גדולים מהשבעים

שם האוסף: גדולים מהשבעים

תת כותרת: The 70's

חברת תקליטים: הד ארצי

שנה: יולי, 1999

עורכת: אילת יגיל

מק"ט: 519809

רשימת שירים:

CD1
1 Fleetwood Mac - Don't Stop

2 Foreigner - Cold as Ice

3 The Pretenders - Brass in Pocket

4 The Cars - My Best Friend's Girl
5 Ramons - Baby, I Love You
6 Doobie Brothers - What a Fool Believes

7 Daryl Hall and John Oates - Rich Girl
8 Randy Newman - Short People
9 Carly Simon - You're so Vain

10 Dolly Parton - Jolene
11 America - Horse with No Name
12 England Dan and John Ford Coley - I'd Really Love to See You Tonight
13 Alice Cooper - You and Me
14 Lou Reed - Walk on the Wild Side
15 Judy Collins - Send in the Clowns
16 Nilsson - Without You
17 Paul Simon - 50 Ways to Leave Your Lover
18 Suzy Quatro - Stumplin' In (with Chris Norman)
19 Tony Orlando - Tie a Yellow Ribbon (with Dawn)

CD2
1 Chaka Khan - I'm Every Woman
2 Candi Staton - Young Hearts Run Free
3 Hues Corporation - Rock the Boat
4 Sister Sledge - He's the Greatest Dancer
5 Raydio - Jack and Jill
6 Eruption - One Way Ticket
7 Donna Summer - I Feel Love
8 Andy Gibb - Shadow Dancing
9 The Stylistics - I Can't Give You Anthing
10 Spinners - Could it Be I'm Falling Inlove
11 Rose Royce - Wishing on a Star
12 The Delfonics - Didn't I Blow Your Mind
13 Randy Crawford - One Day I'll Fly Away
14 Three Degrees - Woman In Love
15 The Pointer Sisters - Fire
16 Baccara - Sorry, I'm a Lady
17 Chic - Dance, Dance, Dance
18 Boney M - Brown Girl in the Ring

עטיפה: "סטנגה" שעיצבו להד ארצי כמה עטיפות באותה התקופה עשו גם את זה. עטיפה דיסקואית מצויינת ברוח התקופה, אחת הטובות והמקצועיות ביותר שנראו כאן. ציון עיצוב: 10

ביקורת ורקע: קיבלתי בתקופה האחרונה כל מני שאלות, שפחות או יותר שאלו מדוע חברות התקליטים ממחזרות קונספטים של אוספים, כמו לדוגמה אוספי עשור. כלומר, אם חברה הוציאה כבר אוסף אייטיז, שהוא טוב ומצליח, למה להוציא עוד אחד, אחר, כמה שנים אחר כך?
ובכן, התשובה מורכבת מכמה אלמנטים בעיקר חוזיים ושיווקיים. בפן החוזי, הזיכיון שחברות מקבלות לשימוש ברבים מהשירים הוא לתקופה מוגבלת, בדרך כלל לשנה, שנתיים. אחרי שהזיכיון פג, אסור על פי חוק למכור את האוסף. מהפן השיווקי, אוסף חדש, שהפקתו בדרך כלל זולה, מקבל התייחסות גדולה מהתקשורת ובכך מעורר את הקונים.
פחות או יותר במקום הזה מצאו את עצמם אנשי הד ארצי בשנת 1999. הם אמנם הוציאו אוספי אייטיז וסבנטיז מאוד מצליחים בתחילת העשור (שבעים מי יודע ושמונים מי יודע), אבל הזכויות של אלו פגו, מה גם שנוצר ואקום בתחום והיתה תחושה שצריך לעורר את צרכני הז'אנרים. כך, יצאו להם במקביל שני אוספים - "גדולים מהשבעים" ו"גדולים מהשמונים". האוספים היו כפולים ופחות או יותר היוו את המיטב של המיטב של העשורים האלו.
את אוסף שנות השבעים ערכה אילת יגיל המוכשרת. יגיל, כיום עורכת את תחום המוסיקה ב-YNET, החלה את דרכה כיחצנית של וורנר ברדרז במחלקה הבין לאומית של הד ארצי באמצע שנות התשעים, כשהיא היתה אחראית על קידומם של אומנים רבים ושל אוספי להיטים שונים. יגיל עזבה את הד ארצי לטובת רכישת השכלה מרשימה בתחום השפות ותרגום ספרים. אחר כך יגיל היתה ממקימי אינציקלופדיית המוסיקה המקווננת והמדהימה של מומה (כיום חלק מפורטל המוסיקה של מאקו). בסוף הניינטיז יגיל חזרה להד ארצי, הפעם בתור מנהלת השלוחה הישראלית של וורנר בראדרז.
בלי קשר לרזומה המרשים שלה, את יגיל אני מכיר עוד מהתקופה שהיא היתה ירושלמית, אני כבר לא כל כך זוכר איך. מה שאני כן זוכר, זה שתמיד נהנתי לדבר עמה על מוסיקה וגם ששמחתי לארח אותה בזמנו כעורכת-אורחת בתכנית "כוס תה בסערה" ששידרתי ברדיו הפיראטי "פריסקופ" ופעם אחת גם לתקלוט בפאב סטארדאסט, גם בשני המקרים האלו התרשמתי מאוד מטעמה ומידיעותיה במוסיקה. בשנים האחרונות אני רואה את יגיל קצת פחות, אבל אני תמיד יודע איפה אני אפגוש אותה. בכל פעם שאומן בין לאומי מגיע להופיע בארץ ואני הולך לראות אותו, אני יודע שיגיל תהיה שם. לא רק כדי לסקר (תמיד יש לה תובנות מעולות על כל הופעה), אלא בעיקר כדי לשמוע.
נחזור לאוסף, למרות שנותיה הרבות במחלקה הבין לאומית של הד ארצי, "גדולים מהשבעים" הוא האוסף היחידי שאני מכיר שיגיל ערכה. מדובר באוסף עם אוריינטציה מאוד אמריקאית. חלקו הראשון גדוש בקטעי רוק אמצע הדרך, מהסוג שהסבנטיז מאוד אהבו והחלק השני כולל בתוכו שלאגרים מתחום הדיסקו וה-Fאנק.
כל הקטעים באוסף הם קילרים ואני חייב להודות שבעיקר הדיסק השני מפתיע, עם כמה שירים שכמעט ונשכחו לגמרי ושלא הופיעו כמעט באוספים מקומיים, שזה הדבר הכי קשה בהכנת אוספים - לא למחזר.
אחרי קריאת הפוסט הזה יגיל הוסיפה ש"חשוב לי להדגיש שזה אחד האוספים היחידים, ככל הידוע לי, שנחלק במוצהר בין צד "לבן" - רוקי, לבין צד "שחור" - דיסקואי. גם על הדיסקים עצמן היתה הדמות של העטיפה "לבנה" בדיסק הראשון ו"שחורה" בשני. באמת היה לי חשוב לשים דברים לא לעוסים, כמו הראמונס בצד הראשון ו"ריידיו" של ריי פארקר ג'וניור בצד השני".
בתקופה שהאוסף יצא הייתי מתקלט די הרבה, בעיקר מוסיקת אלקטרו וטראש ואני זוכר שאחרי תקלוט בפאב הדיוואן (ז"ל) הירושלמי, יגיל הגיעה אלי ואמרה לי שהיא ראתה שניגנתי קטעים מהאוסף שהיא ערכה ושזה מאוד החמיא לה. "זה אוסף מצויין", עניתי לה, "תודה לך שערכת אותו". אני חושב ככה עד היום.

ערך אספני: 10 ש"ח

ציון: 10