יום רביעי, 1 בספטמבר 2010

שנות ה-80


שם האוסף: שנות ה-80

תת כותרת: להיטים נבחרים ממצעד העשור של גלי צה"ל

חברת תקליטים: אן.אם.סי/ CBS

שנה: 1990

עורך: משה מורד

מק"ט: CBS 466749-1 Full Price

רשימת שירים:
צד א'
1 Queen - Another One Bites the Dust
2 The Clash - Rock the Casbah
3 Yazoo - Don't Go
4 Talking Heads - Psycho Killer
5 Duran Duran - Save a Prayer
6 George Michael - Careless Whisper
צד ב'
1 Kate Bush - Babooshka
2 Leonard Cohen - Dance Me to the End of Love
3 The Stranglers - Golden Brown
4 Marillion - Kayleigh
5 Tina Turner - Private Dancer
6 Scorpions - Still Loving You

עטיפה: צילום של ג'ון אבנטו ועיצוב של אומה דורון. קצת מצחיק. לקחו סינגלים. אחד רגיל, שניים של 3 אינץ', כמו שהיו מוציאים בסוף האייטיז, ועשו מהם 80. על הדיסק הגדול רואים טביעות אצבעות של מישהו, שזה קצת מביך. רעיון יפה, ביצוע קצת מאולתר. ציון עטיפה: 7

ביקורת ורקע: ידידי אורן עמרם, עורך רדיו, מוסיקאי ודיג'יי אייטיז ידוע, סיפר בפורום שלו על מצעד העשור של גלי צה"ל (ניתן לקרוא כאן גם את תוצאות המצעד): "ב-29 בדצמבר 1989 שודר בגלי צה"ל מצעד לסיכום העשור של שנות השמונים.
נכון לזמן שידורו הוא היה פרוייקט מאוד מעניין ורציני, אבל במבחן הזמן, ועם התעמקות דקדקנית בו, אנחנו מגלים מהר מאוד שאין בו שום דבר יותר מאשר "פלייליסט גלגלצי" טיפוסי, למרות שעדיין לא היה המושג הזה "פלייליסט" לפני 20 שנה. כלומר - הוא היה, אבל עדיין בארון. לא דיברו עליו בקול רם, רק ביצעו. על כן, הבחירות התמוהות: אין אף שיר של דפשמוד ברשימת 100 הגדולים, אין אף שיר של הפט שופ בויז, אין שם קים וו'ילד, מיעוט בלתי מוסבר של מדונה, לעומת הרבה U2, דייר סטרייטס פרינס וברוס ספרינגסטין. אם מצעד כזה היה נערך היום, אין ספק שהוא היה נראה ונשמע שונה לחלוטין".
מצעד העשור היה אחד מתכניות הרדיו המואזנות ביותר אי-פעם, והוא יצר דיון רב. חברת סי.בי.אס, שבדיוק הפכה בעקבות רכישה לאן.אם.סי, ניסתה לגזור קופון על חשבון התכנית הזאת ויצרה אוסף להיטים נבחרים ממנו. גלי צהל לא שיתפו פעולה עם האוסף, ובצדק. יש כאן רק שיר אחד שהגיע לעשירייה הראשונה במצעד, ולמרות שהשירים באוסף טובים, ברור לגמרי שהוא מנסה לרכב על גל ההצלחה של התכנית, מבלי ליישם את ההבטחה. זה לא אוסף של שירים נבחרים מהמצעד, זה אוסף אייטיז עם שירים שמפוזרים במקרה לאורך המצעד. האוסף הוא שקר בפרסום, שהציבור לא אכל, ולכן היה לכישלון עמום.


ערך אספני: 5 ש"ח

ציון: 4

6 תגובות:

  1. אז בואו נהיה לרגע מגזין-צרכנות.
    אם כן, ה-בעיה של האוסף הזה היא בזלזול בצרכן.
    הצרכן הישראלי (לפחות אלה שאני אישית מכיר ושקנו דיסקים) ידוע ביותר בקטע של "כמה אני משלם" מול "כמה אני מקבל בתמורה"... ובדיוק כמו אלה שמנסים לדחוס לתוך הפיתה כמה שיותר עד שהיא נקרעת, ואחרי כן אוכלים תוך כדי הליכה, עם הראש מוטה קצת קדימה בכדי שהטחינה לא תטפטף על הבגדים... בקיצור, בהקשר הזה, אחרי שהצרכן הישראלי נרגע קצת מהשקר בפרסום, הרי שפחות מעניין אותו הרכב האוסף / מי שערך אותו / הסיבה שערכו אותו, ויותר מטריד אותו הרעיון שיש כאן מעט מדי שירים ביחס למספר הדקות שניתן למלא בדיסק אחד. אה, וכמובן בהתייחס למחירו.

    אישית, לא הייתי שם את הדיסק הזה בפיתה... אבל הכרתי כמה "מרקידים" שהוא עשה להם חיים קלים. לפחות לזמן-מה.

    השבמחק
  2. האוסף הזה לא יצא על גבי דיסק. הוא יצא רק על גבי תקליט וקלטת

    השבמחק
  3. אהממ... הוא יצא ועוד איך ע"ג דיסק... בעיניים שלי ראיתי כמה עותקים אצל כמה "מרקידים". לא הייתי כותב את זה סתם.
    יש מצב שמהדורת הדיסק היתה מצומצמת ביותר, אבל בעיניים שלי ראיתי כמה עותקים.

    השבמחק
    תשובות
    1. צודק. גם עם הזמן השגתי את הדיסק...

      מחק
  4. קראו לי אז באתי.
    אז כמו שמתי אמר האוסף הזה כן יצא על דיסק. אולי מרוב שזה לא נימכר אז באנ אם סי קברו את המהדורה המצומצמת של הדיסק מרוב בושה.

    השבמחק
  5. טוב, סבבה. מקבל את זה שזה יצא בדיסק. בכל מקרה, 12 קטעים זה היה אורך מקובל אז לאוספים, בעיקר בגלל שרובם היו משהו נלווה לפורמט המרכזי של ההוצאה - קלטות ותקליטים, שהכילו את כמות השירים הממוצעת הזאת.

    השבמחק