‏הצגת רשומות עם תוויות מנחם גרנית. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות מנחם גרנית. הצג את כל הרשומות

יום חמישי, 16 במרץ 2017

ז'אן מישל ז'אר - תכנית רדיו מרשת ג', 20/2/1997



ההופעה הקרבה של ז'אן מישל ז'אר בישראל, בשישי לאפריל במצדה, הזכירה לאשתי שלפני עשרים שנה, כשיצא האלבום "Oxygene 7-13", עשו ברשת ג' תכנית ספיישל שהוקדשה כולה לז'אר. חיפושים קצרים בארכיון שלה גילו הקלטה גולמית, על קלטת TDK ישנה של אותה התכנית וחשבתי שזאת הזדמנות טובה לשתף אותה.
הספיישל שודר בפריים טיים של יום חמישי, בשעה 16:00, במסגרת התכנית "קופסת הלהיטים", שהגיש עופר נחשון. לצורך עריכת התכנית, משימה שנחשון עשה בדרך כלל עם חיים רייכנטל, גוייסו שניים. רות כידן, ממייסדות רשת ג', שערכה את המוסיקה ומנחם גרניט, מהמומחים המובילים בישראל למוסיקה משנות השבעים והשמונים, שערך את התוכן. רייכנטל, היום איש חברת הליקון, הפיק את התכנית.
להביא עורכים-אורחים ל"קופסת הלהיטים" זה היה ביג-דיל. למעשה הפעם היחידה שדבר כזה נעשה. האירוע, האלבום החדש של ז'אר, הצדיק את זה. ז'אר, אחרי כעשור שדשדש, אמנם כאמן חשוב, אבל גם כאמן לא רלוונטי, פתאום עשה קאמבאק מדהים. מוסיקת הדרים, אותו ז'אנר ששילב צלילי פסנתר נעימים עם קצב והפקה של מוסיקת האוס, היתה הדבר החם של התקופה וז'אר הוא למעשה האב הרוחני של הז'אנר הזה. חברת Sony Music החתימה אותו על חוזה מרשים ו"Oxygene 7-13" היה למעשה אלבום הדרים של ז'אר, מה שהחזיר אותו להיות בעניינים. ז'אר עבד עם שמות חמים כמו Sash, דיג'יי דאדו ואפולו 440, שעשו לו רמיקסים והחזרה שלו לכותרות היתה אירוע מוסיקלי מרגש, מה שהוביל גם לכמה מההצלחות הגדולות ביותר שלו במצעדי הלהיטים בעולם.
בתכנית הרדיו משולבים קטעים מהאלבום החדש, עם קטעים גדולים מהקריירה שלו. ההקלטה היא לא באיכות מקסימלית, אבל עדיין מפעימה. בין הקטעים נחשון מביא את הביוגרפיה שלו, מה שהופך את כל התכנית הזאת לסיפור מרתק. סוג של תכנית רדיו דקומנטרית על ז'אר. ההקלטה משלבת גם את הפרסומות של ששודרו בין השירים ובסופה גם מהדורת החדשות של "קול ישראל" לשעה 17:00. את הפיפסים הקלאסיים של פתיחת החדשות, החליפה באותה תקופה נעימה קצרה. באופן ראוי - הנעימה הזאת היא קטע קטן שלקוח מתוך להיט הדרים הכי גדול, "Children" של רוברט מיילס.

שם התכנית: ספיישל ז'אן מישל ז'אר ב"קופסת הלהיטים"
תחנה: רשת ג'
תאריך שידור: יום חמישי, 20.2.1997, 16:00
מגיש: עופר נחשון
עריכה מוסיקלית: רות כידן
עריכת תוכן: מנחם גרניט
הפקה: חיים רייכנטל
טכנאי: דודו אמסלם
הקלטה: אנדריאה סלצ'אן

פרטים על המופע של ז'אר בישראל: https://jmj-israel.co.il

יום שלישי, 24 במרץ 2015

יוסי סיאס - אהבה יומיומית


שם האוסף: יוסי סיאס - אהבה יומיומית

חברת תקליטים: הליקון/ פונוקול/ קול ישראל/ רשת ג'

שנה: 1989

עורכים: מנחם גרנית וגלעד בן-ש"ך

מק"ט: PHL 7007-2

רשימת שירים:
1. Bryan Ferry - Jealous Guy (4:54)
2. Sting - Fragile (3:53)
3. Dire Straits - Romeo and Juliet (Edit) (4:32)
4. יוסי סיאס - מכתב: קשר השתיקה (5:55)
5. Elton John - Sorry Seems To Be The Hardest Word (3:50)
6. Snowy White - Bird Of Paradise (Extended Version) (4:53)
7. Eric Clapton - Wonderful Tonight (3:39)
8. Ornella Vanoni - La Canzone Di Leonardo (3:34)
9. Jacques Brel - Ne Me Quitte Pas (1972 Version) (4:11)
10. Mercedes Sosa - Alfonsina Y El Mar (4:38)
11. Georges Moustaki - L'Homme Au Coeur Blesse (3:52)
12. Nina Simone - I Put A Spell On You (2:35)
13. Moody Blues, The - Nights In White Satin (4:27)
14. 10cc - I'm Not In Love (7" Version) (3:49)
15. Chris de Burgh - I'm Counting On You (4:25)
16. Joe Cocker - You Are So Beautiful (2:42)
17. Tim Hardin - How Can We Hang On To A Dream? (2:02)
18. Rare Bird - Sympathy (2:54)
19. Deuter - From Here To Here -  (נעימת אות התכנית "אהבה יומיומית") (3:37)
קטעים נוספים שמופיעים בגרסת התקליט:
1. Sam Brown - Stop
2. Double - The Captain of Your Heart
3. Suzanne Vega - Tom's Diner
4. Tom Jones - Green Green Grass of Home
5. Carmela - De Terciopelo Negro
6. יוסי סיאס - מכתב: הלם לידה

המדבקה על התקליט, עם התמונה של סיאס
עטיפה: עיצוב של אפרת נאמן. עבודה מיוחדת של גזירים, משהו פשוט, אבל יפה. האלבום הזה יצא בשיא גל ההערצה ליוסי סיאס ועל מדבקת התקליט עצמו מופיע תמונה שלו והתקליט גם כלל פוסטר (!) שלו. הדיסק לא כלל את כל אלו ומהבחינה הזאת הוא יותר דל מהתקליט. ציון עיצוב: 8

ביקורת ורקע: יוסי סיאס הוא אחד מהשדרנים היותר מעוררי מחלוקת שפעלו ברשת ג' בסוף שנות השמונים-תחילת התשעים. סיאס הגיע לקול ישראל באמצע שנות העשרים שלו, לאחר שסיים קורס שדרנים. הוא שובץ לשדר תכניות שונות בכלל הרשתות של הרשת והיה נראה שהוא עוד אחד ממניין השדרנים הרחב של הרדיו הממלכתי הישראלי. ב-1988, לאחר שסיאס שידר בעיקר בשעות לילה מאוחרות ומילא חורים כששדרנים ותיקים יותר לא הגיעו, הוא קיבל משבצת שידור יומית, מדי יום ב-11 בבוקר ברשת ג', שנקראה "אהבה יומיומית" ושהוקדשה לשירי אהבה. עד כמה שזכור לי, את התכנית ערך יוסי כסיף, אבל בגלל שהקרדיט לעורכי האוסף הזה הוא לשני עורכים אחרים ברשת ג' - מנחם גרנית וגלעד בן-ש"ך, אני תוהה אולי אני טועה.
נחזור לסיפורנו - סיאס הגיש מדי יום שעה של שירי אהבה שמאלציים והתכנית לא עוררה יותר מדי תשומת לב. אז סיאס לקח יוזמה והחל להקריא בשידור חי, בין השירים מכתבים עם סיפורים אישיים שמאזינים כתבו לו, על אהבה, משפחה, יחסים וכדו'. האם המכתבים האלו היו אמיתיים או שמא אלו היו סיפורי מעשיות קורעי לב שסיאס המציא? זה לא שינה. המאזינים היו מרותקים. קברניטי רשת ג' הרימו בהתחלה גבה על אופן השידור החדש הזה, אבל אחרי שהתכנית הפכה תוך כמה חודשים להיסטריה, הם שמחו ונתנו לסיאס יד חופשית לעבוד. התכנית עברה טרנספורמציה ובמקום מכתבים אנשים היו מתקשרים לאולפן ומספרים לסיאס על צרותיהם והמוסיקה הלכה ופחתה בתכנית, לטובת הוידויים האישיים. סיאס היה בשנים האחרונות של שנות ה-80 הכוכב הכי גדול של רשת ג' וההצלחה הזאת התבטאה, בין השאר, באלבום האוסף הזה שליווה את התכנית. האוסף כולל בגרסת הדיסק את סיאס קורא את אחד המכתבים קורעי הלב שנכתבו לו - וידוי של אב שבנו הגיי חלה באיידס והוא גוסס. בגרסת התקליט, שהיה כפול (!) יש אפילו עוד מכתב כזה וגם חמישה קטעים שלא הופיעו בדיסק. התקליט, כפי שכבר ציינתי, גם כלל פוסטר של סיאס, פוסטר שהיה בין השאר סיבה נוספת להצלחה האדירה של האוסף הזה.
הפוסטר שצורף לגרסת התקליט ושהיה גורם מכירה מרכזי לאוסף
סיאס היה להצלחת ענק, אבל לא כולם אהבו את סגנונו. מבקריו טענו, בין השאר, שג' היא תחנת מוסיקה והוא, בפריים טיים, מביא בעיקר ברברת אמוציונאלית. גם קהל היעד המרכזי של רשת ג', אנשים צעירים שרצו לשמוע מוסיקה, עיקמו אוזן למשמע התכנית של סיאס, שפנתה לקהל יותר מבוגר ולא כל כך לקהל המסורתי של ג'. הטיעונים האלו הם בגדול נכונים, אבל מה שבאמת הסתתר מאחורי הביקורת על סיאס הוא הקושי של הממסד הישן של רשות השידור לקבל את העובדה שהכוכב הכי גדול של הרדיו הוא מישהו מהפריפרייה, שמביא עמו סגנון רגשני ודיבור פְרֶחִי. סיאס ניצל את המעמד המעורר מחלוקת הזאת טוב מאוד והוא בנה לעצמו מעמד של סוג של רובין הוד. אחד שעוזר ומקשיב בתכנית שלו לעם, במסגרת הדי שמרנית שהוא לקח בה חלק.
למרות שסיאס הפך להיות בשנות התשעים כוכב טלוויזיה ודמות מוכרת מאוד בישראל, הקריירה הרדיופונית שלו מעולם לא שחזרה את רגעי ההצלחה בשנתיים-שלוש הראשונות של "אהבה יומיומית". כשהתכנית דעכה, סיאס לקח את הרובין הודיות שלו רחוק מדי והתחיל לשדר את התכנית "נהג מונית", שפנתה, כמו שמה, לנהגי מוניות, תכנית שהיתה אמורה להחצין את כל התכונות של סיאס החוצה, אבל שהיתה, במהרה לכישלון ולבדיחה. אחרי "נהג מונית" סיאס לא מצא את עצמו יותר ברשת ג' הצעירה ותכנית הטלפונים ממאזינים שלו עברה ללילות של רשת ב'. כך או כך, במשך כמה שנים הבחור השקט מרמלה, שהיה שונה בתכלית מכל כוכבי הרדיו הישראלי שהכרנו עד אז, כבש את המדינה בסערה. האם זה היה בזכות קונספט מבריק, או שמא הוידויים החושפניים מדי של מאזיניו היו טריק רייטינג זול? כנראה שקצת משניהם.

ציון: 10

ערך אספני: 100 ₪

יום שני, 4 באפריל 2011

שבעים מי יודע


שם האוסף: שבעים מי יודע

תת כותרת
: חלק א'. מיטב להיטי שנות השבעים בעריכה דיגיטלית מחודשת. The Seventies

חברת תקליטים
: הד ארצי/ הליקון/ רשת ג'/ קול ישראל

שנה: ההוצאה על גבי דיסק ב-1992. ההוצאה המקורית בקלטת ותקליט - ב-1988

עורכים: רות כידן, מנחם גרנית וגלעד בן-שך

הפקה מחודשת: צ'רלי סולומון

מק"ט: ARTON 2CD 19583

רשימת שירים:
CD1
1 The Eagles - Hotel California
2 Peter Frampton - Show Me the Way
3 Fleetwood Mac - Rhiannon
4 Bob Marley - No Woman, No Cry
5 Lou Reed - Walk on the Wild Side
6 America - Horse with No Name
7 Joan Armatrading - Love and Affection
8 Police - Roxanne
9 James Taylor - You've Got a Friend
10 Doors - Light my Fire
11 Styx - Boat on the River
12 Nilsson - Without You
13 Julie Covington - Don't Cry for Me Argentina
14 Supertramp - Logical Song
15 Labi Siffre - It Must Be Love
16 Billy Preston - Nothing from Nothing

CD2
1 Ralph McTell - Streets of London
2 Eric Carmen - All by Myself
3 Liverpool Express - You are My Love
4 Terry Jacks - Seasons in the Sun
5 Foreigner - Blue Morning, Blue Day
6 Supertramp - Goodbye Stranger
7 Shoking Blue - Venus
8 Jean Francois Michael - Coupable
9 Pop Tops - Mammy Blue
10 Eruption - One Way Ticket
11 Umberto Tozzi - Ti Amo
12 Carpenters -Top of the World
13 Barry Manilow - Copacabana
14 Boney M - Rivers of Babylon
15 Sergio Endrigo - L'arca di Noe
16 Chic - Le Freak
17 George Baker Selection - Una Paloma Blanca
18 Brotherhood of Man - Save Your Kisses for Me

עטיפה: טוב, צריך להתייחס כאן לשני דברים. קודם כל, העטיפה המקורית, זאת שהיתה לתקליט, היתה הרבה יותר מרשימה ומושקעת עם תמונות האלבומים בפנים והגרנדיוזיות של פורמט התקליט הגדול. ההמרה איבדה משהו. יש כאן קצת פחות וזה כנראה ההבדל הכי מהותי בין וינילים לדיסקים - העטיפה המרשימה. אם להיות ספציפיים, אז מדובר באחת העטיפות המדהימות שיצאו כאן. הכל מבוסס צילום של עודד קליין, שצילם ג'קט ג'ינס עם סיכות של כוכבי האוסף, צילום ממש גאוני, אני חייב לציין. כל זה עובד גרפית על ידי רפי דייגי, שעיצב באותה תקופה כל מני דברים להד ארצי. בפנים יש גם טקסט של עורכי האוסף ובסך הכל זה מושקע, מקורי ומרשים . ציון עיצוב: 9 וחצי

ביקורת ורקע: זהו אוסף שלישי ואחרון שאני מסקר בסדרת ההוצאות המחודשות שהד ארצי עשתה בסוף 1992 לכמה מהאוספים המצליחים שלה משנות השמונים, אוספים שיצאו במקור רק על תקליטים וקלטות. "שבעים מי יודע" היה אחד האוספים המצליחים ביותר בארץ בכל הזמנים עם מכירות של עשרות אלפי עותקים במהלך הזמן ומעמד של אלבום פלטינה. האוסף יצא במקור ב-1988 בעריכתם של כמה מהעורכים הבכירים של רשת ג' לתקופה ובשיתוף תחנת הרדיו מרחוב הלני המלכה בירושלים. האוסף המקורי, זה שיצא באייטיז כלל 40 שירים, על גבי שלושה תקליטים. בפורמט הדיסק עברנו לשני תקליטורים ו"רק" 34 שירים. הקטעים הם כולם, או כמעט כולם, להיטי אמצע הדרך, עם התעלמות כמעט מוחלטת מז'אנרים פוריים מאוד מהסבנטיז כמו הדיסקו, הפָּאנק והפְּרוג. אפשר לומר שזהו כמעט אוסף גלצניקי וממש לא גימלי, אבל צריך לזכור שבשנות השבעים גימל והגל הקל של קול ישראל שהקדים אותה, די התעלמו מדיסקו והיו לתחנת אמצע הדרך די מובהקת.
כשנה אחרי ההוצאה על CD של האוסף הזה בהד ארצי ובגימל נזכרו לעבוד על חלק המשך וכך בסוף 1993 ראה אור חלק ההמשך "זה חוזר - להיטי שנות השבעים", שהוגדר בחוברת שלו כ"שבעים מי יודע חלק 2" ושזכה להצלחה לא רעה גם כן. בנוסף לכך, באותה תקופה השיקו בהד ארצי, ביחד עם הליקון שהיתה שותפה לשני האוספים האלו, את סדרת ההמשך לאוסף הזה, שעסקה בשנות השמונים ושנקראה "שמונים מי יודע" ושכללה חמישה חלקים. סדרת האייטיז יצאה ללא קשר לרשת ג'. שבעת החלקים האלו, של אותה הסדרה, למעשה, הם אחת מסדרות האוספים המצליחות בהיסטוריה של התעשייה המקומית, כשאנשים לא ממש קולטים שזאת למעשה היתה סדרה אחת...
אנקדוטה אחרונה לגבי האוסף הזה, קניתי אותו לפני חודש בחנות המוסיקה "התו השמיני" ברחוב שמאי בירושלים. ליד הקופות יש עשרות עותקים מהאוסף הזה, כולם חדשים בעטיפת הצלופן והם נמכרים ב-30 ש"ח (!). לא רק המחיר מדהים, גם העובדה שהחברה שיצרה אותם, הד ארצי, כבר לא קיימת בערך עשור, אבל המוצר עדיין על המדפים זה משהו שקשה להסביר. ההסבר הוא שהתו השמיני קנו את כל הסטוקים של הד ארצי כשאלו הפסיקו לעבוד וכנראה שהיו הרבה פריטים בעודפים של חברת הענק הזאת. כך או אחרת, למצוא אוסף מלפני 23 שנים במצב חדש זה לא עניין של מה בכך. ממליץ לכם לרוץ לשם ולקנות ולא רק בשביל האוסף הזה. התו השמיני היא נראה לי חנות המוסיקה היפה ביותר בארץ. החנות (שהיא גם הבית לאחת מחברות התקליטים המרכזיות כיום בארץ), היתה נראית בעבר כמו בזאר זול. לא עוד. לפני שנתיים היא עברה לאולם חדש, ענק, מועצב ומרשים. יש שם מבחר משוגע של דיסקים וגם תקליטים, עמדות השמעה, הקרנה ותחושה אמיתית של חנות מוסיקה מחו"ל. בפעם הבאה שאתם בירושלים שווה מאוד לקפוץ לשם, תאמינו לי.

ערך אספני: 30 ש"ח

ציון: 8

יום שבת, 11 בדצמבר 2010

זה חוזר - להיטי שנות ה-70


שם האוסף: זה חוזר - להיטי שנות ה-70

חברת תקליטים: הד ארצי/ הליקון/ רשת ג'/ רשות השידור

שנה: 1993

עורכים: רות כידן, מנחם גרנית וגלעד בן-שך

מק"ט: ARTON 19515

רשימת שירים:
CD1:
1 England Dan - I'd Really Love to See You Tonight
2 Dolly Parton - Jolene
3 America - Sister Golden Hair
4 Paul Simon - Mother and Child Reunion
5 The Charlie Daniels Band - The devil Went Down to Georgia
6 Bonnie Tyler - It's a Heartache
7 Matthews' Southern Comfort - Woodstock
8 Gary Wright - Dream Weaver
9 Rose Royce - Love Don't Live Here Anymore
10 Roberta Flack - Killing Me Softly with His Song
11 Billy Paul - Me and Mrs. Jones
12 Rita Coolidge - Higher and Higher
13 The Buggles - Video Killed the Radio Star
14 City Boy - 5 7 0 5
15 The Guess Who - American Women
16 Norman Greenbaum - Spirit in the Sky
17 Brian and Michael - Matchtalk Men and Matchtalk Cats and Dogs
18 Jim Capaldi - Love Hurts
19 Earth and Fire - Memories

CD2:
1 Peter Gabriel - Solsbury Hill
2 Lindisfarne - Meet Me on the Corner
3 Stealers Wheel - Stuck in the Middle with You
4 The Motors - Airport
5 Strawbs - Part of the Union
6 Kursaal Flyers - Little Does She Know
7 Bachman Turner Overdrive - You Ain't Seen Nothing Yet
8 The Doobie Brothers - Listen to the Music
9 Gary Moore - Parisienne Walkways
10 Gallgher and Lyle - Heart on My Sleeve
11 Sniff n' the Tears - Drivers Seat
12 Blue Oyster Cult - Don'T Fear the Reaper
13 The Cars - My Best Friend's Girl
14 Roxy Music - Love is the Drug
15 Sparks - This Town Ain't Big Enough for Both of Us
16 Peddlers - Girlie
17 John Miles - Music
18 Mike Oldfield - In Dulci Jubilo

CD3:
1 5000 Volts - I'm on fire
2 Bay City Rollers - I Only Want to be with You
3 La Bionda - One for You, One for Me
4 John Paul Young - Love is in the Air
5 Smokie - Living Next Door to Alice
6 Carpenters - Goodbye to Love
7 White Plains - When You are a King
8 Three Dog Night - Joy to the World
9 Oscar Benton - Bensonhurst Blues
10 Anne Marie David - Tu Te Reconnaitras
11 Nada - Il Cuore E' Uno Zingaro
12 Barrabas - Woman
13 Afric Simone - Ramaya
14 Bruno Castucci - La Nouba
15 Baccara - Yes Sir, I Can Boogie
16 Hot Butter - Pop Corn
17 Mungo Jerry - In the Summertime
18 Middle of the Road - Soley Soley
19 The Sweet - Co-Co
20 Dawn - Candida

עטיפה: אחת היפות. רפי דייגי השתמש בצילום של עודד קליין, שצילם המון תקליטים ותקליטונים, אלו שמרכיבים את האוסף. התמונה צולמה כנראה במשרדי קול ישראל בהלני המלכה בירושלים. איך אני יודע? על התקליטון של באגלז רואים את מדבקת הקטלוג של תקליטיית קול ישראל... בפנים רואים עוד תקליטים ויש גם טקסט נחמד של אחד מעורכי האוסף, גלעד בן-שך. מקסים. ציון עיצוב: 9

ביקורת ורקע: המזג האוויר החורפי בחוץ, ביחד עם האוסף הזה, לא יכולים שלא להעלות דמעות של נוסטלגיה בעיניי. זכרונות הילדות המרכזיים שלי נראים די זהים אחד לשני, פשוט מפני שרוב הזמן עשיתי פחות או יותר את אותו הדבר. התמונה מאוד ברורה בזכרוני. אני רואה את עצמי כילד בירושלים, מסתובב בחורף בין רחובות העיר האפורים, עם ווקמן על האוזניים שתמידית מכוון ל-97.8 אף.אם, התדר של רשת ג', שומע את כל המוסיקה הבין לאומית הזאת, מנותק מהמציאות המייאשת סביבי, מרגיש שאני חלק מהעולם.
בשלהי הילדות שלי הגעתי לעבוד ברשת ג' ההיא, שזה היה חלום שהתגשם מוקדם מדי. הייתי מסתובב במסדרונות התחנה, מעריץ אנשים מכל עבר. עורכי מוסיקה שהיו מאזינים בתשוקה לתקליטים, מכינים תכניות, מביאים אותם לשדרנים שמשדרים לכל אותם ילדים כמוני, שהיו מוקסמים.
המון אנשים מדהימים היו שם ברשת ג'. לא רק חברי הקרובים רז ניצן, עופר נחשון ויוסי כסיף, אלא גם דמויות משפיעות ואהובות כמו ציפי מייזלר, דליה הלר, עפרה הלפן, רות כידן, רות נבו, שמעון פרנס, גלעד בן-שך, עודד גילור, אמנון שילוני, שולי דיכנו, עדי נווה, מנחם גרנית, יהודית רודד, טוני פיין. כל אלו היו אנשים מאחורי הקלעים, שהערצתי את עבודתם ושיחדיו הם עצבו דור שלם עם התכניות המושלמות שהם יצרו ברשת ג' ב-21 שנות קיומה.
במהלך שנות קיומה רשת ג' גם היתה חתומה על כמה אוספים. נכון, לא המון, אבל על כמות יפה וטובה. אחד האוספים האהובים על בכל הזמנים הוא "הגדולים של ג'", אוסף פופ עכשווי שיצא בשנת 1985 ולצידו מככבים עוד כמה דברים שיצאו בחסות התחנה. גם האוסף הזה, "זה חוזר", הוא אחד הטובים שנעשו פה. את האוסף יצרו העורכים מנחם גרנית, רות כידן וגלעד בן-שך, עם עוד איש ג' לשעבר, צ'רלי סולומון, שאז כבר ניהל את המחלקה הבין לאומית בהד ארצי. כפי שאפשר לקרוא מהטקסט של גלעד בן-שך במעלה העמוד, האוסף הוא אוסף המשך לאוסף מצליח אחר שהחבורה יצרה יחדיו, חמש שנים קודם. האוסף מבוסס על תכנית שבועית ששודרה בגימל, אך למעשה הוא מורכב, פלוס מינוס, כמו שלוש תכניות, אחת של כידן, אחת של גרנית ואחת של בן-שך. כך, החלק הראשון שכולל פופ, רוק ומוסיקת נשמה נשמע כמו משהו שכידן היתה עושה באחת מתכניות הערב שלה. הדיסק השני שכולל המון רוק מתקדם ופסיכדליה מאוחרת נשמע כמו תכנית ספיישל של מנחם גרנית. הדיסק השלישי עם כל להיטי הקלאב מד והדיסקו שבו שנמע כמו שעה של "על בטוח", התכנית המיתולוגית בשבת בעשר בבוקר בעריכת בן-שך.
רשת ג' מתה באותו יום עצוב באוקטובר 1997 כשבהנהלת רשות השידור החליטו שזה יהיה רעיון יותר טוב לשדר רק מוסיקה בעברית. את המפעל חיים הזה אף אחד אף פעם לא החליף וזאת אחת מהסיבות המרכזיות לכך שאנחנו מגדלים כאן ב-15 שנים האחרונות דור של צערים עם טעם מוסיקלי פרימיטיבי, שלא לומר נבער. אלו שבאמת גדלו על אותה רשת ג' יודעים בדיוק על מה אני מדבר. אם הם מעוניים להזכר, האוסף הזה יכול לשחזר רק קמצוץ מהעושר והאושר היומיומי שהתחנה הזאת העניקה לכל כך הרבה אנשים.

ערך אספני
: 25 ש"ח

ציון: 9