יום שני, 13 בספטמבר 2010

Top Pop 90


שם האוסף: Top Pop 90

תת כותרת:
מסיבה של להיטים

חברת תקליטים: פונוקול/ Mercury

שנה: 1989

עורכים: אורן קריסטל. מיקס: אמיר כהן

מק"ט: 840749-2

רשימת שירים:
1 Kylie Minogue - Never Too Late
2 Rebel MC - Street Tuff (with Double Trouble)
3
D-Mob - C'mon and Get My Love
4 Jimmy Sommerville - Comment te dire adieu
5
Jason Donovan - Every Day (I Love You More)
6 Fine Young Cannibals - Don't Look Back
7 Francesco Salvi - Taxi
8 Caricoa - Lambada
9 Electribe 101 - Tell Me When the Fver Ended
10 Lil Louis - French Kiss
11 Sinitta - Right Back Where We Started From
12 The Sugarhill Gang - Rappers Delight ('89 Remix)
13 Village People - Megamix
14 Bananarama - Megarama 89
15 Curiosity Killed the Cat - Name and Number
16 Level 42 - Take Care of Yourself
17 Elton John - Healing Hands
18 The Cure - Love Song
19 The Beautiful South - You Keep it All in

עטיפה: דובי בן-יהודה, המעצב של הטופופים, קישקש משהו. יש כאן עכבר מעשן סיגריה מגולגלת, או משהו כזה. לא ברור. חלק מהגאוניות של הטופופים טמון בעטיפות הגרועות שלהם. גם העטיפה הזו לא מאכזבת. ציון עיצוב: 5

ביקורת ורקע: 53 ביקורות על אוספים כבר עשיתי, אבל עד עכשיו זה היה אוננות. עם כל הכבוד להיטמנים, להיטליסטים ולהיטבוקסים, שנות התשעים הן קודם כל "טופ פופ", הסדרה הכי ישראלית שיצאה פה. אני יודע שזה נשמע קצת מוגזם, אבל היה משהו מאוד אמיתי ב"טופ פופ", מאוד מפה. הסדרה היתה מאוד מחוברת, אך גם מאוד חלטוריסטית, ובגלל זה היא היתה צפויה ומפתיעה בו זמנית. המבקרים לגלגו עליה, אבל העם רכש אותה בהמוניו. סדרת "טופ פופ" היתה הפנתרים השחורים של הסצנה - הזעזוע שהיא חוללה בשוק המקומי היה אדיר והוא ניכר עד היום, אבל כל הקרדיט שלה נשכח.
***
סדרת "טופ פופ" ראתה אור בשנת 1988. פונוקול יצרה מותג חדש, שיצא על גבי תקליטים וקלטות, כשחלק 2 בלט במיוחד במכירות. בעקבות ההצלחה האדירה, החליטו בפונוקול לעשות משהו מיוחד בסוף אותה שנה - להוציא את האוסף הישראלי הראשון על גבי תקליטור (קומפקט דיסק, בשפה של פעם). האוסף שנבחר להיות החלוץ הוא "המיטב של טופ פופ 88", דיסק שמאגד בתוכו את הלהיטים הגדולים משלושת פרקי הסדרה הראשונים. הצעד הזה נחשב להימור. שוק התקליטורים בארץ היה אז עדיין בחיתוליו. מכשירי קומפקט דיסק היו יקרים מאוד והדיסקים שנמכרו בארץ נמכרו במחיר כפול מזה של תקליט או קלטת.
חודש אחרי הוצאת "המיטב", בפונוקול כבר לא עמדו בעומס. מסתבר שכמות הישראלים שהחזיקו בנגן תקליטורים היתה גבוהה בהרבה מששיערו בתעשייה המקומית. האוסף היה להצלחה פנומנלית והגיע לאלבום פלטינה במהירות אדירה. פונוקול הבינה שיש לה שוס ביד, ומאותו רגע כל ה"טופופים" יצאו על דיסקים.
הרעיון מאחורי העריכה של הסדרה היה די פשוט. ברגע שמתמלאים מספיק להיטים ברפרטואר של פונוקול - יוצא עוד פרק באוסף. התדירות היתה מסחררת, עם כחמישה אוספים בכל שנה וסדרה שרצה עד סוף שנות התשעים. אין ישראלי שהתבגר בתקופה הזאת שלא גדל על "טופופ". גם מי שבחיים שלו לא רכש פרק מהסדרה, בטוח רקד באיזה ערב כיתה לצלילי אחד מחלקי הסדרה במלואו. מי שלא - הוא כנראה יצור.
***
ה"טופופ" הראשון שאני כותב עליו כאן הוא "טופ פופ 90", שלמרות שמו, יצא בכלל ב-1989. מסתבר, אם כן, שבפונוקול אימצו את חוקי תעשיית הרכב - השנתון של האוסף היה מתחלף כבר בסוף השנה הקודמת. הסיבה לכך היתה שיווקית בעיקרה - הקניית נופך עדכני לאוסף.
ווליום 1 של 1990 הוא אוסף אדיר. הוא כולל בתוכו כמה להיטים ענקיים מסתיו 1989 והוא נפתח עם שישה פגזים. כמעט כל קטע כאן הוא טוב, וחוץ מהקאבר ל"למבדה", קשה למצוא משהו רע לומר על הדיסק. הסיומת, עם הקיור, הביוטיפול סאות' ואלטון ג'ון, מרשימה גם היא ואופיינית לסדרה. בפונוקול לא בחלו בכלום וכל להיט מהרפרטואר שלהם נכנס, לא משנה מאיזה ז'אנר הוא. אני יכול להרחיב רבות על האוסף, אבל מכיוון שאנחנו הולכים לסקר כאן עוד איזה 40 "טופופים", אני משאיר קצת להמשך.

ערך אספני: 40 ש"ח

ציון: 8

תגובה 1:

  1. תודה לך, עבודה יפה! זה היה החומר שאני צריך להיות.

    השבמחק