Strictly Rhythm

שם האוסף: Strictly Rhythm

תת כותרת: N.Y. House Chapter I

חברת תקליטים: פונוקול/ Progressive/ Strictly Rhythm

שנה: 1994

עורכים: אורן קריסטל ודיג'יי שגיא הבר

מק"ט: PRO 2004-2

רשימת שירים:

1 Morel's Grooves Part 4 - Let's Groove

2 Reel 2 Reel feat The Mad Stuntman - I Like to Move It

3 Smooth Touch - House of Love (More / Phearce Mix)

4 Banji Boys - Love Thang (Energizer Bunny Mix)

5 Hardrive - Deep Inside
6 Barbara Tucker - Beautiful People (Radio edit)

7 River Ocean feat India - Love & Happiness

8 R.A.W. - Asuca (Tribal Mix)
9 The Tribe - Go-San-Do (The Holivic Mix)

10 Keita - Ms. Know It all! (Morel's Groove Mix)

11 Erick "More" Morillo - Dancing (A "Little" - "More" Dub)

12 Full Swing - Choices (Choices Vocal Mix)

עטיפה: סטודיו הוכשטט פרנקל ניסו לעשות משהו ברוח סצינת ההאוס הניו יורקית, שאמור להעביר את רוח הלייבל סטריקטלי רידם - שחור, רקיד, אפל, מסומם, ממוחשב. מהכרות עם הקו האומנותי של הלייבל, הוכשטט פרנקל די פספסו ברוח של הדברים. הרליסים בניו יורק של סטריקטלי קיבלו עיצוב מאוד טכנואידי ומינימליסטי וזה, לעומת זאת, עיצוב מאוד עמוס. ציון עיצוב: 5

ביקורת ורקע: כבר הסברתי בפוסט על הרליס של האוסף של חברת התקליטים פרפקטו מה זה אוסף פרזנטציה, אבל למען הסדר הטוב אזכיר ש"אוסף פרזנטציה" הוא אוסף מסחרי שמתמקד כולו ברפרטואר של חברת תקליטים אחת, כשהקונספט של האוסף הוא הצגת הפעילות והאומנים של אותה החברה.
בשנת 1994, אחרי שפונוקול איבדו את הזיכיון להפיץ בישראל את חברת פוליגראם, הם מקצעו את עצמם כחברה שמתחמה בדאנס ובאלקטרוניקה והם חיפשו ליצור קשרי עבודה חמים את חברות התקליטים העצמאיות הטובות בתחום. כך נוצר הקשר בין פונוקול לבין סטריקטלי ריתם, חברה ניו יורקית שהמציאה, פחות או יותר, את הדיפ האוס ואת הניו יורק האוס. בין אומני החברה ניתן למצוא שמות אלמותיים ומשפיעים כמו אריק מוריליו, קני "דופ" קונזלס, אולטרה נאטה, ג'וש ווינק, ליטל לואי וגה, רוג'ר סאנשז ותאמינו לי שזה רק קצה הקרחון. בפונוקול אבחנו את חשיבות החברה, יצרו קשר עם הבעלים היהודי שלה מרק פינקלשטיין וביחד יצרו אוסף פרזנטציה ישראלי לחברה.
בפונוקול חשבו על הכל. הם הביאו את הדיג'יי שגיא הבר כדי שיעזור בעריכה ואת העיתונאי עמית שהם כדי שיכתוב טקסט על הלייבל ועל הסצינה. האוסף כולל את מיטב הקטעים של החברה מהשנים 93'-94', בין השאר את הלהיט העצום "I Like to Move it" של Reel II Real. חוץ מהלהיט, רוב הקטעים כאן די קשים והיו זרים מאוד לקהל הישראלי שהיה רגיל אז להאוס שהוא יותר שמח בגישתו ופחות אפל, כמו שהניו יורקים אהבו. בסך הכל זה אוסף מעניין וחשוב, שכשל בחנויות בעיקר בגלל שהוא הקדים את זמנו.

ערך אספני: יש בעולם לא מעט אנשים שמחפשים רליסים ישנים של הלייבל, שגם מוכנים לשלם עליהם לא מעט. מכיוון שהדיסק מכר ממש מעט בארץ, מה שהופך אותו להוצאה ממש נדירה, הייתי מעריך את הדיסק הזה בסכום שנע בין 50 ל-100 דולרים.

ציון: 8