Garage

שם האוסף: Garage

תת כותרת: The Sound of Underground London

חברת תקליטים: אן.אם.סי/ Underground

שנה: פברואר, 1996

עורכים: ערן דיה

הפקה: משה מורד

מק"ט: 20200-2

רשימת שירים:

1 Grant Nelson - Sensation One (with Richard Purser)

2 Richard Purser - The Boxed Up Mix

3 Livin' Large - Anytime, Anywhere (Pure Wicked Vibes Mix)

4 Grant Nelson - In My Soul (Dubbed Out Mix)

5 Total Control - You Took My Lovin' (KC Club Mix) (feat. Caroldene Black)
6 Intergration Once Again - Trippin' (meets Dave Camacho)

7 G.O.D. - Inside Your Mind (Original Version)

8 Dusk 'til Dawn - Dub Me

9 New Age Rebels - Understand (Deep Dub Mix)

10 Boiling Point - I Am (Remember '89 Mix)

11 Decadent Saints - Love Contender (Vocal Mix)

12 Wierd Crew - Keep it Up

עטיפה: אחת העבודות הטובות של המעצבת הילית בן מאיר. חרק מפוקסל, אילטור על הלוגו של הרכבת התחתית של לונדון, מינימליזם ברוח הז'אנר. קולע. ציון עיצוב: 9

ביקורת ורקע: באמצע שנות התשעים אן.אם.סי יסדו תת לייבל שנקרא Underground (או NMC Underground) שהתמקצע במוסיקת ריקודים על גווניה. בראש הלייבל עמד ערן דיה, כיום איש טלוויזיה בערוץ הראשון, אז אחד האנשים הכי מחוברים בסצינה.
תחת אנדרגראונד יצאו כמה אוספים שנגעו ממש בשולי הסצינה האלקטרונית, אוספים מאוד נישתיים שבדרך כלל לא זכו להצלחה מרובה, למרות שחלקם אוספים מעניינים וטובים.
"Garage" הוא דוגמה לאחד האוספים האלו. מדובר באוסף שסיקר את סצינת הגראז' הלונדונית, סצינה שבזמן אמת היתה שולית בלונדון, שלא לדבר על ישראל. מדובר בסגנון שמבוסס על האוס שיקגואי קלאסי, כזה של מקבצי 4 על 4, עם ליוויי נשיפתי ממוחשב. על הבסיס הזה האנגלים הדביקו זמרי סול ששרו שירים בעלי גוון אופטימי והתוצאה היתה להיט בכמה מועדונים רוויי אקסטזי בבריטניה ופחות או יותר רק שם.
הז'אנר לא ניפק להיטים גדולים, אבל הוא נחשב למשפיע מאוד על ז'אנרים שהתפתחו בבריטניה עשור מאוחר יותר, סגנונות מאוד מצליחים כמו Grime, 2Step ודאבסטפ ולכן נחשב לאבן דרך במוסיקה האלקטרונית. כמובן שבאן.אם.סי לא יכלו לנבא זאת בשנת 1996, אבל הם בכל זאת חשבו שמגיע לז'אנר אוסף, שתופתעו לדעת - אבל הוא אחד הבודדים שיצאו לסגנון בעולם!
האוסף כולו מבוסס על קטעים של חברת התקליטים הלונדונית Nice 'n' Ripe של המוסיקאי גראנט נלסון, שהוא אולי שם לא מאוד ידוע, אבל הוא אחד האנשים החשובים בהיסטוריה המודרנית של מוסיקת המועדונים הבריטית. מעבר להיותו אבי ז'אנר הגאראז', נלסון מיקסס כמה מהאומנים הגדולים בעולם וגם נחשב לאבי ז'אנר ה-2Step.
שלא במפתיע האוסף כשל בישראל ועבר למדף המוזלים במהירות האור. כיום הוא נחשב לפריט תיעוד נדיר בחו"ל, שקורץ לאספני הז'אנר.

ערך אספני: 70 ש"ח

ציון: 8

Love Parade 98

שם האוסף: Love Parade 98

תת כותרת: מצעד האהבה תל-אביב 98

חברת תקליטים: קרמבו/ מוסיקה פלוס

שנה: נובמבר, 1998

עורכים: אלה גוטמן וניר סגל

הפקה: אילן רונאל, דיג'יי זובי וניבה קלינסקי

מק"ט: 519771

רשימת שירים:

1 Spacedust - Gim and Tonic

2 Black and White Brothers - Put Your Hands Up (Pump it Up Anthem Mix)

3 Faithless - God is a DJ (Tuff Mix)

4 Three Drivers on Vinyl - Greece 2000

5 Allure - When She Left
6 Paul Van Dyke - For an Angel (PVD E-Werk Club Mix)

7 Travel - Bulgarian (Signum Remix Radio Edit)

8 Red Light District - Did You Hear Me? (Phase Mix)

9 Binary Finary - 1998 (Paul Van Dyke Remix)

10 P.Cok - Tracker

11 Yohan - Stranded (Delta Remix)

12 Oforia - Arcadia

עטיפה: מושקעת ויפה. המעצבת יסמין רונאל יצרה לוגו מינימליסטי, חינני וקייצי למצעד האהבה ולדיסק. בפנים יש ים תמונות של הצלם רן בירן שתיעד את אותו מצעד. בנוסף, יש כאן טקסט על המצעד, שכתבו אנשי חברת התקליטנות "מוסיקה פלוס", שיצרו את האוסף, דבר שהוא תמיד רצוי. ציון עיצוב: 7

ביקורת ורקע: אני מחדש את הביקורת על האוסף הזה. במקור חשבתי שהאוסף הזה קשור למצעד הגאווה המרשים שנערך באותה תקופה שיצא האוסף, אבל למעשה מדובר על אוסף שליווה את "מצעד האהבה", איזשהו נסיון נשכח לחקות את ה-Love Parade שנערך מדי שנה בגרמניה.
את המצעד ואת האוסף הוציאה חברת אמרגנות התקליטנים "מוסיקה פלוס" ונעשה לאוסף הזה גם פרק המשך שנה אחר כך.

ערך אספני: 5 ש"ח

ציון: 3

Bass Works

שם האוסף: Bass Works
תת כותרת: A Drum 'N' Base Experience
חברת תקליטים: אן.אם.סי

שנה: אפריל, 1997

עריכה: ליאור סולימן

הפקה: משה מורד ואליסון מאיר

יחסי ציבור: נורית כרמל

מק"ט: 20263-2

רשימת שירים:

1 Apollo 440 - Ain't Talkin' 'bout Dub (Nok-Hop Remix)
2 TJ Rehmi - The Fusionist
3 Unguided Lights - Deep Blue 'C'
4 Hoover - 2Wicky (DJ Pulse Remix)
5 Minx - Listen to the Way
6 Schizoid-Man - Cloud Nine (vs. Blue Bommer)
7 Kid Loops - Old Blue (vs. Cool Breeze)
8 Project 23 - Pleasure and the Pain (Peshay Remix)
9 Effike - KD (Bus Shelter Mix)
10 Bally Sagoo - Tum Bin Liya (Grooverider Mix)
11 Sirenes - Blind
12 DJ Cam - Twillight Zone

עטיפה: עיצוב מינימליסטי של הילית בן מאיר, ברוח הז'אנר. לא מרשים, אבל בסך הכל בסדר. בפנים יש טקסט על הז'אנר, שזה תמיד נחמד. ציון עיצוב: 7

ביקורת ורקע: הטקסט על הז'אנר שמופיע בעטיפת הדיסק מסתכם במלים מאוד אופייניות לעריכת האוספים של אן.אם.סי באותה התקופה: "מופיעים באוסף אומנים ותיקים כמו גרובריידר, צעירים כמו טיג'יי רמי ואפייק ואחרים שעוד תשמעו עליהם - או שלא".
המלים האחרונות האלו - שאומרות למי שהשקיע קרוב למאה שקלים באוסף - שהוא מקבל אוסף עם אומנים שאולי יהיו מוכרים, דגש על האולי, הן למעשה ביטוי להתנשאות ולזלזול של אן.אם.סי בצרכנים. במדינה שיצאו בה כל כך מעט אוספי ז'אנרים יחודיים, שחובב המוסיקה נאלץ להסתפק בהם כדי להשיג חומרים - באו אנשי אן.אם.סי, ערכו אוסף דראם אנד בייס, אבל מלאו אותו בפילרים שאולי נכיר ואולי לא. בושה.
לא שהייתי צריך את הטקסט כדי להצביע על העניין הזה. כל מי שהכיר קצת דראם אנד בייס בתקופה יכל לראות שהאומנים הבולטים של הז'אנר נעלמים ממנו (אומנים כמו גולדי, LTJ בוקהאם, רוני סייז וגרובריידר עצמו, שאן.אם.סי אמנם טוענים בטקסט שהוא מופיע באוסף, כשלמעשה יש כאן רק רמיקס שלו לקטע של מישהו אחר!), אבל הטקסט הזה הוא פשוט ביטוי לחוסר הבושה שלהם. מוצר מביך ולא ראוי, שאין פלא שכשל בחנויות.

ערך אספני: 10 ש"ח

ציון: 0

Acid Jazz Grooves

שם האוסף: Acid Jazz Grooves

תת כותרת: אוסף אסיד ג'אז וטריפ--הופ

חברת תקליטים: אן.אם.סי

שנה: 1996

עריכה: ערן דיה

הפקה: משה מורד ואליסון מאייר

מק"ט: 20201-2

רשימת שירים:

1 Emperors New Clothes - Leaders and Believers

2 L.I.S. - הנשמה

3 V-Love - Hollow Inside

4 Cool Breeze - Can't Deal with This (Kid Loops Vocal)
5 Jamiroquai - Half the Man
6 Outside - The Planet (-ET Mix)

7 Dub Funk Association, The - Good Mans Dub
8 Ripley - The Rehearsal

9 Coco and the Bean - Western Ways (V.S.L-J.A.B.)

10 Earthling - 1st Transmission - (Earthead)
11 Benjamin Zephaniah - Mek Luv
12 Ape - Fallen (Blue Resurrection Mix)
13 African Head Charge - World Peace
14 L.I.S. - הנשמה (אינסטרומנטלי)

עטיפה: עיצוב של הילית בן מאיר. האריזה של הדיסק נחמדה מאוד. מדובר בקופסת דיגיפאק, שזה מארז שבנוי על קרטון, משהו שלא עשו הרבה בישראל בתקופה ההיא. העיצוב עצמו די חינטרוש, המארז היחודי, כאמור, נותן לעטיפה עוד כמה נקודות. ציון עיצוב: 7

ביקורת ורקע: מדובר באחד האוספים החלשים שיצאו כאן. אוסף שאמור להיות עדכני ולרכב על האופנה שגעתה בזמנו של סגנונות הטריפ הופ והאסיד ג'אז המרגשים. שני סגנונות אלו, תולדה של יוצרים שחורים מערי התעשייה הבריטיות שיצרו מוסיקה גרובית, נעימה, טריפית ודאבית, היו הדבר הכי נכון באמצע הניינטיז ואן.אם.סי רצו לעשות לז'אנרים המקסימים האלו מחווה. למרבה הצער באן.אם.סי הצליחו לאסוף את 14 הקטעים הכי חלשים שהז'אנר הזה הוליד באסופה של אומנים שוליים מאוד מהז'אנר (חוץ מג'מירוקוויי, קוקו אנד דה בין וארתלינג) באוסף שהוא אוסף הפילרים הכי גדול שהיה כאן.
כל גיבורי הז'אנר דוגמת טריקי, פורטיסד, מאסיב אטאק והברנד ניו הביס נעדרים מכאן ובמקומם יש לנו קטעים שאף אחד לא מכיר היום וגם לא הכיר בזמן אמת והאוסף הזה רחוק שנות אור מהאוסף הטריפ הופ האיכותי Cool Fever, שהליקון הוציאו כמה חודשים לפני ושהיה להצלחת ענק.
נקודת אור שאני יכול למצוא באוסף הזה הם הצמד L.I.S, שמככבים כאן (פעמיים) עם הקטע שלהם "הנשמה". דף יחסי הציבור מספר שמדובר ב"שני אומנים ישראלים (עולים חדשים) מצרפת - מיכאל סבן ודאבל טי. הקטע הוקלט במיוחד לאוסף זה".
"הנחמה" הוא לא קטע הטריפ הופ הכי טוב שנוצר, אבל עדיין נחמד לגלות שהיה הרכב שיצר בז'אנר בזמן אמת ושנותרה לכך עדות מוקלטת. כל זאת לא ממש עזר ל"אסיד ג'אז גרוב", שנחל כישלון חרוץ בחנויות. בצדק.

ערך אספני: 10 ש"ח

ציון: 4

האוסף הצרפתי

שם האוסף: האוסף הצרפתי

תת כותרת: French Collection - בעריכת אילן בן-שחר - הלהיטים הגדולים של צרפת משנות ה-60, ה-70 וה-80

חברת תקליטים: הד ארצי

שנה: 1999

עריכה: אילן בן-שחר

הפקה: יואב רייס ושרון לוי

מק"ט: 519763

רשימת שירים:

CD1:
1 Alain Barriere - Elle Etait Si Jolie

2 Jean-Francois Michael - Coupable

3 Luigi - Pitie
4 Christophe - Aline
5 Mike Brant - Laisse-Moi T'aimer
6 Frederic Francois - Fanny Fanny

7 Adamo - Tombe La Neige

8 Pascal Danel - Kilimandjaro
9 Michel Polnareff - Love Me Please Love Me
10 Jean-Francois Michael - Adieu Jolie Candy
11 Alain Barriere - Ma Vie
12 Luigi - Une Maman
13 Michel Sardou - La Maladie D'amour
14 Christophe - Maman
15 Michel Polnareff - Tous Le Bateaux, Tout Les Oiseaux
16 Petula Clark - C'est Ma Chanson
17 Marc Aryan - Istanbul
18 Patricia Carli - Demain Tu Te Maries (Arrete Arrete)

Cd2:
1 Michel Fugain - Chante (Comme Si Tu Devais Mourir Demain)
2 Mike Brant - Rien Qu'une Larme
3 Christophe - Je Ne T'aime Plus
4 Jean-Francois Michael - Si L'amour Existe Encore
5 Michael Polnareff - Holidays
6 Christophe - J'ai Entendu La Mer
7 Marc Aryan - Katy
8 Nicole Croisille - Un Homme et Une Femme (with Pierre Barouh)
9 Francois Hardy - Tous Le Garcons et Les Filles
10 Marie Laforet - Mon Amour Mon Ami
11 Gilles Dreu - Alouette
12 Michel Fugain - Viva La Vida
13 Michel Fugain - La Fete
14 Pierre Groscolas - Lady Lay
15 Gilbert Montagne - On Va S'aimer
16 Stephanie - Ouragan
17 Michel Sardou - Une Fille Aux Yeux Clairs
18 Michele Torr - De L'amour

עטיפה: אלגנטי ועדין. עבודה של תדהר תמוז מאורדיסק בע"מ שיצר עטיפה עם ניחוח ישן, שנראית כמו העטיפות של האוספים משנות השבעים. יש עליה תמונות של חלק ממי שמככב באוסף, הכל על נייר בצבע קלף. יפה מאוד. ציון עיצוב: 9

ביקורת ורקע: אני לא ממש ספץ במוסיקה מצרפת, אבל מסתבר שלישראלים יש איזה סופט ספוט למוסיקה מארץ השום והיין ולראייה אני מציג את האוספים הצרפתים שיצאו כאן במהלך השנים, כשאחד כזה צץ כאן כל איזה שנתיים-שלוש.
החיבור של ישראלים למוסיקה צרפתית החל הרבה לפני ההגירה של השנים האחרונות של צרפתים לנווה צדק ולנתניה, הוא תולדה של היסטוריה תרבותית ופוליטית הרבה יותר רחוקה. בימים שלפני 1967 היחסים של ישראל עם ארצות הברית ובריטניה היו הרבה יותר קרירים מהיום והזיקה התרבותית-כלכלית של מדינת ישראל הצעירה היתה בעיקר עם אירופה הקלאסית. הדבר הזה התבטא בהמון מובנים: החל מהנשק שצה"ל נשא, דרך הסרטים שראו בקולנוע והבגדים שאנשים לבשו ברחוב ועד למוסיקה ששמעו האנשים. כך, הרדיו המקומי בסיקסטיז הרבה לנגן מוסיקה צרפתית, איטלקית, ספרדית ואפילו הולנדית, בטוח הרבה יותר ממוסיקה בריטית-אמריקאית, כפי שאנחנו רגילים כיום.
הגישה הזאת השתנתה אחרי 1967, אז ארצות הברית החליטה לאמץ את מדינת ישראל בכל אספקט אפשרי (כמעט) ואת ככוכבי השאנסונים והפופ האירופאיים החליפו עם הזמן הביטלזים והברוס ספרינגסטינים לעייפה ומה שנשאר לנו זה הנוסטלגיה לזמנים שבהם הטרנזיזסטורים הזועקים של חופי תל אביב בשבת בצהריים גרמו לנו לפנטז שאנחנו בריביירה ולא במזרח התיכון.
הנוסטלגיה הזאת היא מה שהולידה את כל האוספים הצרפתים שצצו במהלך השנים, כולל את האוסף הזה בעריכת אילן בן-שחר המיתולוגי. האוסף יצא כחלק מסדרה, שכוללת גם את האוסף האיטלקי ויותר מאוחר את האוסף ההולנדי, אותם אסקר בעתיד.
אתם בוודאי כבר יודעים שאני מעריץ גדול מאוד של אילן בן-שחר, אבל האוסף הזה הוא לא היצירה הכי מבריקה שלו. כאוסף שמתיימר לסקור שלושה עשורים של מוסיקה צרפתית - הדגש הוא יותר מדי על שנות השישים, שלא לדבר על ההתעלמות הכמעט מוחלטת מהאייטיז, משם מובאים לנו רק שלושה שירים. כמו כן, יש כאן יותר מדי חזרה על אותם האומנים, כשאומנים כמו כריסטוף, מישל פוגיי, מישל פולנארה וז'אן-פרנסואה מייקל חוזרים כל אחד שלוש-ארבע פעמים באוסף, שזה תמיד מעיד על תחקיר לא מעמיק, בטח בזמן שאומנים כמו פראנס גאל, סרג' גינזבורג, ונסה פאראדי ובריז'יט בארדו נעדרים מהאוסף הזה.
מהאספקט היותר חיובי - יש כאן 36 שירים, לא מעט מהם להיטים גדולים ונצחיים. יש כאן גם יציאות שאפשר למות מהן, בעיקר להיט האייטיז הנדיר "Ouragan" של סטפאני, קצת לפני שהיא הפכה להיות הנסיכה ממונקו. כל אלו הפכו את האוסף הזה לבסך הכל הצלחה והוא כיכב על מדפי חנויות הדיסקים במשך שנתיים-שלוש ואף מכר כמה אלפים בודדים.
לסיום, אני רוצה לנצל את ההקשר של האוסף הזה כדי לספר על ליין מוסיקלי (ומסיבתי) שחברי הטוב רועי בר-טור עורך אחת לחודש בפאב התקליט שלנו בירושלים. הליין נקרא "פרנקופיליה" (ההזמנה לאירוע הזה, בכיכובו של סרג' גינזבורג ובעיצובו של בר-טור, משמאל) והוא כולו על טהרת המוסיקה הצרפתית של פעם, עם דגש על הכיוונים היותר לאונג'ים-אירוטיים שלה (המוטו של הליין הוא "אין פאסון בלי שאנסון"...). האירוע הקרוב יערך ביום רביעי, ה-15.6.11, שם יתארח התקליטן Monsieur WonDerKiD. האירוע שאחריו יערך כחודש אחרי.

ערך אספני: 15 ש"ח

ציון: 6

Volume 11

שם האוסף: Volume 11
תת כותרת: The New Volume Line
חברת תקליטים: IMP

שנה: ינואר, 1997

עריכה: יורם ואזאנא

הפקה: אסנת יאיר, גל ארבלי, יניב ישעיהו ואיתמר חובב

מק"ט: 2034

רשימת שירים:

1 Moonman - Don't be Afraid (of the Power) (Vocal Radio Edit)

2 Skee Lo - Holding' on

3 Robin Cook - I Won't Let the Sun Go Down

4 Roger Sanches -Release Yo Self (presents Translantic Soul)
5 Livin' Joy - Follow the Rules
6 Funky Green Dogs - Fired Up!

7 Proyecto Uno - "El Tiburon"
8 Scooter - I'm Raving

9 DJ Bobo - Pray

10 Sheryl Lee Ralph - In the Evening '96
11 Chicane - Offshore
12 Secchi - Children / Voyage (presents Oscar)
13 Gala - Freed from Desire
14 Latin Thing - Latin Thing (Vendetta)
15 Panic and Bar B - "Get Static"
16 Crush - Jellyhead
17 Sartorello - Move Baby Move
18 Gloria Gaynor - Love is Just a Heartbeat Away

עטיפה: במסגרת הנסיון לרענן את הסדרה המעצב אורי גרזון הכין לוגו חדש ותבנית עיצובית שתלווה את הסדרה בעשרת הפרקים הבאים שלה. הלוגו והעיצוב סבירים מינוס, בטח הרבה פחות אייקונים מאלו שליוו את הסדרה בעשרת הפרקים הראשונים שלה. ציון עיצוב: 5

ביקורת ורקע: בשנים 1993, 1994 ו-1995 התרגלנו ש-IMP הוציאו פרק בסדרת ווליום בתכיפות של משהו כמו שלושה-ארבעה חודשים. ב-1996, לעומת זאת, יצא רק פרק אחד של ווליום, חלק מספר 10 של הסדרה שיצא במאי אותה השנה. הסיבה היתה ברורה. IMP החלה בשיתוף פעולה צמוד עם חברת הד ארצי וביחד הם הוציאו אוספים מצליחים הרבה יותר, בגלל שאלו נשענו על הקטלוג העשיר של הד ארצי, שנערך בקפידה על ידי מומחי הדאנס של IMP. כך צצו להם ב-96 הסדרות "גוש דאנס קלאב" ו-"The Best of the Best", שתי סדרות מצליחות שנראה היה שתרמו לאשכבה של סדרת ווליום.
הציבור חי עם העובדה הזאת בשלווה, אבל אז, שבעה חודשים אחרי חלק 10, IMP החליטו שעדיין יש עניין בסדרה והשיקו אותה מחדש עם עטיפה חדשה ואותו הקונספט - של להיטי דאנס עכשוויים, בעיקר ממרכז אירופה.
בעוד "ווליום 10" נשען על המון להיטי פופ, נראה היה שחלק 11 חוזר למקורות של הסדרה עם המון קטעים שהיום אני צריך ממש להתאמץ ולהזכר אם הם היו להיטים. בין אלו שאני משוכנע בהצלחתם נמצאים הסינגל השלישי של Livin' Joy, הקטע המהפנט של פאנקי גרין דוגס, החידוש ההזוי של סקוטר לשיר של Shut Up and Dance וסינגל הבכורה של Chicane. יש כאן גם שני להיטי רדיו מקומיים - זה של Skee Lo שהצליח בגלל שהוא הפך לג'ינגל בתכנית של שדרן הרדיו נתיב רובינזן מרשת ג' וחידוש הראגאמאפין הנוראי של רובין קוק לניק קרשואו, חידוש שאת ההצלחה שלו בחיים לא אוכל להסביר. באופן אבסורדי, הלהיט הכי גדול כאן הוא של גאלה, עם סינגל הבכורה Freed from Desire, שיר שמופיע כאן רק כרצועה 13, כשההסבר לכך הוא שהשיר כיכב בווליום 11 הרבה לפני שהוא הפך ללהיט, מה שמזכיר מעט מכשרונם של אנשי IMP לגלות להיטים. אני בטוח שידידי יעקב אשכנזי יאיר את עיניינו לעוד כמה להיטים שהיו כאן, אני לבטח מתקשה.
הקאמבאק של IMP עם ווליום 11 לא היה מרשים ובסוף הניינטיז האוספים המצליחים של החברה המשיכו להיות אלו שהם הוציאו עם הד ארצי. בכל זאת, סדרת ווליום המשיכה עוד שש שנים ועד שהיא גוועה בשנת 2003 הונפקו לה לא פחות מ-25 חלקים, הישג שהוא שני רק לזה של סדרת "טופ פופ" של פונוקול.

ערך אספני: 10 ש"ח

ציון: 6

Hit Box 4

שם האוסף: Hit Box 4

תת כותרת: קופסת הלהיטים
חברת תקליטים: אן.אם.סי

שנה: מרץ, 1994

עריכה והפקה: משה מורד, ליאור סולימן ועוזי פרויס

יועץ דאנס: קובי ישראל

מק"ט: NMC 20105-2

רשימת שירים:

1 Jam & Spoon feat. Flava - Right in the Night
2 Eartha Kitt - Where is My Man

3 Reel 2 Real - I Like To Move It (feat. the Mad Stuntman)

4 Maxx - Get Away (Remix)
5 East Beat Syndicate - Love Trasmission
6 Winners, The - Ole Ole Ole Ole
7 Apollo 440 - Astral America
8 Magic Affair - Omen III

9 Alison Moyet - Whispering Your Name

10 Casablanca - The Truth (Maxi Edit)
11 Superfly - Is it Love
12 A.B. Free - Go Deeper
13 Boomshakers, The - Boom! Shake the Room
14 Culture Beat - World in Your Hands
15 Deep Forest - Sweet Lullaby
16 Peace Gang - Give Peace a Chance / We Want Peace (feat. סילברדון)

עטיפה: בגלל האסונות שעיטרו את שלושת החלקים הראשונים של הסדרה, אן.אם.סי החליטו להחליף את מעצבת העטיפות והביאו את אוסנת בוכמן. התוצאה: אוסנת עשתה את העבודה הכי קלה שהיא יכלה - החליפה את צבעי העטיפה של העיצובים הקודמים והלכה לישון. זוועה. ציון עיצוב: 1

ביקורת ורקע: כמו חלק שלוש, שיצא חודשיים קודם לכן, חלק 4 של סדרת הדגל של אן.אם.סי היה אוסף יורודאנס למהדרין. נכון, יש כאן שתי קריצות לפופ (שיר הקאמבאק של אליסון מוייט והשיר השנטיפי של דיפ פורסט), אבל בסך הכל זה אוסף שכתוב עליו בגדול DANCE.
האוסף נפתח בארבעה להיטים גדולים ואחריהם מזגזג בין להיטים לבין קטעים מביכים, שלא לומר מיותרים, כשבסך הכל, מבין 16 קטעי האוסף 8 היו להיטים ו-8 אפשר לזרוק לפח, בעיקר את החידוש המיותר ללהיט של וויל סמית וג'זי ג'ף "Boom! Shake the Room". אני אסביר קצת על הקטע - בתחילת הניינטיז הרבו לעשות חידושים ללהיטים בזמן אמת, חידושים שאמורים להשמע כמה שיותר דומים למקור. הקטעים האלו כונו "ספויילרים" והסיבה להקלטתם היתה כספית בלבד. כך, חברות תקליטים קטנות נהנו לממן חידושים לכל מני להיטים רגעיים ולדחוף אותם לאוספים, שלא קיבלו את אישור השימוש לביצוע הרשמי. הצרכן, שלא תמיד היה מודע להבדל, התפתה וקנה הרבה מהאוספים עם החידושים האלו, שהיוו ממש ספויילרים לאוספים שהתשמשו בקטע הרשמי (ומכאן הכינוי לקטעים האלו), במקרה הזה זה היה היטמן 4, שם כיכב הביצוע הרשמי, שגם הגיע למקום הראשון במצעד הבריטי.
הספויילר הידוע ביותר של הניינטיז היה חידוש של מקרנה. הספויילר למקרנה היה כל כך מחוכם, שהלהקה שביצעה אותו נקראה Los Del Mar, שם בעל דמיון עצום למבצעים המקוריים - Los Del Rio, מה שגרם להמון חובבי מוסיקה לצאת מרומים ומאוכזבים בגלל שהם קנו אוסף עם הלהיט המזוייף, שאמנם היה דומה מאוד למקור, אבל ההבדל ביניהם עדיין היה בולט.
בכל מקרה, הספויילר ל"בום שייק דה רום" לא ממש עזר להיט בוקס 4, שלא היה להצלחה גדולה מאוד, בטח רחוקה מאוד מזאת של היטמן 4.
הספויי

ערך אספני: 25 ש"ח

ציון: 6

Hit Box 3

שם האוסף: Hit Box 3

תת כותרת: גרסאות מיוחדות ורמיקסים! - קופסת הלהיטים
חברת תקליטים: אן.אם.סי

שנה: ינואר, 1994

עריכה: משה מורד, ליאור סולימן ועוזי פרויס

הפקה: אליסון מאייר

מק"ט: NMC 20087-2

רשימת שירים:

1 Jesse Lee Davis - Round and Round (Extended Radio Mix)
2 Culture Beat - Anything (Introless Club Mix)

3 Captain Hollywood Project - Impossible (New Extended Version)

4 Planet One - Peace Forever
5 Pet Shop Boys - Go West
6 God's Groove - Prayer 7 (Voices from the Sky)
7 O-Zone - Break Free
8 I.Q. - Extasy (Brathless Radio Cut)

9 Sultans of Dance - Dracula (Village Remix)

10 Duran Duran - Too Much Information (Ben Chapman 12" Mix)
11 Eternal - Stay
12 Shara Nelson - One Goodbye in Ten
13 Intermission - Piece of My Heart (The Legacy of Sound Remix)
14 Culture Beat - Mr. Vain (Intense Radio Edit)

עטיפה: אותו אסון שליווה את החלקים 1 ו-2, עם צבעים קצת שונים. נראה לי שהמצעבת נורית וינד-קידרון כל כך התפדחה מהעטיפה הזאת שהיא ביקשה שלא יתנו לה קרדיט בחלק הזה של האוסף. או שסתם שכחו באן.אם.סי. ציון עיצוב: 1

ביקורת ורקע: החלק השלישי של היט בוקס התחיל את המגמה הקבועה של הסדרה הזאת - להיות סדרה של דאנס, עם דגש על ירודאנס. להיטי הפופ והרוק נדחקו כמעט לגמרי, אם כי לא לחלוטין. כך, חלק 3 כולל שם בסוף שני קטעים אמנם טובים, אבל ממש לא קשורים, די בסוף האוסף - השירים של איטרנל ושארה נלסון. המגמה הזאת היתה ברוכה, מפני שסדרת היט בוקס הפסיקה להיות שעטנז לא ברור. מה שכן, בפעולה הזאת אן.אם.סי הזניחה את תחום הפופ והרוק שלה ובמשך שנתיים החברה לא הוציאה למעשה אוסף מיינסטרים, מה שהשאיר את הציבור יתום בתחום הזה.
נחזור לאוסף, בחלק 3 הלכו באן.אם.סי על קונספט הרמיקסים ורוב הקטעים כאן מופיעים בגרסאות ארוכות, שזה נחמד. בגלל שחלק 3 הרבה יותר מגובש קונספטואלית משני החלקים הראשונים, הוא הרבה יותר טוב מהם. מה גם שיש כאן שמונה להיטי ענק, שזה לא מעט לאוסף שמכיל בסך הכל 14 קטעים.
למרות זאת, חלק 3 הצליח הרבה פחות משני קודמיו בגלל העובדה הפשוטה שלא היה לו קטע פותח שהיה להיט עצום שקשה להשיג כמו מה שמיסטר ויין היה בחלק 1 ופרדי מרקורי בחלק 2. מה לעשות, לא כל יום יוצאים להיטים כאלו ואפילו הלהיטים של הפט שופ בוייז, קאלצ'ר ביט וקפטן הוליווד לא הצליחו לעשות את העבודה.
קטע נוסף באוסף, שאני חושב שחשוב להתמקד בו הוא, הרצועה הרביעית - השיר של Planet One, שנקרא "Peace Forever". מדובר בסינגל צרפתי, של הרכב שלא הצלחתי לגלות עליו יותר מדי, אבל שהתוכן שלו די מרגש ויוצא דופן. הסינגל יצא בעקבות הסכם השלום שנחתם בין הישראלים לפלסטינים באותה התקופה והוא מסמפל בתוכו את יצחק רבין, יאסר עארפאת, ביל קלינטון ושדרני רדיו וטלוויזיה מרחבי העולם, שסיקרו את האירוע ההיסטורי הזה, כל זה על ליווי טכנואידי, סטייל 2 אנלימיטד (!). הקטע הזה מוכיח עד כמה השלום הזה היה אירוע מכונן ומרגש בכל העולם וממש עצוב שכל הקונספט הזה קרס ושכיום כדי להזכר בכמה זה היה גדול צריך להעזר בקטע יורודאנס עלום, שמככב באוסף עוד יותר עלום. בכל מקרה, העלתי את השיר ליוטיוב, כדי שלכולם תהיה ההזדמנות לשמוע את רגעי התהילה של יעקב אחימאיר...

ערך אספני: 25 ש"ח

ציון: 7