Break & Enter

שם האוסף: Break & Enter

חברת תקליטים: BNE/ YoYo Records

שנה: 1996

עורכים: אבי יוסף וגל עופר

מק"ט: YoYo11-2

רשימת שירים:

1 Josh Wink - Higher State of Consciousness

2 The Prodigy - Voodoo People (Checmical Brothers Remix)

3 Underworld - Pearls Girl

4 Dreadzone - Fight the Power '95

5 Planet Soul - Set U Free (Fever Mix)
6 Bell Size Park - MJ12
7 Death in Vegas - Dirt

8 Monkey Mafia - Blow the Whole Joint Up

9 The Stand - Gloria

10 Carl Cox - Sophis ti Cat Player

עטיפה: עינת להט בלום, שידה היתה בכל באותה תקופה, עצבה גם את העטיפה של האוסף הזה ועשתה את אחת העבודות הטובות שלה בתחום. היא צילמה כמה תמונות שמעבירות ניכור, חו"ל ואווירה טריפית. גם הפונטים ועיצוב הטקסט טובים ויושבים במקום. אחלה. ציון עיצוב: 8.5

ביקורת ורקע: הסיפור מאחורי חברת התקליטים BNE הוא די מורכב. היא החלה את דרכה בסוף האייטיז, כחברה שמייצגת בארץ את הרפרטואר של Island הבריטית, מה שהעניק לה זכויות על האלבומים של יו-2, בוב מארלי ושלל אומנים שחורים. בתקופה ההיא הרפרטואר שלה היה די מצומצם, והעובדה שהיא חלקה עם הליקון את אותו המתחם בחולון, הביאה לכך שהליקון לקחה חסות על רוב הקטעים של BNE באוספים של הליקון. באמצע הניינטיז, עם פריחת הסצינה האלקטרונית, BNE החליטה לשדרג את עצמה בתחום והקימה את תת-החברה YoYo, כדי שתתמחה בז'אנר. לימים, YoYo הפכה ללייבל טראנס בין לאומי מצליח בעיקר בזכות ההחתמה של אינפקטד מאשרום, אבל בימים של 1995-6 היא עדיין חיפשה כיוון. האוסף הראשון ש-BNE/YoYo הוציאו היה "The Future Sound of Ambient", שהצליח מאוד. באותן שנתיים הם הוציאו עוד 7 אוספים - חלק המשך ל"Future Sound of Ambient", אוסף האוס די גרוע, אוסף דרים מיוזיק, שני אוספי טראנס ושני אוספי ג'אנגל/ברייק ביט.
הג'אנגל/ברייק ביט, ז'אנר לונדוני למהדרין, פרח אז מאוד בישראל, בעיקר בזכות ליין מסיבות במועדון אלנבי 58, שאורגן על ידי היחצנית הכריזמטית עדי לב. הז'אנר הזה חילחל לתודעה הישראלית באופן כל כך עמוק שעד היום הוא פופולרי כאן (בגלגולו הנוכחי, הלא הוא ה"דאב-סטפ") בצורה לא פרופורציונלית לשאר העולם. בכל מקרה, BNE הבינה את הפוטנציאל והוציאה שני אוספים לז'אנר.
"Break & Enter" היה הראשון מבין שני האוספים הללו. הוא הביא אסופה טובה של קטעי ז'אנר, שנאספו בעיקר מחברות תקליטים אחרות. יש כאן גם שני קטעים של הרכבים מקומיים - Bell Size Park ו-The Stand, מה שהופך את האוסף הזה לנדיר מאוד למחפשי היציאות הישראליות.
בהמשך העשור BNE המשיכה להתרחב. מעבר לתחום הטראנס, החברה הפכה להיות הזכיינית של חברות תקליטים זרות נוספות כמו XL Recordings (הפרודיג'י) ו-Jive (באקסטריט בוייז, בריטני ספירז) ועוד חברות רציניות, מה שהפך את החברה לשחקן רציני בשוק המקומי. בשנים האחרונות החברה נעלמה מהמפה וחיפוש בגוגל העלה חרס בדבר התנהלותה היום, מה שהביא אותי לתובנה ש-BNE לא קיימת יותר. אוספים כמו זה עוזרים לי להתרפק על העבר ולהיזכר במפעל התרבותי הקטן שהחברה הזאת יצרה כאן, ושעדיין איכשהו חי בזכות כל מיני אוספים ששרדו בכל מיני בתים.

עוד מילה קטנה לגבי האוסף הזה - השגתי אותו באדיבות הקורא יואב בריל, אנימטור בוגר בצלאל בימים אלו, והתקליטן של הקיבוץ שלו בניינטיז. "בתקופה שעוד לא היו הורדות או צריבות, יצא לי לעבור ולנגן את רוב האוספים שבבלוג", הוא כתב לי בהודעה פרטית, והוסיף שיש לו עוד כמה שאולי יכולים לעזור לבלוג, כמו זה. אז קודם כל, תודה לך יואב, ושנית, אם יש לכם אוספים נדירים (וגם לא) שאתם שמים לב שחסרים כאן בבלוג, אודה לעזרה במציאתם.

ערך אספני: רציתי להעריך את האוסף הזה בסכום של 10 ש"ח, אבל ביקור באתר של דיסקוגס גילה לי שהאוסף הזה עומד למכירה בסכומים שנעים סביב ה-10 יורו. אז הנה עוד הפתעה.

ציון: 8.5

מוסיקה מהסרטים

שם האוסף: מוסיקה מהסרטים

תת כותרת: הרגעים המרגשים של הקולנוע

חברת תקליטים: הליקון

שנה: 1999

עורכים: אבי מאור ויוסי כסיף

מק"ט: 9243-2

רשימת שירים:

1 Los Angeles Philharmonic Orchestra with Zubin Mehta - Also Sprach Zarathustra (from "2001: A Space Odyssey")

2 Vienna Philharmonic Orchestra - The Ride of the Valkyries (from "Apocalypse Now")

3 Hans Zimmer - The Rock (with Harry Gregson-Williams and Nick Glennie-Smith) (from "The Rock")

4 London Symphonic Orchestra, The - Attack on Murron (from "Braveheart")

5 Ennio Morricone - The Mission - Theme (from "The Mission")
6 Mark Knopfler - Once Upon A Time... Storybook Love (from "Princess Bride")
7 Mike Oldfield - Capture (from "The Killing Fields")

8 Bill Conti - Gonna Fly Now (from "Rocky")

9 Mark Mancina and Trevor Rabin - Overture (from "Con Air")

10 Hans Zimmer - Black Rain Suite (from "Black Rain")

11 Edo De Waart Royal Philharmonic Orchestra with Rafael Orozoco on Piano - Rachmaninov's Piano Concerto No. 3 (from "Shine)
12 Trevor Jones - Main Title / Elk Hunt (from "The Last of the Mohicans")
13 Hans Zimmer - Mutiny (from "Crimson Tide")
14 Giorgio Moroder - Theme (from "Midnight Express")
15 Orbital - Theme (from "The Saint")
16 Larry Mullen and Adam Clayton - Theme (from "Mission: Impossible")
17 Vangelis - End Title (from "Bladerunner")

עטיפה: הסריקה של העטיפה לא ממש מצליחה להעביר את זה, אבל במציאות העטיפה הזאת ממש מרשימה. המוצר הזה, שנקרא עטיפות, הוא פונקציה של כמה דברים - המעצב, טכניקת הדפוס והתוכן. המקרה הזה הוא שילוב מצויין של השלושה - עינת להט בלום עצבה עטיפה נעימה ברוח עולם הקולנוע הקלאסי, הדפוס סיפק את הכותרת באותיות מראה מוכספות מרהיבות וגם הוסיף מדבקה חמודה בחוץ, והתוכן, שסופק על ידי העורכים, הביא מידע קצר על כל סרט וסרט שממנו נלקחו השירים בדיסק. חבל רק שלא ציינו בעטיפה את מבצעי הקטעים. חוץ מזה, עטיפה מצויינת. ציון עיצוב: 8.5

ביקורת ורקע: שני עורכים יש לאוסף הזה. על אבי מאור מהליקון כבר סיפרתי באחד הפוסטים. על העורך השני, יוסי כסיף, הייתי יכול לכתוב ספר, אני מקווה שזה עוד יקרה. כסיף הוא ממייסדי רשת ג' הלועזית והוא עובד כעורך בתחנה (שהיום משדרת מוסיקה ישראלית בלבד) עד היום. כסיף הוא גאון מוסיקה. הידע שלו כל כך מרשים ורחב, שאי אפשר להישאר אדישים אליו. במסגרת ידיעותיו הוא עשה הכל, בעצם, ברשת ג'.
רוב האנשים זוכרים אותו היום בזכות תכנית הדגל והבייבי שלו, "קצת אחרת", בהגשת השדרנית המדהימה אורלי מורג. לדעת רבים, "קצת אחרת" היתה התכנית האלטרנטיבית הטובה ביותר שידע הרדיו הישראלי, אבל זה ממש לא מסכם את פועלו של כסיף. מבלי שרבים יודעים זאת, או סופרים אותו בכלל, במהלך שנות התשעים כסיף היה כנראה הדמות החשובה בישראל בכל הנוגע למוסיקה לועזית. בשנות התשעים הוא היה הדמות הרדיופונית המובילה בארץ, משהו כמו המקבילה למה שיואב קוטנר וטוני פיין היו בשנות השמונים, ומה שאלדד קובלנץ הפך להיות בסוף שנות התשעים. ידו נגעה בכל; הוא היה העורך של המצעד הלועזי והשנתי למשך כמעט כל שנות התשעים, זאת לצד תכניות רבות נוספות וניהול התקליטיה המורכבת של קול ישראל. כסיף היה העורך המוסיקלי הבכיר ברשת ג', בזמן שהיא הגיעה לשיאים המיוחדים שלה בניינטיז. ברמה האישית, אוכל לספר שבעבודתי ברדיו למדתי מכסיף יותר מכל בנאדם אחר והערצתי אליו היא אדירה.
מלבד אהבתו למוסיקה, כסיף הוא חובב קולנוע מושבע. אוסף הסרטים שלו עצום כמעט כמו ידיעותיו, וזה נושא שתמיד תענוג לשוחח עמו עליו. ידיעותיו סייעו רבות לאבי מאור בעריכת האוסף הזה שיצא בשלהי המילניום. יש כאן אסופה טובה מאוד של קטעים בעלי גוון קלאסי, מכמה סרטים אלמותיים. העריכה טובה ומפתיע לגלות עד כמה כל מיני נעימות קולנועיות חקוקות לנו בזיכרון.
רק הערה קטנה על האוסף, משהו שכבר ציינתי באגף ה"עיצוב". העדר שמות מבצעי הקטעים כאן היא חובבנית ומאוד לא מאפיינת את הליקון. חוץ מזה, אוסף מקסים. הלוואי והיינו זוכים כיום מכסיף, שלטעמי מתבזבז בעריכת מוסיקה עברית בלבד, לתכניות שנשמעות כמו האוסף הזה או כמו שאר הדברים הכבירים שהוא עשה בעבר.

ערך אספני: 5 ש"ח

ציון: 8.5

שם האוסף: Top Pop 90 vol. 3

תת כותרת: מיטב הלהיטים למסיבת ריקודים
חברת תקליטים: פונוקול / London

שנה: 1990

עורכים: אורן קריסטל. מיקס: אמיר כהן

מק"ט: 840950-2

רשימת שירים:

1 Beats International - Dub Be Good to Me

2 Technotronic - This Beat is Technotronic

3 Jason Donovan - Hang on to Your Love

4 Pat and Mick - Use it Up

5 Jimmy Sommerville - Read My Lips
6 D-Mob feat. Cathy Dennis - That's the Way of the World
7 DJ Mollela - Media Mega Mix Vol. 3

8 Pause 4 Thought - You're Gonna Get All My Love

9 Local Concept - Unstoppable

10 The 2 Live Crew - Me So Horny

11 Fine Young Cannibals - I'm Not Satisfied
12 Sybil - Walk on By
13 Electribe 101 - Talking to Myself
14 Cappella - Get Out of My Case
15 Shooting Party - Let's Hang On

עטיפה: עוד עיצוב של דובי בן יהודה, שגם צילם. יש כאן קיר, או לוח מודעות מקולף, עליו שם האוסף. האמת שזוהי עטיפה לא רעה, די אסתטית. ציון עיצוב: 7

ביקורת ורקע: תחילת שנות התשעים היוותה את העידן המשולש לאוספים, כלומר, הם יצאו בשלושה פורמטים במקביל - קלטות, תקליטים ודיסקים. תקליטים וקלטות היו הפורמטים המובילים במכירות, הדיסקים דשדשו עדיין מאחור. שנתיים אחרי כן הדיסק כבר הפך לפורמט המוביל, ומ-1992 לא זכור לי אף אוסף ישראלי שיצא על גבי תקליטים.
ההבדל בין הפורמטים של טופ פופ לא היה רק במחיר (קלטות ותקליטים עלו כ-18 ש"ח, דיסקים כ-36 ש"ח), אלא גם בתוכן. בעוד שבתקליטים ובקלטות השירים הגיעו במיקס והתמזגו אחד לתוך השני, כמו במסיבה, בדיסק הם הופיעו מופרדים ובמלואם. בגלל זה התקליטים והקלטות היו יותר פופולריים. הם שמשו פסקול מלא למסיבה, ובמסיבות ביתיות רבות השמיעו את האוסף מתחילתו ועד סופו, ורקדו. הקונספט הזה היה מקובל מאוד בסוף שנות השמונים ושתי סדרות האוספים המובילות של סוף האייטיז/תחילת הנייטיז - טופ פופ וסופרמיקס - יצאו בפורמט כזה.
עם כניסת הדיסקים באופן מלא לשוק, הקונספט של דיסק כדיג'יי סט נעלם ורק בסוף הניינטיז הרעיון חזר, בעיקר בצורת דיסק הבונוס, שנערך כסט. בהתחשב בכך, הסדרות האלה של תחילת הניינטיז/סוף האייטיז היו ממש חלוציות, ומי שמעוניין לדעת/להיזכר איך נשמעו מסיבות בתקופה ההיא - שווה לחטט בחניות היד שניה ולחפש את כל אותם תקליטים וקלטות.
לי היה את חלק 3 של טופ פופ 90 על קלטת בזמנו ואני חייב להודות שהייתי די קרוב לאוסף הזה. עכשיו אני מאזין לו בדיסק, ולמרות שהקטעים כאן מדליקים ומעולים אחד-אחד, אני מתגעגע למיקסים של אמיר כהן, שמיקסס את כל הטופ פופים באהבה ובכשרון.

ערך אספני: 25 ש"ח

ציון: 8

Reggae Now

שם האוסף: Reggae Now

תת כותרת: אוסף להיטי רגאיי

חברת תקליטים: אן.אם.סי

תאריך יציאה: 1995

עורכים: ארז פרי וליאור סולימן

מק"ט: 20186-2

רשימת שירים:

1 Diana King - Shy Guy

2 Ini Kamoze - Here Comes the Hotstepper
3 Rita Marley - Keep on Pushing
4 Shabba Ranks - Let's Get it On
5 Tiger - Beep Beep
6 Vicious - Nika
7 Super Cat - My Girl's Josephine
8 Danny Red - Rolling Stone
9 Marcia Griffiths - Melody Life
10 Israel Vibration - Rudeboy Shufflin'
11 Culture - Ticklish Ghetto
12 Gregory Isaacs - Feeling Sad Tonight
13 Burning Spear - Sweeter Than Chocolate

עטיפה: הילית בן מאיר ציירה משהו פרוע כזה, מקושקש, ברוח אלבומי הרגאיי הישנים. עד כאן נחמד. חבל שהרקע של כל זה הוא שחור, צבע שהוא לא רגאיי בעליל. ציון עיצוב: 6

ביקורת ורקע: ההגיון הכלכלי אומר שאם יצאו בשנות התשעים כמה אוספי רגאיי בארץ, כנראה שהיה לזה שוק. השכל הישר אומר שאם חובבי הרגאיי הישראלים היו מוכנים לקנות אוסף כמו "Reggae Now", כנראה שזה היה שוק של פראיירים. כלומר, אני אהיה כנה. יש כל מיני אוספים די עלובים שיצאו בארץ בשנות התשעים, רובם של חברות תקליטים קטנות, שהרפרטואר שלהן, מה לעשות, מנע מהן ליצור אוספים באמת טובים, והתוצאה היתה אוספים עם שיר-שניים מוכרים וכל השאר פילרים. כשחברות כמו IMP או BNE יצרו אוספים כאלו, אמרתי; ניחא. אין להן חומרים והן מחפשות לעשות כסף איכשהו. אבל כשחברה כמו אן.אם.סי, שהחזיקה בזכויות לכל הקטלוג של סוני מיוזיק ושל EMI, חיפפה, על זה קשה היה לי לסלוח.
ל-"Reggae Now" אני ממש לא הולך לעשות הנחות. אנשי אן.אם.סי יכלו להתאמץ הרבה יותר ולהוציא מהרפרטואר שלהם אוסף רגאיי שהיה מקבל את הציון 10 בלי יותר מדי מאמץ. במקום זה, הם לקחו שני להיטי ז'אנר רגעיים (שהצליחו כי הם ככבו בפסקולים, לא כי הם היו חזקים בסצנה) ומלאו אוסף בעוד 11 קשקושים. פשוט בושה. אני מרחם על מי שקנה את האוסף הזה.

ערך אספני: 1 ש"ח

ציון: 0

Hit List '98

שם האוסף: Hit List '98

חברת תקליטים: הליקון

תאריך יציאה: 29.10.98

עורך: חיים רייכנטל

מק"ט: 9244-2

רשימת שירים:

1 E-Type - Angel Crying
2 Karen Ramirez - Looking for Love
3 All Saints - Bootie Call
4 Spice Girls - Viva Forever
5 Lenny Kravitz - I Belong to You
6 The Cardigans - My Favorite Game
7 Fastball - The Way
8 Deetah - Relax
9 Steps - One for Sorrow
10 Ultimate Kaos - My Lover
11 Vengaboys - Up and Down
12 Hit'n'Hide - Space Invaders
13 The All-Seeing I - The Beat Goes On
14 Swirl 360 - Hey Now Now
15 Eagle-Eye Cherry - Save Tonight
16 Solid Harmonie - I Wanna Love You
17 Shania Twain - You're Still the One
18 Lighthouse Family - High
19 Jazzy Jeff - Lovely Daze (with the Fresh Prince)
20 Tin Tin Out - Here's Where the Story Ends (feat. Shelley Nelson)

עטיפה: עינת להט בלום שיחקה קצת עם העיצוב של שני האוספים הקודמים. הקומפוזיציה לא משהו ובחירת הצבעים קצת צעקנית. ציון עיצוב: 5

ביקורת ורקע: אז זהו, הנה אנחנו מגיעים לסיקור של הפרק האחרון בסדרת "היטליסט" המצויינת, אחת מסדרות האוספים המובילות בארץ בניינטיז. אני מנצל את ההזדמנות הזאת לסטטיסטיקה על הסדרה:
* הפרק הראשון של הסדרה יצא ב-1993, האחרון ב-1998. בכל שנה יצא פרק אחד של הסדרה, מלבד שנת 95', אז יצאו שניים. סך הכל יצאו לסדרה 7 חלקים וזאת היתה הסדרה הארוכה ביותר שיצאה בהליקון עד אז.

* שלושה מחלקי הסדרה יצאו בשיתוף חברת הד ארצי, ועוד פרק אחד יחד עם BNE.

* מייסד הסדרה, אלי בראל, ערך את ארבעת האוספים הראשונים, אבל הוא לא העורך היחיד שלה. רן עצמון ערך ארבעה פרקים גם כן, גדי גידור ואבי מאור ערכו שני פרקים, וצ'רלי סולומון, חיים רייכנטל וגיא אילון היו מעורבים, כל אחד, בעריכה של פרק אחד.

* באשר לעטיפות; שרון מורו, שעצבה גם את העטיפות של היטמן, עצבה את העטיפות של ארבעת הפרקים הראשונים, ועינת להט בלום עיצבה את שלושת החלקים האחרים.

* האמנים שמופיעים הכי הרבה פעמים בסדרה הם הספייס גירלז והקרדיגנז, כל אחד שלוש פעמים.

* היטליסט הראשון, שיצא ב-1993, נקרא "היטליסט 1994" וכולל את המילה The לפניו. המילה The ליוותה גם את שלושת הפרקים הבאים, אבל בלי השנה. הסדרה הפכה להיות ממוספרת, כלומר "היטליסט 2", "היטליסט 3" ו-"היטליסט 4". החל מ"היטליסט 5" הושמטה המילה The לפני השם. מהפרק שאחריו, הסדרה הפסיקה להיות ממוספרת וחזרה לפעול לפי שנים - "היטליסט 97'" ו"היטליסט 98'".

* כל פרקי הסדרה יצאו גם על גבי דיסקים וגם על גבי קלטות.

ערך אספני: 5 ש"ח

ציון: 7

להורדה: http://www.megaupload.com/?d=VXK704OH

Hit List '97

שם האוסף: Hit List '97

חברת תקליטים: הליקון

תאריך יציאה: 17.12.97

עורך: אבי מאור

מק"ט: 9234-2

רשימת שירים:

1 Spice Girls - Spice up your life
2 Hanson - Where's the love
3 Backstreet Boys - Everybody
4 The Rolling Stones - Anybody seen my baby
5 Texas - Black eyed boy
6 Janet feat Q-Tip & Joni Mitchell - Got til it's gone
7 Coolio feat 40 Thevz - C U when u get there
8 The Brand New Heavies - You've got a Friend
9 Lighthouse Family - Raincloud
10 LL Cool J - Phenomenon
11 Bellini - Samba de Jeneiro
12 Jon Bon Jovi - Midnight in Chelsea
13 Faith No More - Stripsearch
14 Boyzone - Baby can I hold you
15 Morrissey - Alma matters
16 Duran Duran - Out of my mind
17 Echo & The Bunnymen - Nothing lasts forever
18 R. Kelly - I believe I can fly

19 George Michael - You have been loved

עטיפה: מיחזור של היטליסט 5, עם שינוי קל בצבעים. קונספט שהתקבל בתחילת הניינטיז, אבל לא ממש היה במקום בסוף העשור. ציון עיצוב: 2

ביקורת ורקע: רוב האנשים שומעים תכנית רדיו, או מקשיבים לאוסף, ופשוט נהנים להאזין למוסיקה, לא ממש חושבים מי עומד מאחוריה, מי העורכים שבחרו את השירים. האמת היא שבישראל נותנים להם הרבה כבוד ומי כמוני, שהיה עורך רדיו וגם ערך כמה אוספים, יודע את זה. העורכים תמיד זוכים לקרדיט בולט, הכי בולט שרק אפשר. זה נראה לכם טבעי, אבל לא בכל מקום זה כך. נסו למצוא על אוספים בריטיים מי העורך ורק במתי מעט תמצאו. הקשיבו לתכניות רדיו של ה-BBC ותשכחו מקרדיט העורך. הגישה של הבריטים זה שהמוסיקה היא מעל הכל, אבל במקרה הספציפי הזה, אני חושב שדווקא הגישה הישראלית שמפרגנת לאנשי התעשייה שמסביב היא הנכונה.
למה אני מספר את כל זה? טוב, אתם יודעים, לגבי כל אוסף כאן אני מציין מי חברת התקליטים שעומדת מאחוריו, מי העורכים, המעצבים, האנשים שעמלו קשה כדי שזה יקרה. כמובן שיש עוד. יחצ"נים, אשני מחלקות משפטיות, אנשי הפקה וסאונד, אנשי אישורים לקבלת זכויות מחו"ל, מזכירות, מנהלים ועוד ועוד. לצערי, לא את כולם אני מציין, למרות שחלקם מקבלים קרדיט באוספים בארץ. בכל מקרה, כל הריספקט לכם, האנשים מאחורי הקלעים.
בדרך כלל, כשאני רואה שם שעומד מאחורי אוסף, אני יכול לדעת מראש מה יהיה טיב האוסף. אבי מאור, לדוגמה, שעומד מאחורי האוסף "היט ליסט 97'", הוא איש שכל מה שהוא נוגע בו יוצא טוב. עוד מימיו בשלהי שנות השמונים, כאיש יחסי ציבור והפקה בפונוקול, ועד היום, כמנהל המחלקה הבין לאומית של הליקון, האיש יודע מה הוא עושה.
"היט ליסט 97'" הוא כמובן דוגמה לכך. בפרק השישי של הסדרה היא עברה מטמורפוזה קלה. קודם כל, היא הפסיקה לעבוד לפי מספרים והחלה לפעול לפי שנים. כמו כן, הפרק הזה הודפס על ידי הליקון בלבד, אחרי שכל הפרקים מאז השני הודפסו בשיתוף עם הד ארצי. הסיבה לכך היא, כנראה, שהליקון לא הזדקקה עוד להד ארצי. היו לה מספיק להיטים באותה התקופה על מנת לנפק אוספים טובים בכוחות עצמה. זה מדהים. יש כאן 19 שירים, כולם להיטים, כולם עדיין נשמעים טוב. יש כאן גיוון סגנוני אדיר וגם סיומת מרגשת, עם כמה כוכבי אייטיז בריטים בקאמבקים היפים שלהם - מוריסי, דוראן דוראן, אקו והבאנימן וג'ורג' מייקל. רק אר קלי נתקע שם קצת בסוף, אבל נסלח לאבי מאור ולכל העוסקים במלאכה מהליקון, כי בסך הכל הם הביאו לנו עוד אוסף מעולה.

ערך אספני: 5 ש"ח

ציון: 8

להורדה: http://www.megaupload.com/?d=P1JI6LPD

Hit List 5

שם האוסף: Hit List 5

חברת תקליטים: הליקון / הד ארצי

שנה: 1996

עורך: גיא אילון, אבי מאור ורן עצמון

מק"ט: 9222-2

רשימת שירים:

1 Spice Girls - Wannabe

2 Robert Miles - One and One

3 The Cardigans - Lovefool

4 Boyzone - Words

5 Backstreet Boys - I'll Never Break Your Heart
6 East 17 - Someone to Love
7 Everything But the Girl - Wrong

8 Enigma - Beyond the Invisible

9 OMC - How Bizarre

10 Prodigy - Breathe

11 C.J. Bolland - Sugar is Sweeter
12 Total Touch - Somebody Else's Lover
13 Amber - This is Your Night
14 Stretch 'N' Vern - I'm Alive
15 OMD - Walking on the Milky Way
16 Dina Carroll - Escaping
17 Neneh Cherry - Woman

עטיפה: אחרי שהעטיפות של חלק 1 עד 4 נראו בדיוק אותו הדבר, בהליקון החליטו לרענן, והביאו את עינת להט בלום כדי שתעצב את העטיפה שתלווה את שלושת הפרקים האחרונים של הסדרה. הנייר הוא נייר כרומו משובח והעיצוב מודרני והולם לתקופה. ציון עיצוב: 8

ביקורת ורקע: כל אוסף שאני מתיישב לכתוב עליו, אני משמיע ברקע, כדי לקבל מוזה ולהיזכר. מה אגיד לכם, הרבה שיט היה בניינטיז. המון אוספים עם חורים גדולים מדי, עם קטעים מביכים, עד שלפעמים ממש קשה להאזין להם. בגלל זה, כשנתקלים באוסף כמו "היטליסט 5" חווים נחת, מעלים חיוך. איזה כיף זה אוסף ש-17 הקטעים שבתוכו הם כולם להיטים. איזה כיף הגיוון הסגנוני, העריכה. ממש לעצום את העיניים ולדמיין שאני מאזין לעופר נחשון מגיש את צמרת המצעד הלועזי השבועי ברשת ג' בשנת 1996. איזה ימים.
"היטליסט 5" סימל את המעבר של הסדרה לחד-שנתית. אחרי האוסף האדיר של 96 יצאו רק עוד שניים בסדרה, שאני בטוח שהיתה ממשיכה, אלמלא הליקון התחילה להוציא כאן את סדרת Now. האוסף הזה מיצב את "היטליסט" בליגה של "היטמן", רק שאני חייב להודות שתמיד, איפשהו, העדפתי דווקא את האחות הקטנה, את "היטליסט".

ערך אספני: 5 ש"ח

ציון: 10

Compilation - Mute Scene

שם האוסף: Compilation - Mute Scene

חברת תקליטים: אן.אם.סי

שנה: 1997

עורך: שי ורדי

הפקה: משה מורד ואליסון מאייר

שיווק ויח"צ: ארז פרי ואיריס אביטל

מק"ט: 20295-2

רשימת שירים:

1 Barry Adamson - Everything Happens to Me
2 Nick Cave - Are You the One I've Been Waiting for?
3 Mick Harvey - The Song of Slurs (with Anita Lane)
4 Depeche Mode - Home (Air "Around the Golf" Remix)
5 Can - You Doo Right (3p Mix)
6 Recoil - Missing Piece
7 Renegade Soundwave - Blastic 1
8 Hoodwink - Trip to the Hip (Scissorkicks Mix)
9 Barry Adamson -Something Wicked this Way Comes
10 Nick Cave and Anita Lane - I Love You... Nor Do I
11 Peache - From This Moment On (Bare Mix)
12 Erasure - Rapture
13 Renegade Soundwave - Renegade Soundwave (Leftfield Remix)
14 Darren Price - Things Change
15 Depeche Mode - It's No Good (Live)

עטיפה: עבודה של מירב גביש, שניסתה לעשות משהו מינימליסטי, ברוח העיצובים של חברת התקליטים Mute ואולי גם ברוח המוסיקה שלה. העיצוב בסיסי מאוד, לכן הוא סביר, אבל בטוח שהיה אפשר לעשות הרבה יותר. ציון עיצוב: 7

ביקורת ורקע: כל אוסף שאני כותב עליו, אני מנסה לעשות כמה שיותר תחקיר לגביו, להבין מה היה הסיפור, הרעיון ואיך הוא התקבל בשוק. לרוב, המידע שאני משיג מועט מאוד ואפילו האינטרנט מציע כמות מצומצמת יחסית של מידע בנושא, כשהאתר של דיסקוגז לפעמים עוזר. המקור הכי טוב ברשת הוא פרוייקט שיזם הדיג'יי ואיש הרדיו עומר מלכה בפורום שנות התשעים של תפוז, שם הם יצרו מעין אינדקס של אוספי הניינטיז הלועזיים. האינדקס הזה לא רע בכלל, ובכל פעם שאני מסקר אוסף שלא מופיע בו, אני מרגיש גאווה על כך שהצלחתי לתעד עוד פיסה נכחדת בתרבות הישראלית. אוסף הפרזנטציה שאן.אם.סי ערכו לחברת מיוט הבריטית הוא אחד כזה שלא מופיע שם, כנראה שלא במפתיע. האוסף הזה היה כשלון חרוץ ומכר כמות דיסקים זעומה כל כך, שאני בטוח שרק מעטים נחשפו אליו. למי ששכח, נזכיר ש"אוסף פרזנטציה" הוא אוסף מסחרי שמתמקד כולו ברפרטואר של חברת תקליטים אחת, כשהקונספט של האוסף הוא הצגת הפעילות והאמנים של אותה החברה. שיתוף הפעולה של אן.אם.סי וחברת התקליטים העצמאית הבריטית Mute החל עוד בשנות השמונים, ובאן.אם.סי (שבאייטיז עוד נקראה CBS) ראו ב-Mute ובאמניה בייבי שלהם. בגלל זה אמן עם הצלחה זניחה בעולם כמו ניק קייב הפך כאן לענק, בגלל זה לאירייז'ר היו בישראל יותר מקומות ראשונים מאשר בכל מקום אחר בעולם, בגלל זה דפש מוד הם אולי ההרכב הזר הכי פופולרי בישראל. קיצר, אתם מבינים את הרוח. ב-1997 נוצר שיתוף פעולה מעניין בין אן.אם.סי ל-Mute, כשהחברה הישראלית ניסתה ליצור אוסף שמסקר את הפעילות העכשווית של הלייבל. האוסף בסדר, בסך הכל, ערוך כמו סט תקלוט לא רע. הבעיה היא שקונספט הסט תחם את האוסף לקו מוסיקלי מאוד מצומצם ומנע ממנו להתפתח לכיוון יותר מייצג וכללי, שהיה אמור לתת תמונת מצב יותר מקיפה של המתרחש במיוט באותה תקופה. כך, נעדרים מהאוסף כמה אמנים שהיו פעילים במיוט באותה העת, כמו מובי או קומפיוטר, ולצורך העריכה התאים לשי ורדי, שליקט את החומרים, לשים את דפש מוד, ניק קייב, אניטה ליין, רנגייד סאונדווייב ובארי אדמסון, כל אחד פעמיים. קשה לי לדבר רעות על האוסף. היוזמה היא בסך הכל ברוכה, אבל נראה לי שאם היו מכינים באן.אם.סי אוסף שסוקר את כל פעילותה של Mute במהלך השנים היה יוצא אוסף שנותן שרות הרבה יותר טוב לציבור הישראלי. מעבר לכך, כמה מלים על הלייבל, צילומי עטיפות ודברי הסבר על האומנים היו יכולים לעזור, אבל כנראה שבאן.אם.סי התעצלו.

ערך אספני: 15 ש"ח

ציון: 6

Top Pop 90 vol. 2

שם האוסף: Top Pop 90 vol. 2

תת כותרת: בינגו של להיטים - 70 דקות של חגיגה

חברת תקליטים: פונוקול / London

שנה: 1990

עורכים: אורן קריסטל. מיקס: אמיר כהן

מק"ט: 840846-2

רשימת שירים:

1 Jason Donovan - When You Come Back to Me

2 Jimmy Sommerville - You Make Me Feel (Mighty Real)

3 Technotronic - Get Up (Before the Night is Over) (feat. Ya Kid K)

4 D-Mob feat. Nuff Juice - Put Your Hands Together

5 F.P.I Project - Rich in Paradise / Going Back to My Roots
6 Lonnie Gordon - Happenin' All Over Again
7 Fine Young Cannibals - I'm Not the Man I Used to Be

8 Band Aid II - Do They Know it's Christmas?

9 The Mixmaster - Grand Piano

10 Latino Party - Huevos Esta Loca

11 Sybil - Don't Make Me Over
12 Ya Kid K - Spin That Wheel (feat. Ya Kid K)
13 Lil Louise - I Called U (with the World)
14 Queen B - Red Top Hot Shot
15 Tears for Fears - Sowing the Seeds of Love
16 Fidelfatti with Ronnette - Just Wanna Touch Me
17 Kylie Minogue - Tears on My Pillow

עטיפה: אני מת לפגוש את המעצב דובי בן יהודה ולהתעמת איתו על זה. מה זה צריך להיות??? ציון עיצוב: 0

ביקורת ורקע: אתם יושבים לכם בבית, קוראים ונהנים מהבלוג, אבל אתם לא יודעים איזה פרוייקט זה להשיג את כל האוספים האלה, בטח על דיסקים. הטופופים מתחילת הניינטיז, למשל. כשהם יצאו הייתי רק בן 13 ואני וחברי הטוב, רועי אופיר, פינטזנו שנוכל לקנות את כולם, אבל למי היה כסף? מה שהיה קורה בדרך כלל זה שהיתה רוטציה בין החבר'ה. כל פעם שהיה יוצא אוסף שווה, אחד היה קונה אותו וכל השאר היו מקליטים ממנו לקסטות. כך יצא שהיה לי את רוב האוספים בזמן אמת, אבל רק אחוז קטן מהם כמקוריים. להשיג אותם היום זאת משימה די קשה. חנויות היד שניה בארץ נעלמות בזו אחר זו ושוק המכירות הבין לאומי לא ממש שופע באוספים ישראלים (למרות שלכמה מהם יש ביקוש גדול!). בכל מקרה, את הטופופים המוקדמים האלה השגתי בזכות זוגתי אנדריאה. או יותר נכון, בזכות ההורים שלה. בזמנו, הם היו מאוד מחוברים למתרחש והם קנו לא מעט מהאוספים שיצאו אז. אני לא יכול לתאר לכם באיזה אוצר הרגשתי שנתקלתי כשגיליתי את אוסף הדיסקים שלהם. באמת. אלו אלבומים שממש קשה למצוא.
בנוסף לזה, מדובר באוספים מעולים. פונוקול החזיקה ברפרטואר ממש טוב בכמה ז'אנרים, כמשעבר לקטלוג של חברת פוליגרם הבין לאומית, הם היו גם המייצגים של PWL, חברת התקליטים של המפיקים הבריטים סטוק, אייטקן ו-ווטרמן, שהפיקו את קיילי, ג'ייסון, בננרמה וכל כוכבי הפופ הגדולים של התקופה. לפונוקול תמיד היתה אוריינטציה לדאנס והם דאגו לקנות את הקטעים המדליקים ביותר מחו"ל. כך, כל פרק מהתקופה ההיא של הטופופים הצליח והיה מלא בדברים שממש קשה למצוא היום. באמת-באמת תענוג.
ואם באוצרות אבודים עסקינן, במידה ויש לכם אוספים מפעם שאתם ממש לא צריכים, אז יש לכם כתובת בשבילם. תהיו בטוחים שהם יקבלו בית טוב (וסיקור הגון).

ערך אספני: 40 ש"ח

ציון:8

Top Pop 90

שם האוסף: Top Pop 90

תת כותרת: מסיבה של להיטים

חברת תקליטים: פונוקול/ Mercury

שנה: 1989

עורכים: אורן קריסטל. מיקס: אמיר כהן

מק"ט: 840749-2

רשימת שירים:

1 Kylie Minogue - Never Too Late

2 Rebel MC - Street Tuff (with Double Trouble)
3 D-Mob - C'mon and Get My Love
4 Jimmy Sommerville - Comment te dire adieu
5 Jason Donovan - Every Day (I Love You More)
6 Fine Young Cannibals - Don't Look Back
7 Francesco Salvi - Taxi

8 Caricoa - Lambada

9 Electribe 101 - Tell Me When the Fver Ended

10 Lil Louis - French Kiss

11 Sinitta - Right Back Where We Started From
12 The Sugarhill Gang - Rappers Delight ('89 Remix)
13 Village People - Megamix
14 Bananarama - Megarama 89
15 Curiosity Killed the Cat - Name and Number
16 Level 42 - Take Care of Yourself
17 Elton John - Healing Hands
18 The Cure - Love Song
19 The Beautiful South - You Keep it All in

עטיפה: דובי בן-יהודה, המעצב של הטופופים, קישקש משהו. יש כאן עכבר מעשן סיגריה מגולגלת, או משהו כזה. לא ברור. חלק מהגאוניות של הטופופים טמון בעטיפות הגרועות שלהם. גם העטיפה הזו לא מאכזבת. ציון עיצוב: 5

ביקורת ורקע: 53 ביקורות על אוספים כבר עשיתי, אבל עד עכשיו זה היה אוננות. עם כל הכבוד להיטמנים, להיטליסטים ולהיטבוקסים, שנות התשעים הן קודם כל "טופ פופ", הסדרה הכי ישראלית שיצאה פה. אני יודע שזה נשמע קצת מוגזם, אבל היה משהו מאוד אמיתי ב"טופ פופ", מאוד מפה. הסדרה היתה מאוד מחוברת, אך גם מאוד חלטוריסטית, ובגלל זה היא היתה צפויה ומפתיעה בו זמנית. המבקרים לגלגו עליה, אבל העם רכש אותה בהמוניו. סדרת "טופ פופ" היתה הפנתרים השחורים של הסצנה - הזעזוע שהיא חוללה בשוק המקומי היה אדיר והוא ניכר עד היום, אבל כל הקרדיט שלה נשכח.

***

סדרת "טופ פופ" ראתה אור בשנת 1988. פונוקול יצרה מותג חדש, שיצא על גבי תקליטים וקלטות, כשחלק 2 בלט במיוחד במכירות. בעקבות ההצלחה האדירה, החליטו בפונוקול לעשות משהו מיוחד בסוף אותה שנה - להוציא את האוסף הישראלי הראשון על גבי תקליטור (קומפקט דיסק, בשפה של פעם). האוסף שנבחר להיות החלוץ הוא "המיטב של טופ פופ 88", דיסק שמאגד בתוכו את הלהיטים הגדולים משלושת פרקי הסדרה הראשונים. הצעד הזה נחשב להימור. שוק התקליטורים בארץ היה אז עדיין בחיתוליו. מכשירי קומפקט דיסק היו יקרים מאוד והדיסקים שנמכרו בארץ נמכרו במחיר כפול מזה של תקליט או קלטת.
חודש אחרי הוצאת "המיטב", בפונוקול כבר לא עמדו בעומס. מסתבר שכמות הישראלים שהחזיקו בנגן תקליטורים היתה גבוהה בהרבה מששיערו בתעשייה המקומית. האוסף היה להצלחה פנומנלית והגיע לאלבום פלטינה במהירות אדירה. פונוקול הבינה שיש לה שוס ביד, ומאותו רגע כל ה"טופופים" יצאו על דיסקים.
הרעיון מאחורי העריכה של הסדרה היה די פשוט. ברגע שמתמלאים מספיק להיטים ברפרטואר של פונוקול - יוצא עוד פרק באוסף. התדירות היתה מסחררת, עם כחמישה אוספים בכל שנה וסדרה שרצה עד סוף שנות התשעים. אין ישראלי שהתבגר בתקופה הזאת שלא גדל על "טופופ". גם מי שבחיים שלו לא רכש פרק מהסדרה, בטוח רקד באיזה ערב כיתה לצלילי אחד מחלקי הסדרה במלואו. מי שלא - הוא כנראה יצור.

***

ה"טופופ" הראשון שאני כותב עליו כאן הוא "טופ פופ 90", שלמרות שמו, יצא בכלל ב-1989. מסתבר, אם כן, שבפונוקול אימצו את חוקי תעשיית הרכב - השנתון של האוסף היה מתחלף כבר בסוף השנה הקודמת. הסיבה לכך היתה שיווקית בעיקרה - הקניית נופך עדכני לאוסף.
ווליום 1 של 1990 הוא אוסף אדיר. הוא כולל בתוכו כמה להיטים ענקיים מסתיו 1989 והוא נפתח עם שישה פגזים. כמעט כל קטע כאן הוא טוב, וחוץ מהקאבר ל"למבדה", קשה למצוא משהו רע לומר על הדיסק. הסיומת, עם הקיור, הביוטיפול סאות' ואלטון ג'ון, מרשימה גם היא ואופיינית לסדרה. בפונוקול לא בחלו בכלום וכל להיט מהרפרטואר שלהם נכנס, לא משנה מאיזה ז'אנר הוא. אני יכול להרחיב רבות על האוסף, אבל מכיוון שאנחנו הולכים לסקר כאן עוד איזה 40 "טופופים", אני משאיר קצת להמשך.

ערך אספני: 40 ש"ח

ציון: 8

No Fronts

שם האוסף: No Fronts

חברת תקליטים: הד ארצי / הליקון

שנה: 1995

עורכים: רן עצמון, אבי מאור ואבי יוסף

מק"ט: ARTON 19589

רשימת שירים:

1 Whale - Hobo Humpin Slobo Babe

2 dEUS - Suds & Soda

3 Sonic Youth - Kool Thing

4 Green Day - Welcome to Paradise

5 Veruca Salt - Seether
6 Sugar - Your Favorite Thing
7 Weezer - Undone (The Sweater Song)

8 Gun - Word Up

9 Dog Eat Dog - No Fronts

10 Shed 7 - Dolphin

11 White Zombie - Thunder Kiss '65
12 Clawfinger - I Need You
13 Soundgarden - Fell on Black Days
14 Red Hot Chili Peppers - Blood Sugar Sex Magik
15 Deconstruction - Iris
16 R.E.M - Circus Envy
17 Smashing Pumpkins - Disarm

עטיפה: עטיפה בסגנון הקו האמנותי של "דור האיקס", עם אלמנטים של מודרניזציה וניכור בעידן הגלובלי. המעצבים דור כהן ועופר מימון עשו עבודה טובה, ברוח האוסף הקודם בסדרה "Age of Panic". ציון עיצוב: 8

ביקורת ורקע: ג'ון פיל, שדר הרדיו האגדי מה-BBC, אמר פעם שכל מה שבוב מולד קשור אליו, חייב להיות טוב. באוסף הזה יש שיר של להקת שוגאר, הלהקה של בוב מולד, אז כנראה שזה אוסף טוב...
"No Fronts" הוא אוסף המשך ל-"Age of Panic" שיצא שנה לפני כן בחברת הליקון וזכה להצלחה אדירה. איך יודעים את זה? בעטיפה הפנימית יש פרסומת לכך ש-"Age..." עדיין זמין לרכישה בחנויות, עיצוב העטיפה דומה, שני עורכי "Age..." מעורבים בעריכה גם כאן, וכמו "Age..." גם האוסף הזה נקרא על שם שיר מתוך האוסף. מעבר לזה, לא רשום בשום מקום שזהו "Age of Panic 2", או משהו שכזה.
בניגוד ל-"Age..." שיצא בהליקון בלבד, "No Fronts" היה אוסף שהד ארצי הפיקה יחד עם הליקון, וניכר על פיו שהקשר בין שתי החברות האלה היה חם מאוד בתקופת יציאתו. הדוגמה הכי בולטת לכך היא שהאוסף הודפס על ידי הד ארצי, שללא ספק היתה החברה המובילה ביצירתו, אבל בעטיפה הפנימית מופיעה פרסומת ל-"Age...", שהודפס על ידי הליקון בלבד. זהו דבר שאין לו אח ורע בהיסטוריה של חברות התקליטים הישראליות והגלובליות. שחברה תפרסם מוצר של חברה אחרת? זה נשמע כמעט אנרכיסטי. כמה מתאים לאוסף הזה...
"No Fronts" הוא אוסף קצת פחות טוב מ-"Age...", אבל הוא עדיין לא רע. יש כאן הרבה להיטי ז'אנר והרבה בחירות לא מתפשרות, שזה תמיד ראוי להערצה והערכה. מה שבטוח, הוא לא מוציא את ג'ון פיל טמבל.

ערך אספני: 5 ש"ח

ציון: 7

Age of Panic

שם האוסף: Age of Panic

חברת תקליטים: הליקון

שנה: 1994

עורכים: אבי מאור ואבי יוסף

מק"ט: 9208-2

רשימת שירים:

1 Stiltskin - Inside

2 Stone Temple Pilots - Plush

3 Body Count - Body Count's In The House (Live)

4 Primus - Too Many Puppies

5 Porno For Pyros - Pets
6 Smashing Pumpkins - Today
7 Senser - Age Of Panic

8 Atomic Swing - Stone Me Into The Groove

9 Type O Negative - Christian Woman

10 Soundgarden - Black Hole Sun

11 Hyperhead - Teenage Mind
12 Faith No More - Midlife Crisis
13 Afghan Whigs - Debonair
14 Therapy? - Opal Mantra
15 The Auteurs - Lenny Valentino
16 Dinosaur Jr. - Not The Same
17 Grant Lee Buffalo - Fuzzy

עטיפה: כמו שצריך! זאת עטיפה אמיתית! יש כאן יצירתיות על כל גווניה! הצלם רן גולני צילם עבודת אמנות (ציור, יעני) של רקפת כנען והמעצבת שרון מורו הכניסה על התמונה טקסט. מקורי, יצירתי, אמנותי ומעביר את רוח האוסף. טוב מאוד. ציון עיצוב: 9

ביקורת ורקע: כשאתה מכניס אוסף לקומפקט והוא קופץ בלי הפסקה, אתה יודע שכנראה מדובר באוסף טוב. האמת היא שזה לא הייתי אני שחרש על האוסף, אלא דנה פרבר, חברה טובה, שניהלה את פאב הסטארדאסט כשאני עוד הייתי שם על תקן לקוח. דנה היתה מאוד בעניין של גראנג' ואלטרנטיבה, ובעידן שלפני הצרובים והפלייליסטים ממחשבים, אוספי השירים היו הפתרון למקומות הבילוי השונים. על קופסת הדיסק עדיין יש את המחיר שדנה שילמה עבורו - 59 ש"ח, שעל פי סוג המדבקה, אני משער ששולמו לרשת חנויות התקליטים "פיקדילי", ז"ל.
האוסף יצא בשיא הפופולריות של סגנון הגראנג' בישראל וזכה להצלחה אדירה (ולאוסף המשך). העורכים אבי מאור (היום ראש המחלקה הבין לאומית של הליקון) ואבי יוסף עשו עבודה כמו שצריך והביאו תותח אחר תותח מחוד החנית של האלטנטיבה של אותה התקופה, מבלי להיות נדושים ולו לרגע. אפילו הקטע הפותח של סטילטסקין, שהצליחו בזכות הופעתו של השיר בפרסומת של "ליווייס", נשמע במקום. בהמשך יש קטעים שכל מומחה לז'אנר יתן להם ציון מקסימלי על איכות, והתחושה היא שאבי ואבי לא התפשרו במילימטר בעריכת האוסף הזה. האוסף הוא די הארדקור והסגירה שלו עם "Fuzzy" השקט של גרנט לי באפאלו היא סיומת קלאסית ומפתיעה לכל אוסף.
בסטארדאסט כבר לא מנגנים דיסקים איזה חמש-שש שנים. גם לא באחים הקטנים שלו, הפאבים "התקליט" ו"הקסטה". בכל מקום בילוי מנגנים היום את המוסיקה ממחשב. לסטארדאסט זה לא שינה מאום. "Age of Panic" היה אחד הדיסקים הראשונים שהומרו ל-Mp3 כשעברנו לנגן שם ממחשב, והוא מנוגן בתדירות יפה עד היום. מה שכן, קפיצות לא יתווספו לו.

ערך אספני: 5 ש"ח

ציון: 9

The Hit List 4

שם האוסף: The Hit List 4

חברת תקליטים: הליקון/ הד ארצי

תאריך יציאה: 15.9.95

עורכים: אלי בראל ורן עצמון

מק"ט: HL 9214-2

רשימת שירים:

1 Sin with Sebastian - Shut Up and Sleep With Me

2 Scatman John - Scatman's World

3 Donna Summer - I Feel Love (Remix by Rollo Remix/ Sister Bliss and Masters at Work)

4 Ti.Pi.Cal feat. Josh - The Colour Inside

5 Masterboy - Generation of Love
6 Deuce - On the Bible
7 Shaggy - In the Summertime

8 Dr. Alban - This Time I'm Free

9 Snap feat. Summer - The World in My Hands

10 Mary Kiani - When I Call Your Name

11 Love Corps - Ravin' All Over The World
12 Shiva - Freedom
13 Pulp - Common People
14 The Cardigans - Carnival
15 Lisa Moorish - I'm Your Man
16 Baby D - I Need Your Loving
17 Easy 17 - Hold My Body Tight
18 Take That - Never Fotget

עטיפה: מעניין אם הליקון והד ארצי שילמו לשרון מורו תעריף מלא לעיצוב עטיפה, או שהם שילמו לה רק על החלפת צבעי העטיפות הקודמות. בדיחה. ציון עיצוב: 1

ביקורת ורקע: אנשים נהנים ללכלך לאחרונה על שנות התשעים והמוסיקה שלהן. "ניינטיז", שמעתי מישהו אומר לאחרונה, "זה הכל זבל כמו טו אנלימיטד". אז זהו, שלא. קודם כל, טו אנלימיטד זה ממש לא זבל. שנית, מדובר כנראה בעשור הכי פורה ומרתק שהיה במוסיקה. כל הזמן יצאו דברים חדשים, כל הזמן הפתיעו אותך מכיוון שלא ציפית לו, וכמות הסגנונות והאופנות במוסיקה שצצו בניינטיז אינם ניתנים להשוואה לשום תקופה אחרת. בוקר אחד צץ הטקנו. שבוע אחרי כן הגראנג'. ואז הטראנס. ואז הטריפ הופ. ואז הג'אנגל. ואז הברייק ביט. ואז השוגייזינג. ואז הבריטפופ. ואז היורודאנס. ואז הבוי באנדז. ואז הגירל באנדז. ואז הגנגסטאראפ. ואז הראגאמאפין ואז ואז ואז... אתם מבינים לאן זה הולך, ואם לא, אז זה היה רק בשלוף והעשור הזה ידע עוד כמה וכמה ז'אנרים טריים ומרתקים.
כאילו, קחו את "היטליסט 4", אוסף נשכח ולא חשוב בצורה יוצאת דופן. רק מלהסתכל על רשימת השירים אפשר להבין באיזו תקופה חיינו, כשבמרחק 18 שירים אנחנו יכולים לעבור מ"יורודאנס" בחסות דוקטור אלבן ל"דיסקו האוס" בחסות דונה סאמר במיקס של רולו, ל"ראגאמאפין" בחסות שאגי, ל"בריטפופ" בחסות פאלפ, ל"אינדי/איזי לסנינג" בחסות הקרדיגנס ל"ברייקביט" של בייבי די ול"פופ להקות בנים" של איסט 17 וטייק דאת. וזה עוד בסתם אוסף. איזו תקופה, איזה עשור.
בקצרה על האוסף - חלק 4 הוכיח שהמותג "היטליסט" ממשיך להפציץ והליקון והד ארצי הראו שהם יכולים להוציא שני אוספי היטליסט מוצלחים באותה השנה, שלא לדבר על הסדרה המקבילה "היטמן", שגם הרביצה. יש כאן שלל להיטים, בקושי פילר וחצי ותמהיל ועריכה מצויינים של שירים וסגנונות.

ערך אספני: 5 ש"ח

ציון: 8

Hip Hop Hooray

שם האוסף: Hip Hop Hoorayלרגל החג, או סתם בעצם, יש לנו כותב אורח היום, גבי טרטקובסקי מהבלוג המעולה "זכרונות מעוצבים מחדש - כיצד תרבות פופלארית משנה אותנו ולהיפך". נתחיל בכמה מלים של גבי, מתוך הבלוג שלו, על האוסף עליו הוא כתב: "בחרתי לכתוב על החלק הראשון בסדרת "היפ הופ הוריי", משנת 1994, משום שלטעמי, זהו אחד האוספים המשובחים ביותר שיצאו פה, אשר חשיבותו היא מעבר להצלחתו המסחרית. ההשפעה של "היפ הופ הוריי" לא פסחה גם עליי כנער מתבגר, ושחררה אותי מן המסגרת הנוקשה של רוק קלאסי; ועל כך אני מודה לעורכיו המוזיקליים עד היום".


תת כותרת: אוספ ראפ

חברת תקליטים: הד-ארצי, הליקון, קאסבה רקורדס

שנה: דצמבר, 1994

עורכים: רן שריג, רן עצמון וגיא אילון

מק"ט: ARTON 19544

רשימת שירים:

1 Ice-T - A Warning (intro)

2 Naughty By Nature - Hip Hop Hooray 

3 House Of Pain - Jump Around

4 Public Enemy - Give It Up

5 Snoop Doggy Dogg - Who Am I (what’s my name)?

6 Dr. Dre - Nuthin’ But a “G” Thing

7 Warren G & Nate Dogg - Regulate

8 De La Soul - Breakdawn

9 LL Cool J - Pink Cookies In A Plastic Bag Getting Crushed By Buildings

10 Positive K - I Got A Man

11 Queen Latifah - U.N.I.T.Y.

12 Wreckk-N-Effect - Rump Shaker

13 K7 - Come Baby Come

14 Jazzy Jeff & Fresh Prince - Boom! Shake The Room

15 Ice-T - I Ain’t New Ta This

16 Me Phi Me - Sad New Day 

עטיפה: גילה טרמר עיצבה עטיפה אשר שיקפה במידה את הדיסאינפורמציה המקומית דאז לגבי הז'אנר. תת-הכותרת מציינת סגנון נבדל מזה המופיע בשם האוסף עצמו, הכוכב החסר בדגל ארה"ב והעימות מול פסל החירות באים לסמן שההיפ-הופ היא מוזיקת מחאה טעונה, בעוד שהתספורת הפאנקיסטית של הבחור המייצג אותה, כאילו מזמינה את המאזינים להצטרף למסיבה פרועה. הכיתוב הפונטי של מדבקת האזהרה הידועה לשמצה נוסף על תקן בדיחה פרטית, אך נתפס כעילגות לשמה. קריצה נוספת לקהל היעד הצעיר נכללת בעטיפה הפנימית; שם מופיע צמח הקנאביס לצד הקריאה להסדרת מעמדו החוקי. כל אלו תורמים לתחושה שאולי מדובר בפרסומת חתרנית לג'ינס. ציון עיצוב: 5

ביקורת ורקע: התגייסות משותפת של חברות התקליטים, שלרוב הביאה תוצאות מרשימות ואוספים מוצלחים במיוחד, הייתה כאן חשובה שבעתיים. ההיפ-הופ בישראל נתפס אז עדיין כקוריוז, מעין פסקול של כובעים הפוכים, המגניב את האמריקניים אך זר לנו לחלוטין. אוסף מקומי חלוצי שכזה הצריך איחוד שורות ואת המיטב מקטלוגים שונים, בכדי שיכה שורש וישטוף את האוזן הישראלית בצלילים חדשים שלא ניתן להתעלם מהם.
"היפ הופ הוריי" ריכז את כל להיטיהם האחרונים, ולעתים היחידים, של אמנים צעירים רבים, מבלי להתחייב בלעדית ל-"גנגסטה" מצד אחד או לקטעים משעשעים ומדבקים מנגד. כחלק ממשימת החינוך מחדש שהחלו בה העורכים המוזיקליים, שותפו שמות גדולים באוסף - דה לה סול, פאבליק אנמי, ל.ל. קול ג'יי - למרות שנראו כמי שהיו בשלהי הקריירה; ואלו הוצגו בשירים שחרגו מהסאונד שפרסם אותם. בהאזנה מחודשת, האוסף רצוף בקלאסיקות תור הזהב השני של ההיפ-הופ ומהנה לכל אורכו, למעט, שירו של וויל סמית' שנכלל בשעתו כמקדם מכירות משמעותי.
כאמור, סצנת היפ-הופ מקומית חזקה לא הייתה בנמצא באותה עת, אך האוסף המשובח לא חלף לאנשים בישראל מעל הראש. כל מי שטען שהוא בקטע של היפ-הופ עוד מימיו בחטיבת הביניים ודאי שהאזין לאוסף זה, או לכל הפחות, ידע על קיומו. בעקבות הצלחתו, נוספו לו שלושה חלקים, מה שהפך למשך תקופה קצרה את הסדרה ל-"היטמן" של ההיפ-הופ. הסדרה יכלה להמשיך, אלמלא השתלטות במקביל על המיינסטרים, שביטלה את הצורך באוספים המוקדשים אך ורק לז'אנר, ואלו כבר נראו כמיושנים וחסרי טעם.

ערך אספני: 10 ש"ח

ציון: 9

גבי טרטקובסקי

האוסף של יוסף 3

שם האוסף: האוסף של יוסף 3

חברת תקליטים: הליקון

שנה: 1991

עורך: אמיר כהן

מק"ט: HL 9021

רשימת שירים:

1 OMD - Pandora's Box (DMC Mix)
2 Brothers In Rhythm - Such A Good Feeling (12" Mix)
3 M.C. Skat Cat - Skat Strut (CD Version)
4 PM Dawn - Set Adrift On Memory Bliss (Radio Edit)
5 Paula Abdul - The Promise Of A New Day (7" Edit)
6 Nia Peeples - Street Of Dreams (CD Version)
7 Kenny Thomas - Best Of You (7" Edit)
8 Rozalla - Everybody's Free (Original Mix)
9 T99 - Anasthasia (Scirocco Edited Version)
10 Cubic 22 - Night In Motion (Remix)
11 The Prodigy - Charly (Alley Cat Mix)
12 Ce Ce Peniston - Finally (7" Mix)
13 Amy Grant - Baby Baby (CD Version) - מופיע רק בדיסק
14 Julian Lennon - Saltwater (CD Version)
15 Extreme - More Than Words (Remix)

עטיפה: סיפרתי בביקורת על חלק 2 של "האוסף של יוסף" שהעטיפה ממש מגניבה ושאין שם קרדיט לצייר/מעצב. הסיפור זהה גם בחלק 3 וגם כאן אין קרדיט למעצב. העטיפה של חלק 3 אפילו יותר טובה משל חלק 2, והיא אולי עטיפת האוסף הטובה ביותר שיצאה בארץ בניינטיז. מה שכן, העדר הקרדיטים גורם לי לחשוב שהליקון אולי גנבה את העטיפה מסדרה כלשהי בחו"ל, אבל אין לי ביסוס לכך. ציון עיצוב: 9

ביקורת ורקע: את "האוסף של יוסף 3" היה לי, כפי שאתם יכולים להבין מהתמונה, בקסטה. חרשתי עליו טונות כשהייתי בן 15 וזה היה אחד האוספים האהובים עלי. זה היה האוסף הישראלי הראשון שהכיל בתוכו טכנו (וגם הציג את הפרודיג'י לישראלים) והוא עשה זאת בחן. העטיפה הפנימית מספרת שהאוסף הופק, נערך ובושל על ידי אמיר כהן והליקון והוקלט בקולוסאום ב-1991. והם עשו עבודה ממש טובה.
האוסף משלב בתוכו להיטי פופ בריטיים, לצד פופ אמריקאי, ראפ, דיסקו, דאנס ובסוף גם בלדות רוק. כל שיר כאן הוא להיט והאוסף הזה ממש הריח מחו"ל. אחרי הפרק המוצלח הזה, סדרת "האוסף של יוסף" מיצבה את עצמה כסדרת האוספים הטובה בארץ. חלק 4 של האוסף גם היה מעולה ואני לא יודע למה בהליקון חתכו אחריו את הסדרה. דבר קטן נוסף - לא הכל מושלם ביוסף השלישי, בעיקר העובדה שהרמיקסים שמבטיחים על העטיפה הם לא תמיד הרמיקסים שמופיעים בקלטת. רק בישראל.
19 שנים חלפו מאז שמעתי את האוסף הזה. שמחתי לראות שמישהו העלה את הדיסק להורדה באיזה אתר רוסי. הורדתי, האזנתי שוב, ועפתי עם יוסף כמו בגיל 15. עדיין אוסף מעולה.

ערך אספני: 10 ש"ח

ציון: 9

הפרסומת שליוותה את האוסף ברדיו:

The Best of the Best of '96

שם האוסף: The Best of the Best of '96

תת כותרת: מיטב להיטי '96 - Eighteen Killers No Fillers!

חברת תקליטים: הד ארצי ו-IMP

שנה: 1996

עורך: צוות IMP - יורם ואזאנא, אורי פלדמן, שי ברזילי ורן עצמון

מק"ט: ARTON 519641

רשימת שירים:

1 Deep Blue Something - Breakfast At Tiffany's

2 Robert Miles - One & One (Radio Edit)

3 Deep Zone - It's Gonna Be Allright (Dj Juan Radio Mix)

4 Toni Braxton - Unbreak My Heart (Frankie Knuckles Radio Mix)

5 Chris Rea & Shirley Bassey - "Disco" Le Passione (Adams & Gielen 7' Mix)
6 No Mercy - Where Do You Go
7 Peter Andre - Flava (Radio 7' Edit)
8 Nonchalant - 5 O'clock

9 Kadoc - The Nighttrain (Radio Edit)

10 The Mighty Dub Kats - Magic Carpet Ride (Ulit Edit)

11 Quentin & Ash - Tell Him

12 Mr. President - Coco Jamboo

13 Double Vision - Knockin (The House Remix)
14 DJ Dado - X Files (Paranormal Activity Edit)
15 Gigi D'Agostino - Sweetly (Pastonic Radio Edit)
16 Klubbheads - Klubbhopping (Klubbheads Edit)
17 Mr. Jack - Only House Music (Thrilles Radio Mix)
18 Gusto - Disco's Revenge (Mole Hole Dirty Mix)

עטיפה: אורי גרזון עיצב את הלוגו ואת הבסיס שישמש להמשך הסדרה. לוגו לא רע, מאוד ניינטיז. ציון עיצוב: 8

ביקורת ורקע: להד ארצי היה רפרטואר עשיר מאוד, אבל תחום הדאנס היה חלש אצלם. אנשי החברה התמחו במיינסטרים, בפופ, באלטרנטיבה וברוק, אבל הדאנס היווה נקודת תורפה. בהד ארצי חשבו להקים מחלקת דאנס נפרדת, אבל אז מצאו פתרון קל יותר - לעבוד עם חברה מתמחה בתחום, IMP. כך, ב-1996 החל שיתוף פעולה פורה בין שתי החברות, שהוליד לא מעט אוספים.
האיש המרכזי ב-IMP היה יורם ואזאנא, שדר רדיו ודיג'יי ותיק. "The Best of the Best of" היא למעשה סדרה שלו. האוסף מתיימר להיות אוסף מושלם ומייצג לשנה שבה יצא - 1996. הוא אפילו מתהדר בתת הכותרת שלו בעובדה שאין בו פילרים. וזה נכון. כל השירים באוסף היו להיטים בארץ, מחציתם מהרפרטואר של הד ארצי והחצי השני מזה של IMP. בגלל אופיו של ואזאנא, האוסף הוא מאוד דאנסי עם שלל קטעי דרים, האוס ויורודאנס, הזרמים החמים של התקופה. יש כאן למעשה רק קטע אחד שאינו מכוון לרחבות הריקודים - הקטע הפותח של דיפ בלו סאמת'ינג. השיר היה להיט ענק ולא הופיע באף אוסף אחר והעורכים נצלו זאת כדי לדפוק קופה. חבל, מפני שבכך הם פגעו בעריכה הטובה של האוסף.

ערך אספני: 5 ש"ח

ציון: 7

The Hit List 3

שם האוסף: The Hit List 3

חברת תקליטים: הליקון/ הד ארצי

שנה: 1995

עורכים: אלי בראל, רן עצמון וגדי גידור

מק"ט: HL 9210-2

רשימת שירים:

1 Rednex - Cotton Eye Joe

2 Elevate - We Will Be One

3 Sparks - When Do I Get To Sing "My Way"

4 E-Type - This Is The Way

5 U96 - Love Religion
6 Baby D - Let Me Be Your Fantasy
7 Sister Bliss - Cantgetaman, Cantgetajob (Life's A Bitch!) (with Colette)

8 Sheryl Crow - All I Wanna Do

9 M People - Sight For Sore Eyes

10 Kylie Minogue - Confide In Me

11 The Cranberries - Zombie
12 Pato Banton - Baby Come Back
13 Grid - Texas Cowboys
14 MC Sar - Another Night (US Mix) (with the Real McCoy)
15 Snap feat. Summer - Welcome To Tomorrow
16 Army of Lovers - Sexual Revolution
17 X-Pression - This Is Our Night
18 Let Loose - Seventeen

עטיפה: שרון מורו עשתה את הטריק שלה (אותו למדה מהעיצובים שעשתה להיטמן) - החלפת צבעים לעטיפות הקודמות של הסדרה. עובר. ציון עיצוב: 6

ביקורת ורקע: הסבלנות השתלמה ואחרי ששני החלקים הראשונים של היטליסט היו בינוניים, שלא לומר בעייתיים, החלק השלישי סוף סוף הציע אוסף משביע רצון. תמהיל הלהיטים והסגנונות כאן מצויין והעריכה לא רעה גם כן.
בשלב הזה עבדו על הסדרה שלושה אנשים. אלי בראל מהליקון, ורן עצמון וגדי גידור מהד ארצי. מכיוון שהסדרה היתה של הליקון, ה"סיי" היה של בראל, שכיוון את הסדרה אל עבר היורודאנס שהוא כל כך אהב. כך, הפרק הזה של הסדרה, כמו שני קודמיו, פותח בלהיטי דאנס. בהמשך האוסף, נראה שההשפעה של גידור ועצמון הופכת ליותר דומיננטית, והאוסף מכוון יותר למיינסטרים ה-MTV והרדיופוני. השילוב הזה יוצר אוסף מגוון וטוב. השלושה גם לא התפשרו על בחירת השירים ויש כאן משהו כמו 70 אחוז להיטים ומעט מאוד פילרים, שזאת תמיד נוסחה מנצחת. שים הרבה להיטים - ייצא לך אוסף טוב. זה עד כדי כך פשוט. מוזר שלא כולם הבינו את זה...

ערך אספני: 5 ש"ח

ציון: 8