Maximum Dance 1997 vol. 1

שם האוסף: Maximum Dance 1997 vol. 1

חברת תקליטים: BNE/ Yo Yo Records

שנה: מרץ, 1997

עריכה: חיים רייכנטל ואבי יוסף

הפקה: אבי יוסף ואורי כהן

מק"ט: YOYO 17-2

רשימת שירים:

1 BackStreet Boys - Anywhere For You

2 Jimmy Somerville - Safe (Safe Sex 7" Mix)

3 Mark'oh - Fade to Gray (Long Version)

4 דנה אינטרנשיונל - Cinquemilla (Album Version)
5 Byron Stingily - Get Up (Everybody) (Radio Edit)
6 Under Influence - People Hold On (Radio Edit)
7 JT Playaz - Just Playin' (Scorccio's Radio Edit)

8 Souvlaki - Inferno (Radio Edit)

9 Wildchild - Jump to My Beat (Mark Ryder and Tall Paul Remix Radio Edit)

10 Mory Kante - Yeke yeke (Klubbheads Mega Blast)

11 Atlantic Ocean - Waterfall (W.I.P. Remix)

12 Capricorn - Walking on the Moon (Radio Edit)
13 Kaleef - Golden Brown (7")
14 Skee-Lo - Holdin' On
15 Ant and Dec - When I Fall In Love (UK Radio Edit With Rap)
16 Damage - Forever (Radio Edit)

עטיפה: תדהר תמוז מ"אורדיסק בע"מ" עיצב משהו צעקני בטירוף. כואבות לי העיניים רק מלהסתכל על זה. ציון עיצוב: 1

ביקורת ורקע: האוסף הזה הוא מסוג האוספים שאני חושב שגם האנשים שיצרו אותו, שכחו שהוא קיים. "מקסימום דאנס 1997 ווליום 1" היה נסיון ראשוני של חברת BNE ליצור לעצמה סדרת להיטי מצעדים. ל-BNE, שהתמחתה באותם הימים בעיקר בטראנס ובמוסיקה איזוטרית, הצתברו עוד ועוד להיטי מצעדים ברפרטואר שלהם והם הבינו שחייבים להוציא את זה החוצה. מכיוון שאנשי החברה לא ממש הבינו איך לטפל בלהיטים, הם פנו לאנשי חברת הליקון, שישבו בבנין לידם באיזור התעשייה בחולון ובקשו עזרה.
הליקון רתמה לצורך המשימה את חיים רייכנטל, איש הפופ של החברה (ועורך חשוב ברשת ג', באותם ימים) וזה הביא עמו את הנסיון שלו בעריכת להיטי מצעדים, ביחד עם לא מעט קטעים של חברת הליקון (4 מתוך 16 קטעי האלבום). רייכנטל פתח את האוסף עם הלהיט השקט של הבקסטריט בוייז, שאמנם לא קשור לרוח הדאנסית של האוסף, אבל הוא ללא ספק הלהיט הכי גדול בדיסק. ההמשך כולל לא מעט להיטי מצעדים מהתקופה, בעיקר מבריטניה, אבל לא רק, אם כי אני חייב לציין שאף אחד מהקטעים לא היה להיט גדול באמת.
בגלל העדר המגה-להיטים, האוסף כשל בחנויות ואפילו זיופים לא יצאו לו. בעקבות הכשלון, BNE זנחו את המותג "מקסימום דאנס", למרות שהכותרת שלו מצהירה שזהו "ווליום 1" של הסדרה.
שנה אחר כך, BNE ניסתה שוב להוציא אוסף להיטים, את האוסף "Hit Me", שיצא בעזרתם האדיבה של אני IMP. גם האוסף הזה לא זכה להצלחה ואפשר לסכם את הניסיונות החוזרים במהלך השנים של BNE להוציא סדרת אוספים - ככשלונות חרוצים. הקטלוג הצנוע של החברה יכל לתרץ זאת, אבל בסוף שנות התשעים - כשבקטלוג של Zomba שיוצגה בארץ על ידי BNE היו אומנים כמו הבקסטריט בוייז, בריטני ספירס, סטפס ואן סינק - אפשר היה לחשוב ש-BNE יכלו לעשות יותר כדי להוציא אוסף פופ מצליח. כאמור, זה לא קרה.

ערך אספני: 15 ש"ח

ציון: 5

Top Pop 94 vol. 4

שם האוסף: Top Pop 94 vol. 4

חברת תקליטים: פונוקול

שנה: יולי, 1994

עריכה: אורן קריסטל ואמיר כהן

הפקה: אורן קריסטל והדס שליסל

מק"ט: 2002-2

רשימת שירים:

1 2 Brothers on the 4th Floor - Dreams (Radio Version) (feat. Des'Ray and D-Rock)

2 Mo-Do - Eins, Zwei, Polizei (Gendarmerie Mix)

3 Afrika Bambaataa - Pupunanny (F.M. Mix)

4 Cappella - U and Me (Short Sharp Edit)
5 2 Unlimited - The Real Thing (Edit)
6 Ramirez - Bomba (Las Guerras Single Cut)
7 Paraje - Banana Excess (Meneaito Mix)

8 Sound of Seduction - A Love Like 7 (Radio Version)

9 Alter Ego - Dance (If You Can Not) (Dr. Cerla Version) (feat. Daisy Dee)

10 Blast - Crayzy Man (Radio Version) (feat. V.D.C.)

11 Fits of Gloom - Heaven (Radio Mix)

12 Clubhouse - Light My Fire (R.A.F. Zone Mix) (feat. Carl)
13 Clock - Holding On (Portamento Stylie Mix)
14 Datura - The 7th Hallucination (The 7th Main)
15 Stella Getz - Dr. Love (7'' Version)
16 C.B. Milton - Hold On (Euro Edit)
17 Humanize - Do You Know My Name (Edit)
18 K3M - I'm Freaky (Airplay Edit) (feat. Gale Robinson)
19 Pan Position - Elephant Paw (Airplay Edit)

עטיפה: עיצוב של דני וטניק, שהחליף את צבעי העטיפה הקבועה לצהוב. בזמנו אני זוכר שחשבתי שזה נראה ניאוני ובולט בצורה חיובית. ציון עיצוב: 5

ביקורת ורקע: חודשיים בדיוק אחרי חלק 3 - הגיע חלק 4 של סדרת טופ פופ. חלק 4 היה החלק האחרון שבו קיבלתי קרדיט ברשימת התודות. הסיבה היתה עזיבתי הכפוייה מעריכת התכנית "קופסת הלהיטים" ומהפקת המצעד הלועזי ברשת ג', כל זה לטובת אוננות של שלוש שנים בתפקיד פקידותי מיותר בצבא הישראלי.
לצערי הרב, מעולם לא חזרתי לעסוק ברדיו בצורה מקצועית. נכון, פה ושם עשיתי פרוייקטים, תמיד עם עופר נחשון ותמיד ב-88 אף.אם, אבל כל אלו היו מבחינת עשייה שהיא תחביב ומבחינה אישית אני מרגיש שזה שאף פעם לא חזרתי לעשות רדיו full time זה הפספוס המקצועי הגדול ביותר של חיי. זה לא שלא רציתי, פשוט המציאות הרדיופונית הישראלית שהתגלתה לעינייני כשהשתחררתי שלוש שנים אחר כך היתה משמימה, כפי שכבר סיפרתי רבות בפוסט הקודם על האוסף "Full Bass".
למרות שאני כבר לא אופטימי שאני אחזור לימי הרדיו העליזים שלי, בטח לא במפת התקשורת המקומית הקיימת, השינוי שהרדיו עובר בשנים האחרונות בזכות הרדיו האינטרנטי משאירים בי שבב של אופטימיות, כך שכמאמר השיר, הפתגם והסרט - Never say never...
נחזור לאוסף - טופ פופ 94 חלק 4 היה אוסף לא רע. הוא כלל הרבה יורו איטלקי שהיה אז בשיאו. האוסף הזה כולל שישה להיטי דאנס בין לאומיים גדולים (2 אנלימיטד, קאפלה, בלאסט, קלוק, קלאבהאוס ומו-דו), מלבד זה של 2 אנלימיטד, כל הלהיטים האלו היו בהפקה איטלקית.
חוץ מזה יש כאן כמה להיטים ש"עשינו" בקופסה, ביניהם הקטעים של אפריקה באמבאטה הותיק באפיזודת היורוהאוס שלו, השיר של 2 בראדרז והסינגל של סאונד אוף סדקשן הדנים. בסך הכל אוסף טוב, לזמנו, שממש, אבל ממש לא שרד את מבחן הזמן והלהיט הרגעי היחידי ממנו ששרד הוא זה של מו-דו.

ערך אספני: 15 ש"ח

ציון: 7

היחידה לשידור נמרץ עם יורם ואזאנא מגישה: Full Bass

שם האוסף: היחידה לשידור נמרץ עם יורם ואזאנא מגישה: Full Bass

חברת תקליטים: IMP/ רדיו השרון והמרכז 99FM

שנה: ספטמבר, 1998

עריכה: יורם ואזאנא

הפקה: איתמר חובב, גל ארבלי, יניב ישעיהו ואלמוגית אלוש

מק"ט: 2052

רשימת שירים:

1 Five - Got The Feelin' (Radio Edit)

2 Scooter - How Much Is The Fish?

3 Aqua - Turn Back Time (Love To Infinity's Classic Radio Mix)

4 Mark Van Dale - Water Verve (DJ Quicksilver Remix Single Edit) (with Enrico)
5 Wubble-U - Petal (English Rose Pruned)
6 Manhattan Transfer, The - Twilight Zone/ Twilight Tone (Jason Nevins and Albert Cabrera Nevco Rascal Mix)
7 Triple S - Whoomp! (There It Is) (Klubbheads Radio Edit)

8 Klubbheads - Kickin' Hard (Radio Mix)

9 Double Vision - Knockin' 2000 (Surprise Mix)

10 Course, The - Night To Remember (Radio)

11 Solyfiesta - Quando Quando Quando (Radio Version)

12 A.T.H.E.N.A. - Zorba (Sirtaki Mix)
13 2 Eivissa - Move Your Body (Tu Tu Tu Tu Ta, Oh La) (Radio Version)
14 2 Brothers on the 4th Floor - The Sun Will Be Shining (feat. Des'Ray and D-Rock)
15 Blackwood - Ride On The Rhythm (Blackwood Rmx Radio)
16 DJ Bobo - Where Is Your Love (Radio Version)
17 Paradiso - Dime Como (Gitano Radio Edit)
18 Hermes House Band - Na Na Na Na Hey Hey Hey Kiss Him Goodbye
19 היחידה לשידור נמרץ - המנון הפתיחה
20 היחידה לשידור נמרץ - המתיחה של היחידה, אחד באפריל 1998
21 היחידה לשידור נמרץ - שיר הפתיחה של "היחידה דלא-ידע", פורים 1998
22 היחידה לשידור נמרץ - מחלקת הדיסקברי של ג'ול המסטול

עטיפה: עיצוב של "קיפוד". עבודה גרפית מודרנית ומגניבה. שיפור אדיר מהעטיפות ש-IMP היו מוציאים רק שנה-שנתיים קודם לכן. ציון עיצוב: 8

ביקורת ורקע: יורם ואזאנא, תקליטן העל הישראלי, ערך פחות או יותר את כל האוספים ש-IMP הוציאה בשנות התשעים וגם כמות יפה של אוספים שיצאו בהד ארצי ובאן.אם.סי. האוסף "Full Bass" יכל להיות עוד אחד מעשרות האוספים שהוא הוציא ומוכיחים את כשרונו כתקליטן וכאיש תעשיית המוסיקה, אבל האוסף הזה חושף כשרון נוסף שלו, כאיש רדיו.
האוסף "Full Bass", שיצא בסתיו 1998, יצא כאוסף של תכנית הרדיו "היחידה לשידור נמרץ", התכנית של ואזאנא באותם הימים, תכנית ששודרה מדי יום ברדיו השרון והמרכז (99 אף.אם) ובסינדיקציה ברדיו ירושלים. התכנית החלה את דרכה שנתיים לפני כן, דווקא ברשת ג', אז היא שודרה מדי יום בצהריים. כשרשת ג' הפכה לרשת שמשדרת מוסיקה מזרח תיכונית, התכנית נדדה עם ואזאנא ל-99, שם היא שודרה במשך כמה שנים. אני מבטיח לספר עוד בעתיד על הקריירה הרדיופונית של ואזאנא, אבל אני רוצה להתעמק בסיפור של 99.
תחנת הרדיו של איזור השרון החלה את דרכה באמצע הניינטיז, עת משרד התקשורת החליט לאשר הקמת רדיו איזורי. 99 היתה התחנה הכי טובה שקמה. מייסדייה היו פליטי רדיו דן (הגל הירוק) הפיראטית, שלא עברה את המכרז להפוך לתחנה חוקית. ואזאנא שידר ברדיו דן את התכנית "גוש דאנס" ועל רדיו דן אספר רבות כשאסקור את הסדרה "גוש דאנס". המעבר של ואזאנא, קודם מרדיו דן, שהיתה סוג של תחנה שלמה ברוח קופסת הלהיטים, משם לרשת ג' עם הפריסה הארצית שלה ומשם ל-99, היתה טבעית.
"היחידה" היתה תכנית של מוסיקת פופ/דאנס שמלווה בבדיחות ומתיחות שואזאנא וחבריו יצרו. חוץ מהעובדה שתמיד היתה בעייתיות ברמת האתיקה בכך שאיש רדיו הוא גם אישיות מרכזית בחברת תקליטים (IMP באותם הזמנים), התכניות של ואזאנא היו כייפיות וקלילות והעבירו איזשהי רוח יוצאת דופן שהיתה עארסית וחנונית בו זמנית. האוסף הזה כולל את כל מה שהתכנית היתה. המון קטעים שואזאנא החתים עבור IMP, לצד עוד קצת להיטי דאנס של חברות אחרות וגם, בסוף הדיסק, ג'ינגלים ומתיחות של התחנה, כולל מתיחה אדירה שיוסי וידר, איש צוות התכנית מחקה את תומי לפיד שעושה מתיחת 1 באפריל על רפול!
נחזור ל-99 - בסוף הניינטיז חברת הסלולר Orange לקחה חסות על התחנה והפכה אותה ל-BU99Fm (בי יו היו מותג הצעירים של אורנג'). הרעיון של BU היה להיות ערוץ לנוער ואנשים בתחילת שנות העשרים שלהם וככזה הוא השיל מעליו את כל הפטפטת שאפיינה את רדיו השרון בתחילת דרכו לטובת מוסיקה עדכנית וכך הרדיו הפך לרדיו הפופ והרדיו היחידי לצעירים במדינת ישראל. אחרי שהחוזה עם אורנג' נגמר, הרדיו קיבל חסות מפלאפון שהפכה אותו ל-ESC99FM (אסקייפ היה מותג הצעירים של פלאפון), ששמרו על אותה רוח של BU, מצב שנמשך עד אמצע העשור הראשון של שנות האלפיים, אז האוליגרך הרוסי ארקדי גיידמק קנה את הרדיו והפך אותו לרדיו חדשות וספורט.
התחנה של גיידמק כבר מזמן לא קיימת וכיום 99 הוא רדיו Eco99FM, רדיו ששם דגש על איכות הסביבה. הרדיו משדר הרבה מלל ביום והמון להיטים נוסטלגיים בלילה. זה רדיו נחמד, אבל ממש לא מה ש-99 היתה פעם.
אני מספר את כל זה, כי אני רוצה לנצל את הבמה הזאת למחות על המצב ההזוי הזה שבמדינת ישראל, שיש בה היום עשרות תחנות רדיו, אף תחנה לא פונה לקהל שצעיר מגיל 20. בכל העולם התחנות שמתמחות ברדיו להיטי מצעדים הן התחנות המאוזנות ביותר, אבל רק בישראל "המתוקנת" אין רדיו כזה.
הסיבות לכך הן לא רבות, או יותר נכון האשמות בכך. האשם המרכזי הוא הממסד. קודם כל "קול ישראל" ו"רשות השידור" שלא רואים צורך לתת במה בתקשורת הציבורית לצעירים. גם גלי צהל וגלגלצ שלה אשמים. כתחנות ציבוריות שמיועדות לחיילים, רובם חבר'ה צעירים, ראוי היה שהתכנים שלהם לא יפנו בעיקר לאנשים בגיל 30-60.
אשם שלישי הוא הרשות השניה לרדיו וטלוויזיה. שיטת הזיכיונות שהיא מעניקה אומרת שכל תחנות הרדיו מחוייבות בהמון מלל ולכוון גם לקהל רחב גילאים, מה שהופך את המשימה ליצור רדיו לצעירים בלבד כבלתי אפשרית.
לשמחתנו, היום אפשר להאזין לכל תחנה מהעולם באינטרנט וכבר לא ממש צריך את מכשיר הרדיו הישן כדי להנות משדרנים ושירים טובים. רק מה לעשות, עדיין אין כמו להאזין לתחנה כייפית ותוססת ברדיו באוטו. בכל מקום בעולם המערבי, חוץ מבישראל.

ערך אספני: 10 ש"ח

ציון: 8

Jazz After Dark the 90's

שם האוסף: Jazz After Dark the 90's

תת כותרת: ג'אז רומנטי לשעות הקטנות

חברת תקליטים: הד ארצי

שנה: מרץ, 1999

עריכה והפקה: ניצן קרמר

מק"ט: 519790

רשימת שירים:

1 Diana Krall - They Can't Take That Away From Me

2 Joshua Redman - Body and Soul

3 Lisa Ekdahl - Cry Me a River

4 Brad Mehldau - My Romance
5 Lenny Konitz - Lover Man
6 Etta James - The Very Thought of You
7 Kevin Mahogany - In the Wee Small Hours of the Morning

8 Russell Malone - Strange Little Smile/ With You I'm Born Again

9 Jeri Brown - Once Upon a Summertime

10 Enrico Pieranunzi - L'heure Oblique

11 James Carter - Round Midnight

12 Mal Waldron - No More Tears (with Jeanne Lee)

עטיפה: דור כהן לקח תמונה מבנק תמונות והוסיף עליה טקסט. צבעי הטקסט לא ממש הולמים את רוח התמונה ואת האוסף. בתוך העטיפה יש טקסט של העתונאי והשדרן דני קרפל, שזה תמיד דבר נחמד. ציון עיצוב: 5

ביקורת ורקע: כמו "Ghost Land", האוסף הקודם שסיקרתי, גם זה אוסף שהד ארצי הוציאו ב-1999 מתוך מטרה לסקור ז'אנרים שונים ומשונים שנמצאים ברפרטואר הבין לאומי של החברה ושעד אז לא יצאו להם אוספים.
"ג'ז אחרי החושך" הוא אוסף שמסקר את קטעי הג'ז השקטים שיצאו בשנות התשעים וככה הוא גם נשמע: שקט, עם הרבה פסנתרים והפקות מאוד נקיות. מכיוון ששנות התשעים לא היו תור הזהב של הג'ז, אני חושב שהאוסף הזה הוא לא המוצר הכי חשוב בספרייה של כל חובב של הז'אנר, אבל עדיין - היוזמה להוציא אוסף לסנגנון נישתי היא ברוכה.
בחנויות האוסף הזה זכה להתעניינות מינורית והוא בסך הכל כשל מסחרית.

ערך אספני: 10 ש"ח

ציון: 7

Ghost Land

שם האוסף: Ghost Land

תת כותרת: הצד המסתורי של המוסיקה

חברת תקליטים: הד ארצי

שנה: אוגוסט, 1999

עריכה והפקה: שי עמית וניצן קרמר

מק"ט: 519811

רשימת שירים:

1 Yanni - Aria

2 Mike Oldfield - Let There Be Light

3 Ghostland - Blue

4 Kitaro - Sundance
5 Cocteau Twins - Throughout the Dark Months of April and May
6 Julee Cruise - Falling
7 This Mortal Coil - Kangaroo

8 Arielle - Dix Mille

9 B-Tribe - Overture (Concierto de Aranjuez)

10 Paul Winter - Dawnwalker

11 Clannad - Theme from Harry's Game

12 Carla Lother - Jaelish
13 Mikis Theodorakis - They are All Thisty (with Vassilis Saleas)
14 אריק רודיך - אחרית
15 Uriel - You Who are Reading Me Now (Kid Loco Love Experience Mix)
16 George Winston - Thanksgiving

עטיפה: ברוח העבודות של דור כהן בסוף הניינטיז - נקי, נעים, מודרני. ציון עיצוב: 7

ביקורת ורקע: בהד ארצי הפציצו באוספים בשנת 1999 והם ניסו להיות מקוריים. להוציא אוספי רפרטואר שלא דומים לאוספים קודמים שלהם ולחקור סגנונות שבארץ לא יצאו להם הרבה אוספים, אם בכלל. כך, ראו אור בזה אחר זה אוסף ג'ז, אוסף מוסיקה צרפתית, אוסף צ'יל אאוט, אוסף אייטיז, אוסף סבנטיז, אוסף אינדי שקט וגם, בנוסף לעוד אוספים שאגיע אליהם בעתיד, האוסף הזה - אוסף מוסיקת עולם אווירתית.
הנסיון של הד ארצי לסקור כמה שיותר ז'אנרים היה מעניין, חשוב ומוערך וגם אם הרבה מהאוספים האלו, כמו האוסף "Ghost Land", לא זכו להצלחה מרשימה בחנויות, עדיין - זה תפקידה של חברת תקליטים. להביא לציבור כמה שיותר סגנונות, לחנך, לעניין. הד ארצי בהחלט עשו זאת בתקופה ההיא.

ערך אספני: 10 ש"ח

ציון: 8

Sloopy

שם האוסף: Sloopy

תת כותרת: שירי נשמה גדולים משנות ה-60, 70, 80

חברת תקליטים: אן.אם.סי/ NMC Gold

שנה: ינואר, 1999

עריכה: אילן בן-שחר

הפקה: ארז פרי ואליסון מאייר

מק"ט: 20373-2

רשימת שירים:

1 Earth, Wind and Fire - Fantasy

2 Third World - Try Jah Love

3 Philip Bailey - Woman

4 Billy Paul - Me and Mrs. Jones
5 Bill Withers - Lovely Day
6 Three Degrees, The - Dirty Ol' Man
7 Manhattans, The - Hurt

8 Peabo Bryson - Tonight I Celebrate My Love (with Roberta Flack)

9 Marvin Gaye - Sexual Healing

10 Bill Withers - Ain't No Sunshine

11 Lou Rawls - You'll Never Find Another Love Like Mine

12 Manhattans, The - Kiss and Say Goodbye
13 Aretha Franklin - Try a Little Tenderness
14 MFSB - Touch Me in the Morning
15 David Porter - Hang on Sloopy

עטיפה: עבודה של אסנת בוכמן. זאת לא העטיפה הכי יפה שראית (בלשון המעטה), אבל מה שכן, היא נראית עטיפה רטרואית שמצליחה להעביר את התקופה של שירי האוסף (סול מהסבנטיז והאייטיז) בצורה מהימנה. אני לא יודע אם זה קרה במכוון או בגלל הפרימיטיביות של העיצוב... ציון עיצוב: 6

ביקורת ורקע: אני מתחיל בסיפור, הסיפור של האומן האמריקאי סטיבי B, שבכלל לא מופיע באוסף הזה, אבל יש כאן סוג של מוסר השכל. סטיבי היה זמר סול-אר אן בי, שזכה להצלחה יפה במועדוני הריקודים הלטיניים והשחורים בארצות הברית. הוא היה פעיל בסוף האייטיז-תחילת הניינטיז ובגלל שהוא לא פרץ את למיינסטרים בחו"ל, הוא זכה די במובן להתעלמות מוחלטת מהרדיו הישראלי ואף חברת תקליטים ישראלית לא בחרה לחתום חוזה כדי לפיץ אותו במקומותינו. מה שכן, בחנויות התקליטנים השונות, חנויות כמו ג'ינג'י, דיסקוטון ו-IMP התחילו לייבא כל מני סינגלים שלו וכשיצא הסינגל "In My Eyes" הוא משך את תשומת ליבם של כמה תקליטנים של מועדוני המוסיקה השחורה שהיו פרוסים בארץ והשיר הפך ללהיט ריקודים מקומי. בגלל שלא היתה לסטיבי B הפצה מקומית, הקהל שהתלהב לא יכל להשיג את אלבומיו. הדרישה התגברה וכמה בעלי חנויות חכמים, שנתקלו שוב ושוב בבקשות של לקוחות לאלבום של סטיבי B, הבינו שהדרך לרצות אותם זה דרך יבוא עצמאי. אני לא יודע מה בדיוק היה המצב בכל הארץ, אבל בירושלים אני זוכר שחנויות כמו "פיקדילי", "DJ" ו"בית התקליט" יבאו לא מעט עותקים מאלבומיו, כשב"בית התקליט" עמדו בפני פעם את הכמות של העותקים שהם הביאו באלפים!
בהמשך הניינטיז סטיבי B הוחתם בחברת ענק והוא זכה ללהיט בין לאומי עם "Because I Love", אבל סיפור תחילת הדרך שלו הוא הסיפור של סצינת הסול והאר אן בי בישראל בשנות השמונים והתשעים המוקדמות. למרות שנראה שבישראל של שנות השבעים, השמונים ותחילת התשעים הז'אנרים האלו היו נמצאים די בשוליים, האמת היא שבמרחק מה מהתקשורת אלו היו סגנונות מאוד מצליחים בארץ, כשהיו לא מעט מועדונים (אני זוכר בעיקר את האקספוזה בירושלים, אבל אני בטוח שיהיו כאן אנשים שיזכרו עוד כמה קלאבים בארץ ואני אשמח לשמות) שהוקדשו לז'אנרים האלו. בזמן שרשת ג' וגלי צהל התעלמו מהסגנון הזה כמעט לחלוטין, בישראל קמו לו עוד ועוד חובבים, שרכשו אלבומים והפכו את הסצינה הזאת לממש קאלט.
מהמקום הזה נוצר האוסף "סלופי". על פני השטח זה נראה אמנם נראה אוסף הזוי. זהו אוסף שירי סול ואר אן בי מהסבנטיז ומהאייטיז (ויציאה אחת מהסיקסטיז - השיר של ארתה פרנקלין), כשחלק מהשירים היו להיטים ענקיים, חלקם די אנונימיים לקהל הרחב. כל זאת על פני השטח, מתחתיו מסתתרת אותה סצינה תוססת שבערה בישראל.
את האוסף ערך אילן בן-שחר, שבאותה תקופה הוציא הרבה מאוד אוספים באן.אם.סי תחת הכותרת "NMC Gold". בן-שחר הוא עורך חריף ואם יש משהו שהוא יודע לעשות, כנראה טוב יותר מכל אחד אחר - זה לא להיות נדוש. בן-שחר חיפש, מסביב ללהיטי הרדיו והמצעדים הגדולים שכאן, להביא קטעים מעניינים ונדירים, כאלו שמי שהיה בעניין האמיתי של הז'אנר, חיפש, מחפש וידע להעריך.
כבר על העטיפה שלו האוסף מתגאה בכך שזאת הפעם הראשונה שהלהיט "סלופי" של דייויד פורטר יוצא על דיסק, מצב שלהערכתי הוא נכון עד היום. בנוסף לשיר הזה יש כאן עוד יציאות מעניינות מהתחום, שמכיוון שאני לא מבין גדול בז'אנר, קשה לי להעריך את טיב הקטעים ונדירותם. מה שכן, אני בטוח שאם אילן בן-שחר מעורב בפרוייקט, כנראה מדובר באסופה טובה של דברים.

ערך אספני: 40 ש"ח

ציון: 7

פרסומות

אחרי העדרות קצרה לרגל חתונתי, אני מתכוון לחזור בקרוב לסקר אוספים, כאן באתר. בינתיים, משהו שידידי קובי מנורה, שעובד במחלקת הפרסום של קול ישראל, מצא - פרסומות ישנות לאוספים, ששודרו בזמן שהאוספים יצאו, כפרסומות בתשלום ברשת ג', אז עדיין תחנה שמשדרת מוסיקה לועזית. הפרסומת הראשונה היא לאוסף "מקסימום 7", שיצא בהד ארצי ב-1986.


השניה היא לחלק 3 של טופ פופ 91 (ביקורת), בהוצאת פונוקול ובהנחיית דידי הררי.


השלישית היא האוסף של יוסף, חלק 3 (ביקורת), שיצא בהליקון ב-1991. המנחה הוא שוב דידי הררי.


אחרון - פרסומת לסופרמיקס 9 (ביקורת) שיצא ב-NMC. משה מורד, עורך האוסף, קריין בפרסומת. האזנה נעימה!

Top Pop 94 vol. 3

שם האוסף: Top Pop 94 vol. 3

חברת תקליטים: פונוקול

שנה: מאי, 1994

עריכה: אורן קריסטל ואמיר כהן

הפקה: אורן קריסטל והדס שליסל

מק"ט: 2001-2

רשימת שירים:

1 Corona - The Rhythm Of The Night (Radio Edit)

2 Cappella - Move On Baby (Definitive Edit)

3 Paraje - Animalaction (Macho Mix)

4 Doop - Doop (Jean Lejeux Et Son Orchestre)
5 Tony Di Bart - The Real Thing (New 7" Dance)
6 Ace of Base - Don't Turn Around (Single Version)
7 Ice MC - Think About The Way (Radio Mix)

8 Anticappella - Move Your Body (Extended Mix) (feat. MC Fixx it)

9 Datura - Fade To Grey (Kama) (feat. Steve Strange)

10 Kim Sanders - Tell Me That You Want Me

11 Sharada House Gang - Dancing Through The Night (feat. Ann Marie Smith)

12 Fishbone Beat - Je Le Fais Express (Satisfy)
13 Drop - In Your Face (Radio Edit)
14 DJ Dero - Paraiso Perdido (with Friends)
15 Chimo Bayo - La Tia Enriqueta (Los 10 Movimentos)
16 Def Dames Dope - Don't Be Silly! (7" Radio Edit)
17 Public Art - River (Run Dry Airplay Edit)

עטיפה: קצת מתחיל להמאס עלי לסרוק את העטיפות של טופ פופ. אני מרגש כאילו אני מבזבז מקום על המחשב בלסרוק את אותה עטיפה שוב ושוב. נו טוב, רק עוד שתיים כאלו. ציון עיצוב: 1

ביקורת ורקע: אחד הפרקים המוצלחים של טופ פופ באותה השנה, בעיקר בזכות הפתיחה המוחצת של האוסף, שכוללת את להיטי הענק של קורונה, דוּפּ, טוני די בארט, Ice MC, קאפלה ואייס אוף בייס. ביניהם יש גם את להיט קופסת הלהיטים הענק של Paraje ואת החידוש המעניין של דטורה האיטלקים ל-Fade to Grey של ויסאז', עם הסולן המקורי.
אחרי הפתיחה המוצלחת - האוסף גולש למחוזות הפילרים, עם רשימה יחסית מרשימה של אומנים עם להיטי עבר, בקטעים שלהם שלא ממש הצליחו.
למרות שהאוסף הזה לא זכור בצורה יוצאת דופן, בסך הכל הוא היה אוסף טוב לזמנו.

ערך אספני: 20 ש"ח

ציון: 7

Top Pop 94 vol. 2

שם האוסף: Top Pop 94 vol. 2

חברת תקליטים: פונוקול/ Toco International

שנה: פברואר, 1994

עריכה: אורן קריסטל ואמיר כהן

הפקה: אורן קריסטל והדס שליסל

מק"ט: 921175-2

רשימת שירים:

1 2 Brothers on the 4th Floor - Never Alone (US Radio Mix)

2 Maxx - Get-A-Way (Airplay Mix)

3 General Base - Poison (Paradise Remix) (feat. Claudja Barry)

4 2 Unlimited - Let The Beat Control Your Body (Airplay Edit)
5 Sound of Seduction - Feel Like Dancin' (Short Version)
6 Stella Getz - Friends (7")
7 Datura - Devotion (Tantra Marga)

8 Future City - Let Your Body Free (FM Mix)

9 T.H.K. - Feel So Good (Radio Edit)

10 C.B. Milton - It's a Loving Thing (Continental Edit)

11 Kim Sanders - Show Me

12 Twenty 4 Seven - Is It Love (Single Mix) (feat. Stay-C and Nance)
13 Staxx - Joy (Love Joy Serious Vocal Edit)
14 Hugh K. - Shine On (Radio Mellow Edit)
15 No Name Requested - Come Ina De Dance
16 D.J. Molella - Confusion (Eternal Radio Edit)

עטיפה: טוב, כרגיל, הצבעים של העטיפות הקודמות של הסדרה פשוט הוחלפו, אבל כאן גם היה חידוש. אם עד עכשיו היה מספיק מעצב אחד, דני וטניק שמו, כדי לעשות את העבודה המסובכת הזאת, עכשיו הוסיפו לו את שותף ולהחלפת הצבעים הזאת יש קרדיט של שני אנשים - וטניק ובעז רוסנו. מדהים. ציון עיצוב: 1

ביקורת ורקע: הימים של תחילת שנת 1994 היו ימים מעניינים בחברת פונוקול וימים מאוד מרגשים בחיי האישיים. באספקט של פונוקול, אחרי איבוד רשיון היצוג בישראל של הקטלוג המרשים של חברת פוליגראם, הם למדו להפוך לחברה שמתמחה במוסיקת מועדונים, בעיקר אירופאית. פונוקול יצרו קשרים בכל רחבי היבשת וחתמו חוזים עם המון חברות תקליטים קטנות שהתמחו בדאנס. בזכות עבודה נכונה מול חברות בחו"ל, עבודה שגובתה ביחצנות סיזיפית אל מול תחנות הרדיו הישראליות, אנשי המחלקה הבין לאומית של החברה - אורן קריסטל ושירה שליט, הצליחו למלא את הרפרטואר החדש של החברה בהמון להיטים.
השיטה של פונוקול היתה פשוטה. קריסטל עקב אחרי כל מצעדי הלהיטים באירופה ואיתר בכל מדינה להיטי דאנס מקומיים שחתומים בחברות קטנות. הוא מהר להחתים אותם לחוזה הפצה בישראל ואז נעשתה היחצנות אל מול התקשורת המקומית. הלהיטים האלו היו הרבה פעמים להיטים שהצליחו רק בטריטוריה אחת או שתיים, אבל זה הספיק. הציבור הישראלי היה צמא באותם ימים למוסיקה עדכנית והוא גמע את הלהיטים האיזוטריים שפונוקול הביאו לו בשקיקה.
בתקופה הזאתי, פחות או יותר, אני מוניתי להיות העורך המוסיקלי של התכנית "קופסת הלהיטים" בהנחיית עופר נחשון, תכנית ששודרה בימים ראשון עד חמישי, בשעה 16:00 ברשת ג', שאז עדיין שדרה מוסיקה לועזית. את דרכי בתכנית התחלתי כגרופי של העורך הקודם, רז ניצן. התחברתי מאוד לטעמו של ניצן, שהיה מחובר לנעשה בחוד החנית של המוסיקה הפופולרית בעולם, בעיקר זאת מהגוון הדאנסי והאלקטרוני, זאת בזמן ששאר התחנות והתוכניות ברדיו עדיין היו תקועות באייטיז.
ניצן, שיסד את קופסת הלהיטים בסוף שנות השמונים, יצר כאן את התכנית הטובה ביותר ברדיו הישראלי, תכנית שנדיר היה למצוא תכניות באיכות שלה גם בחו"ל. התכנית ישרה קו עם מועדוני העולם וגילתה להיטים ואומנים לפני שהם גילו את עצמם. ניצן ליקט ווייט לייבלים ופרומואים מכל העולם, עקב אחר כל מצעד אפשרי והביא למאזינים, באמצעות נחשון הכריזמטי, את המוסיקה הכי חמה ומעניינת בעולם. תוסיפו לזה שהתקופה היתה עידן חדשני ויצירתי שבו ראינו את מוסיקת המועדונים - ההאוס, הטקנו, הרייב והטראנס - מתפתחים כמעט מהחיתולים ותבינו עד כמה "קופסת הלהיטים" היתה תכנית יצרית ויצירתית.
"הקופסא" הפכה תוך שנתיים מהווסדה לקאלט. אנשים בכל הארץ, שרצו להתחבר לעולם, נדבקו לרדיו לשעה היומית המדהימה הזאת שהביאה לישראלים אומנים וסגנונות לפני שהם קורים בעולם. הקופסא היתה תכנית כל כך טובה, שהיא החלה לגלות להיטים שאחרי החשיפה בקופסא וההצלחה שבאה בעקבות זאת בישראל, הפכו ללהיטים בשאר העולם. כך, דרך הקופסא התגלו אמנים כמו אייס אוף בייס, האדאוויי ואיסט 17 - כולם עשו את טבילת האש שלהם בקופסא. חברות התקליטים בחו"ל הבינו שקורה בישראל משהו והחלו לשטוף את הנציגויות שלהן בישראל בחומרים, כדי לבחון אותם במיקרו-שוק הזה ולהבין האם להפקה העדכנית שלהם יש פוטנציאל.
בתקופה הזאת הפכתי לעוזר של ניצן. עזרתי לו למיין תקליטים, עניתי לו ולתכנית לטלפונים, קראתי מכתבים ועשיתי את כל העבודות השחורות. הייתי בן 15 וזה היה בשבילי הגשמת חלום ואוניברסיטה בתקשורת מודרנית.
כשניצן עזב את ישראל בספטמבר 1993, הוא השאיר לי את המפתחות ומוניתי, נער תיכוניסט צעיר, לתפקיד עורך של תכנית רדיו אגדית.
מעבר להתרגשות, האחריות עלי היתה אדירה. נכנסתי לנעליים גדולות, אך לשמחתי - הפופולריות של נחשון באותם ימים, מנעה ממני להכשל. מהר מאוד גם למדתי את העבודה ושיתוף הפעולה עם חברות התקליטים המקומיות, שראו בקופסא תכנית עם חשיבות בין לאומית, סייעה מאוד.
כך, הייתי מסיים כל יום את לימודי התיכון ברנה קאסין בירושלים, מגיע למשרדי הרדיו ברחוב הלני המלכה במרכז העיר, מתחיל להאזין לתקליטים, לדבר עם יחצנים. כמויות המוסיקה שקיבלתי היו אדירות ושיתוף הפעולה היה חם עם כל היחצנים וחברות התקליטים שהביאו לנו את מיטב החומרים.
הקשר החם ביותר שלי באותם הימים היה עם פונוקול. החברה התל אביבית היתה אז בקשרים טובים מאוד עם חברות מהולנד, שבדיה, גרמניה, בלגיה ואיטליה ומשם הגיעו הדברים המסקרנים ביותר באותם הימים. בשנה וקצת שערכתי את התכנית המשכנו לגלות אומנים ולהיטים, כשהתגליות הבולטות שלי היו קאפלה, שהפציצו אז עם כמה להיטים ואף הגיעו אלינו לאולפן וקאלצ'ר ביט, ש"Mister Vain" שלהם היה תגלית שלי ושל נחשון בקופסא, לפני שזה הפך ללהיט גלובלי.
כך או כך, רוב האוספים באותם הימים היו נראים פחות או יותר כמו תכנית של הקופסא ואיכות של אוסף נבחנה לפי כמוץ השירים מתוכו ששידרנו. אוסף כמו "טופ פופ 94 חלק 2" כלל לא מעט להיטי קופסא, למעשה חצי מהשירים בו היו תגליות שלנו. חברות התקליטים חיזרו באותם ימים אחרינו וגם פרגנו לנו ובגלל זה שמי ושמו של נחשון הופיע כמעט בכל אוסף באותם ימים בראש רשימת התודות (ראה תמונה מלמעלה).
נחזור קצת לפונוקול (אני מבטיח לספר עוד על ימי השיא של הקופסא בעתיד), באותם ימים שאחרי פוליגראם, התקשורת וחברות אחרות הסתכלו על פונוקול בפטרוניזם. ראו בה חברה שמוציאה מוסיקה זולה וללא בקרה, אבל למעשה עבדו שם אנשים מבריקים שגילו להיטים ועצבו לישראלים כולם פסקול שלם של החיים.
צחוק הגורל וכיום כמעט כל אותם מבקרים ומתנשאים כבר לא בביזנס, שלא לומר Out of Bussines, בזמן שפונוקול עדיין כאן, חיה ובועטת. מהחברות שהתחרו בה באותם הימים - IMP, הליקון, הד ארצי, קסבה-גונג, BNE, MCI ו-אן.אם.סי - רק הליקון עדיין קיימת בקונסטלציה ההיא וכל השאר כבר מזמן לא. איך שגלגל מסתובב.

ערך אספני: 20 ש"ח

ציון: 8

Top Pop 94

שם האוסף: Top Pop 94

חברת תקליטים: פונוקול/ Polydor

שנה: נובמבר, 1993

עריכה: אורן קריסטל

הפקה: אורן קריסטל והדס שליסל

מק"ט: 516614-2

רשימת שירים:

1 Ace of Base - The Sign (Edit)

2 Cappella - U Got 2 Let the Music (Brescia Edit)

3 Odyssey - Talk To Me (Radio Mix)

4 2 Unlimited - Maximum Overdrive (Radio Edit)
5 Def Dames Dope - Havin' a Good Time (Rap Edit)
6 Twenty 4 Seven - Slave to the Music (Ultimate Dance Single Mix) (feat. Stay-C and Nance)
7 Stream - My Love (Air Mix)

8 Masterboy - Everybody Needs Somebody (Single Edit)

9 R.T.Z. - In the Name of Love (Station Edit) (feat. Mistri)

10 Push - Push (Single Version) (feat. K Da 'Cruz)

11 Technotronic - Hey Yoh, Here We Go (Single Version) (feat. Ya Kid K)

12 Stakka Bo - Down the Drain
13 C.B. Milton - No One Else (Belgian Edit)
14 Al Agami - Shake'n Bake (Radio Edit)
15 Deep Fried - Chanell Girl (Melody Mix Radio Edit) (feat. T-Root)
16 Salt 'N' Pepa - Shoop (Danny D's Radio Edit)
17 X Cite - Chiki Chika (Dry Mix)

עטיפה: דני וטניק החליף את הצבעים. נראה נחמד. מעניין אם הוא קיבל תשלום עבור כל עטיפה. אם כן, אז היה לו את הג'וב הקל ביקום. ציון עיצוב: 5

ביקורת ורקע: הפרק האחרון של טופ פופ שפונוקול הוציאו בשיתוף עם חברת פוליגראם, שהחל מה-1.1.1994 הזיכיון להוציא את אומני פוליגראם בישראל עבר לחברת הליקון, בנושא שדנתי בו כבר לא מעט בעבר, בעיקר כאן.
פונוקול התכוננו לפרידה הזאת והנוכחות של אומני פוליגראם כאן היא כמעט משנית (6 קטעים), זאת בהשוואה לאוספי טופ פופ שיצאו עד 1992 שכללו כמעט אך ורק אומנים של פוליגראם.
לגבי "טופ פופ" כסדרה, הפרידה הזאת שינתה אותה לחלוטין. הסדרה שהחלה את דרכה ב-1988 כסדרה של להיטי פופ מצעדיים עברה מטמורפוזה ב-1993-4 לסדרה שכוללת תמהיל של להיטי פופ רקידים עם קטעי יורוהאוס מועדוניים למהדרין. מסדרת הפופ הטובה בישראל בשנים 1988 עד 1990, כזאת שקידמה אמנים אלמותיים כמו קיילי מינוג, ג'ייסון דונובן ובננרמה, טופ פופ הפכה בחצי השני של הניינטיז לסדרה שמקדמת אומני דאנס שהזמן זנח.
אז נכון, טופ פופ המשיכה לצאת עד שנת 1999 והיא הסדרה הארוכה ביותר עם הכי הרבה פרקים שראתה אור בישראל, אבל למעשה הנתון הזה מטעה. דפקטו היו שתי סדרות לטופ פופ, שבמקרה נשאו את אותו השם. אחת, שפונוקול ופוליגראם הוציאו ביחד מ-1988 עד 1993 והשניה שנוסדה בעצם בפרק הבא של הסרייה - טופ פופ 94 חלק 2.

ערך אספני: 20 ש"ח

ציון: 6