tag:blogger.com,1999:blog-52553054350354047542024-03-18T05:04:18.629+02:00אומרים שפעם היה פה שמחהאוספים הישראלים של ה-90osafimhttp://www.blogger.com/profile/05754970618520934221noreply@blogger.comBlogger545125tag:blogger.com,1999:blog-5255305435035404754.post-76388515688502729652023-09-23T18:43:00.003+03:002023-09-23T19:05:35.826+03:00London Greatest Hits<p></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: left;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEj_wqRXfIIaCUvCHwuj3eIXzyeUKe4Kb7cGCp_MaE9fgYcm3UYs9pcHQ-52VMjMvqAIuHRZYlQ5ku8eXiDyrlPM1nGG092HWRRgKB2RRByXmiZ7GN4vpZ-0ZFWkda7XNtbDkd9uG5hU-pFcovoyRdC81sD_laZR9Z9oje4w8o_Iv-DmHJ7bVNvmbZyIZBQ/s1953/London%20Greatest%20Hits.jpg" style="clear: left; float: left; margin-bottom: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" data-original-height="1953" data-original-width="1951" height="400" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEj_wqRXfIIaCUvCHwuj3eIXzyeUKe4Kb7cGCp_MaE9fgYcm3UYs9pcHQ-52VMjMvqAIuHRZYlQ5ku8eXiDyrlPM1nGG092HWRRgKB2RRByXmiZ7GN4vpZ-0ZFWkda7XNtbDkd9uG5hU-pFcovoyRdC81sD_laZR9Z9oje4w8o_Iv-DmHJ7bVNvmbZyIZBQ/w400-h400/London%20Greatest%20Hits.jpg" width="400" /></a></div><br /><p></p><p></p><p><b>שם האוסף</b>: London Greatest Hits</p><p><b>חברת תקליטים</b>: London/ סמפוניה (סיטונאות) בע"מ</p><p><b>שנה</b>: 1983 (הערכה)</p><p><b>מק"ט</b>: LONMIX 2</p><p><b>רשימת שירים</b>:</p><p>צד א<br /></p><div dir="ltr" style="text-align: left;">1. New Edition - Candy Girl</div><p></p><p dir="ltr" style="text-align: left;">2. Blancmange - Blind Vision</p><p dir="ltr" style="text-align: left;">3. Bananarama - Aie-A-Mwana</p><p dir="ltr" style="text-align: left;">4. First Light - Explain the Reason</p><p dir="ltr" style="text-align: left;">5. Bananarama - Tell Tale Signs</p><p dir="ltr" style="text-align: left;">צד ב</p><p dir="ltr" style="text-align: left;">1. Nairobi - Soul Makoss</p><p dir="ltr" style="text-align: left;">2. Rockers Revenge - Sunshine Party Time</p><p dir="ltr" style="text-align: left;">3. Rockers Revenge - The Harder They Come</p><p dir="ltr" style="text-align: left;"></p><table cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="float: left;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEiMtmU1a-agS0SkQioI7qzcWSue9Y25KYQ2_UOLI7vmAv8N-THIZrXYZm0Lj5A4kpcQYtyDRXLbB0whtcNESUEy7Kzk5oMDgeRa8pdQZtn2jataYOYKtgWqGl1w0N3NqvUuvbAkj_M22JGrazf_KB0H6BxzADVYtx_zKrGIlyGrkPNcK_jOl_7V-1n3cEw" style="clear: left; margin-bottom: 1em; margin-left: auto; margin-right: auto;"><img alt="" data-original-height="589" data-original-width="599" height="197" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEiMtmU1a-agS0SkQioI7qzcWSue9Y25KYQ2_UOLI7vmAv8N-THIZrXYZm0Lj5A4kpcQYtyDRXLbB0whtcNESUEy7Kzk5oMDgeRa8pdQZtn2jataYOYKtgWqGl1w0N3NqvUuvbAkj_M22JGrazf_KB0H6BxzADVYtx_zKrGIlyGrkPNcK_jOl_7V-1n3cEw=w200-h197" width="200" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">עטיפת סינגל טיפוסית של לונדון</td></tr></tbody></table><br /><p></p><p><b>עטיפה</b>: העיצוב מבוסס על איך שמקסי סינגלים של חברת "לונדון" נראו. הלוגו בענק למעלה ומעליו עיגול, עם פרטי הרליס (ראו דוגמה משמאל).<br /> כאן קצת שיחקו עם הפורמט הרגיל, שבדרך כלל הגיע בשחור לבן. עשו אותו אדום ובכל המסביב, שם בדרך כלל יש צורה גאומטרית כלשהי, שמו את תמונות של עטיפות הסינגלים שבאוסף. די יפה, למען האמת. נראה ארט בסגנון ההיפ-הופ של תחילת הדרך.</p><p><b>ביקורת ורקע</b>: "הלהיטים הגדולים של לונדון" הוא אוסף שאני שמח לכתוב עליו, בגלל שהוא מספר, בסיפור הרקע שלו, את פרק הסיום של אחת מחברות התקליטים האגדתיות שהיו בישראל. האוסף יצא דרך חברה שנקראה בשם הרשמי משהו "סמפוניה (סיטונאות) בע"מ". זה היה שם החברה, אבל השם היותר ידוע שלהם בארץ היה PAX. כלומר, שלום בלטינית.</p><p>הברה הוקמה באמצע שנות החמישים, כשהם נשאו את הזיכיון להוציא בישראל את התקליטים של חברת Decca הבריטית. ל-Decca היו שני אגפים מרכזיים. האחד הוא הקלאסי, עם קטלוג עשיר מאוד של הקלטות של תזמורות והשני, שנוסד בשנות השישים, התעסק במוזיקה פופולרית. לא המון אמנים היו חתומים ב-Decca, אבל אלו שכן היו שם, היו מצליחים מאוד. הרולינג סטונס בראשם, ומלבדם שמות רציניים כמו הסמול פייסס, טום ג'ונס, הצבים, מרמלדה, מריון פיית'פול ועוד כמה.</p><p>סמפוניה הוציאה בישראל אך ורק תקליטים של Decca ומן הראוי היה שיקראו לחברה Decca-Israel. אבל זה לא קרה. באותה תקופה היה תהליך בעולם שנקרא "החרם הערבי". בעיקרו, החרם היה של מדינות ערב, שהודיעו שהן לא יעשו עסקים עם חברות שפעילות בישראל. המצב הזה מנע מהמון חברות ענק לפעול בארץ. הידועות מביניהן הן פפסי, Shell, טיוטה, מזדה ויש שטוענים שגם מקדונלדס. </p><p>והיו גם חברות שעשו קומבינות. Decca, לדוגמה. למרות שהיה להם חוזה עם חברת סמפוניה הישראלית, הם התנו את האישור בהוצאת האלבומים של אמני החברה בישראל בכך שהשם Decca לא יופיע בשום מקום על גביהם. במקרה של שאילתות מצד גורמים ערביים, ב-Decca הסבירו, נטען שאלו הדפסות פירטיות. בסמפוניה, נעלבו, אבל בלעו את הצפרדע. הם היו יצרתיים והמציאו את השם בעל המשמעות החדה Pax. וכך כל אלבומי Decca בישראל יצאו תחת השם הזה. </p><p>סמפוניה הצליחה עם ההוצאות של PAX על תמיד גם הרגישו כאילו הם מסומנים. חברות, חנויות ואספנים בעולם הרבה פעמים הסתכלו על ההוצאות שלהם כעל בוטלגים לא חוקיים. הלוגו של PAX דמה בסגנונו ללוגו של Decca (ראו תמונה משמאל) והרבה אנשים חשבו שפשוט מדובר בזיוף שבא לבלבל. בסימפוניה לא יכלו לגונן על המוצרים שלהם והם הרגישו </p><table cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="float: left;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEhAyXmWycPmw8Hsaku-50dgfVQvYixfiXWAXRkrJcfgOOoXHp5Njt49xDMWP_G9HrRHtiY7aIkRVZA2y3M6Fv7rauP7wiFs13l2dnIBqNO6_8EmV7GC4Ulf3F2IewVOJJG4kx_NBKvNepmlBqK0LYgIHmdsmfUAPXeXLhyMpC9_EIF1WaHF-_XZwwBCc_k" style="clear: left; margin-bottom: 1em; margin-left: auto; margin-right: auto;"><img alt="" data-original-height="448" data-original-width="516" height="174" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEhAyXmWycPmw8Hsaku-50dgfVQvYixfiXWAXRkrJcfgOOoXHp5Njt49xDMWP_G9HrRHtiY7aIkRVZA2y3M6Fv7rauP7wiFs13l2dnIBqNO6_8EmV7GC4Ulf3F2IewVOJJG4kx_NBKvNepmlBqK0LYgIHmdsmfUAPXeXLhyMpC9_EIF1WaHF-_XZwwBCc_k=w200-h174" width="200" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">הלוגו של PAX מול Decca</td></tr></tbody></table>הרבה פעמים מנודים.<p></p><p>סמפוניה הוציאו את התקליטים של Decca עד תחילת שנות השמונים. בשנת 1980 החברה בחו"ל נמכרה לענקית המוזיקה פוליגרם, והמשמעות היתה ש"סמפוניה" אבדה את הזיכיון להוציא את התקליטים שלהם בישראל. כך גם מתה PAX. אבל לא לגמרי.</p><p>סמפוניה נסתה לשרוד והיא חתמה על חוזה חדש, להפיץ את האלבומים של London Recordings בישראל. ההיסטוריה של London היא גם די וותיקה. מדובר בחברה שפעילה, פחות או יותר, כבר 100 שנים, היסטורית, בעיקר עם הקלטות של מוזיקה קלאסית. אבל באייטיז כאילו הוזרק בה דם חדש והיא שינתה כיוון לגמרי. מלייבל זניח, London הפכה לשם רציני ויצרתי בסצינה הבריטית, עם החתמות מאוד חשובות בגל החדש, במוזיקת הדאנס ובהחתמה של אמנים הומוסקסואלים. </p><p></p><table cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="float: left;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEj01NJm9pwbUeSUevxj-rxopBr-dTMw67SeQR0L6q5KQNInPzCDQuX0KOApKK1al5nj-FnMClC7fxnWkE-6Pvs0Po9EFkRyM45uYixRPQ0gMBJQp5ABqfMLhrvJkURIuL3sN3qej4eYKak8eqga07mgZ6C9Hw38DCz1tzsQweCrGaf8sOZgjVHccgqAxvQ" style="clear: left; margin-bottom: 1em; margin-left: auto; margin-right: auto;"><img alt="" data-original-height="600" data-original-width="598" height="200" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/a/AVvXsEj01NJm9pwbUeSUevxj-rxopBr-dTMw67SeQR0L6q5KQNInPzCDQuX0KOApKK1al5nj-FnMClC7fxnWkE-6Pvs0Po9EFkRyM45uYixRPQ0gMBJQp5ABqfMLhrvJkURIuL3sN3qej4eYKak8eqga07mgZ6C9Hw38DCz1tzsQweCrGaf8sOZgjVHccgqAxvQ=w199-h200" width="199" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">האוסף Mix 1</td></tr></tbody></table>סמפוניה לא ממש ידעו איך לאכול את הקטלוג התוסס של London. בניגוד ל-Decca, שהיתה האמ-אמא של המיינסטרים, לונדון היתה חדשנית וחתרנית. ההצלחה הגדולה של סמפוניה היתה עם ההרכב בלאמאנש, שהסינגל שלהם "Living on the Ceiling"', הגיע למקום הרביעי במצעד הלועזי של רשת ג' והפך לאחד מלהיטי האייטיז הגדולים ביותר בישראל. גם עם ההרכב Rockers Revenge, של ארתור בייקר, שבהמשך האייטיז יהפוך לאחד המפיקים החשובים של העשור, לסמפוניה הלך קלף. הסינגל שלהם "Walking on Sunshine" הפך ללהיט רדיו ורחבות גדול ומבוקש. מכיוון שלא היה כאן שוק סינגלים, סמפוניה הוציאו סוג של אוסף שנקרא כמו שני הסינגלים האלו, כולל שמות האמנים על העטיפה (מק"ט: Mix 1, ראו תמונה משמאל). <br /><p></p><p>האוסף הזה יצא גם תחת הלייבל PAX, כנראה ההוצאה האחרונה אי-פעם תחת השם הזה. אחרי שהוא יצא, ב-London שאלו את סמפוניה מה זה PAX והם הסבירו להם את הסיפור. ב-London צחקו ואמרו להם שאין להם בעיה שהם יוציאו דברים תחת London. סמפוניה בכו מרוב אושר ומימשו במהרה.</p><p>סמפוניה התרגשו מזה שהם כבר לא צריכים להסתתר וכאילו כקונטרה לטרלול של Decca והחרם העתיק, הם הוציאו אוסף עם השם והלוגו של London בענק. על המדבקה שנמצאת במרכז התקליט, סמפוניה עשו עוד מחווה/התגרות ב-Decca. הלוגו של PAX הופיע על כל האלבומים של החברה בריבוע כסוף על המדבקה, כאילו מדמה את הלוגו של Decca. באוסף של לונדון הם השאירו את הריבוע הכסוף ופשוט שמו עליו את הלוגו של לונדון (ראו תמונה משמאל). כאילו London מודבק על הצורה של Decca. הרבה מסר חבוי היה פה.</p><table cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="float: left;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjAcjTdnEOEV3syPpuMo-x2ME7xRwDJDDbFWlt3rCAXGNGuU2MZXg4rZ6nu1PReZspNcEDfaz4tXKhb4cWwSDQlKnL5jPHPLZpJBzIkuV7JtxmcOdS1wQIVZdqJbWiXPTOMMJHFUayIE3GRWmckP6SIytvwgjy2OTnu3l3Io_DpyKNOFglT_rFJHjWg1Dk/s1834/London%20Greatest%20Hits%20Label.jpg" style="clear: left; margin-bottom: 1em; margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" data-original-height="1834" data-original-width="1834" height="200" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjAcjTdnEOEV3syPpuMo-x2ME7xRwDJDDbFWlt3rCAXGNGuU2MZXg4rZ6nu1PReZspNcEDfaz4tXKhb4cWwSDQlKnL5jPHPLZpJBzIkuV7JtxmcOdS1wQIVZdqJbWiXPTOMMJHFUayIE3GRWmckP6SIytvwgjy2OTnu3l3Io_DpyKNOFglT_rFJHjWg1Dk/w200-h200/London%20Greatest%20Hits%20Label.jpg" width="200" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">המדבקה של האוסף</td></tr></tbody></table><br />האוסף, כאמור, גם נקרא על שם החברה האנגלית וכולו הפגנת אהבה אליהם. בתוכו, האוסף כולל סינגלים עכשוויים של New Edition (הרכב ילדים מוקדם של בובי בראון, שהצליח מאוד בארה"ב), שני קטעים מוקדמים של בננרמה והצד השני כולו הפקות של ארתור בייקר המדהים, תחת שני שמות. <p></p><p>למרות שהאוסף טוב מאוד, אין בו להיטי ענק והוא לא זכה להצלחה גדולה בארץ. כמה חודשים אחר-כך, גם קרה לסמפוניה מה שקרה עם Decca, כשלונדון חתמו על חוזה הפצה עולמי, גם כן עם חברת פוליגרם. ההוצאות הבאות החשובות של החברה, אמנים כמו ברונסקי ביט ו-Fine Young Cannibals, כבר יצאו בחברת פונוקול שזכתה בקטלוג המרגש הזה, בזכות החוזה. </p><p>סמפוניה, בלי שום קטלוג לייצג, חדלה מלהתקיים. האוסף עם הלוגו הענק של London על העטיפה, היה סוג של ניצחון שלהם ופרישה עם ראש מורם.</p><p><b>ציון</b>: 10</p><p><b>ערך אספני</b>: 80 ש"ח</p><p><br /></p><p><br /></p>osafimhttp://www.blogger.com/profile/05754970618520934221noreply@blogger.com2tag:blogger.com,1999:blog-5255305435035404754.post-55381412333558153052023-01-19T11:25:00.001+02:002023-09-25T20:28:29.173+03:00פרופסור מיקס 7<p> <br /></p><p><b>שם האוסף</b>: פרופסור מיקס 7</p><p></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: left;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEiYi1K5pxNl4iMy_uSzjPVinBp0Kxiwi486YbpmiBytIMrGMAdTZ15OP4Jx5C54Xr0yPsgy8tDa1ZVFXOtXu9GNAdNz8fR3pk9kXSBXZY44ICgMpwqrgZz6ovzjxX7r9kKij_9FuCdpauO0WVYQTDNgJwkhCGKUDL4dAC7UJNhqCRGdaKmyLrzwzb85/s818/ProffesorMix7.jpg" imageanchor="1" style="clear: left; float: left; margin-bottom: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" data-original-height="800" data-original-width="818" height="391" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEiYi1K5pxNl4iMy_uSzjPVinBp0Kxiwi486YbpmiBytIMrGMAdTZ15OP4Jx5C54Xr0yPsgy8tDa1ZVFXOtXu9GNAdNz8fR3pk9kXSBXZY44ICgMpwqrgZz6ovzjxX7r9kKij_9FuCdpauO0WVYQTDNgJwkhCGKUDL4dAC7UJNhqCRGdaKmyLrzwzb85/w400-h391/ProffesorMix7.jpg" width="400" /></a></div><b><p><b><br /></b></p>חברת תקליטים</b>: הד ארצי<p></p><p><b>שנת הוצאה</b>: 1990</p><p><b>מס' קטלוגי</b>: ARTON 19448-4 (קלטת)</p><p><b>עורכים</b>: צ'רלי סולומון וקארן רוז</p><p><b>רשימת שירים</b>:</p><p dir="ltr" style="text-align: left;">Side 1:<br />1. Black Box - Everybody Everybody<br />2. Mike "Hitman" Wilson - Another Sleepless Night<br />3. Londonbeat - I've Been Thinking About You<br />4. Nick Kamen - I Promised Myself<br />5. Adamski - The Space Jungle<br />6. Soho - Hippychick<br />7. Kyper - Tic Tac Toe</p><p dir="ltr" style="text-align: left;">Side 2:<br />1. Snap! - Cult of Snap<br />2. Deee-Lite - Groove is in the Heart<br />3. The Time - Jerk Out<br />4. Johnny Gill - Rub You the Right Way<br />5. Bell Biv Devoe - Do Me!<br />6. Lindy Layton - Silly Games<br />7. Vaya Con Dios - What's a Woman</p><p style="text-align: right;"><b>עיצוב עטיפה</b>: כמו כל סדרת "הפרופסור", עיצוב של יקי קאופמן. איור, למען הדיוק. יש כאן ציור של דיג'יי מקפצץ על הכותרת של האוסף. הרמה די ילדותית, אם להיות כנים. <b>ציון עיצוב</b>: 6</p><p style="text-align: right;"><b>ביקורת ורקע</b>: האוסף האחרון בסדרת "פרופסור מיקס" שאני מסקר כאן ובכך סוגר את הסדרה. מדובר בפרק 7, מתוך 8 פרקים, שיצא בסוף 1990. אוסף לא רע, שבין 14 שיריו כולל כמה להיטי ענק של סנאפ, די-לייט, ואיה קון דיאוס (שהגיעו עם השיר למקום הראשון במצעד של רשת ג'!), בלאק בוקס ולונדון ביט. </p><p style="text-align: right;">יש כאן גם כמה יציאות ממש טובות, כמו החידוש של אמן הקלידים הבריטי אדמסקי לאלביס פרסלי (!) וצמד הבנות הבריטיות סוהו שסימפלו בצורה מבריקה את הסמית'ס (!!). לא הרבמה מדי פילרים, באוסף יחסית טוב.</p><p style="text-align: right;">האוסף הזה יצא, כאמור, בסוף 1990. תקופה שרוב האוספים היו יוצאים על תקליט, קלטת וקומפקט דיסק. האוסף הזה, לעומת זאת, ככל הידוע יצא רק על גבי קלטת. דיסק ותקליט שלו מעולם לא נצפו וכנראה שהוא שימש סוג של מעבר בין הפורמטים. הפרק לפניו, 6, יצא על שלושת הפורמטים והפרק אחריו, 8, יצא על קלטת ודיסק בלבד. כלומר - אחרי פרק 6 הד ארצי לא הוציאו יותר אוספים על תקליטים ומ-1991 זה כבר היה נחרץ. אוספים יוצאים רק על קלטות ודיסקים. בכל מקרה, עד שנמצא לכך עדות אחרת - פרק 7 היה קיים רק על קלטת.</p><p style="text-align: right;"><b>ערך אספני</b>: אז כאמור יש רק קסטה כאן וקסטות זה לא משהו שממש אוספים בארץ (למעשה - אופיר פלג הוא האספן היחידי שאני מכיר...). האוסף לא מכר הרבה ונדיר למצוא את הקלטת הזאת ובכל זאת - לא אתמחר את שוויה ביותר מ-20 ש"ח.</p>osafimhttp://www.blogger.com/profile/05754970618520934221noreply@blogger.com5tag:blogger.com,1999:blog-5255305435035404754.post-69395900145333336722022-07-20T00:19:00.001+03:002022-07-20T00:19:25.416+03:00פול אנקה בהופעה בבריכת הסולטן, ירושלים, 19.7.22<p> <table cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="float: left;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgmw7IPJU0hLGXm6HacwjYXW-5S062pY8LuUsvzGfhxgWUh4MTknwHXMOwGT6qbSE4RL68szhMdQDcGI9O3MAWj-UiJ7n3mcDNAkr1tBgdB_EY40Cc4xF6faUsjRrKsjefOV1XfK6-IaFzvQ8RrBd8L44h2ocynSWGzqqePRBpuWWjHFfLbicZPR52q/s3472/20220719_214353.jpg" imageanchor="1" style="clear: left; margin-bottom: 1em; margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" data-original-height="3472" data-original-width="3472" height="320" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgmw7IPJU0hLGXm6HacwjYXW-5S062pY8LuUsvzGfhxgWUh4MTknwHXMOwGT6qbSE4RL68szhMdQDcGI9O3MAWj-UiJ7n3mcDNAkr1tBgdB_EY40Cc4xF6faUsjRrKsjefOV1XfK6-IaFzvQ8RrBd8L44h2ocynSWGzqqePRBpuWWjHFfLbicZPR52q/s320/20220719_214353.jpg" width="320" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">אנקה יורד אל הקהל במהלך ההופעה<br /></td></tr></tbody></table><br />בשבוע הבא פול אנקה יחגוג יומולדת 81, אבל הגיל לא מפריע לו להיות יותר רוקנרול מכל זמר שראיתי עד היום על הבמה. אנקה פרפורמר ענק ואני ממליץ לכל מבצע צעיר ללכת להופעה שלו, כדי להבין את גודל התופעה ואולי ללמוד משהו.</p><p>המופע מתחיל עם הלהיט הכי גדול של אנקה, "דיאנה" האלמותי. להקה של שבעה נגנים מנגנת על הבמה, אנקה שר, אבל לא רואים אותו. אז מבינים שאנקה בא מאחורה. מתוך הקהל ועושה את כל הדרך עד לבמה. כאילו הוא אומר לקהל - אני אחד מכם כאן ואנחנו ביחד יוצרים את המופע. </p><p>ההופעה התקיימה בבריכת הסולטן. מקום היסטורי ומטורף להופעות בין לאומיות, למרגלות העיר העתיקה. המקום אירח בבשנות השמונים והתשעים את הגדולים ביותר בעולם המוזיקה: דייר סטרייטס, יוריתמיקס, ניל יאנג, סטינג, שינייד אוקונור, הפט שופ בוייז ועוד ועוד. המקום היה מלא להופעה של אנקה, מה שהוכיח שיש מקום להחזיר את ההופעות הבין לאומיות גם לירושלים. למה לא, בעצם?</p><p>הרפרטואר של אנקה מרשים. בשנת 57 הזמר הקנדי פרץ עם שורה של להיטים שבארץ מכונים שירי "אסקימו לימון", בגלל שהם כיכבו בפסקולי הסדרה. קטעים כמו "You Are My Destiny", "Lonely Boy", ו"Puppy Love" היו חלק מסריה שכללה לא פחות מ-17 להיטי טופ 20 בארה"ב בחמש שנים. מ-1963 הקריירה שלו החלה לדעוך ואנקה עשה את המעבר החכם לכותב מוכשר, לזמרים אחרים. אנקה כתב לטום ג'ונס (She's a Lady), למייקל ג'קסון (Love Never Felt So Good) וכמובן את My Way לפרנק סינטרה.</p><p>בהופעה אנקה שילב את להיטי תחילת הדרך שלו, עם קטעים שהוא כתב בהמשך הדרך. הוא קרע את הבמה, ירד לקהל, טיפס על כיסאות והתנשק עם מעריצות. פנומנלי.</p><p>את הלהיט שלו "Crazy Love" משנת 58' הוא ביצע על פסנתר, כשהוא משלב אותו באופן מפעים עם "Purple Rain" של פרינס. לשמוע כדי להאמין.</p><p>אנקה הקדיש שירים לאנשים בקהל והיה תקשורתי בטירוף. את "You're Having My Baby", להיט הקאמבאק המפתיע שלו מ-1974 שהפך לשיר השלישי שלו שהגיע למקום הראשון בארצות הברית, הוא שר לזוג שביקשו אותו ממנו במיוחד. <table cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="float: left;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEioGn68tZKacFBeddhjt1ZNnZ5QKay_YNpwSwknqCxv6CHEp3eQ8yrcxKgm56n0QYCstSGH177JTY0fOmtXWKwi4J5JIPTSUIfPxdySGuzIweDNz_AV5RjOI-PKHTNOzuiLuJ_heCxkmCU75-vPz1NKLtqD7WJmq0J1FljVoA6AcKtGnpKGrrCcNoYe/s964/PaulAnkaTicket.jpg" imageanchor="1" style="clear: left; margin-bottom: 1em; margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" data-original-height="392" data-original-width="964" height="130" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEioGn68tZKacFBeddhjt1ZNnZ5QKay_YNpwSwknqCxv6CHEp3eQ8yrcxKgm56n0QYCstSGH177JTY0fOmtXWKwi4J5JIPTSUIfPxdySGuzIweDNz_AV5RjOI-PKHTNOzuiLuJ_heCxkmCU75-vPz1NKLtqD7WJmq0J1FljVoA6AcKtGnpKGrrCcNoYe/s320/PaulAnkaTicket.jpg" width="320" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">הכרטיס הדיגיטלי להופעה</td></tr></tbody></table></p><p>להקת הליווי שלו ישבה על הבמה בעיצוב מעניין, בגבהים שונים, כשאת פלג הגוף התחתון שלהם מסתיר מסך וידאו ארט. הלהקה כללה כנרת מרשימה, פרקשניסט, גיטריסט אלוף, חצוצרן, בסיסט, קלידן, מתופף, בסיסט ומנהל אומנותי. אנקה בחר אותם בקפידה לשואו מצויין. אמן ברמה שלא עושים יותר. </p><p>אנקה מככב בלא פחות משבעה אוספים שמסוקרים כאן באתר. קראו עליהם בקישור: <a href="https://osafim.blogspot.com/search?q=PAUL+ANKA">אומרים שפעם היה פה שמח: תוצאות חיפוש עבור PAUL ANKA (osafim.blogspot.com)</a></p><p><br /></p>osafimhttp://www.blogger.com/profile/05754970618520934221noreply@blogger.com2tag:blogger.com,1999:blog-5255305435035404754.post-37477859248969926772022-07-18T01:42:00.003+03:002022-07-18T11:23:47.399+03:00קליס בהופעה בבארבי, תל אביב, 17.7.2022<p></p><table cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="float: left; margin-right: 1em; text-align: left;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjQqvSxRySynqxj2aH2s3flKy0nzviei5EoIk0uJ6tXiIBImIhPW2dUa4o0wcOn3RLSQbbenqxCvvE-9uDbztinqV1uGvFa7CppW8zND2syTSBMqby6VAWF2UWIG_nnOyouF8GhcsdIQAEBzfUeMgSob-lKwYsLkRDjZXM6q74EWCx7olap3QwUVCNN/s2448/20220717_224741.jpg" style="clear: right; margin-bottom: 1em; margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" data-original-height="2448" data-original-width="2448" height="320" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjQqvSxRySynqxj2aH2s3flKy0nzviei5EoIk0uJ6tXiIBImIhPW2dUa4o0wcOn3RLSQbbenqxCvvE-9uDbztinqV1uGvFa7CppW8zND2syTSBMqby6VAWF2UWIG_nnOyouF8GhcsdIQAEBzfUeMgSob-lKwYsLkRDjZXM6q74EWCx7olap3QwUVCNN/s320/20220717_224741.jpg" width="320" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">קליס על במת מועדון הבארבי</td></tr></tbody></table> <br />זמרת ההיפ-הופ/פופ האמריקאית קליס הגיעה להופעה במועדון הבארבי, הופעה שהיא הכריזה עליה כראשונה מזה שנתיים. <p></p><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="float: left; margin-right: 1em; text-align: left;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjOrs5OMkahJLC_L5ggX_4cLYps0nnqPvzHlxbWBHyj1IpUEMz9IG_radf1I2hPeLcs4rtBddZhGmNHfa4lm5jx9s9q21zH3Z9Txayy8bU2XpSIm0cVJ_0J6VshYbUJAYy2NCkdLMdPzZ5H0LnulgOtVn-JxK4LDEuS5kIqLv7BTt5WQMJDr8MYXhcb/s511/kelisTicket.jpg" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" data-original-height="280" data-original-width="511" height="175" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjOrs5OMkahJLC_L5ggX_4cLYps0nnqPvzHlxbWBHyj1IpUEMz9IG_radf1I2hPeLcs4rtBddZhGmNHfa4lm5jx9s9q21zH3Z9Txayy8bU2XpSIm0cVJ_0J6VshYbUJAYy2NCkdLMdPzZ5H0LnulgOtVn-JxK4LDEuS5kIqLv7BTt5WQMJDr8MYXhcb/s320/kelisTicket.jpg" width="320" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">הכרטיס הדיגיטלי להופעה. מינימליסטי...</td></tr></tbody></table><p>את ההופעה חיממה זמרת צעירה ומעניינת שנקראת רון פרץ, שביצעה שילוב מסקרן של היפ-הופ, מוזיקה ערבית ודאנס. אחרי זה התנגנו במערכת השמע קטעים לא ממש קשורים, אבל מה שכן, "Gangsta's Paradise" של קוליו הרים את האולם, שהיה שלושת רבעי מלא.</p><p>קליס עלתה קצת אחרי עשר ונתנה סט קצר של כשעה, שכלל את חלק מלהיטיה בביצועים מלאים וחלק כקטעים במחרוזת. על הבמה היא ניצבה ביחד עם זמרת ליווי מצויינת, מתופף ודיג'יית. זאת היתה הופעה עם וייב של מועדון. סימפולי קטעים של נירוונה וקריסטל ווטרס, ששולבו בלהיטים שלה בביצועי רמיקס. די מדליק, בסך הכל. </p><p>העיב על העניין הסאונד הלא טוב ואולי גם העובדה שהזמרת לא נתנה הדרן. להיטים כמו "Caught Out There" ו"Trick Me" הופיעו רק כחלקים קצרים במחרוזת וזה היה תפור על הדרן מרשים. קליס בחרה לעשות אחרת. היא סיימה את המופע בביצוע אופורי משהו ל"אקפלה" שלה וזה היה פאנץ' טוב.</p><p>אורך המופע הקצר יכול אולי להעלות תהיות. אבל אני חושב שבמקרה הזה זה האיכות ולא הכמות. קליס יצרה כאן סט מהודק ומדוייק. זאת אומנות והערך שלה נמדד בתוכן ולא במשקל. כן, הדרן של שיר או שניים היה יכול להיות קול, אבל אם המופע היה נמרח ל-90 דקות הסטנדרטיות, אני חושב שמשהו היה מתפספס.</p><p><b><u>קטעים של קליס מופיעים באוספים הישראלים הבאים</u>:</b></p><p><b>"Caught Out There" ב-"Now That's What I Call Music 2" (הוצאת הליקון/אן.אם.סי, 2000)</b></p><p><b>"Get Along with You" ב-Now That's What I Call Music 3" (הוצאת אן.אם.סי/הליקון, 2000)</b></p><p><b>"Milkshake" ב-"Now That's What I Call Hip Hop" (בהוצאת הליקון, 2004)</b></p><p><b>"Trick Me (E Smoove Trick Radio Edit)" ב-"Now That's What I Call Dance" (בהוצאת הליקון, 2004)</b></p><p><b>"Trick Me" ב-"Girl Power" (בהוצאת הליקון, 2004)</b></p><table cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="float: left;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEg2Cs4kGUpW4IiyOIHePnmk5FnsCtbN6LTWHHET_Fa_VjmCqxQlLZVOuhT_WwB_NxiKoUeaYiTxxh72_g-fkpuMBy3cNzWuoItGYwu97l4nI0LMmWGRQVFR8UhingQT-iB_SPbPnhiHCgxA1420aqp4953B744FAzxZ6A8k2sVrRSHOxqs5nXy7w1Yf/s3472/20220717_210719.jpg" style="clear: left; margin-bottom: 1em; margin-left: auto; margin-right: auto;"><b><img border="0" data-original-height="3472" data-original-width="3472" height="320" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEg2Cs4kGUpW4IiyOIHePnmk5FnsCtbN6LTWHHET_Fa_VjmCqxQlLZVOuhT_WwB_NxiKoUeaYiTxxh72_g-fkpuMBy3cNzWuoItGYwu97l4nI0LMmWGRQVFR8UhingQT-iB_SPbPnhiHCgxA1420aqp4953B744FAzxZ6A8k2sVrRSHOxqs5nXy7w1Yf/s320/20220717_210719.jpg" width="320" /></b></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;"><b>הסט ליסט של המופע. <br /></b></td></tr></tbody></table><p></p><p><b>"Acapella" ב-"Now That's What I Call Music 16" (הוצאת הליקון, 2010)</b></p><p><b>"Bounce", ביחד עם קאלווין האריס" ב-"Hits 2012" (בהוצאת NMC United, שנת 2012)</b></p><br /><p><br /></p>osafimhttp://www.blogger.com/profile/05754970618520934221noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-5255305435035404754.post-52106152338057234352022-05-19T17:46:00.005+03:002022-05-19T17:48:19.480+03:00פרופסור מיקס 4<p><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEixPvVwwHTq2pNWcvr8mSEI-jICm_fXrJ52ZvPga08wRyyE2lg34GN1h900QUXEP8bVoDimnv-5kTRQr82pACbW2yau7z5u3dJ2fDbbLf9f8aVlCjJJgiFhaE-rbAAmbpUhjwWdfRv5ZVS9TTnIM7PAEqaoI7cjas-ccIitIiXr9Wvf_7B_L-S6EKuv/s821/Proffesor4.jpg" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" data-original-height="821" data-original-width="792" height="400" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEixPvVwwHTq2pNWcvr8mSEI-jICm_fXrJ52ZvPga08wRyyE2lg34GN1h900QUXEP8bVoDimnv-5kTRQr82pACbW2yau7z5u3dJ2fDbbLf9f8aVlCjJJgiFhaE-rbAAmbpUhjwWdfRv5ZVS9TTnIM7PAEqaoI7cjas-ccIitIiXr9Wvf_7B_L-S6EKuv/w386-h400/Proffesor4.jpg" width="386" /></a></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: right;"><b><br /></b></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: right;"><b>שם האוסף</b>: פרופסור מיקס 4</div><div class="separator" style="clear: both; text-align: right;"><br /></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: right;"><b>חברת תקליטים</b>: הד ארצי</div><div class="separator" style="clear: both; text-align: right;"><br /></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: right;"><b>שנה</b>: 1989</div><div class="separator" style="clear: both; text-align: right;"><br /></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: right;"><b>מק"ט</b>: ARTON 19412-4 (קלטת)</div><div class="separator" style="clear: both; text-align: right;"><br /></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: right;"><b>עריכה</b>: צ'רלי סולומון וקארן רוז</div><div class="separator" style="clear: both; text-align: right;"><br /></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: right;"><b>רשימת שירים</b>:</div><div class="separator" style="clear: both; text-align: right;"><b>צד' א'</b>:</div><div class="separator" style="clear: both; text-align: right;"><br /></div><div class="separator" dir="ltr" style="clear: both; text-align: left;">1 London Boys - London Nights</div><div class="separator" dir="ltr" style="clear: both; text-align: left;">2 Big Fun - Blame it on the Boogie</div><div class="separator" dir="ltr" style="clear: both; text-align: left;">3 Expose - What You Don't Know</div><div class="separator" dir="ltr" style="clear: both; text-align: left;">4 Damian - The Time Wrap</div><div class="separator" dir="ltr" style="clear: both; text-align: left;">5 Elvis Costello - Veronica<br />6 Simply Red - If You Don't Know Me By Now</div><div class="separator" style="clear: both; text-align: right;"><br /></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: right;"><b>צד ב'</b>:</div><div class="separator" dir="ltr" style="clear: both; text-align: left;">1 Black Box - Ride on Time (Remix)</div><div class="separator" dir="ltr" style="clear: both; text-align: left;">2 Lisa Stansfield - This is the Right Time</div><div class="separator" dir="ltr" style="clear: both; text-align: left;">3 Transvision Vamp - Baby I Don't Care</div><div class="separator" dir="ltr" style="clear: both; text-align: left;">4 Tone Loc - Funky Cold Medina</div><div class="separator" dir="ltr" style="clear: both; text-align: left;">5 Jody Watley - Real Love</div><div class="separator" dir="ltr" style="clear: both; text-align: left;">6 Stereo MCs - On 33</div><div class="separator" dir="ltr" style="clear: both; text-align: left;">7 Milli Vanilli - Blame it on the Rain</div><div class="separator" dir="ltr" style="clear: both; text-align: left;"><br /></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: right;"><b>עטיפה</b>: קצת קריפי, אבל מגניב. איור של יקי קאופמן שמראה מפלצות טורפות תקליטים, רודפות אחרי פטיפון עם רגליים, שמשולבות בצורה 4. הזוי, אבל קול. <b>ציון עיצוב</b>: 8</div><div class="separator" style="clear: both; text-align: right;"><br /></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: right;"><b>ביקורת ורקע</b>: טוב, אחרי העדרות של שנתיים, קיבלתי מוזה לכתוב קצת באתר, לחזור לסקר את כל אותם אוספים שיצאו בארץ בעבר וברגע זה בזמן, אביב 2022, ממש אפשר להכריז שזה בעבר. מפני שכשהתחלתי את הסקירה, אי שם ב-2010, אוספים עדיין יצאו בארץ בצורה סדירה. לעומת זאת, כיום, אם יצא משהו, זה יהיה ממש על תקן נס...</div><div class="separator" style="clear: both; text-align: right;">את רוב האוספים משנות ה-90 כבר סיקרתי, אם כי על המדפים שלי יש עדיין כמה עשרות שעוד לא תועדו. כל זה הוכחה לשפע שהיה בתחום הזה פה. אני מקווה, יום אחד להגיע לכולם.</div><div class="separator" style="clear: both; text-align: right;">לבנתיים, היום אני רוצה להתמקד בפרק מסדרה שסוקרה כאן בחלקה, סדרת "פרופסור מיקס". הסדרה החלה את דרכה ב-1988 ועד לסיומה בתחילת 1992 יצאו לה 11 פרקים. שלושה מהפרקים היו פרקי סיכום שנה ל-89, 90 ו-91 תחת הכותרת "הפרופסור הדיגיטלי" (מסדרות הדיסקים הראשונות בארץ) ואילו הסדרה הרגילה כללה 8 פרקים. <br /></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: right;">הפרק המדובר כאן הוא פרק 4 שיצא ב-1989. אני מכיר אותו על גבי קלטת ותקליט ואין לי מושג אם הוא קיים על דיסק. מהתעלומות הבודדות שנותרו בתחום הזה.</div><div class="separator" style="clear: both; text-align: right;">האוסף כולל מגוון של שירים, בעיקר בריטים ואמריקאיים, עם יציאות אירופאיות. למירב ההצלחה שלו, האוסף זה בזכות הקטע של בלאק בוקס האיטלקים, שפתח את צדו השני, מהלהיטים הגדולים של סוף האייטיז.</div><div class="separator" style="clear: both; text-align: right;">בסך הכל אוסף כייפי, שהיה די שימושי לדיג'יים בימים של קיץ 89'. </div><div class="separator" style="clear: both; text-align: right;"><br /></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: right;"><b>ערך אספני</b>: 20-50 ש"ח לתקליט (תלוי במצב). אם דיסק קיים - אני מעריך אותו ב-200 ש"ח</div><div class="separator" style="clear: both; text-align: right;"><br /></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: right;"><b>ציון</b>: 8</div><div class="separator" style="clear: both; text-align: right;"><br /></div><br /><p></p>osafimhttp://www.blogger.com/profile/05754970618520934221noreply@blogger.com7tag:blogger.com,1999:blog-5255305435035404754.post-7445549907426386882020-09-20T23:37:00.004+03:002020-09-20T23:37:48.893+03:00The Best of Europarade<p><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEj1-39wnmltrW6MYW9p5hfBXlNzUHpkUs2MxBVR-eYsxjQMAfT3ukPhBTA3vdGXD0uPRZmXvj5XDgW7KJtpHi4chQTeAEz4grFjhyphenhyphen1QTDokM7WY4_S7bRejg85YjSeH0GTAVJ9WMMwx3eQ/s954/Europarade_Best.jpg" style="clear: left; float: left; font-weight: 700; margin-bottom: 1em; margin-right: 1em; text-align: center;"><img border="0" data-original-height="944" data-original-width="954" height="395" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEj1-39wnmltrW6MYW9p5hfBXlNzUHpkUs2MxBVR-eYsxjQMAfT3ukPhBTA3vdGXD0uPRZmXvj5XDgW7KJtpHi4chQTeAEz4grFjhyphenhyphen1QTDokM7WY4_S7bRejg85YjSeH0GTAVJ9WMMwx3eQ/w400-h395/Europarade_Best.jpg" width="400" /></a><b><br />שם האוסף</b>: The Best of Europarade</p><p><b>תת כותרת</b>: מסיבת ריקודים נון סטופ!</p><p><b>שנה</b>: 1988</p><p><b>חברת תקליטים</b>: CBS/אן.אם.סי</p><p><b>עריכה</b>: משה מורד</p><p><b>די.ג'יי מיקס</b>: יורם וואזאנא</p><p><b>הפקה</b>: ליאור סולימן</p><p><b>מק"ט</b>: CBS 462915-2</p><p><b><br /></b></p><p><b>רשימת השירים</b>:</p><ol dir="ltr" style="text-align: left;"><li>Paul Lekakis - Boom Boom (Let's Go Back To My Room) (DJ Set by Yoram Vazana)
(5:41)
</li><li>Desireless - Voyage Voyage (Extended Remix) (DJ Set by Yoram Vazana) (2:45)
</li><li>Magazine 60 - Pancho Villa (Star De Cantina) (DJ Set by Yoram Vazana) (3:38)
</li><li>Jellybean - Jingo (UK House Mix) (DJ Set by Yoram Vazana) (6:11)
</li><li>M|A|R|R|S - Pump Up The Volume (DJ Set by Yoram Vazana) (3:39)
</li><li>Bomb The Bass - Beat Dis (Extended Dis) (DJ Set by Yoram Vazana) (5:20)
</li><li>Spagna - Call Me (DJ Set by Yoram Vazana) (3:31)
</li><li>Lucia - La Isla Bonita (Dance Version) (DJ Set by Yoram Vazana) (5:40)
</li><li>Eighth Wonder - I'm Not Scared (Disco Mix) (DJ Set by Yoram Vazana) (5:36)
</li><li>Bad Boys Blue - Gimme Gimme Your Lovin' (Little Lady) (DJ Set by Yoram
Vazana) (2:49)
</li><li>Patty Ryan - (You're) My Love, (You're) My Life (DJ Set by Yoram Vazana)
(6:15)
</li><li>Hazell Dean - Who's Leaving Who (Bob's Tambourine Mix) (DJ Set by Yoram
Vazana) (5:05)
</li><li>Tia - Boy Toy (Club Mix) (DJ Set by Yoram Vazana) (3:01)
</li><li>Eartha Kitt - I Don't Care (Vocal) (DJ Set by Yoram Vazana) (4:20)
</li><li>Karel Fialka - Hey Matthew (DJ Set by Yoram Vazana) (3:16)</li></ol><div style="text-align: right;"><b>עיצוב ועטיפה</b>: העטיפה של הדיסק כוללת את אותו האיור מהעטיפה של הפרק הרביעי של "יורופרייד", רק ששינו לו את</div><table cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="float: left;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhKOGD-gmvxq2iL8q9SwW_kjXOn2pYCnfdpyUB8XRedHOmaXKknBe4XxWz1Uwt6f4b9CAEaPUHW0Ik_89otKPzkxnQRc-aDD9Vk9r7sJKSwV6D7oI9XsQCuWJV-lzd1_8ezMKe6pvP5dlk/s1927/Europarade4.jpg" style="clear: left; margin-bottom: 1em; margin-left: auto; margin-right: auto;"><img alt="עטיפת התקליט "יורופרייד 4"" border="0" data-original-height="1927" data-original-width="1927" height="320" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhKOGD-gmvxq2iL8q9SwW_kjXOn2pYCnfdpyUB8XRedHOmaXKknBe4XxWz1Uwt6f4b9CAEaPUHW0Ik_89otKPzkxnQRc-aDD9Vk9r7sJKSwV6D7oI9XsQCuWJV-lzd1_8ezMKe6pvP5dlk/w320-h320/Europarade4.jpg" title="עטיפת התקליט "יורופרייד 4"" width="320" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">עטיפת האוסף "יורופרייד 4"</td></tr></tbody></table>העימוד והכיתוב. העטיפה של "יורופרייד 4" הפכה לאחת מעטיפות האוספים האייקוניות ביותר שהיו כאן. האיור, של אתי כהן, שהציג בחור שמנמן, על אי בודד, דג דגים ושומע תקליטים, היה היסטרי והוא עזר לאוסף למכור כמויות מרשימות. כשהוחלט להוציא את הדיסק, לקחו את אותו איור, שמקבל בדיסק פחות כבוד משהוא קיבל בתקליט. הכיתוב בדיסק מסתיר חלקים ממנו והטריק בתקליט, שלכתוב את הלהיטים הבולטים באוסף בתוך הענן שמצוייר בשמיים, לא מיושם כאן. <div style="text-align: right;"><br />האיור המקורי הפך לכל-כך אייקוני, שהשימוש בו בדיסק לא התקבל כמחזור ונתפס, בסך-הכל, כהגיוני. למרבה הצער, לאתי כהן אין קרדיט בדיסק והקרדיט על העיצוב הולך לאדו, הלא הוא אדו רבינוביץ', שעיצב באותה תקופה לאן.אם.סי. רבינוביץ' אכן עימד ועיצב את העטיפה לדיסק, אבל לא לתת קרדיט לכהן, זה לא פחות מבזיון.</div><div style="text-align: right;">בבוטום ליין, זה בסדר שהתשמשו באותו איור שוב, אם כי הביצוע בדיסק פחות מוצלח מהביצוע המקורי בתקליט. <b>ציון עיצוב</b>: 8</div><div style="text-align: right;"><br /></div><div style="text-align: right;"><b>ביקורת ורקע</b>: אחרי עשר שנים (!) שאני כותב את האתר הזה, סוף סוף הגעתי לדיסק אוסף שאפשר לכנות אותו כ"גביע הקדוש" של כל האוספים שיצאו בארץ - "The Best of Europarade". מדובר בלא פחות מהאוסף הראשון שחברת אן.אם.סי הוציאה על גבי דיסק, אי שם בשלהי שנת 1988. דיסק שבזמן אמת כשל לחלוטין ולכן היום נחשב למאוד נדיר.<br /></div><div style="text-align: right;">קצת רקע: באותה התקופה - נגני דיסקים החלו להכנס חזק לשוק וחברות התקליטים השונות החלו להוציא אלבומים בהתאם. "<a href="http://osafim.blogspot.com/2014/12/1988.html" target="_blank">טופ פופ 88</a>" של פונוקול היה האוסף הראשון שיצא על דיסק, כשמיד לאחריו יצאו אוספי נוסטלגיה של החברות איסטרוניקס, הליקון והד-ארצי. אן.אם.סי קלטה את הוייב והחברה הבינה שהיא גם צריכה לעלות על רכבת הדיסקים ולהוציא אוסף משלה על גבי תקליטור. </div><div style="text-align: right;">האוסף שאן.אם.סי הוציאו היה המיטב של סדרת האוספים המובילה שלהם באותה תקופה - "יורופרייד". הדיסק הכיל את הקטעים הבולטים מהפרקים 4 עד 8, שיצאו בשנים 1987-1988. כמו בתקליטים, גם בדיסק השירים חוברו במיקס על ידי הדיג'יי המוכשר יורם ואזאנא. </div><div style="text-align: right;">ואזאנא הצטרף לסדרת "יורופרייד" בפרק 4, אחרי שמשה מורד מ-CBS (לימים אן.אם.סי), ראה את ואזאנא ממקסס מקסי סינגלים בצורה גאונית במועדון הסינרמה בתל-אביב. מורד הזמין את ואזאנא למקסס את הקטעים בפרק החדש של "יורופרייד", שעד אז היה יוצא בצורה לא ממוקססת. ואזאנא הצעיר כמובן התלהב והסכים. </div><div style="text-align: right;">העבודה של ואזאנא ב"יורופרייד 4" היתה מבריקה. השירים מוקססו אחד לשני בצורה כל כך חלקה, שעד היום, 33 שנים אחרי, המיקס נשמע מלהיב, כשהוא ממש מכניס אותך לאווירת מסיבה, בדיוק כפי שהיא היתה אי שם בשנת 87.<br /></div><div style="text-align: right;">הקונספט של תקליט ממוקסס היה שיחוק והוא נחטף בחנויות. במהרה - כל מסיבה בישראל נשמעה בדיוק אותו דבר. אנשים פשוט שמו קלטת של "יורופרייד" במערכת שלהם - ולא היה צריך לעשות יותר כלום. רק לרקוד. </div><div style="text-align: right;">במהרה - גם בפונוקול ובהד ארצי ניסו חיקו את הקונספט של אוסף במיקס, כשפונוקול דבקה בקונספט לאורך כל סדרת "טופ פופ" (עד סוף 1991) ובהד ארצי זנחו את הרעיון במהרה. אן.אם.סי גם המשיכה עם ואזאנא, שמיקסס להם את כל אוספי הלהיטים עד שנת 1992. <br />כשבאן.אם.סי הגיעו לעשות את הדיסק הראשון שלהם, הם חשבו שמה שעבד בתקליטים וקלטות יעבוד גם בדיסק. למרבה הצער, זה לא היה כך. היום, הדיסק הזה אולי נשמע גאוני, אבל ב-1988, הדיסק הזה היה ההיפך הגמור ממה שאנשים חיפשו כשהם קנו תקליטור. היו שלושה דברים עיקריים שאנשים שקנו תקליטורים חיפשו: <br /><b>1</b>. יותר שירים ממה שהם קיבלו בתקליטים. <br /><b>2</b>. מוזיקה באיכות דיגיטלית. <br /><b>3</b>. יכולת לשלוט על רשימת ההשמעה. הרעיון שאפשר להעביר שיר בלחיצת כפתור היה חדשני. משהו שלא היה קיים בתקליט ובקסטה. </div><div style="text-align: right;">שניים משלושת הדברים האלו, מי שקנה את "המיטב של יורופרייד", לא קיבל. השירים בדיסק מוקססו זה לזה מתקליטים, שעברו דיגיטציה באולפני אשל לתקליטור. מכאן, האיכות הדיגיטלית שאנשים חפשו בדיסקים שלהם, לא היתה פה. אנשים פשוט קיבלו תקליט שהוקלט לדיסק. גם הרצון לדלג בין שירים לא ממש זרם מפני שההקלטה במיקס, משמעה היה שאם התחלת, נגיד, בקטע 5, הקטע לא התחיל מההתחלה שלו, הוא התחיל במיקס שלו עם הקטע הקודם. בנוגע לשפע השירים, האוסף הזה היה יחסית סביר, עם 15 קטעים.</div><div style="text-align: right;">בכל מקרה, קוני הדיסקים הצביעו ברגליים ולא קנו את "המיטב של יורופרייד". אלף עותקים הודפסו ממנו, אבל הוא מכר בקושי חמישית מהכמות שהודפסה. </div><div style="text-align: right;">לאן.אם.סי לקח זמן להתאושש ורק עמוק לתוך 1989, הם הוציאו את האוסף הבא שלהם על גבי תקליטור, "<a href="https://osafim.blogspot.com/2015/09/supermix-3.html" target="_blank">סופרמיקס 3</a>". האוסף הזה שילב בין הדברים. קצת שירים ממוקססים, קצת מופרדים. "סופרמיקס 3" היה להצלחה אדירה והוא מכר מלא על תקליטורים, כך שנעשה איתו תיקון.</div><div style="text-align: right;">נחזור לדיסק של "יורופרייד", בגלל המכירות הדלות, האוסף הזה נעלם מהראדר לחלוטין. הסיכוי למצוא אותו בחנויות יד שניה הוא אפסי ואפילו בתקליטיות הגדולות של ישראל הוא לא קיים. לא בזאת של גלי צהל, לא בזאת של קול ישראל (כיום תאגיד השידור) ולא בזאת של הספריה הלאומית.</div><div style="text-align: right;">אישית, חיפשתי אותו במשך כמעט 30 שנה. מרוב שהוא נדיר, אנשים רבים, אספנים רציניים, כלל לא האמינו לי שהוא קיים. רק לאחרונה, במקרה, האוסף צץ על ידי האספן שי בן שטרית שמכר אותו. בזכות ידידי מוטי קופר, הצלחתי להיות הראשון ששם עליו יד. זה לא היה זול, אבל זה היה שווה את זה. בעיקר באספקט של היכולת לתעד אוסף כל כך חשוב ולהתקדם עוד צעד בדרך להשלים את תמונת האוספים הלועזיים שיצאו בארץ.</div><div style="text-align: right;">אחרי שהשגתי את האוסף מהרתי להאזין לו. באופן אבסורדי, דווקא הסיבות שגרמו לאוסף לא להצליח, הופכות אותו לכל-כך מדהים ומרגש כיום. לשמוע את המיקס של ואזאנא על דיסק, זאת חוויה שמיימית. לא פחות. 67 דקות מקפיצות, עם יציאות שכמעט שכחתי שקיימות, במיקסים מבריקים. היכולת לשמוע דברים באיכות של תקליטור, בדיוק כמו שהם היו נשמעים במועדון ב-1988, הם לא עניין של מה בכך. צרפתי קישור, כדי שכולכם תוכלו להינות מזה. תאמינו לי, זה שווה.</div><div style="text-align: right;"><br /></div><div style="text-align: right;"><b>ציון</b>: 10</div><div style="text-align: right;"><br /></div><div style="text-align: right;"><b>ערך אספני</b>: 400 ש"ח</div><div style="text-align: right;"> </div><div style="text-align: right;">קישור להורדה: <a href="https://tinyurl.com/yyzbsdgh">https://tinyurl.com/yyzbsdgh</a></div>osafimhttp://www.blogger.com/profile/05754970618520934221noreply@blogger.com12tag:blogger.com,1999:blog-5255305435035404754.post-711709318625911412020-04-30T00:10:00.002+03:002020-04-30T00:10:53.423+03:00פרופסור מיקס 3<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
<a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgSYT3QgOCaTaMXKSRia4-TbspaS3w3hB0OCZquTQVjY5A8Lbn_GjEhqQgFVrXlnOGGKMbeLx74SY5-8skGZXvOoVtKEnxhh09Ek97yFWUULV49Go1UpUIG-pAlUdJPJAcBsoaRT2eovKY/s1600/ProffesorMix3.jpg" imageanchor="1" style="clear: left; float: left; margin-bottom: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" data-original-height="1194" data-original-width="854" height="400" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgSYT3QgOCaTaMXKSRia4-TbspaS3w3hB0OCZquTQVjY5A8Lbn_GjEhqQgFVrXlnOGGKMbeLx74SY5-8skGZXvOoVtKEnxhh09Ek97yFWUULV49Go1UpUIG-pAlUdJPJAcBsoaRT2eovKY/s400/ProffesorMix3.jpg" width="282" /></a></div>
<br />
<b>שם האוסף</b>: פרופסור מיקס 3<br />
<br />
<b>חברת תקליטים</b>: הד ארצי<br />
<br />
<b>שנה</b>: 1989<br />
<br />
<b>עריכה והפקה</b>: צ'רלי סולומון וקארן רוז<br />
<br />
<b>מק"ט</b>: ARTON 244975-4<br />
<br />
<b>רשימת שירים (קלטת)</b>:<br />
<div dir="ltr" style="text-align: left;">
צד א</div>
<div dir="ltr" style="text-align: left;">
1. Donna Summer - This Time I Know it's For Real (3:40)</div>
<div dir="ltr" style="text-align: left;">
2. Rick Astley - Rick's Hit Mix (5:48)</div>
<div dir="ltr" style="text-align: left;">
3. Kon Kan - I Beg Your Pardon (3:59)</div>
<div dir="ltr" style="text-align: left;">
4. Figures on the Beach - You Ain't Seen Nothing Yet (4:05)</div>
<div dir="ltr" style="text-align: left;">
5. Edelweiss - Bring Me Edelweiss (3:45)</div>
<div dir="ltr" style="text-align: left;">
6. Fuzzbox - International Rescue (3:30)</div>
<div dir="ltr" style="text-align: left;">
7. Boy Meets Girl - Waiting for a Star to Fall (4:25)</div>
<div dir="ltr" style="text-align: left;">
8. Howard Jones - Everlasting Love (4:20)</div>
<div dir="ltr" style="text-align: left;">
<br /></div>
<div dir="ltr" style="text-align: left;">
צד ב</div>
<div dir="ltr" style="text-align: left;">
1. Adam - Woman (3:32)</div>
<div dir="ltr" style="text-align: left;">
2. Boney M - Megamix (3:54)</div>
<div dir="ltr" style="text-align: left;">
3. Ten City - That's the Way Love is (6:45)</div>
<div dir="ltr" style="text-align: left;">
4. Robert Howard and Kim Mazelle - Wait (3:09)</div>
<div dir="ltr" style="text-align: left;">
5. Sheena Easton - The Lover in Me (4:10)</div>
<div dir="ltr" style="text-align: left;">
6. Bobby Brown - My Prerogative (3:32)</div>
<div dir="ltr" style="text-align: left;">
7. Tone-Loc - Wild Thing (3:16)</div>
<div style="text-align: right;">
</div>
<div dir="ltr" style="text-align: left;">
8. The Boys - Dial My Heart (4:16)</div>
<br />
<b>עיצוב ועטיפה</b>: יקי קאופמן אייר, כמו את כל שאר העטיפות של הסדרה. גם כאן הפרופסור לא מככב. יש כאן נערה, עם משקפי שמש ואוזניות. היא מוציאה לשון ארוכה ועל הלשון שלה רוקדים חרקים! די ביזארי, כשחושבים על זה. <b>ציון עיצוב</b>: 6<br />
<div style="text-align: right;">
<br /></div>
<table cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="float: left; text-align: left;"><tbody>
<tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjRv1lR1UMePF-X101fUPOeHFPoQdh97h4xYupzHd0AibPbCmrpHVqPATcUW7e-Lry_Z66TbJWaefh12RsVO7gwbQvPy9ssNDlS2qzE7YOcpcPCpDmkHTseUaV-qUwNOw2JFRUvfFdNxX8/s1600/ProffesorMix3Promo.jpg" imageanchor="1" style="clear: left; margin-bottom: 1em; margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" data-original-height="1600" data-original-width="1600" height="320" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjRv1lR1UMePF-X101fUPOeHFPoQdh97h4xYupzHd0AibPbCmrpHVqPATcUW7e-Lry_Z66TbJWaefh12RsVO7gwbQvPy9ssNDlS2qzE7YOcpcPCpDmkHTseUaV-qUwNOw2JFRUvfFdNxX8/s320/ProffesorMix3Promo.jpg" width="320" /></a></td></tr>
<tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">עטיפת תקליט הפרומו לפרופסור מיקס 3 (מק"ט: DJ-1778)</td></tr>
</tbody></table>
<div style="text-align: right;">
<b>ביקורת ורקע</b>: שני החלקים הראשונים של סדרת "פרופסור מיקס", שיצאו בסוף שנת 1988, היו הצלחה גדולה. הסדרה החדשה מכרה יפה ובנתה לעצמה מוניטין טוב. מהעמדה הזאת הד-ארצי נכנסו ל-1989, אבל למרות שהדברים נראו מבטיחים, באגף אחד שתי המתחרות הגדולות שלה, אן.אם.סי ופונוקול, השאירו לה אבק. זה היה בתחום הדיסקים, שהחל מ-1987 החלו לחדור לשוק הישראלי. למרות שרוב השוק עדיין התמקד בקלטות ותקליטים, מכירות הדיסקים עלו ברמה שבועית. אם בתחילת 1988 נמכרו כל שבוע רק כמה עשרות דיסקים בישראל, בסוף השנה זה כבר גירד את האלפים. פונוקול היו הראשונים לאתר את הטרנד והאוסף שלהם "טופ פופ 88" היה האוסף הראשון שיצא בישראל על גבי תקליטור. ההצלחה שלו היתה אדירה ואן.אם.סי מהרו לחקות אותם, עם הוצאה על גבי CD של אוסף שמסכם את סדרת "יורופרייד". הד-ארצי, עוד לא היתה שם ולכן, כשעמד לצאת האוסף הבא מסדרת הדגל שלהם, הוחלט להוציא בחברה את האוסף הראשון שלה על גבי דיסק.</div>
<div style="text-align: right;">
מדובר, כמובן, היה ב"פרופסור מיקס 3". המלאכה של הוצאת אוסף על דיסק היתה משימה חדשה עבור האנשים בהד-ארצי. קודם כל, הציפיה של הציבור, בגלל הטכנולוגיה והמחיר, היתה שדיסק יכלול יותר מ-10 קטעים, כפי שכללו האוספים שיצאו עד אז על גבי תקליטים וקלטות. לכן, לפרופסור השלישי נאספו 16 קטעים, שזה אולי לא נשמע המון, אבל זה היה סיפור גדול לאסוף אוסף כזה באותה קופה. אחרי זה היה את העניין עיצוב וגרפיקה שיתאימו לתקליטור וגם את המחשבה של הוצאת אוסף מצומצם יותר על תקליט, שטכנית לא ממש יכול להכיל כל כך הרבה קטעים.</div>
<div style="text-align: right;">
צ'רלי סולומון וקארן רוז מהד-ארצי ניסו לעשות את זה בענק, עם הפרוספור השלישי. באופן חדשני, יצא לאוסף תקליט פרומו שנשלח לתקשורת, שכלל חמישה קטעים מתוך האלבום (מק"ט: DJ-1778, ראו תמונה מצורפת).</div>
<table cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="float: right; margin-left: 1em; text-align: right;"><tbody>
<tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgphS1YputlnTBLwalM2jxBXnux3aEhL6_2yuI-lyeprFKXzNz_JfSOORNieYtT18qAfX-bvc9RxlVMYrx_ja97IHu20rgVsbumC2hFF-sLnsHMj0HSgpFRPgOGPnUwSRSUwqgzw_NgoaE/s1600/ProffesorMix3AdamPromo.jpg" imageanchor="1" style="clear: right; margin-bottom: 1em; margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" data-original-height="1600" data-original-width="1600" height="320" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgphS1YputlnTBLwalM2jxBXnux3aEhL6_2yuI-lyeprFKXzNz_JfSOORNieYtT18qAfX-bvc9RxlVMYrx_ja97IHu20rgVsbumC2hFF-sLnsHMj0HSgpFRPgOGPnUwSRSUwqgzw_NgoaE/s320/ProffesorMix3AdamPromo.jpg" width="320" /></a></td></tr>
<tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">עטיפת תקליט השדרים של "Woman" של אדם (מק"ט: DJ-1763)</td></tr>
</tbody></table>
<div style="text-align: right;">
למרות היוזמה המקורית והדי יקרה, תקליט הפרומו הזה היה פספוס. בהנחה שהוא היה מכוון בעיקר לרדיו, לפתוח בו עם מגמיקס של ריק אסטלי, שזה משהו שהוא לא מאוד רדיופוני, זה טעות. מעבר לזה, ארבעה מחמשת הקטעים שבפרומו (כפי שניתן לראות בתמונה) הם לא הלהיטים הכי חזקים מהאוסף. לא ברור.</div>
<div style="text-align: right;">
בגלל החגיגיות של הוצאת דיסק האוסף הראשון של הד-ארצי, בחברה חיפשו עוד שוס ואותו הם מצאו בדמות שיר חדש שאדם הקליט באותה תקופה, "Woman". בהפקה של יזהר אשדות, השיר, שמבוסס על לחן של להיט איטלקי, היה אמור לעזור לאדם לפרוץ לחו"ל, כמו שההפקה של אשדות שדרגה את עפרה חזה לכוכבת בין לאומית. הבעיה היתה ש"Woman" היה שיר חלש, שממש לא עשה את העבודה. מכיוון שהשיר הזה למעשה מופיע רק באוסף הזה, עם השנים הוא הפך לנדיר ומעריצי אדם מחפשים אותו בנרות. לצורך שיווק, כמו תקליט הפרומו הכולל לאוסף, גם השיר של אדם יצא בתקליט שדרים נפרד לתקשורת, עם כותרת שמכריזה </div>
בגדול שהשיר לקוח מתוך אוסף להיטי פרופסור מיקס (מק"ט: DJ-1763. ראו עוד תמונה) .<br />
בקיצור, כל הארטילריה של הד-ארצי היתה מוכנה. שיר של אדם, תקליט פרומו אחד, תקליט פרומו שני והכי חשוב - דיסק אוסף ראשון של החברה. מה כבר יכול להשתבש? ובכן, מסתבר שדי הרבה.<br />
למרות כל העבודה היח"צנית והלוגיסטית החכמה, בדבר אחד פספסו בהד-ארצי, ברשימת השירים. "פרופסור מיקס" השלישי היה אוסף פשוט לא טוב. רצועות 1 ו-3 מתוכו אמנם היו להיטי ענק בישראל, אבל שאר 14 הקטעים נעו בין פילרים ללהיטים ביינוניים. התחושה היתה שהד-ארצי לא הפנימו את השינוי הדרוש ממעבר מאוספים של עשרה קטעים לכאלו של 16 והם פעלו כפי שהם תמיד פעלו - מלאו אוסף בכל הקטעים שהיו להם.<br />
זה לא היה מספיק טוב ו"פרופסור מיקס 3" נחל כשלון חרוץ. למעשה, הדיסק שלו, שהיה אז מוצר ממש יקר ביחס לתקליטים וקלטות, כשהוא עלה כפול, היה ממש בגדר פיל לבן בחנוית. אף אחד לא רכש אותו, כשגם הקלטת והתקליט לא ממש נחטפו מהמדפים.<br />
באותו הזמן, אן.אם.סי החלו להוציא את סדרת "סופרמיקס" שלה על דיסקים, שזכו להצלחה יפה. פונוקול המשיכה להפציץ עם דיסקים של "טופ פופ". בהד-ארצי, בנתיים, עשו חושבים מחדש.<br />
<br />
<b>ציון</b>: 4<br />
<b><br /></b>
<b>ערך אספני</b>: בגלל שהאוסף מכר כל-כך מעט, במשך שנים לא הצלחתי למצוא אותו. בסופו של דבר, ידידי אור ארגן את העותק שלו, על גבי קלטת, שהוא רכש בזמן אמת. תודה רבה על כך, אור. בכל מקרה, את הדיסק הנדיר אני מעריך ב-300 ש"ח. התקליט - 100 ש"ח והקלטת - 30 ש"ח. לגבי תקליט הפרומו - הוא שווה גם כ-100 ש"ח. תקליט הפרומו של "Woman" של אדם שווה 200 ש"ח.<br />
<br />
<div style="text-align: right;">
<br /></div>
<div style="text-align: right;">
<br /></div>
<div style="text-align: right;">
<br /></div>
</div>
osafimhttp://www.blogger.com/profile/05754970618520934221noreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-5255305435035404754.post-3740800658405517172020-04-21T00:46:00.001+03:002020-04-25T19:27:11.663+03:00פרופ' מיקס מכה שנית<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
<a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgOqmvRIUcB-iGdL1DZ-J1hiBj8N-uJOfknei-SqKzzhLjhOAwTyE-u42pdd1TPwYgnjQly8CqvIod6z1OcUrnai7CHQvNwCAuuM9SePjOcpQi8A6O0ZmABKlg0lQlQWpJUiOTcZexPIJU/s1600/ProffesorMix2.jpg" imageanchor="1" style="clear: left; float: left; margin-bottom: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" data-original-height="1600" data-original-width="1600" height="400" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgOqmvRIUcB-iGdL1DZ-J1hiBj8N-uJOfknei-SqKzzhLjhOAwTyE-u42pdd1TPwYgnjQly8CqvIod6z1OcUrnai7CHQvNwCAuuM9SePjOcpQi8A6O0ZmABKlg0lQlQWpJUiOTcZexPIJU/s400/ProffesorMix2.jpg" width="400" /></a></div>
<br />
<b>שם האוסף</b>: פרופ' מיקס מכה שנית<br />
<br />
<b>תת כותברת</b>: Professor Mix Strikes Again<br />
<br />
<b>חברת תקליטים</b>: הד ארצי<br />
<br />
<b>שנה</b>: 1988<br />
<br />
<b>עורך</b>: צ'רלי סולומון<br />
<br />
<b>לוגיסטיקה</b>: קארן רוז<br />
<br />
<b>מק"ט</b>: CAN 19360-1<br />
<br />
<b>רשימת שירים</b>:<br />
<div dir="ltr" style="text-align: left;">
צד א</div>
<div dir="ltr" style="text-align: left;">
1. Rick Astley - She Wants to Dance with Me (Watermix) (3:15)</div>
<div dir="ltr" style="text-align: left;">
2. Tiffany - Radio Romance (4:04)</div>
<div dir="ltr" style="text-align: left;">
3. Kim Wilde - Never Trust a Stranger (4:04)</div>
<div dir="ltr" style="text-align: left;">
4. A-ha - Touchy (4:40)</div>
<div dir="ltr" style="text-align: left;">
5. Good Question - Got a New Love (3:51)</div>
<div dir="ltr" style="text-align: left;">
6. Ofra Haza - Galbi (3:12)</div>
<div dir="ltr" style="text-align: left;">
<br /></div>
<div dir="ltr" style="text-align: left;">
צד ב</div>
<div dir="ltr" style="text-align: left;">
1. Tanita Tikaram - Good Tradition (2:49)</div>
<div dir="ltr" style="text-align: left;">
2. The Escape Club - Wild Wild West (4:00)</div>
<div dir="ltr" style="text-align: left;">
3. Womack and Womack - Teardrops (3:51)</div>
<div dir="ltr" style="text-align: left;">
4. Thompson Twins - In the Name of Love '88 (3:30)</div>
<div dir="ltr" style="text-align: left;">
5. Milli Vanilli - Girl You Know it's True (4:11)</div>
<div dir="ltr" style="text-align: left;">
6. Gold - Rio De Janvier (4:26)</div>
<div dir="ltr" style="text-align: left;">
<br /></div>
<div style="text-align: right;">
<b>עיצוב ועטיפה</b>: המאייר יקי קאופמן יצר את העטיפה של חלק 2 של הסדרה, כמו את כל פרקיה. העטיפה הפעם הוא ברוח כל מה שאמור היה להיות "Cool" בקרב בני נוער בסוף 1988. ברוח הקומיקס, ציורו כאן תקליטים, אוזיניות, אול סטארס, המבורגר, קטשופ, סקייטבורג, דיג'יי ואפילו היפופוטם ששותה בירה בזמן שהוא קופץ על טרמפולינה (!). הדיג'יי שמרכז היצירה נראה קצת כמו הומאז' לאילן בן-שחר. הרעיון יפה ובזמן אמת צעירים עפו על העטיפה הזאת. היום זה נראה קצת מטופש, אולי גם מאולץ. <b>ציון עיצוב</b>: 7</div>
<div style="text-align: right;">
<br /></div>
<div style="text-align: right;">
<table cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="float: left; margin-right: 1em; text-align: left;"><tbody>
<tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjQZwkAXj7FwHPbYLeeSVVzlR1yfy39JuzS1e_Gj0kdfY3mSUOFur9OXt_5hBgrX3sKfAqAQmeRzUddQDhJO7Ah3PluWQUmTqQ48nkpZT97gglwnQ5QlCYmvZ3G1G-fXsBdRv_A1Y3XwzU/s1600/CharlieSolomon.jpg" imageanchor="1" style="clear: left; margin-bottom: 1em; margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" data-original-height="1200" data-original-width="1200" height="320" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjQZwkAXj7FwHPbYLeeSVVzlR1yfy39JuzS1e_Gj0kdfY3mSUOFur9OXt_5hBgrX3sKfAqAQmeRzUddQDhJO7Ah3PluWQUmTqQ48nkpZT97gglwnQ5QlCYmvZ3G1G-fXsBdRv_A1Y3XwzU/s320/CharlieSolomon.jpg" width="320" /></a></td></tr>
<tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">צ'רלי סולומון (מימין) עם הזמר דונובן, בימי רשת ג', 1981 <br />
(צילום: בני דודקביץ', מתוך פייסבוק)</td></tr>
</tbody></table>
<b>ביקורת ורקע</b>: כחודשיים אחרי הוצאת הפרק הראשון בסדרה, הד ארצי חזרו עם הפרק השני המוצלח שלה. צ'רלי סולומון ערך וקארן רוז קיבלה קרדיט על הלוגיסטיקה, שאני משער שזאת ההפקה. סולומון נכנס לעניינים מהר בהד ארצי ובגלל קשריו ברשת ג', אותה הוא עזב כדי להצטרף לחברת התקליטים, היתה לו יכולת לבנות להיטים מאוד גדולים. רשת ג' היתה אז מונופול בתחום המוזיקה. לא היו כמעט אפיקים אחרים לשווק מוזיקה בישראל. קצת בעיתונים, שעות בודדות מדי שבוע <br />
בגל"צ וחצי שעה שבועית של "עד פופ" בטלוויזיה. לכן, אם הצלחת לחדיר שיר לרשת ג', הצלחת בענק. וסולומון ידע בדיוק איך לעבוד עם ג' ולהחדיר לשם שירים. סולומון לא סגר חצי שנה בהד ארצי והוא כבר הצליח לקדם בישראל שורה של להיטים ענקיים עבור החברה. כל זה התבטא ב"פרופסור מיקס 2", שהיה עמוס בקטעים האלו. מתוך 12 הקטעים שבו, יש רק פילר אחד, שזה סטנדרט יוצא דופן באוספים ישראלים באותה תקופה.</div>
<div style="text-align: right;">
האוסף נפתח בריק אסטלי, שהיה חתום בחו"ל בחברת RCA. במשך שנים RCA יוצגה בארץ על ידי חברת הטכנולוגיה "איסטרוניקס", שהיה לה גם אגף מוזיקה. אחרי ש-BMG, לה היה חוזה הפצה בארץ עם הד ארצי, רכשה את RCA, הרפרטואר שלהם עבר מאיסטרוניקס להד ארצי, מה שגרם למחלקת המוזיקה של איסטרוניקס להסגר (ראה כתבה).</div>
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
<a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjWtUXt9bu1kk8ybQh_2hvO0rcUBVtwGHctR-KuhBcDuB20JRlcwasf3-CWOj7DQwdeWUqJBw3UM2I-tKpeFmTojsZMh0NuSQV6SCl8AVUn_ulEnlYk4sFJRbkuIdYuS5Qi-5R3dt7GojY/s1600/Istronix.jpg" imageanchor="1" style="clear: left; float: left; margin-bottom: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" data-original-height="263" data-original-width="392" height="267" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjWtUXt9bu1kk8ybQh_2hvO0rcUBVtwGHctR-KuhBcDuB20JRlcwasf3-CWOj7DQwdeWUqJBw3UM2I-tKpeFmTojsZMh0NuSQV6SCl8AVUn_ulEnlYk4sFJRbkuIdYuS5Qi-5R3dt7GojY/s400/Istronix.jpg" width="400" /></a></div>
<div style="text-align: right;">
ריק אסטלי היה הסנונית, אבל בהמשך הדרך הרפרטואר של RCA יעניק רבות למחלקת המוזיקה הבין לאומית של הד ארצי, שאחרי שנים של דשדוש, הפכה לשחקן המרכזי בשוק.</div>
<div style="text-align: right;">
האוסף ממשיך עם להיטים של טיפאני, א-הא, קים וויילד ואפילו עפרה חזה כאן עם ההפקה הבין לאומית שנעשתה לשירה "גלבי". </div>
<div style="text-align: right;">
הצד השני נפתח עם "Good Tradition" של טניטה טיקאראם, שהוא כנראה הביטוי הכי בולט ליכולתו של סולומון להשפיע על רשת ג' של אותם ימים. זמרת הפולק הבריטית אמנם זכתה להצלחה צנועה במולדתה ובעוד טריטוריות אירופאיות, אבל מה שקרה איתה בישראל היה חסר פרופורציה. להיט הבכורה שלה שמופיעה כאן, הפך לאחד הלהיטים הגדולים בישראל באותה שנה, כשהוא מסיים במקום השמיני במצעד השנתי של רשת ג'. הסינגל הבא שלה, "Twist in My Sobriety", שהצליח להגיע רק למקום ה-22 במצעד הבריטי, הפך בישראל לאחד השירים האהובים ביותר באייטיז והוא סיים במקום ה-22 במצעד העשור של גלי צהל. בדרך, האלבום "Ancient Heart", הפך לרב מכר מקומי מרשים. טיקאראם זכתה להכרה גם בעולם, אבל מה שהיה איתה בישראל היה יוצא דופן. זה הכל עבודה של סולומון. </div>
<div style="text-align: right;">
אחרי טיקאראם, האוסף ממשיך בעוד שורה של להיטים ברצף, כולל "Girl You Know it's True", להיט הבכורה העצום של מילי ואנילי שבאוסף הזה מצא את עצמו כקטע הלפני אחרון, עוד עדות לחוזקת האוסף.</div>
<div style="text-align: right;">
שורת הלהיטים הזאת הובילה את "פרופסור מיקס 2" להיות הצלחה גדולה וערב שנת 1989, נראה היה שהד ארצי חזרו חזק לעניינים. תכנית העבודה של המחלקה הבין לאומית של הד ארצי ל-89' היוותה את הבסיס לעבודתה במשך כל שנות ה-90. סולומון שאף, וגם עמד במשימה, להוציא ממחלקתו אוסף בין לאומי אחד כל חודש. 12 אוספים שונים אכן יצאו בהד ארצי באותה שנה. לא כולם באותה רמה, אבל הטמפו של העבודה של החברה היה יוצא דופן. מסודר, עם חזון, שהביא להצלחה.</div>
<div style="text-align: right;">
<br /></div>
<div style="text-align: right;">
<b>ציון</b>: 8</div>
<div style="text-align: right;">
<br /></div>
<div style="text-align: right;">
<b>ערך אספני</b>: האוסף יצא על תקליט וקלטת. מעריך את שניהם בכ-20-30 ש"ח</div>
<div dir="ltr" style="text-align: left;">
<br /></div>
</div>
osafimhttp://www.blogger.com/profile/05754970618520934221noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-5255305435035404754.post-8417659493850965832020-04-19T00:06:00.000+03:002020-04-21T11:46:02.274+03:00מסיבת הריקודים של פרופ' מיקס<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
<a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgKZORPea29gs6TCq9rzpqiOc-4B-WCpTNGeV3p4kQdVsHs8skusMxdHU4KmszrMfjAfYceilyJOkxKmpqbp1pXm5QYcW05J6Dmzw6y4mZG1clgEzSpqeC3FJuHUf6w20QBGKwWE3ikoLM/s1600/ProffesorMix1.jpg" imageanchor="1" style="clear: left; float: left; margin-bottom: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" data-original-height="1600" data-original-width="1600" height="400" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgKZORPea29gs6TCq9rzpqiOc-4B-WCpTNGeV3p4kQdVsHs8skusMxdHU4KmszrMfjAfYceilyJOkxKmpqbp1pXm5QYcW05J6Dmzw6y4mZG1clgEzSpqeC3FJuHUf6w20QBGKwWE3ikoLM/s400/ProffesorMix1.jpg" width="400" /></a></div>
<br />
<b>שם האוסף</b>: מסיבת הריקודים של פרופ' מיקס<br />
<br />
<b>תת כותרת</b>: Proffesor Mix's Dance Party 1<br />
<br />
<b>חברת תקליטים</b>: הד ארצי<br />
<br />
<b>שנה</b>: 1988<br />
<br />
<b>עורך</b>: צ'רלי סולומון (עם תודה לקארן רוז)<br />
<br />
<b>מק"ט</b>: BAN 19354<br />
<br />
<b>רשימת שירים</b>:<br />
<div style="text-align: left;">
צד א</div>
<div dir="ltr" style="text-align: left;">
1. Kim Wilde - You Came (4:34)</div>
<div dir="ltr" style="text-align: left;">
2. Matt Bianco - Wam-Bam-Boogie (7" Edit) (4:27)</div>
<div dir="ltr" style="text-align: left;">
3. The Funky Worm - Hustle (To the Music...) (Radio I) (3:55)</div>
<div dir="ltr" style="text-align: left;">
4. Book of Love - Pretty Boys and Pretty Girls (4:30)</div>
<div dir="ltr" style="text-align: left;">
5. Siedah Garrett - K.I.S.S.I.N.G. (5:24)</div>
<div dir="ltr" style="text-align: left;">
<br /></div>
<div dir="ltr" style="text-align: left;">
צד ב</div>
<div dir="ltr" style="text-align: left;">
1. France Gall - Ella, Elle L'a (4:50)</div>
<div dir="ltr" style="text-align: left;">
2. Chico Chico - Bamboleo (3:38)</div>
<div dir="ltr" style="text-align: left;">
3. Charlie Makes the Cook - Boys and Girls (4:07)</div>
<div dir="ltr" style="text-align: left;">
4. Transvision Vamp - I Want Your Love (7" Version) (3:10)</div>
<div dir="ltr" style="text-align: left;">
5. Aswad - Give a Little Love (4:33)</div>
<div dir="ltr" style="text-align: left;">
<br /></div>
<div style="text-align: right;">
<b>עיצוב ועטיפה</b>: איור של הצייר/מעצב יקי קאופמן, שלעטיפת הפרק הראשון יצר את דמות הפרופסור שהוא גם תקליטן. סוג של ניגודיות מגניבה, שתלווה את רוב הסדרה. קאופמן הוא מחלוצי הקומיקס הישראלים. עבודותיו של קאופמן הן רבות, כשהוא החל את הקריירה שלו במדור הקומיקס של "דבר לילדים" בשנות השבעים ובמהלך השנים אייר לספרים של סמדר שיר ואף יצר סדרת ספרים מצויירים מצליחה משל עצמו - "דומבי האדם הקדמון". בתחילת שנות השמונים קאופמן החל לעבוד גם עם הד ארצי. הוא עיצב עטיפות לשלמה ארצי, בין השאר את העטיפה המדהימה לאלבום "מקום". בהמשך איוריו עטרו כמה מהאוספים שהחברה הוציאה. לסדרת הפרופסור יצאו 11 פרקים, את העטיפות של כולן קאופן יצר בכשרון, בגיוון ובמקוריות. <b>ציון עיצוב</b>: 10</div>
<div style="text-align: right;">
<br /></div>
<div style="text-align: right;">
<b>ביקורת ורקע</b>: <i>במהלך השנים סיקרתי כמה פרקים מסדרת "פרופסור מיקס" ו"הפרופסור הדיגיטלי", בעיקר את אלו שיצאו בשנות התשעים. הסדרה החשובה הזאת החלה את דרכה על גבי תקליטים וקלטות ב-1988 ואני חושב שזאת הזדמנות טובה לחזור לתחילת דרכה ולסקר את הסדרה במלואה. זה סיפורה המלא:</i></div>
<div style="text-align: right;">
אחרי שהד ארצי סיימה את סדרת האוספים הבולטת שלה באייטיז, "מקסימום", בשנת 1986, הגיעו כמה שנים שבהם תחום האוספים בחברה קרטע. "מקסימום" החזיקה 11 פרקים מצליחים בין 1983 ל-1986, שהשאירו אבק למתחרותיה. אחרי סגירת הסדרה, מסיבות לא ברורות, CBS המריאה, בעיקר עם הסדרה המצליחה "יורופרייד". גם פונוקול נתנה גז וסדרת "טופ פופ" שלה שהושקה ב-1988, הפכה להצלחה פנומנלית. הד ארצי, באותה תקופה, הסתפקו בסדרה "סמאש" שערך דורון ברנבליט, סדרה שיצאו ממנה לא פחות משבעה פרקים. אבל "סמאש" לא היתה זה וכשברנבליט עזב את הד ארצי, הוחלט לגנוז את הסדרה.</div>
<div style="text-align: right;">
המחליף של ברנבליט היה צ'רלי סולומון, שהגיע להד ארצי אחרי כמה שנים כעורך מוזיקלי ברשת ג'. סולומון, דרום אפריקאי שהיגר לישראל, הביא עמו תרבות ועבודה בסטנדרטים של חו"ל ולכן מאוד התבלט גם ברשת ג' וגם בהד ארצי. לעבודה עמו בהד ארצי הוא גייס עוד חו"לניקית, את קארן רוז האמריקאית וביחד הם הרכיבו את המחלקה הבין לאומית. המשימה הראשונה של סולומון היתה השקה של סדרת אוספים חדשה, כזאת שתתן פייט אמיתי לאוספים של CBS ופונוקול. סולומון הבין טוב שהדבר הראשון לעשות זה המיתוג. עוד לפני שהיו לו להיטים ברפרטואר, סולומון חיבר את הסדרה החדשה שלו לעולם הקומיקס. הוא הגה דמות בדיונית של פרופסור מקריח, כזה שאולי קצת השתגע במעבדה ונהיה גם דיג'יי - הוא פרופסור מיקס. הדמות הזאת ככבה על עטיפות הסדרה וכן בפרסומות שלה בעיתונות, ברדיו ובטלוויזיה.</div>
<div style="text-align: right;">
הפרק הראשון של "פרופסור מיקס" יצא לפני ראש השנה, בספטמבר 1988. סולומון יצר אוסף מעניין. הוא לא היה עמוס בלהיטים, אפילו ההיפך מכך. מתוך עשרת שירי האוסף, יש כאן רק שני להיטים גדולים, "You Came" של קים וויילד ו"Ella Elle L'a" של פראנס גאל. באופן מבריק, כל אחד מהם פתח צד אחר של האוסף, מה שנותן תחושה לרוכש ששני הצדדים חזקים. שאר הקטעים באוסף היו להיטים קטנים, אם לא פילרים. יש כאן, לדוגמה, קאבר הזוי של הרכב יורופופ גרמני ל"במבולאו". למרות זאת, בחירת הקטעים ב"פרופסור מיקס" הראשון היתה איכותית ומעניינת. האוסף מלא בפופ נשי יוצא דופן וחוץ מהקטעים של וויילד וגאל, יש כאן ארבעה קטעים לא קונבציונלים. קודם כל, בצד הראשון, קטע של הרכב הניו ווייב הנשי מבוסטון Book of Love, אחד הפנינים היפות של האייטיז. בצד השני מככב עוד שיר נדיר, של הרכב הבאבלגאם פופ הצרפתי Charlie Makes the Cook. ממש בחירות מטורפות. עוד באגף הנשי, יש כאן קטע פריסטייל מצויין של סידה גארת', שבאותה שנה התגלתה על ידי מייקל ג'קסון וגם להיט קטן של הרכב הפאנק פופ הבריטי טרנסוישן ואמפ, שהונהג על ידי הזמרת הכריזמטית וונדי ג'יימס. </div>
<div style="text-align: right;">
סולומון יצר כאן אוסף פופ איכותי. קצת חוטא למטרה שהוא מצהיר עליה, להיות אוסף דאנס. למרות זאת, בעיקר בגלל המיתוג הטוב שלו שהרגיש חו"ל וגם בזכות שני הלהיטים העצומים שבתוכו, "הפרופסור" הראשון היה להצלחה. התחלתה של סדרה מוצלחת, שתרוץ, כמו "מקסימום" למשך קצת יותר משלוש שנים וגם כמו "מקסימום", נמשכה 11 פרקים. כשהסדרה תדעך, סולומון יהיה שותף לעוד הברקה מיתוגית ואיכותית - הסדרה הבאה של הד ארצי, "היטמן".</div>
<div style="text-align: right;">
<br /></div>
<div style="text-align: right;">
<b>ציון</b>: 9</div>
<div style="text-align: right;">
<br /></div>
<div style="text-align: right;">
<b>ערך אספני</b>: הפרק הראשון יצא על גבי תקליטים וקלטות בלבד. התקליט יותר נפוץ ושווה כ-30 ש"ח. את הקלטת כמעט ולא רואים והיא שווה כ-20 ש"ח</div>
<div dir="ltr" style="text-align: left;">
<br /></div>
</div>
osafimhttp://www.blogger.com/profile/05754970618520934221noreply@blogger.com5tag:blogger.com,1999:blog-5255305435035404754.post-62095794497604929232020-04-15T11:40:00.000+03:002020-04-15T11:40:13.846+03:00הצגת חצות 2<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
<a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEirtKlGFQDbBD1Kgiy_sz9Nz9cSjN73yhCc95-1aRv5fi28A2tU-1E9oMq5fDIPT4cUw_-Z7GsWjF-tx2cvPIteeDejeQt8eP2GRlOmG0FKacks2rx-Bebl9ilDmwDETL3uXXtFUntgUqA/s1600/SongsFromTheMovies2.jpg" imageanchor="1" style="clear: left; float: left; margin-bottom: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" data-original-height="922" data-original-width="943" height="390" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEirtKlGFQDbBD1Kgiy_sz9Nz9cSjN73yhCc95-1aRv5fi28A2tU-1E9oMq5fDIPT4cUw_-Z7GsWjF-tx2cvPIteeDejeQt8eP2GRlOmG0FKacks2rx-Bebl9ilDmwDETL3uXXtFUntgUqA/s400/SongsFromTheMovies2.jpg" width="400" /></a></div>
<br />
<b>שם האוסף</b>: הצגת חצות 2<br />
<br />
<b>תת כותרת</b>: Songs From the Movies 2 - שירים מהסרטים<br />
<br />
<b>חברת תקליטים</b>: אן.אם.סי<br />
<br />
<b>שנה</b>: 1996<br />
<br />
<b>עורך ומפיק</b>: משה מורד (עם עזרה של אלון פיקלר, ליאור סולימן ועוזי פרוייס)<br />
<br />
<b>מפיקה</b>: אליסון מאייר<br />
<br />
<b>מק"ט</b>: NMC 20210-2<br />
<br />
<b>רשימת שירים</b>:<br />
<div dir="ltr" style="text-align: left;">
1. Tina Turner - Golden Eye (3:28)</div>
<div dir="ltr" style="text-align: left;">
2. Boy George - The Crying Game (3:21)</div>
<div dir="ltr" style="text-align: left;">
3. Madredeus - Alfama (3:28)</div>
<div dir="ltr" style="text-align: left;">
4. Vassilis Tsitsanis - Neo Minore (3:51)</div>
<div dir="ltr" style="text-align: left;">
5. Nick Cave And The Bad Seeds - The Carny (7:55)</div>
<div dir="ltr" style="text-align: left;">
6. Blue Suede - Hooked On A feeling (2:53)</div>
<div dir="ltr" style="text-align: left;">
7. Byrds, The - Turn! Turn! Turn! (To Everything There Is A Season) (3:49)</div>
<div dir="ltr" style="text-align: left;">
8. Tammy Wynette - Stand By Your Man (2:42)</div>
<div dir="ltr" style="text-align: left;">
9. Paul Young - Wherever I Lay My Hat (That's My Home) (1991 7" Edit) (4:11)</div>
<div dir="ltr" style="text-align: left;">
10. Roxette - Almost Unreal (From the Super Mario Bros.-Soundtrack) (3:59)</div>
<div dir="ltr" style="text-align: left;">
11. Sly andThe Family Stone - If You Want Me To Stay (2:56)</div>
<div dir="ltr" style="text-align: left;">
12. O'Jays, The - Backstabbers (3:07)</div>
<div dir="ltr" style="text-align: left;">
<a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjd5fVOvBMRFcjadxrgizNNIgDEaVKFewt-vt7EXMID_Gh59uxPyPeATDFKWhqGxzqDbaFRHTOtERZDLUiMm72FPuMZZD_qf6evy1wsTOxhw3c46daMoIrkjZf6OfJD-csDN22HBwEEu3k/s1600/SongsFromTheMovies2Back.jpg" imageanchor="1" style="clear: left; float: left; margin-bottom: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" data-original-height="1600" data-original-width="802" height="640" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjd5fVOvBMRFcjadxrgizNNIgDEaVKFewt-vt7EXMID_Gh59uxPyPeATDFKWhqGxzqDbaFRHTOtERZDLUiMm72FPuMZZD_qf6evy1wsTOxhw3c46daMoIrkjZf6OfJD-csDN22HBwEEu3k/s640/SongsFromTheMovies2Back.jpg" width="320" /></a>13. Ini Kamoze - Here Comes The Hotstepper (LP Version) (4:09)</div>
<div dir="ltr" style="text-align: left;">
14. Jim Carrey - Cuban Pete (C+C Pop Radio Edit) שיר הנושא מתוך הסרט "המסכה"
(3:32)</div>
<div dir="ltr" style="text-align: left;">
15. Freddie Mercury - Love Kills (4:27)</div>
<div dir="ltr" style="text-align: left;">
16. James Horner - Legends Of The Fall (4:15)</div>
<div dir="ltr" style="text-align: left;">
<br /></div>
<div style="text-align: right;">
<b>עטיפה</b>: עיצוב של ספי מטיוק, על בסיס צילום של קובי ישראל. פשוט ונחמד. בפנים ומאחור, עם רשימת השירים, מופיע גם </div>
שם הסרט שהקטע לקוח ממנו (כפי שאפשר לראות בתמונה). <b>ציון עיצוב</b>: 7<br />
<div style="text-align: right;">
<br /></div>
<div style="text-align: right;">
<b>ביקורת ורקע</b>: <a href="https://osafim.blogspot.com/2014/06/blog-post_8.html" target="_blank">חמש שנים אחרי הוצאת החלק הראשון של האוסף "הצגת חצות"</a>, באן.אם.סי החליטו להוציא פרק המשך באותו קונספט - קטעים מתוך פסקולי סרטים. מעטיפת האוסף השני, שמפרסמת את האוסף הראשון, ניתן להסיק שחמש שנים אחרי הוצאתו עדיין ניתן היה להשיג את החלק הראשון, שזה דבר נדיר בתחום האוספים. זה מעיד, גם וכנראה, שהחלק הראשון היה בניגוד למה שחשבתי בעבר להצלחה. </div>
<div style="text-align: right;">
החלק השני, כאמור, בנוי מאותם חומרים עם קטעים טובים (לרוב) מפסקולים טובים (לרוב). </div>
<div style="text-align: right;">
בניגוד לחלק הראשון, שרואים אותו פה ושם בחנויות היד שניה או בדפי ממכר הדיסקים בפייסבוק, בחלק השני כמעט ולא נתקלים. דיסק שלא נתקלים בו בכלל, זה עדות לכך שהוא לא הצליח כלל, מה שהופך אותו לנדיר. זה לא אומר, בהכרח, שיהיה ביקוש לדיסק הזה בגלל שהוא נדיר, אבל מי שכבר כן מחפש אותו, כנראה ויצטרך להתאמץ מאוד. <br />שוק הדיסקים המשומשים בישראל הוא לא מאוד משוכלל. בניגוד לחו"ל, שם יש את איביי ודיסקוגס, שהכל, למעשה, מקוטלג, בישראל אין שום מקום מסודר לגלות, למצוא ולדעת על דיסקים. חלק אמנם מקוטלג באתר של דיסקוגז, אבל לרוב דברים פשוט צצים פה ושם, כשאנשים פרטיים מעלים אותם למכירה בפייסבוק. אפילו אוספים כמו "היטמן 7", שמכרו כמות מטורפת של עותקים בישראל, לא בהכרח זמינים לקניה ואם מחפשים אותו צריך להתאמץ קצת. לא מאוד, אבל צריך. שוק הדיסקים המשומשים כאן מאוד פרימיטיבי ומאוד קשה. בגלל זה, כל מני אוספים שחסרים לי כבר כמה עשורים לא נמצאים. אין לזה אח ורע. אין כמעט דיסק מהעולם המערבי שלא ניתן למצוא. לעומת זאת, יש לא מעט דיסקים ישראלים שבלתי אפשרי להשיג.</div>
<div style="text-align: right;">
<br /></div>
<div style="text-align: right;">
<b>ציון</b>: 7</div>
<div style="text-align: right;">
<br /></div>
<div style="text-align: right;">
<b>ערך אספני</b>: 20 ש"ח</div>
<br />
<br /></div>
osafimhttp://www.blogger.com/profile/05754970618520934221noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-5255305435035404754.post-18316720837354682302020-04-14T23:07:00.001+03:002020-04-14T23:07:04.551+03:00All Mixed Up<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
<a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEiFUFcdwO6ew39iQPoAeRTNJs_77XakjuVn5BcG1nH7Fy8KDwnvpMJI-WPbaMn3IJXRbo4hcmjVqoeX47DEVFiAxX5Id5mZjpH0QDMtQyBMMEAvrSXq06qRPOUSEHqXfC13BpsSJK-hbok/s1600/AllMixedUp.jpg" imageanchor="1" style="clear: left; float: left; margin-bottom: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" data-original-height="799" data-original-width="852" height="371" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEiFUFcdwO6ew39iQPoAeRTNJs_77XakjuVn5BcG1nH7Fy8KDwnvpMJI-WPbaMn3IJXRbo4hcmjVqoeX47DEVFiAxX5Id5mZjpH0QDMtQyBMMEAvrSXq06qRPOUSEHqXfC13BpsSJK-hbok/s400/AllMixedUp.jpg" width="400" /></a></div>
<br />
<b>שם האוסף</b>: All Mixed Up<br />
<br />
<b>תת כותרת</b>: Megamix - להיטים לריקודים במיקסים מיוחדים<br />
<br />
<b>חברת תקליטים</b>: הד ארצי<br />
<br />
<b>שנה</b>: 1990<br />
<br />
<b>מק"ט</b>: ARTON 19442<br />
<br />
<b>עריכה והפקה</b>: צ'רלי סולומון<br />
<br />
<br />
<b>רשימת שירים</b>:<br />
<div dir="ltr" style="text-align: left;">
צד א</div>
<div dir="ltr" style="text-align: left;">
1. 49ers – 49ers Megamix (6:33)</div>
<div dir="ltr" style="text-align: left;">
2. <span style="text-align: right;">Various - </span><span style="text-align: right;">The Brits 1990 (Dance Medley) (2:50)</span></div>
<div dir="ltr" style="text-align: left;">
<span style="text-align: right;">3. </span><span style="text-align: right;">Sand Party - Lambada Festival Medley (Club Mix) (6:45)</span></div>
<div dir="ltr" style="text-align: left;">
<span style="text-align: right;">4. Boney M. - Megamix (Extended Version) (7:02)</span></div>
<div dir="ltr" style="text-align: left;">
<span style="text-align: right;"><br /></span></div>
<div dir="ltr" style="text-align: left;">
<span style="text-align: right;">צד ב</span></div>
<div dir="ltr" style="text-align: left;">
1. <span style="font-size: 14px; text-align: right;"><span style="font-family: "helvetica neue" , "helvetica" , "nimbus sans" , "arial" , sans-serif;">Bobby Brown – Every Little Hit (Mega Mix) (Club Mix) (8:57)</span></span></div>
<div dir="ltr" style="text-align: left;">
<span style="font-size: 14px; text-align: right;"><span style="font-family: "helvetica neue" , "helvetica" , "nimbus sans" , "arial" , sans-serif;">2. </span></span><span style="font-size: 14px; text-align: right;"><span style="font-family: "helvetica neue" , "helvetica" , "nimbus sans" , "arial" , sans-serif;">Milli Vanilli – Megamix (8:57)</span></span></div>
<div dir="ltr" style="text-align: left;">
<span style="font-size: 14px; text-align: right;"><span style="font-family: "helvetica neue" , "helvetica" , "nimbus sans" , "arial" , sans-serif;">3. Chic - Megachic (Full Length Version) (7:35)</span></span></div>
<div dir="ltr" style="text-align: left;">
<span style="font-family: "helvetica neue" , "helvetica" , "nimbus sans" , "arial" , sans-serif;"><span style="font-size: 14px;">4. Imagination - </span></span><span style="font-size: 14px; text-align: right;"><span style="font-family: "helvetica neue" , "helvetica" , "nimbus sans" , "arial" , sans-serif;">Megamix (Edited Version) (5:10)</span></span></div>
<div dir="ltr" style="text-align: left;">
<span style="font-size: 14px; text-align: right;"><span style="font-family: "helvetica neue" , "helvetica" , "nimbus sans" , "arial" , sans-serif;"><br /></span></span></div>
<div style="text-align: right;">
<span style="font-size: 14px; text-align: right;"><span style="font-family: "helvetica neue" , "helvetica" , "nimbus sans" , "arial" , sans-serif;"><b>עיצוב</b>: עבודה של דן רנון. צבעוני, נאוני בצבעים, בגרפיקה ובפונטים. כמו הבגדים של אפנת "גזוז" או "Maui" באותה תקופה. בסדר גמור. <b>ציון עיצוב</b>: 8</span></span></div>
<div style="text-align: right;">
<span style="font-size: 14px; text-align: right;"><span style="font-family: "helvetica neue" , "helvetica" , "nimbus sans" , "arial" , sans-serif;"><br /></span></span></div>
<div style="text-align: right;">
<span style="font-family: "helvetica neue" , "helvetica" , "nimbus sans" , "arial" , sans-serif;"><span style="font-size: 14px;"><b>ביקורת ורקע</b>: האוסף "All Mixed Up" הוא אחד האוספים הפחות מצליחים שיצאו בארץ, אבל למרות זאת, הוא יחודי והסיפור שלו מעניין. האוסף, שמסוקר כאן מהקלטת שלו, כולל שמונה קטעים, כולם הם מגה-מיקסים. מה זה בדיוק מגה-מיקס? ובכן, בשלהי שנות השמונים החלה אופנה כזאת של יצירת סינגלים, שהם שילוב של כמה פזמונים של להיטים גדולים, ממוקססים זה לזה, ליצירה חדשה. לפעמים זה היה של להיטים שונים של אמנים שונים ולפעמים המגה-מיקס היה מורכב מלהיטים של אמן אחד. </span></span></div>
<div style="text-align: right;">
<span style="font-family: "helvetica neue" , "helvetica" , "nimbus sans" , "arial" , sans-serif;"><span style="font-size: 14px;">חלק מהמגה-מיקסים האלו הפכו ללהיטים גדולים. ברמת המגה-מיקסים של אמנים שונים, זכורים במיוחד אלו שיצרו האמנים Mirage ו-Megabass וברמת האמנים זכורים מאוד המגה-מיקסים של טכנוטרוניק, בוני אם וסנאפ שהגיעו לטופ 10 במצעדים של מדינות שונות. המגה-מיקס הכי מפורסם יצא ב-1991 והוא כלל שלושה שירים מהפסקול של גריז, תחת הכותרת "The Grease Megamix". המגה-מיקס הזה הפך ללהיט עצום והוא מנוגן במסיבות נוסטלגיה עד היום.</span></span></div>
<div style="text-align: right;">
<span style="font-family: "helvetica neue" , "helvetica" , "nimbus sans" , "arial" , sans-serif;"><span style="font-size: 14px;">אם תחקרו, תגלו עושר יוצא דופן בתחום יצירת המגה-מיקסים, במיוחד בתקופה הזאת של סוף האייטיז, תחילת הניינטיז. האוספים של איגוד התקליטנים הבין לאומי ה-DMC, שיצאו מדי חודש, כללו בעיקר מגה-מיקסים כאלו והם מסמך מרתק.</span></span></div>
<div style="text-align: right;">
<span style="font-family: "helvetica neue" , "helvetica" , "nimbus sans" , "arial" , sans-serif;"><span style="font-size: 14px;">נחזור לאוסף "All Mixed Up", צ'רלי סולומון מהד ארצי יזם אוסף שהוא כולו מגה-מיקסים, מהקטלוג הבין לאומי של החברה. האוסף בעצם היה סוג של תחרות לאוספים של ה-DMC, שיובאו לישראל על ידי החנות IMP וזכו להצלחה יפה בקרב הדיג'יים המקומיים. למרות היוזמה היפה, האוסף לא זכה להצלחה, למעשה, אני לא זכרתי אותו מזמן אמת ועד שידידי גלוסו די-לורה סיפר לי עליו, לא הכרתי אותו. מכיוון שהוא יצא ב-1990, אני משער שהוא יצא במקביל לקלטת גם על תקליט. אין לי מושג אם קיים גם דיסק, אם כי יתכן.</span></span></div>
<div dir="ltr" style="text-align: left;">
<span style="font-size: 14px; text-align: right;"><span style="font-family: "helvetica neue" , "helvetica" , "nimbus sans" , "arial" , sans-serif;"><br /></span></span></div>
<b>תודה לגלוסו די-לורה שהאוסף סוקר באדיבותו.</b><br />
<div>
<br /></div>
<div>
<b>ציון</b>: 8</div>
<div>
<br /></div>
<div>
<b>ערך אספני</b>: אם קיימים דיסק ותקליט אני מעריך אותם ב-100 ש"ח פלוס. הקלטת שווה כ-20 ש"ח</div>
<div>
<br /></div>
<div>
להאזנה לאוסף, מדיגיטציה שעשיתי לקלטת:<br />
<br />
<iframe allow="autoplay" frameborder="0" height="120" src="https://www.mixcloud.com/widget/iframe/?hide_cover=1&hide_artwork=1&autoplay=1&feed=%2Favi-goldberger%2Fall-mixed-up-megamix-hed-arzi-arton-19442-1990%2F" width="100%"></iframe>
<br /></div>
</div>
osafimhttp://www.blogger.com/profile/05754970618520934221noreply@blogger.com3tag:blogger.com,1999:blog-5255305435035404754.post-43521202551579238462018-09-26T20:43:00.001+03:002018-09-26T20:43:27.186+03:00חמישים שישים<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
<a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEiOW8ZZpQVRKhMWYAK7Py3xlFVv9ig2UfvPyOqqEnvpT62czZ-vHrghq3-5mselWv2CB8c46mdHKXaNtEiWWkwBhAdEAO8L2ZVolOhPnFl_fPBc0RT3VHyLCpItsSw0lknpPW3FrHbZj_M/s1600/HamishimShishim.jpg" imageanchor="1" style="clear: left; float: left; margin-bottom: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" data-original-height="932" data-original-width="936" height="397" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEiOW8ZZpQVRKhMWYAK7Py3xlFVv9ig2UfvPyOqqEnvpT62czZ-vHrghq3-5mselWv2CB8c46mdHKXaNtEiWWkwBhAdEAO8L2ZVolOhPnFl_fPBc0RT3VHyLCpItsSw0lknpPW3FrHbZj_M/s400/HamishimShishim.jpg" width="400" /></a></div>
<br />
<b>שם האוסף</b>: חמישים שישים<br />
<br />
<b>תת כותרת</b>: השירים שאהבנו<br />
<br />
<b>חברת תקליטים</b>: איסטרוניקס<br />
<br />
<b>שנה</b>: 1988<br />
<br />
<b>מק"ט</b>: EAST 2013<br />
<br />
<b>רשימת שירים</b>:<br />
<ol dir="ltr" style="text-align: left;">
<li>Neil Sedaka - Breaking Up Is Hard To Do (2:18)
</li>
<li>Tokens, The - The Lion Sleeps Tonight (2:42)
</li>
<li>Zager And Evans - In The Year 2525 (3:17)
</li>
<li>Sam Cooke - What A Wonderful World (2:06)
</li>
<li>Nilsson - Everybody's Talkin' (2:46)
</li>
<li>Stevie Wonder - For Once In My Life (2:47)
</li>
<li>Diana Ross - Reflections (with the Supremes) (2:53)
</li>
<li>Elvis Presley - Are You Lonesome Tonight (Laughing Version) (2:54)
</li>
<li>Perez Prado - Cherry Pink and Apple Blossom White (2:30)
</li>
<li>Eartha Kitt - C'est Si Bon (2:59)
</li>
<li>Marino Marini - Moliendo Cafe (2:38)
</li>
<li>Aurelio Fierro - Io Sono Il Vento (3:11)
</li>
<li>David Terry And His Orchestra - March From The River Kwai (2:16)
</li>
<li>Ritchie Valens - La Bamba (2:07)
</li>
<li>Anton Karas - The Third Man Theme (Harry Lime) (2:12)
</li>
<li>Booker T and The MG's - Hang 'Em High (3:55)</li>
</ol>
<div style="text-align: right;">
<table cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="float: left; margin-right: 1em; text-align: left;"><tbody>
<tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEj93CWm6mDRdhcRU_Ekg9VDfhpzJ8SHHSZ-5Fa4W9tLREPERa-xpuNIJSk2va8_KkhY6ChvLTjlgHGqms7HNM9JPMu-RqePg0f-JGIVsUvNaDTPbAvn-rpoYLQehtqEey9-moy9mqvhvMw/s1600/HamishimShishimInlay.jpg" imageanchor="1" style="clear: left; margin-bottom: 1em; margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" data-original-height="370" data-original-width="467" height="252" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEj93CWm6mDRdhcRU_Ekg9VDfhpzJ8SHHSZ-5Fa4W9tLREPERa-xpuNIJSk2va8_KkhY6ChvLTjlgHGqms7HNM9JPMu-RqePg0f-JGIVsUvNaDTPbAvn-rpoYLQehtqEey9-moy9mqvhvMw/s320/HamishimShishimInlay.jpg" width="320" /></a></td></tr>
<tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">מתוך העטיפה הפנימית. הסבר על מה זה דיסק, בעצם, מה שמעיד על כך<br />שמדובר על אחד הדיסקים הראשונים שיצאו בארץ</td></tr>
</tbody></table>
<b>עטיפה</b>: כמו את <a href="http://osafim.blogspot.com/2018/09/blog-post.html" target="_blank">האוסף של שנות השישים</a>, גם כאן העיצוב הוא סמרל. השטיק הוא אותו שטיק. תמונות של כוכבי האוסף, גזירים של מוטיבים של התקופה ואלביס אחד בגדול (יחסית), כי אלביס מוכר. פחות טוב מהקודם, אבל נחמד. <b>ציון עיצוב</b>: 7 </div>
<div style="text-align: right;">
<br /></div>
<div style="text-align: right;">
<b>ביקורת ורקע</b>: אחרי ההצלחה של "<a href="http://osafim.blogspot.com/2018/09/blog-post.html" target="_blank">בחזרה לאושר</a>", שמכר למעלה מ-50 אלף עותקים, איסטרוניקס החליטו לעשות לאוסף <br />
פרק המשך. "חמישים-שישים" משך קצת את היריעה, לשנות החמישים, כדי באמת למצות את הרפרטואר שלהם, שכלל בעצם רק שתי חברות (RCA ו-Motown). האוסף יצא על תקליט, קלטת וגם על דיסק, שממנו אני מבצע את הסקירה הזאת. בגרסת הדיסק לא מופיעים הקרדיטים של יוצרי האוסף ואני מבטיח להוסיף אותם כשאמצא את התקליט. בכל מקרה, האוסף לא הצליח כמו קודמו, למעשה הוא די כשל. הסיבות לכך הן די ברורות. קודם כל, הלהיטים הגדולים באמת של איסטרוניקס מהתקופה הופיעו כבר ב"בחזרה לאושר" וכאן יש תחושה של "שאריות". שנית, האוסף הזה לא נעשה בשיתוף עם רשת ג', שהגב שהתחנה נתנה לאוסף הראשון היה מרכיב מרכזי מאוד בהצלחה שלו. עדיין אוסף נחמד. </div>
<div style="text-align: right;">
<br /></div>
<div style="text-align: right;">
<b>ציון</b>: 7 </div>
<div style="text-align: right;">
<br /></div>
<div style="text-align: right;">
<b>ערך אספני לדיסק</b>: 100 ש"ח</div>
</div>
osafimhttp://www.blogger.com/profile/05754970618520934221noreply@blogger.com4tag:blogger.com,1999:blog-5255305435035404754.post-41824311980763610182018-09-08T22:45:00.000+03:002018-09-08T23:56:24.531+03:00בחזרה לאושר<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
<table cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="float: left; margin-right: 1em; text-align: left;"><tbody>
<tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjucKcP8X3XUF7rsAngTiQj-1Q923nVCRTLiQRHZ3WPm9FM9KgtXOkZZASfrZeTFoyVjFsDFKa1sv-Ai9LCLRSkhjkgx1Mn1FiCy5SLBhnhyphenhyphenXgUsEHmqjHWrFIhTKyp3FHme-dgfvd0hwk/s1600/BehazaraLaosher.jpg" imageanchor="1" style="clear: left; margin-bottom: 1em; margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" data-original-height="939" data-original-width="936" height="400" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjucKcP8X3XUF7rsAngTiQj-1Q923nVCRTLiQRHZ3WPm9FM9KgtXOkZZASfrZeTFoyVjFsDFKa1sv-Ai9LCLRSkhjkgx1Mn1FiCy5SLBhnhyphenhyphenXgUsEHmqjHWrFIhTKyp3FHme-dgfvd0hwk/s400/BehazaraLaosher.jpg" width="397" /></a></td></tr>
<tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">עטיפת הדיסק</td></tr>
</tbody></table>
<b></b><br />
<b><b><br /></b></b>
<b>שם האוסף</b>: בחזרה לאושר<br />
<br />
<b>תת כותרת</b>: מלוח שידורי רשת ג אל המקול שלך - 20 להיטים גדולים משנות ה-60 - הביצועים המקוריים<br />
<br />
<b>חברות תקליטים</b>: איסטרוניקס/ התקליט חיפה/ קול ישראל<br />
<br />
<b>שנה</b>: התקליט - 1987, הדיסק - 1988<br />
<br />
<b>עורך</b>: גלעד בן-שך<br />
<br />
<b>מפיקים</b>: אמנון שילוני, יוסי לבנון, דב זעירא ויהודה בן הרוש<br />
<br />
<b>מק"ט</b>: התקליט - EAST 2001/2, הדיסק - EAST CD 2001<br />
<br />
<b>רשימת שירים (בדיסק יש 24 שירים, בתקליט הכפול 30. השירים עם סימון * מופיעים רק בתקליט)</b>:<br />
<br />
צד א'<br />
<div dir="ltr" style="text-align: left;">
<span style="text-align: left;">1. Nicole Croisille - I'll Never Leave You (3:28)</span></div>
<div dir="ltr" style="text-align: left;">
<span style="text-align: left;">2. Elvis Presley - Good Luck Charm (2:27)</span></div>
<div dir="ltr" style="text-align: left;">
<span style="text-align: left;">3. Ray Peterson - Tell Laura I Love Her (2:54)</span></div>
<div dir="ltr" style="text-align: left;">
<span style="text-align: left;">4. Peggy March - I Will Follow Him (2:24)</span></div>
<div dir="ltr" style="text-align: left;">
<span style="text-align: left;">5. Perry Como - Gringo's Guitar (2:58)*</span></div>
<div dir="ltr" style="text-align: left;">
<span style="text-align: left;">6. Four Tops, The - Reach Out I'll Be There (3:02)</span></div>
<div dir="ltr" style="text-align: left;">
<span style="text-align: left;">7. Hugo Montenegro - The Good, The Bad and the Ugly (2:43)</span></div>
<div style="text-align: right;">
<br /></div>
<div style="text-align: right;">
צד ב'</div>
<div dir="ltr" style="text-align: left;">
8. Paul Anka - Steel Guitar And A Glass Of Wine (2:11)</div>
<div dir="ltr" style="text-align: left;">
9. Neil Sedaka - You Mean Everything To Me (2:36)</div>
<div dir="ltr" style="text-align: left;">
10. Skeeter Davis - A Dear John Letter (with Bobby Bare) (1:53)</div>
<div dir="ltr" style="text-align: left;">
11. Joe Dolan - Make Me An Island (2:54)</div>
<div dir="ltr" style="text-align: left;">
12. John D. Loudermilk - The Language Of Love (1:45)</div>
<div dir="ltr" style="text-align: left;">
13. Jim Reeves - Distand Drums (2:46)*</div>
<div dir="ltr" style="text-align: left;">
14. Diana Ross - Baby Love (with the Supremes) (2:38)</div>
<div dir="ltr" style="text-align: left;">
15. Marcello Minerbi - Zorba's Dance (2:51)</div>
<div dir="ltr" style="text-align: left;">
<br /></div>
<div>
צד ג'</div>
<div dir="ltr" style="text-align: left;">
16. Patty Pravo - La Bambola (3:05)*</div>
<div dir="ltr" style="text-align: left;">
17. Fausto Leali - A Chi (3:22)</div>
<div dir="ltr" style="text-align: left;">
18. Little Tony - Cuore Matto (2:54)</div>
<div dir="ltr" style="text-align: left;">
19. Marisa Sannia - Casa Bianca (3:32)</div>
<div dir="ltr" style="text-align: left;">
20. Nico Fidenco - Casa D'irene (3:09)</div>
<div dir="ltr" style="text-align: left;">
21. Edoardo Vianello - Il Peperone (2:14)</div>
<div dir="ltr" style="text-align: left;">
22. Jimmy Fontana - Il Mondo (2:30)*</div>
<div dir="ltr" style="text-align: left;">
23. Nini Rosso - Il Silenzio (3:10)</div>
<div>
<br /></div>
<div>
צד ד'</div>
<div dir="ltr" style="text-align: left;">
24. Herve Vilard - Capri C'est Fini (3:37)</div>
<div dir="ltr" style="text-align: left;">
25. Los Hermanos Rigual - Cuando Caleinta El Sol (2:20)*</div>
<div dir="ltr" style="text-align: left;">
26. Pascal Danel - Les Neiges Du Kilimandjaro (3:17)</div>
<div dir="ltr" style="text-align: left;">
27, Sylvie Vartan - La Plus Belle Pour Allez Danser (2:25)*</div>
<div dir="ltr" style="text-align: left;">
28. Luigi - Une Maman (2:30)</div>
<div dir="ltr" style="text-align: left;">
29. Alain Barriere - Elle Etait Si Jolie (3:01)</div>
<div dir="ltr" style="text-align: left;">
30. Los Indios Tabajaras - Maria Elena (3:06)</div>
<div style="text-align: right;">
<br /></div>
<div style="text-align: right;">
<b>עטיפה</b>: עבודה מרשימה של המעצב סמרל (Samarel). השם סמרל חדש כאן באתר וזה מפני שהוא לא הרבה לעצב עטיפות של אלבומים, זה לא תחום העיצוב המרכזי שלו. הוא מתרכז בעיקר באומנות אירוטית (!). מה שכן, בסוף האייטיז-תחילת הניינטיז סמרל, מתוך חיבור למוזיקאים ולעולם המוזיקה, כן הגיע לעצב מספר קטן של עטיפות. באופן מרשים, אלו כמה מהעטיפות האייקוניות ביותר שיצאו בארץ. האלבום של סיאם זה עבודה שלו, האוסף של אריאל זילבר זה הוא וכך גם<br />
<table cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="float: left; margin-right: 1em; text-align: left;"><tbody>
<tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjVpTsvB_9-4tQ3Zoh3QK8_3sfXiO256J9-whonNRTxY-4dNDOycQyMHBu053pI2DlHCS0ZP3ZEj07kfCWPy571kpOSJSLkzjGfw1Gdw7xNd4EWcUPysBaKud_CIar89Ap-9D3IhKV9GGQ/s1600/Semerel.jpg" imageanchor="1" style="clear: left; margin-bottom: 1em; margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" data-original-height="477" data-original-width="940" height="162" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjVpTsvB_9-4tQ3Zoh3QK8_3sfXiO256J9-whonNRTxY-4dNDOycQyMHBu053pI2DlHCS0ZP3ZEj07kfCWPy571kpOSJSLkzjGfw1Gdw7xNd4EWcUPysBaKud_CIar89Ap-9D3IhKV9GGQ/s320/Semerel.jpg" width="320" /></a></td></tr>
<tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">מעבודותיו המפורסמות של סמרל</td></tr>
</tbody></table>
הראשון של טל גורדון - כולן עטיפות שהן אבני דרך בתרבות הפופולארית הישראלית. כמו שלושת אלו, גם העטיפה שסמרל עשה ל"בחזרה לאושר" נחשבת לאחת האייקוניות. צבעים כתומים-צהובים דהויים נמצאים במרכז היצירה, נותנים נופח נוסטלגי, עתיק. עליהם תמונות של דוגמניות מהסיקסטיז ושל האמנים הבולטים באוסף, כשאלביס פרסלי מופיע בענק. הנוכחות של אלביס הפכה את העטיפה והאוסף הזה לפריט אספנים נדרש בעולם. עד היום האוסף הזה נמכר יפה באיביי, הכל בזכות המלך. בעטיפה הפנימית יש טקסט של דן כנר וגם על התקליטים עצמם, במדבקת האמצע, מככבים כוכבים בקטע מדליק. על התקליט הראשון זה אלביס ובשני זאת סילבי וארטן, שמופיעה גם בגדול בצד האחורי של העטיפה. מדהים. <b>ציון עיצוב</b>: 10</div>
<div style="text-align: right;">
<br /></div>
<div style="text-align: right;">
<b>ביקורת ורקע</b>: ב-1986 רשת ג' החלה ביצירת טרילוגיה של אוספים, שליוו תכניות נוסטלגיות של התחנה. האוסף הראשון, זה שסקר את שנות ה-50, נקרא "<a href="https://osafim.blogspot.com/2017/05/blog-post.html" target="_blank">צפיחית בדבש</a>" והוא יצא בשנת 86 בחברת CBS. האוסף השני, "בחזרה לאושר", סקר את שנות ה-60 והוא יצא בחברות איסטרוניקס והתקליט חיפה בשנת 1987. האוסף השלישי, "<a href="https://osafim.blogspot.com/2011/04/blog-post.html" target="_blank">שבעים מי יודע</a>", סקר את הסבנטיז, כשהוא יצא ב-1988 בחברות הליקון והד-ארצי. שלושת האוספים זכו להצלחת ענק. הם מכרו עשרות אלפים, הגיעו למעמד של אלבומי פלטינה והם כיבדו את המדפים בבתים כל כך רבים בישראל, שהם נחשבים למעצבי דעה, לאבני דרך בטעם הציבור הישראלי. האוספים האלו הם עדות לכח ולעוצמה של רשת ג' באותם ימים - תחנה מצליחה, שכל מה שהיא נגעה בו הפך לזהב. להתרפק ולהתגעגע.<br />
בעוד האוספים של ה-50 וה-70 יצאו בחברות תקליטים שאנחנו מרבים לפגוש באתר הזה, האוסף של שנות ה-60 יצא בחברות שזהן היצוג הראשון שלהן באתר. האוסף יצא בשיתוף שתי חברות - איסטרוניקס והתקליט חיפה. שתי החברות הן מהוותיקות שפעלו בארץ, תחילת פעילותן עוד מסוף החמישים-תחילת השישים. על חברת התקליט-חיפה אני מבטיח לספר רבות בעתיד, מפני שישנם כמה אוספים שהחברה הוציאה ולא סוקרו, חלקם יצאו אפילו בסוף שנות התשעים.<br />
בניגוד להתקליט-חיפה, איסטרוניקס, החברה השניה שהיתה מעורבת באוסף הזה, חדלה לפעול זמן קצר יחסית אחרי צאתו. לכן אני רוצה להקדיש את מרכז הפוסט הזה לחברה הזאת.<br />
הסיפור של איסטרוניקס הוא סיפור שמאפיין, באיזשהו מקום, את הולדתן של המון חברות תקליטים בעולם במאה העשרים. כמו איסטרוניקס, חברות תקליטים רבות נולדו כאגפים מוזיקליים בתוך מפעלים או תאגידים גדולים, שעסקו בדרך כלל בטכנולוגיה. חברת התקליטים EMI, לדוגמה, נוסדה מתוך חברת האם, שיצרה פטיפונים. בצורה דומה - חברת RCA-Victor נוסדה כאגף בחברת האם שנשאה את אותו שם ושיצרה מכשירים ואביזרים טכנולוגיים. משבבים, דרך מקלטי רדיו ועד טלוויזיות. בדרך הם גם הוציאו מוזיקה.<br />
חברת איסטרוניקס הישראלית גם היתה (למעשה, היא עדיין!) חברת טכנולוגיה ומחשבים. כחברה כזאת, היא חתמה על הסכם יבוא עם חברת RCA-Victor, כדי להביא לישראל את מוצריה - בעיקר הרכיבים האלקטרונים השונים שהחברה יצרה. ואז הגיע אלביס. אלביס הוחתם באמריקה ב-RCA והפך לכוכב הכי גדול בעולם. בישראל נוצר ביקוש לתקליטיו של אלביס וחברות התקליטים המקומיות, בראשן הד-ארצי, פנו לחברת RCA לגבי יבוא של אלבומיו של המלך לארץ. ב-RCA אמרו להם - תודה על ההתעניינות, אבל בישראל יש לנו הסכם בלעדיות עם איסטרוניקס ואנחנו מחוייבים אליו. לאיסטרוניקס לקח זמן להבין את הסיטואציה וכשהם הבינו את הפוטנציאל, הם הפכו גם לחברת תקליטים וההוצאות של <br />
<table cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="float: left; margin-right: 1em; text-align: left;"><tbody>
<tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEiNikZHXP5OsCvi27FtfOhYkB1nKDu-aq3iskMVL-R_vJukEB_5Gp7LiKcNPmBfoITEdK0McYYHVUsyKSJCnalawvO9FSD0VzpKC8EsQLlJmkQ73YfcPhToeYHszA78RNCW3UXTLOUisyw/s1600/BehazaraLaosherLabel.jpg" imageanchor="1" style="clear: left; margin-bottom: 1em; margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" data-original-height="1037" data-original-width="1008" height="320" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEiNikZHXP5OsCvi27FtfOhYkB1nKDu-aq3iskMVL-R_vJukEB_5Gp7LiKcNPmBfoITEdK0McYYHVUsyKSJCnalawvO9FSD0VzpKC8EsQLlJmkQ73YfcPhToeYHszA78RNCW3UXTLOUisyw/s320/BehazaraLaosherLabel.jpg" width="311" /></a></td></tr>
<tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">המדבקה על התקליט השני, כולל הלוגואים של איסטרוניקס והתקליט-חיפה</td></tr>
</tbody></table>
אלביס ראו אור דרכם בארץ לאורך כל הקריירה שלו.<br />
ההתעסקות עם חברת התקליטים לא הצריכה יותר מדי מאמצים מאנשי איסטרוניקס, בגלל מדיניות ההחתמות יוצאת הדופן של RCA. בניגוד לחברות תקליטים אחרות, RCA המעיטו להחתים אמנים, וכשהם כבר כן החתימו, זה היה הבון-טון של עולם המוזיקה. לו ריד, דייויד בואי, המנקיז, האיגלז, פול אנקה, יוריתמיקס. קילרים אחד אחד, שקשה לפספס איתם.<br />
עם השנים, איסטרוניקס הפכה לשחקן מרכזי בשוק המוזיקה הישראלי, בעיקר לאחר ש-RCA חתמה עם חברת Motown הסכם שהיא המפיצה העולמית שלהם. פתאום איסטרוניקס מצאו את עצמם עם עוד קטלוג ענק. ההצלחה עם הוצאת האלבומים מחו"ל, הביאה את איסטרוניקס להחתים גם מעט אמנים ישראלים, ביניהם ששי קשת וטובה גרטנר, אבל האגף הישראלי של החברה אף פעם לא היה משמעותי.<br />
ב-1987, כשהקומפקט דיסק נכנס לראשונה לשוק הישראלי, איסטרוניקס, כחברת טכנולוגיה ומחשבים, איתרה את הטרנד והיא היתה החלוצה בהוצאות דיסקים תוצרת הארץ. כך, האלבום העברי הראשון שיצא על גבי קומפקט דיסק בתוצרת ישראלית, היה אלבום של ירדנה ארזי, שיצא דרך איסטרוניקס בשנת 1988.<br />
בגלל שההחתמות של RCA ושל Motown לא היו מרובות, איסטרוניקס לא הרבתה להוציא אוספים. מה שכן, כשקול ישראל פרסמו מכרז להוצאת אוסף סיקסטיז, החברה הרגישה שעם הרפרטואר שלהם, הם יכולים לעשות את זה, אבל לא לגמרי לבד. לכן נוצרה החבירה לחברת התקליט-חיפה, שיצגה מספר מועט של להיטים שיצאו בחברות אירופאיות קטנות.<br />
למרות של-CBS, שגם ניגשה למכרז, היה קטלוג מרשים יותר של מוזיקה משנות השישים, בקול ישראל בחרו בכל זאת ללכת עם איסטרוניקס והתקליט-חיפה. זה היה בגלל שעם CBS קול ישראל הוציאו כבר כמה אוספים ועם חברות אחרות כלום וזה התחיל להראות לא טוב. אז כדי להיות הוגנים ולתת לכולם הזדמנות, האוסף נעשה עם התקליט-חיפה ואיסטרוניקס. באופן דומה, בגלל זה נבחרו הד-ארצי ביחד עם הליקון להוצאת אוסף הסבנטיז, שנה אחר-כך.<br />
נחזור לשישים - דווקא מגבלות הרפרטואר היחסית צנוע של איסטרוניקס והתקליט-חיפה, יצרו אוסף מרתק. העורך גלעד בן-שך מרשת ג' היה צריך להתאמץ בצורה מיוחדת וזה היה שווה את זה. התקליט הראשון כלל, כצפוי, להיטי ענק אמריקאים של אמנים כמו אלביס, דיאנה רוס, ניל סדקה ואחרים, כמעט כולם החתמות של RCA או Motown. התקליט השני היה השוס והוא כלל בצד א' שלו להיטים מאיטליה ובצד ב' להיטים מצרפת, בשירים שחלקם יצאו ב-RCA וחלקם בחברות קטנות שיוצגו על ידי התקליט-חיפה (פלוס קטע אחד באדיבות חברת פונוקול). התקליט השני היה חשיבה מחוץ לקופסה, שהיה קליעה בול. למרות שבזמן הוצאת האוסף התודעה אמרה שהנוסטלגיה לשנות השישים היא ברובה של מוזיקה אנגלו-סקסית, בזמן אמת, כלומר בסיקסטיז, ההשפעה האירופאית על ישראל היתה חזקה מאוד, ולהיטים מצרפת ואיטליה זכו כאן להצלחות ענק. כך יצא שבגלל מגבלות הרפרטואר, קיבלנו תמונה מהימנה של העדפות הישראלים מזמן אמת והציבור כאן עף על זה והאוסף היה להצלחה אדירה.<br />
האוסף יצא ב-1987 וכאמור ב-1988 איסטרוניקס התחילו להתעסק עם דיסקים והם חשבו שזה יהיה רעיון טוב להוציא את האוסף על גבי הפורמט החדש. בגלל שהחוזה עם קול ישראל נעשה לפני שהדיסקים תפסו מקום משמעותי בשוק, נכתב בו שהתמלוגים שקול ישראל תקבל ממכירתו יהיו על על מכירות קלטות ותקליטים. על דיסקים לא נאמר שם כלום ובאיסטרוניקס ניצלו את הפרצה הזאת ובהוצאת הדיסק הוסרו כל ההקשרים לרשות השידור. כך, בדיסק העלימו את הלוגו של קול ישראל, מחקו את תת הכותרת שנותנת קרדיט לרשת ג' והעלימו את הטקסט של דן כנר מהעטיפה הפנימית. ההקשר <br />
<table cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="float: left; margin-right: 1em; text-align: left;"><tbody>
<tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEi0G-xHsw7YjqCSCdZf97LWuVv_ycFnUUvbkiKQmxHYCN_v3Rj8qhMW7fuSPbl6rwKC07yQsjyA5e68FBxHxxyKavSQ57uRG-I9KwBInFKcXmA_1tQjj5WHpNydVRgpz-nn_avgelc8M30/s1600/BehazaraLaosherInlay.jpg" imageanchor="1" style="clear: left; margin-bottom: 1em; margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" data-original-height="1047" data-original-width="961" height="320" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEi0G-xHsw7YjqCSCdZf97LWuVv_ycFnUUvbkiKQmxHYCN_v3Rj8qhMW7fuSPbl6rwKC07yQsjyA5e68FBxHxxyKavSQ57uRG-I9KwBInFKcXmA_1tQjj5WHpNydVRgpz-nn_avgelc8M30/s320/BehazaraLaosherInlay.jpg" width="293" /></a></td></tr>
<tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">הטקסט של דן כנר, שמופיע בעטיפת האוסף</td></tr>
</tbody></table>
היחידי שנותר לקול ישראל הוא בקרדיט העורך לבן-שך. כשר, אבל מסריח.<br />
החיים נראו טוב בחברת התקליטים של איסטרוניקס באותה תקופה. האוסף המצליח, הדיסק של ירדנה שהיה הדיסק העברי הראשון תוצרת מקומית, כמו גם החתמות מרגשות של אמנים מקומיים כמו אסתר שמיר, רוחמה רז ואבי טולדנו, נתנו תקווה שאיסטרוניקס הופכת לשחקן מרכזי בשוק המוזיקה המקומי. ההצלחה של "בחזרה לאושר" גם הובילה אותם להוציא אוסף המשך מצליח, שנקרא "50-60" (הפעם בלי קול ישראל). אבל מאחורי הקלעים, רחוק משם, התרחשה עיסקה שחיסלה את הלייבל המקומי. בארצות הברית - חברת האם של RCA, החליטה למכור את מחלקת המוזיקה שלה לתאגיד הגרמני BMG. ל-BMG היה חוזה עם הד-ארצי, מה שאמר שכל הרפרטואר שיוצג על ידי איסטרוניקס, עבר ידיים. איסטרוניקס איבדה את כל הקטלוג הבין לאומי שלה, את מה שהיא התבססה עליו. בעקבות זה, בתחילת 1989, מחלקת המוזיקה של איסטרוניקס מהרה להסגר. חברת האם, כאמור, המשיכה בהצלחה בפעילותה הרגילה - אלקטרוניקה ומחשבים. המוזיקה, בדעיבד, היתה עבורם אפיזודה מפוארת, אך חולפת.<br />
<br />
<b>ציון</b>: 10<br />
<br />
<b>ערך אספני</b>: התקליט - 40 ש"ח. הדיסק - 80 ש"ח<br />
<br /></div>
</div>
osafimhttp://www.blogger.com/profile/05754970618520934221noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-5255305435035404754.post-79154412887362948092018-08-10T21:36:00.002+03:002018-08-10T23:16:54.416+03:00הגדולים של גימל<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
<a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEj7L6TKAu87w9q8TConeOKRAgpr-j61ENEe3Z64bACdihFf4LfQUUxvbr4ZpkycOOomu_iT1-KpBFMMNoxtQFPJMS2JVYanVf6JmL4A_sw69SBsx6M6qaa5HfZ5cEOV3Nzavxn3bGlaU1I/s1600/GimmelsGreatest.jpg" imageanchor="1" style="clear: left; float: left; margin-bottom: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" data-original-height="1224" data-original-width="1202" height="400" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEj7L6TKAu87w9q8TConeOKRAgpr-j61ENEe3Z64bACdihFf4LfQUUxvbr4ZpkycOOomu_iT1-KpBFMMNoxtQFPJMS2JVYanVf6JmL4A_sw69SBsx6M6qaa5HfZ5cEOV3Nzavxn3bGlaU1I/s400/GimmelsGreatest.jpg" width="392" /></a></div>
<div>
<br /></div>
<div>
<b>שם האוסף</b>: הגדולים של גימל</div>
<div>
<br /></div>
<div>
<b>תת כותרת</b>: Gimmels Greatest - שגעון של להיטים</div>
<div>
<br /></div>
<div>
<b>חברת תקליטים</b>: CBS</div>
<div>
<br /></div>
<div>
<b>שנה</b>: 1985</div>
<div>
<br /></div>
<div>
<b>עורכים</b>: בני דודקביץ' ומשה מורד</div>
<div>
<br /></div>
<div>
<b>מק"ט</b>: CBS26498</div>
<div>
<br /></div>
<div>
<b>רשימת שירים</b>:</div>
<div>
<b>צד א'</b>:</div>
<div>
<ol dir="ltr" style="text-align: left;">
<li>Dead Or Alive - You Spin Me Round (Like A Record) (3:13)
</li>
<li>King - Love and Pride (3:21)
</li>
<li>Duran Duran - Wild Boys (4:14)
</li>
<li>Stephen "Tin Tin" Duffy - Kiss Me (3:56)
</li>
<li>Kirsty MacColl - A New England (3:50)
</li>
<li>Ultravox - Love's Great Adventure (3:06)</li>
</ol>
<div>
<b>צד ב'</b>:</div>
</div>
<div>
<ol dir="ltr" style="text-align: left;">
<li>David Bowie - This Is Not America (with Pat Metheny) (3:49)
</li>
<li>Wham! - Last Christmas (7" Version) (4:24)
</li>
<li>The Limit - Say Yeah (3:09)</li>
<li>Billy Ocean - Loverboy (4:07)
</li>
<li>Ashford and Simpson - Solid (3:44)
</li>
<li>Tina Turner - Private Dancer (4:00)</li>
</ol>
<div>
<b>עיצוב ועטיפה</b>: אחת העטיפות היפות אי-פעם. עבודה מושלמת של דניס ג'ונס. פאזל של תמונות כלל האמנים שמרכיבים את האוסף עם שמותיהם בעברית על העטיפה הקדמית. בעטיפה האחורית יש את רשימת השירים בעברית, רשימת השירים באנגלית, טקסט חשוב של גלעד בן-שך מרשת ג' וגם תמונות עטיפות האלבומים שכבר יצאו, של האמנים ששיריהם משתתפים באוסף. פרפקטו. <b>ציון עיצוב</b>: 10</div>
</div>
<div>
<br /></div>
<table cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="float: left; margin-right: 1em; text-align: left;"><tbody>
<tr><td style="text-align: center;"><a href="https://scontent.fsdv2-1.fna.fbcdn.net/v/t1.0-9/37907279_10157652913229502_8464786829906804736_n.jpg?_nc_cat=0&oh=cfe2f419a07de1d2dd527cfc7d35c907&oe=5C0D3272" imageanchor="1" style="clear: left; margin-bottom: 1em; margin-left: auto; margin-right: auto;"><img alt="×ת××× × ×©× ââAvi Goldbergerââ." border="0" height="320" src="https://scontent.fsdv2-1.fna.fbcdn.net/v/t1.0-9/37907279_10157652913229502_8464786829906804736_n.jpg?_nc_cat=0&oh=cfe2f419a07de1d2dd527cfc7d35c907&oe=5C0D3272" width="240" /></a></td></tr>
<tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">אני, רוכש את Now 100 בלונדון</td></tr>
</tbody></table>
<div>
<b>ביקורת ורקע</b>: בחודש האחרון ציינו בבריטניה את הוצאת הפרק ה-100 של סדרת האוספים האלמותית NOW (או בשמה המלא Now That's What I Call Music). הסדרה החלה את דרכה ב-1983 ומאז יוצאת שלוש פעמים בשנה ואפילו בעידן הסטרימינג ממשיכה למכור במספרים מרשימים גם מהעותקים הפיזיים שלה. סדרת Now היא כל-כך אייקונית בבריטניה, שלבריטים נוסף איזשהו סוג של ז'רגון כזה, שאלה מובנת ששואלת "מה היה ה-Now הראשון שלך?". דרך התשובה אפשר ללמוד המון על בן-אדם, בעיקר על גילו ועל התקופה שהוא גדל בה. מחקר שנעשה גם גילה שכמעט תמיד ה-Now הראשון שהיה לבן-אדם, יהיה גם ה-Now האהוב עליו. זה נתון מדהים, שמוכיח עד כמה אוסף וראשוניות יכולים להיות משפיעים על טעמו של מישהו או מישהי.</div>
<div>
כמובן שמאז 1999 גם בישראל סדרת Now יוצאת בישראל ואני משער שלרבים מילידי סוף שנות השמונים והלאה בארץ, Now היא הסדרה האולטימטיבית. מה ש"מקסימום" היתה למי שגדל באייטיז ו"היטמן" למי שגדל בניינטיז. </div>
<div>
מכיוון שבשנות השמונים לא היה לנו בארץ Now (מלבד נסיון קצר של CBS להוציא שלושה פרקים של הסדרה הבריטית בגרסה מצומצמת ישראלית ב-87-88), השאלה מה היה ה-Now הראשון שלך לא ממש היתה רלוונטית כלפי. נכון, החל מ-Now 17, שיצא ב-1990, אני רוכש כל פרק שלה שיוצא, אבל זה ממש לא היה האוסף הראשון שלי. ואת הראשון, כאמור, לא שוכחים ואם שואלים אותי מה ה"Now" הראשון שלי, אני עונה ש"הגדולים של גימל".</div>
<div>
את "הגדולים של גימל" קיבלתי במתנה ליומולדת 9, ממש כשהוא יצא, במאי 1985. אני לא זוכר מי הביא לי את האוסף, אבל זה בטוח אמא ואבא או אחת הסבתות. זאת היתה בחירה קלה למתנה. באותה תקופה הייתי שרוף על רשת ג', בעיקר על "המצעד הלועזי השבועי" שערך בני דודקביץ' והגיש יגאל רביד. את האוסף "הגדולים של גימל" ערך דודקביץ', ביחד עם משה מורד מ-CBS, בהשראת הלהיטים הגדולים של המצעד באותה תקופה. בעטיפה האחורית של האוסף כתב עליו טקסט העורך המיתולוגי ומנהלה של רשת ג' באותם הימים, יגאל בן-שך, את הדברים הבאים:</div>
<div>
<br /></div>
<div>
<b><i>"בתשע שנות קיומה של רשת ג' קנה לעצמו מצעד הפזמונים הלועזיים מעמד מרכזי בלוח השידורים שלנו, והוא משמש חממה ללהיטי-ענק רבים. מטבע הדברים זכו רק להיטים מעטים להכלל באלבום הראשון והבחירה היתה קשה, אבל חזקה על בני דודקביץ, העורך הותיק והמסור של המצעד, שבחר בשבילכם את השירים הטובים והיפים של הזמן הזה והם יאים לשם "הגדולים של ג'".</i></b></div>
<div>
<b><i>אין זה תקליט ראשון היוצא בשיתוף רשת ג' אבל מעתה אנו מקווים לבסס מסורת, והתקליטים מכל תחומי המוסיקה שבה עוסקת הרשת, יראו אור ברציפות ולעיתים מזומנות, בשיתוף חברת סי בי אס.</i></b></div>
<div>
<b><i>האזנה נעימה."</i></b></div>
<div>
<b><i><br />גלעד בן-שך</i></b></div>
<div>
<b><i>ירושלים, אייר תשמ"ה מאי 1985</i></b></div>
<div>
<br /></div>
<div>
12 קטעים ממלאים את האוסף ומלבד אחד, "Say Yeah" של The Limit, כולם היו להיטים מפוצצים. הרוח היא רוח הגל החדש הבריטי, אם כי בסוף האוסף יש גם שתי נציגויות אמריקאיות מרגשות. בגב האוסף - שמות השירים מופיעים גם באנגלית וכמו שהתרגלנו ברשת ג' - גם בעברית. התרגומים האלו אולי נראים לנו היום מיושנים, לעיתים מגוכחים, אבל הם היו נכונים לאותה התקופה, כשהאנגלית עדיין לא היתה שפה כל-כך דומיננטית בישראל. אפשר לזלזל בתרגומים האלו, אבל אם תעצרו רגע, תפנימו שגם היום משתמשים בהם, בסדרות או בסרטים, מבלי שזה יזכה להתנשאות שמפגינים כלפי התרגומים של האייטיז. אחרי הכל, מי לא אומר שהוא ראה את "משחקי הכס", "שובר שורות", "סיפורה של שפחה" או "צעצוע של סיפור"? מדוע התרגומים האלו יותר לגיטימיים מלקרוא ללהקה "בתולת הברזל", או לשיר "כמו בתולה"?</div>
<div>
בכל מקרה, אלו תרגומי שמות האמנים והשירים באוסף "הגדולים של גימל":</div>
<div>
<br /></div>
<div>
צד א'<br />
<table cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="float: left; margin-right: 1em; text-align: left;"><tbody>
<tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhqOU89oR6-OWwjWaf1zUX1RvuHNNEW94yQX9wDv2AodsK59PT_OveaHYGy9NmGofl3lWoxrQy9FM2nyfe9xa1-fmcDmzGG0Kkv16sJsaRygrKQnI7qukLNHHPaYYT0W_68QxumIKKuxsI/s1600/GimmelsGreatestBack.jpg" imageanchor="1" style="clear: left; margin-bottom: 1em; margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" data-original-height="845" data-original-width="850" height="318" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhqOU89oR6-OWwjWaf1zUX1RvuHNNEW94yQX9wDv2AodsK59PT_OveaHYGy9NmGofl3lWoxrQy9FM2nyfe9xa1-fmcDmzGG0Kkv16sJsaRygrKQnI7qukLNHHPaYYT0W_68QxumIKKuxsI/s320/GimmelsGreatestBack.jpg" width="320" /></a></td></tr>
<tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">העטיפה האחורית של האוסף</td></tr>
</tbody></table>
</div>
<div>
1. חי או מת - את מסובבת אותי (כמו תקליט)</div>
<div>
2. שלישיית קינג - אהבה וגאווה</div>
<div>
3. דוראן דוראן - נערי הפרא</div>
<div>
4. סטיבן "טין טין" דאפי - נשקי אותי</div>
<div>
5. קירסטי מקול - אנגליה חדשה</div>
<div>
6. אולטרווקס - ההרפתקאה הגדולה של האהבה</div>
<div>
<br /></div>
<div>
צד ב'</div>
<div>
1. דיוויד בואי/להקתו של פט מתני - אין זו אמריקה</div>
<div>
2. וואם - חג מולד האחרון</div>
<div>
3. קצה הגבול - אמרי כן</div>
<div>
4. בילי אושן - מאהב</div>
<div>
5. אשפורד וסיפסון - מוצק</div>
<div>
6. טינה טרנר - רקדנית פרטית</div>
<div>
<br /></div>
<div>
"הגדולים של גימל" היה להצלחת ענק. אוסף עם כל כך הרבה להיטי ענק היה הקניה ההגיונית לכל מי שאהב להיטים באותה תקופה והיו המון כאלו. בעקבות ההצלחה, מורד דדודקביץ' ערכו עוד אוסף עבור CBS, אבל זה, משום מה לא ממש הצליח. מה שכן, כמו שכתב בן-שך, שיתופי הפעולה של ג' עם CBS המשיכו והתחנה והחברה הוציאו עוד כמה אוספים חשובים עד סוף שנות השמונים, אז CBS נקנתה על ידי אן.אם.סי.</div>
<div>
<br /></div>
<div>
נחזור קצת לאוסף ולתקופה המדהימה ההיא, 1985. רשת ג' היתה אז בשיאה. תכניות של מגישים כמו יקיר אביב ושוש עטרי היו להצלחות כל כך גדולות בקרב צעירים, שהם למעשה הכתיבו את סדר היום התרבותי של כל מי שגדל בתקופה ההיא.</div>
<div>
<table cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="float: left; margin-right: 1em; text-align: left;"><tbody>
<tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjkExAc1jHIFqP0in_xCYSJDuglstmR4KxMZxN8Qfy70Y_ycg3fQJuvr8rrG3X4B2fP1D-amW1H9dQ2pEMiNhoo1xrdK2wV-ZfHbBtxok2kT8sxAZcWFTnyxEI28_7NueH9VLfZzi6jcf8/s1600/Shnati85.jpg" imageanchor="1" style="clear: left; margin-bottom: 1em; margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" data-original-height="1600" data-original-width="1106" height="400" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjkExAc1jHIFqP0in_xCYSJDuglstmR4KxMZxN8Qfy70Y_ycg3fQJuvr8rrG3X4B2fP1D-amW1H9dQ2pEMiNhoo1xrdK2wV-ZfHbBtxok2kT8sxAZcWFTnyxEI28_7NueH9VLfZzi6jcf8/s400/Shnati85.jpg" width="276" /></a></td></tr>
<tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">הטופס המקורי שהוכן ברשת ג' עם דירוג המצעד השנתי</td></tr>
</tbody></table>
למרבה הצער, לא נותרו כמעט הקלטות משנות השיא של גימל, התקופה שבה היו לתחנה משדרים רבים עם רייטינג מטורף של למעלה מ-50 אחוזי האזנה. זה היה מהקמתה ב-1976 ועד לקראת סוף האייטיז. ההקלטות היחידות ששרדו הן של מאזינים, שהקליטו בזמן אמת ובמקרה הקלטות שעליהן הם הקליטו, שרדו את הזמן שעבר. כזאת היא לדוגמה הקלטת ש<b>משה בן-חיים</b> שמר, של הקלטת "המצעד הלועזי השנתי לשנת 1985 (מצעד 85')". הקלטת נשמרה במצב סביר ורימאסטרינג ודיגיטציה שערכו לה קובי מנורה ואופיר פלג, החזירו את התכנית המיתולוגית הזאת לחיים. זאת תכנית מרגשת, שמגיש במקצועניות ובחניניות יגאל רביד, הכל עם עריכה וטקסטים מצויינים של דודקביץ', כמו גם סטטיסטיקות מרתקות שהכינה עפרה הלפמן המדהימה והקריאה השדרנית הנשכחת יונה אבן-דר.<br />
בתמונה המצ"ב (לחצו עליה כדי להגדיל), נמצא צילום של טופס המצעד המקורי, זה שהכין דודקביץ', שממנו קראו רביד ואבן-דר את הדירוג בשידור חי, לפני 33 שנים. הטופס כולל, כמובן, את שמות כל האמנים והשירים - מתורגמים.<br />
למרות האכזבות מהדרותם של הלהיטים הענקיים "Love and Pride", "Take on Me" ו"Don't You Forget About Me", זה עדיין מצעד מרגש ומאפיין את טעם הקהל הישראלי באותו זמן. שילוב מעולה של יורופופ, ניו ווייב בריטי, רוק אמריקאי, דיסקו וסול.</div>
<div>
אני מנצל את ההזדמנות הזאת, של הפוסט הזה, גם להזכר ולשתף הקלטה של המצעד הזה. לפני שאני אאחל האזנה נעימה, אני מבקש שוב: מי שיש לו הקלטות של רשת ג' הלועזית, משנות השבעים ועד שנות התשעים, בבקשה צרו עמי קשר וביחד נחזיר לחיים את ההקלטות האלו. עכשיו - האזנה נעימה.<br />
<br />
<iframe frameborder="0" height="400" src="https://www.mixcloud.com/widget/iframe/?hide_artwork=1&autoplay=1&feed=%2Favi-goldberger%2Fmitsad85%2F" width="100%"></iframe>
<b><br /><br />ערך אספני</b>: 50 ש"ח</div>
<div>
<br /></div>
<div>
<b>ציון</b>: 10</div>
</div>
osafimhttp://www.blogger.com/profile/05754970618520934221noreply@blogger.com3tag:blogger.com,1999:blog-5255305435035404754.post-1546130346814216062018-05-11T00:39:00.000+03:002018-05-11T13:46:34.156+03:00אירוויזיון - מקום ראשון<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
<a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjcMrGwt3ugqBSZrs8lqeQVNeoQOUiOG5CwFFwgMMyhYU2UbtHtN5pXWTpXaKTiqT3asgpNipcYpu-Qcx_XkXfyKWkczqU-Pv0sFkHLRVUZVnmclQEtdNzprTI6uui8m2xd-u4VjyUbTDs/s1600/Eurovision-TheWinners.jpg" imageanchor="1" style="clear: left; float: left; margin-bottom: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" data-original-height="939" data-original-width="940" height="398" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjcMrGwt3ugqBSZrs8lqeQVNeoQOUiOG5CwFFwgMMyhYU2UbtHtN5pXWTpXaKTiqT3asgpNipcYpu-Qcx_XkXfyKWkczqU-Pv0sFkHLRVUZVnmclQEtdNzprTI6uui8m2xd-u4VjyUbTDs/s400/Eurovision-TheWinners.jpg" width="400" /></a></div>
<br />
<b>שם האוסף</b>: אירוויזיון - מקום ראשון<br />
<br />
<b>תת כותרת</b>: השירים היפים שזכו באירוויזיון Vol. 1<br />
<br />
<b>חברת תקליטים</b>: הד ארצי/ אילן בן-שחר<br />
<br />
<b>שנה</b>: 2004<br />
<br />
<b>עריכה</b>: אילן בן-שחר<br />
<br />
<b>הפקה</b>: אילן בן-שחר ושרון לוי<br />
<br />
<b>יח"צ ושיווק</b>: עופר מנחם וירון כהן<br />
<br />
<b>מק"ט</b>: 520902<br />
<br />
<b>רשימת שירים</b>:<br />
<div dir="ltr" style="text-align: left;">
<b>CD1 - The Winners:</b></div>
<ol dir="ltr" style="text-align: left;">
<li>Anne-Marie David - Tu te reconnaitras</li>
<li>Marie Myriam - L'oiseau Et L'enfant</li>
<li>Nicole - A Little Peace</li>
<li>Johnny Logan - What's Another Year</li>
<li>Severine - Un Banc, Un Arbre, Une Rue</li>
<li>France Gall - Poupee De Cire, Poupee De Son</li>
<li>Teach In - Ding A Dong</li>
<li>דנה אינטרנשיונל - Diva</li>
<li>Vicky Leandros - Apres Toi</li>
<li>Corinne Hermes - Si La Vie Est Cadeau</li>
<li>Sandra Kim - J'aime La Vie</li>
<li>ABBA - Waterloo</li>
<li>Johnny Logan - Hold Me Now</li>
<li>חלב ודבש עם גלי עטרי - הללויה</li>
<li>Celine Dion - Ne Partez Pas Sans Moi</li>
<li>Lulu - Boom Bang A Bang</li>
<li>Dana - All Kinds of Everything</li>
<li>Massiel - La, La, La</li>
<li>יזהר כהן עם אלפא-ביטא - אבניבי</li>
<li>Bucks Fizz - Making Your Mind Up</li>
<li>Niamh Kavanagh - In Your Eyes</li>
</ol>
<div style="text-align: left;">
<b>CD2 - השירים הישראלים בגרסאות זרות:</b></div>
<div style="text-align: left;">
<ol dir="ltr" style="text-align: left;">
<li>שלמה ארצי - You and Me (2:55)
</li>
<li>כוורת - She Looked Me in the Eye (2:55)
</li>
<li>עפרה חזה - Va, Va, Va... (3:08)
</li>
<li>הכל עובר חביבי - Layla (3:35)
</li>
<li>עדן - Happy Birthday (English Version) (3:19)
</li>
<li>יזהר כהן - A-Ba-Ni-Bi (with The "Alpha-Beta") (2:59)
</li>
<li>דנה אינטרנשיונל - Diva (English Version) (3:02)
</li>
<li>דפנה דקל - Viva Sport (3:16)
</li>
<li>יזהר כהן - Ole! Ole! (3:04)
</li>
<li>אבי טולדנו - Hora (2:57)
</li>
<li>אורנה ומשה דץ - Come Along (2:59)
</li>
<li>שוקולד מנטה מסטיק - Say Hello (2:52)
</li>
<li>חלב ודבש - Alleluia (Avec Gali) (3:22)
</li>
<li>אילנית - All Make Believe (2:50)
</li>
<li>ירדנה ארזי - Son of Man (2:59)
</li>
<li>אילנית - Ensemble (3:00)
</li>
<li>ליאורה - Amen (French Version) (3:05)
</li>
<li>דוד ד'אור - To Believe (3:06)
</li>
<li>Severine - Autour De Nous (ey Sham) (3:03)</li>
</ol>
<div style="text-align: right;">
<b>עיצוב ועטיפה</b>: עבודה של דורון עדות המוכשר. העטיפה המושלמת. השער נעשה בגרפיקה פשוטה ומודרנית, שמשחקת עם סמל האירוויזיון ונראית פשוט טוב. מעבר לזה, השוס הוא החוברת הפנימית, הפשוט מושלמת. החוברת, ראוי יותר לקרוא לה ספרון, מפני זה מה שהיא. 32 עמודים עם אינפורמציה ותמונות מרתקות, שבקושי נכנסות לתוך הקופסא של הדיסק מרוב שהם עבים. בחוברת יש מההיסטוריה של האירוויזיון, רשימת הזוכים, רשימת המשתתפים הישראלים והמיקומים <br />
<table cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="float: left; margin-right: 1em; text-align: left;"><tbody>
<tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhFnnD3QXkRYqBcO5OdWZIzVS1ZdDW2WXM3nYdwPrS8XKkvHStB9dB3Vs4qA_mdvk_RoMne5fE_Jtgwgr1OTLRloWlid14w7oEcVZ3vr20DMFWySEJx4iHDrarqrWhU_8WoKWB40XvZIWQ/s1600/Eurovision-TheWinnersInlay1.jpg" imageanchor="1" style="clear: left; margin-bottom: 1em; margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" data-original-height="808" data-original-width="1600" height="201" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhFnnD3QXkRYqBcO5OdWZIzVS1ZdDW2WXM3nYdwPrS8XKkvHStB9dB3Vs4qA_mdvk_RoMne5fE_Jtgwgr1OTLRloWlid14w7oEcVZ3vr20DMFWySEJx4iHDrarqrWhU_8WoKWB40XvZIWQ/s400/Eurovision-TheWinnersInlay1.jpg" width="400" /></a></td></tr>
<tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">מתוך החוברת הפנימית (לחצו על התמונה כדי להגדיל)</td></tr>
</tbody></table>
שלהם וכמובן כל הקרדיטים של השירים ויוצרי האוסף. מעבר לזה, לכל שיר ושיר כאן יש את תקציר הסיפור עליו, כולל את עטיפת הסינגל המקורית שלו. בין הסינגלים של השירים הזרים יש כל מני עטיפות של הוצאות ישראליות מיוחדות, כמו אלו של ויקי לאנדרוס ואן-מארי דויד. בביוגרפיות של ההוצאות הזרות של הסינגלים הישראלים גם מופיעות העטיפות, הצצה נדירה לאיך נראו רליסים של אמנים ישראלים בחו"ל. היום, בעידן האינטרנט, כל המידע והתמונות האלו אמנם מאוד זמינים, אבל בשנת 2004 היה קשה מאוד לאסוף אותם והוצאות כאלו הן המקור להרבה מהאינפורמציה שקיימת כיום ברשת. למרות שאין לו קרדיט, למיטב ידיעתי את הטקסטים והתמונות סיפק מומחה האירוויזינים מיכאל פורז. הוא אמנם זוכה לתודה מרכזית ברשימת הקרדיטים, אבל לא לקרדיט יוצר רשמי. <b>ציון עיצוב ועטיפה</b>: 10</div>
<div style="text-align: right;">
<br /></div>
<div style="text-align: right;">
<b>ביקורת ורקע</b>: לכבוד האירוויזיון שמגיע בשבת, אני חורג מסיקור אוספים שיצאו בניינטיז, לטובת אוסף אירוויזיונים שיצא בשנת 2004. האוסף, "אירוויזיון - מקום ראשון", אמנם היה לכישלון מסחרי, אבל מבחינת קונספט - מדובר באחד האוספים המרשימים שיצאו כאן. קראתם כבר על החוברת המושקעת. כמוה, גם התוכן של שני הדיסקים מרשים והוא כולל דיסק אחד שכולל 21 שירים שזכו בתחרות ודיסק שני שכולל ביצועים (מקוריים) באנגלית וצרפתית לשירים שייצגו את ישראל בתחרות.</div>
<div style="text-align: right;">
את האוסף המושקע ערך, באין מפתיע, אילן בן-שחר, שבאותה שנה, 2004, ערך סדרה משובחת של אוספים עבור חברת "הד ארצי", שנראה "Hed Arzi - Best Of - The Original Recordings". הסדרה כוללת כמה אוספים כפולים, שסוקרים ז'אנרים שונים ומאוד מיוחדים מההיסטוריה של המוזיקה. יש שם אוסף שהוקדש לדיסקו צרפתי, אוסף קאנטרי, אוסף להקות קצב הולנדיות (!), אוסף איטלקי ואוסף קטעים מסרטים צרפתיים. האוסף של האירוויזיונים אמנם לא יצא תחת הכותרת "Best Of", אבל בגלל תזמון הוצאתו בין שאר האוספים, הפורמט והעטיפה המושקעת כמו בשאר האוספים, ברור שהוא חלק מהסדרה.</div>
<div style="text-align: right;">
התוכן של הדיסק הראשון די צפוי והוא כולל כמעט את כל הזוכים מתור הזהב של האירוויזיון בשנים 1968 עד 1988, פלוס עוד שתי נציגויות משנות התשעים. נעשתה כאן עבודת איסוף טובה, שהצריכה שיתוף פעולה של כל חברות התקליטים הישראליות הגדולות וכך אן.אם.סי והליקון תרמו את הקטעים שלהם, ביחד עם עוד קטעים מהרפרטואר של הד ארצי (שכלל בימים ההם רק את הקטלוג של BMG) וקטעים שאת הרשיון שלהם קיבלו מחברות אינדי אירופאיות. חוסר קטן יש כאן בגלל ההעדרות של הקטע המושלם "Kisses for Me" של Brotherhood of Man, אבל חוץ ממנו יש כאן הכל מעשרים שנות הזוהר של התחרות.</div>
<div style="text-align: right;">
הדיסק השני הוא השוס הגדול, מה שהופך את האוסף הזה לאחד האוספים המיוחדים והנדירים ביותר שיצאו בארץ. הסיפור<br />
<table cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="float: left; margin-right: 1em; text-align: left;"><tbody>
<tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEiv4t3oaTPiImzv-U5eelLb2jap7GM0y5EnMIR8_WvOq8rP9ToLaOioEn9kw4ipNVYlDLBxE9AcQhFTzcmd8FjDRX6m9is0BpKVZMbg57wMYB1gYNqxa-aGnCH4GhCiL8zT9Mj97V670e0/s1600/Eurovision-TheWinnersInlay2.jpg" imageanchor="1" style="clear: left; margin-bottom: 1em; margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" data-original-height="814" data-original-width="1600" height="202" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEiv4t3oaTPiImzv-U5eelLb2jap7GM0y5EnMIR8_WvOq8rP9ToLaOioEn9kw4ipNVYlDLBxE9AcQhFTzcmd8FjDRX6m9is0BpKVZMbg57wMYB1gYNqxa-aGnCH4GhCiL8zT9Mj97V670e0/s400/Eurovision-TheWinnersInlay2.jpg" width="400" /></a></td></tr>
<tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">מתוך החוברת הפנימית (לחצו על התמונה כדי להגדיל)</td></tr>
</tbody></table>
הוא כזה: בשנות השיא של האירוויזיון, אמנים ישראלים נצלו את החשיפה של התחרות כדי לנסות לפרוץ לשווקים הבין-לאומיים. כדי לעשות את זה באמת, אמנים שהשתתפו הקליטו את השירים שלהם גם בשפות אירופאיות, כשהיו אמנים, כמו עפרה חזה לדוגמה, שהוציאה את שירה "חי" בשלוש שפות זרות שונות. רוב השירים האלו יצאו רק באנגלית, אבל חלקם יצאו גם בצרפתית. חלקם אכן הפכו ללהיטים בטריטוריות שונות באירופה, כשהבולטים מביניהם הם כמובן שלושת השירים של ישראל שזכו בתחרות. </div>
<div style="text-align: right;">
בכל מקרה, בן-שחר אסף לדיסק השני את כל אותן גירסאות לועזיות של השירים הישראלים לאוסף יוצא דופן. יש כאן את שלמה ארצי, כוורת, יזהר כהן, דץ ודצה, שוקולד מנטה מסטיק, אילנית, ירדנה ארזי, דנה אינרנשיונל ועדן - באנגלית ואת הכל עובר חביבי, גלי עטרי, עפרה חזה, אבי טולדנו, אילנית וליאורה - בצרפתית. בנוסף, יש כאן בונוס של סברין, הזוכה של 1971, מבצעת את "אי שם" של אילנית בצרפתית. מדהים.</div>
<div style="text-align: right;">
הביצועים האלו הם תיעוד של פרק כמעט נשכח בפופ הישראלי. זה שניסה לתת את כל מה שיש לו, כדי להצליח באירופה, סיפור שנגמר תמיד, מלבד במקרה של עפרה חזה, במפח נפש. השירים האלו הם נדירים בטירוף ואי אפשר למצוא אותם בדיסקים אחרים, בספוטיפיי ולרוב גם לא ביוטיוב. האסופה הזאת היא המקום היחידי שבו כולם מרוכזים ולכן הדיסק הזה מבוקש מאוד על ידי אספנים, בארץ ובעולם.</div>
<div style="text-align: right;">
לחיפוש בנרות של אספנים אחר האוסף הזה כלולה גם העובדה שהאוסף נחל כישלון חרוץ כשהוא יצא. הד ארצי הדפיסו מהדורה ראשונה שלו באלף עותקים ואחרי שאלו לא זזו מהמדף, הוחלט שלא להדפיס ממנו עוד. מדוע הוא כשל? כנראה התזמון. בשנת 2004 האירוויזיון היה בשפל הגדול ביותר שלו. אחרי שנות התשעים המשמימות, בתחילת האלפיים התחרות איבדה כיוון לגמרי עם צירוף המדינות המזרח אירופאיות, שתפסו את מירב תשומת הלב. במדינות הוותיקות של התחרות איבדו עניין ורק כעבור כמה שנים התחרות זכתה לעדנה המחודשת שלה היא חווה בעשור האחרון.</div>
<div style="text-align: right;">
<br /></div>
<div style="text-align: right;">
<b>ציון</b>: 10</div>
<div style="text-align: right;">
<br /></div>
<div style="text-align: right;">
<b>ערך אספני</b>: 350 ש"ח</div>
<div style="text-align: right;">
<br /></div>
</div>
</div>
osafimhttp://www.blogger.com/profile/05754970618520934221noreply@blogger.com5tag:blogger.com,1999:blog-5255305435035404754.post-89312759423936254992018-03-27T00:36:00.002+03:002018-03-27T21:36:54.827+03:00Oldies Mix<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
<a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEglx5QvTUCcsAk9DrqbAlgodCglEtiowYKNSnISEWCxkpMZiX0GnMROdwnyXcflyp2K0tg9Z6ii0qlCBGGYensSTX0ZqkpCb2372UmDvTUhzYelzg4cGB-XDMg4gSO6dpzD3zy8V0SoCE0/s1600/OldiesMix.jpg" imageanchor="1" style="clear: left; float: left; margin-bottom: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" data-original-height="1415" data-original-width="1417" height="398" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEglx5QvTUCcsAk9DrqbAlgodCglEtiowYKNSnISEWCxkpMZiX0GnMROdwnyXcflyp2K0tg9Z6ii0qlCBGGYensSTX0ZqkpCb2372UmDvTUhzYelzg4cGB-XDMg4gSO6dpzD3zy8V0SoCE0/s400/OldiesMix.jpg" width="400" /></a><b></b><br />
<b><b><br /></b></b>
<b>שם האוסף</b>: Oldies Mix<br />
<br />
<b>תת כותרת</b>: להיטי נוסטלגיה בשרשרת<br />
<br />
<b>חברת תקליטים</b>: הליקון/ בן מוש<br />
<br />
<b>שנה</b>: 1988<br />
<br />
<b>עורך</b>: בתקליטים שמרכיבים את האוסף הקרדיט בעריכה היא ל"ישראל את ישראל". הכוונה היא לישראל "ג'ינג'י" פיכמן מחנות התקליטנים המפורסמת "ג'ינג'י" מבת-ים ולעובד שלו ישראל קרוב (שהיה ידוע כישראל "הכושי"). בדיסק יש קרדיט רק לאחד מהם - Israel K<br />
<br />
<b>מק"ט</b>: CD 8052<br />
<br />
<b>רשימת שירים</b>:<br />
<ol dir="ltr" style="text-align: left;">
<li>Eighty One - Medley Twist (New Remix) (9:04)
</li>
<li>Eighty One - Rock 'N Roll (Part One) (8:54)
</li>
<li>Francesco Napoli - Balla..Balla! - Italian Hit Connection (5:56)
</li>
<li>Alhambra - Spanish Holiday Mix - Y Viva Espana Collection (10:11)
</li>
<li>Two Man Sound - Disco Samba (7:03)
</li>
<li>Enigma (2) - Ain't No Stopping - Disco Mix '81 (11:34)
</li>
<li>Sunshine Family - Espana Boot Mix Vol. 1 (5:49)
</li>
<li>Cue - Out Of The Blue (The Smokey Hit Connection) (7:16)</li>
</ol>
<div>
<b>עיצוב ועטיפה</b>: אין קרדיט למעצבים. לקחו כאן את עטיפות הקלטות של שני האוספים שמרכיבים את האוסף והוסיפו להם כותרת. בסדר. <b>ציון עיצוב</b>: 7</div>
<div>
<br /></div>
<div>
<b>ביקורת ורקע</b>: עוד אוסף נדיר, הראשון שהליקון הוציאו על גבי CD. כמו אוספים רבים מסוף האייטיז (דוגמת <a href="http://osafim.blogspot.co.il/2018/03/new-wave-classics.html" target="_blank">New Wave Classics</a>, <a href="http://osafim.blogspot.co.il/2014/12/1988.html" target="_blank">Top Pop 88</a>, ו-Europarde) גם דיסק האוסף הזה ריכז כמה אוספים מצליחים שיצאו קודם לכן בתקליטים וקלטות.</div>
<div>
האוסף Oldies Mix ריכז שני אוספים שיצאו בשנת 1987 ו-1988. "להיטי נוסטלגיה בשרשרת - None Stop Oldies" ו"עוד להיטי נוסטלגיה בשרשרת - More Non Stop Oldies". האוספים האלו כללו מחרוזות של להיטים, בכל מני סגנונות. פיפטיז, סיקסטיז, איטלקי, ספרדי, דיסקו וכדו'. מחרוזות הלהיטים היו תחום מאוד פופלארי בקרב דיג'יים ובמסיבות בשנות השבעים והשמונים. הרעיון מאחוריהם תמיד היה דומה. מפיק או להקה שמנגנים במשך ארבע עד שמונה דקות פזמון אחרי פזמון של להיטים מוכרים, במחרוזת שאמורה להיות אפקטיבית בעיקר על הרחבות. התחום הזה הצליח בעיקר במסיבות חתונה, אבל לא רק. כמה יוצרי מחרוזות הפכו לכוכבי ענק, שהצליחו להנפיק מחרוזות שהצליחו בענק במצעדים וברדיו. בין אלו ניתן למצוא את סטארסאונד ההולנדים, שהוציאו את "Stars on 45", לא פחות מלהיט השנה בישראל בשנת 1981 וגם את Jive Bunny הבריטים ששלושת המחרוזות הראשונות שהם הוציאו ב-1989 כולן הגיעו למקום הראשון במצעד הבריטי, הישג שיא לזמנו.</div>
<div>
סטארסאונד וג'ייב באני אמנם לא מופיעים ב-Oldies Mix, אבל בהליקון, בעזרת חברת "בן מוש", הצליחו כן לאסוף שמונה מחרוזות שהצליחו יחסית בעשור שקדם להוצאת האוסף הזה. הקטעים יצאו כולם בחברות אינדי מערב אירופאיות וכל אחד מהם זכה להצלחה כזאת או אחרת בטריטוריה אירופאית שונה.</div>
<div>
מכיוון שתחום המחרוזות היה לחם חוקם של התקליטנים השונים, אוספי הנוסטלגיה האלו היו להצלחה יפה בחנויות. מכיוון, גם, שדיג'יים רבים מהרו לקנות מכשירי קומפקט כשאלו נכסו לשוק, בהליקון בחרו דווקא באוסף הזה, מכל האוספים, להיות הראשון שהם הוציאו. לקח להליקון כמעט שנה עד שהם הוציאו את האוסף השני שלהם על דיסק, אז זה היה אוסף שירים שקטים. רק בשנת 1990 הליקון הוציאו, סוף סוף, אוסף להיטים עכשוויים על גבי דיסקים, באיחור של שנה או שנתיים אחרי חברות התקליטים הישראליות האחרות.</div>
<div>
<br /></div>
<div>
<b>ציון</b>: 8</div>
<div>
<br /></div>
<div>
<b>ערך אספני</b>: 70 ש"ח<br />
<br />
<b>קישור להורדה</b>: <a href="http://www.mediafire.com/file/yjcjn323hfc9im3/OldiesMix.rar">http://www.mediafire.com/file/yjcjn323hfc9im3/OldiesMix.rar</a></div>
</div>
osafimhttp://www.blogger.com/profile/05754970618520934221noreply@blogger.com4tag:blogger.com,1999:blog-5255305435035404754.post-56271190425414267352018-03-22T01:10:00.000+02:002018-03-22T13:36:53.043+02:00New Wave Classics<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
<a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjGGgRI5cRkRDJIcc6Dlyc58OtXOTmq_D3tpwnmmifM2eNwH6hQMdknJjAd1ciKrTLUe_c_X8lqRRFlYx9G-txwvNfkGmB1wvfgn7iJka8gbAI_vfAefMjdhWUJ75S4eKUhLbxoeFoSWYo/s1600/NewWaveClassicsCD.jpg" imageanchor="1" style="clear: left; float: left; margin-bottom: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" data-original-height="1427" data-original-width="1447" height="393" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjGGgRI5cRkRDJIcc6Dlyc58OtXOTmq_D3tpwnmmifM2eNwH6hQMdknJjAd1ciKrTLUe_c_X8lqRRFlYx9G-txwvNfkGmB1wvfgn7iJka8gbAI_vfAefMjdhWUJ75S4eKUhLbxoeFoSWYo/s400/NewWaveClassicsCD.jpg" width="400" /></a><br />
<b>שם האוסף</b>: New Wave Classics<br />
<br />
<b>חברת תקליטים</b>: CBS/ אן.אם.סי<br />
<br />
<b>שנה</b>: 1989<br />
<br />
<b>עורכים</b>: משה מורד וליאור סולימן<br />
<br />
<b>מאסטרינג</b>: בן ברנפלד - ה.מ. אקוסטיקה בע"מ<br />
<b><br /></b>
<b>מק"ט</b>: 456782-2<br />
<br />
<b>רשימת שירים</b>:<br />
<ol dir="ltr" style="text-align: left;">
<li>Yazoo - Situation (Francois Kervorkian U.S. 12" Remix) (5:40)
</li>
<li>Gary Numan - Cars (3:47)
</li>
<li>Talk Talk - Talk Talk (Extended Mix) (4:30)
</li>
<li>Depeche Mode - Just Can't Get Enough (7" Version) (3:33)
</li>
<li>Thomas Dolby - She Blinded Me With Science (3:40)
</li>
<li>Bauhaus - Kick In The Eye (Searching For Satori) (3:29)
</li>
<li>Nina Hagen - New York/ N.Y. (4:52)
</li>
<li>Fad Gadget - Collapsing New People (London Mix) (9:17)
</li>
<li>Smiths, The - A Rush and a Push and the Land Is Ours (2:54)
</li>
<li>John Cale - Dying On The Vine (5:14)
</li>
<li>Talk Talk - Such A Shame (5:42)
</li>
<li>Psychedelic Furs, The - Heartbeat (New York Remix) (8:12)
</li>
<li>Yazoo - Don't Go (3:06)
</li>
<li>Kraftwerk - The Model (3:40)
</li>
<li>הקליק - אל תדליקו לי נר - 4:14<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
</div>
<br />
</li>
</ol>
<div>
<b>עיצוב ועטיפה</b>: עבודה של סיגל דיאמנט. עיבוד של העטיפה של <b>תקליט </b>האוסף "New Wave Classics 2" ל<b>דיסק</b>. הפונטים שדיאמנט עיצבה ממש יפים ומעבירים את רוח האוסף. הדמות המוצללת מעניקה עוד level מעניין לעטיפה המוצלחת הזאת. <b>ציון עיצוב</b>: 9</div>
<div>
<br /></div>
<table cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="float: left; text-align: left;"><tbody>
<tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjj6Vwxx_e1LpVjXVLPfyZH-3yrVFEhreX0Sv1VgNWUFAVNbWCbRZHsTKjWWVXuHNiJ3VqS_zf0mQJGQzWan5zn3g66z7UqBJ7CR5UAqrilKwebFpUyhzSc4yk_mjmeCYXrQAb1zcELLZk/s1600/NewWaveClassicsLP1.jpg" imageanchor="1" style="clear: left; margin-bottom: 1em; margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" data-original-height="300" data-original-width="296" height="200" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjj6Vwxx_e1LpVjXVLPfyZH-3yrVFEhreX0Sv1VgNWUFAVNbWCbRZHsTKjWWVXuHNiJ3VqS_zf0mQJGQzWan5zn3g66z7UqBJ7CR5UAqrilKwebFpUyhzSc4yk_mjmeCYXrQAb1zcELLZk/s200/NewWaveClassicsLP1.jpg" width="197" /></a></td></tr>
<tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">עטיפת התקליט הראשון</td></tr>
</tbody></table>
<div>
<b>ביקורת ורקע</b>: אוסף שממש שמחתי למצוא לאחרונה, בזכותו של איל לוי מהחנות הותיקה "מרכז התקליט" שבצפון. מדובר באחד האוספים הראשונים שאן.אם.סי הוציאו על דיסק, אי-שם בשנת 1989. האוסף, 15 קטעים של גל-חדש משובח, הוא למעשה שכלול של שני תקליטים שיצאו ב-1988 וב-1989 על גבי תקליטים וקלטות. האוספים נקראו "New Wave Classics - אוסף להיטי גל חדש" (מק"ט: 462413-1) ו"New Wave Classics vol. II" (מק"ט 465481-1). אחרי ששני האוספים האלו היו להצלחה, הוחלט לקחת 15 קטעים מתוך עשרים הקטעים שהאוספים האלו כללו ולהפוך אותם לדיסק אחד.</div>
<div>
בחירת הקטעים ממש משובחת וכוללת להיטי מצעדים, להיטי רחבות, קטעי אלטרנטיבה מעניינים ויציאות מפתיעות, לצד גרסאות 12 אינץ' נדירות ואפילו קטע ישראלי מצויין שסוגר אותו. האוסף ערוך טוב ואפילו במרחק 30 שנה (כמעט) תענוג להאזין לו. </div>
<div>
אני לא מרבה לדבר על מאסטרינג באתר הזה, מפני שאני לא ממש אודיופיל ולהתחיל להכנס לזה, זה קצת בור ללא תחתית עבורי. מה שכן, בדיסק הספציפי הזה נעשה מאסטרינג אליפות, של בן ברנפלד מה.מ. אוקוסטיקה בע"מ, מאסטרינג שנשמע fresh גם היום. ברנפלד עשה מאסטרינג לכמות מטורפת של אוספים ואני מבטיח לנסות לספר על עבודתו קצת יותר בעתיד.</div>
<table cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="clear: left; float: left; margin-bottom: 1em; text-align: left;"><tbody>
<tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEi7C4HfpOtOPLoWH2ouzHzjw3jiVRZ37tdV_x2KB_7zYKLL9LWbzMElL3MhS-Y7HB9kkoQNMTG47Umno756O_SwGue-oNuOyD-j2UwbiVtfuQjSyQWlfjyPHHaKfehpEzrFZCQbhSztMdQ/s1600/NewWaveClassicsLP2.jpg" imageanchor="1" style="clear: left; margin-bottom: 1em; margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" data-original-height="1280" data-original-width="1280" height="200" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEi7C4HfpOtOPLoWH2ouzHzjw3jiVRZ37tdV_x2KB_7zYKLL9LWbzMElL3MhS-Y7HB9kkoQNMTG47Umno756O_SwGue-oNuOyD-j2UwbiVtfuQjSyQWlfjyPHHaKfehpEzrFZCQbhSztMdQ/s200/NewWaveClassicsLP2.jpg" width="200" /></a></td></tr>
<tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">עטיפת התקליט השני</td></tr>
</tbody></table>
<div>
עוד אלמנט טכני שאני רוצה לדבר עליו, זה שכמו כל הדיסקים בתקופה ההיא, הוא הודפס במספר מועט (יחסית) של עותקים, 1000, למיטב ידיעתי. האוסף, כמו עוד דיסקים רבים אחרים של אן.אם.סי/CBS באותה תקופה, הודפס באוסטריה, במפעל של Sony/CBS, חברת תקליטים ש-CBS היתה למעשה השלוחה המקומית שלה בישראל. למעשה, הדיסק הישראלי הראשון, זה של אריק איינשטיין מ-1986, הודפס באותו מפעל אוסטרי. במקרה של איינשטיין, זה היה בגלל שבישראל לא היו עדיין מפעלים לייצור דיסקים, כשמפעל הראשון כאן, CDI שבכרמיאל, הוקם רק בסוף 1987. מאז הקמתה של CDI, אן.אם.סי נהגה להדפיס את רוב אלבומיה במפעל הישראלי. למעשה, היא משתמשת בשירותיהם עד היום. למרות זה, כמו במקרה של "New Wave Classics", באן.אם.סי פנו למפעל האוסטרי. זה לא היה מקרה חריג ובהמלך השנים עוד עשרות דיסקים שאן.אם.סי הוציאו הודפסו באוסטריה. מדובר היה, בין השאר, בדיסקים של אמנים ישראלים והרבה פעמים נמצאו דיסקים שבאופן אבסורדי היה כתוב עליהם גם "תוצרת ישראל" וגם "Made in Ausrtria". כאלו היו, לדוגמה, אלבומים של סי היימן ושל משינה. הסיבה הרשמית למדוע אן.אם.סי הדפיסו חלק מהדיסקים באוסטריה, מעולם לא פורסמה. הסיבה שנזרקה במהלך השנים היא שהיה מדובר בפעולה שהיא תוצאה של עלויות, כשהיה זול יותר לייצר בחו"ל. למרות המחיר, הסיבה שבכל זאת רוב הדיסקים של אן.אם.סי יוצרו בארץ היא זמינות. תהליך ההדפסה בחו"ל, כולל השינוע, המכס והמשלוחים, גרם לכך שתהליך הדפסה יכל להמשך למעלה מחודש, בניגוד לימים ספורים במפעל הישראלי. כשאתה חברת תקליטים, תאריך הוצאה זה דבר חשוב ולכן לא היה אפשר להסתמך בדבר הזה על המפעל בחו"ל.</div>
<div>
<br /></div>
<div>
<b>ציון</b>: 10</div>
<div>
<br /></div>
<div>
<b>ערך אספני</b>: 150 ש"ח </div>
<div>
<br /></div>
</div>
osafimhttp://www.blogger.com/profile/05754970618520934221noreply@blogger.com2tag:blogger.com,1999:blog-5255305435035404754.post-66933001206927400102018-02-26T22:55:00.002+02:002018-02-26T22:55:37.303+02:00Head Room 1<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
<a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhCt12UlAiJZCy_zHWKC1L3h3z1xgcEnIKtnQmlmX90t6joIOpCL-T_8gA9MF5AVYWBpL0m6Lvpc5rqXZWqQ6ggXmKdpWpqCt3dhVJtZzu2SpGwejUdVkh4ls_O1f0sw-En7zdrjw-RJj0/s1600/HeadRoom.jpg" imageanchor="1" style="clear: left; float: left; margin-bottom: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" data-original-height="1403" data-original-width="1385" height="400" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhCt12UlAiJZCy_zHWKC1L3h3z1xgcEnIKtnQmlmX90t6joIOpCL-T_8gA9MF5AVYWBpL0m6Lvpc5rqXZWqQ6ggXmKdpWpqCt3dhVJtZzu2SpGwejUdVkh4ls_O1f0sw-En7zdrjw-RJj0/s400/HeadRoom.jpg" width="393" /></a></div>
<br />
<b>שם האוסף</b>: Head Room 1<br />
<br />
<b>תת כותרת</b>: אוסף דאנס No. 1<br />
<br />
<b>חברת תקליטים</b>: הד רום/ הד ארצי דאנס לייבל<br />
<br />
<b>שנה</b>: 1994<br />
<br />
<b>הפקה מוזיקלית</b>: יועד נבו<br />
<br />
<b>הפקה</b>: נעמה קרן ועדי עליה<br />
<br />
<b>מק"ט</b>: 15688<br />
<br />
<b>רשימת שירים</b>:<br />
<ol dir="ltr" style="text-align: left;">
<li>D.N.C - 80/68 (4:03)
</li>
<li>Power Source - אני רוצה אותך (4:31)
</li>
<li>D.N.C - Lexicon (6:33)
</li>
<li>Art B. - Sahara (4:52)
</li>
<li>Power Source - אני רוצה אותך (The Hot Line Remix) (8:02)</li>
</ol>
<br />
<b>עיצוב ועטיפה</b>: עבודה של איתן ברטל על-פי צילומים של שירי ברוזה. עטיפה הזויה. יש עליה איש (או אישה) מתחת למים, כשהפה שלו/שלה הוא חור ניקוז. אין בעטיפה יותר מדי פרטים על הרליס וחבל. אפילו קרדיטים לכותבי השירים אין כאן. לא מספיק ברור, לא מספיק טוב. <b>ציון עיצוב</b>: 5<br />
<br />
<b>ביקורת ורקע</b>: "הד רום 1" הוא אוסף יוצא דופן מבין שלל האוספים שסוקרו כאן. מדובר באוסף קצר, שכולל חמישה קטעים, כולם של אמנים ישראלים. הסיבה שאני מסקר את האוסף הזה, היא בגלל שהקו המוזיקלי שלו מתאים לרוח האוספים שמסוקרים כאן, כשהקטעים הם כולם מהז'אנר האלקטרוני. כך, יש כאן קצת יורודאנס, קצת טראנס, קצת דאנס-פופ וקצת צ'יל אאוט, כולם מעורבבים זה בזה.<br />
הקונספט מאחורי "הד רום" היה מעניין. את הרעיון הגה המפיק חיים שמש, מבכירי הד ארצי באותה תקופה. שמש, שראה שבעולם מוזיקת הדאנס עולה ופורחת, חשב שנכון יהיה שגם הד ארצי תשקיע בתחום. לצורך כך, הוא פנה למוזיקאי והמפיק יועד נבו המוכשר. נבו היה באותה התקופה המפיק הכי עדכני בארץ, כזה שההפקות שלו מישרות קו עם מה שנעשה בחו"ל. הוא עבד עם אתניקס, מנגו, יהודה פוליקר, אתי אנקרי, שלמה ארצי ובעצם עם מי לא. כולם רצו שנבו יכניס להפקות שלהם טאץ' עדכני, נגיעה אלקטרונית שתיקח את העשייה שלהם קדימה. מפאת מעמדו, שמש פנה לנו והציע לו את תפקיד ניהול לייבל הדאנס של הד ארצי. נבו הסכים ו"הד רום" יצאה לדרך. <br />
הבעיה שנוצרה היתה שלא היו מספיק הפקות דאנס וטראנס בארץ באותם ימים ונבו, ביחד עם המפיקה של "הד רום", עדי עליה, התקשו למצוא אמנים לחברה. לבסוף, הם כן הצליחו לגרד שלושה אמנים כאלו ואלו הרכיבו את האוסף הראשון של "הד רום". האמנים היו Power Source, ההרכב של שחף שוורצמן, שבהמשך הניינטיז הפך לשם מוביל במוזיקת הטראנס. לאוסף "הד רום" הם תרמו את הקטע הראשון שלהם "אני רוצה אותך", בשתי גרסאות. בקטע הזה Power Source עדיין לא היו הרכב טראנס, אפילו רחוק מכך. כך, "אני רוצה אותך" הוא קטע יורודאנס רצחני, סטייל 2-אנלימיטד, עם ראפר וזמרת בפזמון, אבל הכל בעברית. לשמוע כדי להאמין.<br />
האמן השני באוסף הוא D.N.C, שלא הצלחתי למצוא עליו/עליהם יותר מדי מידע. הם יוצרים כאן שני קטעים. אחד קטע דאנס/קאנטרי סטייל "Cotton Eye Joe" של רדנקס (השיר נקרא "80/68"), שמתפתח לקטע טראנס נותן בראש. הקטע השני שלהם הוא צ'יל אאוט עם השפעות טראנסיות. מה שכן הצלחתי לדלות עליהם, זה שלפי האתר של דיסקוגז מי שמעניקה את הקולות בקטע השני, "Lexicon", היא לא אחרת מדנה איטנרנשיונל. אין לי אישור אם זה באמת היא, אבל זה אכן נשמע כמוה. אם מישהו יודע אם זאת באמת היא, אשמח לאישור.<br />
<table cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="float: left; margin-right: 1em; text-align: left;"><tbody>
<tr><td style="text-align: center;"><a href="https://img.discogs.com/capwDuDyeGysSyt4ZUZvxb45lkA=/fit-in/300x300/filters:strip_icc():format(jpeg):mode_rgb():quality(40)/discogs-images/R-359466-1197284908.jpeg.jpg" imageanchor="1" style="clear: left; margin-bottom: 1em; margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="200" src="https://img.discogs.com/capwDuDyeGysSyt4ZUZvxb45lkA=/fit-in/300x300/filters:strip_icc():format(jpeg):mode_rgb():quality(40)/discogs-images/R-359466-1197284908.jpeg.jpg" width="200" /></a></td></tr>
<tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">עטיפת החלק השני</td></tr>
</tbody></table>
האמן האחרון באוסף הוא Art B, שיוצר כאן את הקטע "Sahara", הקטע הכי הטראנסי של האוסף. גם עליו אין לי מידע.<br />
את כל הקטעים באוסף הפיק, כצפוי, נבו.<br />
למרות שהוא היה ראשוני מסוגו, האוסף התקבל בצורה צוננת על ידי הציבור הישראלי. התקשורת התעלמה ממנו לחלוטין ובחנויות הוא מכר רק עותקים מעטים. למרות זאת, נבו ועליה המשיכו לעבוד על "הד רום" ושנה אחר-כך הם הוציאו את האוסף השני בסדרה, "Trance Addiction Headroom 2". שמו מבהיר שחלק 2 כיוון כבר לחלוטין למוזיקת הטראנס, שהפכה אז לצליל החם של ישראל. חלק 2 היה מאוספי הטראנס הראשונים (אולי גם הראשון) שהיו על טהרת היצירה המקומית והוא היה גם לא רע. למרות זאת, גם חלק 2 התקבל באדישות ו"הד רום" חדלה לפעול, כשנבו חזר לעסוק בעיקר בהפקות של אמני מיינסטרים. בהמשך, נבו עבר לבריטניה, שם הוא עובד, בשני העשורים האחרונים, עם השמות המובילים בעולם הדאנס והפופ.<br />
<br />
<b>ציון</b>: 9<br />
<br />
<b>ערך אספני</b>: 50 ש"ח<br />
<br />
<br /></div>
osafimhttp://www.blogger.com/profile/05754970618520934221noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-5255305435035404754.post-51141799925486185702018-02-13T11:03:00.002+02:002018-02-13T11:03:48.751+02:00קולנוע אלנבי 58 - Volume 3<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
<a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjhKXjPsmkLgKiQIvlsEq5wmQeM4UIuA3dqDcGVCywVmeak_UPWtyN8Ux25vjJamVQis4fbsZVtucO6BJv1qeic413WLfXKGmym7t9eH-MSql9B1Gq9wrwcSSEHUTjRTB27xy9oqp27t-M/s1600/Alenby3.jpg" imageanchor="1" style="clear: left; float: left; margin-bottom: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" data-original-height="1415" data-original-width="1370" height="400" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjhKXjPsmkLgKiQIvlsEq5wmQeM4UIuA3dqDcGVCywVmeak_UPWtyN8Ux25vjJamVQis4fbsZVtucO6BJv1qeic413WLfXKGmym7t9eH-MSql9B1Gq9wrwcSSEHUTjRTB27xy9oqp27t-M/s400/Alenby3.jpg" width="386" /></a></div>
<br />
<b>שם האוסף</b>: קולנוע אלנבי 58 - Volume 3<br />
<br />
<b>תת כותרת</b>: Mix by D.J. Choopie<br />
<br />
<b>חברת תקליטים</b>: אן.אם.סי/ NMC Dance/ קולנוע אלנבי 58<br />
<br />
<b>שנה</b>: 1998<br />
<br />
<b>עורכים</b>: צ'ופי ותמי שכנאי<br />
<br />
<b>הפקה</b>: אליסון מאייר<br />
<br />
<b>יח"צ</b>: ארז פרי, תמי שכנאי ואלנבי 58<br />
<br />
<b>מק"ט</b>: 20337-2<br />
<div style="text-align: right;">
<br /></div>
<div style="text-align: right;">
<b>רשימת שירים</b>:</div>
<div dir="ltr" style="text-align: left;">
CD1 - Unmixed</div>
<ol dir="ltr" style="text-align: left;">
<li>Storm - Storm (Radio Mix) (3:41)
</li>
<li>Silvio Ecomo - Uprising (2 Play Club Mix) (6:40)
</li>
<li>Van Bellen - Let Me Take You (On A Journey) (Radio Remix) (4:06)
</li>
<li>Milk Inc - Inside Of Me (Full Vocal 12" Mix) (5:07)
</li>
<li>DJ Mind-X - The Nightingale (Suspicious Remix) (feat. Janet Taylor) (8:05)
</li>
<li>Jez & Choopie - One Race (6:55)
</li>
<li>Jay Ray - Arctic Survival (Album Version) (5:13)
</li>
<li>Hand's Burn - Vision Of Life (Single Cut) (3:58)
</li>
<li>Kai Tracid - Your Own Reality (Energy Mix) (7:24)
</li>
<li>Freak, The - Spin Me Wild (Original Mix) (with Mac Zimms) (6:49)
</li>
<li>Mezada - Hypnopedia III (Chris and Shah Mix) (6:57)
</li>
<li>Yves Deruyter - Feel Free (Album Version) (8:04)</li>
</ol>
<div dir="ltr" style="text-align: left;">
CD2 - Mixed</div>
<div>
<ol dir="ltr" style="text-align: left;">
<li>Various Artists - DJ Set by DJ Choopie (72:21)</li>
</ol>
<div>
<b>עיצוב ועטיפה</b>: עבודה של מישל לוי, על בסיס תמונה של גלעד שחר. עטיפה נוראית. תמונה לא טובה של המועדון מבחוץ מככבת עליה, על רקע צבעים כתומים-כחולים-צהובים, שהכל נבלע עליהם, כל זה עם ערבוביית פונטים רעה. <b>ציון עיצוב</b>: 2</div>
</div>
<div>
<br /></div>
<div>
<b>ביקורת ורקע</b>: אחרי שני אוספים מצליחים שיצאו למועדון "קולנוע אלנבי 58", מחלקת הדאנס של חברת הענק אן.אם.סי "גנבה" את הסדרה לשורותיה. </div>
<div>
שני האוספים הראשונים של המועדון יצאו בחברות הקטנות BNE בשיתוף עם חברת אגנוזיה, של תקליטני הבית של המועדון. מחלקת הדאנס של אן.אם.סי, בראשות תמי שכנאי המוכשרת, הבינו שיש כאן משהו טוב והם שכנעו את אנשי המועדון שהוצאת האוסף דרך חברה גדולה, עם תקציבים, מערכת שיווק ענפה והפצה ראויה - יעשו טוב לאוסף.</div>
<div>
תחת אן.אם.סי הסדרה הפכה להיות של אוסף כפול - דיסק אחד של השירים בנפרד ודיסק שני - של רצועה אחת ארוכה - של כל השירים במיקס של תקליטן הבית דיג'יי צ'ופי. </div>
<div>
למרות העטיפה הרעה של האוסף, הוא התקבל בצורה לא רעה והוא מכר יפה. עם זאת, חלק ארבע לסדרה מעולם לא יצא. הסיבה - שנה אחר-כך מועדון אלנבי 58 נסגר, בגלל סטטוס ההריסה של הבניין שבו הוא שכן. אז נכון, להרוס את הבניין לקח עוד 18 שנים והוא הופל רק בשנת 2017, אבל אז זה היה נראה שזה הולך לקרות כל רגע. בכל מקרה, שלושת האוספים שיצאו למועדון - הם תזכורת ותעוד של אחד הקלאבים המרשימים שפעלו בישראל, אם לא <b>הָ</b>קלאב.</div>
<div>
<br /></div>
<div>
<b>ציון</b>: 7</div>
<div>
<br /></div>
<div>
<b>ערך אספני</b>: 20 ש"ח</div>
</div>
osafimhttp://www.blogger.com/profile/05754970618520934221noreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-5255305435035404754.post-5689984997739400322018-02-07T23:03:00.000+02:002018-02-07T23:03:14.609+02:00קולנוע אלנבי 58 - Volume 2<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
<a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhcoqVF3uDyA2KlViUOrnGNdGYJZ3stN-48djM8h9h9SMXwV-ew0lw0-x_qJLe5HQFwBs8qLV2JC-86pGsOH9lQ1ZaMz0WRum0sgCZY2YKeu7r-AJA5PzFlhYXZ4fY5HVAJhyr36ukmBow/s1600/Alenby2.jpg" imageanchor="1" style="clear: left; float: left; margin-bottom: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" data-original-height="1386" data-original-width="1376" height="400" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhcoqVF3uDyA2KlViUOrnGNdGYJZ3stN-48djM8h9h9SMXwV-ew0lw0-x_qJLe5HQFwBs8qLV2JC-86pGsOH9lQ1ZaMz0WRum0sgCZY2YKeu7r-AJA5PzFlhYXZ4fY5HVAJhyr36ukmBow/s400/Alenby2.jpg" width="396" /></a></div>
<br />
<b>שם האוסף</b>: קולנוע אלנבי 58 - Volume 2<br />
<br />
<b>תת כותרת</b>: A Continuous Mix By Choopie and Jez<br />
<br />
<b>חברת תקליטים</b>: BNE/ אגנוזיה<br />
<br />
<b>שנה</b>: 1997<br />
<br />
<b>עורכים ומפיקים</b>: אבי יוסף, צ'ופי וג'ז אנסל<br />
<br />
<b>עוזר הפקה</b>: אורי כהן<br />
<br />
<b>ייעוץ אמנותי</b>: אורי שטרק ורל נדל<br />
<br />
<b>מק"ט</b>: AGN011<br />
<br />
<b>רשימת השירים</b>:<br />
<ol dir="ltr" style="text-align: left;">
<li>Phil Jubb - If Wishes Were Horses (Original) (DJ Set by Choopie and Jez)
(9:29)
</li>
<li>Capricorn - Walking On The Moon (Jamez Remix) (DJ Set by Choopie and Jez)
(6:21)
</li>
<li>Modifiers, The - The Rise (Original Mix) (DJ Set by Choopie and Jez) (4:35)
</li>
<li>Orson Karte - Tonight (Sultans Of Sound Mix) (DJ Set by Choopie and Jez)
(5:18)
</li>
<li>Freak, The - Distant Stab (Original) (with Mac Zimms) (DJ Set by Choopie and
Jez) (3:27)
</li>
<li>Grooveyard - Marry Go wild (DJ Set by Choopie and Jez) (3:46)
</li>
<li>JohNick - Play The World (Two Tutu Mix) (DJ Set by Choopie and Jez) (4:34)
</li>
<li>Urban Dreams - To Feel Alive (Sloane Strangers Remix) (DJ Set by Choopie and
Jez) (5:16)
</li>
<li>2 B Continued - Lay Down (Original Mix) (DJ Set by Choopie and Jez) (5:23)
</li>
<li>Jez & Choopie - Move (DJ Set by Choopie and Jez) (5:18)
</li>
<li>Slacker - Scared (of Tomorrow) (DJ Set by Choopie and Jez) (6:07)
</li>
<li>DJ Randy - Pandomia (DJ Set by Choopie and Jez) (4:34)
</li>
<li>Technocat - The Journey (Hard House Mix) (feat. DJ Scott) (DJ Set by Choopie
and Jez) (5:06)
</li>
<li>DJ Phillip - Reach Out (Phillip Da Flip Remix) (DJ Set by Choopie and Jez)
(4:41)</li>
</ol>
<div>
<b>עיצוב ועטיפה</b>: עבודה של תדהר תמוז. בדיוק אותו רעיון של חלק 1, אבל ביצוע הרבה יותר טוב. הצבעים יותר מרשימים, הגרפיקה של הלולאות יותר טובה והנייר הגלוסי שעליו הודפסה העטיפה - מרשימה. בחוברת הפנימית יש גם תמונות מהמועדון, שזה בהחלט מוסיף. <b>ציון עיצוב</b>: 9</div>
<div>
<br /></div>
<div>
<b>ביקורת ורקע</b>: החלק השני של סדרת אוספי המועדון "קולנוע אלנבי 58", שיצא כשנה אחרי החלק הראשון. כמו בחלק הראשון, גם כאן יש קטעים טובים, אך אנונימיים, שהוחתמו מחברות אינדי שונות באירופה. </div>
<div>
הקטעים מובאים במיקס של תקליטני הבית ג'ז וצ'ופי (שגם אחראים על אחד הקטעים באוסף), מיקס שהוקלט לייב באולפן הבית של אגנוזיה, על-ידי דייויד גרא. </div>
<div>
האוסף יצא בגרסה נוספת, עם רק 11 קטעים (בניגוד ל-14 שכאן), כשהשירים לא במיקס (חלקם גם בגרסאות שונות). המספר הקטלוגי של האוסף הלא ממוקסס הוא AGN010 והצבעים של העטיפה שלו גם מעט שונים. </div>
<div>
שנה אחרי זה, כשיצא האוסף השלישי בסדרת "קולנוע אלנבי 58", החבר'ה באגנוזיה כבר שכללו את העניין והוציאו פשוט דיסק כפול, אחד עם השירים במיקס ואחד לא.</div>
<div>
<br /></div>
<div>
<b>ציון</b>: 7</div>
<div>
<br /></div>
<div>
<b>ערך אספני</b>: 20 ש"ח</div>
<br /></div>
osafimhttp://www.blogger.com/profile/05754970618520934221noreply@blogger.com2tag:blogger.com,1999:blog-5255305435035404754.post-69183987580104050252018-01-31T11:21:00.000+02:002018-01-31T11:21:17.723+02:00קולנוע אלנבי 58 - Volume 1<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
<a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEiUloKLSxpAoEV2FY9BjL_GrojinE3Qln9460ZxZktAvDYas0g_5OOSN4_LgDH75FkZ4ZdZFNWlBx9Gpr7nrN8Z4MGcXWKnefNt6ZrgEqUGheAqmL-kMpYqXkHiv0_sjL9-kEnW0Om3DLM/s1600/Alenby1.jpg" imageanchor="1" style="clear: left; float: left; margin-bottom: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" data-original-height="1384" data-original-width="1386" height="398" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEiUloKLSxpAoEV2FY9BjL_GrojinE3Qln9460ZxZktAvDYas0g_5OOSN4_LgDH75FkZ4ZdZFNWlBx9Gpr7nrN8Z4MGcXWKnefNt6ZrgEqUGheAqmL-kMpYqXkHiv0_sjL9-kEnW0Om3DLM/s400/Alenby1.jpg" width="400" /></a><br />
<br />
<b>שם האוסף</b>: קולנוע אלנבי 58 - Volume 1<br />
<br />
<b>תת כותרת</b>: In the Mix By Choopie and Jez<br />
<br />
<b>חברת תקליטים</b>: אגנוזיה/ BNE<br />
<br />
<b>שנה</b>: אוקטובר, 1996<br />
<br />
<b>עורכים</b>: צ'ופי וג'ז אנסל<br />
<br />
<b>הפקה</b>: אבי יוסף, צ'ופי, ג'ז אנסל, אביחי אביגיל, אלי שרגורדסקי<br />
<br />
<b>יעוץ אמנותי</b>: אורי שטרק ורל נדל<br />
<br />
<b>מק"ט</b>: AGN 07<br />
<br />
<b>רשימת שירים</b>:<br />
<ol dir="ltr" style="text-align: left;">
<li>Bone Machine - Pianic (DJ Set by Choopie and Jez) (7:02)
</li>
<li>Aphradan - Spare A Little Time (DJ Set by Choopie and Jez) (6:43)
</li>
<li>N.B.G. - Mickey and Mallory (DJ Set by Choopie and Jez) (5:22)
</li>
<li>Sadoman - Toy Piano (DJ Set by Choopie and Jez) (2:19)
</li>
<li>Disco Freaks, The - Disco Fever (DJ Set by Choopie and Jez) (4:52)
</li>
<li>Calvin Stones II - Fonky Muzik (DJ Set by Choopie and Jez) (4:38)
</li>
<li>Lonely Guy, The - Saying All That Crap (DJ Set by Choopie and Jez) (4:53)
</li>
<li>D/A/C - The Sound Of O.C. (DJ Set by Choopie and Jez) (7:22)
</li>
<li>Oshawa - Take Over (DJ Set by Choopie and Jez) (4:14)
</li>
<li>Drop Out - Part 4 (DJ Set by Choopie and Jez) (5:12)
</li>
<li>Descent - Moonblower (DJ Set by Choopie and Jez) (3:33)
</li>
<li>Disco Citizens - Footprint (DJ Set by Choopie and Jez) (6:57)
</li>
<li>Rob Rowland - Glocomm (DJ Set by Choopie and Jez) (3:31)
</li>
<li>Jez & Choopie - Nobody's In The House Tonight (DJ Set by Choopie and
Jez) (7:18)</li>
</ol>
<div>
<b>עיצוב ועטיפה</b>: עבודה של תדהר תמוז וגדי יוחן. שתי לולאות קשורות בגרפיקת תלת מימד ממוחשבת. נראה כמו הזמנה סבירה למסיבת טראנס, בטח לא כמו עטיפה ראויה לאוסף למועדון ענק. <b>ציון עיצוב</b>: 5</div>
<div>
<br /></div>
<div>
<b>ביקורת ורקע</b>: סיקרתי כאן כבר כמה אוספים שנעשו ביחד עם מועדונים שונים, כסוג של פסקולים למתרחש בקלאב ושנשאו את שמם. כאלו היו האוספים של <a href="http://osafim.blogspot.co.il/2011/07/house-of-lemon.html" target="_blank">הלמון</a>, <a href="http://osafim.blogspot.co.il/2012/02/haoman-17-jerusalem.html" target="_blank">האומן 17</a> וגם <a href="http://osafim.blogspot.co.il/2010/12/blog-post_09.html" target="_blank">הרוקסן</a>. באופן לא מפתיע, גם המועדון החם ביותר בישראל של החצי השנה של הניינטיז, "קולנוע אלנבי 58", יצא בסדרת אוספים משלו.</div>
<div>
האוסף של "אלנבי" יצא בחברת אגנוזיה, שהיתה שייכת לתקליטני הבית של המועדון - ג'ז אנסל וצ'ופי (שרון פרוינדליך). אגנוזיה היתה לייבל קטן, שחוץ מלהוציא חומרי קלאב-טראנס מקומיים, גם החתים לארץ כל מני קטעי האוס אירופאיים. הקטעים האלו, כמובן, ממלאים את אוספי המועדון.</div>
<div>
התפקיד הזה היה מאוד ריכוזי והיתה לו השפעה מאוד גדולה. תחשבו על זה - ג'ז וצ'ופי לא סתם היו תקליטני הבית. הם היו התקליטנים המפורסמים ביותר בארץ באותה תקופה, שתקלטו במועדון מספר אחד בארץ. בעצם זה שהם היו גם הבעלים של חברת תקליטים, הם יכלו להשתמש בפלטפורמה הזאת כדי לדחוף את החומרים שלהם בצורה יוצאת דופן. והם אכן עשו זאת.</div>
<div>
צפיה ברשימת השירים באוסף הראשון של "אלנבי 58", שיצא בסוף 1996, כוללת 14 קטעי האוס, כולם אנונימיים לחלוטין. זה לא במקרה. לאגנוזיה לא היה את האמצעים שהיו לחברות יותר גדולות כדי להגיע לקטעים יותר "גדולים" ואפילו שאגנוזיה חברה ללייבל יותר ממוסד בשביל להוציא את האוסף הזה (ל-BNE), עדיין הם לא הצליחו להביא לכאן שמות מוכרים.<br />
כל זה, לא מנע מהאוסף להצליח. ג'ז, צ'ופי, אגנוזיה ואלנבי 58 עדיין היו כאלו מעצבי דעה חזקים, שאנשים קנו את מה שהם מכרו ללא היסוס. האזנה לאוסף גם חושפת, גם, שלא מדובר בחתול בשק. אמנם אין כאן קטעים מוכרים, אבל אלו קטעים טובים. בהחלט מאפיינים את הקו המוזיקלי של מה שנוגן באותה תקופה במועדון. בטח כשהכל מובא במיקס שנשמע ממש כמו סט חי מאותה התקופה. מבטיח שמי שיאזין לאוסף, יזכה לפלאשבק טוב לימים ההם.<br />
<table cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="float: left; text-align: left;"><tbody>
<tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjAqEL46aYnCAkC_VCJgzBeRdJ0DdyqzPLbReseiziENc3HTe5V7D6Z8SiymJ1jUCVxcpoizTp-ZNP_d_My80l686pk6idpbN3yEof-FJDPJ6O6xW5RE29V5reQ-YgD50j-WKuFaI750rw/s1600/GlobalUnderground.jpg" imageanchor="1" style="clear: left; margin-bottom: 1em; margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" data-original-height="600" data-original-width="600" height="320" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjAqEL46aYnCAkC_VCJgzBeRdJ0DdyqzPLbReseiziENc3HTe5V7D6Z8SiymJ1jUCVxcpoizTp-ZNP_d_My80l686pk6idpbN3yEof-FJDPJ6O6xW5RE29V5reQ-YgD50j-WKuFaI750rw/s320/GlobalUnderground.jpg" width="320" /></a></td></tr>
<tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">עטיפת הסט של טוני דה ויט באלנבי, שיצאה בבריטניה</td></tr>
</tbody></table>
אחרי ההצלחה הראשונית בחנויות, באופן מפתיע, שלושה שבועות אחרי צאת האוסף, יצא לו מתחרה שאכל אותו בלי מלח. המתחרה יצא בחברת התקליטים הבריטית החדשה Global Underground. החברה שהוקמה על ידי היזם אנדי הורספילד, התיימרה להוציא סטים של דיג'יים מפורסמים ממועדונים שונים מרחבי העולם. להוצאה הראשונה שלהם, זאת שיצאה בתחילת נובמבר 1996, הם בחרו את הסט של הדיג'יי החם של התקופה - טוני דה ויט, מהתקלוט שלו ב... אלנבי 58. הרליס הזה יצר הדים בעולם והיה להצלחה אדירה. גם בישראל הביטו בהתלהבות על כך שסט ממועדון בתל אביב נבחר לפתוח סדרה שאמורה לתעד את עליית סצינת הקלאב העולמית והדיסק הזה זכה כאן להצלחה יפה מאוד. מול הרליס הזה, ההוצאה של האוסף המקומי של אלנבי נראתה קצת דלה. לא רק שדה ויט היה דיג'יי מוכשר יותר מהדיג'יים המקומיים, גם רשימת השירים באוסף הבריטי היתה הרבה יותר מרשימה. שלא לדבר על ההייפ. </div>
<div>
<div>
</div>
למזלו של האוסף המקומי, הוא בכל זאת יצא כמה שבועות לפני האוסף הבריטי, כך שהוא הצליח למכור יפה לפני שהמתחרה המפלצתי הגיע למדפים. למרבה השמחה, זה גם לא ייאש את יוצרי האוסף ואחריו, באגנוזיה ובאלנבי הפכו את זה למסורת וכל שנה יצא אוסף חדש למועדון, עד סגירתו ב-1999.</div>
<div>
<br /></div>
<div>
<b>ציון</b>: 8</div>
<div>
<br /></div>
<div>
<b>ערך אספני</b>: 20 ש"ח</div>
<br /></div>
osafimhttp://www.blogger.com/profile/05754970618520934221noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-5255305435035404754.post-41690287362370540682018-01-26T22:00:00.000+02:002018-01-27T16:18:45.311+02:00Good Old Country Music<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
<a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjohEdPm4udUidNxI-0W2bkEIRLEj-9X_lZGXifzLyBt1mcgn72gvrtmEv1fr6h_uReRU2TURJ-NidAGNsmYfCBWN9paa8G1Or9881UeDE_QGjzAW_doNmp5yIu5bRWO6Bg6BIS-qjSbQk/s1600/GoodOldCountryMusic.jpg" imageanchor="1" style="clear: left; float: left; margin-bottom: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" data-original-height="1391" data-original-width="1408" height="395" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjohEdPm4udUidNxI-0W2bkEIRLEj-9X_lZGXifzLyBt1mcgn72gvrtmEv1fr6h_uReRU2TURJ-NidAGNsmYfCBWN9paa8G1Or9881UeDE_QGjzAW_doNmp5yIu5bRWO6Bg6BIS-qjSbQk/s400/GoodOldCountryMusic.jpg" width="400" /></a></div>
<br />
<b>שם האוסף</b>: Good Old Country Music<br />
<br />
<b>תת כותרת</b>: גוד אולד קאנטרי מיוזיק<br />
<br />
<b>חברת תקליטים</b>: הד-ארצי<br />
<br />
<b>שנה</b>: הוצאה מקורית על גבי תקליט ב-1986, הוצאה מחודשת על דיסק ב-1993<br />
<br />
<b>עורך</b>: יהודה בן הרוש<br />
<br />
<b>הפקה מחודשת</b>: רן עצמון<br />
<br />
<b>מק"ט</b>: ARTON 90039<br />
<br />
<b>רשימת שירים</b>:<br />
<ol dir="ltr" style="text-align: left;">
<li>Lorne Green - Ringo (3:16)
</li>
<li>Bobby Bare - 500 Miles Away From Home (2:44)
</li>
<li>Browns, The - The Three Bells (Les Trois Cloches) (2:51)
</li>
<li>Pee Wee King - Tennessee Waltz (2:59)
</li>
<li>Danny Davis - Wabash Cannonball (with Nashville Brass) (1:57)
</li>
<li>Tom T. Hall - Mr. Bo Jangles (3:42)
</li>
<li>Skeeter Davis - The End of the World (2:37)
</li>
<li>Floyd Cramer - Last Date (2:24)
</li>
<li>Dave and Sugar - Queen of the Silver Dollar (2:46)
</li>
<li>Waylon Jennings - Ruby, Don't Take Your Love to Town (2:14)
</li>
<li>Sons of the Pioneers - Cool Water (2:10)
</li>
<li>Jim Reeves - He'll Have to Go (2:20)
</li>
<li>Jim Ed Brown - You Don't Bring me Flowers (with Helen Cornelius) (3:03)
</li>
<li>Don Gibson - Oh, Lonesome Me (2:31)
</li>
<li>Jerry Reed - Guitar Man (2:27)
</li>
<li>Bill Monroe - Orange Blossom Special (with The Bluegrass Boys) (2:35)</li>
</ol>
<b>עטיפה ועיצוב</b>: עבודה של יהודה דרי, שעיצב כמה אוספים להד ארצי באמצע שנות השמונים. תמונה של קאובוי על סוס, במדבריה בארה"ב. הטקסט הגיע בפונט ברוח העיצוב של המערב הפרוע. נחמד ועבר בסדר מהתקליט לדיסק. ברשימת השירים בעטיפה החיצונית ישנה טעות וחסר אחד השירים. הרשימה המלאה נמצאת בחוברת הפנימית. <b>ציון עיצוב</b>: 7<br />
<br />
<b>ביקורת ורקע</b>: אוסף מוזיקת קאנטרי של קטעים משנות השישים והשבעים, כולם יצאו בחברת התקליטים האמריקאית הותיקה - RCA. חברת התקליטים של RCA נוסדה ב-1929 כשלוחת המוזיקה של חברת אלקטרוניקה גדולה, בעלת אותו השם. עם השנים החברה הפכה לנכס צאן ברזל של התרבות האמריקאית בזכות החתמות וטיפוחם של כמה מהכוכבים האמריקאים הגדולים ביותר בהיסטוריה: אלביס פרסלי, דולי פרטון, נינה סימון, לו ריד והול אנד אוטס. גם מהשלוחה הבריטית של RCA יצאו כוכבי ענק, הראויים ביותר לאזכור הם דייויד בואי והיוריתמיקס. ב-1985 החל מיזוג בין RCA לחברת Ariola הגרמנית. המיזוג הזה הפך, שנה אחר-כך, להשתלטות של Ariola (דרך חברת האם שלה, BMG) על RCA, דרך רכישת כל המניות שלה. העובדה שאחת מחברות הדגל האמריקאיות הפכה לחברה גרמנית היוותה משבר גדול מאוד בארצות הברית באותם שנים. האמריקאים לא היו רגילים שגורמים חיצוניים משתלטים להם על מוסדות התרבות והם לא ראו זאת בעין יפה.<br />
מהאספקט הישראלי, הרכישה של RCA הובילה לכך שהיצוג של הקטלוג של RCA עבר בישראל מחברת איסטרוניקס לחברת הד-ארצי.<br />
בהד-ארצי נהנו מאוד מכך שהקטלוג שלהם גדל, בין לילה, פלאים. האוסף, "Good Old Country Music", הוא ביטוי לכך. פתאום לחברה היה קטלוג עצום של מוזיקת קאנטרי ואם יש קטלוג כזה, למה לא לנצלו?<br />
הבעיה היתה שבהד-ארצי, כמו בכלל בתעשיית המוזיקה הישראלית, הידע במוזיקת קאנטרי לא היה בנמצא. למזלם של הד-ארצי, המחסנאי של החברה, יהודה בן הרוש, היה פריק של קאנטרי והוא הרים את הכפפה כדי לערוך את אחד מאוספי הז'אנר הבודדים שיצאו כאן (אני מכיר רק עוד שניים שיצאו כאן - אחד גם באמצע האייטיז, בחברת CBS והשני בשנות האלפיים, על גבי תקליטור, בעריכת אילן בן-שחר).<br />
ב-1992-3, כשהד-ארצי ארזו מחדש כל מני אוספים שהחברה הוציאה במקור בויניל באייטיז, מחדש בדיסקים, גם אוסף הקאנטרי זכה להוצאה מחודשת. בן הרוש עדיין היה באותם ימים בהד-ארצי ורן עצמון, מהמחלקה הבין לאומית, דאג להפקה המחודשת. התוצאה היתה אוסף הקאנטרי הראשון (והלפני אחרון) שיצא בישראל על גבי דיסק.<br />
עצמון ובן הרוש ציפו שהדיסק ישחזר את הצלחת התקליט, אבל זה לא היה המצב. העניין בתחילת הניינטיז בישראל במוזיקת קאנטרי היה אפסי. הרדיו, הטלוויזיה והעיתונים התעלמו מהאוסף והחנוית, כמו הציבור, הגיבו באדישות.<br />
<br />
<b>ציון</b>: 8<br />
<br />
<b>ערך אספני</b>: 80 ש"ח</div>
osafimhttp://www.blogger.com/profile/05754970618520934221noreply@blogger.com2tag:blogger.com,1999:blog-5255305435035404754.post-66921980330471221232018-01-15T00:04:00.001+02:002018-01-15T00:04:45.013+02:00מיטב להיטי אסקימו לימון - בעריכת אילן בן-שחר<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
<a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEibbFIKkvOs47umC6a6tNdI96kJ-eeHd94WBzdT8zQOBuEPMYTjyCERcug-6JXDEDKwkbK2k-z6Qu8PcXVlEHt9jqhglj0tDDeOnwfw_mjvEUMuCUVisINtbzNluamIpVgxPjiqan5hh50/s1600/EskimoCD.jpg" imageanchor="1" style="clear: left; float: left; margin-bottom: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" data-original-height="1116" data-original-width="1230" height="362" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEibbFIKkvOs47umC6a6tNdI96kJ-eeHd94WBzdT8zQOBuEPMYTjyCERcug-6JXDEDKwkbK2k-z6Qu8PcXVlEHt9jqhglj0tDDeOnwfw_mjvEUMuCUVisINtbzNluamIpVgxPjiqan5hh50/s400/EskimoCD.jpg" width="400" /></a></div>
<br />
<b>שם האוסף</b>: מיטב להיטי אסקימו לימון<br />
<br />
<b>תת כותרת</b>: בעריכת אילן בן-שחר/ Best of Lemon Popsicle<br />
<br />
<b>חברת תקליטים</b>: אן.אם.סי/ NMC Gold/ גולובוס גרופ/ יונייטד קינג וידאו<br />
<br />
<b>שנה</b>: 1999<br />
<br />
<b>עורך</b>: אילן בן-שחר<br />
<br />
<b>הפקה</b>: אילן בן-שחר, משה מורד ואליסון מאייר<br />
<br />
<b>ייעוץ</b>: עמירם הר-אבן<br />
<br />
<b>שיווק ויח"צ</b>: ארז פרי, איריס אביטל ותומר גלט<br />
<br />
<b>מק"ט</b>: 20374-2<br />
<br />
<b>רשימת שירים</b>:<br />
<div dir="ltr" style="text-align: left;">
CD1:</div>
<ol dir="ltr" style="text-align: left;">
<li>Bobby Vinton - Mr. Lonely (2:43)
</li>
<li>Frankie Laine - My Little One (2:49)
</li>
<li>Paul and Paula - Hey, Paula (2:30)
</li>
<li>Johny Tillotson - Poetry In Motion (2:31)
</li>
<li>Paul Anka - Diana (2:22)
</li>
<li>David Seville - Witch Doctor (2:20)
</li>
<li>Bill Haley - Rock Around the Clock (with the Comets) (2:12)
</li>
<li>Little Richard - Tutti Frutti (2:20)
</li>
<li>Skeeter Davis - The End Of The World (2:38)
</li>
<li>Platters, The - Smoke Gets in Your Eyes (2:37)
</li>
<li>Pat Boone - Speedy Gonzales (2:34)
</li>
<li>Chris Montez - Let's Dance (2:28)
</li>
<li>Cliff Richard - Do You Wanna Dance (with the Shadows) (2:15)
</li>
<li>Jan and Dean - Heart and Soul (2:08)
</li>
<li>Paul Anka - You are My Destiny (2:46)
</li>
<li>Brothers Four, The - Greenfields (2:59)
</li>
<li>Bobby Vee - Take Good Care Of My Baby (2:27)
</li>
<li>Shirelles, The - Will You Love Me Tomorrow (2:42)
</li>
<li>Carl Perkins - Blue Suede Shoes (2:20)
</li>
<li>Jerry Lee Lewis - Great Balls of Fire (1:51)
</li>
<li>Curtis Lee - Pretty Little Angel Eyes (2:40)</li>
</ol>
<div dir="ltr" style="text-align: left;">
CD2:</div>
<div dir="ltr" style="text-align: left;">
<ol>
<li>Paul Anka - Crazy Love (2:28)
</li>
<li>Shirelles, The - Dedicated To The One I Love (2:04)
</li>
<li>Doris Day - Whatever Will Be, Will Be (Que Sera, Sera) (2:04)
</li>
<li>Domenico Modugno - Come Prima (2:15)
</li>
<li>Ritchie Valens - La Bamba (2:07)
</li>
<li>Champs, The - Tequila (2:13)
</li>
<li>Little Richard - Long Tall Sally (2:09)
</li>
<li>Crests, The - Sixteen Candles (2:51)
</li>
<li>Domenico Modugno - Volare (Nel Blu Dipinto Di Blu) (2:00)
</li>
<li>Frankie Avalon - Venus (2:21)
</li>
<li>Cliff Richard - Living Doll (with the Drifters) (2:37)
</li>
<li>Gene Vincent - Be-Bop-A-Lula (2:36)
</li>
<li>Chubby Checker - Let's Twist Again (2:23)
</li>
<li>Roy Orbison - Ooby Dooby (2:12)
</li>
<li>Little Richard - Lucille (2:26)
</li>
<li>Platters, The - Only You (2:35)
</li>
<li>Ritchie Valens - Donna (2:29)
</li>
<li>Shirelles, The - Soldier Boy (2:41)
</li>
<li>Dixie Cups, The - Chapel of Love (2:45)
</li>
<li>Chiffons, The - He's So Fine (1:50)
</li>
<li>Chordettes - Lollipop (2:07)</li>
</ol>
<div>
CD3:</div>
</div>
<div dir="ltr" style="text-align: left;">
<ol>
<li>Brian Hyland - Sealed with a Kiss (2:43)
</li>
<li>Paul Anka - Put Your Head on My Shoulder (2:38)
</li>
<li>Brothers Four, The - The Green Leaves Of Summer (2:54)
</li>
<li>Domenico Modugno - Piove (Ciao Ciao Bambina) (3:04)
</li>
<li>Cliff Richard - Lucky Lips (with the Shadows) (2:43)
</li>
<li>Shadows, The - F.B.I. (2:20)
</li>
<li>Cliff Richard - Angel (2:18)
</li>
<li>Swinging Blue Jeans, The - Hippy Hippy Shake (1:45)
</li>
<li>Platters, The - Twilight Time (2:45)
</li>
<li>Bobby Vee - Devil Or Angel (2:18)
</li>
<li>Shawn Elliott - Shame And Scandal In The Family (2:40)
</li>
<li>Shadows, The - Apache (2:54)
</li>
<li>Cliff Richard - Sway (2:04)
</li>
<li>Del Shannon - Runaway (2:12)
</li>
<li>Jerry Lee Lewis - Sweet Little Sixteen (2:54)
</li>
<li>Frankie Avalon - Gingerbread (2:03)
</li>
<li>Paul Anka - Puppy Love (2:41)
</li>
<li>Frankie Avalon - Why (2:36)
</li>
<li>Everly Brothers, The - Bye Bye Love (2:18)
</li>
<li>Carmen Miranda - Mama Eu Quero (I Want My Mama) (2:43)
</li>
<li>Percy Faith - The Theme From "A Summer Place" (with His Orchestra) (2:23)</li>
</ol>
<div>
<br />
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<b>עיצוב ועטיפה</b>: עיצוב של אסנת בוכמן. שלושה דיסקים, עם חובק חיצוני שמחזיק אותם. העטיפה הראשית כוללת את </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
המודעות של שבעת סרטי סדרת "אסקימו לימון", ביחד עם תמונת שלושת הדמויות הראשיות אוכלות ארטיק לימון. הרעיון יפה, אבל עמוס מדי ולא עשוי בצורה מקצועית מדי. הכל נראה מודבק אחד על השני, כשהגימור ממש לא מושלם. בתוך החובק נמצאת חוברת מרשימה, עם תקציר של כל אחד משבעת הסרטים ותמונות ממנו. יש כאן גם הסבר מעניין על סדרת NMC Gold וגם קטלוג מצולם של כל הדיסקים בסדרה. חוברת מעולה, חסר בה רק הסבר על הפסקולים. <b>ציון עיצוב</b>: 7</div>
</div>
</div>
<div style="text-align: right;">
<br /></div>
<div style="text-align: right;">
<table cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="float: left; margin-right: 1em; text-align: left;"><tbody>
<tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEg_ibg46djGi29f7ijd7ItaGupDdZVXQH7NBygqDpDOvo0xCcOxtP3YsuhGe4uWsoxVZVPzge_lGIfYjncWR0m5XLTFO5tbsicq3fiZ6YoNUN1Uui4JBXFwcPFaDgFMEySesbSqd9bIS4w/s1600/Eskimo1-4.jpg" imageanchor="1" style="clear: left; margin-bottom: 1em; margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" data-original-height="1600" data-original-width="1600" height="320" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEg_ibg46djGi29f7ijd7ItaGupDdZVXQH7NBygqDpDOvo0xCcOxtP3YsuhGe4uWsoxVZVPzge_lGIfYjncWR0m5XLTFO5tbsicq3fiZ6YoNUN1Uui4JBXFwcPFaDgFMEySesbSqd9bIS4w/s320/Eskimo1-4.jpg" width="320" /></a></td></tr>
<tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">פסקולי חלקים 2-4 בהוצאה ישראלית. משמאל למעלה: האוסף בלי האישור של סי.בי.אס</td></tr>
</tbody></table>
<b>ביקורת ורקע</b>: סדרת הסרטים של "אסקימו לימון" עלתה לאקרנים לראשונה ב-1977, בזמן שהרטרו לשנות החמישים היה <br />
בשיאו. "אסקימו" היה סוג של התגובה הישראלית ל"גריז" ההוליוודי. סרט תיכוניסטים, שמתרפק על תמימות העבר. בניגוד ל"גריז" החלקלק, "אסקימו" היה מחוספס ונטול צנזורה, עם ציצים שהבליחו פה ושם. הנוער הישראלי עף על הסרט ולא רק הוא. הסרט, בהפקת מנחם גולם ויורם גלובוס, זכה להצלחה בין לאומית, כשראוי לציין במיוחד את הצלחתו בגרמניה וביפן.<br />
כמו כל סרט בתקופה ההיא, יצא לו גם פסקול, עם השירים שליוו אותו. הפסקול הישראלי יצא בחברת K-Tel, חברת תקליטים אמריקאית, עם שלוחה בישראל. K-Tel התמחתה בהוצאת אוספים, כשאוספים עוד לא היו תחום כל כך משמעותי בשוק. מהמקום הזה, היה ל-K-Tel את הידע והניסיון לאסוף את הזכויות לרבים מהשירים מהסרט, כולם שירי שנות ה-50, ולאסוף אותם לפסקול.<br />
הפסקול היה הצלחה ענקית, אבל בישראל של אמצע שנות השבעים, עניין זכויות היוצרים היה עדיין בחיתולים ואף אחד לא ממש טרח לרשום את המותג "אסקימו לימון" כשם מסחרי בלעדי. כך, ראתה חברת סי.בי.אס המקומית, כי טוב, והוציאה ב-1978 גם היא אוסף שנשא את השם "אסקימו לימון" ושכלל 16 שירים מהפסקול. כל זה בלי שום אישור מיוצרי הסרט. מסריח, אבל חוקי.<br />
ב-1979, כשיצא הסרט השני מסדרת "אסקימו לימון", "יוצאים קבוע", מפיקי הסרט כבר דאגו לענייני זכויות היוצרים ודאגו שרק הם יוכלו להוציא את פסקול הסרט, שיצא שוב בחברת K-Tel. הפסקול השני גם היה להצלחת ענק וכשיצא "שפשוף נעים", החלק השלישי של הסדרה, בשנת 1981, סי.בי.אס ממש נלחמה ב-K-Tel כדי לקבל את הזכויות להוצאת הפסקול. סי.בי.אס זכתה ו-K-Tel, שם חזק בתחום האוספים בארץ בסבנטיז, לא ממש התאוששה מכך. חברות התקליטים הישראליות הגדולות הבינו באותה תקופה, את הפוטנציאל הענק שבמכירות אוספים ועם הרפרטואר העשיר שלהם, הם השאירו את K-Tel בלי כלום והחברה דעכה בארץ.<br />
למרות ש-K-Tel היתה מחוץ לתמונה, המריבות סביב הפסקולים האלו, סוג של תרנגולת שמטילה ביצי זהב, הובילה למאבק גם על הוצאת הפסקול של הפרק הרביעי של הסדרה, "ספיחס", משנת 1982. סי.בי.אס נאבקה הפעם בהד-ארצי, כשהפעם השניים זכו.<br />
לסדרת "אסקימו לימון" המשיכו לצאת סרטים, אבל החל מהחלק החמישי הסדרה הפכה להיות יותר גרמנית, מאשר ישראלית. הבמאי בועז דוידזון הוחלף והסדרה דעכה בארץ, אם כי המשיכה להצליח בעולם. הסרט השמיני מהסדרה אפילו לא עלה לאקרנים כאן.<br />
אין לי מידע אם הפסקולים של פרקים חמש והלאה ראו אור בהדפסה ישראלית. אשמח אם מישהו יאיר את עיניינו בנושא. מה שכן, בחו"ל המשיכו לצאת פסקולים של הסדרה ובאיביי ובדיסקוגז אפשר למצוא די בקלות הוצאות יווניות, הולנדיות, בריטיות, יפניות וכמובן גם גרמניות של פסקולי הסדרה.<br />
בגרמניה, שם הסדרה נקראת "Eis am Stiel", הפסקולים של "אסקימו" המשיכו לצאת כל הדרך ועם בוא הניינטיז, כל <br />
<table cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="float: left; margin-right: 1em; text-align: left;"><tbody>
<tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEicBwWQVcPMJn9FJjfHFp-ebFrUKlNBbIaFC10YgVz2Nd0a5CNQzi1d7MEjm1kpGUrrs3Z5UCIYmxBx-Pbozl2jBNw6K1KhWn54D57db-KSSzZp-0TbUscV9VBoVVwa_IJNEpqve1-42RU/s1600/EskimoHul.jpg" imageanchor="1" style="clear: left; margin-bottom: 1em; margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" data-original-height="1600" data-original-width="1600" height="320" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEicBwWQVcPMJn9FJjfHFp-ebFrUKlNBbIaFC10YgVz2Nd0a5CNQzi1d7MEjm1kpGUrrs3Z5UCIYmxBx-Pbozl2jBNw6K1KhWn54D57db-KSSzZp-0TbUscV9VBoVVwa_IJNEpqve1-42RU/s320/EskimoHul.jpg" width="320" /></a></td></tr>
<tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">למעלה: פסקול יווני (מימין) והולנדי. למטה: בריטי (מימין) וגרמני</td></tr>
</tbody></table>
הסדרה גם ראתה אור לראשונה בדיסקים.
<br />
בישראל, עם השקת הסדרה NMC Gold של חברת אן.אם.סי, בסוף הניינטיז, הוחלט סוף סוף גם לעשות לפסקולים האלו כבוד על גבי דיסק. NMC Gold היתה סדרה ביוזמת אילן בן-שחר, שבעיקרה היה הוצאות חדשות של אלבומים קלאסיים ישראלים, הרבה פעמים לראשונה על דיסקים. לסדרת Gold התפלחו גם כמה כותרים לועזיים, הפסקולים של "אסקימו לימון" היו אחד מהם. בדיסק, בן-שחר אסף 63 קטעים, משבעת הפרקים הראשונים של הסדרה, הפרקים שהוקרנו בארץ. למרות שהאוסף, שנמשך על פני שלושה תקליטורים, הוא יחסית מעמיק בבחירת השירים, עדיין יש כאן תחושת פספוס. במקום לעשות כבוד לפסקולים המקוריים ולשים אותם בזה אחר זה בשלושת הדיסקים (בדקתי. אלו שירים קצרים. זה היה נכנס), עשו כאן אסופה מבולבלת. גם התייחסות לפסקולים בחוברת האוסף אין, שזה ממש חבל. אפילו לא מציינים ליד כל שיר מאיזה פסקול הוא לקוח. התחושה כאן היא שמדובר "סתם" באוסף להיטי פופ מהפיפטיז-סיקסטיז, ולא בתיעוד של סדרת הפסקולים הישראלית הכי מצליחה בהיסטוריה. כזאת שלא רק מכרה יפה מאוד בארץ, היא גם יצאה בחברות התקליטים הגדולות ביותר בעולם והצליחה שם בענק. חיפושים באינטרנט מגלים עד כמה הפסקולים של הסדרה שיצאו בחו"ל זוכים לתיעוד נרחב. למרבה הצער, על אלו הישראלים יש מעט מאוד מידע, למעשה המאמר הזה הוא הראשון שאני מכיר בנושא.<br />
עוד, לגבי ההוצאה של NMC Gold, היא היתה הצלחה גדולה, מה שהוביל אותם שנתיים אחרי-כן להוציא עוד אסופה של שלושה דיסקים תחת הכותרת "אסקימו לימון 2".<br />
<br />
<b>ציון</b>: 8<br />
<br />
<b>ערך אספני</b>: 100 ש"ח</div>
</div>
osafimhttp://www.blogger.com/profile/05754970618520934221noreply@blogger.com4tag:blogger.com,1999:blog-5255305435035404754.post-81104744917417821742017-12-16T10:34:00.000+02:002017-12-16T10:34:21.249+02:00סדרת אדום עתיק - הכוכבים הגדולים<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
<a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEin6CNeMx9xVrjRXQvU4h-SkV_NcJn1OqDXdxIDTs11vHnUTb9DB6DK1blVonra3VKC_u8BR2ndRBgOan28Om9ElD05MySVAbLBWYbRRYJBQPMrKsXRCTT_DiZwO__qRD3UOgK4uxt0FwA/s1600/AdomAticUSA.jpg" imageanchor="1" style="clear: left; float: left; margin-bottom: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" data-original-height="1405" data-original-width="1393" height="400" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEin6CNeMx9xVrjRXQvU4h-SkV_NcJn1OqDXdxIDTs11vHnUTb9DB6DK1blVonra3VKC_u8BR2ndRBgOan28Om9ElD05MySVAbLBWYbRRYJBQPMrKsXRCTT_DiZwO__qRD3UOgK4uxt0FwA/s400/AdomAticUSA.jpg" width="396" /></a></div>
<br />
<b>שם האוסף</b>: סדרת אדום עתיק - הכוכבים הגדולים<br />
<br />
<b>תת כותרת</b>: שנות ה-50 בארה"ב = Greatest Stars of the 50's - USA<br />
<br />
<b>חברת תקליטים</b>: אן.אם.סי<br />
<br />
<b>שנה</b>: 1996<br />
<br />
<b>עורך</b>: גלעד בן-ש"ך<br />
<br />
<b>מפיקים</b>: משה מורד ואליסון מאייר<br />
<br />
<b>מק"ט</b>:20189-2<br />
<br />
<b>רשימת שירים</b>:<br />
<div dir="ltr" style="text-align: left;">
CD1:</div>
<ol dir="ltr" style="text-align: left;">
<li>Dean Martin - Sway (2:43)
</li>
<li>Dean Martin - Memories are Made of This (2:12)
</li>
<li>Dean Martin - The Man Who Plays the Mandolino (2:52)
</li>
<li>Dean Martin - Return to Me (2:42)
</li>
<li>Dean Martin - On An Evening in Roma (2:24)
</li>
<li>Peggy Lee - Golden Earrings (3:00)
</li>
<li>Peggy Lee - Manana (2:58)
</li>
<li>Peggy Lee - Similau (2:22)
</li>
<li>Peggy Lee - Riders in the Sky (2:42)
</li>
<li>Peggy Lee - Fever (3:20)
</li>
<li>Frankie Lane - Jezabel (3:12)
</li>
<li>Frankie Lane - Jealousy (3:16)
</li>
<li>Frankie Lane - I Believe (2:12)
</li>
<li>Frankie Lane - Granada (2:56)
</li>
<li>Frankie Lane - Gunfight at the O.K. Corral (2:09)
</li>
<li>Rosemary Clooney - Come on-a My House (2:00)
</li>
<li>Rosemary Clooney - Hey There (3:00)
</li>
<li>Rosemary Clooney - The Ole House (2:23)
</li>
<li>Rosemary Clooney - Mambo Italiano (2:32)
</li>
<li>Rosemary Clooney - Where Will the Baby's Dimple Be (2:24)
</li>
<li>Kingston Trio, The - Tom Dooley (3:02)
</li>
<li>Kingston Trio, The - Coplas (2:36)
</li>
<li>Kingston Trio, The - Bimini (2:54)
</li>
<li>Kingston Trio, The - El Matador (2:26)
</li>
<li>Kingston Trio, The - O Willow Waly (2:46)</li>
</ol>
<div dir="ltr" style="text-align: left;">
CD2:</div>
<div dir="ltr" style="text-align: left;">
<ol>
<li>Nat King Cole - Too Young (3:26)
</li>
<li>Nat King Cole - Answer Me My Love (2:55)
</li>
<li>Nat King Cole - When Rock'n'Roll Came to Trinidad (2:20)
</li>
<li>Nat King Cole - Ramblin' Rose (2:48)
</li>
<li>Nat King Cole - Those Lazy Hazy Crazy Days of Summer (2:24)
</li>
<li>Doris Day - Secret Love (3:42)
</li>
<li>Doris Day - If I Give My Heart to You (2:51)
</li>
<li>Doris Day - Whatever Will Be Will Be (2:05)
</li>
<li>Doris Day - Teachers's Pet (2:36)
</li>
<li>Doris Day - Pillow Talk (2:12)
</li>
<li>Tennessee Ernie Ford - Mule Train (3:03)
</li>
<li>Tennessee Ernie Ford - The Cry of the Wild Goose (3:12)
</li>
<li>Tennessee Ernie Ford - Shotgun Boogie (2:35)
</li>
<li>Tennessee Ernie Ford - Sixteen Tons (2:36)
</li>
<li>Tennessee Ernie Ford - In the Middle of an Island (2:21)
</li>
<li>Les Paul - Tennessee Waltz (with Mary Ford) (3:09)
</li>
<li>Les Paul - Mockin' Bird hill (with Mary Ford) (2:17)
</li>
<li>Les Paul - Vaya Con Dios (with Mary Ford) (2:49)
</li>
<li>Les Paul - Johnny is the Boy for Me (with Mary Ford) (2:01)
</li>
<li>Les Paul - Lady of Spain (1:52)
</li>
<li>Guy Mitchell - My Heart Cries for You (2:47)
</li>
<li>Guy Mitchell - My Truly Truly Fair (2:50)
</li>
<li>Guy Mitchell - Pittsburgh, Pennsylvania (2:57)
</li>
<li>Guy Mitchell - Singing the Blues (2:27)
</li>
<li>Guy Mitchell - Heartaches by the Number (2:39)</li>
</ol>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<b>עיצוב ועטיפה</b>: עבודה של נורית וינד-קידרון. לסדרה יצאו ארבעה פרקים, העטיפות של כולן זהות בקונספט שלהן כשהן מציגות תמונות גזורות של האמנים שבאוסף, על רק אלמנט גיאוגרפי שמיחד אותו (יצאו אוסף אמריקאי, בריטי, צרפתי ואיטלקי/ספרדי). בגלל שכותרת האוסף כל כך ארוכה, היא לא ניראית טוב. בחוברת הפנימית יש מידע מעמיק על כל אמן ואמן שבאוסף, שזה מדהים. <b>ציון עיצוב</b>: 7</div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<b>ביקורת ורקע</b>: לפני שש (!) שנים סיקרתי כאן באתר פרק מסדרת "אדום עתיק" שעסק בלהקות הקצב האנגליות. טענתי, בטעות, שלסדרה היו איזה עשרה פרקים, כשלמעשה היו לה רק ארבעה. </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
עכשיו הגיע אלי פרק נוסף מהסדרה המשובחת הזאת שערך איש רשת ג' גלעד בן-ש"ך, פרק שעוסק בכוכבי הפופ האמריקאיים של שנות ה-50. כמו בכל הפרקים של הסדרה, האוסף הוא דיסק כפול, כשכל דיסק מכיל חמישה אמנים, עם חמישה להיטים גדולים שלהם ברצף. </div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
האוסף שמוקדש לכוכבי הפופ האמריקאים ערוך טוב ונשמע טוב. כמו שאר הפרקים, הדיסק הכפול נמכר במחיר של דיסק בודד. זה לא ממש עזר לפרקי הסדרה המוקפדת הזאת, שלא היתה להצלחה גדולה והיום הדיסקים שלה נחשבים לדי נדירים.</div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
כאמור, עוד שני פרקים יצאו לסדרה הזאת - אחד עוסק באמנים צרפתיים ואחד באיטלקים וספרדים. אני מקווה להגיע לאוספים האלו בקרוב.</div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<b><br /></b></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<b>ציון</b>: 8</div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<br /></div>
<div dir="rtl" style="text-align: right;">
<b>ערך אספני</b>: 60 ש"ח</div>
</div>
</div>
osafimhttp://www.blogger.com/profile/05754970618520934221noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-5255305435035404754.post-62912181358327226762017-12-15T12:33:00.000+02:002017-12-15T13:43:21.256+02:00Planet Goa<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
<a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEiA4hDVyrriMSGjyixXctbr_QNkb7gJ59dCSOW8_yU6IBd8GmwjvGqRzlo5GyvegafDlYtWTceR_Ziy6mbRtnO99BzFhAvf2Ysl1DeZLl69m_CCbtw6vqb7hMrN0zflL61ivl5OfImXnV4/s1600/PlanetGoa.jpg" imageanchor="1" style="clear: left; float: left; margin-bottom: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" data-original-height="1436" data-original-width="1462" height="392" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEiA4hDVyrriMSGjyixXctbr_QNkb7gJ59dCSOW8_yU6IBd8GmwjvGqRzlo5GyvegafDlYtWTceR_Ziy6mbRtnO99BzFhAvf2Ysl1DeZLl69m_CCbtw6vqb7hMrN0zflL61ivl5OfImXnV4/s400/PlanetGoa.jpg" width="400" /></a></div>
<div>
<br /></div>
<div>
<b>שם האוסף</b>: Planet Goa</div>
<div>
<br /></div>
<div>
<b>תת כותרת</b>: אוסף טראנס-גואה</div>
<div>
<br /></div>
<div>
<b>חברת תקליטים</b>: אן.אם.סי</div>
<div>
<br /></div>
<div>
<b>שנה</b>: 1995</div>
<div>
<br /></div>
<div>
<b>עורכים</b>: דיג'יי אליאד ג'י ודיג'יי יניב וסרהולץ</div>
<div>
<br /></div>
<div>
<b>הפקה</b>: משה מורד ואליסון מאייר</div>
<div>
<br /></div>
<div>
<b>מק"ט</b>: 20179-2</div>
<div>
<br /></div>
<div>
<b>רשימת השירים</b>:</div>
<div>
<ol dir="ltr" style="text-align: left;">
<li style="text-align: left;">Marco Bailey - Dreamwaves (6:13)
</li>
<li style="text-align: left;">Solar Eclipse - From Here To Enlightment (9:19)
</li>
<li style="text-align: left;">Taucher - Infinity (Phase III) (5:32)
</li>
<li style="text-align: left;">Marco Bailey - Planet Goa (5:02)
</li>
<li style="text-align: left;">Monsoon (2) - Monsoon (Original Mix) (9:44)
</li>
<li style="text-align: left;">Emmanuel Top - Turkich Bazar (6:31)
</li>
<li style="text-align: left;">Marco Bailey - Place To Heaven (6:04)
</li>
<li style="text-align: left;">Emmanuel Top - Acid Phase (5:18)
</li>
<li style="text-align: left;">Silicum - Spirit Of Ankh (10:26)
</li>
<li style="text-align: left;">101 Trance - My Dream (Mantra Mix) (5:30)</li>
</ol>
<div style="text-align: right;">
<b>עטיפה</b>: אין קרדיט למעצב/ת. עטיפה נכונה לז'אנר הטראנס, שמדבר נכון גם עם שם האוסף, כוכב גואה. נאה. ציון עיצוב: 7</div>
</div>
<div style="text-align: right;">
<br /></div>
<div style="text-align: right;">
<b>ביקורת ורקע</b>: הרעיון של האוסף "פלאנט גואה" דומה לרעיון האוספים שאן.אם.סי רקמו סביב ההצלחה של סקוטר באותה תקופה. כזכור, סקוטר היו להיסטריה בישראל באמצע הניינטיז, אבל עדיין לא היה להם אלבום מלא, שאותו היה ניתן למכור לציבור. הפתרון של אן.אם.סי היה יצירת אוספים שהתבססו רבות על שני הסינגלים-להיטים הראשונים שלהם, אוספים שהשתמשו רבות גם בביסיידים והרמיקסים של סקוטר. כך ראו אור "<a href="http://osafim.blogspot.co.il/2017/07/move-your-ass.html" target="_blank">Move Your Ass</a>", "<a href="http://osafim.blogspot.co.il/2017/07/this-is-trance.html" target="_blank">This is... Trance</a>" ו"<a href="http://osafim.blogspot.co.il/2011/10/hit-box-6.html" target="_blank">היטבוקס 6</a>".</div>
<div style="text-align: right;">
"פלאנט גואה" פועל, כאמור, בצורה דומה, כשהוא רוכב על ההצלחה של הקטע "Dreamwaves" של מפיק הטראנס הבלגי מרקו ביילי. הקטע "Dreamwaves" התפרסם, בין השאר, בזכות זה שהוא הפך לאות התכנית "קופסת הלהיטים" ברשת ג' וביחד עם עליית סצנת הטראנס והדרים-מיוזיק באותה תקופה, היה קל לבנות אוסף סביב הקטע הזה. </div>
<div style="text-align: right;">
לצורך הכנת האוסף גייסו באן.אם.סי את דיג'יי אליאד ג'י ואת דיג'יי יניב וסרהולץ, שני תקליטי טראנס צעירים, שהרכיבו כאן תמהיל שרובו מורכב מקטעי טראנס שיצאו בחברות אירופאיות עצמאיות. כצפוי, יש כאן בין עשרת הקטעים שלושה קטעים של ביילי, שסביבו נבנה הדיסק. אחד הקטעים העניק לאוסף את שמו ותקופה קצרה אחר-כך הוא גם העניק לביילי את שמו של אלבום הבכורה שלו. זאת לא הפעם הראשונה שאוסף ישראלי ניבא את שם האלבום של האומן שהוא נבנה סביבו, הסיפור היה דומה עם "דרימלאנד" ש-IMP הוציאו סביב הקטע "Children" של רוברט מיילס, שם שאחר-כך שימש את מיילס באלבום הבכורה שלו. </div>
<div style="text-align: right;">
נחזור לאוסף - מדובר באוסף נחמד, שגם זכה להצלחה יחסית לאוספי ז'אנר הטראנס באותה תקופה.<br />
<b><u><br /></u></b>
<b><u>אבי לבקוביץ'</u></b>, מומחה הז'אנר, מוסיף לגבי האוסף:<br />
<div style="text-align: right;">
"הסינגל של Dreamwaves כלל שלושה קטעים וכולם כלולים באוסף. עם זאת, במבט לאחור האוסף שווה בזכות שני הקטעים של עמנואל טופ. מדובר בשני תותחים כבדים. שאר הקטעים, מלבד זה של טאוכר שהיה להיט ערוץ "ויוה" טיפוסי (כלומר טראנס מיינסטרימי. ויוה היה ערוץ מוסיקה גרמני ששידר רצועות ארוכות של המוסיקה המיינסטרימית באותה התקופה, יורודאנס וטכנו), הם פילרים אנונימיים לכל דבר ועניין. מרקו ביילי עצמו הפך אמנם לתקליטן ידוע, אבל בכלל לא של טראנס ובכלל לא בסדר גודל בינלאומי. כנראה שהוא עצמו ובטח מעריציו לא זוכרים את סינגל הבכורה שלהם. סיכוי שבארץ זה המקום היחיד בעולם שהקדיש לו כזו תשומת לב. ולזכותה של קופסת הלהיטים ייאמר. למיטב הבנתי הקטע הזה היה בוסטר מכירות נאה לאוסף. </div>
<div style="text-align: right;">
עמנואל טופ, ששני הקטעים האלה שלו הם בהחלט קטעים בעלי שיעור קומה בקהיליית הטראנס העולמית, הוציא שנתיים מאוחר יותר את אחת מהקלאסיקות הגדולות של הטראנס, "Seven Days and One Week". הם היו שלישיה, הוא והצמד שעמד מאחורי "Age of Love", בפני עצמו הקלאסיקה כנראה הכי גדולה של הטראנס. טאוכר באותה התקופה פעל ביחד עם שני דינוזאורים של טראנס, בפרנקפורט, ה"מכה" של הטראנס. עם טורסטן שטנצל (מאוחר יותר: יורק, סאקין אנד פריינדס. באותה התקופה n.u.k.e) וטאלה 2xlc. שיתוף הפעולה עם טאלה היה מין סופרגרופ בין שניים מהמפעלים הגדולים בפרנקפורט: המיוזיק הול והטכנוקלאב. "Infinity" היה כרטיס הביקור של טאוכר, במובן הזה שהקליפ שלו היה מורכב כולו מתמונות של צוללן, שזו היתה בעצם הפרסונה של טאוכר במסיבות שלו. טאוכר בגרמנית זה צוללן. </div>
<div style="text-align: right;">
במזל יצא ל-NMC שהיתה להם גישה לדיסקוגרפיות העשירות ביותר של הטראנס. באוספים האחרים שציינו למעלה הם פישלו בבחירת הקטעים, במבחן הזמן. כאן פחות. כאן, "פלאנט גואה" הוא חלון ראווה ראוי למה שקרה בעולם בתקופה ההיא. רק שאלה אחת. מה הקשר בין התוכן של האוסף לגואה? התשובה, כמובן, שאין. התקשורת בארץ מכרה את בקלאבינג בתור חבילה אחת מבולבלת של "אסיד". סביר שאף אחד מהקטעים האלה לא נוגן בגואה באמת. בטח לא ב-1995. אם הם היו יוצאים ב-1991 אולי הם היו מתאימים לקו המוסיקלי בגואה. ב-1995 הוא היה שונה בתכלית השוני ממה שיש כאן".</div>
</div>
<div style="text-align: right;">
<b><br /></b>
<b>ציון</b>: 7</div>
<div style="text-align: right;">
<br /></div>
<div style="text-align: right;">
<b>ערך אספני</b>: 50 ש"ח</div>
<div style="text-align: right;">
<br /></div>
<div style="text-align: right;">
<br /></div>
</div>
osafimhttp://www.blogger.com/profile/05754970618520934221noreply@blogger.com0