יום רביעי, 26 בספטמבר 2018

חמישים שישים


שם האוסף: חמישים שישים

תת כותרת: השירים שאהבנו

חברת תקליטים: איסטרוניקס

שנה: 1988

מק"ט: EAST 2013

רשימת שירים:
  1. Neil Sedaka - Breaking Up Is Hard To Do (2:18)
  2. Tokens, The - The Lion Sleeps Tonight (2:42)
  3. Zager And Evans - In The Year 2525 (3:17)
  4. Sam Cooke - What A Wonderful World (2:06)
  5. Nilsson - Everybody's Talkin' (2:46)
  6. Stevie Wonder - For Once In My Life (2:47)
  7. Diana Ross - Reflections (with the Supremes) (2:53)
  8. Elvis Presley - Are You Lonesome Tonight (Laughing Version) (2:54)
  9. Perez Prado - Cherry Pink and Apple Blossom White (2:30)
  10. Eartha Kitt - C'est Si Bon (2:59)
  11. Marino Marini - Moliendo Cafe (2:38)
  12. Aurelio Fierro - Io Sono Il Vento (3:11)
  13. David Terry And His Orchestra - March From The River Kwai (2:16)
  14. Ritchie Valens - La Bamba (2:07)
  15. Anton Karas - The Third Man Theme (Harry Lime) (2:12)
  16. Booker T and The MG's - Hang 'Em High (3:55)
מתוך העטיפה הפנימית. הסבר על מה זה דיסק, בעצם, מה שמעיד על כך
שמדובר על אחד הדיסקים הראשונים שיצאו בארץ
עטיפה: כמו את האוסף של שנות השישים, גם כאן העיצוב הוא סמרל. השטיק הוא אותו שטיק. תמונות של כוכבי האוסף, גזירים של מוטיבים של התקופה ואלביס אחד בגדול (יחסית), כי אלביס מוכר. פחות טוב מהקודם, אבל נחמד. ציון עיצוב: 7 

ביקורת ורקע: אחרי ההצלחה של "בחזרה לאושר", שמכר למעלה מ-50 אלף עותקים, איסטרוניקס החליטו לעשות לאוסף
פרק המשך. "חמישים-שישים" משך קצת את היריעה, לשנות החמישים, כדי באמת למצות את הרפרטואר שלהם, שכלל בעצם רק שתי חברות (RCA ו-Motown). האוסף יצא על תקליט, קלטת וגם על דיסק, שממנו אני מבצע את הסקירה הזאת. בגרסת הדיסק לא מופיעים הקרדיטים של יוצרי האוסף ואני מבטיח להוסיף אותם כשאמצא את התקליט. בכל מקרה, האוסף לא הצליח כמו קודמו, למעשה הוא די כשל. הסיבות לכך הן די ברורות. קודם כל, הלהיטים הגדולים באמת של איסטרוניקס מהתקופה הופיעו כבר ב"בחזרה לאושר" וכאן יש תחושה של "שאריות". שנית, האוסף הזה לא נעשה בשיתוף עם רשת ג', שהגב שהתחנה נתנה לאוסף הראשון היה מרכיב מרכזי מאוד בהצלחה שלו. עדיין אוסף נחמד. 

ציון: 7 

ערך אספני לדיסק: 100 ש"ח

יום שבת, 8 בספטמבר 2018

בחזרה לאושר

עטיפת הדיסק


שם האוסף: בחזרה לאושר

תת כותרת: מלוח שידורי רשת ג אל המקול שלך - 20 להיטים גדולים משנות ה-60 - הביצועים המקוריים

חברות תקליטים: איסטרוניקס/ התקליט חיפה/ קול ישראל

שנה: התקליט - 1987, הדיסק - 1988

עורך: גלעד בן-שך

מפיקים: אמנון שילוני, יוסי לבנון, דב זעירא ויהודה בן הרוש

מק"ט: התקליט - EAST 2001/2, הדיסק - EAST CD 2001

רשימת שירים (בדיסק יש 24 שירים, בתקליט הכפול 30. השירים עם סימון * מופיעים רק בתקליט):

צד א'
1. Nicole Croisille - I'll Never Leave You (3:28)
2. Elvis Presley - Good Luck Charm (2:27)
3. Ray Peterson - Tell Laura I Love Her (2:54)
4. Peggy March - I Will Follow Him (2:24)
5. Perry Como - Gringo's Guitar (2:58)*
6. Four Tops, The - Reach Out I'll Be There (3:02)
7. Hugo Montenegro - The Good, The Bad and the Ugly (2:43)

צד ב'
8. Paul Anka - Steel Guitar And A Glass Of Wine (2:11)
9. Neil Sedaka - You Mean Everything To Me (2:36)
10. Skeeter Davis - A Dear John Letter (with Bobby Bare) (1:53)
11. Joe Dolan - Make Me An Island (2:54)
12. John D. Loudermilk - The Language Of Love (1:45)
13. Jim Reeves - Distand Drums (2:46)*
14. Diana Ross - Baby Love (with the Supremes) (2:38)
15. Marcello Minerbi - Zorba's Dance (2:51)

צד ג'
16. Patty Pravo - La Bambola (3:05)*
17. Fausto Leali - A Chi (3:22)
18. Little Tony - Cuore Matto (2:54)
19. Marisa Sannia - Casa Bianca (3:32)
20. Nico Fidenco - Casa D'irene (3:09)
21. Edoardo Vianello - Il Peperone (2:14)
22. Jimmy Fontana - Il Mondo (2:30)*
23. Nini Rosso - Il Silenzio (3:10)

צד ד'
24. Herve Vilard - Capri C'est Fini (3:37)
25. Los Hermanos Rigual - Cuando Caleinta El Sol (2:20)*
26. Pascal Danel - Les Neiges Du Kilimandjaro (3:17)
27, Sylvie Vartan - La Plus Belle Pour Allez Danser (2:25)*
28. Luigi - Une Maman (2:30)
29. Alain Barriere - Elle Etait Si Jolie (3:01)
30. Los Indios Tabajaras - Maria Elena (3:06)

עטיפה: עבודה מרשימה של המעצב סמרל (Samarel). השם סמרל חדש כאן באתר וזה מפני שהוא לא הרבה לעצב עטיפות של אלבומים, זה לא תחום העיצוב המרכזי שלו. הוא מתרכז בעיקר באומנות אירוטית (!). מה שכן, בסוף האייטיז-תחילת הניינטיז סמרל, מתוך חיבור למוזיקאים ולעולם המוזיקה, כן הגיע לעצב מספר קטן של עטיפות. באופן מרשים, אלו כמה מהעטיפות האייקוניות ביותר שיצאו בארץ. האלבום של סיאם זה עבודה שלו, האוסף של אריאל זילבר זה הוא וכך גם
מעבודותיו המפורסמות של סמרל
הראשון של טל גורדון - כולן עטיפות שהן אבני דרך בתרבות הפופולארית הישראלית. כמו שלושת אלו, גם העטיפה שסמרל עשה ל"בחזרה לאושר" נחשבת לאחת האייקוניות. צבעים כתומים-צהובים דהויים נמצאים במרכז היצירה, נותנים נופח נוסטלגי, עתיק. עליהם תמונות של דוגמניות מהסיקסטיז ושל האמנים הבולטים באוסף, כשאלביס פרסלי מופיע בענק. הנוכחות של אלביס הפכה את העטיפה והאוסף הזה לפריט אספנים נדרש בעולם. עד היום האוסף הזה נמכר יפה באיביי, הכל בזכות המלך. בעטיפה הפנימית יש טקסט של דן כנר וגם על התקליטים עצמם, במדבקת האמצע, מככבים כוכבים בקטע מדליק. על התקליט הראשון זה אלביס ובשני זאת סילבי וארטן, שמופיעה גם בגדול בצד האחורי של העטיפה. מדהים. ציון עיצוב: 10

ביקורת ורקע: ב-1986 רשת ג' החלה ביצירת טרילוגיה של אוספים, שליוו תכניות נוסטלגיות של התחנה. האוסף הראשון, זה שסקר את שנות ה-50, נקרא "צפיחית בדבש" והוא יצא בשנת 86 בחברת CBS. האוסף השני, "בחזרה לאושר", סקר את שנות ה-60 והוא יצא בחברות איסטרוניקס והתקליט חיפה בשנת 1987. האוסף השלישי, "שבעים מי יודע", סקר את הסבנטיז, כשהוא יצא ב-1988 בחברות הליקון והד-ארצי. שלושת האוספים זכו להצלחת ענק. הם מכרו עשרות אלפים, הגיעו למעמד של אלבומי פלטינה והם כיבדו את המדפים בבתים כל כך רבים בישראל, שהם נחשבים למעצבי דעה, לאבני דרך בטעם הציבור הישראלי. האוספים האלו הם עדות לכח ולעוצמה של רשת ג' באותם ימים - תחנה מצליחה, שכל מה שהיא נגעה בו הפך לזהב. להתרפק ולהתגעגע.
בעוד האוספים של ה-50 וה-70 יצאו בחברות תקליטים שאנחנו מרבים לפגוש באתר הזה, האוסף של שנות ה-60 יצא בחברות שזהן היצוג הראשון שלהן באתר. האוסף יצא בשיתוף שתי חברות - איסטרוניקס והתקליט חיפה. שתי החברות הן מהוותיקות שפעלו בארץ, תחילת פעילותן עוד מסוף החמישים-תחילת השישים. על חברת התקליט-חיפה אני מבטיח לספר רבות בעתיד, מפני שישנם כמה אוספים שהחברה הוציאה ולא סוקרו, חלקם יצאו אפילו בסוף שנות התשעים.
בניגוד להתקליט-חיפה, איסטרוניקס, החברה השניה שהיתה מעורבת באוסף הזה, חדלה לפעול זמן קצר יחסית אחרי צאתו. לכן אני רוצה להקדיש את מרכז הפוסט הזה לחברה הזאת.
הסיפור של איסטרוניקס הוא סיפור שמאפיין, באיזשהו מקום, את הולדתן של המון חברות תקליטים בעולם במאה העשרים. כמו איסטרוניקס, חברות תקליטים רבות נולדו כאגפים מוזיקליים בתוך מפעלים או תאגידים גדולים, שעסקו בדרך כלל בטכנולוגיה. חברת התקליטים EMI, לדוגמה, נוסדה מתוך חברת האם, שיצרה פטיפונים. בצורה דומה - חברת RCA-Victor נוסדה כאגף בחברת האם שנשאה את אותו שם ושיצרה מכשירים ואביזרים טכנולוגיים. משבבים, דרך מקלטי רדיו ועד טלוויזיות. בדרך הם גם הוציאו מוזיקה.
חברת איסטרוניקס הישראלית גם היתה (למעשה, היא עדיין!) חברת טכנולוגיה ומחשבים. כחברה כזאת, היא חתמה על הסכם יבוא עם חברת RCA-Victor, כדי להביא לישראל את מוצריה - בעיקר הרכיבים האלקטרונים השונים שהחברה יצרה. ואז הגיע אלביס. אלביס הוחתם באמריקה ב-RCA והפך לכוכב הכי גדול בעולם. בישראל נוצר ביקוש לתקליטיו של אלביס וחברות התקליטים המקומיות, בראשן הד-ארצי, פנו לחברת RCA לגבי יבוא של אלבומיו של המלך לארץ. ב-RCA אמרו להם - תודה על ההתעניינות, אבל בישראל יש לנו הסכם בלעדיות עם איסטרוניקס ואנחנו מחוייבים אליו. לאיסטרוניקס לקח זמן להבין את הסיטואציה וכשהם הבינו את הפוטנציאל, הם הפכו גם לחברת תקליטים וההוצאות של
המדבקה על התקליט השני, כולל הלוגואים של איסטרוניקס והתקליט-חיפה
אלביס ראו אור דרכם בארץ לאורך כל הקריירה שלו.
ההתעסקות עם חברת התקליטים לא הצריכה יותר מדי מאמצים מאנשי איסטרוניקס, בגלל מדיניות ההחתמות יוצאת הדופן של RCA. בניגוד לחברות תקליטים אחרות, RCA המעיטו להחתים אמנים, וכשהם כבר כן החתימו, זה היה הבון-טון של עולם המוזיקה. לו ריד, דייויד בואי, המנקיז, האיגלז, פול אנקה, יוריתמיקס. קילרים אחד אחד, שקשה לפספס איתם.
עם השנים, איסטרוניקס הפכה לשחקן מרכזי בשוק המוזיקה הישראלי, בעיקר לאחר ש-RCA חתמה עם חברת Motown הסכם שהיא המפיצה העולמית שלהם. פתאום איסטרוניקס מצאו את עצמם עם עוד קטלוג ענק. ההצלחה עם הוצאת האלבומים מחו"ל, הביאה את איסטרוניקס להחתים גם מעט אמנים ישראלים, ביניהם ששי קשת וטובה גרטנר, אבל האגף הישראלי של החברה אף פעם לא היה משמעותי.
ב-1987, כשהקומפקט דיסק נכנס לראשונה לשוק הישראלי, איסטרוניקס, כחברת טכנולוגיה ומחשבים, איתרה את הטרנד והיא היתה החלוצה בהוצאות דיסקים תוצרת הארץ. כך, האלבום העברי הראשון שיצא על גבי קומפקט דיסק בתוצרת ישראלית, היה אלבום של ירדנה ארזי, שיצא דרך איסטרוניקס בשנת 1988.
בגלל שההחתמות של RCA ושל Motown לא היו מרובות, איסטרוניקס לא הרבתה להוציא אוספים. מה שכן, כשקול ישראל פרסמו מכרז להוצאת אוסף סיקסטיז, החברה הרגישה שעם הרפרטואר שלהם, הם יכולים לעשות את זה, אבל לא לגמרי לבד. לכן נוצרה החבירה לחברת התקליט-חיפה, שיצגה מספר מועט של להיטים שיצאו בחברות אירופאיות קטנות.
למרות של-CBS, שגם ניגשה למכרז, היה קטלוג מרשים יותר של מוזיקה משנות השישים, בקול ישראל בחרו בכל זאת ללכת עם איסטרוניקס והתקליט-חיפה. זה היה בגלל שעם CBS קול ישראל הוציאו כבר כמה אוספים ועם חברות אחרות כלום וזה התחיל להראות לא טוב. אז כדי להיות הוגנים ולתת לכולם הזדמנות, האוסף נעשה עם התקליט-חיפה ואיסטרוניקס. באופן דומה, בגלל זה נבחרו הד-ארצי ביחד עם הליקון להוצאת אוסף הסבנטיז, שנה אחר-כך.
נחזור לשישים - דווקא מגבלות הרפרטואר היחסית צנוע של איסטרוניקס והתקליט-חיפה, יצרו אוסף מרתק. העורך גלעד בן-שך מרשת ג' היה צריך להתאמץ בצורה מיוחדת וזה היה שווה את זה. התקליט הראשון כלל, כצפוי, להיטי ענק אמריקאים של אמנים כמו אלביס, דיאנה רוס, ניל סדקה ואחרים, כמעט כולם החתמות של RCA או Motown. התקליט השני היה השוס והוא כלל בצד א' שלו להיטים מאיטליה ובצד ב' להיטים מצרפת, בשירים שחלקם יצאו ב-RCA וחלקם בחברות קטנות שיוצגו על ידי התקליט-חיפה (פלוס קטע אחד באדיבות חברת פונוקול). התקליט השני היה חשיבה מחוץ לקופסה, שהיה קליעה בול. למרות שבזמן הוצאת האוסף התודעה אמרה שהנוסטלגיה לשנות השישים היא ברובה של מוזיקה אנגלו-סקסית, בזמן אמת, כלומר בסיקסטיז, ההשפעה האירופאית על ישראל היתה חזקה מאוד, ולהיטים מצרפת ואיטליה זכו כאן להצלחות ענק. כך יצא שבגלל מגבלות הרפרטואר, קיבלנו תמונה מהימנה של העדפות הישראלים מזמן אמת והציבור כאן עף על זה והאוסף היה להצלחה אדירה.
האוסף יצא ב-1987 וכאמור ב-1988 איסטרוניקס התחילו להתעסק עם דיסקים והם חשבו שזה יהיה רעיון טוב להוציא את האוסף על גבי הפורמט החדש. בגלל שהחוזה עם קול ישראל נעשה לפני שהדיסקים תפסו מקום משמעותי בשוק, נכתב בו שהתמלוגים שקול ישראל תקבל ממכירתו יהיו על על מכירות קלטות ותקליטים. על דיסקים לא נאמר שם כלום ובאיסטרוניקס ניצלו את הפרצה הזאת ובהוצאת הדיסק הוסרו כל ההקשרים לרשות השידור. כך, בדיסק העלימו את הלוגו של קול ישראל, מחקו את תת הכותרת שנותנת קרדיט לרשת ג' והעלימו את הטקסט של דן כנר מהעטיפה הפנימית. ההקשר
הטקסט של דן כנר, שמופיע בעטיפת האוסף
היחידי שנותר לקול ישראל הוא בקרדיט העורך לבן-שך. כשר, אבל מסריח.
החיים נראו טוב בחברת התקליטים של איסטרוניקס באותה תקופה. האוסף המצליח, הדיסק של ירדנה שהיה הדיסק העברי הראשון תוצרת מקומית, כמו גם החתמות מרגשות של אמנים מקומיים כמו אסתר שמיר, רוחמה רז ואבי טולדנו, נתנו תקווה שאיסטרוניקס הופכת לשחקן מרכזי בשוק המוזיקה המקומי. ההצלחה של "בחזרה לאושר" גם הובילה אותם להוציא אוסף המשך מצליח, שנקרא "50-60" (הפעם בלי קול ישראל). אבל מאחורי הקלעים, רחוק משם, התרחשה עיסקה שחיסלה את הלייבל המקומי. בארצות הברית - חברת האם של RCA, החליטה למכור את מחלקת המוזיקה שלה לתאגיד הגרמני BMG. ל-BMG היה חוזה עם הד-ארצי, מה שאמר שכל הרפרטואר שיוצג על ידי איסטרוניקס, עבר ידיים. איסטרוניקס איבדה את כל הקטלוג הבין לאומי שלה, את מה שהיא התבססה עליו. בעקבות זה, בתחילת 1989, מחלקת המוזיקה של איסטרוניקס מהרה להסגר. חברת האם, כאמור, המשיכה בהצלחה בפעילותה הרגילה - אלקטרוניקה ומחשבים. המוזיקה, בדעיבד, היתה עבורם אפיזודה מפוארת, אך חולפת.

ציון: 10

ערך אספני: התקליט - 40 ש"ח. הדיסק - 80 ש"ח

יום שישי, 10 באוגוסט 2018

הגדולים של גימל


שם האוסף: הגדולים של גימל

תת כותרת: Gimmels Greatest - שגעון של להיטים

חברת תקליטים: CBS

שנה: 1985

עורכים: בני דודקביץ' ומשה מורד

מק"ט: CBS26498

רשימת שירים:
צד א':
  1. Dead Or Alive - You Spin Me Round (Like A Record) (3:13)
  2. King - Love and Pride (3:21)
  3. Duran Duran - Wild Boys (4:14)
  4. Stephen "Tin Tin" Duffy - Kiss Me (3:56)
  5. Kirsty MacColl - A New England (3:50)
  6. Ultravox - Love's Great Adventure (3:06)
צד ב':
  1. David Bowie - This Is Not America (with Pat Metheny) (3:49)
  2. Wham! - Last Christmas (7" Version) (4:24)
  3. The Limit - Say Yeah (3:09)
  4. Billy Ocean - Loverboy (4:07)
  5. Ashford and Simpson - Solid (3:44)
  6. Tina Turner - Private Dancer (4:00)
עיצוב ועטיפה: אחת העטיפות היפות אי-פעם. עבודה מושלמת של דניס ג'ונס. פאזל של תמונות כלל האמנים שמרכיבים את האוסף עם שמותיהם בעברית על העטיפה הקדמית. בעטיפה האחורית יש את רשימת השירים בעברית, רשימת השירים באנגלית, טקסט חשוב של גלעד בן-שך מרשת ג' וגם תמונות עטיפות האלבומים שכבר יצאו, של האמנים ששיריהם משתתפים באוסף. פרפקטו. ציון עיצוב: 10

התמונה של ‏‎Avi Goldberger‎‏.
אני, רוכש את Now 100 בלונדון
ביקורת ורקע: בחודש האחרון ציינו בבריטניה את הוצאת הפרק ה-100 של סדרת האוספים האלמותית NOW (או בשמה המלא Now That's What I Call Music). הסדרה החלה את דרכה ב-1983 ומאז יוצאת שלוש פעמים בשנה ואפילו בעידן הסטרימינג ממשיכה למכור במספרים מרשימים גם מהעותקים הפיזיים שלה. סדרת Now היא כל-כך אייקונית בבריטניה, שלבריטים נוסף איזשהו סוג של ז'רגון כזה, שאלה מובנת ששואלת "מה היה ה-Now הראשון שלך?". דרך התשובה אפשר ללמוד המון על בן-אדם, בעיקר על גילו ועל התקופה שהוא גדל בה. מחקר שנעשה גם גילה שכמעט תמיד ה-Now הראשון שהיה לבן-אדם, יהיה גם ה-Now האהוב עליו. זה נתון מדהים, שמוכיח עד כמה אוסף וראשוניות יכולים להיות משפיעים על טעמו של מישהו או מישהי.
כמובן שמאז 1999 גם בישראל סדרת Now יוצאת בישראל ואני משער שלרבים מילידי סוף שנות השמונים והלאה בארץ, Now היא הסדרה האולטימטיבית. מה ש"מקסימום" היתה למי שגדל באייטיז ו"היטמן" למי שגדל בניינטיז. 
מכיוון שבשנות השמונים לא היה לנו בארץ Now (מלבד נסיון קצר של CBS להוציא שלושה פרקים של הסדרה הבריטית בגרסה מצומצמת ישראלית ב-87-88), השאלה מה היה ה-Now הראשון שלך לא ממש היתה רלוונטית כלפי. נכון, החל מ-Now 17, שיצא ב-1990, אני רוכש כל פרק שלה שיוצא, אבל זה ממש לא היה האוסף הראשון שלי. ואת הראשון, כאמור, לא שוכחים ואם שואלים אותי מה ה"Now" הראשון שלי, אני עונה ש"הגדולים של גימל".
את "הגדולים של גימל" קיבלתי במתנה ליומולדת 9, ממש כשהוא יצא, במאי 1985. אני לא זוכר מי הביא לי את האוסף, אבל זה בטוח אמא ואבא או אחת הסבתות. זאת היתה בחירה קלה למתנה. באותה תקופה הייתי שרוף על רשת ג', בעיקר על "המצעד הלועזי השבועי" שערך בני דודקביץ' והגיש יגאל רביד. את האוסף "הגדולים של גימל" ערך דודקביץ', ביחד עם משה מורד מ-CBS, בהשראת הלהיטים הגדולים של המצעד באותה תקופה. בעטיפה האחורית של האוסף כתב עליו טקסט העורך המיתולוגי ומנהלה של רשת ג' באותם הימים, יגאל בן-שך, את הדברים הבאים:

"בתשע שנות קיומה של רשת ג' קנה לעצמו מצעד הפזמונים הלועזיים מעמד מרכזי בלוח השידורים שלנו, והוא משמש חממה ללהיטי-ענק רבים. מטבע הדברים זכו רק להיטים מעטים להכלל באלבום הראשון והבחירה היתה קשה, אבל חזקה על בני דודקביץ, העורך הותיק והמסור של המצעד, שבחר בשבילכם את השירים הטובים והיפים של הזמן הזה והם יאים לשם "הגדולים של ג'".
אין זה תקליט ראשון היוצא בשיתוף רשת ג' אבל מעתה אנו מקווים לבסס מסורת, והתקליטים מכל תחומי המוסיקה שבה עוסקת הרשת, יראו אור ברציפות ולעיתים מזומנות, בשיתוף חברת סי בי אס.
האזנה נעימה."

גלעד בן-שך
ירושלים, אייר תשמ"ה מאי 1985

12 קטעים ממלאים את האוסף ומלבד אחד, "Say Yeah" של The Limit, כולם היו להיטים מפוצצים. הרוח היא רוח הגל החדש הבריטי, אם כי בסוף האוסף יש גם שתי נציגויות אמריקאיות מרגשות. בגב האוסף - שמות השירים מופיעים גם באנגלית וכמו שהתרגלנו ברשת ג' - גם בעברית. התרגומים האלו אולי נראים לנו היום מיושנים, לעיתים מגוכחים, אבל הם היו נכונים לאותה התקופה, כשהאנגלית עדיין לא היתה שפה כל-כך דומיננטית בישראל. אפשר לזלזל בתרגומים האלו, אבל אם תעצרו רגע, תפנימו שגם היום משתמשים בהם, בסדרות או בסרטים, מבלי שזה יזכה להתנשאות שמפגינים כלפי התרגומים של האייטיז. אחרי הכל, מי לא אומר שהוא ראה את "משחקי הכס", "שובר שורות", "סיפורה של שפחה" או "צעצוע של סיפור"? מדוע התרגומים האלו יותר לגיטימיים מלקרוא ללהקה "בתולת הברזל", או לשיר "כמו בתולה"?
בכל מקרה, אלו תרגומי שמות האמנים והשירים באוסף "הגדולים של גימל":

צד א'
העטיפה האחורית של האוסף
1. חי או מת - את מסובבת אותי (כמו תקליט)
2. שלישיית קינג - אהבה וגאווה
3. דוראן דוראן - נערי הפרא
4. סטיבן "טין טין" דאפי - נשקי אותי
5. קירסטי מקול - אנגליה חדשה
6. אולטרווקס - ההרפתקאה הגדולה של האהבה

צד ב'
1. דיוויד בואי/להקתו של פט מתני - אין זו אמריקה
2. וואם - חג מולד האחרון
3. קצה הגבול - אמרי כן
4. בילי אושן - מאהב
5. אשפורד וסיפסון - מוצק
6. טינה טרנר - רקדנית פרטית

"הגדולים של גימל" היה להצלחת ענק. אוסף עם כל כך הרבה להיטי ענק היה הקניה ההגיונית לכל מי שאהב להיטים באותה תקופה והיו המון כאלו. בעקבות ההצלחה, מורד דדודקביץ' ערכו עוד אוסף עבור CBS, אבל זה, משום מה לא ממש הצליח. מה שכן, כמו שכתב בן-שך, שיתופי הפעולה של ג' עם CBS המשיכו והתחנה והחברה הוציאו עוד כמה אוספים חשובים עד סוף שנות השמונים, אז CBS נקנתה על ידי אן.אם.סי.

נחזור קצת לאוסף ולתקופה המדהימה ההיא, 1985. רשת ג' היתה אז בשיאה. תכניות של מגישים כמו יקיר אביב ושוש עטרי היו להצלחות כל כך גדולות בקרב צעירים, שהם למעשה הכתיבו את סדר היום התרבותי של כל מי שגדל בתקופה ההיא.
הטופס המקורי שהוכן ברשת ג' עם דירוג המצעד השנתי
למרבה הצער, לא נותרו כמעט הקלטות משנות השיא של גימל, התקופה שבה היו לתחנה משדרים רבים עם רייטינג מטורף של למעלה מ-50 אחוזי האזנה. זה היה מהקמתה ב-1976 ועד לקראת סוף האייטיז. ההקלטות היחידות ששרדו הן של מאזינים, שהקליטו בזמן אמת ובמקרה הקלטות שעליהן הם הקליטו, שרדו את הזמן שעבר. כזאת היא לדוגמה הקלטת שמשה בן-חיים שמר, של הקלטת "המצעד הלועזי השנתי לשנת 1985 (מצעד 85')". הקלטת נשמרה במצב סביר ורימאסטרינג ודיגיטציה שערכו לה קובי מנורה ואופיר פלג, החזירו את התכנית המיתולוגית הזאת לחיים. זאת תכנית מרגשת, שמגיש במקצועניות ובחניניות יגאל רביד, הכל עם עריכה וטקסטים מצויינים של דודקביץ', כמו גם סטטיסטיקות מרתקות שהכינה עפרה הלפמן המדהימה והקריאה השדרנית הנשכחת יונה אבן-דר.
בתמונה המצ"ב (לחצו עליה כדי להגדיל), נמצא צילום של טופס המצעד המקורי, זה שהכין דודקביץ', שממנו קראו רביד ואבן-דר את הדירוג בשידור חי, לפני 33 שנים. הטופס כולל, כמובן, את שמות כל האמנים והשירים - מתורגמים.
למרות האכזבות מהדרותם של הלהיטים הענקיים "Love and Pride", "Take on Me" ו"Don't You Forget About Me", זה עדיין מצעד מרגש ומאפיין את טעם הקהל הישראלי באותו זמן. שילוב מעולה של יורופופ, ניו ווייב בריטי, רוק אמריקאי, דיסקו וסול.
אני מנצל את ההזדמנות הזאת, של הפוסט הזה, גם להזכר ולשתף הקלטה של המצעד הזה. לפני שאני אאחל האזנה נעימה, אני מבקש שוב: מי שיש לו הקלטות של רשת ג' הלועזית, משנות השבעים ועד שנות התשעים, בבקשה צרו עמי קשר וביחד נחזיר לחיים את ההקלטות האלו. עכשיו - האזנה נעימה.



ערך אספני
: 50 ש"ח

ציון: 10

יום שישי, 11 במאי 2018

אירוויזיון - מקום ראשון


שם האוסף: אירוויזיון - מקום ראשון

תת כותרת: השירים היפים שזכו באירוויזיון Vol. 1

חברת תקליטים: הד ארצי/ אילן בן-שחר

שנה: 2004

עריכה: אילן בן-שחר

הפקה: אילן בן-שחר ושרון לוי

יח"צ ושיווק: עופר מנחם וירון כהן

מק"ט: 520902

רשימת שירים:
CD1 - The Winners:
  1. Anne-Marie David - Tu te reconnaitras
  2. Marie Myriam - L'oiseau Et L'enfant
  3. Nicole - A Little Peace
  4. Johnny Logan - What's Another Year
  5. Severine - Un Banc, Un Arbre, Une Rue
  6. France Gall - Poupee De Cire, Poupee De Son
  7. Teach In - Ding A Dong
  8. דנה אינטרנשיונל - Diva
  9. Vicky Leandros - Apres Toi
  10. Corinne Hermes - Si La Vie Est Cadeau
  11. Sandra Kim - J'aime La Vie
  12. ABBA - Waterloo
  13. Johnny Logan - Hold Me Now
  14. חלב ודבש עם גלי עטרי - הללויה
  15. Celine Dion - Ne Partez Pas Sans Moi
  16. Lulu - Boom Bang A Bang
  17. Dana - All Kinds of Everything
  18. Massiel - La, La, La
  19. יזהר כהן עם אלפא-ביטא - אבניבי
  20. Bucks Fizz - Making Your Mind Up
  21. Niamh Kavanagh - In Your Eyes
CD2 - השירים הישראלים בגרסאות זרות:
  1. שלמה ארצי - You and Me (2:55)
  2. כוורת - She Looked Me in the Eye (2:55)
  3. עפרה חזה - Va, Va, Va... (3:08)
  4. הכל עובר חביבי - Layla (3:35)
  5. עדן - Happy Birthday (English Version) (3:19)
  6. יזהר כהן - A-Ba-Ni-Bi (with The "Alpha-Beta") (2:59)
  7. דנה אינטרנשיונל - Diva (English Version) (3:02)
  8. דפנה דקל - Viva Sport (3:16)
  9. יזהר כהן - Ole! Ole! (3:04)
  10. אבי טולדנו - Hora (2:57)
  11. אורנה ומשה דץ - Come Along (2:59)
  12. שוקולד מנטה מסטיק - Say Hello (2:52)
  13. חלב ודבש - Alleluia (Avec Gali) (3:22)
  14. אילנית - All Make Believe (2:50)
  15. ירדנה ארזי - Son of Man (2:59)
  16. אילנית - Ensemble (3:00)
  17. ליאורה - Amen (French Version) (3:05)
  18. דוד ד'אור - To Believe (3:06)
  19. Severine - Autour De Nous (ey Sham) (3:03)
עיצוב ועטיפה: עבודה של דורון עדות המוכשר. העטיפה המושלמת. השער נעשה בגרפיקה פשוטה ומודרנית, שמשחקת עם סמל האירוויזיון ונראית פשוט טוב. מעבר לזה, השוס הוא החוברת הפנימית, הפשוט מושלמת. החוברת, ראוי יותר לקרוא לה ספרון, מפני זה מה שהיא. 32 עמודים עם אינפורמציה ותמונות מרתקות, שבקושי נכנסות לתוך הקופסא של הדיסק מרוב שהם עבים. בחוברת יש מההיסטוריה של האירוויזיון, רשימת הזוכים, רשימת המשתתפים הישראלים והמיקומים
מתוך החוברת הפנימית (לחצו על התמונה כדי להגדיל)
שלהם וכמובן כל הקרדיטים של השירים ויוצרי האוסף. מעבר לזה, לכל שיר ושיר כאן יש את תקציר הסיפור עליו, כולל את עטיפת הסינגל המקורית שלו. בין הסינגלים של השירים הזרים יש כל מני עטיפות של הוצאות ישראליות מיוחדות, כמו אלו של ויקי לאנדרוס ואן-מארי דויד. בביוגרפיות של ההוצאות הזרות של הסינגלים הישראלים גם מופיעות העטיפות, הצצה נדירה לאיך נראו רליסים של אמנים ישראלים בחו"ל. היום, בעידן האינטרנט, כל המידע והתמונות האלו אמנם מאוד זמינים, אבל בשנת 2004 היה קשה מאוד לאסוף אותם והוצאות כאלו הן המקור להרבה מהאינפורמציה שקיימת כיום ברשת. למרות שאין לו קרדיט, למיטב ידיעתי את הטקסטים והתמונות סיפק מומחה האירוויזינים מיכאל פורז. הוא אמנם זוכה לתודה מרכזית ברשימת הקרדיטים, אבל לא לקרדיט יוצר רשמי. ציון עיצוב ועטיפה: 10

ביקורת ורקע: לכבוד האירוויזיון שמגיע בשבת, אני חורג מסיקור אוספים שיצאו בניינטיז, לטובת אוסף אירוויזיונים שיצא בשנת 2004. האוסף, "אירוויזיון - מקום ראשון", אמנם היה לכישלון מסחרי, אבל מבחינת קונספט - מדובר באחד האוספים המרשימים שיצאו כאן. קראתם כבר על החוברת המושקעת. כמוה, גם התוכן של שני הדיסקים מרשים והוא כולל דיסק אחד שכולל 21 שירים שזכו בתחרות ודיסק שני שכולל ביצועים (מקוריים) באנגלית וצרפתית לשירים שייצגו את ישראל בתחרות.
את האוסף המושקע ערך, באין מפתיע, אילן בן-שחר, שבאותה שנה, 2004, ערך סדרה משובחת של אוספים עבור חברת "הד ארצי", שנראה "Hed Arzi - Best Of - The Original Recordings". הסדרה כוללת כמה אוספים כפולים, שסוקרים ז'אנרים שונים ומאוד מיוחדים מההיסטוריה של המוזיקה. יש שם אוסף שהוקדש לדיסקו צרפתי, אוסף קאנטרי, אוסף להקות קצב הולנדיות (!), אוסף איטלקי ואוסף קטעים מסרטים צרפתיים. האוסף של האירוויזיונים אמנם לא יצא תחת הכותרת "Best Of", אבל בגלל תזמון הוצאתו בין שאר האוספים, הפורמט והעטיפה המושקעת כמו בשאר האוספים, ברור שהוא חלק מהסדרה.
התוכן של הדיסק הראשון די צפוי והוא כולל כמעט את כל הזוכים מתור הזהב של האירוויזיון בשנים 1968 עד 1988, פלוס עוד שתי נציגויות משנות התשעים. נעשתה כאן עבודת איסוף טובה, שהצריכה שיתוף פעולה של כל חברות התקליטים הישראליות הגדולות וכך אן.אם.סי והליקון תרמו את הקטעים שלהם, ביחד עם עוד קטעים מהרפרטואר של הד ארצי (שכלל בימים ההם רק את הקטלוג של BMG) וקטעים שאת הרשיון שלהם קיבלו מחברות אינדי אירופאיות. חוסר קטן יש כאן בגלל ההעדרות של הקטע המושלם "Kisses for Me" של Brotherhood of Man, אבל חוץ ממנו יש כאן הכל מעשרים שנות הזוהר של התחרות.
הדיסק השני הוא השוס הגדול, מה שהופך את האוסף הזה לאחד האוספים המיוחדים והנדירים ביותר שיצאו בארץ. הסיפור
מתוך החוברת הפנימית (לחצו על התמונה כדי להגדיל)
הוא כזה: בשנות השיא של האירוויזיון, אמנים ישראלים נצלו את החשיפה של התחרות כדי לנסות לפרוץ לשווקים הבין-לאומיים. כדי לעשות את זה באמת, אמנים שהשתתפו הקליטו את השירים שלהם גם בשפות אירופאיות, כשהיו אמנים, כמו עפרה חזה לדוגמה, שהוציאה את שירה "חי" בשלוש שפות זרות שונות. רוב השירים האלו יצאו רק באנגלית, אבל חלקם יצאו גם בצרפתית. חלקם אכן הפכו ללהיטים בטריטוריות שונות באירופה, כשהבולטים מביניהם הם כמובן שלושת השירים של ישראל שזכו בתחרות. 
בכל מקרה, בן-שחר אסף לדיסק השני את כל אותן גירסאות לועזיות של השירים הישראלים לאוסף יוצא דופן. יש כאן את שלמה ארצי, כוורת, יזהר כהן, דץ ודצה, שוקולד מנטה מסטיק, אילנית, ירדנה ארזי, דנה אינרנשיונל ועדן - באנגלית ואת הכל עובר חביבי, גלי עטרי, עפרה חזה, אבי טולדנו, אילנית וליאורה - בצרפתית. בנוסף, יש כאן בונוס של סברין, הזוכה של 1971, מבצעת את "אי שם" של אילנית בצרפתית. מדהים.
הביצועים האלו הם תיעוד של פרק כמעט נשכח בפופ הישראלי. זה שניסה לתת את כל מה שיש לו, כדי להצליח באירופה, סיפור שנגמר תמיד, מלבד במקרה של עפרה חזה, במפח נפש. השירים האלו הם נדירים בטירוף ואי אפשר למצוא אותם בדיסקים אחרים, בספוטיפיי ולרוב גם לא ביוטיוב. האסופה הזאת היא המקום היחידי שבו כולם מרוכזים ולכן הדיסק הזה מבוקש מאוד על ידי אספנים, בארץ ובעולם.
לחיפוש בנרות של אספנים אחר האוסף הזה כלולה גם העובדה שהאוסף נחל כישלון חרוץ כשהוא יצא. הד ארצי הדפיסו מהדורה ראשונה שלו באלף עותקים ואחרי שאלו לא זזו מהמדף, הוחלט שלא להדפיס ממנו עוד. מדוע הוא כשל? כנראה התזמון. בשנת 2004 האירוויזיון היה בשפל הגדול ביותר שלו. אחרי שנות התשעים המשמימות, בתחילת האלפיים התחרות איבדה כיוון לגמרי עם צירוף המדינות המזרח אירופאיות, שתפסו את מירב תשומת הלב. במדינות הוותיקות של התחרות איבדו עניין ורק כעבור כמה שנים התחרות זכתה לעדנה המחודשת שלה היא חווה בעשור האחרון.

ציון: 10

ערך אספני: 350 ש"ח

יום שלישי, 27 במרץ 2018

Oldies Mix



שם האוסף: Oldies Mix

תת כותרת: להיטי נוסטלגיה בשרשרת

חברת תקליטים: הליקון/ בן מוש

שנה: 1988

עורך: בתקליטים שמרכיבים את האוסף הקרדיט בעריכה היא ל"ישראל את ישראל". הכוונה היא לישראל "ג'ינג'י" פיכמן מחנות התקליטנים המפורסמת "ג'ינג'י" מבת-ים ולעובד שלו ישראל קרוב (שהיה ידוע כישראל "הכושי"). בדיסק יש קרדיט רק לאחד מהם - Israel K

מק"ט: CD 8052

רשימת שירים:
  1. Eighty One - Medley Twist (New Remix) (9:04)
  2. Eighty One - Rock 'N Roll (Part One) (8:54)
  3. Francesco Napoli - Balla..Balla! - Italian Hit Connection (5:56)
  4. Alhambra - Spanish Holiday Mix - Y Viva Espana Collection (10:11)
  5. Two Man Sound - Disco Samba (7:03)
  6. Enigma (2) - Ain't No Stopping - Disco Mix '81 (11:34)
  7. Sunshine Family - Espana Boot Mix Vol. 1 (5:49)
  8. Cue - Out Of The Blue (The Smokey Hit Connection) (7:16)
עיצוב ועטיפה: אין קרדיט למעצבים. לקחו כאן את עטיפות הקלטות של שני האוספים שמרכיבים את האוסף והוסיפו להם כותרת. בסדר. ציון עיצוב: 7

ביקורת ורקע: עוד אוסף נדיר, הראשון שהליקון הוציאו על גבי CD. כמו אוספים רבים מסוף האייטיז (דוגמת New Wave Classics, Top Pop 88, ו-Europarde) גם דיסק האוסף הזה ריכז כמה אוספים מצליחים שיצאו קודם לכן בתקליטים וקלטות.
האוסף Oldies Mix ריכז שני אוספים שיצאו בשנת 1987 ו-1988. "להיטי נוסטלגיה בשרשרת - None Stop Oldies" ו"עוד להיטי נוסטלגיה בשרשרת - More Non Stop Oldies". האוספים האלו כללו מחרוזות של להיטים, בכל מני סגנונות. פיפטיז, סיקסטיז, איטלקי, ספרדי, דיסקו וכדו'. מחרוזות הלהיטים היו תחום מאוד פופלארי בקרב דיג'יים ובמסיבות בשנות השבעים והשמונים. הרעיון מאחוריהם תמיד היה דומה. מפיק או להקה שמנגנים במשך ארבע עד שמונה דקות פזמון אחרי פזמון של להיטים מוכרים, במחרוזת שאמורה להיות אפקטיבית בעיקר על הרחבות. התחום הזה הצליח בעיקר במסיבות חתונה, אבל לא רק. כמה יוצרי מחרוזות הפכו לכוכבי ענק, שהצליחו להנפיק מחרוזות שהצליחו בענק במצעדים וברדיו. בין אלו ניתן למצוא את סטארסאונד ההולנדים, שהוציאו את "Stars on 45", לא פחות מלהיט השנה בישראל בשנת 1981 וגם את Jive Bunny הבריטים ששלושת המחרוזות הראשונות שהם הוציאו ב-1989 כולן הגיעו למקום הראשון במצעד הבריטי, הישג שיא לזמנו.
סטארסאונד וג'ייב באני אמנם לא מופיעים ב-Oldies Mix, אבל בהליקון, בעזרת חברת "בן מוש", הצליחו כן לאסוף שמונה מחרוזות שהצליחו יחסית בעשור שקדם להוצאת האוסף הזה. הקטעים יצאו כולם בחברות אינדי מערב אירופאיות וכל אחד מהם זכה להצלחה כזאת או אחרת בטריטוריה אירופאית שונה.
מכיוון שתחום המחרוזות היה לחם חוקם של התקליטנים השונים, אוספי הנוסטלגיה האלו היו להצלחה יפה בחנויות. מכיוון, גם, שדיג'יים רבים מהרו לקנות מכשירי קומפקט כשאלו נכסו לשוק, בהליקון בחרו דווקא באוסף הזה, מכל האוספים, להיות הראשון שהם הוציאו. לקח להליקון כמעט שנה עד שהם הוציאו את האוסף השני שלהם על דיסק, אז זה היה אוסף שירים שקטים. רק בשנת 1990 הליקון הוציאו, סוף סוף, אוסף להיטים עכשוויים על גבי דיסקים, באיחור של שנה או שנתיים אחרי חברות התקליטים הישראליות האחרות.

ציון: 8

ערך אספני: 70 ש"ח

קישור להורדהhttp://www.mediafire.com/file/yjcjn323hfc9im3/OldiesMix.rar

יום חמישי, 22 במרץ 2018

New Wave Classics


שם האוסף: New Wave Classics

חברת תקליטים: CBS/ אן.אם.סי

שנה: 1989

עורכים: משה מורד וליאור סולימן

מאסטרינג: בן ברנפלד - ה.מ. אקוסטיקה בע"מ

מק"ט: 456782-2

רשימת שירים:
  1. Yazoo - Situation (Francois Kervorkian U.S. 12" Remix) (5:40)
  2. Gary Numan - Cars (3:47)
  3. Talk Talk - Talk Talk (Extended Mix) (4:30)
  4. Depeche Mode - Just Can't Get Enough (7" Version) (3:33)
  5. Thomas Dolby - She Blinded Me With Science (3:40)
  6. Bauhaus - Kick In The Eye (Searching For Satori) (3:29)
  7. Nina Hagen - New York/ N.Y. (4:52)
  8. Fad Gadget - Collapsing New People (London Mix) (9:17)
  9. Smiths, The - A Rush and a Push and the Land Is Ours (2:54)
  10. John Cale - Dying On The Vine (5:14)
  11. Talk Talk - Such A Shame (5:42)
  12. Psychedelic Furs, The - Heartbeat (New York Remix) (8:12)
  13. Yazoo - Don't Go (3:06)
  14. Kraftwerk - The Model (3:40)
  15. הקליק - אל תדליקו לי נר - 4:14

     
עיצוב ועטיפה: עבודה של סיגל דיאמנט. עיבוד של העטיפה של תקליט האוסף "New Wave Classics 2" לדיסק. הפונטים שדיאמנט עיצבה ממש יפים ומעבירים את רוח האוסף. הדמות המוצללת מעניקה עוד level מעניין לעטיפה המוצלחת הזאת. ציון עיצוב: 9

עטיפת התקליט הראשון
ביקורת ורקע: אוסף שממש שמחתי למצוא לאחרונה, בזכותו של איל לוי מהחנות הותיקה "מרכז התקליט" שבצפון. מדובר באחד האוספים הראשונים שאן.אם.סי הוציאו על דיסק, אי-שם בשנת 1989. האוסף, 15 קטעים של גל-חדש משובח, הוא למעשה שכלול של שני תקליטים שיצאו ב-1988 וב-1989 על גבי תקליטים וקלטות. האוספים נקראו "New Wave Classics - אוסף להיטי גל חדש" (מק"ט: 462413-1) ו"New Wave Classics vol. II" (מק"ט 465481-1). אחרי ששני האוספים האלו היו להצלחה, הוחלט לקחת 15 קטעים מתוך עשרים הקטעים שהאוספים האלו כללו ולהפוך אותם לדיסק אחד.
בחירת הקטעים ממש משובחת וכוללת להיטי מצעדים, להיטי רחבות, קטעי אלטרנטיבה מעניינים ויציאות מפתיעות, לצד גרסאות 12 אינץ' נדירות ואפילו קטע ישראלי מצויין שסוגר אותו. האוסף ערוך טוב ואפילו במרחק 30 שנה (כמעט) תענוג להאזין לו. 
אני לא מרבה לדבר על מאסטרינג באתר הזה, מפני שאני לא ממש אודיופיל ולהתחיל להכנס לזה, זה קצת בור ללא תחתית עבורי. מה שכן, בדיסק הספציפי הזה נעשה מאסטרינג אליפות, של בן ברנפלד מה.מ. אוקוסטיקה בע"מ, מאסטרינג שנשמע fresh גם היום. ברנפלד עשה מאסטרינג לכמות מטורפת של אוספים ואני מבטיח לנסות לספר על עבודתו קצת יותר בעתיד.
עטיפת התקליט השני
עוד אלמנט טכני שאני רוצה לדבר עליו, זה שכמו כל הדיסקים בתקופה ההיא, הוא הודפס במספר מועט (יחסית) של עותקים, 1000, למיטב ידיעתי. האוסף, כמו עוד דיסקים רבים אחרים של אן.אם.סי/CBS באותה תקופה, הודפס באוסטריה, במפעל של Sony/CBS, חברת תקליטים ש-CBS היתה למעשה השלוחה המקומית שלה בישראל. למעשה, הדיסק הישראלי הראשון, זה של אריק איינשטיין מ-1986, הודפס באותו מפעל אוסטרי. במקרה של איינשטיין, זה היה בגלל שבישראל לא היו עדיין מפעלים לייצור דיסקים, כשמפעל הראשון כאן, CDI שבכרמיאל, הוקם רק בסוף 1987. מאז הקמתה של CDI, אן.אם.סי נהגה להדפיס את רוב אלבומיה במפעל הישראלי. למעשה, היא משתמשת בשירותיהם עד היום. למרות זה, כמו במקרה של "New Wave Classics", באן.אם.סי פנו למפעל האוסטרי. זה לא היה מקרה חריג ובהמלך השנים עוד עשרות דיסקים שאן.אם.סי הוציאו הודפסו באוסטריה. מדובר היה, בין השאר, בדיסקים של אמנים ישראלים והרבה פעמים נמצאו דיסקים שבאופן אבסורדי היה כתוב עליהם גם "תוצרת ישראל" וגם "Made in Ausrtria". כאלו היו, לדוגמה, אלבומים של סי היימן ושל משינה. הסיבה הרשמית למדוע אן.אם.סי הדפיסו חלק מהדיסקים באוסטריה, מעולם לא פורסמה. הסיבה שנזרקה במהלך השנים היא שהיה מדובר בפעולה שהיא תוצאה של עלויות, כשהיה זול יותר לייצר בחו"ל. למרות המחיר, הסיבה שבכל זאת רוב הדיסקים של אן.אם.סי יוצרו בארץ היא זמינות. תהליך ההדפסה בחו"ל, כולל השינוע, המכס והמשלוחים, גרם לכך שתהליך הדפסה יכל להמשך למעלה מחודש, בניגוד לימים ספורים במפעל הישראלי. כשאתה חברת תקליטים, תאריך הוצאה זה דבר חשוב ולכן לא היה אפשר להסתמך בדבר הזה על המפעל בחו"ל.

ציון: 10

ערך אספני: 150 ש"ח 

יום שני, 26 בפברואר 2018

Head Room 1


שם האוסף: Head Room 1

תת כותרת: אוסף דאנס No. 1

חברת תקליטים: הד רום/ הד ארצי דאנס לייבל

שנה: 1994

הפקה מוזיקלית: יועד נבו

הפקה: נעמה קרן ועדי עליה

מק"ט: 15688

רשימת שירים:
  1. D.N.C - 80/68 (4:03)
  2. Power Source - אני רוצה אותך (4:31)
  3. D.N.C - Lexicon (6:33)
  4. Art B. - Sahara (4:52)
  5. Power Source - אני רוצה אותך (The Hot Line Remix) (8:02)

עיצוב ועטיפה: עבודה של איתן ברטל על-פי צילומים של שירי ברוזה. עטיפה הזויה. יש עליה איש (או אישה) מתחת למים, כשהפה שלו/שלה הוא חור ניקוז. אין בעטיפה יותר מדי פרטים על הרליס וחבל. אפילו קרדיטים לכותבי השירים אין כאן. לא מספיק ברור, לא מספיק טוב. ציון עיצוב: 5

ביקורת ורקע: "הד רום 1" הוא אוסף יוצא דופן מבין שלל האוספים שסוקרו כאן. מדובר באוסף קצר, שכולל חמישה קטעים, כולם של אמנים ישראלים. הסיבה שאני מסקר את האוסף הזה, היא בגלל שהקו המוזיקלי שלו מתאים לרוח האוספים שמסוקרים כאן, כשהקטעים הם כולם מהז'אנר האלקטרוני. כך, יש כאן קצת יורודאנס, קצת טראנס, קצת דאנס-פופ וקצת צ'יל אאוט, כולם מעורבבים זה בזה.
הקונספט מאחורי "הד רום" היה מעניין. את הרעיון הגה המפיק חיים שמש, מבכירי הד ארצי באותה תקופה. שמש, שראה שבעולם מוזיקת הדאנס עולה ופורחת, חשב שנכון יהיה שגם הד ארצי תשקיע בתחום. לצורך כך, הוא פנה למוזיקאי והמפיק יועד נבו המוכשר. נבו היה באותה התקופה המפיק הכי עדכני בארץ, כזה שההפקות שלו מישרות קו עם מה שנעשה בחו"ל. הוא עבד עם אתניקס, מנגו, יהודה פוליקר, אתי אנקרי, שלמה ארצי ובעצם עם מי לא. כולם רצו שנבו יכניס להפקות שלהם טאץ' עדכני, נגיעה אלקטרונית שתיקח את העשייה שלהם קדימה. מפאת מעמדו, שמש פנה לנו והציע לו את תפקיד ניהול לייבל הדאנס של הד ארצי. נבו הסכים ו"הד רום" יצאה לדרך. 
הבעיה שנוצרה היתה שלא היו מספיק הפקות דאנס וטראנס בארץ באותם ימים ונבו, ביחד עם המפיקה של "הד רום", עדי עליה, התקשו למצוא אמנים לחברה. לבסוף, הם כן הצליחו לגרד שלושה אמנים כאלו ואלו הרכיבו את האוסף הראשון של "הד רום". האמנים היו Power Source, ההרכב של שחף שוורצמן, שבהמשך הניינטיז הפך לשם מוביל במוזיקת הטראנס. לאוסף "הד רום" הם תרמו את הקטע הראשון שלהם "אני רוצה אותך", בשתי גרסאות. בקטע הזה Power Source עדיין לא היו הרכב טראנס, אפילו רחוק מכך. כך, "אני רוצה אותך" הוא קטע יורודאנס רצחני, סטייל 2-אנלימיטד, עם ראפר וזמרת בפזמון, אבל הכל בעברית. לשמוע כדי להאמין.
האמן השני באוסף הוא D.N.C, שלא הצלחתי למצוא עליו/עליהם יותר מדי מידע. הם יוצרים כאן שני קטעים. אחד קטע דאנס/קאנטרי סטייל "Cotton Eye Joe" של רדנקס (השיר נקרא "80/68"), שמתפתח לקטע טראנס נותן בראש. הקטע השני שלהם הוא צ'יל אאוט עם השפעות טראנסיות. מה שכן הצלחתי לדלות עליהם, זה שלפי האתר של דיסקוגז מי שמעניקה את הקולות בקטע השני, "Lexicon", היא לא אחרת מדנה איטנרנשיונל. אין לי אישור אם זה באמת היא, אבל זה אכן נשמע כמוה. אם מישהו יודע אם זאת באמת היא, אשמח לאישור.
עטיפת החלק השני
האמן האחרון באוסף הוא Art B, שיוצר כאן את הקטע "Sahara", הקטע הכי הטראנסי של האוסף. גם עליו אין לי מידע.
את כל הקטעים באוסף הפיק, כצפוי, נבו.
למרות שהוא היה ראשוני מסוגו, האוסף התקבל בצורה צוננת על ידי הציבור הישראלי. התקשורת התעלמה ממנו לחלוטין ובחנויות הוא מכר רק עותקים מעטים. למרות זאת, נבו ועליה המשיכו לעבוד על "הד רום" ושנה אחר-כך הם הוציאו את האוסף השני בסדרה, "Trance Addiction Headroom 2". שמו מבהיר שחלק 2 כיוון כבר לחלוטין למוזיקת הטראנס, שהפכה אז לצליל החם של ישראל. חלק 2 היה מאוספי הטראנס הראשונים (אולי גם הראשון) שהיו על טהרת היצירה המקומית והוא היה גם לא רע. למרות זאת, גם חלק 2 התקבל באדישות ו"הד רום" חדלה לפעול, כשנבו חזר לעסוק בעיקר בהפקות של אמני מיינסטרים. בהמשך, נבו עבר לבריטניה, שם הוא עובד, בשני העשורים האחרונים, עם השמות המובילים בעולם הדאנס והפופ.

ציון: 9

ערך אספני: 50 ש"ח


יום שלישי, 13 בפברואר 2018

קולנוע אלנבי 58 - Volume 3


שם האוסף: קולנוע אלנבי 58 - Volume 3

תת כותרת: Mix by D.J. Choopie

חברת תקליטים: אן.אם.סי/ NMC Dance/ קולנוע אלנבי 58

שנה: 1998

עורכים: צ'ופי ותמי שכנאי

הפקה: אליסון מאייר

יח"צ: ארז פרי, תמי שכנאי ואלנבי 58

מק"ט: 20337-2

רשימת שירים:
CD1 - Unmixed
  1. Storm - Storm (Radio Mix) (3:41)
  2. Silvio Ecomo - Uprising (2 Play Club Mix) (6:40)
  3. Van Bellen - Let Me Take You (On A Journey) (Radio Remix) (4:06)
  4. Milk Inc - Inside Of Me (Full Vocal 12" Mix) (5:07)
  5. DJ Mind-X - The Nightingale (Suspicious Remix) (feat. Janet Taylor) (8:05)
  6. Jez & Choopie - One Race (6:55)
  7. Jay Ray - Arctic Survival (Album Version) (5:13)
  8. Hand's Burn - Vision Of Life (Single Cut) (3:58)
  9. Kai Tracid - Your Own Reality (Energy Mix) (7:24)
  10. Freak, The - Spin Me Wild (Original Mix) (with Mac Zimms) (6:49)
  11. Mezada - Hypnopedia III (Chris and Shah Mix) (6:57)
  12. Yves Deruyter - Feel Free (Album Version) (8:04)
CD2 - Mixed
  1. Various Artists - DJ Set by DJ Choopie (72:21)
עיצוב ועטיפה: עבודה של מישל לוי, על בסיס תמונה של גלעד שחר. עטיפה נוראית. תמונה לא טובה של המועדון מבחוץ מככבת עליה, על רקע צבעים כתומים-כחולים-צהובים, שהכל נבלע עליהם, כל זה עם ערבוביית פונטים רעה. ציון עיצוב: 2

ביקורת ורקע: אחרי שני אוספים מצליחים שיצאו למועדון "קולנוע אלנבי 58", מחלקת הדאנס של חברת הענק אן.אם.סי "גנבה" את הסדרה לשורותיה. 
שני האוספים הראשונים של המועדון יצאו בחברות הקטנות BNE בשיתוף עם חברת אגנוזיה, של תקליטני הבית של המועדון. מחלקת הדאנס של אן.אם.סי, בראשות תמי שכנאי המוכשרת, הבינו שיש כאן משהו טוב והם שכנעו את אנשי המועדון שהוצאת האוסף דרך חברה גדולה, עם תקציבים, מערכת שיווק ענפה והפצה ראויה - יעשו טוב לאוסף.
תחת אן.אם.סי הסדרה הפכה להיות של אוסף כפול - דיסק אחד של השירים בנפרד ודיסק שני - של רצועה אחת ארוכה - של כל השירים במיקס של תקליטן הבית דיג'יי צ'ופי. 
למרות העטיפה הרעה של האוסף, הוא התקבל בצורה לא רעה והוא מכר יפה. עם זאת, חלק ארבע לסדרה מעולם לא יצא. הסיבה - שנה אחר-כך מועדון אלנבי 58 נסגר, בגלל סטטוס ההריסה של הבניין שבו הוא שכן. אז נכון, להרוס את הבניין לקח עוד 18 שנים והוא הופל רק בשנת 2017, אבל אז זה היה נראה שזה הולך לקרות כל רגע. בכל מקרה, שלושת האוספים שיצאו למועדון - הם תזכורת ותעוד של אחד הקלאבים המרשימים שפעלו בישראל, אם לא הָקלאב.

ציון: 7

ערך אספני: 20 ש"ח

יום רביעי, 7 בפברואר 2018

קולנוע אלנבי 58 - Volume 2


שם האוסף: קולנוע אלנבי 58 - Volume 2

תת כותרת: A Continuous Mix By Choopie and Jez

חברת תקליטים: BNE/ אגנוזיה

שנה: 1997

עורכים ומפיקים: אבי יוסף, צ'ופי וג'ז אנסל

עוזר הפקה: אורי כהן

ייעוץ אמנותי: אורי שטרק ורל נדל

מק"ט: AGN011

רשימת השירים:
  1. Phil Jubb - If Wishes Were Horses (Original) (DJ Set by Choopie and Jez) (9:29)
  2. Capricorn - Walking On The Moon (Jamez Remix) (DJ Set by Choopie and Jez) (6:21)
  3. Modifiers, The - The Rise (Original Mix) (DJ Set by Choopie and Jez) (4:35)
  4. Orson Karte - Tonight (Sultans Of Sound Mix) (DJ Set by Choopie and Jez) (5:18)
  5. Freak, The - Distant Stab (Original) (with Mac Zimms) (DJ Set by Choopie and Jez) (3:27)
  6. Grooveyard - Marry Go wild (DJ Set by Choopie and Jez) (3:46)
  7. JohNick - Play The World (Two Tutu Mix) (DJ Set by Choopie and Jez) (4:34)
  8. Urban Dreams - To Feel Alive (Sloane Strangers Remix) (DJ Set by Choopie and Jez) (5:16)
  9. 2 B Continued - Lay Down (Original Mix) (DJ Set by Choopie and Jez) (5:23)
  10. Jez & Choopie - Move (DJ Set by Choopie and Jez) (5:18)
  11. Slacker - Scared (of Tomorrow) (DJ Set by Choopie and Jez) (6:07)
  12. DJ Randy - Pandomia (DJ Set by Choopie and Jez) (4:34)
  13. Technocat - The Journey (Hard House Mix) (feat. DJ Scott) (DJ Set by Choopie and Jez) (5:06)
  14. DJ Phillip - Reach Out (Phillip Da Flip Remix) (DJ Set by Choopie and Jez) (4:41)
עיצוב ועטיפה: עבודה של תדהר תמוז. בדיוק אותו רעיון של חלק 1, אבל ביצוע הרבה יותר טוב. הצבעים יותר מרשימים, הגרפיקה של הלולאות יותר טובה והנייר הגלוסי שעליו הודפסה העטיפה - מרשימה. בחוברת הפנימית יש גם תמונות מהמועדון, שזה בהחלט מוסיף. ציון עיצוב: 9

ביקורת ורקע: החלק השני של סדרת אוספי המועדון "קולנוע אלנבי 58", שיצא כשנה אחרי החלק הראשון. כמו בחלק הראשון, גם כאן יש קטעים טובים, אך אנונימיים, שהוחתמו מחברות אינדי שונות באירופה. 
הקטעים מובאים במיקס של תקליטני הבית ג'ז וצ'ופי (שגם אחראים על אחד הקטעים באוסף), מיקס שהוקלט לייב באולפן הבית של אגנוזיה, על-ידי דייויד גרא. 
האוסף יצא בגרסה נוספת, עם רק 11 קטעים (בניגוד ל-14 שכאן), כשהשירים לא במיקס (חלקם גם בגרסאות שונות). המספר הקטלוגי של האוסף הלא ממוקסס הוא AGN010 והצבעים של העטיפה שלו גם מעט שונים. 
שנה אחרי זה, כשיצא האוסף השלישי בסדרת "קולנוע אלנבי 58", החבר'ה באגנוזיה כבר שכללו את העניין והוציאו פשוט דיסק כפול, אחד עם השירים במיקס ואחד לא.

ציון: 7

ערך אספני: 20 ש"ח

יום רביעי, 31 בינואר 2018

קולנוע אלנבי 58 - Volume 1



שם האוסף: קולנוע אלנבי 58 - Volume 1

תת כותרת: In the Mix By Choopie and Jez

חברת תקליטים: אגנוזיה/ BNE

שנה: אוקטובר, 1996

עורכים: צ'ופי וג'ז אנסל

הפקה: אבי יוסף, צ'ופי, ג'ז אנסל, אביחי אביגיל, אלי שרגורדסקי

יעוץ אמנותי: אורי שטרק ורל נדל

מק"ט: AGN 07

רשימת שירים:
  1. Bone Machine - Pianic (DJ Set by Choopie and Jez) (7:02)
  2. Aphradan - Spare A Little Time (DJ Set by Choopie and Jez) (6:43)
  3. N.B.G. - Mickey and Mallory (DJ Set by Choopie and Jez) (5:22)
  4. Sadoman - Toy Piano (DJ Set by Choopie and Jez) (2:19)
  5. Disco Freaks, The - Disco Fever (DJ Set by Choopie and Jez) (4:52)
  6. Calvin Stones II - Fonky Muzik (DJ Set by Choopie and Jez) (4:38)
  7. Lonely Guy, The - Saying All That Crap (DJ Set by Choopie and Jez) (4:53)
  8. D/A/C - The Sound Of O.C. (DJ Set by Choopie and Jez) (7:22)
  9. Oshawa - Take Over (DJ Set by Choopie and Jez) (4:14)
  10. Drop Out - Part 4 (DJ Set by Choopie and Jez) (5:12)
  11. Descent - Moonblower (DJ Set by Choopie and Jez) (3:33)
  12. Disco Citizens - Footprint (DJ Set by Choopie and Jez) (6:57)
  13. Rob Rowland - Glocomm (DJ Set by Choopie and Jez) (3:31)
  14. Jez & Choopie - Nobody's In The House Tonight (DJ Set by Choopie and Jez) (7:18)
עיצוב ועטיפה: עבודה של תדהר תמוז וגדי יוחן. שתי לולאות קשורות בגרפיקת תלת מימד ממוחשבת. נראה כמו הזמנה סבירה למסיבת טראנס, בטח לא כמו עטיפה ראויה לאוסף למועדון ענק. ציון עיצוב: 5

ביקורת ורקע: סיקרתי כאן כבר כמה אוספים שנעשו ביחד עם מועדונים שונים, כסוג של פסקולים למתרחש בקלאב ושנשאו את שמם. כאלו היו האוספים של הלמון, האומן 17 וגם הרוקסן. באופן לא מפתיע, גם המועדון החם ביותר בישראל של החצי השנה של הניינטיז, "קולנוע אלנבי 58", יצא בסדרת אוספים משלו.
האוסף של "אלנבי" יצא בחברת אגנוזיה, שהיתה שייכת לתקליטני הבית של המועדון - ג'ז אנסל וצ'ופי (שרון פרוינדליך). אגנוזיה היתה לייבל קטן, שחוץ מלהוציא חומרי קלאב-טראנס מקומיים, גם החתים לארץ כל מני קטעי האוס אירופאיים. הקטעים האלו, כמובן, ממלאים את אוספי המועדון.
התפקיד הזה היה מאוד ריכוזי והיתה לו השפעה מאוד גדולה. תחשבו על זה - ג'ז וצ'ופי לא סתם היו תקליטני הבית. הם היו התקליטנים המפורסמים ביותר בארץ באותה תקופה, שתקלטו במועדון מספר אחד בארץ. בעצם זה שהם היו גם הבעלים של חברת תקליטים, הם יכלו להשתמש בפלטפורמה הזאת כדי לדחוף את החומרים שלהם בצורה יוצאת דופן. והם אכן עשו זאת.
צפיה ברשימת השירים באוסף הראשון של "אלנבי 58", שיצא בסוף 1996, כוללת 14 קטעי האוס, כולם אנונימיים לחלוטין. זה לא במקרה. לאגנוזיה לא היה את האמצעים שהיו לחברות יותר גדולות כדי להגיע לקטעים יותר "גדולים" ואפילו שאגנוזיה חברה ללייבל יותר ממוסד בשביל להוציא את האוסף הזה (ל-BNE), עדיין הם לא הצליחו להביא לכאן שמות מוכרים.
כל זה, לא מנע מהאוסף להצליח. ג'ז, צ'ופי, אגנוזיה ואלנבי 58 עדיין היו כאלו מעצבי דעה חזקים, שאנשים קנו את מה שהם מכרו ללא היסוס. האזנה לאוסף גם חושפת, גם, שלא מדובר בחתול בשק. אמנם אין כאן קטעים מוכרים, אבל אלו קטעים טובים. בהחלט מאפיינים את הקו המוזיקלי של מה שנוגן באותה תקופה במועדון. בטח כשהכל מובא במיקס שנשמע ממש כמו סט חי מאותה התקופה. מבטיח שמי שיאזין לאוסף, יזכה לפלאשבק טוב לימים ההם.
עטיפת הסט של טוני דה ויט באלנבי, שיצאה בבריטניה
אחרי ההצלחה הראשונית בחנויות, באופן מפתיע, שלושה שבועות אחרי צאת האוסף, יצא לו מתחרה שאכל אותו בלי מלח. המתחרה יצא בחברת התקליטים הבריטית החדשה Global Underground. החברה שהוקמה על ידי היזם אנדי הורספילד, התיימרה להוציא סטים של דיג'יים מפורסמים ממועדונים שונים מרחבי העולם. להוצאה הראשונה שלהם, זאת שיצאה בתחילת נובמבר 1996, הם בחרו את הסט של הדיג'יי החם של התקופה - טוני דה ויט, מהתקלוט שלו ב... אלנבי 58. הרליס הזה יצר הדים בעולם והיה להצלחה אדירה. גם בישראל הביטו בהתלהבות על כך שסט ממועדון בתל אביב נבחר לפתוח סדרה שאמורה לתעד את עליית סצינת הקלאב העולמית והדיסק הזה זכה כאן להצלחה יפה מאוד. מול הרליס הזה, ההוצאה של האוסף המקומי של אלנבי נראתה קצת דלה. לא רק שדה ויט היה דיג'יי מוכשר יותר מהדיג'יים המקומיים, גם רשימת השירים באוסף הבריטי היתה הרבה יותר מרשימה. שלא לדבר על ההייפ. 
למזלו של האוסף המקומי, הוא בכל זאת יצא כמה שבועות לפני האוסף הבריטי, כך שהוא הצליח למכור יפה לפני שהמתחרה המפלצתי הגיע למדפים. למרבה השמחה, זה גם לא ייאש את יוצרי האוסף ואחריו, באגנוזיה ובאלנבי הפכו את זה למסורת וכל שנה יצא אוסף חדש למועדון, עד סגירתו ב-1999.

ציון: 8

ערך אספני: 20 ש"ח