התקליט של "התקליט"

שם האוסף: התקליט של "התקליט"

חברת תקליטים: פאב התקליט

שנה: 2017

מק"ט: HataklitLP001

עורכים: רועי בר טור ואבי גולדברגר

יעוץ: חן רותם

מאסטרינג: יניב קוריס

ניהול: חגי שטרנהיים, אבי גולדברגר ורועי בר טור

רשימת שירים:

צד א':

1. theAngelcy - The Call

2. הדרה לוין ארדי (מארחת את איציק פצצתי) – Leave Me Alone

3. ההם – מהומות והבטחות

4. לטאות הענק מכוכב הניבירו – קפיצת חלל

5. Les Dynamites - Saloniki Pipeline

צד ב'

1. אליוט – מה שראיתי

2. המוכתר – רעה

3. סגול 59 – רק האם.סי.

4. Amy McKnight & Her Jerusalem 9 - X On My Map

5. דן תורן (מארח את עמיחי כ"ץ) - אימפריות נופלות לאט (בהופעה חיה בפאב התקליט במסגרת מופע מחווה ל"סינדרום", 23.9.2008)

עטיפה: עיצוב של עומר קציר המוכשר. קציר הוא סטודנט בבצלאל. הוא מתמחה בעיצוב לאינטרנט וזוהי עטיפת האלבום הראשונה שהוא עושה. את קציר אנחנו מכירים כחבר וכלקוח בפאב והגענו אליו כמעצב בעקבות חשיפה לעבודות יפות שהוא יצר ופרסם בפייסבוק. לצורך העטיפה לקחנו את המודעות המקוריות שפרסמנו להופעות של האמנים שבאוסף. הדפסנו את המודעות מחדש ותלינו אותן על לוח מודעות. צילמנו את הלוח הזה ועל התמונה הזאת קציר ביסס את העיצוב שלו. קו החשיבה של קציר היה בהשראת העיצוב של אלבומי אלטרנטיב עדכניים מהעולם. קציר גם יצר טיפוגרפיה מיוחדת לשם האוסף ולשמות האמנים בגב העטיפה. כמו כן, קציר השתמש בתמונה מוצללת של המקום ברקע העטיפה האחורית ועל הלייבל על התקליט עצמו. העטיפה גם כוללת טקסט שמספר על ההוצאה.

הלייבל על התקליט עצמו

רקע: אני חורג מביקורת על אוספי ניינטיז לצורך כתיבה על הבייבי האחרון שלי, אוסף שהוצאנו לרגל חגיגות עשר שנים לפאב שאני נמנה עם בעליו, פאב התקליט בירושלים. את האוסף, שנקרא 'התקליט של "התקליט"', הוצאנו במהדורה מוגבלת של 300 עותקים, כולם על גבי תקליטי ויניל.
הרעיון לאוסף עלה אצלי ואצל אחד משותפי לפאב, רועי בר טור, לפני כשנה. חשבנו שלרגל חגיגות עשור לפאב, צריך לעשות משהו יוצא דופן והוצאת תקליט זה בהחלט משהו לא רגיל. התחלנו לגלגל את הרעיון והחלטנו שאוסף כזה יכלול אמנים שהופיעו אצלנו במהלך העשור הזה בפאב ושמייצגים את הקו המוסיקלי של המקום. מכיוון שבפאב היו מאות הופעות במהלך 120 חודשי קיומו, משימת הבחירה היתה קשה, שהרי כל ההופעות במקום נקבעו לאומנים שמלחתחילה אנחנו מאוד אוהבים.
לבסוף צמצמנו את הרשימה לעשרה זמרות, זמרים ולהקות שהתאימו לקו האומנותי לאוסף הראשון שלנו, הרבה מתוך הבנה שבעתיד גם יבוא עוד אוסף, שיכלול עוד אמנים. הרעיון היה ליצור אוסף שנשמע כמו ערב בפאב. מגוון מוסיקלית, מעניין, מאתגר, מקורי ונעים לשמיעה. אחרי בניית הקונספט פנינו לכל אחת ואחד מהאמנים ולמרבה השמחה כולם ממש התלהבו מהרעיון והתנדבו לתרום את שיריהם לאוסף החגיגי.
אחרי שנקבעה רשימת השירים ורשימת האומנים, הסדרנו את ענייני הזכויות מול האמנים ומול אקו"ם, שמטפלת בזכויות יוצרים בישראל. חן רותם, שמככב באוסף תחת הפסאודונים סגול 59, תרם מהידע הרב שלו מהתעשייה ויעץ לנו איך לעשות הכל מבחינה חוקית.
בשלב זה כבר החל הקשר מול מפעל בגרמניה, שמייצר תקליטים. פנינו לגרמניה, מפני שבישראל אין היום מפעל ליצור וינילים ואת ההמלצה על המפעל הספציפי, My45, קיבלנו מעמית כהן, מחברת התקליטים "פרחי שמש". My45 הנחנו אותנו לגבי המפרט הטכני הנדרש לקבלת השירים והעטיפה.
בצד הטכני של השירים טיפל יניב קוריס. מוסיקאי, חבר, שבעבר גם תקלט ובירמן בפאב התקליט. הוא יצר מאסטרינג חדש ומתאים לפורמט תקליט והכין את הקבצים לשליחה למפעל. את המאסטרינג קוריס עשה באולפנו הפרטי שבתלפיות שבירושלים. על העטיפה היה אמון, כפי שסיפרתי למעלה, עומר קציר, ואחרי כמה הדפסות נסיון בבתי דפוס בעיר, נבנתה התוצאה הסופית.
כל החומר הזה נשלח דרך תוכנת שליחת קבצים גדולים באינטרנט ל-My45. הם הגישו לנו הערות לתיקונים ושינויים ואחרי שביצענו אותם, ב-My45 קיבלו את התוצר הסופי בסוף חודש פברואר.
התשלום ל-My45 נעשה דרך PayPal ומכיוון שהמפעל התחייב לשלוח את המוצר הסופי תוך 14 שבועות, קיווינו שנפסיק לקבל את התקליט עד היומולדת לפאב, שנקבעה לסוף חודש מאי.
אחרי חודש My45 שלחו לנו הדפסת ניסיון - שני וינילים עם מדבקה לבנה, שהגיעו בדואר רשום. הוינילים האלו נוגנו בכמה פטיפונים שונים ונשמעו מושלמים. נתנו למפעל אוקיי והם הלכו לייצור.

העטיפה האחורית

מכיוון שהיינו כבר עמוק בתוך חודש מרץ, התחלנו להרגיש את לחץ הזמן. ואחרי כמה שבועות של שקט מצידם של My45 הם סיפרו לנו שהם הדפיסו את התקליטים, אבל ההדפסה יצאה פגומה. הם החלו לעבוד על הדפסה מחדש.
ההדפסה החדשה היתה מוכנה בתחילת חודש מאי ונשלחה לארץ. הפעם דרך שירות שליחים מהיר של UPS. כשהמשלוח הגיע לארץ נאלצנו לשלם דמי שחרור ומכס גבוהים והתקליט הגיע ליעדו, פאב התקליט.
ההשקה לתקליט עשינו בערב היומולדת 10 לפאב התקליט, יום חמישי, ה-25.5.2017. הרמנו כוסית והשמענו את התקליט בהשמעת בכורה בפאב. במקום נכחו חלק מאמני התקליט - איימי מקנייט, הדרה לוין ארדי, סגול 59, המוכתר וגם חלק מלהקת הדינמיטים, הלא הוא רועי בר טור. גם קציר וקוריס היו בהשקה, ביחד עם שותפנו חגי שטרנהיים, עובדי ומנהלי המקום ועוד כמאה איש - חברים ולקוחות - שהגיעו לשמוע את התקליט לראשונה.
עותקים מהאוסף הוענקו למעורבים בהכנתו וכמות מצומצת ממנו גם יצאה למכירה לציבור הרחב. בערב ההשקה נמכרו מהאוסף כמה עשרות עותקים, אבל הוא עדיין לא אזל. בשבועות הקרובים הוא ימשיך להמכר בפאב וכמות מצומצמת גם תפוזר לחנויות ברחבי הארץ.
תודה לכל מי שסייע בהכנת האוסף הזה. זה היה תהליך ארוך, מרתק ומרגש. אני מבטיח שיהיה לו המשכיות, תמשיכו לעקוב.

האזינו לכל האוסף בפלייליסט היוטיובי הבא:

  ערך אספני: האוסף נמכר ב-60 ש"ח בפאב, או ב-19$ דרך דיסקוגז

סדרת The DJ's Hits Club

שם האוסף: The DJ's Hits Club

חברת תקליטים: הליקון

שנה: 1989

עורך: יוחאי חי. מיקס: די ג'יי ביט און (הכוונה כנראה לגד ביטון, שדר ה"דיסקו שואו" ברדיו קול השלום)

מק"ט: HL 8067

רשימת שירים:

צד א'

1 Inner City - Ain't Nobody Better

2 Sonia - You'll Never Stop Me from Loving You

3 Sandra - Around My Heart

4 Azra - Stop Me I'm Falling
5 Front 242 - Welcome to Paradise
6 Julie Rhodes - Bring Me Love
צד ב'
1 Inner City - Good Life

2 Paula Abdul - Forever Your Girl
3 Stefan Dennis - Don't it Make You Feel Good
4 Kingpin Redhead - Do the Right Thing

5 Soul II Soul - Back to Life

שם האוסף: The DJ's Hits Club vol. 2

חברת תקליטים: הליקון

שנה: 1989

עורך: Helicon Records 1989

מק"ט: HL 8074

רשימת שירים:

צד א'

1 Material - Ineffect

2 Adeva - Warning

3 Sydney Youngblood - If Only I Could

4 Fresh 4 - Wishing on a Star
צד ב'
1 Paula Abdul - (It's Just) The Way That You Love Me
2 Kevin Page - Don't Shut Me Out
3 Sonia - Can't Forget You

4 Disco 2000 - Uptight
5 Monie Love - Grandpa's Party

שם האוסף: The DJ's Hits Club vol. 3

חברת תקליטים: הליקון

שנה: 1990

עורך: לא מצויין

מק"ט: HL 8076

רשימת שירים:

צד א'

1 E-Zee Possee - Everything Starts with an 'E'

2 Seduction - Heartbeat

3 Soul II Soul - Get a Life

4 Sydney Youngblood - I'd Rather Go Blind
5 Innocence - Natural Thing
צד ב'
1 Paula Abdul - Opposites Attract
2 Kevin Page - Anything I Want
3 Sonia - Listen to Your Heart

4 Adeva - Treat Me Right
5 Inner City - Whatcha Gonna Do With My Lovin'

עטיפות: שני החלקים הראשונים עוצבו על ידי ליאור היקרי ואלון הלוי והחלק השלישי רק על ידי הלוי. מדובר בסדרת עטיפות טובה מאוד. יש קו אחיד בין שלושת חלקי האוסף, שמועצב ברוח תקליטני ה-12 אינץ' של התקופה עם אלמנט גראפי מאוד נקי, ביחד עם אימג' מינימליסטי. החלק השלישי קצת פחות טוב משני הראשונים, אבל בסך הכל סדרה שמועצבת על טהרת האולד סקול, שזה אדיר. ציון עיצוב: 9

ביקורת ורקע: "The DJ's Hits Club" זאת אחת הסדרות המיוחדות והחשובות שהיו כאן, אבל יש לי תחושה שאפילו בחברת הליקון שם היא נוצרה, לא זוכרים אותה. מאמצע 1989 עד אמצע 1990 יצאו שלושה חלקים לאוסף הזה, שהזמינות שמוצאים עותקים ממנו בחנויות היד שניה מעידות על כך שהוא היה להצלחה גדולה.
הרקע לסדרה הזאת היה הטיימינג. אם במהלך כל שנות השמונים המונח "תקליטן" היה מן מקצוע בדיוני, ברמה של כוכב פופ, בסוף האייטיז המצב השתנה. הזמינות של מכשור כמו פטיפונים ומיקסרים, ביחד עם התרחבות המקצוע במערב, פתחו אופציה מקצועית חדשה לצעירים, שאהבו להרקיד. הרוח היתה די בגישת ה"עשה זאת בעצמך". את המוסיקה אותם תקליטנים צעירים השיגו בחנויות מוסיקה לתקליטנים שנפתחו בכל רחבי הארץ - מג'ינג'י מבת ים, דרך דיסקוטון התל אביבית ועד IMP הירושלמית. את הציוד השיגו בעיקר בחנויות מוצרי החשמל שהחלו לייבא פטיפונים של טקניקס ומיקסרים מגושמים. את התאורה בדרך כלל התקליטנים בנו בעצמם, ביחד עם נערים גיקים מהכיתה, בדרך כלל זה היה אורגני אורות פשוטים. כל זה בדרך כלל הספיק להתחלת הקריירה של דיג'יי צעיר. מסיבות הכיתה היו יריית הפתיחה, הטובים הגיעו אחרי שנה שנתיים למועדונים, הגדולים הפכו עם השנים לבין לאומיים.
במקביל לעליית התקליטן החובב, הרדיו והטלוויזיה התלבשו גם הם על תופעת הדיג'יי, מה שהפך את התופעה לפנומנה. ערוץ 2 הנסיוני הביא לפריים טיים שלו את הסופרסטאר דיג'יי הישראלי הראשון אילן בן שחר בתכנית "מסיבת ריקודים" ורשת ג' וקול השלום התחילו גם הן לשדר מוסיקת תקליטנים, ברשת ג' זה היה "איזה לילה" עם איתן גור (בעריכת רז ניצן) ובקול השלום זה היה ה"דיסקו שואו" עם גד ביטון.
ברוח כל אלו ומתוך התובנה שתקליטי ה-12 אינץ' יקרים מאוד, הושקה הסדרה "The DJ's Hits Club". כדי ליישם את הסדרה בהליקון פנו לגיבור הסצנה באותה התקופה, אותו גד ביטון, שמיקסס את הקטעים בחלק הראשון. למי שיש זכרון ורבע או נוסטלגיה מתפרצת לתכנית החלוצית ההיא של ביטון, החלק הראשון של האוסף זה הדבר הכי קרוב שקיים אליה. יורופופ מתובל בהאוס ראשוני מעורבבים זה בזה בתמהיל שרק התקופה ההיא יכלה להוליד.
במהרה הסדרה היתה לשוס. התקליטנים הצעירים עפו על הסדרה וההוכחה לכך היא שעל שלושת חלקי הסדרה שמצאתי בחנויות יד שניה שונות יש את שם התקליטן שהיה בעליהם הקודם. החלק הראשון היה שייך ל"צמרת התקליטנים", החלק השני ל"דיג'יי אלי" והשלישי ל"מועדון ח"צ קיבוץ עין החורש" (!).
אני לא יודע עם ביטון היה מעורב בחלק השני והשלישי של הסדרה, כי אין בה קרדיטים לעורכים... מה שכן, הם לא נופלים ברמה והם מצליחים לעורר את אותה הנוסטלגיה שהחלק הראשון יוצר עם אותה מוסיקה טובה של התקופה ההיא. הדקדקנים בוודאי ישימו לב שאותם האומנים חוזרים על עצמם בכל פרק ופרק של האוסף וזה לא בכדי. הליקון החזיקה אז ברפרטואר בין לאומי מצומצם מאוד, שכלל רק את הקטלוגים של Virgin, Chrysalis ו-A&M ומהמעט הזה הם הצליחו להוציא באותם שנים שוב ושוב את המקסימום. כך, בין שלושת האוספים אפשר למצוא קלאסיקות האוס מוקדמות כמו הקטעים של Inner City ו-Soul II Soul ושלאגרים מעולם הפופ בחסותם של פאולה אבדול, סוניה וסידני יאנגבלאד. כל אלו קטעים טובים מאוד, אבל אלו דווקא הקטעים הנידחים והנשכחים שעושים את האוספים האלו למה שהם: ההרכב Disco 2000, שהורכב מזמרות הליווי של ה-KLF בחידוש נדיר לשירו של סטיבי וונדר; הזמרת הגרמניה אזרה, ששמעון אוחנה בטח יסכים שהיא יותר סנדרה מסנדרה; הראפריות הבריטיות הצעירות והחלוציות מוני לאב ואדווה, שהשפיעו רבות על אומניות עכשוויות כמו M.I.A. בקיצור אוספים מלאי פנינים לאספנים.
שנה אחרי שהיא הושקה, "The DJ's Hits Club" דעכה. זה קרה מכמה סיבות. מחירי ה-12 אינצ'ים החלו לרדת, אוספי היבוא לתקליטנים, כמו הסדרה של ה-DMC היו טובים וזולים יותר וגם ההתמקצעות בתחום של חברות כמו אן.אם.סי ופונוקול, שהיו גדולות יותר ושהוציאו מוצרים אטרקטיביים יותר, השאירו את הליקון מאחור. כל זאת לא גורע מהקרדיט של הליקון, שהיתה הראשונה כאן להוציא מוצרים לתקליטנים. הכי הרבה ריספקט שאפשר.

ערך אספני: עד 10 ש"ח לתקליט. להערכתי הסדרה לא יצאה על דיסקים, אבל אם כן, הם נדירים מאוד.

ציון: 9

חלק 1 של הסדרה התקבל באדיבות רועי אופיר, חלק 2 באדיבות החנות "גלי תקליטים ירושלים" והשלישי נרכש מחן רותם (סגול 59)