Sexy Funky Cool 2

שם האוסף: Sexy Funky Cool 2

חברת תקליטים: הד ארצי

שנה: 1997

עריכה: מומי לוי ושי ברזילי

הפקה: רן עצמון, שי ברזילי ונועה שנער

שיווק ויח"צ: אורי פלדמן ושי ברזילי

מק"ט: 519700

רשימת שירים:

1. Sexy Funky Cool - Tha Intro (0:38)

2. Rampage - Take It To The Streets (Radio Edit) (feat. Billy Lawrence) (3:36)

3. Mary J. Blige - Love Is All We Need (4:15)

4. Missy Elliott - The Rain (Supa Dupa Fly) (Radio Edit) (3:58)

5. Ginuwine - Pony (Album Version Edit) (4:12)

6. Blackstreet - Don't Leave Me (Radio Edit) (4:21)

7. En Vogue - Don't Let Go (Love) (4:49)

8. Lil' Kim - No Time (Radio Edit) (feat. Puff Daddy) (3:59)

9. Puff Daddy - Can't Nobody Hold Me Down (Original Radio Edit) (feat. Mase) (4:22)

10. Mark Morrison - Who's The Mack! (Original 7" Mix) (4:26)

11. 112 - Only You (Club Mix) (feat. Notorious B.I.G.) (4:11)

12. Erykah Badu - On and On (3:46)

13. Leschea - Fulton St. (Radio Edit) (4:16)

14. New Edition - Hit Me Off (Radio Edit) (4:00)

15. Shola Ama - You Might Need Somebody (DI Classic Radio Mix) (3:50)

16. Keith Sweat - Twisted (4:28)

17. Az Yet - Last Night (4:25)

18. Davina - So Good (Radio Version) (feat. Raekwon) (4:22)

19. Heavy D - Big Daddy (Remix) (3:27)

עטיפה: אני מעתיק בדיוק את מה שכתבתי על עיצוב העטיפה של "סקסי פאנקי קול" הראשון: עיצוב של דור כהן. תמונה של זוג אפרו-אמריקאים מתגפפים. על התמונה הטקסט של האוסף בצבעים חמים. יש כאן גם מחזור של אזהרת ה"Parental Advisory" המפורסמת, שתורגמה לעברית. המקור של האזהרה בעברית היה באוסף "היפ הופ הוראיי" שיצא שלוש שנים קודם והאזהרה מתאימה גם לכאן באופן חינני. בסך הכל עטיפה יפה. ציון עיצוב: 7

ביקורת ורקע: שנה וחצי אחרי ההצלחה של "סקסי פאנקי" הראשון, החליטו בהד ארצי לחזור עם החלק השני. הזמן הרב שעבר בין שני הפרקים נראה שקצת הוציא את הרוח מהמפרשים ואם חלק אחד היה מהוקצע עד הפרט האחרון, כאן נראה שכאילו יצאו לידי חובה כדי ואספו מכל הבא ליד באותה תקופה, כדי למלא אוסף המשך. כך, אם האוסף הקודם היה מלא בלהיטי ענק אמריקאיים, כאן יש קצת פחות כאלו והתחושה הכללית היא שיותר מלבחור נכון את הקטעים, בחרו פשוט כל מה ששחור, עדכני ולהד ארצי יש את הזכויות עליו, מבלי לשבור את הראש יותר מדי.

לשם השוואה, האוסף הקודם כלל 15 להיטי טופ 40 אמריקאיים ואילו זה רק כלל שליש פחות, כלומר רק 10. מיקומי המצעד בארצות הברית של השירים באוסף הזה הם:

רצועה 2 - 34

רצועה 3 - לא צעד (15 בבריטניה)

רצועה 4 - לא צעד (16 בריטניה)

רצועה 5 - 6 (16 בריטניה)

רצועה 6 - לא צעד

רצועה 7 - 2 (5 בריטניה)

רצועה 8 - 18

רצועה 9 - 1 (19 בריטניה)

רצועה 10 - לא צעד (13 בריטניה)

רצועה 11 - 13

רצועה 12 - 12 (12 בריטניה)

רצועה 13 - לא צעד

רצועה 14 - 86

רצועה 15 - לא צעד (4 בריטניה)

רצועה 16 - 2 (39 בריטניה)

רצועה 17 - 9

רצועה 18 - לא צעד

רצועה 19 - 18

איבוד המומנטום וכמות הלהיטים המופחתת גרמה לכך ש"סקסי פאנקי קול 2" לא התרומם במכירות ולמעשה היה החלק האחרון בסדרה הקצרה הזאת. פרק אחד מעולה, פרק אחד ביינוני והסדרה נחתכה. עולם אכזרי היה עולם האוספים של אותה התקופה ותעשיית המוסיקה בכלל.

ערך אספני: 10 ש"ח

ציון: 6

Sexy Funky Cool

שם האוסף: Sexy Funky Cool

תת כותרת: סקסי פאנקי קול - Soul, R&B, Hip Hop and More

חברת תקליטים: הד ארצי

שנה: 1996

עריכה: מומי לוי, שי ברזילי, אורי פלדמן ורן עצמון

הפקה: רן עצמון

מק"ט: ARTON-19618

רשימת שירים:

1. Sexy Funky Cool - Intro... (0:39)

2. Nonchalant - 5 O'clock (4:43)

3. Adina Howard - Freak Like Me (LP Version) (4:12)

4. Mark Morrison - Return Of The Mack (C&J Radio Edit) (3:32)

5. Aaliyah - Back And Forth (3:49)

6. Notorious B.I.G., The - One More Chance/ Stay With Me (Radio Edit) (4:14)

7. Mary J. Blige - Be Happy (Radio Edit) (3:52)

8. Chantay Savage - I Will Survive (Original Radio Edit) (4:15)

9. TLC - Red Light Special (5:02)

10. Brandy - Baby (Radio Edit) (4:20)

11. Soul For Real - Every Little Thing I Do (Radio Version) (3:47)

12. Faith Evans - You Used To Love Me (4:28)

13. R. Kelly - Down Low (Nobody Has To Know) (LP Version) (4:47)

14. Jodeci - Freek 'n You (Radio Edit) (4:18)

15. Jade - Every Day Of The Week (4:54)

16. Junior M.A.F.I.A. - I Need You Tonight (Extended Radio Mix) (4:28)

17. Silk - Hooked On You (4:27)

18. Monica - Don't Take It Personal (Just One Of Dem Days) (Radio Edit) (4:14)

עטיפה: עיצוב של דור כהן. תמונה של זוג אפרו-אמריקאים מתגפפים. על התמונה הטקסט של האוסף בצבעים חמים. יש כאן גם מחזור של אזהרת ה"Parental Advisory" המפורסמת, שתורגמה לעברית. המקור של האזהרה בעברית היה באוסף "היפ הופ הוראיי" שיצא שנתיים קודם והאזהרה מתאימה גם לכאן באופן חינני. בסך הכל עטיפה יפה. ציון עיצוב: 7

ביקורת ורקע: כשאנשים בישראל מתבקשים לעשות אסוציאציה למוסיקה של שנות התשעים, בדרך כלל מציינים את הגראנג', הבריטפופ, ההאוס, היורודאנס, הטקנו, הטראנס והטריפ הופ. כל האסוציאציות טובות ונכונות, אבל למעשה, למרות כל אלו, הניינטיז למעשה, יותר מכל, הוא העשור של המוסיקה השחורה. בארצות הברית, שזה איפה שזה נחשב, המוסיקה השחורה השתלטה באופן מוחלט על מצעדי המכירות והלהיטים ועם כל הכבוד לכל שאר הז'אנרים, האר-אנד-בי וההיפ-הופ הם ההצלחות המסחריות הגדולות ביותר של העשור.

בישראל היה לז'אנרים האלו קשה לחדור למיינסטרים הרחב, בעיקר בגלל התעלמות של התקשורת. להיטי אר-אנד-בי, היפ-הופ וראפ שבכל זאת עשו זאת כאן, עשו זאת כלהיטי פופ דרך המיינסטרים, אבל בגדול התחום הזה נותר יחסית בתולי בארץ.

הראייה לכך היא מיעוט אוספי המוסיקה השחורה שיצאו בארץ בניינטיז. כמות אוספי המוסיקה השחורה שיצאו בישראל במשך כל שנות התשעים היא פחותה מכמות אוספי הדאנס שחברה כמו IMP הוציאה בשנה אחת בלבד בניינטיז.

אבל לא הכל היה שחור בתחום. במקביל להתעלמות של התקשורת וההמונים מהז'אנרים השחורים, בשטח, בשקט-בשקט, הוא גם זכה לכל מני הצלחות יפות. בכל הארץ צצו להם מועדוני מוסיקה שחורה, שזכו להצלחה יפה, גם ללא הכרה במוסיקה הזאת במיינסטרים. בירושלים, לדוגמה, המועדון המצליח ביותר באותם השנים היה מועדון האקספוזה באיזור התעשיה בתלפיות. למועדון אולי היתה תדמית עארסית ורבים התנשאו עליו, אבל המועדון שינגן מוסיקת "Fאנקי" היה תמיד מלא ותמיד מצליח, הרבה בזכות תקליטן הבית המוכשר אורי לוי.

את העניין שהיה בתחום - הד ארצי, שייצגה בארץ קטלוגים עצומים של חברות תקליטים אמריקאיות עמוסות במוסיקה שחורה, חיפשה למנף. היא עשתה זאת גם בסדרת "סקסי פאנקי קול", שכללה שני פרקים וגם בסדרה המשמעותית היחידה של מוסיקה שחורה שהיתה בארץ בתשעים, "היפ הופ הוראיי" (שיצאה בשיתוף עם הליקון וקאסבה רקורדס). חוץ מהאוספים האלו, תחום המוסיקה השחורה באוספים ישראלים מסתכם באוסף ראפ שאן.אם.סי הוציאו, בסדרת "Cooler" של IMP שהיתה בעלת אוריינטציה שחורה ובעוד שניים-שלושה אוספים שיצאו פה ושם.

לצורך האוסף "סקסי פאנקי קול" המחלקה הבין לאומית ליהקה את מומי לוי כדי שיוביל את העריכה. לוי, מוסיקאי סול בעצמו, היה באותה תקופה מגיש של תכנית מוסיקה שחורה ברשת ג', "שחור באוזן", שהיתה סוג של חלוצית בתחומה. לוי השקיעה באוסף רבות ואף יצר לו פתיח מוסיקלי מקורי, ברצועה הראשונה של הדיסק.

בחירת השירים כוללת המון קטעים שהיו להיטי ענק בארצות הברית, אך בישראל היו יחסית אנונימיים. כל קטע כאן הצליח במידה זאת או אחרת בארצות הברית כשמיקומי המצעדים של השירים הם כדלקמן.

רצועה 2 - מקום 24

רצועה 3 - מקום 2

רצועה 4 - מקום 2 (1 בריטניה)

רצועה 5 - מקום 5

רצועה 6 - מקום 2

רצועה 7 - מקום 29

רצועה 8 - מקום 24 (12 בריטניה)

רצועה 9 - מקום 2

רצועה 10 - מקום 4

רצועה 11 - מקום 17

רצועה 12 - מקום 24

רצועה 13 - מקום 4

רצועה 14 - מקום 14

רצועה 15 - מקום 20

רצועה 16 - מקום 106

רצועה 17 - מקום 54

רצועה 18 - מקום 2

המספרים האלו אולי נראים לכם סתם כמספרים, אבל הם מעידים על אוסף עם כמות להיטים גדולים עצומה, די יוצא דופן באוספים מכלל הז'אנרים בארץ.

לשמחתם של אנשי הד ארצי האוסף מכר יפה. הוא זכה לחשיפה טובה, כיכב על המדפים ועזר מאוד לקדם את תחום המוסיקה השחורה בישראל. באותה תקופה עוד ועוד גופי תקשורת התחילו להתייחס למוסיקה השחורה. התכנית "עסק שחור" עלתה בגלגלצ ועוד ועוד דיג'יים ואמנים צעירים התחילו לפעול במקומות קטנים ברחבי הארץ. כל זה הוביל להתפוצצות הז'אנר בתחילת שנות האלפיים עם כוכבים כמו סאבלימינל, שי 360, שורטי, הדג נחש, סגול 59, קוואמי ואחרים. אמני מוסיקה שחורה מהשורה הראשונה מחו"ל החלו להופיע כאן ואפילו אוספי מוסיקה שחורה הפסיקו להיות נדירים. כל זה נראה כחלום רחוק באמצע הניינטיז, אולי בעצם כחזון. חזון של כמה אנשים מהד ארצי, שהתגשם.

ערך אספני: 10 ש"ח

ציון: 9

Hip Hop Hooray vol. 3

שם האוסף:  Hip Hop Hooray vol. 3

חברת תקליטים: הד-ארצי/ הליקון/ ספורט 5

שנה: 1998

עורכים ומפיקים: רן עצמון, שי ברזילי ואבי מאור

שיווק: אורי פלדמן

מק"ט: 9218-2

רשימת שירים:

1. Run DMC - It's Like That (Drop The Break Radio Edit) (vs. Jason Nevins)

2. Mase - Feel So Good

3. Notorious B.I.G., The ‎– Mo Money Mo Problems (Radio Mix) (feat. Mase and Puff Daddy)

4. Lil' Kim ‎– Not Tonight (Remix) (feat. Angie Martinez, Da Brat, Lisa "Left Eye" Lopes and Missy "Misdemeanor" Elliott)

5. Busta Rhymes ‎– Dangerous (The Soul Society Remix)

6. LL Cool J - Phenomenon (Radio Edit)

7. Foxy Brown ‎– Big Bad Mamma (Radio Edit) (feat. Dru Hill)

8. Erick Sermon ‎– Rapper's Delight (Radio Edit) (with Keith Murray and Redman)

9. Missy Elliott - Sock It To Me (feat. Da Brat)

10. Jay-Z ‎– Wishing On A Star (feat. Gwen Dickey)

11. Sweetbox - Everything's Gonna Be Alright (Radio Version 85 Bpm)

12. Rapsody, The ‎– Prince Igor (feat. Warren G and Sissel)

13. KRS-One ‎– Step Into A World (Rapture's Delight)

14. Salt 'N' Pepa ‎– R U Ready

15. G.P. Wu ‎– Party People

16. EPMD ‎– The Joint (Radio Edit)

17. Redman ‎– Whateva Man

18. MC Lyte ‎– Cold Rock A Party (Mousse T.'s Laid Back Mix)

עטיפה: בלוגואים מסופר שהאוסף הזה נעשה בשיתוף ערוץ הספורט "5", אז כנראה ברוח הזאת דור כהן עיצב עטיפה ברוח משחק הכדורסל. יצא מכוער. ציון עיצוב: 4

ביקורת ורקע: שנה אחרי פרק 2 של היפ הופ הוריי, שכשל בחנויות ובביקורות, הד-ארצי והליקון החליטו להמשיך להתעקש והוציאו את הפרק השלישי בסדרה. הפרק הזה זיגזג באיכויות שלו ובין קטעים מצויינים, יש כאן קטעים נדושים וכמה קטעים ממש הזויים, כשבגדול האוסף הזה מנסה להעביר תחושה של "אני לא מיינסטרים, אני במקום האיכותי של ההיפ-הופ".

הייתי אומר שהאוסף הזה לתחומו הוא בסדר, אבל האמת היא שבאמת הוא סוג של עלה תאנה של שתי חברות תקליטים גדולות, שלא התייחסו מספיק ברצינות למוסיקה שחורה באותה תקופה. המוסיקה השחורה על סגנונותיה היתה אולי הז'אנר המצליח ביותר בעולם בשנות התשעים. בישראל הסגנון גם זכה להצלחה אדירה, אבל זה היה למרות התעשייה, שאף פעם לא התייחסה אליו מספיק ברצינות. בעוד חברות התקליטים הרעיפו עלינו אוספי דאנס, האוס, פופ, רוק, בלדות וטראנס, המוסיקה השחורה הוזנחה הזנחה פושעת וכיכבה רק באוספים אקראיים פה ושם. זה נשמע שאני מפריז, אבל בשנות התשעים, השנים שהביאו לנו את 2פאק, פאף דדי, אמינם, מיסי אליוט, הפוג'יז ואם.סי. האמר, בישראל יצאו יותר אוספים של מוסיקה צרפתית ישנה מאשר אוספי ראפ/היפ-הופ!!!

חברות התקליטים הישראליות לא היו האשמות היחידות. גם התקשורת התעלמה בסך הכל מהז'אנר, שלמרות כל אלו התחזק יותר ויותר והפך להיות מהסגנונות הפופולאריים ביותר בישראל. זה מקרה קלאסי שהרחוב היה מנותק מהתעשייה והממסד והרחוב ניצח. הרחוב השיג את המוסיקה שלו דרך יבוא, דרך ה-MTV ובסוף גם דרך האינטרנט. חברות התקליטים והתקשורת המקומית גידלו בעצם דור שלם שהיה מנוכר לפעילות שלהם ולמד לא להזדקק להם. כנראה שבגלל זה "היפ הופ הוריי 3" כשל.

ערך אספני: 20 ש"ח

ציון: 6