שם האוסף: אוסף רוקסן
שנה: 1993
עורכים: לירון תאני, קארן רוז ורן עצמון
מק"ט: ARTON 19511
ערך אספני: 20 ש"ח
ציון: 7
חברת תקליטים: הד ארצי
שנה: 1993
עורכים: לירון תאני, קארן רוז ורן עצמון
מק"ט: ARTON 19511
רשימת שירים:
1 Jane's Addiction - Stop!
2 Red Hot Chili Peppers - Give it Away (Rasta Mix)
3 Wreckx N Effect - Rump Shaker
4 Del the Funkee Homosapien - Mistadobalina
5 Prince - Sign "O" the Times
6 Seal - Crazy
6 Seal - Crazy
7 Tom Petty - Refugee (with the Heartbreakers)
8 Yes- Owner of a Lonely Heart
9 The B52's - Roam
10 Pretenders - Middle of the Road
11 R.E.M - Orange Crush
12 The smiths - Bigmouth Strikes Again
13 Skid Row - Wasted Time
14 Body Count - Body Count
15 Alannah Myles - Black Velvet
16 Lou Reed - Walk on the Wild Side
עטיפה: נקי ויפה. תמר קרוון לקחה את הלוגו המעולה של ה"רוקסן", הוסיפה מסביב בדהוי את שמות האומנים, הכל על רקע שחור. מעביר נהדר את תחושת העיצוב הכהה והמינימליסטית של ה"רוקסן". טוב מאוד . ציון עיצוב: 915 Alannah Myles - Black Velvet
16 Lou Reed - Walk on the Wild Side
ביקורת ורקע: אני יכול לדבר די הרבה על מועדון ה"רוקסן", אבל אני מרגיש שאין לי כל כך מה להוסיף על מה שאפשר למצוא בגוגל. בכל זאת, אני אתמצת בקצרה: ה"רוקסן" היה מועדון חשוב מאוד בתולדות המועדונים הישראליים. בפער שבין מועדוני הקאלט שכולם טוענים שהם היו שם, אבל אף אחד לא היה שם באמת (הפינגווין והליקוויד) למגה מועדוני ההאוס של הניינטיז (האומן 17 ואלנבי 58) צץ לו מועדון רוק אלטרנטיבי אמיתי. ה"רוקסן פעל מסוף האייטיז עד 1994 והיה מועדון הדגל של סצנת האלטרנטיבה הגיטריסטית הראויה היחידה שצצה כאן, עם אומנים כמו הקספרים, נושאי המגבעת, אביב גפן ואחרים, שהופיעו באופן תדיר במקום, לצד כמה ליינים מסיבתיים קבועים במקום. המועדון גם אירח כמה אומנים נחשבים מחו"ל בזמן אמת, ראויים לציון הם רדיוהד, Therapy, בייבס אין טויילאנד וקינגמייקר.
ה"רוקסן", שעבד באזור התעשייה של רמת החייל, פעל באידאולוגיה רוקנרולית אמיתית. מעבר לריח הזיעה, בירה וסיגריות הראויים, המועדון פיתח אנטגוניזם מתנשא כלפי סצנת הדאנס המתפתחת ואף הגדיל ביצירת ליין הרוק הכבד "מוות לטכנו". בסופו של דבר, הפשיזם הרוקנרולי הזה עלה לרוקסן בחייו, מפני שעד סוף הניינטיז סצנת האלטרנטיבה היתה ברובה אלקטרונית והרוק, גם האלטרנטיבי, הפך לאנכרוניסטי בתדמיתו. אבל קצת רצתי מהר מדי, מפני שבתחילת הניינטיז המועדון הזה עוד היה נכון והאנטי שלו כלפי מוסיקה אלקטרונית היה סוחף, אמיתי ועדיין בגדר דיון רלבנטי.
בין כל אלו, הד ארצי האמינו שה"רוקסן" הוא מותג מספיק חזק כדי שהוא ימכור אוסף. רן עצמון וקארן רוז מהד ארצי חברו לתקליטן הבית של ה"רוקסן" - הדיג'יי הקולבוייניק לירון תאני וביחד הם אספו 16 קטעים שבדיעבד לא ממש מעבירים את התחושה שהמסיבות במועדון יצרו.
האוסף הוא אוסף אלטרנטיבה-מיינסטרימית עם נגיעות היפ הופיות מגניבות. אין כאן שום דבר מהגראנג' שכבש אז את הרחבה של הרוקסן, מן הסצנה המנצ'סטרית החמה של התקופה, מן הגל האלטנטיבי התל אביבי של תחילת העשור או אפילו מן הלהקות המעולות מחו"ל שהופיעו במקום.
אני מודה, בזמנו מאוד אהבתי את האוסף הזה, פשוט כי יש בו שירים ממש ממש טובים. רק חבל, כאמור, שהוא לא באמת מעביר את התחושה המדהימה של המועדון המדהים ההוא.
ה"רוקסן", שעבד באזור התעשייה של רמת החייל, פעל באידאולוגיה רוקנרולית אמיתית. מעבר לריח הזיעה, בירה וסיגריות הראויים, המועדון פיתח אנטגוניזם מתנשא כלפי סצנת הדאנס המתפתחת ואף הגדיל ביצירת ליין הרוק הכבד "מוות לטכנו". בסופו של דבר, הפשיזם הרוקנרולי הזה עלה לרוקסן בחייו, מפני שעד סוף הניינטיז סצנת האלטרנטיבה היתה ברובה אלקטרונית והרוק, גם האלטרנטיבי, הפך לאנכרוניסטי בתדמיתו. אבל קצת רצתי מהר מדי, מפני שבתחילת הניינטיז המועדון הזה עוד היה נכון והאנטי שלו כלפי מוסיקה אלקטרונית היה סוחף, אמיתי ועדיין בגדר דיון רלבנטי.
בין כל אלו, הד ארצי האמינו שה"רוקסן" הוא מותג מספיק חזק כדי שהוא ימכור אוסף. רן עצמון וקארן רוז מהד ארצי חברו לתקליטן הבית של ה"רוקסן" - הדיג'יי הקולבוייניק לירון תאני וביחד הם אספו 16 קטעים שבדיעבד לא ממש מעבירים את התחושה שהמסיבות במועדון יצרו.
האוסף הוא אוסף אלטרנטיבה-מיינסטרימית עם נגיעות היפ הופיות מגניבות. אין כאן שום דבר מהגראנג' שכבש אז את הרחבה של הרוקסן, מן הסצנה המנצ'סטרית החמה של התקופה, מן הגל האלטנטיבי התל אביבי של תחילת העשור או אפילו מן הלהקות המעולות מחו"ל שהופיעו במקום.
אני מודה, בזמנו מאוד אהבתי את האוסף הזה, פשוט כי יש בו שירים ממש ממש טובים. רק חבל, כאמור, שהוא לא באמת מעביר את התחושה המדהימה של המועדון המדהים ההוא.
ערך אספני: 20 ש"ח
ציון: 7
הי לירון. תודה על התגובה שלך. הביקות שלי נכתבה מזווית הראייה של נער מתבגר שהיה בערך עשר פעמים בחייו במועדון ומאוד אהב אותו. כמובן שלא ראיתי את התמונה הרחבה, את זה אתה מספק לנו בצורה טובה. אני לומד שוב ושוב שאנחנו חיים במדינת הנוסטלגיה. בכל הכתבות שהתפרסמו בעשור לסגירת הרוקסן ב-2004 כולם העצימו את המועדון והחשיבות שלו כאלטרנטיבי. נעים לחשוב שפעם היה טוב יותר, כנראה שזה הטבע הישראלי, או האנושי.
השבמחקלגבי האוסף - הוא לא חרא. השירים בו טובים, הוא פשוט קצת אלטנטיבה גלגלצית מדי.
הגישה הרווחת היום היא שהקונספט הגלגלצי נולד כמה שנים קודם בצהל 2, אבל לא ממש משנה. לגבי ה-25 פאונדים לרד הוט צ'ילי פפרז - אולי אתה יכול להחזיר אותם ממכירת הפריט באיביי. זה, פחות או יותר, גם המחיר שלו היום.
השבמחקhttp://cgi.ebay.com/Red-Hot-Chili-Peppers-Give-away-EP-Japan-CD-w-obi-/370397128252?pt=Music_CDs&hash=item563d63a63c
____
בלי קשר לכל אלו, בסך הכל זה לא אוסף להתבייש בו. אני בטוח שאם הוא היה היום על המדפים בחנויות המוסיקה הוא יכל להיות פריט נוסטלגי שמוכר לא רע.
לירון יקירי, ממש לא חרא אוסף! אני זוכר שעשית אותו באהבה רבה וסך הכל הוא גם הצליח לא רע. מזכרת נחמדה לימים יפים על העמדה ברוקסאן.
השבמחקטוב, זה היה הרעיון, לא?
השבמחק