גדולים מהשמונים

שם האוסף: גדולים מהשמונים

חברת תקליטים: הד ארצי

שנה: אוגוסט, 1999

עורכים: שרון "סטון" לוי ושי "טרזן" עמית

מק"ט: 519810

רשימת שירים:

CD1
1 Prince - When Doves Cry

2 Yes - Owner of a Lonely Heart

3 A-ha - Take on Me

4 Eurythmics - Sweet Dreams
5 Phil Collins - Sussudio
6 Pretenders - Don't Get Me Wrong

7 Fleetwood Mac - Little Lies
8 Simply Red - Money's Too Tight to Mention
9 Daryl Hall and John Oates - Maneater

10 Edie Brickell and the New Bohemians - What I Am
11 Aztec Camera - All I Need is Everything
12 Paul Simon - You Can Call Me Al
13 Elvis Costello - Veronica
14 Echo and the Bunnymen - Bring on the Dancing Horses
15 The Smiths - Panic
16 Guns 'n' Roses - Sweet Child o' Mine
17 ZZ Top - Legs

CD2
1 The Church - Under the Milky Way
2 Foreigner - Waiting for a Girl Like You
3 The Alan Parsons Project - Eye in the Sky
4 The Cars - Drive
5 Mr. Mister - Broken Wings
6 Peter Schilling - Major Tom (Coming Home)
7 Alphaville - Forever Young
8 Clannad - In a Lifetime
9 Howard Jones - Hide and Seek
10 Air Supply - All Out of Love
11 PhD - I Won't Let You Down
12 The Dream Academy - Life in a Northern Town
13 Alannah Myles - Black Velvet
14 Tanita Tikaram - Twist in My Sobriety
15 Lisa Stansfield - All Around the World
16 Prince - Purple Rain

עטיפה: עטיפה ממש לעניין שעשה דור כהן ברוח התקופה. הוא השתמש במשחק הפקמן האייקוני באלמנטים שחוזרים על עצמם על הדיסק עצמו ובעטיפה הקידמית. כל זה טוב ויפה, אבל מה שחסר לי כאן זה לראות שהשימוש בדמותו של פקמן נעשתה ברישיון מיוצריו (חברת Namco). אין לכך שום עדות כאן, מה שמביא אותי לחשוב שנעשתה כאן גניבה. ציון עיצוב: 0

ביקורת ורקע: במקביל לאוסף שנות השבעים שיכולתם לקרוא עליו בפוסט הקודם הד ארצי הוציאו גם אוסף שנות השמונים, עם אותו שם, רק שהשמונים החליף את שהשבעים. גם זה היה אוסף כפול, כשהצד הראשון מוקדש ללהיטי הפופ והרחבות של האייטיז ואילו הדיסק השני מוקדש ללהיטים השקטים של התקופה.
הבחירה של השירים באוספים טובה, אבל מאוד לא מפתיעה. 19 מהקטעים כאן, שזה למעלה מחצי, כיכבו בסדרת "שמונים מי יודע" ורבים מן הקטעים האחרים הם של אומנים שהופיעו בשירים אחרים שלהם בסדרת שמונים מי יודע. עורכי האוסף הלכו על הצפוי ביותר ואין כאן שם אדג', שום דבר מרוח האייטיז שהיתה מקורית וקיצונית.
יכול להיות שזאת היתה הכוונה ביצירת האוסף, לתת את המיטב של המיטב של העשור למי שרוצה את זה בתמצית. למרבה הצער, התכנית הזאת לא צלחה וגם האוסף הזה וגם מקבילו של שנות השבעים כשלו במכירות.
האוספים האלו לא היו האוספים היחידים שכשלו באופן יחסי בתקופה ההיא. סוף שנות התשעים היו תקופה רעה באופן כללי לאוספים. נאפסטר המתחזקת הביאה לעולם את פורמט ההורדות הלא חוקיות באינטרנט, דיסקים לצריבה הפכו למוצר נגיש בכל בית והחנויות הפיראטיות של התחנה המרכזית חגגו מבלי שהחוק ימנע מהן. בתחילת שנות ה-2000 המשכנו לראות את הדעיכה במעמד האוסף, שזכה לבסוף להתאוששות רק בשנים האחרונות, בעיקר בזכות שינוי בכיוונון לקהל היעד. אם בעבר אוספים פנו בעיקר לקהל הצעיר, כיום ההצלחות הגדולות בתחום הן של אוספים שפונים לקהל של בני 35 עד 65, קהל שבגלל שמרנותו, או אי ידיעותיו בטכנולוגיה, נוהג פחות לצרוב או להוריד מוסיקה מהאינטרנט. בגלל זה אני מאמין שאם "גדולים מהשבעים" ו"גדולים מהשמונים" היו יוצאים היום, הם היו מצליחים הרבה יותר.

ערך אספני: 10 ש"ח

ציון: 7