יום שלישי, 27 באוגוסט 2013

הקולקציה 3


שם האוסף: הקולקציה 3

תת כותרת: The Collection 3 - האוסף השלישי
שנת הוצאה: 1997

חברת תקליטים: אן.אם.סי

מק"ט: NMC 20283-2

עורכים: ליאור סולימן, עוזי פרויס ותמי שכנאי

מפיקים: משה מורד ואליסון מאייר

שיווק: ארז פרי ואיריס אביטל

רשימת הקטעים:
1. Oasis - D' You Know What I Mean? (Radio Edit)
2. Meredith Brooks - Bitch
3. Finley Quaye - Sunday Shining
4. Chumbawamba - Tubthumping
5. Blur - Song 2
6. Robbie Williams - Old Before I Die
7. Suede - Lazy
8. Dubstar - No More Talk
9. Pet Shop Boys - Somewhere
10. Lightning Seeds, The - You Showed Me (Radio Edit)
11. Jamiroquai - Alright (Radio Edit)
12. Eternal - I Wanna Be the Only One (Duet with BeBe Winans) (LP Version)
13. Ginuwine - When Doves Cry (Single Edit)
14. Depeche Mode - It's No Good
15. Apollo 440 - Raw Power (@440 Original)
16. Healy - Argentina (Radio Edit) (with Amos)
17. T42 - Every Life Unfolds (Radio Edit)
18. Worlds Apart ‎– I'm Dreaming Of You - Quand Je Reve De Toi
19. Ricky Martin - Maria

עטיפה: העיצוב היפה ביותר של הילית בן-מאיר בתקופה שהיא היתה מעצבת הבית של אן.אם.סי. עבודה אלגנטית, יפה, קולית, ברמה בין לאומית. סחטין. ציון עיצוב: 8

ביקורת ורקע: חלק שלישי ואחרון של סדרת הפופ של אן.אם.סי, "קולקציה". הפרק מלא בלהיטים, בעיקר מתחום הבריטפופ וכמו שני החלקים שקדמו לו - בגלל העדר להיטי פופ באוסף, הוא כשל בחנויות. למען האמת זה לא שאין פה בכלל להיטי פופ, אן.אם.סי פשוט דחפו אותם לסוף לסוף לקטעים שסוגרים את האוסף.
לכשעצמו יש כאן להיטי ענק של צ'מבאוואמבה, סוייד, בלר וכוכבי אינדי-רוק אחרים. הייתם מצפים שהרשימה המרשימה הזאת של להיטים תשפיע על מכירות האוסף, אבל לצערם של אנשי אן.אם.סי, חובבי האינדי בתקופה העדיפו לקנות את האלבומים המלאים של האומנים שהם אהבו ולא כל כך התחברו לאוספים.
חובבי האינדי והבריטפופ שכבר כן התחברו לאוספים, העדיפו לקנות את סדרת Now הבריטית, שבתקופה הזאת היתה זמינה ברוב חנויות המוסיקה בארץ וכללה מכלול יותר גדול של אינדי ובריטפופ, לצד שאר הז'אנרים ששלטו בתקופה ההיא. כמו כן, Now, על היותה סדרה של דיסק כפול שכולל להיטים של כל חברות הענק, העניקה Value for Money הרבה יותר גבוה ממה שאן.אם.סי הצליחו לייצר והתחרות של החברה הישראלית עם המוצר הבריטי המושקע, היתה כמעט בלתי אפשרית.
באן.אם.סי לא הרימו ידיים ואחרי גניזת "הקולקציה" הם השיקו סדרה חדשה, שאמורה לתת פייט ל-Now (עם היטמן הם כבר הבינו שהם לא יכולים להתמודד), סדרה שנקראה בחוצפה ישראלית טיפוסית "Wow". על כך ועוד בעתיד.


ציון: 8

ערך אספני: 20 ש"ח

יום שישי, 23 באוגוסט 2013

הקולקציה 2


שם האוסף: הקולקציה 2

תת כותרת: אביב 97' – The Collection

שנת הוצאה: 1997

חברת תקליטים: אן.אם.סי

מק"ט:
NMC 20262-2

עורכים: ליאור סולימן, עוזי פרויס, שי ורדי, תמי שכנאי ומשה מורד

מפיקים: משה מורד ואליסון מאייר

שיווק: ארז פרי, נורית כרמל ואיריס אביטל

רשימת הקטעים:
1. White Town - Your Woman
2. Apollo 440 - Ain't Talkin' 'Bout Dub (@440 Radio Edit)
3. Pet Shop Boys - Single-Bilingual
4. Peach - From This Moment On
5. Ginuwine - Pony (Album Version Edit)
6. G's Incorporated ‎– Stairway To Heaven (Radio Mix)
7. Jamiroquai - Cosmic Girl (Radio Edit)
8. Lightning Seeds, The - What If
9. Suede - Saturday Night (Album Version)
10. Shawn Colvin - Sunny Came Home (Radio Edit)
11. Erasure - In My Arms
12. Horse - Careful (Brothers In Rhythm Radio Mix)
13. Depeche Mode - Barrel Of A Gun (Edit)
14. Kula Shaker - Hey Dude
15. Mansun - Wide Open Space (Edit)
16. Source, The - You Got The Love (New Voyager Radio Edit) (feat. Candi Staton)
17. N-Trance - D.I.S.C.O. (Radio Edit)
18. B.B.E – Flash
19. Kim Carnes - Bette Davis Eyes (Remix Radio Edit)
20. Jean Michel Jarre - Oxygene 8 (Radio Edit 1)

עטיפה: עוד עיצוב של הילית בן מאיר, מעצבת הבית של אן.אם.סי באותם הימים. העיצוב יכל להיות חביב, אלמלא ההתעקשות להעביר על התמונה אפקט פוטושופ פרימיטיבי ומכוער. ציון עיצוב: 3

ביקורת ורקע: בערך חצי שנה אחרי החלק הראשון של "הקולקציה" חזרו באן.אם.סי עם חלק 2 לסדרה. לכשעצמו – מדובר באחלה דיסק. המון להיטים של התקופה, הכל מהקטלוג של אן.אם.סי שייצגו אז בארץ את
EMI ואת סוני מיוזיק. מסחרית, כמו חלק 1 של הסדרה, האוסף לא התרומם, בגלל העדר קטעי פופ באוסף.
כנראה שלא היה מה לעשות. אנשי חברת אן.אם.סי התנגדו באופן נחרץ למוסיקת פופ מסחרית באותם הימים וטעם האנשים שם נע בין אינדי בריטי ליורודאנס אירופאי. זה שילוב חביב של טעמים, שפנה לקהלים מסויימים, אבל ממש לא לכולם.
תרבותית אני מעריך מאוד את החיבה של אנשי אן.אם.סי דווקא לשני הז'אנרים האלו, שהפכו את סדרות האוספים שלהם בעשור הזה – מסופרמיקס, דרך היטבוקס ועד הקולקציה – לסוג של סכיזופרניה מוטרפת. משהו כמו הילד ההזוי שהנדסתי במעבדה עם חברי הטוב אהרון מזרחי.
עוד משהו בנימה אישית, ידידתי הטובה דנה פרבר, שניהלה באותם ימים את פאב הסטארדאסט המיתולוגי בירושלים, קנתה עותק של האוסף הזה והוא רץ במשך כמה שנים בפאב, בהנאה גדולה. כך שיש לי נוסטלגיה אמיתית לאוסף הזה ואני מקבל אותו בהבנה. אולי מסחרית הוא לא היה הדבר הכי חכם, אבל יש לו לב ונשמה, שזה נכון, כנראה, להמון אוספים שאן.אם.סי הוציאו בעשור הזה. קל מאוד לבקר אותם ולהגיד מה לא בסדר בהם, אבל בסופו של דבר מה שלא בסדר בהם הוא מה שיוצר נוסטלגיה אליהם. לתמימות, לפראיות שדברים נעשו. קיצר, אני לא הולך יותר לרדת על אוספים של אן.אם.סי, סבבה?


ציון: 9

ערך אספני: 20 ש"ח

הקולקציה


שם האוסף: הקולקציה

תת כותרת: סתיו 96'

חברת תקליטים: אן.אם.סי

מק"ט:
NMC 20235-2

עורכים: ליאור סולימן, עוזי פרויס, שי ורדי ומשה מורד

מפיקים: משה מורד, תמי שכנאי ואליסון מאייר

שיווק: ארז פרי

רשימת הקטעים:

1. Pet Shop Boys – Se a Vida E (That's the Way Life is)
2. Jamiroquai – Virtual Insanity
3. Robbie Williams - Angels
4. Kula Shaker - Tattva
5. Suede - Trash
6. Manic Street Preachers – A Design for Life
7. Oasis – Champagne Supernova
8. Peach – On My Own
9. Bone Thugs-N-Harmony - The Crossroads (DJ U-Neek's Mo Thug Remix)
10. Cypress Hill - Boom Biddy Bye Bye (Fugees Remix)
11. Fugees - Fu-Gee-La
12. MC Olive - Come Together
13. B.B.E - Seven Days and One Week (Radio Version)
14. Garden Eden - Lemon Tree
15. Culture Beat - Take Me Away (Radio Edit)
16. Isis – Meditate
17. Apollo Four Forty – Krupa
18. Reel II Real - Are You Ready for Some More?
19. Spymaster and Eric Nouhan – Spontaneous (אות התכנית "קופסת הלהיטים")

עטיפה: הילית בן מאיר עיצבה משהו שהראה קצת כמו עטיפת בריטפופ, משהו מאוד ברוח שנות השישים. עיצוב שהוא אולי סביר לתקופה בהשוואה להרבה דברים אחרים שעשו פה, אבל ממש ממש לא ברמה בין לאומית. ציון עיצוב: 7

ביקורת ורקע: אחרי הדעיכה של סדרת "היט בוקס", המחלקה הבין לאומית של אן.אם.סי שינסה מותניים והשיקה כחצי שנה אחר-כך סדרת להיטים חדשה – "הקולקציה". הרעיון של "הקולקציה" היה שבניגוד ל"היט בוקס" היא כללה יותר להיטי
MTV ומצעדים ופחות להיטי יורודאנס. במלים אחרות היא יותר "היטמנית". זה היה הרעיון, בביצוע היו כמה בעיות.
בהכנת האוסף הזה עסקו לא פחות משבעה אנשים מאן.אם.סי, אולי הוכחה לכמה מחלקת החו"ל שלהם היתה גדולה, תוססת ומצליחה באותם הימים. כל שבעת המוחות האלו היו צריכים לעבוד קשה. אן.אם.סי, למרות היותה החברה הגדולה בארץ באותם ימים, הזדנבה מאחור בתחום האוספים אחרי המתחרות של הד ארצי והליקון. אפילו פונוקול ו-IMP האכילו אותם לפעמים אבק.
כדי להצליח, באן.אם.סי ניסו ליצור אוסף שהוא לגמרי wow. דף היחסי ציבור שצורף לו (ראו תמונה) מספר על קמפיינים רדיופונים וטלוויזיונים שליוו אותו, ביחד עם שאיפה לעטיפה מעוצבת ברמה גבוה ואפילו רעיון בלצאת עם קו אופנה שילווה אותו (אני לא חושב שזה יצא לפועל).
כל זה היה הקונספט, אבל מה שחשוב באמת היה התוכן. "הקולקציה", כפי שכתוב גם לצד רשימת השירים, מחולקת לשלוש. קטעים 1-8 הם הקולקציה הבריטית, עם להיטים מהאי, בעיקר אינדי ובריטפופ. 9-12 הם הקולקציה השחורה ו-13-19 הם קולקציית הדאנס. בסך הכל רוב הקטעים כאן טובים, אבל באן.אם.סי שכחו אלמנט בקולקציה הזאת – את תחום הפופ. העדר הפופ מהתרכיב הזה הוא פאשלה גדולה, שגם מנעה מהאוסף להתרומם.
הסדרה שהחלה בקול תרועה לא התרוממה מהפרק הראשון שלה ו-12 חודשים אחר כך יצא הפרק השלישי והאחרון שלה.
אחרי הקולקציה אן.אם.סי המשיכו לנסות והשיקו עוד סדרות, אם כי חייבים להודות שבתחום הפופ והמיינסטרים – הסדרות של אן.אם.סי בעשור של שנות התשעים הן בגדר כשלון.


ציון: 7


ערך אספני: 20 ש"ח

להיטי המסיבות הגדולים


שם האוסף: להיטי המסיבות הגדולים

שנה: 2000

חברת תקליטים:
IMP

מק"ט:
IMP 2076

עורכים: איתמר חובב ויורם יצחק ואזאנא

מפיקים: אלמוגית אלוש, גל ארבלי ויניב ישעיהו

רשימת הקטעים:
1. השרוף - הבל החן שקר היופי
2. שרית חדד - מגה מיקס (כמו סינדרלה/ לב זהב/ הכל סגור/ חמותי)
3. אתניקס - BMW שחורה (חופשי ומאושר)
4. יואב יצחק - פני מלאך
5. ישי לוי - תלתלים שחורים
6. Lou Bega - Mambo No.5 (A Little Bit Of...) (Radio Edit)
7. Bellini - Samba De Janeiro
8. Antique - Opa Opa (Radio Edit)
9. A.T.H.E.N.A - Zorba (Sirtaki Mix)
10. Britney Spears - ...Baby One More Time (Davidson Ospina Club Mix)
11. Lady Violet - Inside To Outside (Radio Edit)
12. Gala - Freed From Desire (Edit Mix)
13. Regina - Day by Day
14. Tamperer, The - Feel It (Blunt Edit) (feat. Maya)
15. Terry Lawrence - Kiss Me
16. N-Trance - Stayin' Alive (Radio Version) (feat. Ricardo Da Force)
17. Anti-Funky - Let's Go Dancing (Original Version)
18. Balearic Bill – Destination Sunshine (7" Radio Departure Mix)
19. DJ Jean - The Launch
20. Zombie Nation - Kernkraft 400 (DJ Gius Video Cut)

עטיפה: אורי גרזון, מעצב הבית של IMP באותם ימים, עשה עבודה גרפית יפה ועניינית. ציון עיצוב: 7

ביקורת ורקע: רוב האוספים נופלים לקטגוריה סגנונית אחת. או שזה אוסף פופ, או דאנס, או טראנס וכו' וכו'. יש מעט אוספים, שהם סוג של רעיון שעבר למי שהגה אותם בראש, שהם קצת פחות סטנדרטיים. שלא לומר גימיקיים.
איתמר חובב מ-IMP, שהגה את האוסף "להיטי המסיבות הגדולים", ראה לנגד עיניו משהו מאוד מקומי כשהוא חשב על האוסף – הוא ראה את מסיבת החתונה הישראלית. בגלל הגיוון האתני של האוכלוסייה בארץ, מסיבות החתונה כאן הן שעטנז רב ומוזר של הרבה סגנונות. מזרחי, דאנס, פופ, הכל נכנס בבליל משוגע של דברים, שחייבים להשתכר כדי להנות ממנו...
ביצירת האוסף "להיטי המסיבות הגדולים", חובב חשב על קהל תקליטני החתונות העצום בארץ, קהל שהיה אולי הצרכן מספר אחת של אוספי מוסיקה באותה תקופה. האוסף שחובב יצר לקהל הזה היה סוג של מיני חתונה. מתחיל ב-5 קטעים של דאנס מזרחי, ממשיך ב-4 קטעני דאנס לטיני, ממשיך ללב המסיבה – 7 קטעני פופ-דאנס ומסיים עם 4 האוסים לצעירים שמחזיקים אחרונים במסיבות החתונה.
בסך הכל יש כאן המון להיטים מעולים (כמובן, שכרגיל אצל IMP יש כאן 2-3 פילרים), אבל בסך הכל הברקה קונספטואלית.


ציון: 9

ערך אספני: 20 ש"ח

Dance Bar


שם האוסף: Dance Bar

תת כותרת:
The Sound of Ibiza '99

שנה: 1999

חברת תקליטים:
IMP

מק"ט:
IMP 2067

עורך: יורם יצחק ואזאנא

מפיקים: איתמר חובב, אלמוגית אלוש, גל ארבלי ויניב ישעיהו

רשימת הקטעים:

CD1 – The Dance Side:
1. Phats and Small – Turn Around (Radio Edit)
2. Moloko – Sing it Back
3. Bob Marley – Sun is Shining (vs. Funkstar De Luxe)
4. Soulsearcher – Can't Get Enough
5. B.M.R – Check It Out (Everybody) (Radio Edit) (feat. Felicia)
6. Edwin Starr - Contact '99
7. Alexander O'Neal – Criticize '99
8. DJ Flavours - Your Caress ('99 Mixes) (Radio Edit)
9. Cunnie Williams – A World Celebration (feat. Heavy D)
10. Toni Cottura – On and On
11. Kiez Kidz – I Found It (Yes It's You) (Radio Edit)
12. Cunnie Williams – Saturday (feat. Monie Love)
13. Southsugar – Sugar (Oh Sheila)
14. Yana - I Keep Forgetting (Long Dance Mix)
15. Smoking Beats - Dr Love (Smokin Beats Radio Edit)
16. Gusto – Disco's Revenge (Mole Hole Dirty Mix - Radio Edit)
17. Rosie Gains - Closer Than Close (Mentor Original Radio Edit)
18. Course, The - Ring My Bell (12" Disco Mix) (feat. Mondane)
19. 2 Eivissa - Shattered Dreams (SoHo Club Dreams)

CD2 – The Bar Side
1.  Phats and Small - Turn Around (Original 12" Mix)
2.  Avant Garde – Get Down
3.  Black and White Brothers, The – World Wide Party (International Radio Edit Mix)
4.  FM Stroemer – Morning Light (Radio Cut)
5. Spiller - Batucada (Elusive Samba Mix)
6. Swift - Feel Good (Michi's Club Classic Mix)
7. Bedlam - Da-Force (Da Original Radio Edit)
8. Neal Lorenzani – Lovethang (Extended Club Mix)
9. Brooklyn Bounce – Funk U (Double M and D. Bone Disco Ass Pleasure)
10. DJ Robert - Banana Grove (with The Jam)
11. Funk Invaders – Galactic Funk - Main Theme From "Star Wars"
12. Freak Mob - Hypnotize Me (Remember This) (B. Boy's Extended)
13. Space Penguins – The Elektrofunk
14. Royalty, The – Disco 99

עטיפה: צילום של אורית עטיק בבאר/מסעדה פאקו ברח' יהודה הלוי 87. בתמונה רואים התרחשות של באר, שבמרכז דמות מרוחה של בארמנית. אורי גרזון עיצב את העטיפה ובסך הכל עשה משהו נעים. הדבר הכי מעניין כיום בעטיפה היא המדבקה על הפלסטיק החיצוני שמבשרת על מכשיר טלפון נייד של חברת מיצובישי מתנה. מכשיר רטרו אמיתי. ציון עיצוב: 7

ביקורת ורקע: דעיכתם של המגה-קלאבים כאפיק הבילוי הפופולארי ביותר במערב החלה בסוף הניינטיז והגיעה עד למשבר העמוק ששוק המועדונים חווה כיום (2013). רק תחשבו כמה מועדונים היו פעם, לכמה מועדונים הייתם יוצאים – ותשוו את זה למצב כיום, כדי להבין את גודל המשבר.
את מקום המועדונים לקחו הפאבים והבארים, כשתהליך הביניים של סוף המילניום-תחילת האלפיים – הצביע על עליתם של הדאנס-בארים, שהיו פאבים עם רחבה קטנה או אופציה לרקוד ליד הכיסאות.
ב-IMP זיהו את המגמה האופנתית הזאת בזמן אמת והשיקו אוסף שאמור לכלול מוסיקה של דאנס בארים, אז האוס מסחרי. IMP השקיעו והוציאו אוסף כפול, אבל למרבה האכזבה הוא מכיל בעיקר קטעים עלומים שלא לומר אזוטריים. האוסף מתחיל אמנם בארבעה להיטים, אבל משם הוא ממשיך לקטעים שהיום היה לי ממש קשה למצוא אינפורמציה עליהם באינטרנט, שבדרך כלל מכיל טונה אינפורמציה על כל דבר...

בהתאם למכלול הקטעים האלו, האוסף לא הצליח בחנויות ולא השאיר רושם מיוחד, אם כי כיום, במרחק הזמן, הוא תיעוד טוב ותזכורת לכך שהדאנס-באר היה הדבר החם של התקופה.

ציון: 5

ערך אספני: 10 ש"ח

יום ראשון, 28 ביולי 2013

הקלאסי הראשון


שם האוסף: הקלאסי הראשון

תת כותרת: First Classics (האוסף הראשון) - 26 מהקטעים הקלאסיים היפים בכל הזמנים!

שנה: 1996

חברת תקליטים: הליקון/ Decca/ Deutsche Grammophone/ Philips Classics

מק"ט: 454622-2

עורכים ומפיקים: ירון קרשאי, יואב פז וענבל גרון


רשימת הקטעים:
CD1:
1. Berlin Philharmonic Orchestra – Orff's O Fortuna (from Carmina Burna)
2. Orpheus Chamber Orchestra – Albinoni's Adagio in G Minor
3. Berlin Philharmonic Orchestra – Beethoven's Symphony No. 5 in C Minor, Op. 67 – First Movement
4. Stuttgart Chamber Orchestra – Bach's Air from Orchestral Suite No. 3 In D Major BWV 1068
5. Vienna Ensemble – Mozart's Eine Kleine Nachtmusik – First Movement
6. Vladimir Ashkenazy – Chopin's Grande Waltz Brillante, Op. 18
7. I Musici – Vivaldi's Spring (from The Four Seasons) – First Movement
8. English Baroque Soloists – Handel's Hallelujah (from Messiah) (with Monteverdi Choir)
9. Maria Joao Pires – Schubert's Moments Musicaux No. 3
10. Montreal Symphony Orchestra – Rodrigo's Concierto De Aranjuez – Second Movement
11. Berlin Philharmonic Orchestra – Tchaikovsky's Swan Lake Suite (Overture)
12. Royal Concertgebouw Orchestra – Shostakovich's Waltz 2 From  Jazz Suite No. 2
13. English Chamber Orchestra – Grieg's Morning Mood (from Peer Gynt)

CD2:
1. Alfred Brendel – Beethoven's Piano Sonata No. 14, Op. 27, No. 2, C Sharp Minor ("Moonlight")  - First Movement
2. Quartetto Italiano – Boccherini's String Quintet In E, Op. 13 – Minuet
3. Orpheus Chamber Orchestra – Handel's Hornpipe (from Water Music)
4. Vienna Philharmonic Orchestra – Khachaturian's Sabre Dance (from Gayaneh – Suite)
5. Daniel Barenboim – Liszt's Liebestraume No. 3
6. Orchestra National De France – Bizet's Prelude to "Carmen"
7. Vienna Philharmonic Orchestra – Schubert's Ave Maria
8. Vienna Philharmonic Orchestra – Mozart's Concerto For Flute, Harp and Orchestra, K. 299 in C Minor – Second Movement
9. London Symphony Orchestra – Offenbach's Can Can (from Orpheus in the Underworld)
10. Royal Philharmonic Orchestra – Ponchielli's Dance of the Hours (from La Gioconda)
11. Camerata Bern – Vivaldi's Concerto for Piccolo in C Minor, RV441 - Second movement
12. Orpheus Chamber Orchestra – Rossini's The Barber of Siviglia – Overture
13. Academy of St Martin in the Fields – Williams' Fantasia On Greensleeves
 
עטיפה: התמונה על עטיפת הדיסק ממש מדליקה. יש כאן כמה מהמלחינים הקלאסיים הגדולים, כאילו בלוק מודרני. עם משקפי שמש, סיגריה, נוהגים בקדילאק אדומה, שחונה ליד דיינר. למרבה הצער אין קרדיט למי שאייר את העטיפה הזאת, כך שאני חושד שהיא נגנבה מבלי קרדיט או תשלום. בחוברת הפנימית יש טקסט טוב של עורכי האוסף ואלמלא עניין הקרדיט, הייתי אומר שזאת עטיפה מעולה. בגלל העדר והחשד לפשע, אני מעניק את ציון עיצוב: 0

ביקורת ורקע: הנושא הזה של מוסיקה קלאסית ומימדי ההצלחה שלה בישראל, הוא תחום שתמיד פועל מתחת לרדאר של כולנו – מחובבי המוסיקה המודרנית ועד לתקשורת. אבל מוסיקה קלאסית בישראל היא אחד מהתחומים החזקים והרווחיים של תעשיית המוסיקה, תחום שמחזיק במשך שנים חנויות, חברות תקליטים, אולמי הופעות ועוד ועוד. לא מאמינים? תשאלו כל מי שעבד אי פעם בחנות תקליטים. הוא או היא יספרו לכם שלא משנה מה יוצא, מה העונה או איפה החנות, תמיד החבר'ה של הקלאסי הם אלו שפותחים את הארנק הכי עמוק וקונים הכי הרבה.
רן עצמון, שניהל את המחלקה הבין לאומית של הד ארצי, סיפר שאחרי שהד ארצי הוציאה את האוסף "רומנטיקה קלאסית" בשנת 1992, אוסף שכלל להיטי מוסיקה קלאסית (קטעים מפורסמים של מוצארט, באך וכו'), הם מכרו בקלות אלבום זהב. אחרי זה, BMG בגרמניה, חברת האם של הקטעים באוסף, כל כך התרשמה מההצלחה, שהם לא ידעו איך להחמיא לו. הם לא האמינו לכמויות התמלוגים וראו בהצלחה כאן של הקטלוג שלהם משהו שיוצא מגדר כל פרופורציה, משהו שהם לא ראו בשום מקום אחר בעולם. כן. כזאת גדולה ומצליחה הסצינה הקלאסית פה.
אחרי שעצמון והד ארצי הוציאו עוד שני אוספים מצליחים, חברת הליקון התעוררה והחליטה שהיא רוצה גם כן.
להליקון היה (ועדיין יש) את הקטלוג הקלאסי המרשים והעשיר ביותר בארץ. אז הקטלוג כלל את הייצוג בישראל של כל החברות שנרכשו במהלך השנים על ידי חברת פוליגראם, אותה הליקון הפיצה בארץ. זה כלל את דקה, דוייצ'ה גראמופון ופיליפס, שלוש חברות שהטקסט בחוברת הפנימית של האוסף הזה - מבהיר שהקטלוג שלהן כולל לא פחות מ-9000 (!) כותרים.
עם עושר כזה לא קשה לעבוד ובאמצע שנות התשעים הליקון החלה לממש את הקטלוג הענק הזה בהוצאת המון אוספים קלאסיים לפי נושאים לתחום. "הקלאסי הראשון" היה הפרק הפותח של סדרה של ארבעה אוספים שכוללים את 100 היצירות הקלאסיות הידועות ביותר. הוא דומה מאוד לסדרה של הד ארצי, "רומנטיקה קלאסית", אולי בגלל שהרעיון הוא אותו רעיון.
"הקלאסי הראשון" נמצא הרבה שנים על המדפים. למעשה, מ-1996 ועד היום עדיין אפשר למצוא אותו, שאני חושב שזה שיא לאוסף שיצא בארץ. מהזמן הזה, אפשר לשער שהאוסף הצליח. מאוד. כך גם פרקי ההמשך של הסדרה, שגם הם עדיין הם נמצאים בחנויות!
בהמשך העשור הליקון המשיכו להוציא סדרות אוספים קלאסיות, שהסדרה הבולטת והמצליחה ביותר היא סדרת ה"קולות", שהגיע לממדי הצלחה של אלבומי פלטינה וכלל כותרים כמו "קולות מן השמיים" (אוסף מקהלות), "קולות מן הבמה" (אוסף זמרי אופרה) ועוד ועוד. כל רפרטואר האוספים הזה ממשיך לעשות שמות ושיטוט קצר באינטרנט והגעה לאתר המצויין של החנות "מוסיקה נטו", מגלה שרובם עדיין מודפסים ונמכרים, שזה ריספקט גדול למחלקה הקלאסית של הליקון, שהצליחה להפוך לשם דבר ולגורם הכי משמעותי בשוק המוסיקה הקלאסי הישראלי.

ציון: 9

ערך אספני: 20 ש"ח

יום שבת, 6 ביולי 2013

זר ברדיו



שם האוסף: זר ברדיו

תת כותרת: להיטי שנות ה-60

חברת תקליטים: MMG Records, רדיו חיפה 107.5אף.אם

שנה: 1999

עריכה והפקה: רן עצמון

יחסי ציבור: אירה פוקס

מק"ט: 001MMFCD

רשימת קטעים:
1. Middle of the Road - Chirpy Chirpy Cheep Cheep
2. Shocking Blue - Venus
3. Archies, The - Sugar Sugar
4. Swinging Blue Jeans, The - The Hippy Hippy Shake
5. Billie Davis - Tell Him
6. Bolland and Bolland - You're in the Army Now
7. Equals - Baby Come Back
8. Stars on 45 - Abba Medley
9. Herman's Hermits - There's A Kind Of Hush
10. Swinging Blue Jeans, The - You're No Good
11. Yardbirds - For Your Love
12. Troggs, The - Love is All Around
13. Earth and Fire - Memories
14. David Garrick - Lady Jane
15. Billie Davis - Angel of the Morning
16. Dave Dee, Dozy, Beaky, Mick & Tich - Bend It!
17. The Beau Brummels - Just a Little
18. David Garrick - Dear Mrs. Applebee
19. Troggs, The - With a Girl Like You
20. Herman's Hermits - I'm Into Something Good
21. Kenny Rogers - Ruby, Don't Take Your Love to Town (with the First Edition)
22. Marmalade, The - Ob-La-Di, Ob-La-Da
23. Middle of the Road - Chirpy Chirpy Cheep Cheep 1999

עטיפה: עיצוב של "סטודיו רפאל אדטו". על העטיפה יש דוגמנית שאמורה להראות כאילו היא מהסיקסטיז, אבל בפועל נראית סתם כמו מישהי שלא יודעת להתלבש. היא שותה בירה באדווייזר (הצ'כית, לא באד האמריקאית) ולא ברור אם זאת פרסומת סמויה. לוגואוים ופונטים סבבה, בסך הכל. בסך הכל עטיפה שאמורה להיות בסדר, אבל שיצאה לא משהו.. ציון עיצוב: 5

ביקורת: אוסף קצת יוצא דופן. לא בגלל התוכן שלו, יותר בגלל שזהו האוסף היחידי שאני מכיר שחברת MMG הוציאה. MMG שזה Media Man Group היא חברה שהוקמה לפני עשרים שנה ושתפקידה העיקרי הוא ניהול זכויות יוצרים של שירים ומכירתם לפרסומות.
בסוף שנות התשעים החברה הזאת התרחבה גם לחברת תקליטים. אני לא יודע על הרבה הוצאות של MMG, אבל האוסף הזה, לפי מספרו הקטלוגי הוא האלבום הראשון שיצא שם ודיסק אחר, "בתיאבון", אלבום הבכורה של בתריי זוזיי (להקתו של רם אוריון מנושאי המגבעת) נושא את המספר הקטלוגי MMGCD004. כך שיש לפחות ארבעה דיסקים בלייבל הזה. בכל מקרה, האתר Mooma (אינציקלופדיה מעולה למוסיקה ישראלית), טוען ש"האלבום בתיאבון יצא בלייבל עצמאי חדש, "מדיה מן גרופ", שפעילותו נפסקה זמן קצר אחרי הוצאת האלבום".
נחזור לאוסף "זר ברדיו", הראשון בלייבל. האוסף נערך על ידי רן עצמון, אותו גורו של אוספים מהד ארצי שהביא לנו את היטמן ושאר אוספי החברה, שאחרי שהוא עזב את הד ארצי, עבד במשך תקופה קצרה ב-MMG. את האוסף "זר ברדיו" עצמון רקח ביחד עם אנשי רדיו חיפה, שם הוגשה מדי שבת תכנית עם שם זהה, תכנית של מוסיקת שנות השישים בהגשת טלי ליברמן ויחיאל כץ.
מכיוון ש-MMG, בניגוד לחברות תקליטים אחרות, לא החזיקה בזכיון לרפרטואר בין לאומי כלשהו (דוגמת הד ארצי, שייצגה בארץ את הרפרטואר של וורנר ברדרס), עצמון נאלץ להיות יצירתי באיסוף הקטעים באוסף. כך, עצמון הביא לאוסף הזה קטעים שהזכויות עליהם היו "פתוחות", כלומר קטעים שיצאו בחברות תקליטים שכבר פשטו את הרגל ושכל מי שנותן כמה דולרים יכול להשתמש בהם. הרעיון של MMG לא היה מהפכני. חברת פונוקול, עוד חברה שלא יצגה אף רפרטואר בין לאומי באותם השנים, הוציאה גם היא כמה אוספי סיקסטיז כמה שנים קודם לכן, והיא גם כן השתמשה בלא מעט קטעים שמופיעים כאן.
למרות זאת, מדובר באוסף חביב, עם כמה פאשלות. נתחיל בפאשלות - יש באוסף הזה את הגרסה המקורית של להיטם של סטטוס קוו "In the Army Now", הגרסה של צמד האחים ההולנדים בולאנד. הגרסה הזאת היא מ-1983... עוד פאשלה היא המצאותה של המחרוזת של להיטי אבבא של Stars on 45 מ-1980. זה אמור להיות אוסף שנות השישים, לא? אז לא רק שיש כאן שני להיטי אייטיז, הוא גם נפתח עם שיר מ-1971, ממשיך לשיר מ-1970 ורק אז עובד לכל מני קטעי אולדיז, בעיקר של להקות מה-British Invasion. למרות הפאשלות האלו, יש כאן גם די הרבה קטעים טובים, אבל זה לא הספיק והאוסף הזה, שהופץ על ידי הליקון, ממש לא הצליח, למעשה רק לאחרונה נתקלתי בו בפעם הראשונה. אולי בחיפה, שם הוא ליווה תכנית רדיו, הוא זכה להצלחה יותר משמעותית, אבל בשאר הארץ ממש לא.

ערך אספני: 5 ש"ח

ציון: 6

יום שלישי, 21 במאי 2013

Hit Box 11



שם האוסף: Hit Box 11

תת כותרת: אוסף הלהיטים הכי הכי!

חברת תקליטים: אן.אם.סי

שנה: 1996

עורכים: תמי שכנאי ומשה מורד

הפקה: אליסון מאייר ומשה מורד

מק"ט: 20208-2

רשימת קטעים:
1. Queen - You Don't Fool Me (Edit)
2. Babylon Zoo ‎– Spaceman
3. Full Intention - America (I Love America) (Vocal Radio Edit)
4. Spaghetti Surfers ‎– Misirlou (Radio Edit)
5. Kenny "Dope" ‎– Got Myself Together (Hustlers Convention Radio Edit) (Presents the Bucketheads)
6. Sleazesisters ‎– Let's Whip It Up (You Go Girl) (Eat Me Edit) (with Vikki Shepard)
7. Saint Etienne – He's On The Phone
8. Dubstar - Stars (Motiv 8 Radio Mix)
9. Irene Cara - You Need Me (Ti Sento) (Tees Radio Edit)
10. Diana Ross - I Will Survive
11. Tina Turner - Golden Eye (Morales Remix)
12. Jamiroquai - Space Cowboy (Morales Classic Radio)
13. Me and My ‎– Dub·I·Dub (Radio Edit)
14. Culture Beat ‎– Crying In The Rain (Radio Edit)
15. Fool's Garden ‎– Lemon Tree
16. Lady Gee ‎– The Game Is Over (Pop Underground Version)
17. Pizzaman ‎– Happiness (Eat Me Edit)
18. Los Tres Amigos - Macarena (Remix '95)

עטיפה: אמור להיות כאן איזשהו קטע שלא ממש הבנתי. משהו עם האצבעות של הדוגמן על העטיפה ביחד עם הפס של ה-1 על הנעל שלו, או משהו כזה. לא ברור. נראה כמו משהו לא טוב מהאייטיז. עיצוב של הילית בן-מאיר, אגב. ציון עיצוב: 3

ביקורת: שנתיים לקח לאן.אם.סי כדי לחזור עם הפרק האחרון בסדרת היט בוקס, מה שאומר למעשה שבאופן בזיוני במשך כל שנת 1995 אן.אם.סי לא הוציאה אוסף עם להיטי מצעדים. אם זה נראה לכם עניין של מה בכך, אז בין הלהיטים שלאן.אם.סי היו את הזכויות עליהם ב-1995 ניתן למצוא את "You Are Not Alone" של מייקל ג'קסון, "Wonderwall" של אוייזיס, "Think Twice" של סלין דיון, "Country House" של בלר, "74-75" של הקונלז, "Fantasy" של מריה קארי ו"Where the Wild Roses Grow" של ניק וקיילי. תודו שאלו חומרים שממלאים אחלה אוסף.
אני לא יודע מה הסיבה להעדרות של חברה גדולה כמו אן.אם.סי משוק אוספי הפופ למשך תקופה כל כך ארוכה ואם למישהו יש הסבר, אשמח לשמוע אותו. בכל מקרה, ב-1996 הם החליטו לחזור עם מותג ההיט בוקס הישן, במתכונת חדשה. אל משה מורד, העורך הנצחי, הצטרפה תמי שכנאי, רכש חדש של המחלקה הבין לאומית של אן.אם.סי. ביחד הם ניסו ליצור גרסה "היטמנית" של הסדרה, כלומר אוסף מגוון סגנונית, שמתחיל עם להיטי פופ-רוק גדולים מהתקופה.
כדי לנחם את מעריצי הסדרה, שחיפשו בעיקר להיטי יורודאנס, מלאו את הפרק הזה גם כן בכמה קטעים שמפלרטטים עם הז'אנר, אבל הנסיון הזה ללכת על שתי חתונות היה בעוכרי האוסף, שכשל. הוא פשוט לא התאים לאף אחד. מחפשי להיטי המצעדים מצאו שהאוסף הזה לא כולל מספיק כאלו ואלו שחיפשו להיטי יורודאנס לא אהבו את הנוכחות המוגברת של להיטי רוק ופופ בפרק.
אחרי הכישלון של חלק 11 החליטו באן.אם.סי לגנוז את הסדרה לטובת סדרה חדשה שתבוא כמה חודשים אחר כך. למרות שאני מוצא את הפרק הזה כלא רע, הוא נתפס כסיום חלש לסדרה שהתחילה חזק מאוד.

ערך אספני: 60 ש"ח, רק בגלל שהוא מכר מעט ונחשב למאוד נדיר. אני מצאתי אותו לפני איזה שנתיים בדיסק סנטר בדיזנגוף סנטר באגף החדשים (!). אני מאמין שהוא נשאר שם עוד מ-1996 (!!!). עד כדי כך המכירות של האוסף הזה והביקוש עבורו בזמן אמת היו חלשים

ציון: 7

The Best of Hit Box 10


שם האוסף: The Best of Hit Box 10

חברת תקליטים: אן.אם.סי

שנה: 1994

עורך: משה מורד

הפקה: אליסון מאייר, משה מורד ואיל שוורץ

מק"ט: 20196-2

CD1 ('93-'94):
1. Culture Beat - Mr. Vain
2. Captain Hollywood Project - More and More
3. Jesse Lee Davis - Round and Round (Extended Radio Mix)
4. Intermission - Piece of My Heart
5. East Beat Syndicate - Love Trasmission
6. Culture Beat - Got To Get It (Club Mix)
7. Magic Affair - Omen III
8. Eartha Kitt - Where is My Man (Single Mix)
9. Reel 2 Real - I Like To Move It (Radio Edit) (feat. the Mad Stuntman)
10. B.G. the Prince of Rap - The Colour Of My Dreams (Dreamedia Mix)
11. Jesse Lee Davis - Is This Love (Yo! This is Love Mix)
12. Maxx - No More (I Can't Stand It) (Airplay Mix)
13. Planet One - Peace Forever

CD2 ('94-'95):
1. Scooter - Hyper Hyper
2. Kenny "Dope" - The Bomb! (These Sounds Fall Into My Mind) (Radio Edit) (Presents The Bucketheads)
3. Ini Kamoze - Here Comes The Hotstepper
4. Pharao - I Show You Secrets (Video Vision)
5. Nemorin - Mission of Love (Radio Edit)
6. Vanessa-Mae - Toccata and Fugue In D Minor (Single Edit)
7. Erasure - Always (Cappella Club Remix)
8. East Beat Syndicate - 1000 Nights and One (Videomix)
9. MN8 - I've Got A Little Something for You
10. Scooter - Move Your Ass
11. Pizzaman - Sex On The Streets (Radio Edit)
12. Lolita and Friends - My Heart Belongs To Daddy (House Mix)
13. Dungeon - Nocturne (Radio Edit)
14. Scooter - Friends

עטיפה: עבודה של הילית בן מאיר, שעיצבה באותה התקופה הרבה מאוד עטיפות לאן.אם.סי. בהתחשב בכך שזה אוסף חגיגי, לכבוד פרק 10 של הסדרה, הייתי מצפה למשהו יותר מלהיב מהעבודה הגרפית הבסיסית הזאת. ידידי יעקב אשכנזי ציין בפני גם את העובדה שלמטרה שעל העטיפה מכוונים תשעה חצים, שזה מוזר, כי זה פרק 10... בעטיפה הפנימית יש גם טעות מביכה בפרטי השיר של קפטן הוליווד (מצויין שם השיר הלא נכון) ובכלל - היה אפשר יותר. ציון עיצוב: 3

ביקורת: אחרי שנתיים ותשעה פרקים, משה מורד ואן.אם.סי החליטו לסכם את העניינים עד כה ובפרק 10 של סדרת היט בוקס הם אספו קטעים מכל הפרקים הראשונים של הסדרה, במה שהתיימר להיות המיטב של היט בוקס.
המיטב הזה הוא הזדמנות להסתכל על הסדרה הזאת, שאני נוהג לקטול, מעוד כיוונים. הסיבה שאני בדרך כלל קוטל את הסדרה היא בגלל שאן.אם.סי של אותה תקופה ייצגה את הקטלוגים העשירים של EMI וסוני מיוזיק, אבל הייצוג הזה לא קיבל ביטוי הולם בסדרת היט בוקס שלהם, שהיתה אמורה להיות סדרת הפופ והמיינסטרים. לצורך העניין, כמו היטמן של הד ארצי או היט ליסט של הליקון. במקום שבסדרה הזה יופיעו השלאגרים הגדולים שהיו לאן.אם.סי, הם העדיפו לדחוף בעיקר כל מני להיטי יורודאנס ממרכז אירופה. אז זאת הסיבה שאני מבקר את הסדרה. היום, לצורך סיקור הפרק הזה, אני אנסה לסנגר עליה קצת ויש על מה. כמה מחברי גם, בראשם אהרון מזרחי, הם פריקים של הסדרה הזאת ורואים בה כסדרה הטובה ביותר שיצאה אי פעם בארץ. הסיבה לכך היא בדיוק אותה סיבה בגללה אני מבקר אותה כל הזמן והיא שהסדרה, למרות שהיא היתה סדרת הפופ של אן.אם.סי, החליטה שבחזית שלה מה שרואים זה יורודאנס.
כמו אוספי הפופ של חברות תקליטים אחרות, גם בסדרת היט בוקס היו להיטים ממגוון סגנונות (בפרקים מסויימים שלה אפשר למצוא את סווייד, דפש מוד וטינה טרנר, בין השאר), אבל בניגוד לחברות אחרות שפעם שמו שיר רוק בפרונט, פעם דאנס, פעם פופ ופעם היפ הופ, ב"היט בוקס" הבמה היתה של היורודאנס, מקדימה, מאחורה ומהצדדים. הסיבה לכך, כנראה, היא שבאן.אם.סי הבינו שיורודאנס זה הסאונד החם של התקופה והם הלכו עם האופנתי לזמן. כנראה שזה עבד להם וחברי מושבעי היורודאנס, אהרון בראשם, מעריצים את הסדרה על כך שהיא לא התפשרה עם זה שהיו עוד סגנונות מצליחים באותם הזמנים.
אוסף המיטב של היט בוקס הולך עם העניין הזה עד הסוף. לראייה, למרות שבסדרה היו כל מני להיטים יותר גדולים מכל מני קטעים שהגיעו למיטב (הלהיטים של דוראן דוראן, הפט שופ בוייז, ספין דוקטורז ופרדי מרקורי הן דוגמאות ללהיטים גדולים כאלו שלא הגיעו לאוסף המיטב), אן.אם.סי העדיפו לתת את הבמה רק ללהיטי הז'אנר.
אם הפילוסופיה הזאת היתה מוצדקת או לא, כיום קשה לשפוט. בסך הכל זאת היתה סדרה ששרדה והצליחה, למרות שהיא לא מיצתה את הפוטנציאל המלא של הרפרטואר של אן.אם.סי. אני חושב שגם אן.אם.סי הבינו את העניין הזה בתקופה ההיא ומהר מאוד פיצלו את קוי האוספים שלהם לאוספי יורודאנס נפרדים ואוספי פופ מיינסטרים נפרדים. בינתיים היתה החגיגה של פרק 10, כשפרק 11 כבר חתם את הסדרה הזאת, עם קצת קריצה לבאות.

ערך אספני: 120 ש"ח

ציון: 8

תודה לארי שחף ולדקל אברהמי על עזרתם הרבה בסיקור האוסף הזה

יום שני, 6 במאי 2013

פרידה מחנות התקליטים בית המוסיקה


"בית המוסיקה" היתה חנות תקליטים שפעלה ברחוב קרן היסוד 25 בירושלים בין השנים 1998 ל-2013. הטור הבא, פרידה מהחנות, פורסם לראשונה בעיתון "כל העיר", מרשת "שוקן" ב-3.5.2013

אם משווים את מה שהנוער של היום עושה למה שהנוער של שנות התשעים היה עושה, לא היינו מוצאים הרבה הבדלים, מלבד אחד. לצעירים של אז היה מרכז חברתי ותרבותי שאין לצעירים של היום - חנות התקליטים. כל מי שגדל בניינטיז יעיד ששיא השבוע שלו היה ביום שישי בצהריים, שניה לפני שקופצים לנס על חלב ב"אקראי", כשהיינו הולכים לחנות התקליטים. האופציות היו רבות; הפריקים העדיפו את פיקאדילי; הערסים – את גידי יון; המתחכמים – את בית התקליט; החנונים – את ספיר; הכיכריסיטים העדיפו את פיצי, ואלו שלא היה להם גרוש היו הולכים לספריית ההשאלה של שיא דיסק.
כל החנויות האלו היו חנויות להמונים. לי ולעוד כמה חבר'ה שגילו אז את עולם התקליטנות היה מקדש משלנו – החנות IMP שברחוב בקרן היסוד, חנות שבמציאות של היום קשה להאמין שהתקיימה בירושלים. IMP היתה החנות המובילה בישראל לתקליטים לדיג'יים ומקור עליה לרגל מכל הארץ. ההצלחה של IMP כחנות, שדרגה אותה במהרה גם לחברת תקליטים מדליקה, כזאת שהוציאה אוספי מוסיקת דאנס – כשבישראל עדיין לא ידעו מה זה דאנס – והחתימה אמנים ישראלים פורצי דרך כמו דנה אינטרנשיונל.
כש-IMP דעכה עם התקרבות המילניום, נפתחה שם "בית המוסיקה". החנות החדשה היתה אמנם יותר סולידית מ-IMP, אבל בזכות צוות מוכרים מוכשר, המבנה החבוי ברחוב קרן היסוד מוצב כמכה הירושלמית למוסיקה.
כשאותם מוכרים, שרצים עם בית המוסיקה כבר למעלה מעשר שנים, בשרו לפני חודשיים שהחנות עומדת להסגר, שלל לקוחותיה היה בשוק. פחות מהפעולה הדי צפויה של הסגירה, יותר מעצם זה שהעולם שהתרגלנו אליו, זה שהולכים לקנות בו מוסיקה בחנות, הולך ונעלם.
חנויות התקליטים, שבירושלים היו מאות (!) כאלו במהלך השנים, היו, יותר מחנויות שקונים בהן דברים. הן היו בית וקהילה עבור דורות שלמים של אנשים, שאת המוסיקה שלהם גילו לא דרך בלוגים וטורנטים. ביחד עם חנויות פיתוח התמונות, ספריות הוידאו, החנויות שמכרו לנו מערכות סטריאו ודוכני העיתונים שמכרו לנו פלייבויים, גם חנויות המוסיקה נעלמות עכשיו מהמרחב הציבורי שלנו, כולן בגלל האינטרנט, שהפך אותן ללא רלוונטיות. מחליפות אותן גלידריות, פאבים, חנויות בגדים ובאזרים למיניהם, שהופכים את כל החוויה של להסתובב ברחוב להרבה פחות תרבותית. הדור הבא כבר בכלל לא ידע מה זה חנות מוסיקה, לדור הנוכחי לפחות יהיו הזכרונות.