פול אנקה בהופעה בבריכת הסולטן, ירושלים, 19.7.22

 

אנקה יורד אל הקהל במהלך ההופעה

בשבוע הבא פול אנקה יחגוג יומולדת 81, אבל הגיל לא מפריע לו להיות יותר רוקנרול מכל זמר שראיתי עד היום על הבמה. אנקה פרפורמר ענק ואני ממליץ לכל מבצע צעיר ללכת להופעה שלו, כדי להבין את גודל התופעה ואולי ללמוד משהו.

המופע מתחיל עם הלהיט הכי גדול של אנקה, "דיאנה" האלמותי. להקה של שבעה נגנים מנגנת על הבמה, אנקה שר, אבל לא רואים אותו. אז מבינים שאנקה בא מאחורה. מתוך הקהל ועושה את כל הדרך עד לבמה. כאילו הוא אומר לקהל - אני אחד מכם כאן ואנחנו ביחד יוצרים את המופע. 

ההופעה התקיימה בבריכת הסולטן. מקום היסטורי ומטורף להופעות בין לאומיות, למרגלות העיר העתיקה. המקום אירח בבשנות השמונים והתשעים את הגדולים ביותר בעולם המוזיקה: דייר סטרייטס, יוריתמיקס, ניל יאנג, סטינג, שינייד אוקונור, הפט שופ בוייז ועוד ועוד. המקום היה מלא להופעה של אנקה, מה שהוכיח שיש מקום להחזיר את ההופעות הבין לאומיות גם לירושלים. למה לא, בעצם?

הרפרטואר של אנקה מרשים. בשנת 57 הזמר הקנדי פרץ עם שורה של להיטים שבארץ מכונים שירי "אסקימו לימון", בגלל שהם כיכבו בפסקולי הסדרה. קטעים כמו "You Are My Destiny", "Lonely Boy", ו"Puppy Love" היו חלק מסריה שכללה לא פחות מ-17 להיטי טופ 20 בארה"ב בחמש שנים. מ-1963 הקריירה שלו החלה לדעוך ואנקה עשה את המעבר החכם לכותב מוכשר, לזמרים אחרים. אנקה כתב לטום ג'ונס (She's a Lady), למייקל ג'קסון (Love Never Felt So Good) וכמובן את My Way לפרנק סינטרה.

בהופעה אנקה שילב את להיטי תחילת הדרך שלו, עם קטעים שהוא כתב בהמשך הדרך. הוא קרע את הבמה, ירד לקהל, טיפס על כיסאות והתנשק עם מעריצות. פנומנלי.

את הלהיט שלו "Crazy Love" משנת 58' הוא ביצע על פסנתר, כשהוא משלב אותו באופן מפעים עם "Purple Rain" של פרינס. לשמוע כדי להאמין.

אנקה הקדיש שירים לאנשים בקהל והיה תקשורתי בטירוף. את "You're Having My Baby", להיט הקאמבאק המפתיע שלו מ-1974 שהפך לשיר השלישי שלו שהגיע למקום הראשון בארצות הברית, הוא שר לזוג שביקשו אותו ממנו במיוחד. 

הכרטיס הדיגיטלי להופעה

להקת הליווי שלו ישבה על הבמה בעיצוב מעניין, בגבהים שונים, כשאת פלג הגוף התחתון שלהם מסתיר מסך וידאו ארט. הלהקה כללה כנרת מרשימה, פרקשניסט, גיטריסט אלוף, חצוצרן, בסיסט, קלידן, מתופף, בסיסט ומנהל אומנותי. אנקה בחר אותם בקפידה לשואו מצויין. אמן ברמה שלא עושים יותר. 

אנקה מככב בלא פחות משבעה אוספים שמסוקרים כאן באתר. קראו עליהם בקישור: אומרים שפעם היה פה שמח: תוצאות חיפוש עבור PAUL ANKA (osafim.blogspot.com)

קליס בהופעה בבארבי, תל אביב, 17.7.2022

קליס על במת מועדון הבארבי

 
זמרת ההיפ-הופ/פופ האמריקאית קליס הגיעה להופעה במועדון הבארבי, הופעה שהיא הכריזה עליה כראשונה מזה שנתיים. 

הכרטיס הדיגיטלי להופעה. מינימליסטי...

את ההופעה חיממה זמרת צעירה ומעניינת שנקראת רון פרץ, שביצעה שילוב מסקרן של היפ-הופ, מוזיקה ערבית ודאנס. אחרי זה התנגנו במערכת השמע קטעים לא ממש קשורים, אבל מה שכן, "Gangsta's Paradise" של קוליו הרים את האולם, שהיה שלושת רבעי מלא.

קליס עלתה קצת אחרי עשר ונתנה סט קצר של כשעה, שכלל את חלק מלהיטיה בביצועים מלאים וחלק כקטעים במחרוזת. על הבמה היא ניצבה ביחד עם זמרת ליווי מצויינת, מתופף ודיג'יית. זאת היתה הופעה עם וייב של מועדון. סימפולי קטעים של נירוונה וקריסטל ווטרס, ששולבו בלהיטים שלה בביצועי רמיקס. די מדליק, בסך הכל. 

העיב על העניין הסאונד הלא טוב ואולי גם העובדה שהזמרת לא נתנה הדרן. להיטים כמו "Caught Out There" ו"Trick Me" הופיעו רק כחלקים קצרים במחרוזת וזה היה תפור על הדרן מרשים. קליס בחרה לעשות אחרת. היא סיימה את המופע בביצוע אופורי משהו ל"אקפלה" שלה וזה היה פאנץ' טוב.

אורך המופע הקצר יכול אולי להעלות תהיות. אבל אני חושב שבמקרה הזה זה האיכות ולא הכמות. קליס יצרה כאן סט מהודק ומדוייק. זאת אומנות והערך שלה נמדד בתוכן ולא במשקל. כן, הדרן של שיר או שניים היה יכול להיות קול, אבל אם המופע היה נמרח ל-90 דקות הסטנדרטיות, אני חושב שמשהו היה מתפספס.

קטעים של קליס מופיעים באוספים הישראלים הבאים:

"Caught Out There" ב-"Now That's What I Call Music 2" (הוצאת הליקון/אן.אם.סי, 2000)

"Get Along with You" ב-Now That's What I Call Music 3" (הוצאת אן.אם.סי/הליקון, 2000)

"Milkshake" ב-"Now That's What I Call Hip Hop" (בהוצאת הליקון, 2004)

"Trick Me (E Smoove Trick Radio Edit)" ב-"Now That's What I Call Dance" (בהוצאת הליקון, 2004)

"Trick Me" ב-"Girl Power" (בהוצאת הליקון, 2004)

הסט ליסט של המופע. 

"Acapella" ב-"Now That's What I Call Music 16" (הוצאת הליקון, 2010)

"Bounce", ביחד עם קאלווין האריס" ב-"Hits 2012" (בהוצאת NMC United, שנת 2012)

פרופסור מיקס 4

שם האוסף: פרופסור מיקס 4

חברת תקליטים: הד ארצי

שנה: 1989

מק"ט: ARTON 19412-4 (קלטת)

עריכה: צ'רלי סולומון וקארן רוז

רשימת שירים:

צד' א':

1 London Boys - London Nights

2 Big Fun - Blame it on the Boogie

3 Expose - What You Don't Know

4 Damian - The Time Wrap

5 Elvis Costello - Veronica
6 Simply Red - If You Don't Know Me By Now

צד ב':

1 Black Box - Ride on Time (Remix)

2 Lisa Stansfield - This is the Right Time

3 Transvision Vamp - Baby I Don't Care

4 Tone Loc - Funky Cold Medina

5 Jody Watley - Real Love

6 Stereo MCs - On 33

7 Milli Vanilli - Blame it on the Rain

עטיפה: קצת קריפי, אבל מגניב. איור של יקי קאופמן שמראה מפלצות טורפות תקליטים, רודפות אחרי פטיפון עם רגליים, שמשולבות בצורה 4. הזוי, אבל קול. ציון עיצוב: 8

ביקורת ורקע: טוב, אחרי העדרות של שנתיים, קיבלתי מוזה לכתוב קצת באתר, לחזור לסקר את כל אותם אוספים שיצאו בארץ בעבר וברגע זה בזמן, אביב 2022, ממש אפשר להכריז שזה בעבר. מפני שכשהתחלתי את הסקירה, אי שם ב-2010, אוספים עדיין יצאו בארץ בצורה סדירה. לעומת זאת, כיום, אם יצא משהו, זה יהיה ממש על תקן נס...

את רוב האוספים משנות ה-90 כבר סיקרתי, אם כי על המדפים שלי יש עדיין כמה עשרות שעוד לא תועדו. כל זה הוכחה לשפע שהיה בתחום הזה פה. אני מקווה, יום אחד להגיע לכולם.

לבנתיים, היום אני רוצה להתמקד בפרק מסדרה שסוקרה כאן בחלקה, סדרת "פרופסור מיקס". הסדרה החלה את דרכה ב-1988 ועד לסיומה בתחילת 1992 יצאו לה 11 פרקים. שלושה מהפרקים היו פרקי סיכום שנה ל-89, 90 ו-91 תחת הכותרת "הפרופסור הדיגיטלי" (מסדרות הדיסקים הראשונות בארץ) ואילו הסדרה הרגילה כללה 8 פרקים. 

הפרק המדובר כאן הוא פרק 4 שיצא ב-1989. אני מכיר אותו על גבי קלטת ותקליט ואין לי מושג אם הוא קיים על דיסק. מהתעלומות הבודדות שנותרו בתחום הזה.

האוסף כולל מגוון של שירים, בעיקר בריטים ואמריקאיים, עם יציאות אירופאיות. למירב ההצלחה שלו, האוסף זה בזכות הקטע של בלאק בוקס האיטלקים, שפתח את צדו השני, מהלהיטים הגדולים של סוף האייטיז.

בסך הכל אוסף כייפי, שהיה די שימושי לדיג'יים בימים של קיץ 89'. 

ערך אספני: 20-50 ש"ח לתקליט (תלוי במצב). אם דיסק קיים - אני מעריך אותו ב-200 ש"ח

ציון: 8