכשו או לעולם לא

שם האוסף: עכשו או לעולם לא

תת כותרת: It's Now or Never

חברת תקליטים: הד ארצי

שנה: 1989

עריכה: צ'ארלי סולומון וקארן רוז

מק"ט: 19419-2 Arton

רשימת שירים:

1. Elvis Presley - It's Now or Never (3:17)

2. Peggy March - I Will Follow Him (2:27)

3. Everly Brothers, The - Cathy's Clown (2:25)

4. Neil Sedaka - Breaking Up Is Hard To Do (2:22)

5. Brian Hyland - Itsy Bitsy Teenie Weenie Yellow Pokadot Bikini (2:20)

6. Millie - My Boy Lollipop (2:01)

7. Cascades, The - Rhythm Of The Rain (2:30)

8. Skeeter Davis - The End Of The World (2:38)

9. Otis Redding - (Sittin' On) The Dock Of The Bay (2:42)

10. Stevie Wonder - My Cherie Amour (2:52)

11. Marvin Gaye - I Heard it Through the Grapevine (3:18)

12. Diana Ross - You Can't Hurry Love (with the Supremes) (2:48)

13. Martha Reeves - Dancing In The Streets (with the Vandellas) (2:40)

14. Wilson Pickett - Land of 1000 Dances (2:28)

15. Sam & Dave - Soul Man (2:38)

16. Aretha Franklin - Respect (2:22)

17. Desmond Dekker - Israelites (with The Aces) (2:34)

18. Mamas and The Papas, The - California Dreamin' (2:40)

19. Sonny and Cher - I Got You Babe (3:09)

20. Box Tops, The - The Letter (1:54)

21. Monkees, The - I'm a Believer (2:46)

22. Jefferson Airplane - Somebody To Love (3:01)

23. Vanilla Fudge - You Keep Me Hanging On (2:58)

24. Guess Who, The - These Eyes (3:43)

25. Young Rascals, The - Groovin' (2:29)

26. Jose Feliciano - Light My Fire (3:38)

27. Elvis Presley - Suspicious Minds (4:34)

עטיפה: עיצוב של בועז קימלמן. קומיקס עם המון אלמנטים מהסיקסטיז. מד-מן, לפני שהיה מד-מן. מושלם, בזמנו, על תקליט, בכלל נראה מליון דולר. ציון עיצוב: 9

ביקורת ורקע: ב-1989 החלו ברשת ג' של קול ישראל בפרוייקט שאפתני ומרשים של סיקור המוסיקה, האירועים והתרבות של שנות השישים. תחת הכותרת "עכשיו או לעולם לא", שם שנבחר מהתרגום של שמו של להיטו האלמותי של אלביס פרסלי, "It's Now or Never". את הפרוייקט ערכה עפרה הלפמן, הגיש מנחם פרי, והמפיקה/טכנאית שלו היתה גלית אמירה. הפרוייקט שודר כמיני מרתונים חודשיים, כשכל חודש שודרו חמש שעות שהתמקדו בשנה אחרת מהסיקסטיז בסדר כרונולוגי. סה"כ פרוייקט של חמישים ואחת (!) שעות שידור (ל-1963 הוקדשו שש שעות). כל תכנית חולקה בצורה די שווה. השעתיים הראשונות סקרו את הלהיטים הגדולים של אותה שנה בארצות הברית ובבריטניה, כולל הסיפורים מאחורי השירים. השעה השלישית זלגה ללהיטים מצרפת ואיטליה, כשבשעה זאת גם נפתחו הקווים למאזינים. השעה הרביעית הציגה מוסיקה מפסקולים של אותה השנה והחמישית את הסלואים של השנה. בין לבין שולבו פרסומות מזמן אמת, הקלטות של קטעי חדשות, הועלו מרואיינים-מומחים לשידור ועוד.
באופן מדהים, הפרוייקט הזה, לפחות רובו, ניתן להאזנה באינטרנט, בדף האייקאסט שהעלה המאזין אבנר אפשטיין, שהקליט את התכניות בזמן שידורן. ניתן להאזין להן כאן.

הסדרה היתה להצלחה אדירה וחברות התקליטים השונות ניסו לגזור על תחייתן של הסיקסטיז קופון והוציאו בזו אחר זו אוספי מוסיקה מהעשור. כל זה לגיטימי, אבל חברה אחת קצת הגזימה. הד-ארצי, ללא הסכמה או שיתוף פעולה מרשת ג', החליטו להוציא אוסף שנקרא "עכשו או לעולם לא" (היוד החסר ב"עכשיו" הוא במקור שם האוסף). בעטיפה הפנימית הם ציינו בשורה קטנה שהאוסף נעשה בהשראת התכניות ברשת ג'. 

עפרה הלפמן נזכרת בהשתלשלות העניינים. "כשנודע לי שהד ארצי מוציאים אוסף עם שם הסדרה, כמובן שמחיתי", מספרת הלפמן. "התשובה שקבלתי היתה ש'עכשיו או לעולם לא' הוא שם של שיר ואין לי בעלות עליו. הם לפחות הסכימו להודות שהם ניסו לקחת 'טרמפ' על הסדרה ולכן הוסיפו את ההערה - 'בהשראת'".

הטרמפ הזה עבד להד-ארצי ו"עכשו" היה שוס רציני, הרבה בגלל שהוא כלל 27 קטעים ולמעלה מ-70 דקות של מוסיקה, משהו לא ראו עד אז בארץ. המכירות שלו היו יפות והוא נחשב עד היום לאחד האוספים הקלאסיים שיצאו כאן.

ציון: 9

ערך אספני: 30 ₪

תודה למשה בן-חיים, שסייע בכתיבת הקטע הזה

I Love Disco

שם האוסף: I Love Disco

תת כותרת: מת על דיסקו

חברת תקליטים: הליקון/ הד ארצי/ Mercury

שנה: 1995

עריכה: צ'רלי סולומון "עם קצת עזרה מחברי": רן עצמון, גדי גידור, אבי מאור, אילן בן שחר ובני דודקביץ'

הפקה: צ'רלי סולומון

מק"ט: 525653-2

רשימת שירים:

CD1:

1. Abba - Dancing Queen (3:50)
2. Boney M - Sunny (3:58)

3. Santa Esmarelda - Don't Let Me Be Misunderstood (3:25)

4. 5000 Volts - I'm On Fire (2:48)

5. Gloria Gaynor - Never Can Say Goodbye (2:59)

6. John Travolta - The Grease Megamix (You're the One That I Want/ Greased Lightning/ Summer Nights) (with Olivia Newton-John) (7" Version) (4:49)

7. Kool and the Gang - Celebration (3:36)

8. Gibson Brothers - Cuba (2:56)

9. Lipps Inc - Funky Town (3:58)

10. Eruption - I Can't Stand the Rain (3:01)

11. Silver Convention - Get Up and Boogie (3:56)

12. Chic - Le Freak (3:45)

13. Diana Ross - Upside Down (3:37)

14. Barry White - You're the First, The Last, My Everything (4:34)

15. Stylistics, The - I Can't Give You Anything But My Love (3:15)

16. Hues Corporation - Rock the Boat (3:04)

17. Third World - Now That We've Found Love (3:53)

18. Baccara - Yes Sir, I Can Boogie (4:27)

19. Leif Garrett - I Was Made for Dancing (3:15)

20. Love Unlimited Orchestra - Love's Theme (4:06)

CD2:

1. Village People - Y.M.C.A. (3:43)
2. Donna Summer - I Feel Love (3:46)

3. Giorgio Moroder - The Chase (3:36)

4. Amii Stewart - Knock on Wood (4:06)

5. Trammps - Disco Inferno (3:34)

6. Thelma Houston - Don't Leave Me This Way (3:37)

7. Chaka Khan - I'm Every Woman (3:39)

8. Alicia Bridges - I Love the Nightlife (3:27)

9. Candi Staton - Young Hearts Run Free (3:48)

10. Evelyn "Champagne" King - Love Come Down (3:34)

11. Sister Sledge - We Are Family (3:35)

12. Rose Royce - Car Wash (3:17)

13. Gene Chandler - Get Down (3:37)

14. James Brown - Get Up (I Feel Like Being a) Sex Machine (5:16)

15. Edwin Starr - War (3:20)

16. Odyssey - Going Back to My Roots (5:24)

17. Yarborough and Peoples - Don't Stop the Music (4:06)

18. Andy Gibb - Shadow Dancing (4:34)

19. Van McCoy - The Hustle (3:46)

עטיפה: עיצוב של שרון מורו. מרכז העיפה מציג תקרת דיסקוטק עם כל התאורה שלו. על התמונה הזאת מעוצב לוגו האוסף וטקסט עם אמנים בולטים מתוכו. הלוגו והאותיות נראים מצויין, התמונה של התקרה - לא משהו. בסך הכל עובר בסדר. ציון עיצוב: 8

ביקורת ורקע: אחרי שצ'רלי סולומון עזב את הד ארצי, הוא עבר לעשות אוספי נוסטלגיה בחברת הליקון ובשנים 1994-5 הוא הפציץ עם כמה כאלו. אוסף שאנסונים, אוסף שירי אהבה ישנים, סדרה של ארבעה אוספי סיקסטיז, וגם סדרת אייטיז חדשה (Shine On). אז כצפוי, בין ההתעסקות עם הסיקסטיז והאייטיז, היה נדרש שיהיה גם אוסף סבנטיז וזה בא בדמות אוסף הדיסקו הכפול, "I Love Disco". בעברית קראו לאוסף "מת על דיסקו" והאוסף יצא בשיא הרטרו לז'אנר, באמצע הניינטיז. האוסף יצא ביחד עם הד ארצי, שכמו הליקון, עד אז לא הוציאה אוסף דיסקו. האוסף כולל קטעים תותחיים והוא ערוך מצויין. למרות זאת, הוא הסתפק בכמות מכירות ביינונית של כ-5000 עותקים, שזה הרבה פחות מרשים מהכמות שמכר האוסף המתחרה של אן.אם.סי, "TheBest Disco in Town", שיצא באותה תקופה והיה להצלחת ענק. למה האוסף של אן.אם.סי הצליח וזה פחות? לפעמים קשה לשים את האצבע על הנקודה, אבל אני משער שהאוסף של אן.אם.סי פשוט שווק טוב יותר. מקופסה הוורודה המיוחדת שלו והעיצוב שקרץ לקהילה ועד זה שהוא נמכר במחיר מוזל לדיסק כפול, הדברים הקטנים האלו פשוט עשו את ההבדל. כך, לאוסף של אן.אם.סי גם יצא חלק שני, המכירות של האוסף של הליקון והד ארצי, לעומת זאת, לא הצדיקו פרק המשך.

ציון: 8

ערך אספני: 60 ₪