ההיסטוריה של הבלוז 2

שם האוסף: ההיסטוריה של הבלוז 2

תת כותרת: חלק ב: Blues, Sex & Rock'n'Roll

חברת תקליטים: הד ארצי

שנה: 1993

עריכה והפקה: קארן רוז

מק"ט: ARTON 19558

רשימת שירים:

1. Willie Mae "Big Mama" Thornton - Hound Dog (2:51)

2. Big Joe Turner - Shake, Rattle & Roll (2:59)

3. Floyd Dixon - Hey Bartender (2:47)

4. Bobby Bland - Farther Up The Road (2:47)

5. Bo Diddley - Road Runner (2:49)

6. Little Walter - Boom Boom, Out Go The Lights (2:51)

7. Bo Diddley - Who Do You Love? (2:30)

8. Muddy Waters - You Need Love (2:45)

9. Howlin' Wolf - Smokestack Lightnin' (3:09)

10. Muddy Waters - Manish Boy (2:57)

11. Howlin' Wolf - Back Door Man (2:49)

12. John Lee Hooker - Please Don't Go (2:30)

13. Muddy Waters - I Just Want To Make Love To You (2:52)

14. Little Walter - Key To The Highway (2:57)

15. Muddy Waters - You Shook Me (2:46)

16. Howlin' Wolf - Spoonful (2:46)

17. John Lee Hooker - One Bourbon, One Scotch, One Beer (3:02)

18. Arthur "Big Boy" Crudup - That's All Right (2:55)

19. Bo Diddley - Pills (2:51)

20. Little Walter - Mellow Down Easy (2:43)

21. Eddie Floyd - Raise Your Hand (2:28)

22. Albert King - Born Under A Bad Sign (2:46) (2:40)

עטיפה: עיצוב של עופר כהן. בניגוד לאוסף הראשון, שהעטיפה שלו היתה מינימליסטית ונעימה, כאן יש עטיפה שהיא כולה רעש לא נעים בעיניים. יש כאן גם פיטמה שמתגנבת לה, לא ברור אם במכוון. ממש לא טוב. ציון עיצוב: 2

ביקורת ורקע: שנתיים אחרי האוסף הראשון והאייקוני, קארן רוז חזרה עם החלק השני של סדרת "ההיסטוריה של הבלוז", בפרק שהתיימר לעסוק בהשפעה של הבלוז על הרוקנרול בתחילת דרכו. האוסף מתחיל טוב, אבל אחרי חמישה קטעים אייקוניים הוא מתדרדר לאוסף סתמי לתחום, עם תחושה שניסו למלא את האוסף בכח. כשבאוסף שאמור לסקור ז'אנר כל כך עשיר חמישה מהאומנים מופיעים בו עם יותר מקטע אחד, חלקם גם עם שלושה קטעים, די ברור שלא נעשתה כאן עבודה מספיק טובה כדי לחקור את התחום על כל גווניו.

כצפוי, בגלל העטיפה הרעה והעריכה הדי חפיפניקית, האוסף כשל והתכנונים להוציא לו חלק 3, שמסקר את הבלוז העכשווי, שונה. במקומו יצא אוסף כזה, לא כחלק מהסדרה, שהמיתוג שלה לא היה שווה בשלב זה. למרות זאת, גם האוסף ההוא, "גוונים של בלוז", לא ממש הצליח.

ציון: 3

ערך אספני: 10 ₪

ההיסטוריה של הבלוז

שם האוסף: ההיסטוריה של הבלוז

תת כותרת: חלק א: הבלוז הקלאסי

חברת תקליטים: הד ארצי

שנה: 1991

עריכה והפקה: קארן רוז

מק"ט: ARTON 19479-2

רשימת שירים:

1. Muddy Waters - Rollin' Stone (3:09)

2. Memphis Slim - Mother Earth (2:42)

3. Howlin' Wolf - Moanin' In The Moonlight (2:56)

4. John Lee Hooker - The Journey (3:44)

5. Ruth Brown - (Mama) He Treats Your Daughter Mean (2:55)

6. Little Walter And The Night Cats - Juke (2:46)

7. Professor Longhair - In The Night (2:34)

8. Big Joe Turner - Honey Hush (2:41)

9. LaVern Baker - Soul On Fire (3:05)

10. Lowell Fulson - Reconsider Baby (3:10)

11. Muddy Waters - Hoochie Coochie Man (2:48)

12. Bo Diddley - I'm A Man (2:58)

13. Sonny Boy Williamson - Don't Start Me Talkin' (2:37)

14. Willie Dixon - 29 Ways (2:11)

15. Jimmy Rogers - Walking By Myself (2:49)

16. Bo Diddley - Before You Accuse Me (3:07)

17. Chuck Berry - Merry Christmas Baby (3:16)

18. Ray Charles - The Right Time (3:25)

19. Coasters, The - Shoppin' For Clothes (3:00)

20. Elmore James - Madison Blues (2:25)

21. Bobby Bland - I Pity The Fool (2:41)

22. Etta James - Baby, What You Want Me To Do (4:15)

23. Koko Taylor - Wang Dang Doodle (3:01)

24. B.B. King - Night Life (4:52)

25. John Lee Hooker - Boom Boom (Edit) (2:40)

עטיפה: עיצוב של יוסי למל. גרפיקה פשוטה, שעושה את העבודה. מינימליזם מדבר יפה עם השפה העיצובית של אלבומי הבלוז הקלאסיים וכאן זה נעשה נכון. בפנים יש טקסט על הז'אנר, של עורכת האוסף, שזה משהו שאני ממש אוהב. ציון עיצוב: 8

ביקורת ורקע: אחרי ארבע שנים בהד ארצי, כשהיא כבר חתומה על עשרות אוספים, קארן רוז מהמחלקה הבין לאומית בחברה השיקה את סדרת חלומותיה - סדרה שתעסוק במוסיקת הבלוז. על פי העטיפה הפנימית של האוסף, אפשר להבין שהכוונה היתה להוציא סדרה בשלושה פרקים, כשהפרק הראשון עוסק בבלוז הקלאסי, או בשורשי הבלוז בשנות החמישים והשישים המוקדמות. הפרק השני אמור לעסוק בבלוז ובמעבר שלו לרוקנרול והפרק השלישי בבלוז כיום.

החלק הראשון יצא בקיץ 1991, קרוב מאוד לתקופה שבהד ארצי הוציאו אוסף עם שם דומה, "ההיסטוריה של הפופ". מה שהיה נראה כמו מגמה להוציא סדרות אוספים שיסקרו את ההיסטוריה של ז'אנרים שונים, הסתיים רק בשני האוספים האלו. האוסף של הבלוז כלל קטעים משתי חברות תקליטים אמריקאיות - MCA ואטלנטיק, שהרפרטואר העשיר שלהם בתחום אפשר ליצור אוסף מצוין. האוסף ערוך בצורה כרונולוגית והוא מתחיל עם קטע מ-1950 ונע קדימה בשנים, עד שהוא מסתיים אחרי 25 קטעים בשיר מ-1967. זהו אוסף אישי ומעניין וניכר בו החיבור הרגשי של עורכת האוסף עם תוכנו. הטקס על הז'אנר שהיא כתבה בפנים, ביחד עם קריצות אישיות באיזור הקרדיטים, רק מחזקים אץ התחושה הזאת.

למרות שמדובר באוסף מוצלח, הוא לא זכה להצלחה גדולה. אמנם נעשתה כאן עבודה טובה, אבל אחרי הכל - בלוז הוא ממש לא מנת חלקם של הישראלים ולכן היה קשה למכור להם אוסף כזה. אחרי התגובות הצוננות לאוסף, בהד ארצי לא מהרו עם התכנית להוציא את החלקים הבאים שתוכננו לו. רק אחרי שנתיים, ב-1993 הד ארצי בכל זאת חזרו לתכנית ודי במקביל הם הוציאו שני אוספי בלוז. קודם כל ראה אור אוסף הבלוז העכשווי, "Shades of Blue", שנערך על ידי רן עצמון וצ'רלי סולומון ואז ראה אור החלק השני של "ההיסטוריה", זה שעסק ברוקנרול ושנערך אף הוא על ידי קארן רוז. כמו האוסף הראשון, גם האוספים האלו התקבלו בצורה צוננת, מה שהבהיר סופית לחברות התקליטים הישראליות שאין להן מה להתעסק בבלוז.

ציון: 9

ערך אספני: 50 ₪

האוסף סוקר באדיבותו של עופר גרטש

The Club

שם האוסף: The Club

תת כותרת: להיטי כפרי הנופש בים התיכון - מהדורה חדשה! - 13 להיטי ענק ומחרוזות-נוסטלגיה!

חברת תקליטים: CBS/ אן.אם.סי

שנה: 1989

עריכה: בדיסק לא רשום, אבל שני האוספים המקוריים, על תקליט, נערכו על ידי משה מורד, אז אני משער שזה הסיפור גם כאן

מק"ט: 465542-2

רשימת שירים:

1. Gipsy Kings - Bamboleo (3:25)

2. Herbert Pagani - La Bonne Franquette (3:55)

3. Tahiti - Agadou (2:16)

4. Eddy Grant - Gimme Hope Jo'anna (Album Version) (4:00)

5. Enrico Macias - Zingarella (3:50)

6. Madrid Session Singers - Y Viva Espana (3:29)

7. X-tra Large - Spanish Disco Mega Medley (8:55)

8. Gino Marinello Orchestra, The - Yeke Yeke (with Singers) (2:37)

9. Samy Goz - La Fiesta Hot Medley (7:02)

10. Party-Poppas - Twist Medley (8:14)

11. Rene - French Connection '88 (Short Radio Version) (4:34)

12. Jordi Pou and Paco Penarand - Rumba Mix (Saboreando A Peret) Disco Medley (4:14)

13. Tokens, The - The Lion Sleeps Tonight (Club Mix) (3:43)

עטיפה: שלא במפתיע, אין כאן קרדיט מעצב, הרי שמדובר בנסיון זול למכור מוצר באמצעות פורנוגרפיה. העטיפה מציגה אישה צעירה, טופ-לס, עם טקסט שמקיף אותה. איך קרה שאישה עירומה כיכבה על עטיפה של מוצר שנמכר בחנויות תקליטים, מקום שגם ילדים ונוער הסתובבו בו? אז ככה: הגישה לעירום נשי בפרסומים ובתקשורת היתה הרבה יותר מתירנית בשנות השמונים, בהשוואה להיום. אני זוכר שחזה נשי הופיע די הרבה בעיתונים כמו ידיעות ומעריב, דבר שלא היה מתקבל היום ואני אפילו זוכר פרסומת לחברת ריהוט במעריב לנוער, מגזין שפנה לטינאייג'רז, שכללה אישה ערומה. זה נשמע מוזר, בטח בהתחשב בכך שאנחנו חושבים שככל שהזמן נע, אנחנו נהיים יותר ליברלים, מה שמוכיח שפרסום עירום נשי כדי למכור הוא לא כלי ליברלי, ההיפך מכך. גם עטיפות של תקליטים, שכללו עירום הוא דבר שנצפה לא מעט בעולם בסבנטיז ובאייטיז, אני יודע אפילו שיש לכך אספנים די רציניים. נסו להקיש "Sexy LP" בשורת החיפוש באיביי ותיווכחו עד כמה תקליטים כאלו יש. בכל מקרה, מה שאולי היה נראה ליגיטימי אז, הוא לא כזה היום. אולי ההתחסדות הזאת מוגזמת, אולי אפילו התינוק העירום על העטיפה של נירוונה לא היה מתקבל היום, אבל סבבה. שיהיה ככה. זה שזה לא קיים במקומות אחרים. ציון עיצוב: 0

עטיפת התקליט של חלק 2

ביקורת ורקע: "The Club" הדיסק הוא אסופה שכוללת את מיטב הקטעים משני תקליטים, "Le Club" משנת 86', שכולל את אותה עטיפה כמו של הדיסק ו"The Club 2", שכלל "סתם" אישה בבגד-ים, מורמת על ידי שני גברים חסונים. כשהדיסקים החלו להכנס חזק לשוק, אן.אם.סי חיפשה להוציא מחדש כמה מהאוספים המצליחים שלה מהחצי השני של האייטיז, אוספים שיצאו במקור רק על תקליטים וקלטות, הפעם על גבי דיסקים. בין האוספים האלו היו, כאמור, סדרת "The Club" וגם "צפיחית בדבש", "Europarade", ו"אגן הים התיכון". אל כל האוספים האלו אני מקווה להגיע בעתיד.

קצת יותר ספציפית על "The Club", מדובר על אסופה ברוח מוסיקת ההרקדות של כפרי הנופש של קלאב-מד שהיו מאוד פופולאריים באייטיז. מדובר במוסיקה עם גוון לטיני, שהתאימה במיוחד להרקדות בבריכה ושבישראל תפסה בצורה יוצאת דופן. לא היית צריך לנסוע עד לאיזה קלאב-מד בחו"ל, יכולת לקבל את אותה מנה של "אגאדודודו" בבריכות של המלונות באילת, טבריה או נתניה, השטאנץ הזה תפס בכל מקום. CBS/ אן.אם.סי כמובן שתפסו על איזה טרמפ בשני האוספים האלו וגם הד ארצי ופונוקול הוציאו אוספים כאלו באייטיז. "Le Club", התקליט הראשון, היה המצליח מביניהם. הדיסק, שלא במפתיע, גם מכר יפה.

ציון: 7

ערך אספני: 60 ₪

Best of the 90's - Dance Hits

שם האוסף: Best of the 90's - Dance Hits

חברת תקליטים: Caliente Records/ Play Records

שנה: 2017

עריכה: שירה שליט ואהרון מזרחי

הפקה: שירה שליט

מק"ט: CAL005

רשימת שירים:

1. Dr. Alban - It's My Life (Radio Edit) (3:57)

2. MC Sar - Another Night (Radio Mix) (with the Real McCoy) (3:56)

3. Captain Hollywood Project - More And More (Radio Mix) (4:08)

4. Corona - The Rhythm Of The Night (Radio Edit) (4:21)

5. La Bouche - Be My Lover (Radio Edit) (3:58)

6. Cappella - U Got 2 Let The Music (Brescia Edit) (3:35)

7. Ice MC - Think About The Way (Radio Mix) (4:16)

8. Haddaway - What Is Love (7" Mix) (4:08)

9. Gala - Freed From Desire (Edit Mix) (3:30)

10. Regina - Day By Day (Ghosts Radio Edit) (3:46)

11. Double You - Please Don't Go (Radio Mix) (3:15)

12. Robin S - Show Me Love (Album Version) (4:25)

13. Eiffel 65 - Blue (Da Ba Dee) (Blue Ice Pop Radio Edit) (3:39)

14. Ace of Base - Happy Nation (Radio Edit) (3:31)

15. Robert Miles - One and One (Radio Version) (feat. Maria Nayler) (3:55)

16. Sash! - Encore Une Fois (Future Breeze Edit) (3:37)

17. Maxx - Get-A-Way (Airplay Mix) (3:43)

18. DJ Bobo - Somebody Dance With Me (Radio Mix) (3:31)

19. 2 Unlimited - No Limit (7" No Rap Version) (3:42)

20. Insideout - Lover (Single Cut) (3:42)

עטיפה: עיצוב של דור כהן. המעצב הוותיק, שהכין כמה מהעטיפות הכי מיתולוגיות של הניינטיז, עשה גם את העטיפה של האוסף הזה, עטיפה די סטנדרטית. כותרת האוסף מופיעה בכתב מפוקסל גדול, עם שמות האומנים מתחתיהם. בולט מאוד, מה שכנראה עושה את העבודה, אבל לא מיוחד בשום אופן. ציון עיצוב: 7

ביקורת ורקע: אני חורג מסיקור האוספים שיצאו בשנות התשעים ובסביבותיה, לטובת סיקור אוסף שיצא בינואר 2017, אוסף שמסקר את סצינת הדאנס, עם דגש על היורודאנס, של הניינטיז. האוסף הזה יוצא בחברת קליאנטה, חברה שעד לאחרונה התמחתה בניהול אמנים ובדיג'יים ובשנת 2016, עם הצטרפותה של שירה שליט, שעזבה את פונוקול, הקימה גם חברת תקליטים. לשליט, שהצטרפה לפונוקל עוד בשנת 1992, ניסיון רב בהפקה ובעריכת אוספים, למעשה היא חתומה על קרוב למאה אוספים שיצאו בישראל במהלך השנים. מאז הצטרפותה של שליט לקליאנטה לפני שנה, החברה כבר הוציאה תחת שרביטה חמישה אוספים: סט של דיג'יי Yahel, אוסף להיטים צרפתיים, סדרת הלהיטים Hits Collection לה יצאו בפרקים ב-2016 וב-2017 וכאמור גם אוסף הניינטיז עליו אני מדבר פה.

את אוסף הניינטיז ערכה שליט ביחד עם אהרון מזרחי, המומחה מספר אחת בישראל למוסיקת היורודאנס. שליט ומזרחי אספו עשרים להיטי ענק, בגרסת הרדיו שלהם. 16 מהקטעים כאן נלקחו מחברות תקליטים עצמאיות אירופאיות שהן בעלות הזכויות יוצרים של השירים האלו היום, שלושה קטעים התקבלו באדיבותם של אנשי אן.אם.סי (קטעים 1, 2 ו-5) וקטע אחד, זה הסוגר, הוא קטע של ההרכב הישראלי Insideout, דוגמה נדירה להרכב מקומי שיצר יורודאנס.

מי שמחפש הפתעות, או קטעים נדירים מהניינטיז - האוסף הזה לא בשבילו. מדובר במוצר שאמור לפנות לקהל הרחב ביותר, שמתגעגע למוסיקת הריקודים של שנות התשעים. רוכשי האוסף הזה - יותר סביר שהם יקנו אותו בתחנת הדלק או בחנות הספרים בקניון, מאשר באחת מחנויות התקליטים שעדיין שרדו. מה שכן, בביקור היום בחנות "התו השמיני" בירושלים נוכחתי לראות שהם לקחו כמות גדולה של עותקים מהאוסף, כך שכנראה שהם מצפים שהוא ימכור יפה גם בקרב הקהל שעדיין רוכש מוסיקה בחניות תקליטים. בואו נקווה.

ציון: 10

ערך אספני: 50 ₪

Eurovision Song Contest Israel 1999

שם האוסף: Eurovision Song Contest Israel 1999

חברת תקליטים: IMP/ רשות השידור

שנה: 1999

הפקה: איתמר חובב, יורם ואזאנא, אלמוגית אלוש, יניב ישעיהו וגל ארבלי

מק"ט: 2062

רשימת שירים:

CD1:

1. Charlotte Nilsson - Take Me To Your Heaven (Sweden) (3:02)

2. Selma - All Out Of Luck (Iceland) (2:59)

3. Surpriz - Reise nach Jerusalem (Germany) (2:59)

4. Doris - Marija Magdalena (Croatia) (3:01)

5. Eden - Happy Birthday (Israel) (3:00)

6. Evelin Samuel and Camilla - Diamond Of Night (Estonia) (2:57)

7. Dino and Beatrice - Putnici (Bosnia and Herzegovina) (3:03)

8. Trime Jepsen and Michael Teschl - Denne Gand (Denmark) (3:02)

9. Bobbie Singer - Reflection (Austria) (3:00)

10. Darja Svajgar - For a Thousand Years (Slovenia) (3:04)

11. Vanessa Chinitor - Like The Wind (Belgium) (2:57)

12. Van Eijk - Living My Life Without You (Norway) (2:58)

13. Times Three - Believe'n Peace (Malta) (2:58)

14. Tugba Onal - Don Artik (Turkey) (3:00)

15. Mullans, The - When You Need Me (Ireland) (3:01)

16. Nayah - Je Veux Donner Ma Voix (France) (3:36)

17. Aiste - Strazdas (Lithuania) (3:03)

18. Rui Bandeira - Como Tudo Comecou (Portugal) (3:05)

19. Lydia - No Quiero Escuchar (Spain) (3:06)

CD2 - Multimedia:

1. Opening Part

2. Dana International in the Interval Act

3. Back Stage

4. Awards Ceremony

5. Halleluya Performed by all Eurovision Participants

אנשי רשות השידור תופחים לעצמם על השכם בעטיפה הפנימית

עטיפה: עיצוב של אורי גרזון. בסך הכל עבודה לא רעה של מעצב הבית של IMP. העטיפה הראשית מציגה על נייר גלוסי את לוגו התחרות ובפנים יש תמונות של כל המשתתפים, עם הניקוד שלהם בתחרות וטקסט קצר על כל שיר ושיר. כמה פאדיחות בעטיפה קיימות בטעות באיות באנגלית של המדינה אירלנד, טעות בשם של השיר הפורטוגלי וגם התבלבלו כאן בדגלים של ליטה וספרד. הטעויות האלו תוקנו בהדפסה השניה של הדיסק. בדף האחרון של החוברת יש גם תמונות של בכירי רשות השידור, שאני לא יודע אם זה מחווה יפה, או משהו קצת גרוטסקי. הנטיה היא לבחור באפשרות השניה. ציון עיצוב: 8

ביקורת ורקע: טוב, הדיסק הזה הוא לא אוסף שגרתי. ב-1999 האירוויזיון הגיע לירושלים, בזכות זכייתה של דנה אינטרנשיונאל, עם השיר "דיווה", שנה לפני כן. האירוויזיון בסוף שנות התשעים היה בשפל הגדול ביותר שלו, אי פעם. שנות התשעים וכפר המדיה הגלובלית שהעולם הפך להיות, הפכו את האירוויזיון לתחרות אנכרוניסטית. תם העידן שהתחרות היוותה פלטפורמה לפריצה לאמנים מכל רחבי היבשת. אלו, בניינטיז, יכלו לעשות זאת באמצעות ה-MTV או באמצעות חברות התקליטים השונות ששלחו את זרועותיהן לכל עבר. בשנים האחרונות האירוויזיון אמנם חווה פריחה מחודשת והתחרות מתקיימת באולמות שכוללים עשרות אלפי צופים, אבל ב-1999, האולם של בנייני האומה, על 3000 מקומותיו, הספיקו לתחרות שעוררה עניין ביינוני בלבד, בארץ ובעולם.

למרות העניין הביינוני, ברשות השידור הרגישו (בצדק) טוב עם התוצר הסופי של התחרות והם החליטו שזה רעיון טוב להוציא אוסף של שירי התחרות. הקונספט של אוסף תחרות שירי אירוויזיון לא היה חדש. זה היה מקובל, בעבר, שלכל תחרות יוצא אוסף שכזה. מה שכן, חשוב להבהיר שהאוספים האלו של האירוויזיון שיצאו - היו יוזמות של חברות תקליטים מקומיות במדינות שונות ואף פעם לא יוזמה מרוכזת של איגוד השידור האירופי. כך, לדוגמה, בישראל יצאו אוספים של תחרות האירווזיון בין השנים 74' ל-87' ובכללי בעולם, עם הירידה בפופולאריות של האירוויזיון, אוספים כאלו יצאו במקומות שונים עד 1991. כך עברו להם שמונה שנים בלי אוסף של תחרות אירוויזיון והנה, ב-1999 רשות השידור החליטה להחיות את הרעיון. הרשות פרסמה מכרז לכל חברות התקליטים המקומיות, אבל בגלל שאוסף של התחרות נראה דבר לא אטרקטיבי במיוחד, החברות הגדולות - הליקון, הד-ארצי ואן.אם.סי, דילגו עליו. היחידה שהרימה את הכפפה היתה IMP הקטנה, שראתה באוסף הזה הזדמנות.

ל-IMP לקחו כמה שבועות, אחרי שהסתיים הטקס, כדי להוציא את האוסף, שבאופן מביך לא כלל ארבעה שירים שהשתתפו בתחרות: אלו של הולנד, פולין, קפריסין ובריטניה. הסיבה: חברת התקליטים שייצגה את השירים האלו בישראל, אן.אם.סי, לא שחררה מסיבה כלשהי את השירים לשימוש באוסף. למזלם של אנשי IMP, את הקטע הזוכה של שרלוט נילסון השבדית הם כן קיבלו, אז לפחות זה.

האוסף כולל שני דיסקים, הראשון כולל את 19 השירים שכן קיבלו את אישור חברות התקליטים שלהם להופיע באוסף והשני קטעי וידאו מהתחרות, כולל הביצוע המרגש של כל משתתפי התחרות ל"הללויה" של חלב ודבש, על כותרות סיום המשדר.

אנשי IMP עשו את המקסימום כדי שהאוסף הזה ייצא כמו שצריך, אני חושב שאנשי רשות השידור יכלו לעשות קצת יותר. הם יכלו ללחוץ על אן.אם.סי כדי שזאת תאשר את השירים לשימוש באוסף. באמת שלא היתה סיבה לכך שהם לא יכללו כאן.

למרות העדר הקטעים, האוסף של האירוויזיון היה הצלחה, כנראה הכי גדולה מסחרית של IMP. האוסף יוצא לכל העולם ועשרות אלפים מחובבי האירוויזיון מסביב לגלובוס קנו אותו. ההצלחה של האוסף עוררה אנשים באיגוד השידור האירופי ובשנה שאחר כך הם יזמו לראשונה הוצאה של אוסף אחד בהפצה בין לאומית עם שירי התחרות. האוסף של שנת 2000  יצא מבעוד מעוד, בחברת התקליטים BMG. האוסף של 2000 היה הצלחה ומאז כל שנה יוצא אוסף כזה, בהצלחה גדולה. את הטרנד הזה, כאמור, עוררו רשות השידור ו-IMP, שחזו את עלייתה המחודשת של תחרות האירוויזיון, כשזאת היתה בשפל הכי שלה. כבוד.

ציון: 7

ערך אספני: 130 ₪

תודה למיכאל פורז שסייע בהכנת המאמר הזה

הקמיקאל ברד'רז בהופעה בתל-אביב, 12.11.16

 הקמיקאל ברד'רז, מהרכבי ההאוס והביג ביט הבולטים של של שנות התשעים, הגיעו אמש להופעה במרכז הירידים

הקמיקלז על הבמה. רואים רק את הצללית שלהם ושל הציוד שלהם

בתל-אביב. ההופעה התקיימה בדשא הפתוח של המרכז, מקום שיכול להכיל כעשרת אלפים איש ושהיה די מלא. האווירה היתה ממש טובה. קהל הגיע בגישה חיובית, עם feel של רייב מהניינטיז. אחרי שני חימומים, של רד אקסס ושל 2manyDJs, הקמיקאל עלו לבמה בשעה 22:00. במשך שעה וחצי הקמיקלז נגנו את רוב להיטיהם, במה שהיה ספק הופעה, ספק מופע וידאו, ספק מסיבה.
צמד הקמיקאל עלו על במה עמוסת ציוד טכני, אך הציוד הזה, כמו גם חברי ההרכב, היו חשוכים, כשמה שהקהל צופה בו, בעצם, זה בצללית שלהם, על רקע עבודות וידאו מרשימות. אני יודע שזה קצת מיושן לצפות מהרכב אלקטקוני באמת לבצע את החומרים שלו בצורה חיה בהופעות, אני לא תמים ואני יודע שרק מעטים אכן עושים זאת. מה שכן, בהופעה של הקמיקאלז כן ציפיתי לשואו, אולי בגלל המסגרת שבה הוא התקיים - בדשא הפתוח, על במה גדולה, עם קהל שציפה להופעה. לא ציפיתי לרקדנים ולהטוטים על הבמה, אבל עם כמות הציוד שעליה, הייתי רוצה לפחות לראות מה הם עושים איתו. לקבל קצת מושג לגבי איך הם בונים את השירים והקטעים בלייב. במקום זה קיבלנו שואו לייזרים ו-וידאו מרשים, עם מוסיקה מעולה, סאונד טוב וקהל שרוקד והגיב, למרות המחזה המעט ביזארי, מצויין.

כרטיס המופע

בגלל שההופעה היתה יותר מסיבה, כשהיא הסתיימה ב-23:30, התחושה היתה של עוד. הקהל ממש סרב ללכת ובמשך רבע שעה רוב האנשים נשארו במקומם, בקריאה לצמד לחזור לעוד. זה לא קרה. הרייב רק התחיל ובום הוא נגמר, מה שחיזק עוד יותר את העובדה שלא ממש ראינו הופעה. כנראה שהמקום המתאים לפרפורמנס שכזה, הוא כחלק מאירוע הרבה יותר גדול, כזה שנמשך כל הלילה ושכולל ליין-אפ של דיג'יים ומוסיקאים שמופיעים בזה אחר זה.

הקמיקאל ברד'רז, מרכז הירידים, תל-אביב, 12.11.16

הקמיקאל ברד'רז מופיעים באוספי הניינטיז הבאים:

900% Pure Dance

Best of Dance 1999

Funkie Junkie Beats

Now That's What I Call Music

The Doctor's Work

שם האוסף: The Doctor's Work

תת כותרת: Baby Doc's Best Tracks

חברת תקליטים: אן.אם.סי/ NMC Dance

שנה: 1998

עריכה: תמי שכנאי

הפקה: משה מורד ואליסון מאייר

שיווק ויח"צ: ארז פרי, איריס אביטל, עדי לב ותמי שכנאי

מק"ט: 20321-2

רשימת שירים:

1. S-J - I Feel Divine (Baby Doc Mix) (7:14)

2. Age of Love, The - The Age Of Love (Baby Doc Remix) (7:12)

3. Dominatrix - Possession (Baby Doc Remix) (6:17)

4. Praga Khan - Injected With A Poison (Baby Doc Remix) (6:09)

5. Hellfire Club, The - Bitch (6:57)

6. Hellfire Club, The - Voodoo Magic (6:38)

7. Carle Younge Project, The - Can You Feel The Heat (Baby Doc Mix) (6:55)

8. Amen! UK - Passion (Baby Doc Remix) (6:29)

9. Milk Inc - Good Enough (La Vache) (Baby Doc's Old School Mix) (6:06)

10. Baby Doc - Limo Man (6:35)

עטיפה: עיצוב של הילית בן מאיר. תמונה של בייבי דוק, עם הפונט שאן.אם.סי השתמשו בו באותה תקופה לאוספים שלהם. חסר בחוברת מידע על הדוק, שיכל לעזור. חוץ מזה, נראה לא רע. ציון עיצוב: 7

ביקורת ורקע: קוונטין פראנגן, או בשם הבמה שלו בייבי דוק, היה יוצר מעניין, מחלוצי ה-Nu NRG, שזה ז'אנר מאוד מהיר של מוסיקת האוס, שהיה פופולארי מאוד במועדוני הגייז של אירופה בסוף הניינטיז. דוק לא היה פעיל המון שנים. מאמצע הניינטיז, עד שנת 2001 ככה. הוא הוציא כמה עשרות סינגלים, היה שותף בשני לייבלים של Nu NRG וגם עשה כמה עשרות רמיקסים, זאת במקביל לקריירת תקלוט במועדון הטרייד הלונדוני.

בייבי דוק הוא לא הדיג'יי/יוצר הכי מעניין של החצי השני של הניינטיז, אבל תמי שכנאי, שניהלה את מחלקת הדאנס של חברת אן.אם.סי באותה תקופה, היתה חולה עליו. התוצאה? היא השתמשה בכוחה והוציאה לו אלבום אוסף, למעשה האלבום היחידי של הדוק בעולם! אפשר לבקר את הבחירה להוציא דווקא לדוק אוסף, אבל גם אפשר לשבח את זה שדווקא חברה ישראלית בחרה לעשות את הדבר הלא שיגרתי הזה ולהוציא לו אלבום. האלבום אוסף עשרה קטעים שהוא הפיק או עשה להם רמיקס. זאת אסופה נחמדה, רק חבל שחסרים כאן הרמיקסים שהדוק עשה לאמני מיינסטרים גדולים: הפט שופ בוייז, איגי פופ, מארק אלמונד ושר. עדיין יוזמה יפה, שממש ממש לא הצליחה בחנויות. דווקא בחו"ל היו כמה פריקים של הדוק שחיפשו את האוסף הזה, בארץ, כאמור, כמעט ולא.

בתחילת שנות האלפיים, אן.אם.סי המשיכו את הקו הזה של לאסוף אלבומים של דיג'יים וכך יצאו אלבומים כאלו לטייסטו ולדיפ דיש, תחת הכותרת "Superstar DJ".

ציון: 8

ערך אספני: 70 ₪

Mantra for Peace

שם האוסף: Mantra for Peace

תת כותרת: מוסיקה חובקת עולם

חברת תקליטים: הד ארצי

שנה: מרץ, 1996

עריכה: דובי לנץ ויואב רייס

הפקה: יואב רייס

מק"ט: Arton 19614

רשימת שירים:

1. Night Ark - Homecoming (3:44)

2. Music Channel - Mantra for Peace (5:11)

3. Bel Canto - Agnus Dei (4:55)

4. Ton Koopman - Bach - Agnus Dei (with The Amsterdam Baroque Orchestra And Choir) (5:22)

5. ימי הבינתיים - ימי הבינתיים (3:08)

6. Cesaria Evora - Petit Pays (3:45)

7. Chafino - Frivolite (5:20)

8. Chorale - Riu Riu (3:24)

9. Anne Dudley - Canticles of the Sun and the Moon (5:42)

10. Oysten Sevag - Norwegian Mountain (3:41)

11. Clannad - Theme From Harry's Game (2:29)

12. Maire Brennan - A Place Among the Stones (6:46)

13. Dadawa - Sister Drum (5:46)

14. Snap! - Rame (Slomo Single Version) (feat. Rukmani) (4:05)

15. Ravi Shankar - Shanti Mantra (3:22)

16. Night Ark - Picture (4:28)

עטיפה: עיצוב של דור כהן. גם בפנים, גם בחוץ, מקושקש מדי. הפונט של שמות השירים לא ברור. אפילו את הטקסט שדובי לנץ כתב בחוברת הפנימית קשה לקריאה. ציון עיצוב: 4

ביקורת ורקע: אוסף מוסיקת עולם או New Age, כפי שנהגו לקרוא לזה, שערך איש הרדיו דובי לנץ, ביחד עם יואב רייס מהד ארצי. יש כאן שירים מכל העולם, כולל שניים מישראל (קטעים 2 ו-5), עם קו שאמור להיות, על פי הכותרת, שירים על שלום. ביישום, אין כאן כל כך שירים על שלום (חוץ משיר הנושא), אבל בהחלט קטעים מרגיעים עם מלודיה יפה.

עיקר העיניין באוסף הזה היתה בזכות הרצועה הפותחת שלו, נעימת הפתיחה של הסדרה "החמישייה הקאמרית", שהיתה מאוד פופולארית באותה תקופה ואנשים רבים חיפשו אותה. על קופסת הדיסק גם היתה מידבקה שבשרה שנעימת הפתיחה הזאת כלולה בפנים. הקטע, של ההרכב הטורקי-ארמני-אמריקאי Night Ark, יצא במקור בשנת 1986 באלבום הבכורה שלהם "Picture", שיצא במקור רק בתקליטים ובקלטות. בעקבות ההצלחה של הנעימה בסדרה, נוצר בישראל עניין באלבום, שלפני כן יצא בדיסק לתקופה קצרה ביוון ב-1993. הד ארצי הפכו עולמות כדי להצליח להוציא אותו בארץ, וההדפסה המקומית שלו היתה מקרה נדיר של הוצאת דיסק בינלאומי שהעניין בו בחו"ל היה מינורי. קטע נוסף של Night Ark, שיר הנושא של האלבום, סוגר את האוסף הזה. למרות כל זאת, האוסף לא זכה להצלחה מסחרית.

ציון: 6

ערך אספני: 10 ₪