יום ראשון, 2 בינואר 2011

סדרת The DJ's Hits Club


שם האוסף: The DJ's Hits Club

חברת תקליטים
: הליקון

שנה: 1989

עורך: יוחאי חי. מיקס: די ג'יי ביט און (הכוונה כנראה לגד ביטון, שדר ה"דיסקו שואו" ברדיו קול השלום)

מק"ט: HL 8067

רשימת שירים:
צד א'
1 Inner City - Ain't Nobody Better
2 Sonia - You'll Never Stop Me from Loving You
3 Sandra - Around My Heart
4 Azra - Stop Me I'm Falling
5 Front 242 - Welcome to Paradise
6 Julie Rhodes - Bring Me Love
צד ב'
1 Inner City - Good Life
2 Paula Abdul - Forever Your Girl
3 Stefan Dennis - Don't it Make You Feel Good
4 Kingpin Redhead - Do the Right Thing
5 Soul II Soul - Back to Life


שם האוסף: The DJ's Hits Club vol. 2

חברת תקליטים
: הליקון

שנה: 1989

עורך: Helicon Records 1989

מק"ט: HL 8074

רשימת שירים:
צד א'
1 Material - Ineffect
2 Adeva - Warning
3 Sydney Youngblood - If Only I Could
4 Fresh 4 - Wishing on a Star
צד ב'
1 Paula Abdul - (It's Just) The Way That You Love Me
2 Kevin Page - Don't Shut Me Out
3 Sonia - Can't Forget You
4 Disco 2000 - Uptight
5 Monie Love - Grandpa's Party


שם האוסף
: The DJ's Hits Club vol. 3

חברת תקליטים
: הליקון

שנה: 1990

עורך: לא מצויין

מק"ט: HL 8076

רשימת שירים:
צד א'
1 E-Zee Possee - Everything Starts with an 'E'
2 Seduction - Heartbeat
3 Soul II Soul - Get a Life
4 Sydney Youngblood - I'd Rather Go Blind
5 Innocence - Natural Thing
צד ב'
1 Paula Abdul - Opposites Attract
2 Kevin Page - Anything I Want
3 Sonia - Listen to Your Heart
4 Adeva - Treat Me Right
5 Inner City - Whatcha Gonna Do With My Lovin'

עטיפות: שני החלקים הראשונים עוצבו על ידי ליאור היקרי ואלון הלוי והחלק השלישי רק על ידי הלוי. מדובר בסדרת עטיפות טובה מאוד. יש קו אחיד בין שלושת חלקי האוסף, שמועצב ברוח תקליטני ה-12 אינץ' של התקופה עם אלמנט גראפי מאוד נקי, ביחד עם אימג' מינימליסטי. החלק השלישי קצת פחות טוב משני הראשונים, אבל בסך הכל סדרה שמועצבת על טהרת האולד סקול, שזה אדיר. ציון עיצוב: 9

ביקורת ורקע: "The DJ's Hits Club" זאת אחת הסדרות המיוחדות והחשובות שהיו כאן, אבל יש לי תחושה שאפילו בחברת הליקון שם היא נוצרה, לא זוכרים אותה. מאמצע 1989 עד אמצע 1990 יצאו שלושה חלקים לאוסף הזה, שהזמינות שמוצאים עותקים ממנו בחנויות היד שניה מעידות על כך שהוא היה להצלחה גדולה.
הרקע לסדרה הזאת היה הטיימינג. אם במהלך כל שנות השמונים המונח "תקליטן" היה מן מקצוע בדיוני, ברמה של כוכב פופ, בסוף האייטיז המצב השתנה. הזמינות של מכשור כמו פטיפונים ומיקסרים, ביחד עם התרחבות המקצוע במערב, פתחו אופציה מקצועית חדשה לצעירים, שאהבו להרקיד. הרוח היתה די בגישת ה"עשה זאת בעצמך". את המוסיקה אותם תקליטנים צעירים השיגו בחנויות מוסיקה לתקליטנים שנפתחו בכל רחבי הארץ - מג'ינג'י מבת ים, דרך דיסקוטון התל אביבית ועד IMP הירושלמית. את הציוד השיגו בעיקר בחנויות מוצרי החשמל שהחלו לייבא פטיפונים של טקניקס ומיקסרים מגושמים. את התאורה בדרך כלל התקליטנים בנו בעצמם, ביחד עם נערים גיקים מהכיתה, בדרך כלל זה היה אורגני אורות פשוטים. כל זה בדרך כלל הספיק להתחלת הקריירה של דיג'יי צעיר. מסיבות הכיתה היו יריית הפתיחה, הטובים הגיעו אחרי שנה שנתיים למועדונים, הגדולים הפכו עם השנים לבין לאומיים.
במקביל לעליית התקליטן החובב, הרדיו והטלוויזיה התלבשו גם הם על תופעת הדיג'יי, מה שהפך את התופעה לפנומנה. ערוץ 2 הנסיוני הביא לפריים טיים שלו את הסופרסטאר דיג'יי הישראלי הראשון אילן בן שחר בתכנית "מסיבת ריקודים" ורשת ג' וקול השלום התחילו גם הן לשדר מוסיקת תקליטנים, ברשת ג' זה היה "איזה לילה" עם איתן גור (בעריכת רז ניצן) ובקול השלום זה היה ה"דיסקו שואו" עם גד ביטון.
ברוח כל אלו ומתוך התובנה שתקליטי ה-12 אינץ' יקרים מאוד, הושקה הסדרה "The DJ's Hits Club". כדי ליישם את הסדרה בהליקון פנו לגיבור הסצנה באותה התקופה, אותו גד ביטון, שמיקסס את הקטעים בחלק הראשון. למי שיש זכרון ורבע או נוסטלגיה מתפרצת לתכנית החלוצית ההיא של ביטון, החלק הראשון של האוסף זה הדבר הכי קרוב שקיים אליה. יורופופ מתובל בהאוס ראשוני מעורבבים זה בזה בתמהיל שרק התקופה ההיא יכלה להוליד.
במהרה הסדרה היתה לשוס. התקליטנים הצעירים עפו על הסדרה וההוכחה לכך היא שעל שלושת חלקי הסדרה שמצאתי בחנויות יד שניה שונות יש את שם התקליטן שהיה בעליהם הקודם. החלק הראשון היה שייך ל"צמרת התקליטנים", החלק השני ל"דיג'יי אלי" והשלישי ל"מועדון ח"צ קיבוץ עין החורש" (!).
אני לא יודע עם ביטון היה מעורב בחלק השני והשלישי של הסדרה, כי אין בה קרדיטים לעורכים... מה שכן, הם לא נופלים ברמה והם מצליחים לעורר את אותה הנוסטלגיה שהחלק הראשון יוצר עם אותה מוסיקה טובה של התקופה ההיא. הדקדקנים בוודאי ישימו לב שאותם האומנים חוזרים על עצמם בכל פרק ופרק של האוסף וזה לא בכדי. הליקון החזיקה אז ברפרטואר בין לאומי מצומצם מאוד, שכלל רק את הקטלוגים של Virgin, Chrysalis ו-A&M ומהמעט הזה הם הצליחו להוציא באותם שנים שוב ושוב את המקסימום. כך, בין שלושת האוספים אפשר למצוא קלאסיקות האוס מוקדמות כמו הקטעים של Inner City ו-Soul II Soul ושלאגרים מעולם הפופ בחסותם של פאולה אבדול, סוניה וסידני יאנגבלאד. כל אלו קטעים טובים מאוד, אבל אלו דווקא הקטעים הנידחים והנשכחים שעושים את האוספים האלו למה שהם: ההרכב Disco 2000, שהורכב מזמרות הליווי של ה-KLF בחידוש נדיר לשירו של סטיבי וונדר; הזמרת הגרמניה אזרה, ששמעון אוחנה בטח יסכים שהיא יותר סנדרה מסנדרה; הראפריות הבריטיות הצעירות והחלוציות מוני לאב ואדווה, שהשפיעו רבות על אומניות עכשוויות כמו M.I.A. בקיצור אוספים מלאי פנינים לאספנים.
שנה אחרי שהיא הושקה, "The DJ's Hits Club" דעכה. זה קרה מכמה סיבות. מחירי ה-12 אינצ'ים החלו לרדת, אוספי היבוא לתקליטנים, כמו הסדרה של ה-DMC היו טובים וזולים יותר וגם ההתמקצעות בתחום של חברות כמו אן.אם.סי ופונוקול, שהיו גדולות יותר ושהוציאו מוצרים אטרקטיביים יותר, השאירו את הליקון מאחור. כל זאת לא גורע מהקרדיט של הליקון, שהיתה הראשונה כאן להוציא מוצרים לתקליטנים. הכי הרבה ריספקט שאפשר.

ערך אספני: עד 10 ש"ח לתקליט. להערכתי הסדרה לא יצאה על דיסקים, אבל אם כן, הם נדירים מאוד.

ציון: 9

חלק 1 של הסדרה התקבל באדיבות רועי אופיר, חלק 2 באדיבות החנות "גלי תקליטים ירושלים" והשלישי נרכש מחן רותם (סגול 59)

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה